תשליך: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(85 גרסאות ביניים של 26 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ראש השנה}}
==המנהג==


אחר מנחה יום א׳ דראש־השנה, קודם שקיעת החמה, טוב לילך מחוץ לעיר אל באר המים או מעין, כי מים מורים על ה[[חסדים]], וגם [[דגים]] רומזים על עינא פקיחא.
[[קובץ:הרבי_תשליך.jpeg‏|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בתשליך בשנת [[תשט"ז]] (צולם על ידי גוי)]]
'''תשליך''' הוא שמה של [[תפילה]] מיוחדת הנאמרת ב[[ראש השנה]] (או באחד מ[[עשרת ימי תשובה]]), על ידי [[מעיין]], [[נהר]] או מקור [[מים]] חיים, כדי "להשליך" את העבירות המימה. המשמעות הפנימית של מעמד זה הוא המלכת הקב"ה - וכפי דברי חז"ל שמקום ההמלכה הוא על המעיין. מנהג זה מובא גם בפוסקים וגם בספרי הקבלה, ונהגו אותו בכל תפוצות ישראל.


ויאמר שלוש־עשרה מידות שבפסוקים ״מי אל כמוך״ שהם כנגד שלוש־עשרה מידות ״ה׳ ה׳ אל רחום״ וגו׳. ויכוין בכל מידה אל מידה אחת שבפסוק ״ה׳ ה׳ אל רחום״, ולא יאמרם.
==המנהג==
 
אחרי [[תפילת מנחה]] ביום הראשון של [[ראש השנה]]{{הערה|באם חל היום הראשון בשבת, מנהג אשכנז הוא לעשותו ביום השני באותו עת, משום חשש [[טלטול]] הסידור למעמד התשליך.}}, לפני השקיעה, הולכים למקום בו יש נהר{{הערה| ואם אין אז נוהגים ללכת לבריכות מלאות מים וכדומה}} ומתפללים תפילה מיוחדת ובה בקשה מ[[הקב"ה]] שימחל על עוונות עם ישראל במהלך השנה שחלפה. מעמד התפילה הזה נקרא בשם "תשליך", משום הבקשה המופיעה בה, "תשליך במצולות ים כל חטאתם". לאחר תפילת התשליך יש לנער את פינות הציצית{{הערה|ולנשים או שאלו שאין להם יש לנער את צדדי הבגד}}.
ואחר־כך ״מן המצר״ וגו׳, והם כנגד תשע מידות ״ה׳ ארץ אפים״ וגו׳. ויאמר מזמור ״רננו צדיקים״. ואחר־כך יאמר ״לא ירעו.. כמים לים מכסים״<ref>[[סידור אדמוה"ז]]</ref>.
===נוסח התפילה===
 
התפילה לקוחה מתוך דבריו של הנביא מיכה{{הערה|פרק ז, פסוקים יח-כ}}{{הערה|לוח [[היום יום]] עמ' צב. ספר המנהגים.}}:
==יהי רצון==
{{ציטוט|תוכן=''' "מִי אֵ-ל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע,'''
 
ביהי רצון דתשליך צריכים לומר: ״עת רצון לפניך ויהיה עולה לפניך קריאת״ כו׳<ref>[[ס' המנהגים]].</ref>.
 
==ניעור שולי הטלית קטן==
 
אחרי שגומרים סדר תשליך, מנערים שולי הטלית־קטן<ref>לוח [[היום יום]] עמ׳ צב. ס׳ המנהגים.</ref>.
 
==תשליך אצל [[אדמו"ר מה"מ]]==
אחר מנחה, הרבי והקהל כולו, הלכו ל״תשליך״ למקום מים המצוי במרחק חצי שעת הליכה מבית־המדרש.
 
כפי הסדר שהונהג בשנים האחרונות, הכל הולכים ל״תשליך״ — במיוחד בחורי הישיבה והאברכים — בסדר מסודר, תוך שירת ניגוני חב״ד<ref>קובץ־ליובאוויטש, 13 [תשט"ז], עמ׳ 58</ref>.


במשך ימי תשרי דהאי שתא [[תשי״ז]] היה מזג האויר בניו־יורק גשום. ביום הראשון של ראש־השנה היה גשם עז, כאילו נשפך בדליים. ללא הבט על הגשם, הלך הרבי אחר תפילת המנחה, בלווית מאות אברכים, זקני החסידים, רבנים ובחורי הישיבה, כמדי שנה בשנה, ל״תשליך״ במקום המרוחק כמחצית שעת הליכה מבית־המדרש. הרבי הלך בראש, ואחריו צעדו מאות החסידים בשירה ובזימרה.
'''לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא.'''


כשהגיעו ל״גן הבוטאני״ מקום המים, ראו והנה שערי הגן נעולים, מחמת מזג האויר. חסידים אינם מתפעלים ממניעות ועיכובים, והרבי היה הראשון שטיפס ועבר את הגדר, ואחריו מאות החסידים, צעירים וזקנים יחדיו. בסיום אמירת ה״תשליך״ יצאו הכל והלכו באותה דרך חזרה, בגשם השוטף, בריקודים וניגונים כבכל שנה ושנה.
'''יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם.'''


בבואם לבית־המדרש חילק הרבי בעצמו ״משקה״ לכל אלו שהלכו בגשם העז ל״תשליך״. ובעזרת הי״ת נתקיים מאמר רז״ל "שלוחי מצוה אינם ניזוקים, לא בהליכתן ולא בחזירתן"<ref>קובץ[[ליובאוויטש]], 15 , עמ׳ 2.</ref>.
'''תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם".'''}}


ביום א׳ דר״ה [תשי״ז] היה גשם חזק, וכולם חשבו שבטח לא ילך כ״ק אדמו״ר שליט״א ל״תשליך״, כי מקום אמירת ה״תשליך״ הוא מהלך של יותר מהצי שעה. ובכל שנה הולכים כולם יחד עם הרבי בסדר של שורות שורות, ומנגנים, והילדים הולכים בראש אחורי הרבי. ומכל קצוי העיר מתקבצים הרבה אנשים לראות את המחזה הנהדר...
== אצל רבותינו נשיאנו ==
[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לצאת ב[[ראש השנה]] שחל ביום חול לתשליך מחוץ לעיר עם החסידים, אבל לאחר שבשנה מסוימת הוא הבחין במישהו שצילם אותו, הפסיק אדמו"ר הרש"ב את המנהג{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה.}}.
===אצל הרבי===
[[הרבי]] בשנים הראשונות לנשיאותו, נהג ללכת ל'תשליך' בגן הבוטני הנמצא בתחילת שדרת [[איסטערן פארקוויי]] "ברוב עם הדרת מלך" ובמיוחד עם בחורי ישיבה ואברכים, תוך שירת ניגוני חב"ד{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 13 [[תשט"ז]], עמ' 58.}}.


אולם אחרי תפילת מנחה, והנה הרבי יוצא מחדרו בלוית הרב חדקוב שי׳, והולך ל״תשליך״. מובן שכל [[אנ"ש]] וה[[תמימים]] יחיו, הלכו אף הם. ומבלי הבט על הגשם סודרו שורות שורות וניגנו. כשבאו לגן העיר, מקום הנהר, והנהו סגור, כי מהמת הגשם לא ביקר שם אף אחד, וכבר היה מאוחר, ולכן סגרוהו... והנה פתאום רואים שהרבי מטפס על גדר כדי להכנס לפנים הגן. וכשרצו לעזור לו לא הניח, וכך עלה על הגדר וירד לפנים (הירידה מעל הגדר היתה קשה יותר מהעליה). ומובן שאחרי כ״ק אד״ש עשו כמותו כולם, זקנים וצעירים, וכולם נכנסו. ואחרי אמירת ״תשליך״ רקדו ושרו כמו בכל שנה...
בשנת [[תשי"ז]], ירד הרבה גשם במהלך החג ולכן מנהלי הפארק סגרו את שעריו. כאשר הגיע הרבי בראש הקהל הגדול של החסידים, אל שער הפארק הנעול, אמר הרבי את הפתגם [[לכתחילה אריבער]] וטיפס מעל השער וקפץ פנימה, ומיד עשו כך כולם וערכו את התשליך כרגיל מדי שנה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84060 תמונת השער עליו טיפס הרבי בדרך לתשליך בגן הבוטני] {{אינפו}}}}.


אחר־כך, כשבאו כולם לבית־הכנסת, נתן כ״ק אד״ש ״משקה״ לכל אחד ואחד מההולכים. ואחד ביקש ״משקה״, והרבי שאלו: אם הלכת ל״תשליך״ משום מה כובעך אינו רטוב...<ref>[[בטאון־חב"ד]]. יג. עמ׳ לג לד.</ref>
בשנות הכ"ף בנו ב[[חצר 770]] בריכה מיוחדת עבור התשליך, עד שבשנת [[תשמ"ה]] בנו את הבריכה בה משתמשים לתשליך עד היום.


אחרי [[תפילת המנחה]]<ref> בר"ה [[תשכ"ג]].</ref> מתכוננים להליכה לתשליך. אלפי [[חסידים]] מסתדרים בזוגות בשיירה שאורכה מספר קילומטרים ניכר. וכך מתחילה לצעוד התהלוכה הגדולה. בראשה הרבי ומזכיריו, לאחריהם — שורת [[תינוקות של בית רבן]], ורק אחר־כך — הקהל הרב...
בהוראת הרבי{{הערה|מפי השמועה}} הבריכה מלאה במים ובדגים עד [[הושענא רבה]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71697 ערב ר"ה: שיפורים בבריכת התשליך בחצר 770] {{אינפו}}}}.


התהלוכה צועדת ל״גן הבוטאני״... ושם אומרים הרבי וחסידיו את ה״תשליך״. גם בחזרה מתנהל הסדר בצורה מתאימה<ref>[[בטאון חב"ד]], 20 , עמ׳ 17</ref>.
==עריכת התשליך ביום י"ג מדות==
רבי [[ישראל מרוז'ין]], היה נוהג ללכת לתשליך לא בראש השנה, כי אם בי"ג מידות (ד' דעשרת ימי תשובה); כאשר היה [[אדמו"ר הריי"צ]] בארצות הברית בשנת תר"צ הוא הלך לתשליך שלוש פעמים: א. ימים אחדים לפני ראש השנה ב. במוצאי ראש השנה ג. לי"ג מידות{{הערה|משיחות אדמו"ר הריי"צ בר"ה [[תרצ"א]] - [[אגרות קודש]] אדמו"ר מה"מ, ב, עמ' רנב.}}. ולפי גירסא אחרת, הלך פעמיים לתשליך: במוצאי ראש השנה ובי"ג מידות{{הערה|הרבי בשם חותנו, [[המלך במסיבו]], ב, עמ' כ.}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] הסביר זאת ביומנו משנת [[תר"צ]]; את הסיבה שנסע במוצאי ראש השנה: ".. נוסעים אל חוף הים, כי לילך אל נהר ל"תשליך" לא היה אפשר מפני ריחוק המקום, וחפצתי לראות [[מים]] חיים במוצאי ר"ה". ול"תשליך" נסע ביום ה' בשלוש עשרה מידות.{{הערה|[[ימי מלך]], א, עמ' 335.}}.


החל מראש־השנה [[תשכ"ח]] יצא הרבי לעריכת ה״תשליך״ ליד בריכה המקבלת מבאר מים חיים שנחפרה אז בחצר בית־המדרש, ובבריכה דגים. באותה שנה לא הניחו איש להכנס, וכשנכנס הרבי עם [[הרב חודקוב]] ע״ה, ציוה הרבי שיכניסו עוד אנשים כדי שיקיפו את הבריכה מכל צד. הרבי עמד בדרום הבריכה ופניו צפונה
למרות ש[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחנו]]{{הערה|תקפג, ז.}} וב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]] אינו מחלק בין ראש השנה שחל בחול או בשבת, וכותב שביום הראשון של ראש השנה הולכים לתשליך, בכל זאת בדורות האחרונים נהגו שאם חל ביום השבת הולכים ביום השני של ראש השנה.


גם בשנים הבאות הניחו רק לכמה מזקני אנ"ש ולמספר מקורבים להכנס לחצר בשעה שהרבי אמר ״תשליך״, ורק אחר־כך נכנס הקהל קבוצות קבוצות.
מסגנון דברי [[אדמו"ר הזקן]] בסידורו מוכח דאין לומר כדעת הסוברים שעל פי [[הקבלה]] אין אומרים "תשליך" בשבת. והגם שלכתחילה אין גוזרים מעצמנו גזירה שמא יוציא וכו', אך כשראו שרבים נכשלו והוציאו בפועל - גזרו{{הערה|על פי שיחת ו' [[תשרי]] [[תש"ל]]. וראה גם המדובר בליל ב' דר"ה תש"ל: [[המלך במסיבו]], ב, עמ' יח יט.}}
 
==עריכת התשליך ביום י״ג מדות==
 
רבי [[ישראל מרוז'ין]], היה הולך לתשליך לא בראש־השגה, כי אם בי״ג מידות (ד׳ דעשרת ימי תשובה); בהיותי בארצות־הברית — בניו־יארק — אשתקד, הלכתי לתשליך ימים אחדים לפני ראש־השנה, במוצאי ראש־השנה ולי״ג מידות<ref>משיחות אדמו׳׳ר מוהריי״צ בר"ה תרצ״א — [[אגרות קודש]] אדמו״ר מה"מ, ב, עמ׳ רנב.</ref>.
 
כ״ק מו"ח אדמו"ר הריי״צ סיפר לי, שכשהיה בארצות־הברית בשנת תר״צ הלך פעמיים ל״תשליך״: במוצאי ראש־השנה ובי״ג מידות<ref>[[המלך במסיבו]], ב, עמ׳ כ.</ref>.
 
וכך כותב אדמו״ר מוהריי״צ ביומנו משנת [[תר"צ]]; [מוצאי ראש־השנה]: ..נוסעים אל הוף הים, כי לילך אל נהר ל״תשליך״ לא היה אפשר מפני ריחוק המקום, וחפצתי לראות מים חיים במוצאי ר״ה. ול״תשליך״ נסע ביום ה׳ בשלוש עשרה מידות. [ה, ו תשרי]: הנני נוסע אל חוף הים, ״תשליך״<ref>[[ימי מלך]], א, עמ׳ 335.</ref>.
 
==כשחל ר״ה בשבת==
אף שאדמו״ר בשלחנו<ref>תקפג, ז.</ref> ובסידורו אינו מחלק בין ראש־השנה שחל בחול או בשבת, וכותב שביום הראשון של ראש־השנה הולכים ל״תשליך״, בכל זאת בדורות האחרונים נהגו שאם חל ביום השבת הולכים ביום השני של ראש־השנה.
 
מסגנון דברי אדמו״ר הזקן בסידורו מוכח דאין לומר כדעת הסוברים שעל־פי הקבלה אין אומרים ״תשליך״ בשבת. והגם שלכתחילה אין גוזרים מעצמנו גזירה שמא יוציא וכו', אך כשראו שרבים נכשלו והוציאו בפועל גזרו<ref>על־פי שיחת ו' תשרי [[תש"ל]]. וראה גם המדובר בליל ב׳ דר״ה תש״ל: [[המלך במסיבו]], ב, עמ׳ יח־יט.</ref>


==טלטול==
==טלטול==
אדמו״ר מוהריי״צ ראה שמטלטלין בראש־השנה (שחל בחול) סידורים ל״תשליך״, ולא אמר מידי<ref>המלך־במסיבו. ב, עמ׳ יח</ref>.
למרות שה[[אדמו"ר הרש"ב]] תבע מכמה חסידים לא לטלטל בראש השנה. הרבי העיד ש[[אדמו"ר הריי"צ]] ראה שמטלטלים בראש השנה (שחל בחול) סידורים ל"תשליך", ולא אמר כלום{{הערה|המלך במסיבו. ב, עמ' יח.}}.וכנראה שהוראת [[הרבי הרש"ב]] הייתה  למישהו מסויים.


==הערות שוליים==
==לקריאה נוספת==
<references/>
*ישראל אלפנביין, '''כל אחד יכול להתחדש''', מדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 2079 עמוד 46


==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.col.org.il/files/0.85089848984_9918211.pdf ותשפיע]''' סקירת מעמדי התשליך במחיצת הרבי {{PDF}} בתוך קובץ בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], תשרי תשע"ו
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64176| וְתַשְליךְ בּמְצֻלות ● בימים ההם] {{אינפו}}.
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3777085#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מה זה תשליך?]''' {{בית חבד}}.
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/e/eb/%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9A_%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A9%D7%A8.pdf ותשליך במצולות ים]''', סקירה מקיפה על המנהג ומקורותיו, מוסף תורני לעיתון 'המבשר' ערב ראש השנה [[תשפ"ב]].


{{הערות שוליים}}
{{תבנית:אוצר מנהגי חב"ד}}
{{תבנית:אוצר מנהגי חב"ד}}
 
{{ראש השנה}}
[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]] [[קטגוריה:ראש השנה]]
[[קטגוריה:ראש השנה]]

גרסה אחרונה מ־20:46, 18 בנובמבר 2024

הרבי בתשליך בשנת תשט"ז (צולם על ידי גוי)

תשליך הוא שמה של תפילה מיוחדת הנאמרת בראש השנה (או באחד מעשרת ימי תשובה), על ידי מעיין, נהר או מקור מים חיים, כדי "להשליך" את העבירות המימה. המשמעות הפנימית של מעמד זה הוא המלכת הקב"ה - וכפי דברי חז"ל שמקום ההמלכה הוא על המעיין. מנהג זה מובא גם בפוסקים וגם בספרי הקבלה, ונהגו אותו בכל תפוצות ישראל.

המנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחרי תפילת מנחה ביום הראשון של ראש השנה[1], לפני השקיעה, הולכים למקום בו יש נהר[2] ומתפללים תפילה מיוחדת ובה בקשה מהקב"ה שימחל על עוונות עם ישראל במהלך השנה שחלפה. מעמד התפילה הזה נקרא בשם "תשליך", משום הבקשה המופיעה בה, "תשליך במצולות ים כל חטאתם". לאחר תפילת התשליך יש לנער את פינות הציצית[3].

נוסח התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

התפילה לקוחה מתוך דבריו של הנביא מיכה[4][5]:

"מִי אֵ-ל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע,

לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא.

יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם.

תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם".

אצל רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הרש"ב נהג לצאת בראש השנה שחל ביום חול לתשליך מחוץ לעיר עם החסידים, אבל לאחר שבשנה מסוימת הוא הבחין במישהו שצילם אותו, הפסיק אדמו"ר הרש"ב את המנהג[6].

אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי בשנים הראשונות לנשיאותו, נהג ללכת ל'תשליך' בגן הבוטני הנמצא בתחילת שדרת איסטערן פארקוויי "ברוב עם הדרת מלך" ובמיוחד עם בחורי ישיבה ואברכים, תוך שירת ניגוני חב"ד[7].

בשנת תשי"ז, ירד הרבה גשם במהלך החג ולכן מנהלי הפארק סגרו את שעריו. כאשר הגיע הרבי בראש הקהל הגדול של החסידים, אל שער הפארק הנעול, אמר הרבי את הפתגם לכתחילה אריבער וטיפס מעל השער וקפץ פנימה, ומיד עשו כך כולם וערכו את התשליך כרגיל מדי שנה[8].

בשנות הכ"ף בנו בחצר 770 בריכה מיוחדת עבור התשליך, עד שבשנת תשמ"ה בנו את הבריכה בה משתמשים לתשליך עד היום.

בהוראת הרבי[9] הבריכה מלאה במים ובדגים עד הושענא רבה[10].

עריכת התשליך ביום י"ג מדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי ישראל מרוז'ין, היה נוהג ללכת לתשליך לא בראש השנה, כי אם בי"ג מידות (ד' דעשרת ימי תשובה); כאשר היה אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית בשנת תר"צ הוא הלך לתשליך שלוש פעמים: א. ימים אחדים לפני ראש השנה ב. במוצאי ראש השנה ג. לי"ג מידות[11]. ולפי גירסא אחרת, הלך פעמיים לתשליך: במוצאי ראש השנה ובי"ג מידות[12]. אדמו"ר הריי"צ הסביר זאת ביומנו משנת תר"צ; את הסיבה שנסע במוצאי ראש השנה: ".. נוסעים אל חוף הים, כי לילך אל נהר ל"תשליך" לא היה אפשר מפני ריחוק המקום, וחפצתי לראות מים חיים במוצאי ר"ה". ול"תשליך" נסע ביום ה' בשלוש עשרה מידות.[13].

למרות שאדמו"ר הזקן בשולחנו[14] ובסידורו אינו מחלק בין ראש השנה שחל בחול או בשבת, וכותב שביום הראשון של ראש השנה הולכים לתשליך, בכל זאת בדורות האחרונים נהגו שאם חל ביום השבת הולכים ביום השני של ראש השנה.

מסגנון דברי אדמו"ר הזקן בסידורו מוכח דאין לומר כדעת הסוברים שעל פי הקבלה אין אומרים "תשליך" בשבת. והגם שלכתחילה אין גוזרים מעצמנו גזירה שמא יוציא וכו', אך כשראו שרבים נכשלו והוציאו בפועל - גזרו[15]

טלטול[עריכה | עריכת קוד מקור]

למרות שהאדמו"ר הרש"ב תבע מכמה חסידים לא לטלטל בראש השנה. הרבי העיד שאדמו"ר הריי"צ ראה שמטלטלים בראש השנה (שחל בחול) סידורים ל"תשליך", ולא אמר כלום[16].וכנראה שהוראת הרבי הרש"ב הייתה למישהו מסויים.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ישראל אלפנביין, כל אחד יכול להתחדש, מדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 2079 עמוד 46

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. באם חל היום הראשון בשבת, מנהג אשכנז הוא לעשותו ביום השני באותו עת, משום חשש טלטול הסידור למעמד התשליך.
  2. ואם אין אז נוהגים ללכת לבריכות מלאות מים וכדומה
  3. ולנשים או שאלו שאין להם יש לנער את צדדי הבגד
  4. פרק ז, פסוקים יח-כ
  5. לוח היום יום עמ' צב. ספר המנהגים.
  6. 'המלך במסיבו' כרך ב' ע' רסה.
  7. קובץ ליובאוויטש, 13 תשט"ז, עמ' 58.
  8. תמונת השער עליו טיפס הרבי בדרך לתשליך בגן הבוטני
  9. מפי השמועה
  10. ערב ר"ה: שיפורים בבריכת התשליך בחצר 770
  11. משיחות אדמו"ר הריי"צ בר"ה תרצ"א - אגרות קודש אדמו"ר מה"מ, ב, עמ' רנב.
  12. הרבי בשם חותנו, המלך במסיבו, ב, עמ' כ.
  13. ימי מלך, א, עמ' 335.
  14. תקפג, ז.
  15. על פי שיחת ו' תשרי תש"ל. וראה גם המדובר בליל ב' דר"ה תש"ל: המלך במסיבו, ב, עמ' יח יט.
  16. המלך במסיבו. ב, עמ' יח.
(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)