ליקוטי אמרים - פרק כ"ח: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (11 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט | |||
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים כ"ו-ל"ד) | |||
|הסתרה=כן | |||
|מוסתר=כן | |||
|תמונה= | |||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד}}}} | |||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק כח - להיפטר מעצבות מ[[מחשבות זרות]] הנופלות בזמן תפילה ולימוד''' | |||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
קל להבין שבמשך היום נופלות מחשבות ותאוות רעות - הלא אצל הבינונים ה[[נפש הבהמית]] עדיין מביעה את דעתה{{הערה|והעצה לזה היא אדרבה - לשמוח (כמוסבר ב[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ז|פרק הקודם]]).}}. אבל בשעת התפילה{{הערה|כשהנפש האלוקית שולטת, כמוסבר ב[[תניא - פרק י"ב|פרק י"ב]] וב[[תניא - פרק י"ג|פרק י"ג]]}} - מניין הן באות אז? האין זה סימן שהתפילה לא שווה כלום? ושוב נופל האדם ב[[עצבות]]. | |||
{{פרק תניא|פרק= | בפרק זה מסביר [[אדמו"ר הזקן]] שאדרבה: נפילת מחשבות כאלו בשעת התפילה (ולימוד התורה) הוא סימן למאמץ אמיתי, וסיבה לשמחה ולא לעצב. | ||
==גוף הפרק== | |||
{{פרק תניא|פרק=כח|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק כ"ח}}}} | |||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
התגברות המחשבות הזרות דוקא בשעת מאמץ של קדושה{{הערה|תפילה או לימוד תורה.}} אינו מקרי. הסיבה היא שלכל אחת משתי הנפשות{{הערה|הבהמית והאלוקית.}} יש "לבושים"{{הערה|מחשבה, דיבור ומעשה - ראה [[תניא - פרק ד']].}} משלה, וכדרך המתאבקים שכשאחד מתאמץ יותר גורם הדבר שגם השני יתגבר מיד כנגדו. | |||
אם כן, גם כאן העצה היא להסיח דעתו, וגם כאן עליו '''לשמוח''' במחשבות אלו{{הערה|שהרי הן מעידות על מאמציו הכנים ועבודתו האמיתית.}}! ומוסיף הרבי עצה, שאם אינו מצליח להסיח דעתו ישפיל עצמו ויתחנן לפני ה' שירחם עליו{{הערה|וישנו בטחון גמור שאכן ירוחם ויסירו ממנו מחשבות אלו, כי חלק ה' עמו.}}. | |||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
*[[מחשבות זרות]] | *[[מחשבות זרות]] | ||
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק כ"ז|פרק כ"ז]]|הבא=[[תניא - פרק כ"ט|פרק כ"ט]]}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק כ"ז|פרק כ"ז]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק כ"ט|פרק כ"ט]]}} | |||
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | ||
גרסה אחרונה מ־02:04, 15 בדצמבר 2022
| תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים כ"ו-ל"ד) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרק כח - להיפטר מעצבות ממחשבות זרות הנופלות בזמן תפילה ולימוד
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
מבוא לפרקעריכה
קל להבין שבמשך היום נופלות מחשבות ותאוות רעות - הלא אצל הבינונים הנפש הבהמית עדיין מביעה את דעתה[1]. אבל בשעת התפילה[2] - מניין הן באות אז? האין זה סימן שהתפילה לא שווה כלום? ושוב נופל האדם בעצבות.
בפרק זה מסביר אדמו"ר הזקן שאדרבה: נפילת מחשבות כאלו בשעת התפילה (ולימוד התורה) הוא סימן למאמץ אמיתי, וסיבה לשמחה ולא לעצב.
גוף הפרקעריכה
| פרק כח |
|---|
| פרק כח ואפילו אם נופלים לו הרהורי תאוות ושאר מחשבות זרות בשעת העבודה בתורה או בתפלה בכוונה אל ישית לב אליהן אלא יסיח דעתו מהן כרגע. וגם אל יהי שוטה לעסוק בהעלאת המדות של המחשבה זרה כנודע כי לא נאמרו דברים ההם אלא לצדיקים שאין נופלים להם מחשבות זרות שלהם כי אם משל אחרים. אבל מי שנופל לו משלו מבחינת הרע שבלבו בחלל השמאלי איך יעלהו למעלה והוא עצמו מקושר למטה:
אך אף על פי אל יפול לבו בקרבו להיות מזה עצב נבזה בשעת העבודה שצריך להיות בשמחה רבה אלא אדרבה יתחזק יותר ויוסיף אומץ בכל כחו בכוונת התפלה בחדוה ושמחה יתירה בשומו אל לבו כי נפילת המחשבה זרה היא מהקליפה שבחלל השמאלי העושה מלחמה בבינוני עם נפש אלהית שבו. ונודע דרך הנלחמים וכן הנאבקים יחד כשאחד מתגבר אזי השני מתאמץ להתגבר גם כן בכל מאמצי כחו. ולכן כשנפש האלהית מתאמצת ומתגברת להתפלל אזי גם הקליפה מתגברת כנגדה לבלבלה ולהפילה במחשבה זרה שלה ולא כטעות העולם שטועים להוכיח מנפילת המחשבה זרה מכלל שאין תפילתם כלום שאילו התפלל כראוי ונכון לא היו נופלים לו מחשבות זרות. והאמת היה כדבריהם אם היתה נפש אחת לבדה היא המתפללת והיא המחשבת ומהרהרת המחשבות זרות. אבל באמת לאמיתו הן שתי נפשות הנלחמות זו עם זו במוחו של אדם כל אחת חפצה ורצונה למשול בו ולהיות המוח ממולא ממנה לבדה. וכל הרהורי תורה ויראת שמים מנפש האלהית וכל מילי דעלמא מנפש הבהמית רק שהאלהית מלובשת בה. והוא כמשל אדם המתפלל בכוונה ועומד לנגדו עובד גילולים רשע ומשיח ומדבר עמו כדי לבלבלו שזאת עצתו בודאי שלא להשיב לו מטוב ועד רע ולעשות עצמו כחרש לא ישמע ולקיים מה שכתוב "אל תען כסיל באולתו פן תשוה לו גם אתה" כך אל ישיב מאומה ושום טענה ומענה נגד המחשבה זרה כי המתאבק עם מנוול מתנוול גם כן רק יעשה עצמו כלא יודע ולא שומע ההרהורים שנפלו לו ויסירם מדעתו ויוסיף אומץ בכח כוונתו ואם יקשה לו להסירם מדעתו מפני שטורדים דעתו מאד בחזקה אזי ישפיל נפשו לה' ויתחנן לו יתברך במחשבתו לרחם עליו ברחמיו המרובים כרחם אב על בנים הנמשכים ממוחו וככה ירחם ה' על נפשו הנמשכת מאתו יתברך להצילה ממים הזדונים ולמענו יעשה כי חלק ה' ממש עמו: |
סיכום הפרקעריכה
התגברות המחשבות הזרות דוקא בשעת מאמץ של קדושה[3] אינו מקרי. הסיבה היא שלכל אחת משתי הנפשות[4] יש "לבושים"[5] משלה, וכדרך המתאבקים שכשאחד מתאמץ יותר גורם הדבר שגם השני יתגבר מיד כנגדו.
אם כן, גם כאן העצה היא להסיח דעתו, וגם כאן עליו לשמוח במחשבות אלו[6]! ומוסיף הרבי עצה, שאם אינו מצליח להסיח דעתו ישפיל עצמו ויתחנן לפני ה' שירחם עליו[7].
מושגים יסודיים בפרקעריכה
הערות שוליים
- ↑ והעצה לזה היא אדרבה - לשמוח (כמוסבר בפרק הקודם).
- ↑ כשהנפש האלוקית שולטת, כמוסבר בפרק י"ב ובפרק י"ג
- ↑ תפילה או לימוד תורה.
- ↑ הבהמית והאלוקית.
- ↑ מחשבה, דיבור ומעשה - ראה תניא - פרק ד'.
- ↑ שהרי הן מעידות על מאמציו הכנים ועבודתו האמיתית.
- ↑ וישנו בטחון גמור שאכן ירוחם ויסירו ממנו מחשבות אלו, כי חלק ה' עמו.
| הקודם: פרק כ"ז |
פרקי לקוטי אמרים | הבא: פרק כ"ט |