אפרים וולף: הבדלים בין גרסאות בדף
| (42 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אפרים_וולף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אפרים וולף אצל הרבי]] | [[קובץ:אפרים_וולף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אפרים וולף אצל הרבי]] | ||
הרב '''אפרים וואלף''' ([[כ"א מנחם אב]] [[תר"פ]] - [[כ"ו שבט]] [[תשס"ג]]) היה בא כוחו של הרבי | הרב '''אפרים וואלף''' ([[כ"א מנחם אב]] [[תר"פ]] - [[כ"ו שבט]] [[תשס"ג]]) היה בא כוחו של הרבי ב[[ארץ הקודש]], כיהן כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], שימש כמנהלה הראשי של [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית בישראל]], יו"ר [[המרכז לעניני חינוך|המרכז לעינייני חינוך]], [[הוצאת ספרים קה"ת]] ו[[מחנה ישראל]] בארץ הקודש. חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] בישראל. הרבי התבטא עליו: "האיש שלי בארץ ישראל הוא אפרים וולף". | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
[[קובץ:אפרים וולף2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אפרים וולף בילדותו עם אביו ר' בנימין]] | [[קובץ:אפרים וולף2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אפרים וולף בילדותו עם אביו ר' בנימין]] | ||
נולד בעיר [[נירנברג]] שב[[גרמניה]], להוריו הרב בנימין | נולד בעיר [[נירנברג]] שב[[גרמניה]], להוריו הרב בנימין ובריינדל (ברטא) וולף. אביו היה משומרי תורה ומצוות היחידים שבעירו, עיר שרוח ההשכלה היכתה בה מכה אנושה, וכך אפרים, היה הילד שומר המצוות היחיד בעירו. בהיותו בגיל 5 שנים בלבד היה נוסע לבדו מידי יום מרחק שעה ארוכה לעיר הקרובה, בה היה מוסד שהתחנכו בו ברוח התורה והמצוות. | ||
אביו היה מחשובי יהודי נירנברג, איש עתיר נכסים. את רוב רכושו הועיד לעסקנות ופעילות ציבורית בקרב עניי עירו, שלא-על-מנת לקבל פרס. בצעירותו, נפטרו שלושה מדודיו בעודם צעירים, ואביו לקח על-עצמו את האחריות להחזקת שלוש משפחות אלו עם ילדיהם, תמך בהם כספית ודאג לכל צורכיהם עד לחתונתם. בבית זה של חסד גדל הנער אפרים, וכבר בצעירותו ניכרו בו כשרונות יוצאי דופן. | אביו היה מחשובי יהודי נירנברג, איש עתיר נכסים. את רוב רכושו הועיד לעסקנות ופעילות ציבורית בקרב עניי עירו, שלא-על-מנת לקבל פרס. בצעירותו, נפטרו שלושה מדודיו בעודם צעירים, ואביו לקח על-עצמו את האחריות להחזקת שלוש משפחות אלו עם ילדיהם, תמך בהם כספית ודאג לכל צורכיהם עד לחתונתם. בבית זה של חסד גדל הנער אפרים, וכבר בצעירותו ניכרו בו כשרונות יוצאי דופן. | ||
בהיותו כבן עשר שנים יצא מביתו אל העיר מנהיים, שם התגוררה אחותו הבכירה, ושם למד במוסד תורני שהתאים לגילו. את בר המצווה שלו עשה בהיותו בבלגיה, שם התוודע לראשונה לחסידי חב"ד, שם הכיר את הרב [[דוד משה ליברמן]] רב "קהילת שומרי הדת" ו"קהילת חב"ד" ב[[אנטוורפן]], בלגיה כיום, ואת הרב [[משה צחובל]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/129177 מכתבו של הרב וולף לרב צחובל בו מודה לו על סיועו בהתקרבות לחסידות חב"ד].}} ואישים נוספים שלעתיד תפסו מקום מרכזי בחב"ד וקירבו אותו לעשות את הצעדים הראשונים לעולמה של חסידות חב"ד. | בהיותו כבן עשר שנים יצא מביתו אל העיר מנהיים, שם התגוררה אחותו הבכירה, ושם למד במוסד תורני שהתאים לגילו. את בר המצווה שלו עשה בהיותו בבלגיה, שם התוודע לראשונה לחסידי חב"ד, שם הכיר את הרב [[דוד משה ליברמן]] רב "קהילת שומרי הדת" ו"קהילת חב"ד" ב[[אנטוורפן]], בלגיה כיום, ואת הרב [[משה צחובל]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/129177 מכתבו של הרב וולף לרב צחובל בו מודה לו על סיועו בהתקרבות לחסידות חב"ד].}} ואישים נוספים שלעתיד תפסו מקום מרכזי בחב"ד וקירבו אותו לעשות את הצעדים הראשונים לעולמה של חסידות חב"ד. | ||
===בישיבה=== | ===בישיבה=== | ||
בשנת [[תרצ"ג]], עם עליית הנאצים ימ"ש לשלטון בגרמניה, הבין אביו את העתיד להתרחש ומכר חלק מנכסיו. חלק גדול נאלץ להותיר בעירו, ונמלט עם משפחתו להולנד. בשנים אלו למד אפרים הבחור בישיבת טעלז הגדולה, והיה מהתלמידים הכשרוניים ביותר בישיבה. באותה תקופה יצר קשר עמו ה[[משפיע]] הדגול הרב [[שמואל לויטין]], שכיהן אז כרבה של [[ראקשיק]] הסמוכה, ויחד עם קבוצת תלמידים נוספים היו לומדים בהסתר שיעורי חסידות. | בשנת [[תרצ"ג]], עם עליית הנאצים ימ"ש לשלטון בגרמניה, הבין אביו את העתיד להתרחש ומכר חלק מנכסיו. חלק גדול נאלץ להותיר בעירו, ונמלט עם משפחתו להולנד. בשנים אלו למד אפרים הבחור בישיבת טעלז הגדולה, והיה מהתלמידים הכשרוניים ביותר בישיבה. באותה תקופה יצר קשר עמו ה[[משפיע]] הדגול הרב [[שמואל לויטין]], שכיהן אז כרבה של [[ראקשיק]] הסמוכה, ויחד עם קבוצת תלמידים נוספים היו לומדים בהסתר שיעורי חסידות. | ||
לקראת [[חודש תשרי]] תרצ"ט, שלחו הרב לויטין לשהות במחיצת אדמו"ר הריי"צ ב[[אטוואצק]], שם התוודע לראשונה לרבי הריי"צ, וכן לחתנא דבי נשיאה, [[ | לקראת [[חודש תשרי]] תרצ"ט, שלחו הרב לויטין לשהות במחיצת אדמו"ר הריי"צ ב[[אטוואצק]], שם התוודע לראשונה לרבי הריי"צ, וכן לחתנא דבי נשיאה, [[הרבי]], ששהה באותו [[תשרי]] במחיצת הרבי הריי"צ. | ||
בסיום [[חודש תשרי]] זכה להיכנס ל[[יחידות]] אל [[הרבי הריי"צ]] שבירכו בהצלחה. | בסיום [[חודש תשרי]] זכה להיכנס ל[[יחידות]] אל [[הרבי הריי"צ]] שבירכו בהצלחה. | ||
===בארץ ישראל=== | ===בארץ ישראל=== | ||
מ[[אטוואצק]] נסע ר' אפרים ל[[ווילנה]], שם שהה חודשים אחדים לצורך סידור הניירות הדרושות לשם בריחתו מהמלחמה. אביו ששהה בהולנד שלח לו כסף ומסמכים, ולאחר מסע נדודים בדרך-לא-דרך הגיע לאודסה. בעיר זו עלה על אונייה שעשתה דרכה לארץ-ישראל, שהייתה מהאוניות האחרונות שהצליחו לעזוב את אודסה בעת המלחמה. | |||
כשהגיע לארץ ישראל נכנס ר' אפרים ללמוד בישיבת "[[תורת אמת]]" בירושלים, שם שקד על התורה ועל העבודה | כשהגיע לארץ ישראל נכנס ר' אפרים ללמוד בישיבת "[[תורת אמת]]" בירושלים, שם שקד על התורה ועל העבודה. שם הכיר את הרב [[משה אשכנזי]] שנולד איתו באותו יום, ונהפכו להיות חברים עד לסוף ימיהם. ממכתבים שקיבל באותה תקופה מאדמו"ר הריי"צ, עולה, כי ר' אפרים כתב לרבי על סדר עבודת ה' שלו, והוא מבקש עצות והוראות. | ||
===נישואיו=== | ===נישואיו=== | ||
בחורף תש"א הציע החסיד הרב [[משה דובינסקי]], לר' אפרים וולף שידוך - את בתו של החסיד הנודע הרב [[אברהם פריז]], מרת פסיה | בחורף תש"א הציע החסיד הרב [[משה דובינסקי]], לר' אפרים וולף שידוך - את בתו של החסיד הנודע הרב [[אברהם פריז]], מרת פסיה (- נפטרה בשבת קודש, שבת חזון, ו' מנחם אב ה'תשפ"ד - בגיל 101). ר' אברהם שהיה ידוע כחסיד שאינו עושה ולו צעד קטן ללא הוראה מפורשת מהרבי, על אחת כמה וכמה צעד שכזה, ומכיון שבאותם ימים שהה בניו יורק, נכנס אל הרבי בשאלה על דבר הצעת השידוך לביתו. על הצעה זו השיב לו אדמו"ר הריי"צ, כשהוא מדבר בשבחו של החתן המוצע: "איך האב איינגעווארצלט א ארז אין ארץ הקודש" (נטעתי ארז בארץ הקודש). מובן שלאחר הצהרה כזו מפי הרבי, ר' אברהם הסכים מיידית לשידוך, ואף שלח מברק מהיר לפתח תקווה, שם התגוררה משפחתו, על מנת שיסגרו את השידוך בהקדם האפשרי. | ||
בראש חודש אדר תש"א בא | בראש חודש אדר תש"א בא בקשרי השידוכין, ושנה לאחר מכן, ביום [[ב' אדר]] [[תש"ב]] נשא את גב' פסיה לאישה. לאחר נישואיו המשיך לשקוד על לימודיו, על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] אליו. | ||
=== | ===הפצת בשורת הגאולה=== | ||
שנים אחדות עסק ר' אפרים לפרנסתו במשלוח חבילות לרוסיה, כשלצד זאת נתן רבות מזמנו לעשיית חסד בירושלים ולאסיפת כספים לנזקקים ולדלים בירושלים, יחד עם הרב [[משה אשכנזי]]. | שנים אחדות עסק ר' אפרים לפרנסתו במשלוח חבילות לרוסיה, כשלצד זאת נתן רבות מזמנו לעשיית חסד בירושלים ולאסיפת כספים לנזקקים ולדלים בירושלים, יחד עם ידידו מהישיבה הרב [[משה אשכנזי]]. | ||
כבר אז היה ר' אפרים מסור ונתון בכל לבו ונפשו | כבר אז היה ר' אפרים מסור ונתון בכל לבו ונפשו לענייניו הק' של הרבי הריי"צ. באותה תקופה עורר הרבי אודות הגאולה הקרובה תחת הסיסמה "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]". יחד עם זה יצאו גליונות של "[[הקריאה והקדושה]]" שהביאו את הקריאה הזאת לידי ביטוי. ר' אברהם פאריז שהיה אז בניו-יורק, היה שולח לחתנו ר' אפרים גיליונות של הקריאה והקדושה, והוא יחד עם הרב [[דוד חנזין]] היו מדפיסים אותם מחדש ובמשך שבועות ארוכים היו נוסעים בכל רחבי [[ארץ הקודש]] על מנת להפיצם. הם ידעו עד כמה אדמו"ר הריי"צ ייחס חשיבות להפצת גיליונות אלו. | ||
בשנת [[תש"ט]] עזב את עבודתו, והתמנה למספר תפקידים ציבוריים, והפך במהלך השנים לאחד מראשני העסקנים של תנועת חב"ד בארץ הקודש, ולאיש הקשר של הרבי ברוב הנושאים הקשורים להתפתחות ההתיישבות החב"דית והפעילות בתחומי ארץ הקודש. | ===עסקנות הכלל=== | ||
[[קובץ:אפרים וולף זלמן שזר.jpeg|ממוזער|שמאל| הרב אפרים וולף עם זלמן שזר {{אינפו}}]] | |||
בשנת [[תש"ט]] עזב את עבודתו, והתמנה למנהל ישיבת תומכי תמימים בלוד, ובשנים הבאות התמנה למספר תפקידים ציבוריים, והפך במהלך השנים לאחד מראשני העסקנים של תנועת חב"ד בארץ הקודש, ולאיש הקשר של הרבי ברוב הנושאים הקשורים להתפתחות ההתיישבות החב"דית והפעילות בתחומי ארץ הקודש. | |||
היה גם תלמיד חכם, למרות עיסוקיו הרבים, במשך כל השנים הקפיד על שיעור בגמרא מדי יום בשעות הצהרים עם אחד מתלמידי ישיבת 'תומכי תמימים' לוד. | |||
הרב אפרים | ==מנהל תומכי תמימים המרכזית== | ||
[[קובץ:אפרים וולף בנימין גורודצקי אליעזר קרסיק פנחס אלטהויז.jpeg|ממוזער|שמאל| הרב אפרים וולף, הרב בנימין גורודצקי הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז עם אורחים בישיבה. {{אינפו}}]] | |||
בשלהי שנת [[תש"ט]], מונה על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] למנהל [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]], שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]]. | |||
ר' אפרים נכנס לתחום העסקנות בצרכי ציבור על-פי הוראה ישירה של אדמו"ר הריי"צ. | |||
במסגרת ניהול תומכי תמימים המרכזית ניהל שורת מוסדות חב"דיים (חלקם רק במשך שנים מסויימות): | |||
*[[תומכי תמימים לוד]] | |||
*[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] | |||
*[[כולל אברכים כפר חב"ד]] | |||
*[[כולל אברכים נחלת הר חב"ד]] | |||
*[[בית ספר למלאכה כפר חב"ד]] | |||
[[קובץ:אפרים וולף זושא וילימובסקי בית ספר למלאכה.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב אפרים וולף והרב זושא וילימובסקי בבית ספר למלאכה כפר חב"ד {{אינפו}}]] | |||
*[[בית ספר למלאכה נחלת הר חב"ד]] | |||
*[[תלמוד תורה חב"ד לוד]] | |||
מדי שנה היה נוסע לרבי ל[[י"ט כסלו]] ומעביר לרבי ולרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] דיווח על ביצוע ההוראות והמשימות שהרבי הורה לו לבצע, אז גם היה מקבל הוראות נוספות לשנה הבאה{{הערה| [https://yoslbloy.info/?p=126 חייל בדור השביעי – יוסל בלוי – סיפור חיי פרק שישי ת.ד. 46 לוד].}}. | |||
מסירותו למען המוסדות הייתה מופלאה | מסירותו למען המוסדות הייתה מופלאה, במשך ארבע שנים, החל משנת [[תש"ט]] עד [[תשי"ג]] היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, כאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת תשי"ג עבר עם משפחתו ללוד, ואז הוקל להם יותר. | ||
ר' אפרים ניהל את המוסדות בניקיון כפים, לדוגמה: הכיסא עליו ישב במשרדו היה מתרומה שקיבלה הישיבה מאולם אירועים שהחליף ריהוט, וכשפעם אחת ביקשו התמימים שיותקן מיזוג ב[[זאל]] הישיבה בלוד, קם ר' אפרים וכיבה את המזגן במשרדו, כדי שיחוש את מה שהם חשים. | ר' אפרים ניהל את המוסדות בניקיון כפים, לדוגמה: הכיסא עליו ישב במשרדו היה מתרומה שקיבלה הישיבה מאולם אירועים שהחליף ריהוט, וכשפעם אחת ביקשו התמימים שיותקן מיזוג ב[[זאל]] הישיבה בלוד, קם ר' אפרים וכיבה את המזגן במשרדו, כדי שיחוש את מה שהם חשים. | ||
על רשת המוסדות המפוארים ניצח במשך כיובל שנים. | על רשת המוסדות המפוארים ניצח במשך כיובל שנים. | ||
בשנת [[תשמ"ז]] הרבי הוריד את הנשיאות מישיבת תומכי תמימים המרכזית בגלל ניסיון של הנהלת הישיבה לקחת תקציב ממקור המתנגד לרבי{{הערה|[https://yoslbloy.info/?p=126 ראה תיאור מהמאורע בספר חייל בדור השביעי, יוסל בלוי פרק ת.ד. 46 לוד פסקה הרבי מוריד את הנשיאות.]}}. | |||
==יו"ר אגודת חסידי חב"ד== | ==יו"ר אגודת חסידי חב"ד== | ||
היה נאמנו ובא-כוחו של הרבי בארץ במשך יותר מחמישים שנה וכיהן גם כיושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בין השנים [[תשכ"ג]]-[[תש"נ]]. | היה נאמנו ובא-כוחו של הרבי בארץ במשך יותר מחמישים שנה וכיהן גם כיושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בין השנים [[תשכ"ג]]-[[תש"נ]]. | ||
במשך כל השנים שימש ר' אפרים כאיש אמונו ושליחו הישיר של הרבי לביצוע שליחויות רבות מאוד בשטחים רבים, מהן שליחויות עלומות בעניינים העומדים ברום עולמה של ארץ הקודש. כמעט כל ענייני הרבי בארץ הקודש עברו דרכו, והם בוצעו בחריצות ובנאמנות ובצינעה, וביסודיות המתבקשת. | קודמו בתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד היה הרב [[אליעזר קרסיק]] ולאחר פטירתו בשנת תש"כ ופטירת חבר הנהלת אגו"ח ר' [[פנחס אלטהויז]] בשנת [[תשכ"ג]], ניהול אגודת חסידי חב"ד הועברה לרב אפרים וולף. | ||
הרב וולף ניהל את אגו"ח במשך כ-30 שנה. בשנת [[תש"נ]] הורה הרבי להפעיל מחדש את אגודת חסידי חב"ד. לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]{{הערה|[https://col.org.il/news/160349 הרב אפרים וולף 21 לפטירתו}}. | |||
במשך כל השנים שימש ר' אפרים כאיש אמונו ושליחו הישיר של הרבי לביצוע שליחויות רבות מאוד בשטחים רבים, מהן שליחויות עלומות בעניינים העומדים ברום עולמה של ארץ הקודש. כמעט כל ענייני הרבי בארץ הקודש עברו דרכו, והם בוצעו בחריצות ובנאמנות ובצינעה, וביסודיות המתבקשת. בפעילות זו עבד בשיתוף פעולה בתחילה עם ראשי אגודת חסידי חב"ד הרב אליעזר קרסיק, הרב פנחס אלטהויז והרב משה גוראריה, ובתקופה אחרת, פעל להתפתחות המוסדות והתיישבות חב"ד יחד עם הרב שלמה מיידנצ'יק בתפקידיו כיו"ר ועד כפר חב"ד ויו"ר אגודת חסידי חב"ד. כך גם הרב וולף פעל רבות במבצעי הרבי בשיתוף פעולה עם יו"ר צעירי חב"ד הרב ישראל ליבוב. | |||
==פטירתו== | |||
הרב אפרים נפטר ב[[כ"ו שבט]] [[תשס"ג]], ונטמן בהר המנוחות שבירושלים, בצהרי יום רביעי, לצד בנו, הרב [[שלום דובער וולף]]. במסע ההלוויה שיצא מישיבת [[תומכי תמימים לוד]] השתתפו יותר מאלף חסידי חב"ד. | |||
== | ==משפחתו== | ||
*רעייתו מרת פעסיא וולף{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1111413/ ידיעה על פטירתה] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/164150 הרב אברהם וולף בטור פרידה על סבתו {{חב"ד און ליין}}]}} - נפטרה ביום שבת קודש [[ו' מנחם אב]] [[תשפ"ד]] - בגיל 101. | |||
*בנו [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת תות"ל "בית הר"מ" בנחלת הר חב"ד | *בנו [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת תות"ל "בית הר"מ" בנחלת הר חב"ד | ||
*בנו [[שלום דובער וולף]] ע"ה - שימש כדובר חב"ד בארה"ק | *בנו [[שלום דובער וולף]] ע"ה - שימש כדובר חב"ד בארה"ק | ||
*בנו [[מנחם מענדל וולף]] - מנהל סניף קה"ת ומל"ח בארה"ק | *בנו [[מנחם מענדל וולף]] - מנהל סניף קה"ת ומל"ח בארה"ק | ||
*בנו [[אליקים וולף]] - כיום ר"מ בישיבת תות"ל מוריסטאון וממנהלי ישיבת תומכי תמימים לוד - כפר חב"ד. | *בנו [[אליקים וולף]] - כיום ר"מ בישיבת תות"ל מוריסטאון וממנהלי ישיבת תומכי תמימים לוד - כפר חב"ד. | ||
*בנו [[בנימין וולף (קראון הייטס)|בנימין וולף]] -מנהל [[בית רבקה קראון הייטס|קמפוס "חמ"ש - "בית רבקה"]] ב[[קראון הייטס]] | *בנו [[בנימין וולף (קראון הייטס)|בנימין וולף]] -מנהל [[בית רבקה קראון הייטס|קמפוס "חמ"ש - "בית רבקה"]] ב[[קראון הייטס]] | ||
*חתנו (נשוי לביתו מרת בריינדל) הרב [[מנחם מענדל דערען]] - משפיע קהילת חב"ד בלוד | |||
*חתנו הרב [[מנחם מענדל דערען]] - משפיע קהילת חב"ד בלוד | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - סדרה בת שמונה כרכים הכוללת בתוכה התכתבויות שלו עם הרבי והוראות מהרבי לעסקני אנ"ש בארץ הקודש, משנת [[תש"י]] ועד חול המועד סוכות [[תשמ"ט]] (ההוראה להתגייס למען "ג"). | *[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - סדרה בת שמונה כרכים הכוללת בתוכה התכתבויות שלו עם הרבי והוראות מהרבי לעסקני אנ"ש בארץ הקודש, משנת [[תש"י]] ועד חול המועד סוכות [[תשמ"ט]] (ההוראה להתגייס למען "ג"). | ||
*[[זושא וולף]], '''עסקנות ציבורית''' - הוראות והדרכות אישיות שקיבל מהרבי בנושאי עסקנות ציבורית בצירוף תצלומי ההתכתבויות, 300 עמודים, שבט [[תשע"ד]]. | *ר' [[זושא וולף]], '''עסקנות ציבורית''' - הוראות והדרכות אישיות שקיבל מהרבי בנושאי עסקנות ציבורית בצירוף תצלומי ההתכתבויות, 300 עמודים, שבט [[תשע"ד]]. | ||
*'''המנהל''', מנחם אב תשפ"ב{{הערה|1=[https://col.org.il/news/140144 סקירה על הספר באתר COL].}}. | *ר' [[זושא וולף]] '''המנהל''', מנחם אב תשפ"ב{{הערה|1=[https://col.org.il/news/140144 סקירה על הספר באתר COL] '''[http://www.teshura.com/Wolf%20-%20BM%20-%20Nissan%206%2C%205776.pdf ה"בא כח בארץ הקודש"]''' תדפיס מהספר בתוך תשורה לשמך תן כבוד תשורה משמחת הבר מצווה לצאצא של ר' אפרים וולף.}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
[https://chabad.info/in-focus/124208/ צרור תמונות מחייו של הרב אפרים וולף] {{אינפו}} | |||
{{סדרה|הקודם=[[חיים אליעזר קרסיק]]|הבא=[[שלמה מיידנצ'יק]]|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=[[תשכ"ג]] - [[תש"נ]]}} | {{סדרה|הקודם=[[חיים אליעזר קרסיק]]|הבא=[[שלמה מיידנצ'יק]]|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=[[תשכ"ג]] - [[תש"נ]]}} | ||
גרסה אחרונה מ־20:26, 27 באוקטובר 2024
הרב אפרים וואלף (כ"א מנחם אב תר"פ - כ"ו שבט תשס"ג) היה בא כוחו של הרבי בארץ הקודש, כיהן כיו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל, שימש כמנהלה הראשי של ישיבת תומכי תמימים המרכזית בישראל, יו"ר המרכז לעינייני חינוך, הוצאת ספרים קה"ת ומחנה ישראל בארץ הקודש. חבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד העולמית ורשת אהלי יוסף יצחק בישראל. הרבי התבטא עליו: "האיש שלי בארץ ישראל הוא אפרים וולף".
תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיר נירנברג שבגרמניה, להוריו הרב בנימין ובריינדל (ברטא) וולף. אביו היה משומרי תורה ומצוות היחידים שבעירו, עיר שרוח ההשכלה היכתה בה מכה אנושה, וכך אפרים, היה הילד שומר המצוות היחיד בעירו. בהיותו בגיל 5 שנים בלבד היה נוסע לבדו מידי יום מרחק שעה ארוכה לעיר הקרובה, בה היה מוסד שהתחנכו בו ברוח התורה והמצוות. אביו היה מחשובי יהודי נירנברג, איש עתיר נכסים. את רוב רכושו הועיד לעסקנות ופעילות ציבורית בקרב עניי עירו, שלא-על-מנת לקבל פרס. בצעירותו, נפטרו שלושה מדודיו בעודם צעירים, ואביו לקח על-עצמו את האחריות להחזקת שלוש משפחות אלו עם ילדיהם, תמך בהם כספית ודאג לכל צורכיהם עד לחתונתם. בבית זה של חסד גדל הנער אפרים, וכבר בצעירותו ניכרו בו כשרונות יוצאי דופן.
בהיותו כבן עשר שנים יצא מביתו אל העיר מנהיים, שם התגוררה אחותו הבכירה, ושם למד במוסד תורני שהתאים לגילו. את בר המצווה שלו עשה בהיותו בבלגיה, שם התוודע לראשונה לחסידי חב"ד, שם הכיר את הרב דוד משה ליברמן רב "קהילת שומרי הדת" ו"קהילת חב"ד" באנטוורפן, בלגיה כיום, ואת הרב משה צחובל[1] ואישים נוספים שלעתיד תפסו מקום מרכזי בחב"ד וקירבו אותו לעשות את הצעדים הראשונים לעולמה של חסידות חב"ד.
בישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרצ"ג, עם עליית הנאצים ימ"ש לשלטון בגרמניה, הבין אביו את העתיד להתרחש ומכר חלק מנכסיו. חלק גדול נאלץ להותיר בעירו, ונמלט עם משפחתו להולנד. בשנים אלו למד אפרים הבחור בישיבת טעלז הגדולה, והיה מהתלמידים הכשרוניים ביותר בישיבה. באותה תקופה יצר קשר עמו המשפיע הדגול הרב שמואל לויטין, שכיהן אז כרבה של ראקשיק הסמוכה, ויחד עם קבוצת תלמידים נוספים היו לומדים בהסתר שיעורי חסידות.
לקראת חודש תשרי תרצ"ט, שלחו הרב לויטין לשהות במחיצת אדמו"ר הריי"צ באטוואצק, שם התוודע לראשונה לרבי הריי"צ, וכן לחתנא דבי נשיאה, הרבי, ששהה באותו תשרי במחיצת הרבי הריי"צ.
בסיום חודש תשרי זכה להיכנס ליחידות אל הרבי הריי"צ שבירכו בהצלחה.
בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
מאטוואצק נסע ר' אפרים לווילנה, שם שהה חודשים אחדים לצורך סידור הניירות הדרושות לשם בריחתו מהמלחמה. אביו ששהה בהולנד שלח לו כסף ומסמכים, ולאחר מסע נדודים בדרך-לא-דרך הגיע לאודסה. בעיר זו עלה על אונייה שעשתה דרכה לארץ-ישראל, שהייתה מהאוניות האחרונות שהצליחו לעזוב את אודסה בעת המלחמה.
כשהגיע לארץ ישראל נכנס ר' אפרים ללמוד בישיבת "תורת אמת" בירושלים, שם שקד על התורה ועל העבודה. שם הכיר את הרב משה אשכנזי שנולד איתו באותו יום, ונהפכו להיות חברים עד לסוף ימיהם. ממכתבים שקיבל באותה תקופה מאדמו"ר הריי"צ, עולה, כי ר' אפרים כתב לרבי על סדר עבודת ה' שלו, והוא מבקש עצות והוראות.
נישואיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחורף תש"א הציע החסיד הרב משה דובינסקי, לר' אפרים וולף שידוך - את בתו של החסיד הנודע הרב אברהם פריז, מרת פסיה (- נפטרה בשבת קודש, שבת חזון, ו' מנחם אב ה'תשפ"ד - בגיל 101). ר' אברהם שהיה ידוע כחסיד שאינו עושה ולו צעד קטן ללא הוראה מפורשת מהרבי, על אחת כמה וכמה צעד שכזה, ומכיון שבאותם ימים שהה בניו יורק, נכנס אל הרבי בשאלה על דבר הצעת השידוך לביתו. על הצעה זו השיב לו אדמו"ר הריי"צ, כשהוא מדבר בשבחו של החתן המוצע: "איך האב איינגעווארצלט א ארז אין ארץ הקודש" (נטעתי ארז בארץ הקודש). מובן שלאחר הצהרה כזו מפי הרבי, ר' אברהם הסכים מיידית לשידוך, ואף שלח מברק מהיר לפתח תקווה, שם התגוררה משפחתו, על מנת שיסגרו את השידוך בהקדם האפשרי.
בראש חודש אדר תש"א בא בקשרי השידוכין, ושנה לאחר מכן, ביום ב' אדר תש"ב נשא את גב' פסיה לאישה. לאחר נישואיו המשיך לשקוד על לימודיו, על פי הוראתו של הרבי הריי"צ אליו.
הפצת בשורת הגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]
שנים אחדות עסק ר' אפרים לפרנסתו במשלוח חבילות לרוסיה, כשלצד זאת נתן רבות מזמנו לעשיית חסד בירושלים ולאסיפת כספים לנזקקים ולדלים בירושלים, יחד עם ידידו מהישיבה הרב משה אשכנזי.
כבר אז היה ר' אפרים מסור ונתון בכל לבו ונפשו לענייניו הק' של הרבי הריי"צ. באותה תקופה עורר הרבי אודות הגאולה הקרובה תחת הסיסמה "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה". יחד עם זה יצאו גליונות של "הקריאה והקדושה" שהביאו את הקריאה הזאת לידי ביטוי. ר' אברהם פאריז שהיה אז בניו-יורק, היה שולח לחתנו ר' אפרים גיליונות של הקריאה והקדושה, והוא יחד עם הרב דוד חנזין היו מדפיסים אותם מחדש ובמשך שבועות ארוכים היו נוסעים בכל רחבי ארץ הקודש על מנת להפיצם. הם ידעו עד כמה אדמו"ר הריי"צ ייחס חשיבות להפצת גיליונות אלו.
עסקנות הכלל[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"ט עזב את עבודתו, והתמנה למנהל ישיבת תומכי תמימים בלוד, ובשנים הבאות התמנה למספר תפקידים ציבוריים, והפך במהלך השנים לאחד מראשני העסקנים של תנועת חב"ד בארץ הקודש, ולאיש הקשר של הרבי ברוב הנושאים הקשורים להתפתחות ההתיישבות החב"דית והפעילות בתחומי ארץ הקודש.
היה גם תלמיד חכם, למרות עיסוקיו הרבים, במשך כל השנים הקפיד על שיעור בגמרא מדי יום בשעות הצהרים עם אחד מתלמידי ישיבת 'תומכי תמימים' לוד.
מנהל תומכי תמימים המרכזית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשלהי שנת תש"ט, מונה על ידי ראשי אגודת חסידי חב"ד באה"ק למנהל ישיבת תומכי תמימים לוד, שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב זושא וילימובסקי.
ר' אפרים נכנס לתחום העסקנות בצרכי ציבור על-פי הוראה ישירה של אדמו"ר הריי"צ.
במסגרת ניהול תומכי תמימים המרכזית ניהל שורת מוסדות חב"דיים (חלקם רק במשך שנים מסויימות):
- תומכי תמימים לוד
- תומכי תמימים כפר חב"ד
- כולל אברכים כפר חב"ד
- כולל אברכים נחלת הר חב"ד
- בית ספר למלאכה כפר חב"ד
מדי שנה היה נוסע לרבי לי"ט כסלו ומעביר לרבי ולרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב דיווח על ביצוע ההוראות והמשימות שהרבי הורה לו לבצע, אז גם היה מקבל הוראות נוספות לשנה הבאה[2].
מסירותו למען המוסדות הייתה מופלאה, במשך ארבע שנים, החל משנת תש"ט עד תשי"ג היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, כאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת תשי"ג עבר עם משפחתו ללוד, ואז הוקל להם יותר.
ר' אפרים ניהל את המוסדות בניקיון כפים, לדוגמה: הכיסא עליו ישב במשרדו היה מתרומה שקיבלה הישיבה מאולם אירועים שהחליף ריהוט, וכשפעם אחת ביקשו התמימים שיותקן מיזוג בזאל הישיבה בלוד, קם ר' אפרים וכיבה את המזגן במשרדו, כדי שיחוש את מה שהם חשים.
על רשת המוסדות המפוארים ניצח במשך כיובל שנים.
בשנת תשמ"ז הרבי הוריד את הנשיאות מישיבת תומכי תמימים המרכזית בגלל ניסיון של הנהלת הישיבה לקחת תקציב ממקור המתנגד לרבי[3].
יו"ר אגודת חסידי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
היה נאמנו ובא-כוחו של הרבי בארץ במשך יותר מחמישים שנה וכיהן גם כיושב ראש אגודת חסידי חב"ד באה"ק בין השנים תשכ"ג-תש"נ.
קודמו בתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד היה הרב אליעזר קרסיק ולאחר פטירתו בשנת תש"כ ופטירת חבר הנהלת אגו"ח ר' פנחס אלטהויז בשנת תשכ"ג, ניהול אגודת חסידי חב"ד הועברה לרב אפרים וולף.
הרב וולף ניהל את אגו"ח במשך כ-30 שנה. בשנת תש"נ הורה הרבי להפעיל מחדש את אגודת חסידי חב"ד. לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד מונה הרב שלמה מיידנצ'יק[4].
במשך כל השנים שימש ר' אפרים כאיש אמונו ושליחו הישיר של הרבי לביצוע שליחויות רבות מאוד בשטחים רבים, מהן שליחויות עלומות בעניינים העומדים ברום עולמה של ארץ הקודש. כמעט כל ענייני הרבי בארץ הקודש עברו דרכו, והם בוצעו בחריצות ובנאמנות ובצינעה, וביסודיות המתבקשת. בפעילות זו עבד בשיתוף פעולה בתחילה עם ראשי אגודת חסידי חב"ד הרב אליעזר קרסיק, הרב פנחס אלטהויז והרב משה גוראריה, ובתקופה אחרת, פעל להתפתחות המוסדות והתיישבות חב"ד יחד עם הרב שלמה מיידנצ'יק בתפקידיו כיו"ר ועד כפר חב"ד ויו"ר אגודת חסידי חב"ד. כך גם הרב וולף פעל רבות במבצעי הרבי בשיתוף פעולה עם יו"ר צעירי חב"ד הרב ישראל ליבוב.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב אפרים נפטר בכ"ו שבט תשס"ג, ונטמן בהר המנוחות שבירושלים, בצהרי יום רביעי, לצד בנו, הרב שלום דובער וולף. במסע ההלוויה שיצא מישיבת תומכי תמימים לוד השתתפו יותר מאלף חסידי חב"ד.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רעייתו מרת פעסיא וולף[5][6] - נפטרה ביום שבת קודש ו' מנחם אב תשפ"ד - בגיל 101.
- בנו נתן וולף - מנהל ישיבת תות"ל "בית הר"מ" בנחלת הר חב"ד
- בנו שלום דובער וולף ע"ה - שימש כדובר חב"ד בארה"ק
- בנו מנחם מענדל וולף - מנהל סניף קה"ת ומל"ח בארה"ק
- בנו אליקים וולף - כיום ר"מ בישיבת תות"ל מוריסטאון וממנהלי ישיבת תומכי תמימים לוד - כפר חב"ד.
- בנו בנימין וולף -מנהל קמפוס "חמ"ש - "בית רבקה" בקראון הייטס
- חתנו (נשוי לביתו מרת בריינדל) הרב מנחם מענדל דערען - משפיע קהילת חב"ד בלוד
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- זושא וולף, ימי תמימים - סדרה בת שמונה כרכים הכוללת בתוכה התכתבויות שלו עם הרבי והוראות מהרבי לעסקני אנ"ש בארץ הקודש, משנת תש"י ועד חול המועד סוכות תשמ"ט (ההוראה להתגייס למען "ג").
- ר' זושא וולף, עסקנות ציבורית - הוראות והדרכות אישיות שקיבל מהרבי בנושאי עסקנות ציבורית בצירוף תצלומי ההתכתבויות, 300 עמודים, שבט תשע"ד.
- ר' זושא וולף המנהל, מנחם אב תשפ"ב[7].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
צרור תמונות מחייו של הרב אפרים וולף
| הקודם: חיים אליעזר קרסיק |
יושב ראש אגו"ח תשכ"ג - תש"נ |
הבא: שלמה מיידנצ'יק |
הערות שוליים
- ↑ מכתבו של הרב וולף לרב צחובל בו מודה לו על סיועו בהתקרבות לחסידות חב"ד.
- ↑ חייל בדור השביעי – יוסל בלוי – סיפור חיי פרק שישי ת.ד. 46 לוד.
- ↑ ראה תיאור מהמאורע בספר חייל בדור השביעי, יוסל בלוי פרק ת.ד. 46 לוד פסקה הרבי מוריד את הנשיאות.
- ↑ [https://col.org.il/news/160349 הרב אפרים וולף 21 לפטירתו
- ↑ ידיעה על פטירתה
- ↑ הרב אברהם וולף בטור פרידה על סבתו
- ↑ סקירה על הספר באתר COL ה"בא כח בארץ הקודש" תדפיס מהספר בתוך תשורה לשמך תן כבוד תשורה משמחת הבר מצווה לצאצא של ר' אפרים וולף.