המן האגגי – הבדלי גרסאות

ב. א. א. (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(10 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:מחיית המן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדים מוחים את המן בשעת [[קריאת המגילה]] ב-[[770]]]]
[[קובץ:מחיית המן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדים מוחים את המן בשעת [[קריאת המגילה]] ב-[[770]]]]
'''המן הרשע''' (נקרא גם '''ממוכן''') היה צורר מזרע [[עמלק]] אשר ביקש להשמיד את [[עם ישראל]] בתקופת [[אחשוורוש]], ובעקבות נס ההצלה מגזרתו חוגגים את [[חג הפורים]].
'''המן האגגי''' (נקרא גם '''ממוכן''' לפי חלק מסויים ממדרשי חז"ל שמו המלא; '''המן בן המדתא האגגי''') היה צורר מזרע [[עמלק]] אשר ביקש להשמיד את [[עם ישראל]] בתקופת [[אחשוורוש]] והושיבו גמולו בראשו וביערוהו מן העולם ותלו אותו ואת בניו על העץ, ובעקבות נס ההצלה מגזרתו חוגגים את [[חג הפורים]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 47: שורה 47:


==מחיית זכרו של המן==
==מחיית זכרו של המן==
לזכר ביטול הגזירה, קבעו מרדכי ואסתר את [[חג הפורים]], בו מעלים על נס את ההצלה מגזירותיו של המן ומוחים את זכרו. מחייה זו היא חלק ממצוות עשה כללית יותר שהינה מצוה מדאורייתא - מחיית זכר עמלק, כמו שכתוב בפשת בשלח: "מחה אמחה את זכר עמלק"{{הערה|יז, יד. ובבעל הטורים שם: "'''מחה אמחה''' - גימטריא '''זה המן'''".}}.
לזכר ביטול הגזירה, קבעו מרדכי ואסתר הדסה את [[חג הפורים]], בו מעלים על נס את ההצלה מגזירותיו של המן ומוחים את זכרו. מחייה זו היא חלק ממצוות עשה כללית יותר שהינה מצוה מדאורייתא - מחיית זכר עמלק, כמו שכתוב בפשת בשלח: "מחה אמחה את זכר עמלק"{{הערה|יז, יד. ובבעל הטורים שם: "'''מחה אמחה''' - גימטריא '''זה המן'''".}}.


על פי המנהג, משמיעים רעשים בעת הזכרת שמו של המן ב[[מגילת אסתר|קריאת המגילה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=641&CategoryID=68 מקורות המנהג באתר צעירי חב"ד].}}, וישנם הסבורים כי השמעת הרעש השתלשלה מכתיבת השמות 'המן' ו'עמלק' על אבנים והכאתן זו בזו לצורך מחיקת השם{{הערה|ראו בספר המנהיג: "מנהג התינוקות בצרפת ופרובינצא לקחת חלוקי הנחל ולכתוב עליהם המן, ומקישין זו על זו כשהקורא מזכיר המן משום ושם רשעים ירקב..." (מהדורת יצחק רפאל עמ' רמב).}}.
על פי המנהג, משמיעים רעשים בעת הזכרת שמו של המן ב[[מגילת אסתר|קריאת המגילה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=641&CategoryID=68 מקורות המנהג באתר צעירי חב"ד].}}, וישנם הסבורים כי השמעת הרעש השתלשלה מכתיבת השמות 'המן' ו'עמלק' על אבנים והכאתן זו בזו לצורך מחיקת השם{{הערה|ראו בספר המנהיג: "מנהג התינוקות בצרפת ופרובינצא לקחת חלוקי הנחל ולכתוב עליהם המן, ומקישין זו על זו כשהקורא מזכיר המן משום ושם רשעים ירקב..." (מהדורת יצחק רפאל עמ' רמב).}}.
שורה 58: שורה 58:


==אוזני המן==
==אוזני המן==
[[קובץ:אוזן המן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוזני המן ביתיים]]
[[קובץ:אוזן המן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוזני המן]]
המאפה המיוחד לחג הפורים הוא ה'אוזן המן', שהינו מאפה משולש העשוי מבצק פריך, הממולא בפרג או שוקולד, או מילוי מתוק אחר. ישנם המקשרים בין צורת הבצק לאזניו של המן כפי שהיו נראות לאחר שנתלה על העץ, אך בלשנים רבים טוענים כי מקור שמו של המאפה הוא מגרמניה, שם היא נקרא בשם "מוֹן-טאשֶה" (Mohntasche) שמשמעותו 'כיס פרג', אלא שעם השנים השתנה שמו של המאפה עד שקיבל את שמו הנוכחי.
המאפה המיוחד לחג הפורים הוא ה'אוזן המן', שהינו מאפה משולש העשוי מבצק פריך, הממולא בפרג או שוקולד, או מילוי מתוק אחר. ישנם המקשרים בין צורת הבצק לאזניו של המן כפי שהיו נראות לאחר שנתלה על העץ, אך בלשנים רבים טוענים כי מקור שמו של המאפה הוא מגרמניה, שם היא נקרא בשם "מוֹן-טאשֶה" (Mohntasche) שמשמעותו 'כיס פרג', אלא שעם השנים השתנה שמו של המאפה, ב[[יידיש|אידיש]] שובש הכינוי ל'המן טאש', ופרשהו הדרשנים ע"ד הרמז לעניין התשת כח המן ועמלק, ולכן נהגו לאוכלו בפורים, על דרך מנהג [[מחיית עמלק|מחיית המן ועמלק]]. בעברית נקרא 'אזני המן', בקשר עם המנהג, וכנראה משום שצורת המאפה מזכירה [[אוזן]].


רבים נוהגים לצרף אוזני המן ל[[משלוח מנות|משלוחי מנות]], וכך נוהג גם הרבי. בנוסף, נוהג הרבי לאכול אוזן המן גם בשעת סעודת הפורים.
רבים נוהגים לצרף אוזני המן ל[[משלוח מנות|משלוחי מנות]], וכך נהג גם הרבי. בנוסף, נוהג הרבי לאכול אוזן המן גם בשעת סעודת הפורים.


כאשר היה חסיד שדיווח לרבי על כך שבזכות 'אזני המן' הצליח לשכנע יהודי מסויים להניח תפילין, התבטא הרבי באופן חריג: "אם כך צריך שיהיו אזני המן בכל יום..."{{הערה|המעשה אירע בשנת תשכ"ז, שבועון כפר חב"ד גליון 1849 עמוד 18. הרבי אמר את הדברים כשבת שחוק על שפתיו הקדושות.}}.
כאשר היה חסיד שדיווח לרבי על כך שבזכות 'אזני המן' הצליח לשכנע יהודי מסויים להניח תפילין, התבטא הרבי באופן חריג: "אם כך צריך שיהיו אזני המן בכל יום..."{{הערה|המעשה אירע בשנת תשכ"ז, שבועון כפר חב"ד גליון 1849 עמוד 18. הרבי אמר את הדברים כשבת שחוק על שפתיו הקדושות.}}.


== בחסידות ==
== בחסידות ==
בתורת החסידות מוסבר{{מקור}} כי המן היה מזרע [[אגג]] ומרדכי מזרע [[שאול המלך]], ומרדכי תיקן את חטאו של שאול שלא הרג את הגג ולא [[מחיית עמלק|מחה את זכר עמלק]].
בתורת החסידות מוסבר{{מקור}} כי המן היה מזרע [[אגג]] ומרדכי מזרע [[שאול המלך]], ומרדכי תיקן את חטאו של שאול שלא הרג את הגג ולא [[עמלק|מחה את זכר עמלק]].


שרשו של המן בקדושה הוא ב[[עולם התהו]] עד שמכונה במדרש "חבר" של הקב"ה{{הערה|אור התורה מגלת אסתר עמוד ב'תכא ואילך.}}, וענינו של המן בקדושה הוא הגאווה שצריכה להיות לתלמיד חכם שמעטרת ומיפה אותו כמו שהמוץ מייפה את השיבולת, ועוזרת לו שלא ליתן שפע לחיצונים, אך בהשתלשלות המדרגות - הוא נפל לבחינת תכלית הגסות דקליפה{{הערה|אור התורה מגילת אסתר עמוד ב'שכ.}}.
שרשו של המן בקדושה הוא ב[[עולם התהו]] עד שמכונה במדרש "חבר" של הקב"ה{{הערה|אור התורה מגלת אסתר עמוד ב'תכא ואילך.}}, וענינו של המן בקדושה הוא הגאווה שצריכה להיות לתלמיד חכם שמעטרת ומיפה אותו כמו שהמוץ מייפה את השיבולת, ועוזרת לו שלא ליתן שפע לחיצונים, אך בהשתלשלות המדרגות - הוא נפל לבחינת תכלית הגסות דקליפה{{הערה|אור התורה מגילת אסתר עמוד ב'שכ.}}.
שורה 82: שורה 82:
[[קטגוריה:אישים במגילת אסתר]]
[[קטגוריה:אישים במגילת אסתר]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:גויים]]