נוטריקון
נוֹטָרִיקוֹן הוא שיטת כתיבה קצרנית, שמביאה לידי ביטוי רעיון שלם באמצעות מספר אותיות מועט, וחושפת משמעות נוספת מעבר לתיבות עצמם.
התורה עצמה משתמשת במקומות רבים בלשון נוטריקון, וחז"ל מוציאים באמצעותה הלכות ודרשות במקומות רבים.
בין הצורות העיקריות של לשון נוטריקון: ראשי תיבות, סופי תיבות, ובהגדרה הרחבה נכללים בזה גם חילופי אותיות ושאר רמזים ודרשות שניתן להפיק מהאותיות באמצעות שיטה סדורה.
בתצורת רבים, יש לומר 'נוטריקאות'.
מקור הלשון והשימוש[עריכה | עריכת קוד מקור]
אצל חכמי יוון ומלכיהם נקרא הסופר בשם 'נוטריון', והיה מקובל אצלם כתב מיוחד שבאמצעותו יכול היה הסופר העומד לפני המלך לכתוב בקיצור את דברי המלך במהירות הדיבור שלו, ולאחר מכן להעתיק זאת כראוי בכתב מסודר מבלי לבזבז את זמנו של המלך, וכתב זה נקרא בשם 'נוטריקון' (כיום מקובל לקרוא למקצוע זה 'קצרנות')[1].
שימוש עיקרי נוסף שנעשה בנוטריקון, היה במטרה להקל על הזכרון, בדוגמת המסופר בהגדה של פסח על רבי יהודה שנתן סימנים לעשרת המכות: "דצ"ח עד"ש באח"ב"[2], הסימן "יע"ל קג"ם" לזכרון ההלכות בהן נפסקה הלכה כאביי ולא כרבא, ועוד..
על אף השימוש הנרחב בלשון נוטריקון והלימוד הרב שניתן להסיק ממנו, משמש לימוד זה רק כהרחבה ותוספת ללימוד עצמו, לדבר שבא במסורת מרב לתלמיד, או להבעת רעיון עמוק, אך אין זהו עיקר הלימוד עליו מתבססים[3], והוא רק אסמכתא בעלמא[4], ומסיבה זו, חלק זה שבתורה תופס מקום לעצמו ויש לו כללים משלו ובשל כך לא ניתן להקשות עליו, ואף לא לדייק בו מעבר למה שנאמר[5].
את הלשון 'נוטריקון' עצמה דרשו חכמי ישראל בצורת נוטריקון:
- השל"ה: נוטר אות, קונה מילה.
- רבי יוסף קארו: נוטר אות, מקצר מילה[6].
בלשון התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – ראשי תיבות |
במסכת שבת מביאים חז"ל קבוצה של נוטריקאות שלמדים מהפסוקים תחת הכותרת: "מנין ללשון נוטריקון מן התורה"[7], וכן במקומות נוספים עשו שימוש בדרך לימוד זו, כגון בתיקוני זוהר[8], ועוד.
לצד חז"ל, גדולי ישראל בעלי הדרש השתמשו רבות בנוטריקון, כשהבולט שבהם הוא רבינו אשר בעל הטורים, שחיבר פירוש מקיף על החומש בו מופיעים פעמים רבות פירושים לתיבות הפסוקים באמצעות נוטריקון.
בספרי תורת הקבלה ובספרי חסידי אשכנז מופיעים דרושים רבים המפענחים את הסודות הפנימיים להם רומזים הפסוקים באמצעות נוטריקון, ורבים מדרשות אלו הובאו אף בתורת החסידות והתבארו בהם בהרחבה.
בדור האחרון מי שעשה שימוש רב בנוטריקון בצורה זו, הוא אביו של הרבי, המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון.
סוגי נוטריקון[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ראשי תיבות.
- סופי תיבות.
- החלפת סדר האותיות במילה.
- החסרת אותיות: לעיתים בלשון נוטריקון 'מדלגים' על אחת האותיות שאינה נדרשת, דוגמת דרשת חז"ל על הפסוק "ואני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גויים" שהאות ר' בתיבת אברהם אינה נדרשת, וכאילו נכתב "אב (ר) המון גויים"[9].
- חלוקת האותיות בצורה שונה מהקרי הרגיל, לדוגמא[10] על הפסוק 'ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע', מובא בחסידות שהוא מלשון 'א-לי שע', לשון תפילה ובקשה ושוועה, שהתחננה לה' שיאזין לבקשתה[11], וכן על תיבת "וינפש" - 'וי נפש', שהנשמה היתירה שהיתה אצל היהודי בשבת עוזבת אותו במוצאי שבת[12].
- חלוקת מילה אחת ב-2 מקומות שונים, בפרשת ויחי על הפסוק 'משם רועה אבן ישראל', דרשו חז"ל[13] שהמילה 'אבן' היא נוטריקון של 'אבן' ו'אבן', שיוסף פרנס ורעה הן את אביו והן את בניו וצאצאיו.
- חילוף סדר האותיות, לדוגמא על ה'כרפס' שבסדר ההגדה מובא בשולחן ערוך שהוא נוטריקון 'ס פרך', שבני ישראל עבדו שישים ריבוא בפרך אצל מצרים[14].
- א"ת ב"ש כל האותיות (מלבד הסופיות) מתחלפות זו בזו כאשר האות הראשונה מתחלפת באות האחרונה (א-ת) השניה בזאת שלפני האחרונה (ב-ש), וכן הלאה[15]
- אבגד - כל אות מתחלפת באות שאחריה, האות א' מתחלפת באות ב', האות ג' מתחלפת באות ד', וכן הלאה[16].
- אטב"ח - כל זוג אותיות שיוצר יחד מספר שלם, מתחלף עם עצמו, כך האותיות א-ט שיוצרות יחד את המספר עשר, מתחלפות ביניהם, האותיות ב-ח, וכן הלאה. צופן זה כולל גם את האותיות הסופיות שיש להן ערך מספרי גבוה[17], והאותיות האמצעיות בכל סדרה (ה-נ-ך) שאינן מצטרפות למספר שלם, מתחלפות ביניהם[18].
- אי"ק בכ"ר - כל האותיות שיש להם גימטריא קטנה זהה (ערך מספרי זהה כאשר מורידים את האפסים מהערך המספרי שלהם) מתחלפות זו בזו.
- אלב"מ - חלוקת אותיות האל"ף בי"ת ל-2 (כל קבוצה בת 11 אותיות) הנכתבות זו מתחת לזו, וכל זוג אותיות מתחלף זה בזה (כל אות עם האות ה-11 שלפניה או שלאחריה)[19].
- אח"ס בט"ע - חלוקת אותיות האלף בית לשלוש, כאשר האותיות הראשונות בכל סדרה מתחלפות זו בזו: אח"ס בט"ע גי"פ דכ"צ הל"ק ומ"ר זנש"ת[20].
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
לשון נוטריקון היא ההוכחה שהאות העיקרית בכל מילה היא דווקא האות הראשונה[21].
לעומת זאת אופן הנוטריקון של סופי תיבות, מראה על נחיתות ופחיתות[22].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מפלאי האותיות - הקדמה, שיחות לנוער חשון תשי"ז עמוד 4
- הרב מנחם מענדל כשר, תורה שלמה - הקדמה
הערות שוליים
- ↑ רבינו חננאל מסכת שבת קה, א: "נוטריקון הוא לשון יוון. וסופרי המלכים והשרים שלהם יש להם כתב שקוראין אותו נוטריקון ואומר המלך לסופר כתוב טופס והמלך מסדר לפניו בפיו והסופר כותב מפיו מילה שמשמשת כמה, ובשיטה אחת [=בשורה אחת] כותב מגילה".
- ↑ מדרש ספרי, דברים, פרק כ"ו, פסוק ח'.
- ↑ במשנה באבות פ"ג משנה י"ח "תקופות וגימטריאות פרפראות לחכמה" ובפירוש רש"י: "גימטריאות- חשבון האותיות ונוטריקון". וראו מכתב הרב גרינגלאס תשורה מונדשיין עמוד 130.
- ↑ ספר השיחות תש"ד עמוד 110.
- ↑ שיחת פרשת וישלח, ט"ז כסלו תשכ"ה.
- ↑ כללי גמרא.
- ↑ קה, א: "א"ר יוחנן משום ר' יוסי בן זימרא מנין ללשון נוטריקון מן התורה שנא' (בראשית יז, ה) כי א"ב המו"ן גוים נתתיך אב נתתיך לאומות בחור נתתיך באומות המון חביב נתתיך באומות מלך נתתיך לאומות ותיק נתתיך באומות נאמן נתתיך לאומות ר' יוחנן דידיה אמר (שמות כ, ב) אנכי נוטריקון אנא נפשי כתיבת יהבית רבנן אמרי אמירה נעימה כתיבה יהיבה איכא דאמרי אנכי למפרע יהיבה כתיבה נאמנין אמריה דבי רבי נתן אמרי (במדבר כב, לב) כי יר"ט הדרך לנגדי. יראה ראתה נטתה דבי רבי ישמעאל תנא (ויקרא כג, יד) כרמ"ל כר מלא רב אחא בר יעקב אמר (מלכים א ב, ח) והוא קללני קללה נמרצ"ת נוטריקון נואף הוא מואבי הוא רוצח הוא צורר הוא תועבה הוא ר"נ בר יצחק אמר (בראשית מד, טז) מה נדבר ומה נצטד"ק נכונים אנחנו צדיקים אנחנו טהורים אנחנו דכים אנחנו קדושים אנחנו".
- ↑ "בראשית ב' ראשית, נקודה בהיכליה", ועוד.
- ↑ מתנות כהונה.
- ↑ ראו גם ויקרא ב, כד: "גרש כרמל", דבר שהוא 'רך' ו'מל' ונמלל ביד.
- ↑ מאמר ש"פ וירא תשכ"ה.
- ↑ הוזכר בשיחת מוצאי שבת פרשת בשלח י"א שבט תשכ"ד, ועוד.
- ↑ הובא ברש"י על המקום.
- ↑ שולחן ערוך אורח חיים חלק ג' סימן תעג סעיף טז.
- ↑ מופיע כבר בתורה, כפי שמפרשים על ירמיהו כה, כו "מלך ששך ישתה אחריהם" (וכן נא, מא) ש'ששך' הוא בבל. ודוגמא נוספת: "ישבי לב" (ירמיהו נא, א) שהוא 'כשדים'. וראו גם סנהדרין כב שתיבות 'מנא מנא תקל ופרסין' נכתבו במשתה בלשאצר בצופן א"ת ב"ש. וראו גם בשולחן ערוך אורח חיים תכח ג' סימן לקביעות המועדים לפי צופן זה.
- ↑ ראו שבת קד, א: "אל תקרי ולא קרב אלא ולא קרא".
- ↑ ץ - 900, ף - 800, ן - 700, ם - 600.
- ↑ ראו תלמוד בבלי כתובות סז: אל תקרי גדיותיך אלא גוויתיך". רבי חייא השתמש בהחלפה זו רבות, וראו גם סובה נב, ב.
- ↑ א-ל, ב-מ, ג-נ, ד-ס, ה-ע, ו-פ, ז-צ, ח-ק, ט-ר, י-ש, כ-ת.
- ↑ ראו ברש"י על פסחים ה, א: "אך חלק - אכין ורקין מיעוטין אלמא מקצת היום מותר ומקצתו אסור ומעתה יש לנו לחלק חציו לאיסור וחציו להיתר ואיכא דאמר אך הוא חץ בגימטריא דאח"ס בט"ע גי"ף דכ"ץ ותופס ח' תחת אל"ף וצד"י במקום כ'".
- ↑ שער היחוד והאמונה פרק י"ב. תורת חיים לך לך פ"ח, ע"ג, ספר הערכים חב"ד מערכת אותיות אל"ף עמוד פט.
- ↑ מאמרי חסידות בעניני מילה, שגבוהה יותר אפילו משם הוי' כפי שניתן להוכיח מהפסוק 'מי יעלה לנו השמימה', שראשי התיבות הוא 'מילה', וסופי התיבות הם שם הוי'. וראו ההסבר לזה בנסמן בהערה הקודמת, וברשימות חוברת לה עמוד 333 (מפוענח).