שקר
|
ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך | ||
| אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
שקר הוא אמירה, טענה או משפט שאינם נכונים - ההפך מהאמת. אמירה יכולה להיות נכונה באופן חלקי בלבד, ואז היא תוגדר כ"חצי אמת" ותיחשב לרוב כגרועה משקר.
בתורה עריכה
התורה מצווה על איסור אמירת שקר בפרשת שמות "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (שמות, כג ז) לפי רוב שיטות המפרשים, אי אמירת אמת היא עבירה על לאו זה[1].
התורה אף אוסרת על מתן עדות שקר ("לא תענה ברעך עד שקר" שמות כ', י"ב).
יש לציין כי אברהם הציג לפרעה[2] (ומאוחר יותר גם לאבימלך מלך גרר[3]) את שרה אשתו כאחותו, וגם יצחק אמר לתושבי גרר הפלשתים שרבקה היא אחותו ולא אשתו[4], וזאת מפני חששם שיהרגו אותם כדי שנשותיהם תוכלנה להינשא למלך.
| ערך מורחב – לקיחת הברכות |
בסוף פרשת תולדות[5] מסופר כי יצחק לעת זקנתו מבקש מעשו בנו הגדול לצוד לו ציד ולהכינו לאכילה, וכדי שיהיה ראוי לברכותיו. ולמעשה רבקה היודעת שיעקב הקטן ראוי יותר לברכות יצחק, שולחת את יעקב שיביא מטעמים לאביו ויבורך על ידי יצחק שהיה עיוור. כשנכנס יעקב אל אביו, נשאל על ידו: "מי אתה בני?", ויעקב השיבו, "אנוכי עשו בכורך". גם לפני שבירכו שאל יצחק שוב "אתה זה בני עשו?", ויעקב ענה "אני". לפי המדרש ורש"י, לא הייתה כאן כלל אמירת שקר, מפני שפירוש דברי יעקב הוא: "אנוכי" המביא לך, ו"עשו הוא בכורך". וגם אח"כ לא אמר "אני עשו", אלא רק "אני". גם רמאות לא הייתה כאן מפני שיעקב היה ראוי לברכות יותר מעשו, ואכן כשנודע הדבר ליצחק אמר: "גם ברוך יהיה".
בהלכה עריכה
ישנם מקרים שבהם ההלכה מתירה לשקר למען מטרה טובה.
- במחלוקת שבברייתא "כיצד מרקדין לפני הכלה?"[6] נקבעה ההלכה לפי בית הלל כי "מצווה לשמח חתן וכלה ולרקד לפניה, ולומר שהיא נאה וחסודה אפילו אינה נאה"[7]. ועל פי הראשונים טעם הדבר הוא שכל אדם יש בו משהו יפה[8] ומפני השלום[9] ומפני שנאה במעשיה הטובים[10] או שנאה בעיני בעלה[11]. רבי משה לימא, בפירושו "חלקת מחוקק", מסייג זאת: "לא שאם יש לה מום יאמר שאין לה מום דזה שקר גמור רק יאמר סתם שהיא נאה וחוט של חסד משוך עליה".
- התלמוד הבבלי מתיר לשנות מהאמת במסכתא (מסכת), בפוריא (מיטה) ובאושפיזא (מארח) – לומר מתוך צניעות שלא למד מסכת כלשהי למרות שלמד אותה, לשנות מהמאמת בעניינים אינטימיים שאמורים להישאר בין איש לאשתו, או להסתיר את נדיבותו והכנסת האורחים של חברו כדי שלא ינצלו אותו אנשים שרוצים להרוויח ארוחות חינם[12].
- במסכת יבמות נכתב כי "מותר לשנות (מהאמת) מפני השלום"[13]: אמר רבי אילעא משום רבי אלעזר ברבי שמעון מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום}}. רבנים שונים נתנו לקביעה זאת פירוש רחב יותר, והציעו מצבים נוספים בהם מותר ואף מצווה לשקר:
- הבן איש חי פסק כי מותר לזייף צוואה של אדם שנפטר כדי למנוע מבתו לתבוע את חלקה בירושה בערכאות של גויים: "ודאי שרי (מותר) ואין בזה חשש מדבר שקר דארז"ל (דאמרו רבותינו ז"ל) משנים מפני דרכי השלום והא עדיפא להקים דגל התורה ואין לך שלום גדול מזה"[14] כלומר: "הקמת דגל התורה" נחשבת לשלום ולכן מותר לשקר למענה.
נביא שקר עריכה
נביא שקר הוא נביא שמתיימר לדבר בשם ה' או מתנבא בשם עבודה זרה. הסימן לכך שאדם הוא נביא שקר ועונשו מוות, הוא שניבא שדבר טוב יקרה והדבר לא התקיים[15].
משיח שקר עריכה
משיח שקר הוא אדם שהכריז על עצמו כמשיח, ולא התקיימו בו התנאים הנדרשים של משיח[16].
שבועת שקר עריכה
האיסור על שְׁבוּעַת שֶׁקֶר הוא איסור להישבע על דבר ולא לקיים אותו.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים
- ↑ ראו ספר חרדים (פרק י"ב מצוות עשה כ"ו), אך בספר יראים (סימן רלה) מבואר כי רק שקר הגורם לנזק הוא אסור מן התורה, וכפי שנלמד מהמשך הפסוק "...ונקי וצדיק אל תהרוג".
- ↑ בראשית, יב יג.
- ↑ בראשית, כ.
- ↑ בראשית,כו ו.
- ↑ בראשית, כז ו.
- ↑ כתובות, טז:
- ↑ אבן העזר, סה א.
- ↑ ר"י מיגאש על הסוגיה
- ↑ ריטב"א על הסוגיה
- ↑ דרישה על הטור
- ↑ מהרש"א על הסוגיה
- ↑ בבא מציעא, כג:
- ↑ יבמות, סה.
- ↑ שו"ת תורה לשמה, סימן שעא
- ↑ דברים, יח כב.
- ↑ רמב"ם מלכים, יא ד.
