משתמש:ברכת הגאולה/ארגז חול: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(263 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
כאן כתובים יעדים שבתכנון:
כאן כתובים יעדים שבתכנון:


'''קישורים'''
*תיקון קישורים לניגונים לביצועים של דוד הורביץ - עדיף להעלות קובץ - כנכתב בשיחת משתמש של אליהו ב. (בינתיים - נדחה)
*תיקון קישורים לספריית ליובאוויטש
*קישורים לערוצי היוטיוב של שיעורי רבנים ומשפיעים באתר סינון חב"ד
*קישורים  לשיעורים.




*החלפת אלו שבקטגוריית סופרים חב"דיים ואמורים להיות בקטגוריית מחברים תורנים  (ע"פ הכרעתו של מתשמש קרקר באולם הדיונים) {{בוצע}}


בעקבות [[הפיגוע בבית חב"ד מומבאי]] הוקם בשנת [[תשס"ט]] על ידי הרב [[שלמה חיים פלס]] ארגון CWA ארגון הפועל מטעם המרכז לעניני חינוך
'''קישורים'''
*קישורים לערוצי היוטיוב של שיעורי רבנים ומשפיעים באתר סינון חב"ד
*קישורים לשיעורים.
*להוסיף מידע על ניגונים מאשכול אידישע וועלט פארומס
*להוסיף מידע על ניגונים מאשכול אידישע וועלט פארומס
*להכניס מידע מתגיות חב"ד באתרים ברסלב סנטר וברסלב שלי במקומות הרלוונטים לכך, ולעבור בכללות על הסרטונים בערוץ היוטיוב הרב יואל ראטה מנגן חב"ד, לשקול יצירת ערך על הרב יואל ראטה{{הערה|הוא מזכיר את האדמו"ר מבישטנא (שיש עליו ערך אם כי הוא אולי מקורב לחב"ד יותר רשמית מאשר הרב ראטה שרק משלב עניינים מחב"ד, ככלל יש לקחת בחשבון את הפופלריות של הרב ראטה במגזר החרדי שעם הקשר לחב"ד לכאורה מצדיקה ערך)}} בעקבות הניגוני חב"ד שלו והקשר שלו עם חב"ד){{הערה|אם יווצר, לתולדות חיים: את ישיבת תפארת התורה פתח על פי בקשת מוהרא"ש (הוא עצמו לא חפץ בכך בתחילה), וידאו ר' יואל רוטה - א שפאציר - ג' קדושים תשפ''ד - R' Yoel Roth דקה: 9:43.}}.
*להכניס מידע מתגיות חב"ד באתרים ברסלב סנטר וברסלב שלי במקומות הרלוונטים לכך, בעקבות הניגוני חב"ד שלו והקשר שלו עם חב"ד){{הערה|אם יווצר, לתולדות חיים: את ישיבת תפארת התורה פתח על פי בקשת מוהרא"ש (הוא עצמו לא חפץ בכך בתחילה), וידאו ר' יואל רוטה - א שפאציר - ג' קדושים תשפ''ד - R' Yoel Roth דקה: 9:43.}}.
*להרחיב ובעצם ליצור את הפסקה [[כולל חב"ד#ביקורת על התנהלות הכולל כיום]] - עבר עריכה, נראה שאין הכרח בהרחבה על הרבנים החב"Sיים - זו חב"דפדיה, {{בוצע}}
*[[מילון חסידי: חסיד אוצ'וק]] [https://col.org.il/news/161043]
*ליצור את הערך [[מילון חסידי: חסיד אוצ'וק]] [https://col.org.il/news/161043]
*תיקון בתו"ת בנ' בו'
*הינוקא, מתוך כתבה באינפן, כמה וידאוים בערוץ היוטיוב מחוברים לנשמה, פס"ד {{בוצע}}
*יחודים כוונות היום יום ספר המנהגים תשל"ג תו"מ חנ"ז אמרי בינה.
*בי"מ כסלו ע"ז, טבת תש"פ. {{בוצע}}
*בי"מ כסלו ע"ז, טבת תש"פ. {{בוצע}}
האדמו"ר מסקולען מונסי
ב[[אדר א']] [[תשפ"ד]] ביקר בבית חב"ד של הרב [[שמואל קפלן]] במרילנד{{הערה|[bechatzros.com/post/876785786 יהדות בולטימור חיה ימי אורה בביקורו המרומם של האדמו"ר מסקולען מונסי שליט"א] באתר בחצרות הקודש (אידיש).}}.


'''אישים'''
'''אישים'''
*הרב לוי יצחק הלפרין הוא שליח הרבי בשכונה ברמלה וראש מכון [[סמיכה לרבנות]] ב[[ישיבת תומכי תמימים דעת]], נולד בשנת [[תש"מ]] לאביו הרב [[אהרון הלפרין (כפר חב"ד ב')|אהרון הלפרין]] ולאמו שושנה רייזל ב[[כפר חב"ד ב']], בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ובישיבת תומכי תמימים (?), קבוצה? בשנת [[תשע"ו]] נישא לביתו של הרב טרעגער, משמש כ שליח הרבי בשכונה ברמלה וראש מכון סמיכה לרבנות בישיבת תומכי תמימים דעת.
*רייזל שושנה הלפרין היא סגנית מנהלת מכללת [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]], ופעילה בארגון [[מסיבות שבת]] לילדי כפר חב"ד ב', נולדה בשנת [[תשכ"א]] לאביה ר' [[טוביה בלוי]] ולאמה מרת חנה פרומט, בנעוריה למדה במוסדות בית חנה, עם הגיעה לגיל נישואין נשאה את ר' [[אהרון הלפרין (כפר חב"ד ב')|אהרון הלפרין]], משמשת כסגנית מנהלת מכללת בית רבקה, ופעילה בעריכת מסיבות שבת לילדי כפר חב"ד ב'.
*הרב ניר דן איש חסד ובעל תפילה.
למד בישיבות [[תומכי תמימים בני ברק]] ו[[ישיבת הבוכרים]]. קבוצה [[תשס"א]]. שימש במשך מספר שנים כשומר בבית ספר בראשון לציון, במקביל לשמירה אייש דוכן תפילין במקום.


כעבור מספר שנים ביצע הסבת מקצוע לטובת עזרה בתשלום לקשישי כפר חב"ד, הספיק לשמש מספר זקנים מזקני ההוד של כפר חב"ד לפני פטירתם.


משמש כ[[בעל תפילה]] ב[[בית הכנסת בית מנחם]] בכפר, נודע בהקפדתו על דברי הרבי ב[[דבר מלכות בשלח]] לשיר בתפילה, הוא נוהג לשלב נעימות מזרחיות וקטעי נגינה משלו בתפילה, בעיקר ב[[פסוקי דזמרה]] ו[[קדושה]].
*רייזל שושנה הלפרין (נולדה בשנת [[תשכ"א]]) היא אשת חינוך המשמשת כסגנית מנהלת מכללת [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]], וכפעילת [[מסיבות שבת]] ב[[כפר חב"ד ב']],


בניו מפעילים מערך הפצה ושיווק של סטיקרים ומדבקות משיח.
נולדה ב[[ירושלים]] לרב [[טוביה בלוי]] ומרת חנה פרומט.
בנעוריה למדה במוסדות [[בית חנה]].
נשאה את ר' [[אהרון הלפרין (כפר חב"ד ב')|אהרון הלפרין]].
משמשת כסגנית מנהלת מכללת בית רבקה, ופעילה בעריכת מסיבות שבת לילדי כפר חב"ד ב'.


[[קובץ:ניר דן פ''ד.png|ממוזער|שמאל|ר' ניר דן (תשפ"ד)]]
*הרב '''ניר דן''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת האקליפטוס ב[[באר יעקב]], [[בעל תפילה]] ובעל מיזם מוזיקלי ייחודי המשמש כחזן ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]], בעבר מאנשי החסד ובעל שימוש אצל [[זקני אנ"ש|זקני החסידים]] בכפר.


ר' '''נפתלי חייבין''' הוא איש חינוך ותיק תושב [[רחובות]], שימש בעבר כמנהל רוחני במתיבתא לישיבת תומכי תמימים קרית גת.
נולד ב[[חברון]].


==תולדות חיים==
בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים בני ברק]] ו[[ישיבת הבוכרים]]. לקראת שנת הלימודים [[תשס"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.
נולד בתוחלת.


למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
שימש במשך מספר שנים כשומר בבית ספר בראשון לציון, במקביל לשמירה אייש דוכן תפילין במקום.


לקראת שנת הלימודים [[תשל"ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.
כעבור מספר שנים ביצע הסבת מקצוע לטובת עזרה בתשלום לקשישי כפר חב"ד, הוא הספיק לשמש מספר זקנים מזקני ההוד של כפר חב"ד לפני פטירתם.


עד ל[[תשס"ד]] הוא שימש כמנהל רוחני במתיבתא לישיבת [[תומכי תמימים קרית גת (קטנה)]].
משמש כ[[בעל תפילה]] ב[[בית הכנסת בית מנחם]] בכפר, נודע בהקפדתו על דברי הרבי ב[[דבר מלכות בשלח]] לשיר בתפילה, הוא נוהג לשלב נעימות מזרחיות וקטעי נגינה משלו בתפילה, בעיקר ב[[פסוקי דזמרה]] ו[[קדושה]].


ב[[אייר]] [[תשפ"ד]] יצא לשליחות בשכונת האקליפטוס בבאר יעקב, במקביל לפעילותו בבאר יעקב מבקר תכופות בכפר חב"ד ומשמש כבעל תפילה בבית הכנסת בית מנחם.






ר' '''אברהם מרדכי גיל (פרידמן)''' הוא מזקני חסידי חב"ד בעולם וזקן חסידי חב"ד ב[[אור יהודה]].
*הרב יוסף שוגרמן ע"ה בי"מ בהעלותך תשס"ו [https://col.org.il/news/17870]
*[https://drive.google.com/drive/folders/1U-qK3eppu8xeBKOdIO7ierhQJkOnMlWl] 571 - הרב אליהו תמם, הערת ר' פיניע על תקופת הנשיאות של הרבי המהר"ש...
*DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח קשר של רבנים לחב"ד


== תולדות חיים ==
נולד להוריו מנחם מענדל הכהן ומרת מרגלית רעכיל פרידמן.


בצעירותו לחם באצ"ל.


נשא את מרת אידל בת ר' שמואל שמעלקא ע"ה יאראסלאוויטש{{הערה|נפטרה בכ"ז סיון תש"ס.}}.


בהוראת הרבי נכנס לעסקים וסחר בבורסה.
רבי '''שרגא פייביש הגר''' (ביידיש: האגער; [[כ"ו טבת]] [[תשי"ח]] 18 בינואר 1958 – [[כ"ג סיוון]] [[תשפ"ד]], 29 ביוני 2024) היה האדמו"ר מקוסוב בארצות הברית.


הרבי ביקש למסור לו שגידול זקנו יגרום לכך שיהיו ךו ילדים, הרבי ביקש להעלים ממנו את העובדה שהרבי עומד מאחורי מסר זה.
==קשריו עם חב"ד==
ביקר מספר פעמים ב-[[770 - מרכז חב"ד העולמי]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/2154.html ביקור האדמו"ר מקאסוב] באתר [[חב"ד אף אם]], [https://770live.com/heb770/news/news_item.asp?NewsID=270&PagePosition=201 האדמו"ר מקוסוב -בורו פארק, בביקור ב-770] באתר חדשות 770 חי, וידאו 'אדמו"ר מקאסוב זצ"ל, ביציאתו מבית חיינו 770, צילום ר' א. עזאגווי' באתר יוטיוב.}}.


בשנותיו האחרונות עבר להתגורר בבית אחיינו הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)]], עד לשנת [[תשפ"ג]] שימש כ[[משפיע]] ב[[בית חב"ד]] של הרב פרידמן והתוועד שם מדי שבת.
ב[[תשפ"ב]] השתתף בכינוס שערך ארגון לימוד התניא בבורו פארק ונשא שבחים בהכרח לימוד החסידות{{הערה|[https://sinun770.org/תורת-החסידות-מרוממת-את-האדם-מענייני-הע/ תורת החסידות מרוממת את האדם מענייני העולם, כ"ק אדמו"ר מקאסוב – שנת תשפ"ב] בערוץ היוטיוב חסידות באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב.}}.


ב[[אב]] [[תשפ"ב]] במהלך פגישתו עם הרב דב קוק העניק לו הרב קוק חוברת שער האיחוד והאמונה באמרו: "זהו פלא פלא פלא פלא חייבים לקרוא אותו", הרב הגר עלעל בחוברת במשך זמן רב{{הערה|וידאו 'האדמו"ר מקוסוב ארצות הברית במעונו של הרב דב קוק - כז אב תשפ"ב' בערוץ היוטיוב דוד שדה. kolel.org/videos/241508 באתר כולל.}}.


ר' '''שמעון אלקיים''' הוא עסקן ציבורי, יוזם כתיבת [[ספר תורה]] לזכותו של הרבי, לשלמות הארץ ולאחדות ישראל.
נפגש פעמיים עם הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] ושוחח עמו בענייני חסידות{{הערה|חלק מהדברים נדפסו בעלון נפלאות לפרשת חוקת תשפ"ד עמ' 15.}}.


==תולדות חיים==


נולד לאביו ר' שלום.


למד בישיבות [[תורת אמת]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
<nowiki>*</nowiki>שירמן בי"מ חיי"ש נ"ח, תבוא ס"ו. ת"ת א"י. א'. שנ"ז י' מ' ר' חב"ד א' ל'


בשנות לימודיו ב-770 החליף את מנורות הזאל הגדול, רכש בית הממוקם סמוך ל-770 מגוי תושב השכונה והעבירו לר' [[חיים יהודה קרינסקי]] לצורך הרחבת  770. כמו כן עסק ברכש ספרים.
גרונר כפ"ח. (בוצע חלקית) תבנית בולטון. פיטסבורג. (בוצע חלקית) גולדברג. בן עמי. ש"מ.


פעיל גם ב[[מבצע רמב"ם]], הוא רכש עשרות ספרי רמב"ם אותם חילק במוסדות חינוך שונים.
בי"מ א' אלול נ"ט. ד"מ שלום דוכמן. כפ"ח מבצעים. בי"מ משפטים ע"ד.
חסידות פיטסבורג, שמן ששון מחבריך ח"ב.


יזם כתיבת ספר תורה לזכותו של הרבי, לשלמות הארץ ולאחדות ישראל{הערה|ברשת הוא מכנה זאת כך: ס"ת משיחנאו לרבי מה"מ שליט"א לשלמות הארץ ואחדות ישראל ב'ב'}}. היוזמה זכתב לעידוד נרחב של רבנים ומשפיעים רבים, הוא סובב בין רבנים משפיעים ואישי ציבור כדי שיכתבו אותיות בספר התורה.
ב[[ניסן]] [[תשע"ב]] קיבל במעונו את הרבנים החב"דיים [[שלום דובער כהן]] ויצחק מאיר הלפרין, הם הזמינו אותו למעמד [[סיום הרמב"ם]] וקיבלו את ברכתו{{הערה|[https://archive.jdn.co.il/archive/קהילות/60205/ לקראת מעמד סיום הרמב"ם: רבני חב"ד מבקרים ומזמינים בבתי האדמו"רים] באתר JDN.}}.


ב[[שבט]] [[תשע"ד]] השתתף ב[[סיום הרמב"ם]] שנערך במרכז תפארת ניצוצות ב[[קרית גת]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|80435|קריית גת: האדמו"ר מפיסטבורג בסיום הרמב"ם||י"ד שבט תשע"ד}}}}{{הערה| [https://drive.google.com/drive/folders/1Ibrr6_ZWw2Ohhy_6ShUt2KqiRHVbIo9K מדור חדשות], [[שבועון בית משיח]] גליון מס' 912 עמ' 69 כ"ג שבט תשע"ד.}}. ר' י' ו'. הרב נ' א'. גב' רבני ב'.


ליסון יו"ר מטה הקהלת קהילות העולמי - 770.


למד בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]] וב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]].


נשא את רעייתו לבית ליפש.


י"א ניסן מ"ד.


*הרב יוסף שוגרמן ע"ה בי"מ בהעלותך תשס"ו [https://col.org.il/news/17870]
הרנטגן חב"ד.
*[https://drive.google.com/drive/folders/1U-qK3eppu8xeBKOdIO7ierhQJkOnMlWl] 571 - הרב אליהו תמם, הערת ר' פיניע על תקופת הנשיאות של הרבי המהר"ש...
*DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח  קשר של רבנים לחב"ד
*הרב <nowiki>'''דב קוק'''</nowiki> (טבריה),    לבן ישיבה הלומד חסידות במסגרת  תוכניות הלימוד לב לדעת שביקש ברכה מהרב קוק לשידוך הורה ללמוד [[שער היחוד והאמונה]] וברכו שישתדך{{הערה|מפי הרב [[יעקב מויאל]], הרב [[משה מרינובסקי]], '''הרבי הדריך אותנו כיצד להתכונן לשלושים שנה''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2064 עמ' 32.}}.


<nowiki>*</nowiki>שירמן בי"מ חיי"ש נ"ח, תבוא ס"ו. ת"ת א"י. א'. שנ"ז י' מ' ר' חב"ד א' ל'
ר' '''גרשון אלפרוביץ''' ([[ט' תשרי]] [[תרפ"ג]] - [[י' אלול]] [[תשנ"ט]].) היה פקיד חברא קדישא ב[[תל אביב]]


נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]] לר' [[חיים משה אלפרוביץ|חיים משה]] ולמרת דאבע גיטל. ב[[י"ג אייר]] [[תרצ"ה]] עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]].


<nowiki>*</nowiki>בן ארוש וידאו. {{בוצע}}
למד בבחרותו בישיבות [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ו[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]].


גרונר כפ"ח. (בוצע חלקית) תבנית בולטון. תעיזי. פיטסבורג. (בוצע חלקית) וינגורט, גולדברג.  המבשר ג' תמוז, דייטש. (בוצע חלקית) ויקטור (נדחה). בן עמי. ש"מ.
לאחר נישואיו עם מרת ציפורה{{הערה|נפטרה ב[[ו' אדר א']] [תשנ"ז]].}}
* '''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/01_211.jpg תצלום הכרטיס שמילא בספר החסידים]'''


בי"מ א' אלול נ"ט. ד"מ שלום דוכמן. כפ"ח מבצעים. בי"מ משפטים ע"ד.
משפחתו
חסידות פיטסבורג, שמן ששון מחבריך ח"ב. ב[[שבט]] [[תשע"ד]] השתתף ב[[סיום הרמב"ם]] שנערך במרכז תפארת ניצוצות ב[[קרית גת]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|80435|קריית גת: האדמו"ר מפיסטבורג בסיום הרמב"ם||י"ד שבט תשע"ד}}}}{{הערה| [https://drive.google.com/drive/folders/1Ibrr6_ZWw2Ohhy_6ShUt2KqiRHVbIo9K מדור חדשות], [[שבועון בית משיח]] גליון מס' 912 עמ' 69 כ"ג שבט תשע"ד.}}. התוועדות י"ט כסלו תשפ"ג.
בנו, יוסף - {{הערה|נפטר י"ב תשרי תשנ"ח.}. בתו, שטערנא שרה סוקניק - נפטרה י"ז אדר ב' תשע"ד. }}


הרב רצ', ר' י' ו'. הרב נ' א'. גב' רבני ב'.
[[קובץ:הרב לוי יצחק קופצ'יק 3.jpg|ממוזער|שמאל|הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשפ"ד)]]
[[קובץ:הרב לוי יצחק קופצ'יק בחתונה.jpg|ממוזער|שמאל|הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשע"ט)]]
הרב '''לוי יצחק קופצ'יק''' הוא עסקן ציבורי המשמש כסוכן [[מכון מלכות שבתפארת]] בכפר חב"ד, פעיל ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ובענייני [[גאולה ומשיח]], ו[[משפיע]] בבית הכנסת קלמנסון שול צעירים בכפר.


ליסון יו"ר מטה הקהלת קהילות העולמי - 770.
==תולדות חיים==
 
נולד לרב [[קלונימוס קופצ'יק|קלונימוס]] שליח הרבי ב[[חדרה]].
למד בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]] וב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]].


נשא את רעייתו לבית ליפש.
בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ולקראת שנת הלימודים [[תשנ"ז]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.


לסרי.
נשא את בת הרב [[חיים שלמה רייניץ]] וקבע את מקום מגוריו בכפר חב"ד.


אריק  מרוזוב.  
משמש כסוכן מכון מלכות שבתפארת בכפר חב"ד, בחצר ביתו שוכן מחסן עם ספרי המכון.


הרב '''יהודה לייב וייסגלס''' הוא ר"מ ונו"נ בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|תומכי תמימים ראשון לציון]] ועורך תורני.
פעיל במבצעי הרבי, מדי סיום קבוצת הלכות במסלול [[תקנת הרמב"ם]] הוא עורך סיום והתוועדות ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]], לעיתים עורך ריקודי שמחה ברחבת בית הכנסת.
[[קובץ:הרב לוי יצחק קופצ'יק בעריכת ריקודי שמחה.jpg|ממוזער|שמאל|הרב לוי יצחק קופצ'יק בעריכת ריקודי שמחה ברחבת בית הכנסת בית מנחם (תשפ"ד)]]
נמנה על מארגני מניין [[תפילת מנחה של שבת|תפילת המנחה בשבת]] [[770 כפר חב"ד|בבית הכנסת בבניין 770]], הוא אף עורך במקום פעילות [[מסיבות שבת]] ומעמד [[הבדלה]] למתפללים.


==תולדות חיים==
עם הקמתו של בית הכנסת לצעירים בכפר על ידי הרב [[יוסף יצחק פרידמן (כפר חב"ד)|יוסף יצחק פרידמן]] החל לשמש כמשפיע במקום.
נולד ב[[קרית אתא]] לאביו הרב [[יצחק וייסגלס|יצחק]] אחראי תיפעולי בעמותת ארוחה חמה ומנהל מטבח ישיבת [[תומכי תמימים קרית אתא]].


בבחורתו למד ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
נושא במגוון תפקידי חסד, ומבצע התנדבויות שונות לגופים מסחריים וליחידים, הוא מקדיש זמן לסיוע וסיעוד זקני החסידים בכפר{{הערה|על זקני החסידים אותם הספיק לשמש נמנים חמיו הרב חיים שלמה רייניץ, הרב [[יוסף בייזר]], ועוד.}}.


לקראת שנת הלימודים [[תשס"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.
משמש גם כסופר סת"ם וכבעל קורא.


לאחר שנת הקבוצה שימש כשליח בישיבת חב"ד אחוזה חיפה.
'''האדמו"ר ממז'יבוז''''


נשא את מרת שפרה בת הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]].
ב[[תשפ"ג]] ערך טיש יארצייט לרגל [[כ"ד טבת]]. בטיש נשא דברים אודות מסירות נפשו של אדמו"ר הזקן, סיפר מספר סיפורים על אדמו"ר הזקן, ניגן ניגוני חב"ד והורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות ובפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן.


שימש כר"מ בישיבת [[דרכי תמימים]] וב[[ישיבת תומכי תמימים עמנואל]].
הוא התבטא במעלתו במעלותיו של ספר התניא, אמר שאין ספר המעורר לתשובה כמו ספר התניא. אמר שדרגת בינוני שייכת לצדיקים ואמר שלדעתו עצם הלימוד בספר התניא הינו סגולה להצלחה.


משמש כעורך תורני, כותב בקביעות את המדורים פנימיות המנהגים ודברי ימי החסידות בעלון [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]].
התבטא במעלת מסירות נפשו של אדמור הזקן על הפצת החסידות ומתבטא עליה באופן של "להבות אש", ואמר שמסירות נפש זו נמשכת עד היום בבחינת "אש תמיד תוקד לא תכבה" בתורת חסידות חב"ד ובמודל [[מפעל השליחות]] של הרבי דרכו בכל מקום בעולם מצויים חסידי חב"ד המפיצים את מעיינות החסידות, הוא הגדיר את הכוח מסירות הנפש ככוח נצחיות תמידי שימשך עד ביאת המשיח.


==כותרים בעריכתו==
הוא הגדיר את מהותה של תורת החסידות כדבקות תמידית שאינה נפסקת כנאמר על הסנה "הסנה בוער באש איננו איננו אוכל", וחזר על מאמרו של אדמו"ר הזקן" "איני רוצה בעולם הבא שלך איני רוצה בגן עדן שלך, חפץ אני במהותך בך בעצמך" והתבטא שמאמר זה מתבטאת מהותה של תורת החסידות.
*'''נשמתא דאורייתא לש"ס''' (עורך שותף) (ב' כרכים), ביאורי תורת החסידות לתלמוד בבלי. הוצאת [[מעיינותיך]], תשפ"ג - תשפ"ד.
הפליא במעלת ספריו את מעלת תורתו של אדמור הזקן והתבטא "אפשר להיות שיכור מ מכל מאמר בליקוטי תורה מכל מאמר בתורה אור" (דקה: 08:27)


סיפר את שהתרחש בעת ביקורו של רבי [[שלמה מקרלין]] אצל [[אדמו"ר הזקן]], בני ביתו של אדמו"ר הזקן המליחו כל את התבשיל ללא תיאום האחד עם השני. בעת הסעודה אכל אדמו"ר הזקן מהמאכל אך רבי שלמה טעם מעט מהמאכל והוזיזו לצד, אדמו"ר הזקן שאל את רבי שלמה למעשהו ונענה בשאלה נגדית על מעשהו הוא, בתגובה השיב אדמו"ר הזקן: "מאז שהגעתי ל[[מזריטש]] אינני מרגיש טעם באוכל"{{הערה|הסיפור מובא ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14935&st=&pgnum=114 ליקוטי שיחות חלק י' עמ' 106] הרב רוזנבוים סיפר את הסיפור בגרסה שונה המובאת בספרים לא חב"דיים, לגרסה זו המאורע התרחש כשחל ויכוח בין רעייתו לבין מבשלת יתומה על תפקיד הכנת המאכלים, אדמו"ר הזקן ייעץ לרעייתו שהיא תכין את התבשיל ואילו המבשלת תמלח אותו, לאחר מכן חל אי תיאום בין בני הבית וכל אחד מלח את התבשיל.}}.


סיפר את הסיפור אודות הוויכוח שחל בין אדמור הזקן לבין קבוצת רבנים וגאונים ליטאים באומרו שסיפור שעל סיפור זה כבר חזר מספר הפעמים הוא חזר על טענות המתנגדים ששאלו מדוע עף בכל את עמי הארץ נתקרב לחסידות ולא רק תלמידי החכמים ושאלתם הנוספת מדוע החסידים תמיד מדגישים את מעלת התשובה ודבקים בדרכי החסידיות ולא ולא מסתפקים בידיעת התורה ומענה אדמור הזקן על זה את תורת הרב המגיד על הפסוק והסנה בוער באש איננו הוא קל שהתגלות הקדוש ברוך הוא ינע לעמי הארץ מכיוון שהם משתוקקים לקדוש ברוך הוא שלא כתלמידי החכמים שמרבים את תשוקתם בתורה.


{{הערות שוליים}}
בסיום הורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות בפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן בעל ההילולא.

גרסה אחרונה מ־22:25, 3 בנובמבר 2024

כאן כתובים יעדים שבתכנון:





בעקבות הפיגוע בבית חב"ד מומבאי הוקם בשנת תשס"ט על ידי הרב שלמה חיים פלס ארגון CWA ארגון הפועל מטעם המרכז לעניני חינוך

קישורים

  • קישורים לערוצי היוטיוב של שיעורי רבנים ומשפיעים באתר סינון חב"ד
  • קישורים לשיעורים.
  • להוסיף מידע על ניגונים מאשכול אידישע וועלט פארומס
  • להכניס מידע מתגיות חב"ד באתרים ברסלב סנטר וברסלב שלי במקומות הרלוונטים לכך, בעקבות הניגוני חב"ד שלו והקשר שלו עם חב"ד)[1].
  • מילון חסידי: חסיד אוצ'וק [1]
  • בי"מ כסלו ע"ז, טבת תש"פ. בוצע

האדמו"ר מסקולען מונסי

באדר א' תשפ"ד ביקר בבית חב"ד של הרב שמואל קפלן במרילנד[2].

אישים


נולדה בירושלים לרב טוביה בלוי ומרת חנה פרומט. בנעוריה למדה במוסדות בית חנה. נשאה את ר' אהרון הלפרין. משמשת כסגנית מנהלת מכללת בית רבקה, ופעילה בעריכת מסיבות שבת לילדי כפר חב"ד ב'.

ר' ניר דן (תשפ"ד)

נולד בחברון.

בבחרותו למד בישיבות תומכי תמימים בני ברק וישיבת הבוכרים. לקראת שנת הלימודים תשס"א נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

שימש במשך מספר שנים כשומר בבית ספר בראשון לציון, במקביל לשמירה אייש דוכן תפילין במקום.

כעבור מספר שנים ביצע הסבת מקצוע לטובת עזרה בתשלום לקשישי כפר חב"ד, הוא הספיק לשמש מספר זקנים מזקני ההוד של כפר חב"ד לפני פטירתם.

משמש כבעל תפילה בבית הכנסת בית מנחם בכפר, נודע בהקפדתו על דברי הרבי בדבר מלכות בשלח לשיר בתפילה, הוא נוהג לשלב נעימות מזרחיות וקטעי נגינה משלו בתפילה, בעיקר בפסוקי דזמרה וקדושה.

באייר תשפ"ד יצא לשליחות בשכונת האקליפטוס בבאר יעקב, במקביל לפעילותו בבאר יעקב מבקר תכופות בכפר חב"ד ומשמש כבעל תפילה בבית הכנסת בית מנחם.


  • הרב יוסף שוגרמן ע"ה בי"מ בהעלותך תשס"ו [2]
  • [3] 571 - הרב אליהו תמם, הערת ר' פיניע על תקופת הנשיאות של הרבי המהר"ש...
  • DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח קשר של רבנים לחב"ד



רבי שרגא פייביש הגר (ביידיש: האגער; כ"ו טבת תשי"ח 18 בינואר 1958 – כ"ג סיוון תשפ"ד, 29 ביוני 2024) היה האדמו"ר מקוסוב בארצות הברית.

קשריו עם חב"דעריכה

ביקר מספר פעמים ב-770 - מרכז חב"ד העולמי[3].

בתשפ"ב השתתף בכינוס שערך ארגון לימוד התניא בבורו פארק ונשא שבחים בהכרח לימוד החסידות[4].

באב תשפ"ב במהלך פגישתו עם הרב דב קוק העניק לו הרב קוק חוברת שער האיחוד והאמונה באמרו: "זהו פלא פלא פלא פלא חייבים לקרוא אותו", הרב הגר עלעל בחוברת במשך זמן רב[5].

נפגש פעמיים עם הרב יצחק גינזבורג ושוחח עמו בענייני חסידות[6].


*שירמן בי"מ חיי"ש נ"ח, תבוא ס"ו. ת"ת א"י. א'. שנ"ז י' מ' ר' חב"ד א' ל'

גרונר כפ"ח. (בוצע חלקית) תבנית בולטון. פיטסבורג. (בוצע חלקית) גולדברג. בן עמי. ש"מ.

בי"מ א' אלול נ"ט. ד"מ שלום דוכמן. כפ"ח מבצעים. בי"מ משפטים ע"ד. חסידות פיטסבורג, שמן ששון מחבריך ח"ב.

בניסן תשע"ב קיבל במעונו את הרבנים החב"דיים שלום דובער כהן ויצחק מאיר הלפרין, הם הזמינו אותו למעמד סיום הרמב"ם וקיבלו את ברכתו[7].

בשבט תשע"ד השתתף בסיום הרמב"ם שנערך במרכז תפארת ניצוצות בקרית גת[8][9]. ר' י' ו'. הרב נ' א'. גב' רבני ב'.

ליסון יו"ר מטה הקהלת קהילות העולמי - 770.

למד בישיבת בית הר"מ נחלת הר חב"ד ובישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה).

נשא את רעייתו לבית ליפש.

י"א ניסן מ"ד.

הרנטגן חב"ד.

ר' גרשון אלפרוביץ (ט' תשרי תרפ"ג - י' אלול תשנ"ט.) היה פקיד חברא קדישא בתל אביב

נולד במוסקבה שברוסיה לר' חיים משה ולמרת דאבע גיטל. בי"ג אייר תרצ"ה עלתה המשפחה לארץ ישראל.

למד בבחרותו בישיבות אחי תמימים ותורת אמת.

לאחר נישואיו עם מרת ציפורה[10]

משפחתו בנו, יוסף - [11]

 
הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשפ"ד)
 
הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשע"ט)

הרב לוי יצחק קופצ'יק הוא עסקן ציבורי המשמש כסוכן מכון מלכות שבתפארת בכפר חב"ד, פעיל במבצעי הרבי ובענייני גאולה ומשיח, ומשפיע בבית הכנסת קלמנסון שול צעירים בכפר.

תולדות חייםעריכה

נולד לרב קלונימוס שליח הרבי בחדרה.

בבחרותו למד בישיבות תומכי תמימים לוד וישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת ולקראת שנת הלימודים תשנ"ז נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

נשא את בת הרב חיים שלמה רייניץ וקבע את מקום מגוריו בכפר חב"ד.

משמש כסוכן מכון מלכות שבתפארת בכפר חב"ד, בחצר ביתו שוכן מחסן עם ספרי המכון.

פעיל במבצעי הרבי, מדי סיום קבוצת הלכות במסלול תקנת הרמב"ם הוא עורך סיום והתוועדות בבית הכנסת בית מנחם, לעיתים עורך ריקודי שמחה ברחבת בית הכנסת.

 
הרב לוי יצחק קופצ'יק בעריכת ריקודי שמחה ברחבת בית הכנסת בית מנחם (תשפ"ד)

נמנה על מארגני מניין תפילת המנחה בשבת בבית הכנסת בבניין 770, הוא אף עורך במקום פעילות מסיבות שבת ומעמד הבדלה למתפללים.

עם הקמתו של בית הכנסת לצעירים בכפר על ידי הרב יוסף יצחק פרידמן החל לשמש כמשפיע במקום.

נושא במגוון תפקידי חסד, ומבצע התנדבויות שונות לגופים מסחריים וליחידים, הוא מקדיש זמן לסיוע וסיעוד זקני החסידים בכפר[12].

משמש גם כסופר סת"ם וכבעל קורא.

האדמו"ר ממז'יבוז'

בתשפ"ג ערך טיש יארצייט לרגל כ"ד טבת. בטיש נשא דברים אודות מסירות נפשו של אדמו"ר הזקן, סיפר מספר סיפורים על אדמו"ר הזקן, ניגן ניגוני חב"ד והורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות ובפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן.

הוא התבטא במעלתו במעלותיו של ספר התניא, אמר שאין ספר המעורר לתשובה כמו ספר התניא. אמר שדרגת בינוני שייכת לצדיקים ואמר שלדעתו עצם הלימוד בספר התניא הינו סגולה להצלחה.

התבטא במעלת מסירות נפשו של אדמור הזקן על הפצת החסידות ומתבטא עליה באופן של "להבות אש", ואמר שמסירות נפש זו נמשכת עד היום בבחינת "אש תמיד תוקד לא תכבה" בתורת חסידות חב"ד ובמודל מפעל השליחות של הרבי דרכו בכל מקום בעולם מצויים חסידי חב"ד המפיצים את מעיינות החסידות, הוא הגדיר את הכוח מסירות הנפש ככוח נצחיות תמידי שימשך עד ביאת המשיח.

הוא הגדיר את מהותה של תורת החסידות כדבקות תמידית שאינה נפסקת כנאמר על הסנה "הסנה בוער באש איננו איננו אוכל", וחזר על מאמרו של אדמו"ר הזקן" "איני רוצה בעולם הבא שלך איני רוצה בגן עדן שלך, חפץ אני במהותך בך בעצמך" והתבטא שמאמר זה מתבטאת מהותה של תורת החסידות. הפליא במעלת ספריו את מעלת תורתו של אדמור הזקן והתבטא "אפשר להיות שיכור מ מכל מאמר בליקוטי תורה מכל מאמר בתורה אור" (דקה: 08:27)

סיפר את שהתרחש בעת ביקורו של רבי שלמה מקרלין אצל אדמו"ר הזקן, בני ביתו של אדמו"ר הזקן המליחו כל את התבשיל ללא תיאום האחד עם השני. בעת הסעודה אכל אדמו"ר הזקן מהמאכל אך רבי שלמה טעם מעט מהמאכל והוזיזו לצד, אדמו"ר הזקן שאל את רבי שלמה למעשהו ונענה בשאלה נגדית על מעשהו הוא, בתגובה השיב אדמו"ר הזקן: "מאז שהגעתי למזריטש אינני מרגיש טעם באוכל"[13].

סיפר את הסיפור אודות הוויכוח שחל בין אדמור הזקן לבין קבוצת רבנים וגאונים ליטאים באומרו שסיפור שעל סיפור זה כבר חזר מספר הפעמים הוא חזר על טענות המתנגדים ששאלו מדוע עף בכל את עמי הארץ נתקרב לחסידות ולא רק תלמידי החכמים ושאלתם הנוספת מדוע החסידים תמיד מדגישים את מעלת התשובה ודבקים בדרכי החסידיות ולא ולא מסתפקים בידיעת התורה ומענה אדמור הזקן על זה את תורת הרב המגיד על הפסוק והסנה בוער באש איננו הוא קל שהתגלות הקדוש ברוך הוא ינע לעמי הארץ מכיוון שהם משתוקקים לקדוש ברוך הוא שלא כתלמידי החכמים שמרבים את תשוקתם בתורה.

בסיום הורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות בפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן בעל ההילולא.

  1. אם יווצר, לתולדות חיים: את ישיבת תפארת התורה פתח על פי בקשת מוהרא"ש (הוא עצמו לא חפץ בכך בתחילה), וידאו ר' יואל רוטה - א שפאציר - ג' קדושים תשפד - R' Yoel Roth דקה: 9:43.
  2. [bechatzros.com/post/876785786 יהדות בולטימור חיה ימי אורה בביקורו המרומם של האדמו"ר מסקולען מונסי שליט"א] באתר בחצרות הקודש (אידיש).
  3. ביקור האדמו"ר מקאסוב באתר חב"ד אף אם, האדמו"ר מקוסוב -בורו פארק, בביקור ב-770 באתר חדשות 770 חי, וידאו 'אדמו"ר מקאסוב זצ"ל, ביציאתו מבית חיינו 770, צילום ר' א. עזאגווי' באתר יוטיוב.
  4. תורת החסידות מרוממת את האדם מענייני העולם, כ"ק אדמו"ר מקאסוב – שנת תשפ"ב בערוץ היוטיוב חסידות באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב.
  5. וידאו 'האדמו"ר מקוסוב ארצות הברית במעונו של הרב דב קוק - כז אב תשפ"ב' בערוץ היוטיוב דוד שדה. kolel.org/videos/241508 באתר כולל.
  6. חלק מהדברים נדפסו בעלון נפלאות לפרשת חוקת תשפ"ד עמ' 15.
  7. לקראת מעמד סיום הרמב"ם: רבני חב"ד מבקרים ומזמינים בבתי האדמו"רים באתר JDN.
  8. קריית גת: האדמו"ר מפיסטבורג בסיום הרמב"ם - באתר   י"ד שבט תשע"ד
  9. מדור חדשות, שבועון בית משיח גליון מס' 912 עמ' 69 כ"ג שבט תשע"ד.
  10. נפטרה בו' אדר א' [תשנ"ז]].
  11. נפטר י"ב תשרי תשנ"ח.}. בתו, שטערנא שרה סוקניק - נפטרה י"ז אדר ב' תשע"ד.
  12. על זקני החסידים אותם הספיק לשמש נמנים חמיו הרב חיים שלמה רייניץ, הרב יוסף בייזר, ועוד.
  13. הסיפור מובא בליקוטי שיחות חלק י' עמ' 106 הרב רוזנבוים סיפר את הסיפור בגרסה שונה המובאת בספרים לא חב"דיים, לגרסה זו המאורע התרחש כשחל ויכוח בין רעייתו לבין מבשלת יתומה על תפקיד הכנת המאכלים, אדמו"ר הזקן ייעץ לרעייתו שהיא תכין את התבשיל ואילו המבשלת תמלח אותו, לאחר מכן חל אי תיאום בין בני הבית וכל אחד מלח את התבשיל.