רבי מאיר – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | |||
'''רבי מאיר''' | | תמונה =הבנין הבנוי על ציונו של התנא רבי מאיר בעל הנס.jpg | ||
| כיתוב =הבנין הבנוי על ציונו של התנא רבי מאיר בעל הנס | |||
| רבותיו = [[רבי עקיבא]], [[רבי ישמעאל]]; [[אלישע בן אבויה]], [[רבי אליעזר בן הורקנוס|רבי אליעזר]]. | |||
| תלמידיו = [[רבי יהודה הנשיא]], [[סומכוס]], [[רבי דוסתאי ברבי ינאי]] | |||
| בני דורו = [[רבי יהודה]], [[רבי יוסי]], [[רבי שמעון]], ואשתו [[ברוריה]] | |||
| בת זוג =ברוריה | |||
| התחלת פעילות = דור רביעי ל[[תנאים]] | |||
| סיום פעילות = דור רביעי ל[[תנאים]] | |||
}} | |||
'''רבי מאיר''' היה מגדולי ה[[תנאים]] בדור הרביעי, מתלמידי [[רבי עקיבא]], ממנהיגי התקופה שאחרי מרד בר כוכבא. הוא היה צאצא של [[נירון קיסר]] שהתגייר{{הערה|בבלי גיטין נ"ו ע"א.}}. | |||
==שמו== | ==שמו== | ||
שמו המקורי היה נהוראי, (או מישא - לגרסה אחרת), תרגום ארמי ל'מאיר', ונקרא מאיר היות ש'האיר עיני חכמים בהלכה'{{הערה|בבלי עירובין י"ג ע"ב.}}. אשתו ברוריה, בתו של [[רבי חנינא בן תרדיון]], נחשבת לאישה חכמה ובקיאה בתורה. | שמו המקורי היה נהוראי {{מקור}}, (או מישא - לגרסה אחרת {{מקור}}), תרגום ארמי ל'מאיר', ונקרא מאיר היות ש'האיר עיני חכמים בהלכה'{{הערה|בבלי עירובין י"ג ע"ב.}}. אשתו [[ברוריה]], בתו של [[רבי חנינא בן תרדיון]], נחשבת לאישה חכמה ובקיאה בתורה. | ||
מכונה '''ר' מאיר בעל הנס''' בגלל סיפור ניסי שבו נתפסה אחות ברוריה על ידי הרומאים והשומר פחד לשחררה. אמר לו ר' מאיר, שכשיצטרך, יאמר "אלוקא דמאיר ענני" וינצל. השומר שחרר אותה וכשבאו לתלותו אמר "אלוקא דמאיר ענני" ועזבו אותו{{הערה|מסכת [[עבודה זרה]], דף י"ח, עמוד א'.}}. | מכונה '''ר' מאיר בעל הנס''' בגלל סיפור ניסי שבו נתפסה אחות של ברוריה על ידי הרומאים והשומר פחד לשחררה. אמר לו ר' מאיר, שכשיצטרך, יאמר "אלוקא דמאיר ענני" וינצל. השומר שחרר אותה וכשבאו לתלותו אמר "אלוקא דמאיר ענני" ועזבו אותו{{הערה|מסכת [[עבודה זרה]], דף י"ח, עמוד א'.}}. | ||
== מושל משלים == | == מושל משלים == | ||
| שורה 33: | שורה 42: | ||
==מדייק בשמא== | ==מדייק בשמא== | ||
מובא עוד בגמרא "ר' מאיר דייק בשמא", שהיה מדייק בשמות. המגיד מבאר על פי הנאמר ב[[אדם הראשון]] וכל אשר יקרא לו ה[[אדם]] הוא שמו, ואחר שהביא [[הקב"ה]] את כל בהמות והחיות, אמר לזה נאה לקרותו כך ולזה כך, כי מכח גודל ה[[חכמה]] היתירה שהייתה בו, היה יודע שורש כל [[נברא]] מאין נברא ומאיזה שורש הוא, והיה קורא שמו בשורשו, מה שלא היו יכולין ה[[מלאכים]] להשיג ולקרות שמות כאלו, כמובא שם במדרש. וכן הענין גבי רבי מאיר, כי מגודל חכמתו היה יודע שורש [[נשמה|נשמות]] של כל אחד ואחד מהיכן שורשו אם טוב אם להיפך. | מובא עוד בגמרא "ר' מאיר דייק בשמא", שהיה מדייק בשמות. המגיד מבאר על פי הנאמר ב[[אדם הראשון]] וכל אשר יקרא לו ה[[אדם]] הוא שמו, ואחר שהביא [[הקב"ה]] את כל בהמות והחיות, אמר לזה נאה לקרותו כך ולזה כך, כי מכח גודל ה[[חכמה]] היתירה שהייתה בו, היה יודע שורש כל [[נברא]] מאין נברא ומאיזה שורש הוא, והיה קורא שמו בשורשו, מה שלא היו יכולין ה[[מלאכים]] להשיג ולקרות שמות כאלו, כמובא שם במדרש. וכן הענין גבי רבי מאיר, כי מגודל חכמתו היה יודע שורש [[נשמה|נשמות]] של כל אחד ואחד מהיכן שורשו אם טוב אם להיפך. | ||
==מעלותיו== | |||
*רבי מאיר היה מהחמשה שנסמכו על ידי ר' יהודה בן בבא [סנהדרין יד, א]. | |||
*"סתם מתניתין ר' מאיר" – כלומר, סתם הלכה שבמשנה ללא שם אומרה, משמו של רבי מאיר היא [סנהדרין פו, א]. | |||
*"אמר רבינא: כל הרואה רבי מאיר בבית המדרש כאילו עוקר הרי הרים וטוחנן זה בזה" [סנהדרין כד, א]. | |||
*מעלותיו של רבי מאיר רבות הן, אך צניעותו היא הבולטת במיוחד, כפי שנראה להלן: | |||
*רבי יוסי בן חלפתא היה משבח את רבי מאיר בלשון זו: "אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע" [ירושלמי מועד קטן ג, ה]. | |||
*עליו נאמר: "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדור של רבי מאיר כמותו, ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו? שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו" [עירובין יג, ב]. | |||
*'משום ר' ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבא' - אינו אלא ר' מאיר ששימש את ר' ישמעאל ואת ר' עקיבא. מתחילה בא לפני ר' עקיבא ולא היה יכול לעמוד בו, בא לפני ר' ישמעאל ושנה משנה, ושוב חזר לפני ר' עקיבא לסבור סברא [עירובין יג, א]. | |||
==אמרותיו== | ==אמרותיו== | ||
רבי מאיר אומר: הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה, והוי שפל רוח בפני כל אדם, ואם בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך, ואם עמלת בתורה יש שכר הרבה ליתן לך{{הערה|1=[[מסכת אבות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37970&hilite=84ff5452-8d6f-4551-a152-c40755e6eff2&st=%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%90+%D7%91%D7%9F+%D7%97%D7%A8%D7%A9&pgnum=539 פרק ד'].}}. | רבי מאיר אומר: הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה, והוי שפל רוח בפני כל אדם, ואם בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך, ואם עמלת בתורה יש שכר הרבה ליתן לך{{הערה|1=[[מסכת אבות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37970&hilite=84ff5452-8d6f-4551-a152-c40755e6eff2&st=%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%90+%D7%91%D7%9F+%D7%97%D7%A8%D7%A9&pgnum=539 פרק ד'].}}. | ||
==תְּפִילָּתוֹ== | |||
מַרְגֶלָא בְּפּוּמֵיה דְּרַבִּי מֵאִיר; '''גְּמוֹר בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ, לְדַעַת אֵת דְּרָכַי וְלִשְׁקֹד עַל דַּלְתֵּי תּוֹרָתִי'''. '''נְצֹּר תּוֹרָתִי בְּלִבְּךָ, וְנֶגֶד עֵינֵיךָ תִּהְיֶה יִרְאָתִי'''. '''שְׁמֹר פִּיךָ מִכֹּל חֵטְא, וְטַהֵר וְקִדֵּשׁ עַצְמְךָ מְכַל אַשְׁמָה וְעַוֹן, וַאֲנִי אֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכָל מָקוֹם''' (מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת תַּלְמוּד בַּבְּלִי, דַּף י"ז עַמּוּד בּ). | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תנאים}} | {{תנאים}} | ||
[[קטגוריה:תנאים|מאיר]] | [[קטגוריה:תנאים|מאיר]] | ||