יקותיאל פרקש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(21 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:קותי פרקש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרקש]]
[[קובץ:קותי פרקש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרקש]]
[[קובץ:פרקש אצל הרבי.jpg|ממוזער|הרב יקותיאל פרקש עובר לפני [[הרבי]]]]
[[קובץ:פרקש אצל הרבי.jpg|ממוזער|הרב יקותיאל פרקש עובר לפני [[הרבי]]]]
[[קובץ:הרב פרקש.jpg|ממוזער|הרב פרקש מוסר שיעור דרך המחשב בתקופת ההסגר]]
[[קובץ:הרב פרקש.jpg|ממוזער|הרב פרקש מוסר שיעור דרך המחשב בתקופת הקורונה]]
הרב '''יקותיאל פרקש''' (יליד [[כ"ג שבט]] [[תש"ז]]) הינו [[חסיד]] [[חב"ד]] פוסק [[הלכה]] מרכזי ומחבר ספרים, לשעבר ראש ישיבת 'מרכז גוטניק'.
הרב '''יקותיאל פרקש''' (נולד [[כ"ג שבט]] [[תש"ז]]) הינו [[חסיד]] [[חב"ד]] פוסק [[הלכה]] מרכזי ומחבר ספרים, לשעבר ראש ישיבת 'מרכז גוטניק'.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
הרב יקותיאל נולד ב[[כ"ג שבט]] [[תש"ז]] במחנה פליטים [[פוקינג]] שבגרמניה לאביו הרב אהרון גרשון פרקש, הגיע מבית של חסידי הונגריה למד בישיבת פערשבורג - חכמי לובלין ולאחר מכן בתולדות אהרון, ולאחר נישואיו עם רחל גרומן (נכדת ר' עמרם בלוי), והסמכתו לרבנות החל לכהן כ[[מורה צדק]] בבית הדין של [[העדה החרדית]] בירושלים. ידיעותיו ההלכתיות הקנו לו פרסום בקנה מידה ארצי ומעמדו התקבע כפוסק בכיר, בפרט בענינים הנוגעים להלכות [[שבת]], הלכות חול המועד ולהלכות טהרה.
הרב יקותיאל נולד ב[[כ"ג שבט]] [[תש"ז]] במחנה פליטים [[פוקינג]] שבגרמניה לאביו הרב אהרון גרשון פרקש ואמו מרת לאה רחל לבית גולדשטיין, יהודי הונגריה.


נחשב כתלמידו המובהק של הרב [[שמואל וואזנר]], והיה מקורב לגדולי רבני ירושלים, גאב"ד [[העדה החרדית]] הרב [[יעקב יצחק ווייס]] מחבר שו"ת 'מנחת יצחק', הרב [[שלמה זלמן אוירבאך]] ועוד. וכן זכה לשמש כמשב"ק אצל האדמו"ר מתולדות אהרן הרב [[אברהם יצחק קאהן]].
למד בישיבת חכמי לובלין בבני ברק ובהיותו בן 16 עבר לחצר תולדות אהרון, נהיה לחסידו של האדמו"ר מתולדות אהרן הרב [[אברהם יצחק קאהן]], וזכה להיות משמש בקודש אצל האדמו"ר.  


בתחילת שנות הלמ"דים נוצר קשר בינו לבין חסידי חב"ד, והוא החל לעסוק בלימוד החסידות ובצעדים איטיים החל להפוך את ביתו לבית חב"די. תהליך זה נמשך עד ל[[נסיעה לרבי|נסיעתו לחצר הרבי]] בשנת [[תש"מ]], אז נכנס ל[[יחידות]] אישית אצל הרבי יחד עם רעייתו, ולאחריה החליט באופן סופי להפוך לחסיד חב"ד מוצהר.
בשנת תשכ"ו נשא את זוגתו מרת רחל לבית גרומן (בת הרב מנחם גרומן מתלמידי ישיבת תורת אמת, ונכדת הרב [[עמרם בלויא|עמרם בלוי]])


במהלך ה[[יחידות]] הרבי פנה לאשתו ואמר לה שהיות והיא מצאצאיו של הרב [[עמרם בלויא]] שנהג ללכת בתוקף בדרכו, הדבר יכול לשמש גם לה כתמרור מכוון בדרכה בחסידות חב"ד, שלא תתפעל מאף אחד ותתמיד בכך בתוקף המתאים. בנוסף, הרבי הורה לה לפרסם בין הנשים עמם היא באה במגע בדבר ההכרח בלימוד [[תורת החסידות]] גם על ידי נשים.
בעידודו של רבו האדמו"ר מתולדות אהרון, הוסמך לרבנות בין היתר אצל רבו המובהק הרב [[שמואל וואזנר]], והחל לכהן כ[[מורה צדק]] בירושלים. ידיעותיו ההלכתיות הקנו לו פרסום בקנה מידה ארצי ומעמדו התקבע כפוסק בכיר, בפרט בענינים הנוגעים להלכות טהרה, [[שבת]], והלכות חול המועד.


כאשר עבר בחלוקת דולרים אצל הרבי ואמר שרוצה לכתוב ספר על הלכות שבת הרבי אמר לו שמעטים אלו שכתבו על הלכות חול המועד, ושיכתוב על חול המועד, הרב פרקש קיבל ההוראה והוציא את הספר [[חול המועד כהלכתו]], שנחשב כפורץ דרך בהלכות חול המועד בריכוז ההלכות, ובהתמודדויות עם החיים המודרנים, שנים רבות היה היחיד מסוגו.
היה מקורב לגדולי רבני ירושלים, גאב"ד [[העדה החרדית]] הרב [[יעקב יצחק ווייס]] מחבר שו"ת 'מנחת יצחק', הרב [[שלמה זלמן אוירבאך]] ועוד.


הרב עבד במשך שנים כראש ישיבת מרכז גוטניק וכן כר"מ בישיבת תורת אמת.
בתחילת שנות הלמ"דים נוצר קשר בינו לבין חסידי חב"ד, והוא החל לעסוק בלימוד החסידות והחל להפוך את ביתו לבית חב"די.


הרב שיכל בחייו שלוש בנות.
בשנת תשל"ד נכנס ליחידות אצל הרבי והחליט להתקשר לרבי, ולהיות חסיד חב"ד במוצהר. ומאז הגיע לרבי פעמים רבות ונכנס ליחידות עם בני ביתו.
 
בשנת תשל"ו נכנס ליחידות עם ביתו חנה בילא ע"ה, אשר חלתה במחלה הנוראה, ונפטרה בחודש אייר שנה זו. הרב שמר על קשר עם הרופא של ביתו, וקישר אותו עם הרבי דבר שהפך את חייו לחיים על פי תורה ומצוות.
 
בשנת [[תש"מ]] במהלך ה[[יחידות]] הרבי פנה לאשתו ואמר לה שהיות והיא מצאצאיו של הרב [[עמרם בלויא]] שנהג ללכת בתוקף בדרכו, הדבר יכול לשמש גם לה כתמרור מכוון בדרכה בחסידות חב"ד, שלא תתפעל מאף אחד ותתמיד בכך בתוקף המתאים. בנוסף, הרבי הורה לה לפרסם בין הנשים עמם היא באה במגע, בדבר ההכרח בלימוד [[תורת החסידות]] גם על ידי נשים.
 
כששאל את רבותיו באיזה תחום להשקיע את כתיבת ההלכה, הציעו לו לכתוב על הלכות חול המועד, מטעם אשר מעטים אלו שעסקו בתחום זה קודם לכן, הספר זכה להסכמה מיוחדת מבעל המנחת יצחק אשר נמנע מכתיבת הסכמות בדרך כלל, את ההסכמה שלח הרב פרקש לרבי, וקיבל מענה אשר ההסכמה היתה לנחת רוח, הספר נשלח לרבי, ועל פי עדות המזכירים בחג הסמוך הרבי השתמש בספר בתדירות רבה.
 
בחודש אלול שנת תשמ"ח נולדה לרב פרקש בת וקרא לה על שם [[הרבנית חיה מושקא]] אך היא נפטרה בטרם עת, ביום ח"י לחודש חשוון תשמ"ט, והיא בת שלוש חודשים בלבד.
 
בשנת [[תשע"ח]] נפטרה ביתו של הרב, מרת רבקה ע"ה, והיא בת עשרים ושמונה.
 
במשך השנים עמד בראשות ישיבת מרכז גוטניק וכן כר"מ בישיבת תורת אמת.
 
הרב מוסר מידי שבוע שיעורים כלליים בהלכה למעשה, במסגרת רשמית של מוסד בית חנה, השיעורים מוקלטים ומוסרטים ומועלים לרשת לטובת הציבור.
 
לרב בית הוראה בביתו אשר בירושלים, וכן הינו משמש רבה של קהילת מעייני ישראל המרכזית בירושלים.


== ספריו ==
== ספריו ==
*[[טהרה כהלכה (ספר)|טהרה כהלכה]]
*[[שבת כהלכה]]
*[[שבת כהלכה]]
*[[טהרה כהלכה (ספר)|טהרה כהלכה]]
*[[חול המועד כהלכתו (ספר)|חול המועד כהלכתו]]
*[[חול המועד כהלכתו (ספר)|חול המועד כהלכתו]]
*[[כללי הפוסקים וההוראה (ספר)|כללי הפוסקים וההוראה]] - משולחן ערוך ושו"ת אדמו"ר הזקן
*[[כללי הפוסקים וההוראה (ספר)|כללי הפוסקים וההוראה]] - משולחן ערוך ושו"ת אדמו"ר הזקן


==משפחתו==
==משפחתו==
לרב פרקש 14 ילדים.
אביו, הרב אהרן גרשון פרקש - נפטר כ"ב מנחם אב תשע"ב.
אמו, הרבנית לאה רחל פרקש - נפטרה י"ד אדר תשע"ז.
 
לרב פרקש 17 ילדים.
*בנו, הרב יצחק זאב (וועלוועל) פרקש - [[מרכז לעניני חינוך]]. (ומנהל מרכז קהילתי למשמעות החיים), [[ניו יורק]].
*בנו, הרב יצחק זאב (וועלוועל) פרקש - [[מרכז לעניני חינוך]]. (ומנהל מרכז קהילתי למשמעות החיים), [[ניו יורק]].
*בנו, הרב [[מרדכי פרקש]] - [[שליח]] הרבי בבעלוויו שבוושינגטון.
*בנו, הרב [[מרדכי פרקש]] - [[שליח]] הרבי בבעלוויו שבוושינגטון.
*בנו, הרב [[אשר פרקש]] - [[משפיע]] ראשי בישיבה גדולה חב"ד ב[[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]]
*בנו, הרב [[אשר פרקש]] - [[משפיע]] ראשי בישיבה גדולה חב"ד ב[[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]]
*בנו, ר' דוד פרקש - מנהל מרכז חסידות במונסי, ומזכיר משרד [[ועד הנחות התמימים]], [[קראון הייטס]]
*בנו, הנגיד הרב [[דוד פרקש]] - מנהל מרכז חסידות ב[[מונסי]], ואיש עסקים, [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב [[שניאור זלמן פרקש]] - [[משפיע]] ומשיב בסדר גרסא והלכהבישיבה גדולה חב"ד [[בואנוס איירס]], ארגנטינה.
*בנו, הרב [[שניאור זלמן פרקש]] - [[משפיע]] ומשיב בסדר גרסא והלכה בישיבה גדולה חב"ד [[בואנוס איירס]], ארגנטינה.
*בנו, הרב [[עמרם פרקש]] - ר"מ ב[[ישיבת אור אלחנן חב"ד]] וראש הישיבה הקטנה ומנהל הישיבה הגדולה ב[[לוס אנג'לס]]
*בנו, הרב [[עמרם פרקש]] - ר"מ ב[[ישיבת אור אלחנן חב"ד]] וראש הישיבה הקטנה ומנהל הישיבה הגדולה ב[[לוס אנג'לס]]
*בנו, הרב שלום דובער פרקש - שליח הרבי באיסקווה שבוושינגטון, ארצות הברית
*בנו, הרב שלום דובער פרקש - שליח הרבי באיסקווה שבוושינגטון, ארצות הברית
*בנו, הרב [[אלימלך פרקש]] - משפיע ונו"נ ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]] בירושלים.
*בנו, הרב [[אלימלך פרקש]] - שליח בישוב מרכז אומן שבחבל תענך, בעבר משפיע ונו"נ ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]] בירושלים.
*חתנו, מרדכי פלדמן (בנו של הרב פינחס) - שליח הרבי בסידני אוסטרליה.
*חתנו, מרדכי הכהן פלדמן (בנו של הרב פינחס פלדמן) - שליח הרבי בסידני אוסטרליה.
*חתנו, הרב [[אריה זאב רסקין]] - שליח הרבי בלרנקה, קפריסין
*חתנו הרב [[אריה זאב רסקין]] - שליח הרבי בלרנקה, קפריסין.
*חתנו, הרב מנחם מענדל גולדברג - ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]]
*חתנו הרב [[מנחם מענדל גולדברג]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]].
*חתנו, הרב פנחס טודרוס (פיני) אלטהויז.
*חתנו, הנגיד הרב פנחס טודרוס (פיני) אלטהויז. איש עסקים, לונג איילנד, ניו יורק.
*חתנו, הרב [[שמואל לוין (נורמנדי)|שמואל לוין]] - שליח הרבי בדוביל, צרפת.
*חתנו הרב [[שמואל לוין (נורמנדי)|שמואל לוין]] - שליח הרבי בדוביל, צרפת.
*חתנו, הרב יוסף יצחק גל - (בנו של הרב [[מוטי גל]]), שליח הרבי ברמת גן.
*חתנו, הרב יוסף יצחק גל - (בנו של הרב [[מוטי גל]]), שליח הרבי ברמת גן.
*בתו, הילדה חנה בילא פרקש ע"ה - נפטרה י"ב אייר תשל"ו.
*בתו, התינוקת חיה מושקא פרקש ע"ה  - נפטרה ח"י מר חשוון תשמ"ט.
*בתו, הנערה רבקה פרקש ע"ה - נפטרה י' אדר ב' תשע"ח.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 62: שורה 84:
{{מיון רגיל:פרקש יקותיאל}}
{{מיון רגיל:פרקש יקותיאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת פרקש]]
[[קטגוריה:משפחת פרקש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות חסידיות]]

גרסה אחרונה מ־20:04, 29 בספטמבר 2024

הרב פרקש
הרב יקותיאל פרקש עובר לפני הרבי
הרב פרקש מוסר שיעור דרך המחשב בתקופת הקורונה

הרב יקותיאל פרקש (נולד כ"ג שבט תש"ז) הינו חסיד חב"ד פוסק הלכה מרכזי ומחבר ספרים, לשעבר ראש ישיבת 'מרכז גוטניק'.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יקותיאל נולד בכ"ג שבט תש"ז במחנה פליטים פוקינג שבגרמניה לאביו הרב אהרון גרשון פרקש ואמו מרת לאה רחל לבית גולדשטיין, יהודי הונגריה.

למד בישיבת חכמי לובלין בבני ברק ובהיותו בן 16 עבר לחצר תולדות אהרון, נהיה לחסידו של האדמו"ר מתולדות אהרן הרב אברהם יצחק קאהן, וזכה להיות משמש בקודש אצל האדמו"ר.

בשנת תשכ"ו נשא את זוגתו מרת רחל לבית גרומן (בת הרב מנחם גרומן מתלמידי ישיבת תורת אמת, ונכדת הרב עמרם בלוי)

בעידודו של רבו האדמו"ר מתולדות אהרון, הוסמך לרבנות בין היתר אצל רבו המובהק הרב שמואל וואזנר, והחל לכהן כמורה צדק בירושלים. ידיעותיו ההלכתיות הקנו לו פרסום בקנה מידה ארצי ומעמדו התקבע כפוסק בכיר, בפרט בענינים הנוגעים להלכות טהרה, שבת, והלכות חול המועד.

היה מקורב לגדולי רבני ירושלים, גאב"ד העדה החרדית הרב יעקב יצחק ווייס מחבר שו"ת 'מנחת יצחק', הרב שלמה זלמן אוירבאך ועוד.

בתחילת שנות הלמ"דים נוצר קשר בינו לבין חסידי חב"ד, והוא החל לעסוק בלימוד החסידות והחל להפוך את ביתו לבית חב"די.

בשנת תשל"ד נכנס ליחידות אצל הרבי והחליט להתקשר לרבי, ולהיות חסיד חב"ד במוצהר. ומאז הגיע לרבי פעמים רבות ונכנס ליחידות עם בני ביתו.

בשנת תשל"ו נכנס ליחידות עם ביתו חנה בילא ע"ה, אשר חלתה במחלה הנוראה, ונפטרה בחודש אייר שנה זו. הרב שמר על קשר עם הרופא של ביתו, וקישר אותו עם הרבי דבר שהפך את חייו לחיים על פי תורה ומצוות.

בשנת תש"מ במהלך היחידות הרבי פנה לאשתו ואמר לה שהיות והיא מצאצאיו של הרב עמרם בלויא שנהג ללכת בתוקף בדרכו, הדבר יכול לשמש גם לה כתמרור מכוון בדרכה בחסידות חב"ד, שלא תתפעל מאף אחד ותתמיד בכך בתוקף המתאים. בנוסף, הרבי הורה לה לפרסם בין הנשים עמם היא באה במגע, בדבר ההכרח בלימוד תורת החסידות גם על ידי נשים.

כששאל את רבותיו באיזה תחום להשקיע את כתיבת ההלכה, הציעו לו לכתוב על הלכות חול המועד, מטעם אשר מעטים אלו שעסקו בתחום זה קודם לכן, הספר זכה להסכמה מיוחדת מבעל המנחת יצחק אשר נמנע מכתיבת הסכמות בדרך כלל, את ההסכמה שלח הרב פרקש לרבי, וקיבל מענה אשר ההסכמה היתה לנחת רוח, הספר נשלח לרבי, ועל פי עדות המזכירים בחג הסמוך הרבי השתמש בספר בתדירות רבה.

בחודש אלול שנת תשמ"ח נולדה לרב פרקש בת וקרא לה על שם הרבנית חיה מושקא אך היא נפטרה בטרם עת, ביום ח"י לחודש חשוון תשמ"ט, והיא בת שלוש חודשים בלבד.

בשנת תשע"ח נפטרה ביתו של הרב, מרת רבקה ע"ה, והיא בת עשרים ושמונה.

במשך השנים עמד בראשות ישיבת מרכז גוטניק וכן כר"מ בישיבת תורת אמת.

הרב מוסר מידי שבוע שיעורים כלליים בהלכה למעשה, במסגרת רשמית של מוסד בית חנה, השיעורים מוקלטים ומוסרטים ומועלים לרשת לטובת הציבור.

לרב בית הוראה בביתו אשר בירושלים, וכן הינו משמש רבה של קהילת מעייני ישראל המרכזית בירושלים.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אביו, הרב אהרן גרשון פרקש - נפטר כ"ב מנחם אב תשע"ב. אמו, הרבנית לאה רחל פרקש - נפטרה י"ד אדר תשע"ז.

לרב פרקש 17 ילדים.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • גרם בזה נחת רוח אמיתי, שבועון כפר חב"ד גליון 1900 עמוד 26

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

וידאו
אודיו
כתבות