יחזקאל סופר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏חיבוריו: הוספתי תוכן)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(←‏ביקורת: ניסוח הרחבה)
 
(91 גרסאות ביניים של 35 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:חצקל סופר.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סופר (תשפ"ד)]]
[[קובץ:יחזקאל סופר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סופר בכנס של [[ועדת החינוך החב"די]]]]
[[קובץ:יחזקאל סופר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סופר בכנס של [[ועדת החינוך החב"די]]]]
ר' '''יהושע יחזקאל סופר''' (יליד שנת [[תש"ז]]) הוא מרצה וסופר ב[[תורת חב"ד]] ומחשבת ישראל. כיהן כשליח ורב הקמפוס באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע בין השנים ה'תשל"ו - ה'תשנ"ג (1976–1993).
ר' '''יהושע יחזקאל סופר''' (יליד שנת [[תש"ז]], 1947) הוא מרצה וסופר ב[[תורת חב"ד]] ומחשבת ישראל. כיהן כשליח ורב הקמפוס באוניברסיטת בן-גוריון ב[[באר שבע]] בין השנים [[ה'תשל"ו]] - [[ה'תשנ"ג]] (1976–1993).


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
ר' יחזקאל סופר נולד ב[[י' באלול]] [[תש"ז]] לר' שבתאי וטובה סופר במחנה עקורים בגרמניה לאחר [[השואה]]. בבחרותו למד בישיבות פוניבז' ובריסק. בגיל 17, כשלמד בישיבת בריסק, השתתף בשיעורי [[תניא]] של הרב [[אשר לעמיל כהן]] שנמסרו בסתר והתקרב ל[[חסידות חב"ד]]. בעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד סולק הרב סופר מישיבת בריסק ועבר לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשכ"ה]] נסע ל[[ישיבת תומכי תמימים 770]] לשנת ה'[[קבוצה]]'.
נולד ב[[י' באלול]] [[תש"ז]] לר' שבתאי וטובה סופר במחנה עקורים בגרמניה לאחר [[השואה]]. בבחרותו למד בישיבות פוניבז' ובריסק. בגיל 17, כשלמד בישיבת בריסק, התקרב לחב"ד על ידי הרב [[יוסף צבי סגל]] ראש [[כולל צמח צדק]] השתתף בשיעורי [[תניא]] של הרב [[אשר לעמיל כהן]] שנמסרו בסתר והתקרב ל[[חסידות חב"ד]]. בעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד סולק הרב סופר מישיבת בריסק ועבר לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנים אלו הושפע רבות מהרב [[מאיר בליז'ינסקי]].
 
בשנת [[תשכ"ה]] נסע ל[[ישיבת תומכי תמימים 770]] לשנת ה'[[קבוצה]]'.


נשא את שרה, בתו של הבעל מנגן החסידי הרב [[שניאור זלמן לוין]] מ[[כפר חב"ד]].
נשא את שרה, בתו של הבעל מנגן החסידי הרב [[שניאור זלמן לוין]] מ[[כפר חב"ד]].


החל להרצות כבר בשנת [[תש"ל]] בתיכונים בארץ, עד שנתבקש ב[[תשל"ו]] על ידי פרופסור [[ירמיהו ברנובר]] שהיה חבר בסנט של האוניברסיטה בבאר שבע, לכהן כרב בקמפוס, תפקיד אותו נשא 16 שנה, כמו כן, עמד בראש [[מכון בר מצווה]] שנועד להכין ילדים לבר-המצווה.
החל להרצות כבר בשנת [[תש"ל]] בתיכונים בארץ, עד שנתבקש ב[[תשל"ו]] על ידי פרופסור [[ירמיהו ברנובר]] שהיה חבר בסנט של ה[[אוניברסיטה]] בבאר שבע, לכהן כרב בקמפוס, תפקיד אותו נשא 16 שנה, כמו כן, עמד בראש מכון בר מצווה שנועד להכין ילדים לבר-המצווה.


בשנת [[תשמ"ב]] בעת שהרבי יצא במבצע ספר תורה הוצע לו על ידי נשי חב"ד לחבר ספר שיפרוס בפני הציבור הרחב את את מטרותיו של הרבי במבצעיו. הוא הכין ראשי פרקים שהתוו את שיטתו של הרבי החותר באופן עקבי להבאת הגאולה וביאת המשיח ובהם הגדיר את מושגי הגלות והגאולה על פי משנת חב"ד ואת מרכזיותו של הרבי - [[ראש בני ישראל]] שהוא ה[[משיח שבדור]], ה"מושה" את העם היהודי מ"ביצת גלותו", ומכשירו לקראת הגאולה. ראשי הפרקים הוגשו באמצעות המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לעיונו של הרבי. תשובתו של הרבי הייתה: {{ציטוטון|בכלל כדאי. פשוט – 1) שאין הזמן גרמא כלל שאעבור ואבקר החומר, וגם אין זה מעניני 2) שהענין בעל אחריות גדולה 3) להו"ל בספר בפני עצמו העתקת קטעים מספרי רבותינו (בשולי הגליון – מראי מקומות וכיו"ב) המדברים באותם הענינים (בלשון הרב). באם יחליטו מחנכים ומשפיעים באה"ק שיש . . בהנ"ל. בכלל – מובן שצ"ל 1) מודגש שזהו על אחריות הכותב שי' '''לחוד''', 2) מוגה הכל ע"י משפיעי [[דא"ח]] וכיוצא בזה, וכדבעי. להחזיר כל המצורף בזה}}{{הערה| ליקוט מענות קודש מילואים חע' 31}}. כמו כן הורה הרבי במענה נוסף שהדבר צריך להיעשות {{ציטוטון|כפשוט על ידי וועד וכיוצא בזה}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ב מענה רמח}}. תשובה חיובית ומעודדת זו להוציא לאור ספר בנושאים אלו היוותה חידוש מדרבן עבורו לשקוד על חיבור הספר במשך שנתיים שאף עבר ביקורת של מחנכים ומשפיעים. אלא שבשלב הסופי כשהכל כבר היה מוכן להוצאה לאור באה [[שיחת שבת בראשית תשמ"ה]] והרתיעה את העסקני שיזמו את הוצאת הספר והוא נגנז מחשש שיגרום עגמת נפש לרבי{{הערה|הקדמת הספר 'במאי קמפליגי'}}.  
בשנת [[תשמ"ב]] בעת שהרבי יצא במבצע ספר תורה הוצע לו על ידי נשי חב"ד לחבר ספר שיפרוס בפני הציבור הרחב את את מטרותיו של הרבי במבצעיו. הוא הכין ראשי פרקים שהתוו את שיטתו של הרבי החותר באופן עקבי להבאת הגאולה וביאת המשיח ובהם הגדיר את מושגי הגלות והגאולה על פי משנת חב"ד ואת מרכזיותו של הרבי - [[ראש בני ישראל]] שהוא ה[[משיח שבדור]], ה"מושה" את העם היהודי מ"ביצת גלותו", ומכשירו לקראת הגאולה.  
ראשי הפרקים הוגשו באמצעות המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לעיונו של הרבי ותשובתו של הרבי{{הערה| ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 31.}} הייתה: {{ציטוטון|בכלל כדאי. פשוט – 1) שאין הזמן גרמא כלל שאעבור ואבקר החומר, וגם אין זה מעניני 2) שהענין בעל אחריות גדולה . באם יחליטו מחנכים ומשפיעים באה"ק שיש . . בהנ"ל. בכלל – מובן שצ"ל 1) מודגש שזהו על אחריות הכותב שי' '''לחוד''', 2) מוגה הכל ע"י משפיעי [[דא"ח]] וכיוצא בזה, וכדבעי. להחזיר כל המצורף בזה}}.
במקביל הורה הרבי מיוזמתו באותו מענה שהרב סופר יוציא לאור ספר נוסף בעניינים אלו אך במתכונת שונה - קטעים  מספרי רבותינו נשיאנו (ב'לשון הרב' המקורית - בהוספת מראי מקומות וכיובשולי הגליון). כמו כן הורה הרבי שהדבר צריך להיעשות {{ציטוטון|כפשוט על ידי וועד וכיוצא בזה}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ב מענה רמח.}}.
תשובה חיובית ומעודדת זו להוציא לאור ספר בנושאים אלו היוותה חידוש מדרבן עבור הרב סופר לשקוד על חיבור הספר במשך שנתיים כשהספר אף עבר ביקורת של מחנכים ומשפיעים. אלא שבשלב הסופי כשהכל כבר היה מוכן להוצאה לאור באה [[שיחת שבת בראשית תשמ"ה]] והרתיעה את העסקנים שיזמו את הוצאת הספר לאור והוא נגנז מחשש שיגרום עגמת נפש לרבי{{הערה|הקדמת הספר 'במאי קמפליגי'.}}.  


בשנת [[תשנ"ג]] היה ממובילי הפרסום של [[הרבי כמלך המשיח|הרבי כמשיח]], במהלך השנה כתב מכתב חריף על חשיבות הפרסום. בעקבות [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]], שינה הרב סופר את דעותיו וכתב את החוברת "יתבררו ויתלבנו" בה הוא טוען כי התברר שהרבי אינו המשיח. כעבור שנים חיבר את הספר "במאי קמיפלגי" בה הוא מרחיב את שיטתו האומרת אשר זמננו אינו עוד "[[דור השביעי]]". שיטה זו נחשבת חריגה מאוד בחב"ד וכל חסידי חב"ד מתנערים ממנה, ואף הרבנים שנתנו את הסכמתם לספר פרסמו הבהרה שאינם מסכימים עם דיעה זו ואין לה מקום בחב"ד{{הערה|שם=אין מקום|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73200 הרבנים ירוסלבסקי וגופין: אין מקום כלל בליובאוויטש לדעות של "במאי קמיפלגי"!] (כא כסלו התשע"ג 05.12.2012) {{אינפו}}}}. בחודש מר-חשוון תשע"ג, הוציא הרה"ח ר' שולם-בער הלוי וולפא שליט"א, ספר תגובה לספרו של הרב סופר: "תומת ישרים תנחם".
בשנת [[תשנ"ג]] היה מהמרצים הבולטים ומנותני הטון של מסע הפרסום אודות נבואת הרבי שהנה זה משיח בא בכלל וש[[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] בפרט. בתקופה זו פרסם מכתב חריף לר' [[יהושע מונדשיין]] שפקפק וזלזל בפרסומים ופעולות אלו{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47066 אגרת לידיד שהחמיץ]}}.  


לאורך השנים מסר אלפי שיעורי עומק במחשבה וביהדות שהתפרסמו באיכותם הלוגית ובצורת הגשתם. רבות מהם הוקלטו והופצו בקלטות שזכו להצלחה מסחרית רבה. חלק נרחב משיעורים אלו עוסק בהגשת שיחותיו של הרבי על פרשיות התורה בדרכו של רש"י בשפה בהירה וקולחת תוך הדגשת נקודת העומק שלהם על פני פירושיהם של שאר מפרשי התורה. שיעורים אלו נערכו על ידו ונדפסו בשנת [[תשע"ה]] בסדרת הספרים 'מעייני רש"י'.
לאורך השנים מסר אלפי שיעורי עומק במחשבה וביהדות שהתפרסמו באיכותם הלוגית ובצורת הגשתם. רבות מהם הוקלטו והופצו בקלטות שזכו להצלחה מסחרית רבה. חלק נרחב משיעורים אלו עוסק בהגשת שיחותיו של הרבי על פרשיות התורה בדרכו של רש"י בשפה בהירה וקולחת תוך הדגשת נקודת העומק שלהם על פני פירושיהם של שאר מפרשי התורה. שיעורים אלו נערכו על ידו ונדפסו בשנת [[תשע"ה]] בסדרת הספרים 'מעייני רש"י'.


מוסר שיעורים רבים ב[[תורת החסידות]] ומשמש כמרצה ב[[מכללת בית רבקה]]. בכל שבוע מוציא הרב סופר דף ובו חידות על [[פרשת השבוע]], כמו כן, מוציא מדי פעם דיסקים שונים בהם הרצאות על נושאים ב[[יהדות]], [[אמונה]], חגים, מצוות, [[גאולה]] ועוד.
מוסר שיעורים רבים ב[[תורת החסידות]] ומשמש כמרצה ב[[מכללת בית רבקה]]. בכל שבוע מוציא הרב סופר דף ובו חידות על [[פרשת השבוע]], כמו כן, מוציא מדי פעם דיסקים שונים בהם הרצאות על נושאים ב[[יהדות]], [[אמונה]], חגים, מצוות, [[גאולה]] ועוד.
סגנון שיעוריו וכתיבתו מתאפיין בשימוש בחידודי לשון ומליצות המושכות את קהל המאזינים והקוראים.
==ביקורת==
בעקבות [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] שינה הרב סופר את דעותיו בנושא זהותו של הרבי כמלך המשיח וכנשיא דורנו. בשנת תשנ"ה, כתב את החוברת "יתבררו ויתלבנו" ובשנת תשע"ב חיבר את הספר "במאי קמיפלגי" (כמהדורה שניה ומורחבת של 'יתבררו ויתלבנו'). בחיבוריו הוא טוען (חלילה) שהרבי אינו [[מלך המשיח]] ו[[נשיא הדור]] בהווה{{הערה|1=בקונטרס יתבררו ויתלבנו, בפרק ח', עמ' 111 ואילך, וכן שם בעמ' 116 'נסתיים הדור השביעי', ובספר במאי קמפילגי בצורה נרחבת וברורה יותר}}{{הערה|ראו במכתבו של הרב [[זלמן גופין]] במובא בהערות שוליים: "בדפים מסויימים יש בו דברים המכחישים ח"ו את כל האמונה שלנו בענין 'דור השביעי' כפשוטו, או בנעין 'והוא יגאלנו' ועוד...."}}. שיטה זו אינה מקובלת בקרב חסידי חב"ד, ואף רבנים חב"דיים שנתנו את הסכמתם לספר, פרסמו הבהרה שאינם מסכימים עם דעה זו ואין לה מקום בחב"ד{{הערה|שם=אין מקום|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73200 הרבנים ירוסלבסקי וגופין: אין מקום כלל בליובאוויטש לדעות של "במאי קמיפלגי"!] {{אינפו}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73304 הרב הרשקוביץ במכתב התנגדות לספר 'במאי קמיפלגי' של הרב יחזקאל סופר] {{אינפו}}}}.
בתגובה לספריו, יצאו מספר פרסומים ובהם, הקונטרס [https://drive.google.com/file/d/0B6TJjB7pbdurVWhhSUpva1J3OHM/view?usp=sharing&resourcekey=0-o7hyry56jRuVb5YRERPfkg ספר סופר וסיפור]" של הרב [[שלום דובער וולפא]], "באמונה שלימה" של הרב [[משה אורנשטיין]], "[[תומת ישרים תנחם]]" ועוד.


==חיבוריו==
==חיבוריו==
שורה 21: שורה 34:
*'''כשרות המטבח''' - בנושא הסיבות השכליות ל[[כשרות]] ומטרתו של [[מבצע כשרות]].
*'''כשרות המטבח''' - בנושא הסיבות השכליות ל[[כשרות]] ומטרתו של [[מבצע כשרות]].
*'''אתה הראית לדעת כי במשיח אפשר כבר לגעת''' - מבאר את גדרו של [[הרבי]] כ[[מלך המשיח]]: [[חזקת משיח]] ו[[משיח ודאי]].
*'''אתה הראית לדעת כי במשיח אפשר כבר לגעת''' - מבאר את גדרו של [[הרבי]] כ[[מלך המשיח]]: [[חזקת משיח]] ו[[משיח ודאי]].
*'''יתבררו ויתלבנו''' - שלילת האמונה ברבי כמלך המשיח והמשך ההנהגה - לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]. בקונטרס זה חוזר בו הרב סופר מדבריו בקונטרס "אתה הראת לדעת"{{הערה|מספר חיבורים יצאו מיד לאחר ספרו כתגובה לדבריו, בהם פורכים את טענותיו. לדוגמה הספר "ספר סופר וסיפור" של הרב [[שלום דובער וולפא]], "באמונה שלימה" של הרב [[משה אורנשטיין]] ועוד.}}.
*'''יתבררו ויתלבנו''' (תשנ"ה) ובמהדורה מורחבת '''במאי קמיפלגי''' (תשע"ב). במכתב שהוציא הרב [[זלמן גופין]] כתב: "בדפים מסויימים, יש בו דברים המכחישים ח"ו את כל האמונה שלנו בענין 'דור השביעי' כפשוטו, או בענין 'והוא יגאלנו'. . ברור הדבר, שההשקפות המובאים בדפים אלו הנ"ל, אינם השקפת חסידי חב"ד כלל! ואין להם כל מקום בליובאוויטש!{{הערה|שם=אין מקום}}, [[תשע"ג]].
*'''לדעת להאמין''' - בנושא [[אמונה]], מדע, [[בחירה חופשית]], [[השגחה פרטית]] ועוד, על פי [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].
*'''לדעת להאמין''' - בנושא [[אמונה]], מדע, [[בחירה חופשית]], [[השגחה פרטית]] ועוד, על פי [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].
*'''[[על חטא העיגול]]''' - דיון הלכתי בנושא [[לוחות הברית]] וריבועם.
*'''[[על חטא העיגול]]''' - דיון הלכתי בנושא [[לוחות הברית]] וריבועם.
*'''אביעה חידות''' - בקיאותא עם בדיחותא ברש"י ובהבנת הנקרא, [[תשע"ב]].
*'''אביעה חידות''' - בקיאותא עם בדיחותא ברש"י ובהבנת הנקרא, [[תשע"ב]].
*'''במאי קמיפלגי''' - ספר המתיימר לשלול את אמונת החסידים ברבי כנשיא הדור וכמלך המשיח ולשלול את מעלת דורינו כדור השביעי. {{הערה|כתגובה לספר זה כתב הרב [[שלום דובער וולפא]] את ספרו '[[תומת ישרים תנחם]]'.}} ונתקל בביקורת חריפה מרבנים ומשפיעים מכל קשת הדיעות החב"דית{{הערה|שם=אין מקום}}, [[תשע"ג]].
*'''מעייני רש"י''' - סוגיות ומהלכים בפשוטו של מקרא לאור שיחותיו של הרבי, תשע"ה (2 חלקים).
*'''מעייני רש"י''' - סוגיות ומהלכים בפשוטו של מקרא לאור שיחותיו של הרבי, תשע"ה (2 חלקים).
*'''חזון למועד''' - פרקי הגות על מועדי השנה בניחוח חסידי, תשרי תשע"ז.
*'''חזון למועד''' - פרקי הגות על מועדי השנה בניחוח חסידי, תשרי תשע"ז.
שורה 36: שורה 48:
*ר' זאב סופר.
*ר' זאב סופר.
*ר' שלום דוב בער סופר.
*ר' שלום דוב בער סופר.
*ר' שמואל סופר.
*ר' שמואל סופר שי' ורעייתו חיה (בת הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]) ע"ה, נפטרה כ"ב סיון תשפ"ד.
*הת' משה נחמיה סופר.
*ר' אברהם יונה סופר.
*ר' אברהם יונה סופר.
;בתו וחתנו
*ר' שבתאי סופר.
*ציפורה ובעלה ר' [[משה אריה שטרן]].
;בנותיו
*ציפורה אשת הרה"ח ר' [[משה אריה שטרן]].
*טויבא אשת הרה"ח יוסף יצחק סגל.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47066 מכתב ל"ידיד שהחמיץ"] מכתב לר' [[יהושע מונדשיין]] ובו הסבר בנושא "פרסום משיח" ([http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?p=30109&sid=d0d511fa8ae85f9baa810d562a5375de פורמט נוסף]) {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47066 מכתב ל"ידיד שהחמיץ"] מכתב לר' [[יהושע מונדשיין]] ובו הסבר בנושא "פרסום משיח" {{אינפו}}
*[http://shiurim.moreshet.co.il/web/rav.asp?ravID=69 מאגר שיעורים של הרב סופר] - אתר בית המדרש
*[http://shiurim.moreshet.co.il/web/rav.asp?ravID=69 מאגר שיעורים של הרב סופר] - אתר בית המדרש
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Soffer%20-%20BM%20-%20Tishrei%205778.pdf מכתבי הרבי לרב סופר]''' בתוך תשורה מחגיגת הבר מצווה של נכדו
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Soffer%20-%20BM%20-%20Tishrei%205778.pdf מכתבי הרבי לרב סופר]''' בתוך תשורה מחגיגת הבר מצווה של נכדו
שורה 51: שורה 64:
{{מיון רגיל:סופר, יחזקאל}}
{{מיון רגיל:סופר, יחזקאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]
שורה 57: שורה 69:
[[קטגוריה:אישים בשכונת רמות]]
[[קטגוריה:אישים בשכונת רמות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]

גרסה אחרונה מ־03:05, 10 בנובמבר 2024

הרב סופר (תשפ"ד)
הרב סופר בכנס של ועדת החינוך החב"די

ר' יהושע יחזקאל סופר (יליד שנת תש"ז, 1947) הוא מרצה וסופר בתורת חב"ד ומחשבת ישראל. כיהן כשליח ורב הקמפוס באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע בין השנים ה'תשל"ו - ה'תשנ"ג (1976–1993).

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי' באלול תש"ז לר' שבתאי וטובה סופר במחנה עקורים בגרמניה לאחר השואה. בבחרותו למד בישיבות פוניבז' ובריסק. בגיל 17, כשלמד בישיבת בריסק, התקרב לחב"ד על ידי הרב יוסף צבי סגל ראש כולל צמח צדק השתתף בשיעורי תניא של הרב אשר לעמיל כהן שנמסרו בסתר והתקרב לחסידות חב"ד. בעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד סולק הרב סופר מישיבת בריסק ועבר לישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. בשנים אלו הושפע רבות מהרב מאיר בליז'ינסקי.

בשנת תשכ"ה נסע לישיבת תומכי תמימים 770 לשנת ה'קבוצה'.

נשא את שרה, בתו של הבעל מנגן החסידי הרב שניאור זלמן לוין מכפר חב"ד.

החל להרצות כבר בשנת תש"ל בתיכונים בארץ, עד שנתבקש בתשל"ו על ידי פרופסור ירמיהו ברנובר שהיה חבר בסנט של האוניברסיטה בבאר שבע, לכהן כרב בקמפוס, תפקיד אותו נשא 16 שנה, כמו כן, עמד בראש מכון בר מצווה שנועד להכין ילדים לבר-המצווה.

בשנת תשמ"ב בעת שהרבי יצא במבצע ספר תורה הוצע לו על ידי נשי חב"ד לחבר ספר שיפרוס בפני הציבור הרחב את את מטרותיו של הרבי במבצעיו. הוא הכין ראשי פרקים שהתוו את שיטתו של הרבי החותר באופן עקבי להבאת הגאולה וביאת המשיח ובהם הגדיר את מושגי הגלות והגאולה על פי משנת חב"ד ואת מרכזיותו של הרבי - ראש בני ישראל שהוא המשיח שבדור, ה"מושה" את העם היהודי מ"ביצת גלותו", ומכשירו לקראת הגאולה. ראשי הפרקים הוגשו באמצעות המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב לעיונו של הרבי ותשובתו של הרבי[1] הייתה: "בכלל כדאי. פשוט – 1) שאין הזמן גרמא כלל שאעבור ואבקר החומר, וגם אין זה מעניני 2) שהענין בעל אחריות גדולה . . באם יחליטו מחנכים ומשפיעים באה"ק שיש . . בהנ"ל. בכלל – מובן שצ"ל 1) מודגש שזהו על אחריות הכותב שי' לחוד, 2) מוגה הכל ע"י משפיעי דא"ח וכיוצא בזה, וכדבעי. להחזיר כל המצורף בזה". במקביל הורה הרבי מיוזמתו באותו מענה שהרב סופר יוציא לאור ספר נוסף בעניינים אלו אך במתכונת שונה - קטעים מספרי רבותינו נשיאנו (ב'לשון הרב' המקורית - בהוספת מראי מקומות וכיו"ב בשולי הגליון). כמו כן הורה הרבי שהדבר צריך להיעשות "כפשוט על ידי וועד וכיוצא בזה"[2]. תשובה חיובית ומעודדת זו להוציא לאור ספר בנושאים אלו היוותה חידוש מדרבן עבור הרב סופר לשקוד על חיבור הספר במשך שנתיים כשהספר אף עבר ביקורת של מחנכים ומשפיעים. אלא שבשלב הסופי כשהכל כבר היה מוכן להוצאה לאור באה שיחת שבת בראשית תשמ"ה והרתיעה את העסקנים שיזמו את הוצאת הספר לאור והוא נגנז מחשש שיגרום עגמת נפש לרבי[3].

בשנת תשנ"ג היה מהמרצים הבולטים ומנותני הטון של מסע הפרסום אודות נבואת הרבי שהנה זה משיח בא בכלל ושהרבי הוא מלך המשיח בפרט. בתקופה זו פרסם מכתב חריף לר' יהושע מונדשיין שפקפק וזלזל בפרסומים ופעולות אלו[4].

לאורך השנים מסר אלפי שיעורי עומק במחשבה וביהדות שהתפרסמו באיכותם הלוגית ובצורת הגשתם. רבות מהם הוקלטו והופצו בקלטות שזכו להצלחה מסחרית רבה. חלק נרחב משיעורים אלו עוסק בהגשת שיחותיו של הרבי על פרשיות התורה בדרכו של רש"י בשפה בהירה וקולחת תוך הדגשת נקודת העומק שלהם על פני פירושיהם של שאר מפרשי התורה. שיעורים אלו נערכו על ידו ונדפסו בשנת תשע"ה בסדרת הספרים 'מעייני רש"י'.

מוסר שיעורים רבים בתורת החסידות ומשמש כמרצה במכללת בית רבקה. בכל שבוע מוציא הרב סופר דף ובו חידות על פרשת השבוע, כמו כן, מוציא מדי פעם דיסקים שונים בהם הרצאות על נושאים ביהדות, אמונה, חגים, מצוות, גאולה ועוד.

סגנון שיעוריו וכתיבתו מתאפיין בשימוש בחידודי לשון ומליצות המושכות את קהל המאזינים והקוראים.

ביקורת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעקבות ג' בתמוז תשנ"ד שינה הרב סופר את דעותיו בנושא זהותו של הרבי כמלך המשיח וכנשיא דורנו. בשנת תשנ"ה, כתב את החוברת "יתבררו ויתלבנו" ובשנת תשע"ב חיבר את הספר "במאי קמיפלגי" (כמהדורה שניה ומורחבת של 'יתבררו ויתלבנו'). בחיבוריו הוא טוען (חלילה) שהרבי אינו מלך המשיח ונשיא הדור בהווה[5][6]. שיטה זו אינה מקובלת בקרב חסידי חב"ד, ואף רבנים חב"דיים שנתנו את הסכמתם לספר, פרסמו הבהרה שאינם מסכימים עם דעה זו ואין לה מקום בחב"ד[7].

בתגובה לספריו, יצאו מספר פרסומים ובהם, הקונטרס ספר סופר וסיפור" של הרב שלום דובער וולפא, "באמונה שלימה" של הרב משה אורנשטיין, "תומת ישרים תנחם" ועוד.

חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שורשים בהלכה - חוברת שנכתבה כתגובה לפסק הדין של הרב עובדיה יוסף בעניין שלימות הארץ. בחוברת מבואר סימן שכ"ט בשולחן ערוך המחבר על פי שיחות הרבי, החוברת עוסקת גם בנושאי שלום, ביטחון ושלימות הארץ.
  • כשרות המטבח - בנושא הסיבות השכליות לכשרות ומטרתו של מבצע כשרות.
  • אתה הראית לדעת כי במשיח אפשר כבר לגעת - מבאר את גדרו של הרבי כמלך המשיח: חזקת משיח ומשיח ודאי.
  • יתבררו ויתלבנו (תשנ"ה) ובמהדורה מורחבת במאי קמיפלגי (תשע"ב). במכתב שהוציא הרב זלמן גופין כתב: "בדפים מסויימים, יש בו דברים המכחישים ח"ו את כל האמונה שלנו בענין 'דור השביעי' כפשוטו, או בענין 'והוא יגאלנו'. . ברור הדבר, שההשקפות המובאים בדפים אלו הנ"ל, אינם השקפת חסידי חב"ד כלל! ואין להם כל מקום בליובאוויטש![7], תשע"ג.
  • לדעת להאמין - בנושא אמונה, מדע, בחירה חופשית, השגחה פרטית ועוד, על פי שיחותיו של הרבי.
  • על חטא העיגול - דיון הלכתי בנושא לוחות הברית וריבועם.
  • אביעה חידות - בקיאותא עם בדיחותא ברש"י ובהבנת הנקרא, תשע"ב.
  • מעייני רש"י - סוגיות ומהלכים בפשוטו של מקרא לאור שיחותיו של הרבי, תשע"ה (2 חלקים).
  • חזון למועד - פרקי הגות על מועדי השנה בניחוח חסידי, תשרי תשע"ז.
  • על פרשת דרכים - פרשנות ותובנות למעמיקים בספר התניא, כסלו תשע"ט.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניו
בנותיו

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 31.
  2. ליקוט מענות קודש תשמ"ב מענה רמח.
  3. הקדמת הספר 'במאי קמפליגי'.
  4. אגרת לידיד שהחמיץ
  5. בקונטרס יתבררו ויתלבנו, בפרק ח', עמ' 111 ואילך, וכן שם בעמ' 116 'נסתיים הדור השביעי', ובספר במאי קמפילגי בצורה נרחבת וברורה יותר
  6. ראו במכתבו של הרב זלמן גופין במובא בהערות שוליים: "בדפים מסויימים יש בו דברים המכחישים ח"ו את כל האמונה שלנו בענין 'דור השביעי' כפשוטו, או בנעין 'והוא יגאלנו' ועוד...."
  7. 7.0 7.1 הרבנים ירוסלבסקי וגופין: אין מקום כלל בליובאוויטש לדעות של "במאי קמיפלגי"! הרב הרשקוביץ במכתב התנגדות לספר 'במאי קמיפלגי' של הרב יחזקאל סופר