אותיות האל"ף בי"ת – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (11 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{אות | {{אות | ||
|שם=אותיות האל"ף בי"ת | |שם=אותיות האל"ף בי"ת | ||
|תמונה=[[קובץ:אותיות | |תמונה=[[קובץ:אותיות מעודכן רשי סתם.png|150px|מרכז]] | ||
}} | }} | ||
[[קובץ:א"ב.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:א"ב.jpg|שמאל|ממוזער|ילד לומד את האותיות הא"ב]] | ||
'''אותיות''' הינן עשרים ושתים תבניות קבועות בהן ניתן ליצור מגוון רב של מילים, ואין סוף צירופים שונים. ב[[תורת החסידות]] תופסים האותיות משמעות עמוקה ורחבה, בהיות ש[[מהות]] ה[[נפש]] היא אותיות והיא מלאה בהם ואף העולם נברא ומתהווה בכל רגע, על ידי אותיות ל[[לשון הקודש]], שמבטאות עשרים ושתים המשכות רוחניות מ[[ספירת המלכות]] שב[[עולם האצילות]]. בצורת כל אות ניתן להבחין וללמוד את אופן ההמשכה האלקית העובר דרכה. לאותיות גם משמעויות ורמזים רוחניים באין סוף רבדים. | '''אותיות''' הינן עשרים ושתים תבניות קבועות בהן ניתן ליצור מגוון רב של מילים, ואין סוף צירופים שונים. ב[[תורת החסידות]] תופסים האותיות משמעות עמוקה ורחבה, בהיות ש[[מהות]] ה[[נפש]] היא אותיות והיא מלאה בהם ואף העולם נברא ומתהווה בכל רגע, על ידי אותיות ל[[לשון הקודש]], שמבטאות עשרים ושתים המשכות רוחניות מ[[ספירת המלכות]] שב[[עולם האצילות]]. בצורת כל אות ניתן להבחין וללמוד את אופן ההמשכה האלקית העובר דרכה. לאותיות גם משמעויות ורמזים רוחניים באין סוף רבדים. | ||
==מערכת האותיות== | ==מערכת האותיות== | ||
[[קובץ:לוח האלף בית והנקודות.jpg|ממוזער|לוח האל"ף בי"ת וה[[נקודות]] כפי שנדפס בתחילת [[סידור תהלת השם]]]] | |||
===אות א'=== | ===אות א'=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[א]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[א]]}} | ||
| שורה 14: | שורה 15: | ||
האות אלף רומזת על [[הקב"ה]] שהוא "אלופו של עולם"{{הערה|בשנת [[תשנ"ב]] הסביר הרבי ב[[שיחה]] שהמילה "גאולה" מורכבת מאותיות "גולה" בתוספת "א", להורות שבגאולה העולם עצמו ישאר כפי שהוא ורק האל"ף - [[הקדוש ברוך הוא]] - יחדור בו בגלוי.}}. | האות אלף רומזת על [[הקב"ה]] שהוא "אלופו של עולם"{{הערה|בשנת [[תשנ"ב]] הסביר הרבי ב[[שיחה]] שהמילה "גאולה" מורכבת מאותיות "גולה" בתוספת "א", להורות שבגאולה העולם עצמו ישאר כפי שהוא ורק האל"ף - [[הקדוש ברוך הוא]] - יחדור בו בגלוי.}}. | ||
צורת האות "א" מורכבת מאות "י" עליונה הרומזת ל[[חכמה עילאה]]. אות "י" תחתונה הרומזת על [[חכמה תתאה]] ואות "ו" באמצע המחבר בין ה"יו"דים" הרומז ל[[יראת שמים]] המחברת בין החכמה העליונה ולתחתונה. ביטוי נוסף באות, שבכדי שתוכל להיות המשכה והתגלות ב[[סדר השתלשלות]] | צורת האות "א" מורכבת מאות "י" עליונה הרומזת ל[[חכמה עילאה]]. אות "י" תחתונה הרומזת על [[חכמה תתאה]] ואות "ו" באמצע המחבר בין ה"יו"דים" הרומז ל[[יראת שמים]] המחברת בין החכמה העליונה ולתחתונה. ביטוי נוסף באות, שבכדי שתוכל להיות המשכה והתגלות ב[[סדר השתלשלות]] מעולמות עליונים-רוחניים לעולמות תחתונים-גשמיים, חייב להיות [[צמצום]] ביניהם, המרומז באות "ו". | ||
===אות ב'=== | ===אות ב'=== | ||
| שורה 27: | שורה 28: | ||
חז"ל אמרו כי אותיות גימ"ל דל"ת הם לשון "גומל דלים", ומבואר בחסידות שפירושו שגומל חסד ושפע לספירת ה[[מלכות]] הנקראת בשם "דל". | חז"ל אמרו כי אותיות גימ"ל דל"ת הם לשון "גומל דלים", ומבואר בחסידות שפירושו שגומל חסד ושפע לספירת ה[[מלכות]] הנקראת בשם "דל". | ||
ערכה | ערכה המספרי (גימטריה) של אות "גימ"ל" הוא - 3. | ||
===אות ד'=== | ===אות ד'=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ד]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[ד]]}} | ||
אות '''דל"ת''' היא אות הרביעית מבין | אות '''דל"ת''' היא אות הרביעית מבין האותיות של [[לשון הקודש]]. | ||
חז"ל אמרו כי [[גימ"ל]] דל"ת הוא גומל דלים. ומבואר בחסידות שאות [[גימ"ל]] מורה על ספירת ה[[יסוד]] המשפיעה ל[[דל"ת]] המורה על ספירת ה[[מלכות]]. | חז"ל אמרו כי [[גימ"ל]] דל"ת הוא גומל דלים. ומבואר בחסידות שאות [[גימ"ל]] מורה על ספירת ה[[יסוד]] המשפיעה ל[[דל"ת]] המורה על ספירת ה[[מלכות]]. | ||
| שורה 37: | שורה 38: | ||
עוד מבואר כי דל"ת הוא "דלית ליה מגרמיה כלום" שמורה על ספירת המלכות, וכאשר נמשך בה [[יו"ד]] נעשית היא אות [[ה"א]]. | עוד מבואר כי דל"ת הוא "דלית ליה מגרמיה כלום" שמורה על ספירת המלכות, וכאשר נמשך בה [[יו"ד]] נעשית היא אות [[ה"א]]. | ||
ערכה | ערכה המספרי (גימטריה) של אות "דל"ת" הוא - 4. | ||
===אות ה'=== | ===אות ה'=== | ||
| שורה 47: | שורה 48: | ||
===אות ו'=== | ===אות ו'=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ו]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[ו]]}} | ||
אות '''וי"ו''' היא אות השישית מבין | אות '''וי"ו''' היא אות השישית מבין אותיות של [[לשון הקודש]]. | ||
אות וי"ו מורה על המשכה, ולכן תמונתה היא כ[[יו"ד]] אשר נמשך ממנה השפעה על ידי קו. | אות וי"ו מורה על המשכה, ולכן תמונתה היא כ[[יו"ד]] אשר נמשך ממנה השפעה על ידי קו. | ||
ערכה של אות וי"ו ב[[גימטריא]] הוא שש, והיא מורה על ששת ה[[מידות]]. שאות זו היא אות השלישית בשם [[הוי"ה]], וגם משום כך היא מורה על המידות. | ערכה של אות וי"ו ב[[גימטריא]] הוא שש, והיא מורה על ששת ה[[מידות (ספירות)|מידות]]. שאות זו היא אות השלישית בשם [[הוי"ה]], וגם משום כך היא מורה על המידות. | ||
ערכה | ערכה המספרי (גימטריה) של אות "ו" הוא - 6. | ||
===אות ז'=== | ===אות ז'=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ז]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[ז]]}} | ||
האות ז' כשמה כן היא - זיין, כלי הנצח הנלחם בכוחות הרע להתעלות מעלה | האות ז' כשמה כן היא - זיין, כלי הנצח הנלחם בכוחות הרע להתעלות מעלה מעלה. | ||
===אות ח'=== | ===אות ח'=== | ||
| שורה 75: | שורה 76: | ||
האות יו"ד גם היא, יחד עם [[ה' עילאה]] נקראת "נסתרות", כי השפעתה עדיין אינה יורדת למטה. | האות יו"ד גם היא, יחד עם [[ה' עילאה]] נקראת "נסתרות", כי השפעתה עדיין אינה יורדת למטה. | ||
ערכה | ערכה המספרי (גימטריה) של אות "י" הוא - 10. | ||
===אות כ'=== | ===אות כ'=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[כ]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[כ]]}} | ||
אות '''כ"ף''' היא אות האחת עשרה מבין | אות '''כ"ף''' היא אות האחת עשרה מבין אותיות של [[לשון הקודש]]. ערכה של כ"ף ב[[גימטריא]] הוא עשרים. | ||
בחסידות מבואר כי אות כ"ף מורה על ספירת ה[[כתר]]. ובפרט כל [[כתר עליון]], שהוא כתר של [[עולמות אבי"ע]]. | בחסידות מבואר כי אות כ"ף מורה על ספירת ה[[כתר]]. ובפרט כל [[כתר עליון]], שהוא כתר של [[עולמות אבי"ע]]. | ||
| שורה 127: | שורה 128: | ||
==לימוד קריאת האותיות== | ==לימוד קריאת האותיות== | ||
{{ערך מורחב|לימוד האותיות והנקודות}} | |||
לאורך השנים עודד הרבי את לימוד קריאת האותיות בשיטה המסורתית בה לומדים כל אות בנפרד, בשונה מהשיטות המודרניות של לימוד צורני של האותיות באמצעות זכרון צילומי וכדומה, והדגיש שהלימוד בצורה המסורתית מדגיש את קדושת האותיות ומחדיר בילדים יראת שמים. | לאורך השנים עודד הרבי את לימוד קריאת האותיות בשיטה המסורתית בה לומדים כל אות בנפרד, בשונה מהשיטות המודרניות של לימוד צורני של האותיות באמצעות זכרון צילומי וכדומה, והדגיש שהלימוד בצורה המסורתית מדגיש את קדושת האותיות ומחדיר בילדים יראת שמים. | ||
| שורה 134: | שורה 136: | ||
בשל הבלבול הרב השורר בנושא, מעת לעת מתפרסמים בבימות החב"דיות השונות מאמרים ומכתבים המעוררים על הצורה הנכונה להנחיל את הקריאה לילדים{{הערה|1=[https://chabad.info/news/805954/ רבנים חב"דיים מבהירים דעת הרבי אודות לימוד הקריאה, והקובץ של הרב מטוסוב] {{אינפו}} מנחם אב תשפ"ב}}. | בשל הבלבול הרב השורר בנושא, מעת לעת מתפרסמים בבימות החב"דיות השונות מאמרים ומכתבים המעוררים על הצורה הנכונה להנחיל את הקריאה לילדים{{הערה|1=[https://chabad.info/news/805954/ רבנים חב"דיים מבהירים דעת הרבי אודות לימוד הקריאה, והקובץ של הרב מטוסוב] {{אינפו}} מנחם אב תשפ"ב}}. | ||
==הגיית האותיות== | |||
כיום ישנן אותיות הנהגות ברוב החוגים בצורה שאינה נכונה, כגון ו' - ב' (רפויה), כ' - ק' וכהנה - הנהגות באופן זהה, וכן אין מקפידים ברוב האותיות על דגשים, מה שככל הנראה כן היה בנמצא בזמנים עברו (בזמן הבית). | |||
הרבי התבטא באחת ההתוועדויות{{מקור}}, כי אצל רבותינו נשיאינו היה חסרון מסוים בהגיית אותיות לשון הקודש, וכי זהו מצד חושך הגלות. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 139: | שורה 146: | ||
*[[אתוון רברבין]] | *[[אתוון רברבין]] | ||
*[[אתוון זעירין]] | *[[אתוון זעירין]] | ||
*[[כתב אשורי]] | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||