מוסקבה: הבדלים בין גרסאות בדף
צוברענגען משיח (שיחה | תרומות) |
חיים יהודה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
(37 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:המרכז קהילתי מוסקבה.jpg|ממוזער|היכל בית הכנסת המרכזי [[מארינה רושצ'ה]]]] | |||
[[קובץ: | [[קובץ:מארינא רושא מוסקבה.jpg|ממוזער|המרכז הקהילתי [[מארינה רושצ'ה]] מבחוץ]] | ||
'''מוסקבה''' (או מוסקווה) (וברוסית: Москва), היא עיר הבירה של [[רוסיה]] שבה שוכן | [[קובץ:חנוכה במוסקבה.jpg|ממוזער|הדלקה מרכזית ב[[חנוכה]] למרגלות חומות הקרמלין במרכז מוסקבה]] | ||
[[קובץ:התוועדות י''ט כסלו מוסקבה.jpeg|ממוזער|התוועדות י"ט כסליו המרכזית במוסקבה – [[תשפ"ד]]]] | |||
'''מוסקבה''' (או מוסקווה) (וברוסית: Москва), היא עיר הבירה של [[רוסיה]] שבה שוכן בניין הממשלה והנשיאות של רוסיה. | |||
היו שנים, בזמן רוסיה הסובייטית ובזמן רוסיה הצארית, שבהם היה אסור ליהודים לגור במוסקבה, מפאת גזירות על היהודים. אך היום היא עיר עם מספר נכבד של בתי חב"ד ומרכזים יהדותיים וחב"דיים גדולים ומפוארים. | היו שנים, בזמן רוסיה הסובייטית ובזמן רוסיה הצארית, שבהם היה אסור ליהודים לגור במוסקבה, מפאת גזירות על היהודים. אך היום היא עיר עם מספר נכבד של בתי חב"ד ומרכזים יהדותיים וחב"דיים גדולים ומפוארים. | ||
במשך שנים רבות הייתה בה קהילה חב"דית גדולה, וכיום פועלים בה | במשך שנים רבות הייתה בה קהילה חב"דית גדולה, וכיום פועלים בה מאות שלוחים, ובה נמצאים המשרדים המרכזיים של הארגונים המסייעים לשלוחי חב"ד בחבר העמים. | ||
[[רבותינו נשיאינו]] ביקרו בעיר באופן תדיר, בכדי לפעול למען הכלל במשרדי הממשלה וכד'. | [[רבותינו נשיאינו]] ביקרו בעיר באופן תדיר, בכדי לפעול למען הכלל במשרדי הממשלה וכד'. | ||
==קהילת חב"ד בעיר== | ==קהילת חב"ד בעיר== | ||
שנת [[תרפ"ו]], בעיצומם של ימי השלטון הקומוניסטי אשר שלט ב[[רוסיה]] של אותן שנים, העניקה עיריית מוסקבה לקהילה היהודית שטח אדמה קטן בשכונת 'מארינה רושצ'ה', עליו הקימו מבנה עץ דו-קומתי קטן ששימש להתכנסויות של הקהילה החסידית המקומית לתפילה, להתוועדויות, ולעריכת אירועים יהודיים כמו חתונות ובריתות מילה. | |||
על שמה של השכונה, בית הכנסת נושא את השם 'מארינה רושצ'ה' עד היום. | |||
על אף שמיקומו של בית הכנסת היה ידוע לשלטונות והוא היה נתון תחת עיניהם הפקוחות והשגחתם המתמדת, המשיכו החסידים להפעיל את בית הכנסת במסירות נפש והוא שימש את הקהילה בתקופות החשוכות ביותר של השלטון, היווה את מרכז העצבים של הפעילות החב"דית והפך לסמל של [[מסירות נפש]] ועוצמה יהודית, של חסידים שלא התפעלו כלל מהשלטון הסובייטי האנטישמי. | |||
אל בית כנסת זה נהגו להגיע שלוחיו החשאיים של [[הרבי]], אשר נכנסו ל[[רוסיה]] עם מטרה מוצהרת של השתתפות בכנסי מחקר ולמעשה פעלו בחשאי להעביר לחסידים את ההוראות וחפצי הקדושה שהבריחו עם מטלטליהם אל תוך מסך הברזל. | |||
כבחור ובהמשך כאברך צעיר, נשלח בשנת [[תש"נ]] הרב [[בערל לאזאר]] על-ידי [[הרבי]], בכדי לשמש כרב בית הכנסת, המשך לחיי שליחות להם זכה לצד הוריו שיחיו, ב[[איטליה]]. | |||
עם התפטרותו של נשיא [[ברית המועצות]] מר מיכאיל גורבצ'וב ונפילת מסך הברזל, הקים במקום הרב לאזאר סניף של ישיבת 'תומכי תמימים', שכיום התפתחה לארבע ישיבות הפזורות בכל מוסקבה. | |||
שלוש שנים לאחר מכן, ב[[חג החנוכה]] [[תשנ"ד]] עלה המבנה באש ועל חורבותיו הוקם המבנה המפואר המתנשא לגובה של 8 קומות ומשמש כמרכז היהודי קהילתי, בית הכנסת המרכזי ובית חב"ד הראשי בכל מוסקבה. | |||
המבנה נחשב למרכז החשוב ביותר של הקהילה היהודית במוסקבה, שהינה גם הקהילה היהודית הגדולה ביותר בכל רוסיה, רבנים ואישי ציבור רבים מכל העולם המבקרים ברוסיה רואים לעצמם חובה לבקר ולהתרשם מאופי ופעילות הקהילה והמבנה. | |||
עם היבחרו של הרב לאזאר כרבה הראשי של רוסיה לפני כעשרים שנה, הפך הבניין למרכז העצבים של יהדות מוסקבה על כל מוסדותיו ולמגדלור אור לכל רוסיה. | |||
הקומה השנייה של הבניין מוקדשת עבור היכל בית הכנסת, כאשר התקרה מעל החלל המרכזי מתנוססת לגובה, ובצדי בית הכנסת בנויה גזוזטרה המשמשת לעזרת נשים. | |||
בבית הכנסת מתקיימים עשרות מנייני תפילה בכל יום, שיעורי תורה מגוונים לכל סוגי הקהלים והגילאים, שמחות יהודיות, התוועדויות חסידיות ובשבתות וחגים, בהם משמיע הרב הראשי [[בערל לאזאר]] דרשות ושיעורי תורה גדולים. | |||
בקומת הכניסה פועלות שתי מסעדות כשרות ברמה גבוהה, מסעדה בשרית ומסעדה חלבית, בכשרותה המהודרת של [[הרבנות הראשית לרוסיה]]. | |||
בקומת המרתף קיימים מקוואות טהרה מהודרים לגברים ולנשים. בשאר קומות הבניין שוכנים חדרי ואולמות פעילות רבה לנוער ולצעירים, משרדי הרב הראשי ועוד רבות. | |||
בעיר פועלים | כיום, הקהילה היהודית בעיר (מוסדות וקהילת [[חב"ד]] בפרט) גדולה ומכילה מרכזי יהדות גדולים. בעיר פועלים שלוחים רבים{{הערה|ראה בפסקה מוסדות חב"ד בעיר, שם מפורט על שלוחי חב"ד בעיר, ובתי החב"ד שלהם.}}, והעיר משופעת בבתי חב"ד, חנויות ומסעדות כשרות למהדרין (ב[[המרכז היהודי קהילתי מארינה רושצ'ה (מוסקבה)|מרכז היהודי קהילתי מרינא רושצ'א]] קיים 2 מסעדות - אחת בשרית ואחת חלבית, ובמרכז היהודי [[בלשייא ברונייא]] קיימת מסעדה מלאה במאכלים כשרים, המכונת "מסעדת ירושלים".) | ||
==מוסדות חב"ד בעיר== | ==מוסדות חב"ד בעיר== | ||
בעשרות מוסדות חב"ד בעיר לומדים תלמידים רבים: | בעשרות מוסדות חב"ד בעיר לומדים תלמידים רבים: | ||
* [[תומכי תמימים מוסקבה]] | * [[תומכי תמימים מוסקבה]] | ||
* [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)]] | * [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)]] | ||
* | *ישיבת תפארת בחורים | ||
*[[מכון ר"ן]] | |||
* [[חדר מנחם מוסקבה]] | |||
* מכון חיה מושקא | * מכון חיה מושקא | ||
* בנות מנחם | * בנות מנחם | ||
* | * אוניברסיטה היהודית | ||
*בית ספר מיר אינטלקט | |||
במוסקבה קיימים | *גן מיר אינטלקט | ||
* בית חב"ד מרינה רושצא | *גן מנחם | ||
הרב הראשי הרב בערל לאזאר, | *מתיבתא | ||
הרב מרדכי ויסברג | *בית יתומים "בית חיה" | ||
* בית | ועוד מוסדות רבים. | ||
הרב אלכסנדר | |||
* בית חבד בלשיה ברוניה | ==בתי חב"ד בעיר== | ||
הרב יצחק קוגן | במוסקבה קיימים 34 בתי חב"ד: | ||
* בית | {{טורים|* [[המרכז היהודי קהילתי מארינה רושצ'ה (מוסקבה)|בית חב"ד מרינה רושצא]] | ||
הרב הראשי הרב [[בערל לאזאר]], | |||
הרב [[מרדכי ויסברג]] | |||
* [[ז'וקובקה|בית חב"ד ז'וקובקה]] | |||
הרב [[אלכסנדר ברדה]] | |||
* [[בית הכנסת בלשייא ברונייא מוסקבה|בית חבד בלשיה ברוניה]] | |||
הרב [[יצחק קוגן]] | |||
* בית חב"ד אוטרדניה | |||
הרב דוד קרפוב | הרב דוד קרפוב | ||
* בית | |||
* בית חב"ד איזמלובה | |||
הרב אליהו בר | הרב אליהו בר | ||
* בית חבד בית חי'ה | |||
* בית חבד" בית חי'ה (וו.ד.נ.ח.) | |||
הרב מנחם גול | הרב מנחם גול | ||
* בית | |||
* בית חב"ד דוברי אנגלית | |||
הרב יעקב קליין | הרב יעקב קליין | ||
* בית | |||
* בית חב"ד חברים | |||
הרב יקים יגודייב | הרב יקים יגודייב | ||
* בית | |||
* בית חב"ד חימקי - קורקינה | |||
הרב לוי-יצחק דרוץ | הרב לוי-יצחק דרוץ | ||
* בית | |||
* בית חב"ד חמובניקי | |||
הרב ראובן קולין | הרב ראובן קולין | ||
* בית | |||
* בית חב"ד מגן דוד - חמה | |||
הרב אהרון ממוט | הרב אהרון ממוט | ||
* בית | |||
הרב | * בית חב"ד מוסקבה-סיטי | ||
* בית | הרב יוסף ויסברג | ||
* [[בית חב"ד מעטישי]] | |||
הרב יוחנן קוסנקו | הרב יוחנן קוסנקו | ||
* בית | |||
* בית חב"ד אוניברסיטת MGIMO | |||
הרב שמעון קרסנדומסקי | הרב שמעון קרסנדומסקי | ||
* בית | |||
* בית חב"ד מלאכובקה | |||
הרב משה תמרין | הרב משה תמרין | ||
* בית | |||
* בית חב"ד נוביה וושקי | |||
הרב זלמן שמעון דערען | הרב זלמן שמעון דערען | ||
* בית | |||
הרב ברוך | * בית חב"ד סוקול-אערופורט | ||
* בית | הרב [[ברוך קליינבערג]] | ||
* בית חב"ד סקולניקי | |||
הרב אברהם בקרמן | הרב אברהם בקרמן | ||
* בית | |||
* בית חב"ד פושקינו | |||
הרב ראובן קורבסקי | הרב ראובן קורבסקי | ||
* בית | |||
* בית חב"ד צ'יסטי פרודי | |||
הרב שמואל קופרמאן | הרב שמואל קופרמאן | ||
* בית | |||
הרב ניסן | * בית חב"ד קהילת יוצאי בוכרה | ||
* בית | הרב ניסן לוייב | ||
* בית חב"ד קהילת יוצאי גורזיה | |||
הרב אברהם אלישוילי | הרב אברהם אלישוילי | ||
* בית | |||
* בית חב"ד קהילת יוצאי הקווקז | |||
הרב אברהם אליגוייב | הרב אברהם אליגוייב | ||
* בית | |||
הרב מיכאל | * בית חב"ד שדה התעופה דעמודעדובו | ||
* בית | הרב מיכאל חמין | ||
הרב | |||
* בית | * בית חב"ד שדרות לנינסקי | ||
הרב אייזיק רוזנפלד | |||
* בית חב"ד שוקינו "בית דוד" | |||
הרב אברהם ליבשיץ | הרב אברהם ליבשיץ | ||
* בית | |||
* בית חב"ד שמי״ר | |||
הרב בערל ציסין | הרב בערל ציסין | ||
*בית חב"ד קרסנוגורסק | |||
הרב יוסף הלבץ | |||
*בית חב"ד סקולקובו | |||
הרב דוד ברדה | |||
*בית חב"ד אלכסייבסקאיה | |||
הרב [[אברימי גבירץ]] | |||
*בית חב"ד אוטראדנויה | |||
הרב אליהו ריס | |||
*בית חב"ד מוסקבה החדשה | |||
הרב ישראל לאזאר | |||
*בית חב"ד חורושובסקיי | |||
הרב [[יוסף יצחק ליפסקר (מוסקבה)|יוסף יצחק ליפסקר]] | |||
*בית חב"ד זלנוגרד | |||
הרב מנחם מענדל קליינבערג | |||
*בית חב"ד פוקרובסקי | |||
הרב יחזקאל לאזאר}} | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד בשואה (סדרה)]], ''''וידעת' מוסקבה''' - {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גיליון מספר 593 (י"ט אדר תשס"ז), עמודים 32 - 39. בית משיח גיליון מספר 594 עמודים 38 - 44 | |||
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]''', [[קה"ת]], [[תש"ע]]. | *[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]''', [[קה"ת]], [[תש"ע]]. | ||
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ט]]. | *[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ט]]. | ||
שורה 91: | שורה 171: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://www.chabadmoscow.com/ האתר של חב"ד במוסקבה] | |||
*[https://col.org.il/news/145475 המרכז החדש בצורת תפילין שנבנה במוסקבה.] {{col}} | *[https://col.org.il/news/145475 המרכז החדש בצורת תפילין שנבנה במוסקבה.] {{col}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46154 ביקור במוסקבה - עיתון המודיע]. {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46154 ביקור במוסקבה - עיתון המודיע]. {{אינפו}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42096 המתיבתא]. {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42096 המתיבתא]. {{אינפו}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{תבנית:עיירות ברוסיה}} | {{תבנית:עיירות ברוסיה}} | ||
גרסה אחרונה מ־13:30, 18 באוקטובר 2024
מוסקבה (או מוסקווה) (וברוסית: Москва), היא עיר הבירה של רוסיה שבה שוכן בניין הממשלה והנשיאות של רוסיה.
היו שנים, בזמן רוסיה הסובייטית ובזמן רוסיה הצארית, שבהם היה אסור ליהודים לגור במוסקבה, מפאת גזירות על היהודים. אך היום היא עיר עם מספר נכבד של בתי חב"ד ומרכזים יהדותיים וחב"דיים גדולים ומפוארים. במשך שנים רבות הייתה בה קהילה חב"דית גדולה, וכיום פועלים בה מאות שלוחים, ובה נמצאים המשרדים המרכזיים של הארגונים המסייעים לשלוחי חב"ד בחבר העמים. רבותינו נשיאינו ביקרו בעיר באופן תדיר, בכדי לפעול למען הכלל במשרדי הממשלה וכד'.
קהילת חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
שנת תרפ"ו, בעיצומם של ימי השלטון הקומוניסטי אשר שלט ברוסיה של אותן שנים, העניקה עיריית מוסקבה לקהילה היהודית שטח אדמה קטן בשכונת 'מארינה רושצ'ה', עליו הקימו מבנה עץ דו-קומתי קטן ששימש להתכנסויות של הקהילה החסידית המקומית לתפילה, להתוועדויות, ולעריכת אירועים יהודיים כמו חתונות ובריתות מילה.
על שמה של השכונה, בית הכנסת נושא את השם 'מארינה רושצ'ה' עד היום.
על אף שמיקומו של בית הכנסת היה ידוע לשלטונות והוא היה נתון תחת עיניהם הפקוחות והשגחתם המתמדת, המשיכו החסידים להפעיל את בית הכנסת במסירות נפש והוא שימש את הקהילה בתקופות החשוכות ביותר של השלטון, היווה את מרכז העצבים של הפעילות החב"דית והפך לסמל של מסירות נפש ועוצמה יהודית, של חסידים שלא התפעלו כלל מהשלטון הסובייטי האנטישמי.
אל בית כנסת זה נהגו להגיע שלוחיו החשאיים של הרבי, אשר נכנסו לרוסיה עם מטרה מוצהרת של השתתפות בכנסי מחקר ולמעשה פעלו בחשאי להעביר לחסידים את ההוראות וחפצי הקדושה שהבריחו עם מטלטליהם אל תוך מסך הברזל.
כבחור ובהמשך כאברך צעיר, נשלח בשנת תש"נ הרב בערל לאזאר על-ידי הרבי, בכדי לשמש כרב בית הכנסת, המשך לחיי שליחות להם זכה לצד הוריו שיחיו, באיטליה.
עם התפטרותו של נשיא ברית המועצות מר מיכאיל גורבצ'וב ונפילת מסך הברזל, הקים במקום הרב לאזאר סניף של ישיבת 'תומכי תמימים', שכיום התפתחה לארבע ישיבות הפזורות בכל מוסקבה.
שלוש שנים לאחר מכן, בחג החנוכה תשנ"ד עלה המבנה באש ועל חורבותיו הוקם המבנה המפואר המתנשא לגובה של 8 קומות ומשמש כמרכז היהודי קהילתי, בית הכנסת המרכזי ובית חב"ד הראשי בכל מוסקבה. המבנה נחשב למרכז החשוב ביותר של הקהילה היהודית במוסקבה, שהינה גם הקהילה היהודית הגדולה ביותר בכל רוסיה, רבנים ואישי ציבור רבים מכל העולם המבקרים ברוסיה רואים לעצמם חובה לבקר ולהתרשם מאופי ופעילות הקהילה והמבנה.
עם היבחרו של הרב לאזאר כרבה הראשי של רוסיה לפני כעשרים שנה, הפך הבניין למרכז העצבים של יהדות מוסקבה על כל מוסדותיו ולמגדלור אור לכל רוסיה.
הקומה השנייה של הבניין מוקדשת עבור היכל בית הכנסת, כאשר התקרה מעל החלל המרכזי מתנוססת לגובה, ובצדי בית הכנסת בנויה גזוזטרה המשמשת לעזרת נשים.
בבית הכנסת מתקיימים עשרות מנייני תפילה בכל יום, שיעורי תורה מגוונים לכל סוגי הקהלים והגילאים, שמחות יהודיות, התוועדויות חסידיות ובשבתות וחגים, בהם משמיע הרב הראשי בערל לאזאר דרשות ושיעורי תורה גדולים.
בקומת הכניסה פועלות שתי מסעדות כשרות ברמה גבוהה, מסעדה בשרית ומסעדה חלבית, בכשרותה המהודרת של הרבנות הראשית לרוסיה.
בקומת המרתף קיימים מקוואות טהרה מהודרים לגברים ולנשים. בשאר קומות הבניין שוכנים חדרי ואולמות פעילות רבה לנוער ולצעירים, משרדי הרב הראשי ועוד רבות.
כיום, הקהילה היהודית בעיר (מוסדות וקהילת חב"ד בפרט) גדולה ומכילה מרכזי יהדות גדולים. בעיר פועלים שלוחים רבים[1], והעיר משופעת בבתי חב"ד, חנויות ומסעדות כשרות למהדרין (במרכז היהודי קהילתי מרינא רושצ'א קיים 2 מסעדות - אחת בשרית ואחת חלבית, ובמרכז היהודי בלשייא ברונייא קיימת מסעדה מלאה במאכלים כשרים, המכונת "מסעדת ירושלים".)
מוסדות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעשרות מוסדות חב"ד בעיר לומדים תלמידים רבים:
- תומכי תמימים מוסקבה
- תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)
- ישיבת תפארת בחורים
- מכון ר"ן
- חדר מנחם מוסקבה
- מכון חיה מושקא
- בנות מנחם
- אוניברסיטה היהודית
- בית ספר מיר אינטלקט
- גן מיר אינטלקט
- גן מנחם
- מתיבתא
- בית יתומים "בית חיה"
ועוד מוסדות רבים.
בתי חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
במוסקבה קיימים 34 בתי חב"ד:
הרב הראשי הרב בערל לאזאר, הרב מרדכי ויסברג
הרב אלכסנדר ברדה
הרב יצחק קוגן
- בית חב"ד אוטרדניה
הרב דוד קרפוב
- בית חב"ד איזמלובה
הרב אליהו בר
- בית חבד" בית חי'ה (וו.ד.נ.ח.)
הרב מנחם גול
- בית חב"ד דוברי אנגלית
הרב יעקב קליין
- בית חב"ד חברים
הרב יקים יגודייב
- בית חב"ד חימקי - קורקינה
הרב לוי-יצחק דרוץ
- בית חב"ד חמובניקי
הרב ראובן קולין
- בית חב"ד מגן דוד - חמה
הרב אהרון ממוט
- בית חב"ד מוסקבה-סיטי
הרב יוסף ויסברג
הרב יוחנן קוסנקו
- בית חב"ד אוניברסיטת MGIMO
הרב שמעון קרסנדומסקי
- בית חב"ד מלאכובקה
הרב משה תמרין
- בית חב"ד נוביה וושקי
הרב זלמן שמעון דערען
- בית חב"ד סוקול-אערופורט
הרב ברוך קליינבערג
- בית חב"ד סקולניקי
הרב אברהם בקרמן
- בית חב"ד פושקינו
הרב ראובן קורבסקי
- בית חב"ד צ'יסטי פרודי
הרב שמואל קופרמאן
- בית חב"ד קהילת יוצאי בוכרה
הרב ניסן לוייב
- בית חב"ד קהילת יוצאי גורזיה
הרב אברהם אלישוילי
- בית חב"ד קהילת יוצאי הקווקז
הרב אברהם אליגוייב
- בית חב"ד שדה התעופה דעמודעדובו
הרב מיכאל חמין
- בית חב"ד שדרות לנינסקי
הרב אייזיק רוזנפלד
- בית חב"ד שוקינו "בית דוד"
הרב אברהם ליבשיץ
- בית חב"ד שמי״ר
הרב בערל ציסין
- בית חב"ד קרסנוגורסק
הרב יוסף הלבץ
- בית חב"ד סקולקובו
הרב דוד ברדה
- בית חב"ד אלכסייבסקאיה
הרב אברימי גבירץ
- בית חב"ד אוטראדנויה
הרב אליהו ריס
- בית חב"ד מוסקבה החדשה
הרב ישראל לאזאר
- בית חב"ד חורושובסקיי
הרב יוסף יצחק ליפסקר
- בית חב"ד זלנוגרד
הרב מנחם מענדל קליינבערג
- בית חב"ד פוקרובסקי
הרב יחזקאל לאזאר
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ברגר, חב"ד בשואה (סדרה), 'וידעת' מוסקבה - שבועון בית משיח גיליון מספר 593 (י"ט אדר תשס"ז), עמודים 32 - 39. בית משיח גיליון מספר 594 עמודים 38 - 44
- שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, קה"ת, תש"ע.
- שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית, קה"ת, תשמ"ט.
- נפתלי צבי גוטליב, יהדות הדממה, תשד"מ.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ ראה בפסקה מוסדות חב"ד בעיר, שם מפורט על שלוחי חב"ד בעיר, ובתי החב"ד שלהם.
ערים ועיירות ברוסיה | |
---|---|
| |
עיירות בבלארוס • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |