פריידא (בת אדמו"ר הזקן): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
|||
| (143 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=הרבנית פריידא (קלוצקר) | |שם=הרבנית פריידא (קלוצקר) | ||
|תמונה=[[ | |תמונה=אוהל אדמו"ר הזקן.jpeg | ||
|תיאור=אוהל [[אדמו"ר הזקן]] בו קבורה הרבנית פריידא | |||
|תאריך לידה=[[ה'תקכ"ד]] | |תאריך לידה=[[ה'תקכ"ד]] | ||
|מקום לידה=[[וויטבסק]] | |מקום לידה=[[וויטבסק]] | ||
| שורה 8: | שורה 9: | ||
|אב=[[אדמו"ר הזקן]] | |אב=[[אדמו"ר הזקן]] | ||
}} | }} | ||
'''הרבנית פריידא''' ([[ | '''הרבנית פריידא{{הערה|אביה [[אדמו"ר הזקן]] קרא לה 'פריידא', וה[[חסידים]] כינו אותה בשם 'פריידקע'{{הערה|שם=ליקוטי}}{{הערה|שם=מישולובין}}. בכמה מקומות היא מובאת בכינוייה 'פריידקע'. (עיתון '[[האח]]' שנה רביעית גיליון 18 (עמוד 142), [[שמועות וסיפורים]] חלק ב'{{הערה|שם=שמועות}}{{הערה|שם=שמועות 2}}, [[מגדל עוז]] ([[כפר חב"ד]], [[תש"מ]]), עמודים קפה קפו, ועוד).}} קלוצקר''' ([[תקכ"ד]] - [[ט"ז בסיוון]] [[תקע"ג]]), הייתה בתו הבכורה של ה[[אדמו"ר הזקן]]. | ||
הייתה אשה חכמה ומלומדת, משכילה ב[[חסידות]], וחביבה במיוחד אצל אביה. גדלותה והבנתה ב[[תורה]] ובחסידות עלתה על אחיה - [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|שם=עטרת211}}. זכתה להיקבר על יד אביה, ב[[אוהל אדמו"ר הזקן]]. | |||
הייתה מחותנת של ר' [[בנימין קלעצקער]], ושל רבי [[נחמן מברסלב]]. | |||
==תולדות חיים== | |||
===בצעירותה=== | |||
נולדה בעיר [[ויטבסק]] בשנת [[תקכ"ד]], לאביה [[אדמו"ר הזקן]] ולאמה [[הרבנית סטערנא]]. השם פריידא ניתן לה על שם דודתו זקנתו, אחות ר' [[שניאור זלמן (סב אדמו"ר הזקן)|שניאור זלמן]], סב אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=עטרת211|[[עטרת מלכות]], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15929&st=&pgnum=171 עמ' 211]. הוצאה ישנה - עמוד 55.}}. | |||
[[אדמו"ר הזקן]] | |||
הרבנית פריידא הייתה חביבה מאוד על אביה האדמו"ר הזקן, והוא היה אומר בפניה כל [[שבת]] לאחר ה[[תפילה]], [[מאמר חסידות]]{{הערה|שם=בית}}, דברים שלא היה אומר לאדמו"ר האמצעי{{הערה|שם=ליקוטי}}. כאשר אחיה - [[אדמו"ר האמצעי]] - היה רוצה לברר ענין בחסידות, הוא היה מבקש ממנה שתשאל את אביהם אדמו"ר הזקן, וכך אדמו"ר האמצעי היה מתחבא ושומע את הדברים{{הערה|מכיוון שלפעמים היה אביו מונע מלגלות לו חסידות, בכדי להגדיל את תשוקתו{{הערה|שם=בית}}.}}, אך אדמו"ר הזקן הבין שבנו אדמו"ר האמצעי הוא זה שביקש לברר זאת{{הערה|שם=בית|[[בית רבי (ספר)|בית רבי]], חלק א', פרק כ"ד. (ובהערה).}}. | |||
== | פעם אחת, ביקש ממנה אחיה, ה[[אדמו"ר האמצעי]], שתבקש מאביהם [[אדמו"ר הזקן]], שיאמר לה את הסבר ה[[חסידות]] אודות ד' [[בגדי כהונה]]{{הערה|הגרסא שאמר על ד' בגדי כהונה, מסופרת בספר [[שמועות וסיפורים]]{{הערה|שם=שמועות 2}}, אך בספר [[לקוטי סיפורים]]{{הערה|שם=ליקוטי}}, מסופר שאמר חסידות על שמונת [[בגדי כהונה|בגדי הכהונה]] של [[הכהן הגדול]].}}. כאשר בא אדמו"ר הזקן, היא ביקשה ממנו והוא הסכים, ואמר על ג' בגדי כהונה, אך את ה[[אבנט]] לא הזכיר. אדמו"ר האמצעי שהרגיש שעוד מעט אביו ילך, והוא עדיין לא דיבר אודות האבנט, פשט את ה[[גרטל]] שלו וזרקו לרגלי אחותו, כדי שתיזכר ותבקש מאדמו"ר הזקן לדבר גם עליו. כאשר ראתה הרבנית פריידא את קצה האבנט, פנתה אל אביה שיספר גם על האבנט. אדמו"ר הזקן אמר לה{{הערה|לפי גרסה אחרת{{הערה|[[התקשרות (גיליון)]] 1456.}} כך היה:{{ש}}אדמו"ר הזקן ניגש אל הארון והראה את אדמו"ר האמצעי.{{ש}}הוא החליט 'להעניש' את בנו על שהאזין בלי רשות לדברי החסידות, ואסר עליו להשתתף בהשמעת דברי החסידות בשבת הקרובה. אדמו"ר האמצעי לא ידע את נפשו מרוב צער, עד שחלה ממש ונפל למשכב. מיום ליום הידרדר מצבו, עד שכבר לא היה יכול לקום ממיטתו. באותה שעה נכמרו רחמיו של אביו והוא נכנס אליו לבקרו.{{ש}}הבחין רבי דובער באביו, ובשארית כוחותיו הרים את ראשו מעם הכרית וקרא בקול חלוש: "אבא, אנא אמור חסידות!".{{ש}}רבי שניאור-זלמן נעתר לבקשה והחל לומר מאמר חסידות באוזני בנו החולה. בתוך רגעים מספר הוטב מצבו של רבי דובער, וכשסיים אביו את מאמר החסידות – כבר החלים ועמד על רגליו...}}: "כנראה שאחיך דוב מתחבא תחת המיטה שלך ושומע את התורה ודברי החסידות אשר אני אומר לך. צא בערל! צא!", ולא המשיך עוד{{הערה|שם=שמועות 2|[[שמועות וסיפורים]] חלק ב', הוצאה ישנה - עמוד 161, הוצאה חדשה - עמוד 57.}}. | ||
כשגדלה הרבנית פריידא, מסרה לרשותה אמה, [[הרבנית סטערנא]], את ניהול בית התבשיל, והיא הייתה מבשלת בו{{הערה|שם=שמועות|[[שמועות וסיפורים]] חלק ב', הוצאה ישנה - עמוד 37, הוצאה חדשה - עמוד 55.}}. פעם אחת, כאשר הגיע אל [[אדמו"ר הזקן]] רבי [[שלמה מקרלין]], רצתה הרבנית סטערנא לבשל בעצמה לכבודו, אך בתה הרבנית פריידא טענה, שמכיוון שהיא מבשלת תמיד, זכותה לבשל גם עתה. הם באו לפני אדמו"ר הזקן לדין תורה, שעשה להם פשרה, שהרבנית סטערנא אמנם תבשל, אבל לא תטיל את המלח. ומכיוון ש"היאכל תפל בלי מלח וגו'", נמצא שגמר הבישול הוא על שם מי שמטיל את המלח. על כן, בתה [[הרבנית פריידא]] תטיל את המלח, ויחשב לה כאילו היא המבשלת{{הערה|לבסוף [[הרבנית סטערנא]] בישלה, אך שכחה והטילה מלח. בתה, הרבנית פריידא, לא ידעה מזה והטילה גם היא מלח, כמדובר. כשהגישו את המאכל על השולחן, טעם מעט רבי [[שלמה מקרלין|שלמה]], וסילק ידו, כי המאכל היה מלוח מאוד, ו[[אדמו"ר הזקן]] אכל אף על פי שהמאכל היה מלוח. כשראה אדמו"ר הזקן שרבי שלמה אינו אוכל, עלה בדעתו שמסתמא חסר מלח, ולכן הוא אינו אוכל. לקח מעט מלח, והטיל לתוך מאכלו של רבי שלמה, וכשראה אחר כך, שאף על פי כן אינו אוכל, שאל אותו: "מדוע אין כבודו אוכל"? השיב לו רבי שלמה: "המאכל מלוח ביותר, ואי אפשר לאוכלו". טעם אדמו"ר הזקן את התבשיל של רבי שלמה, ואמר שאין הוא הרגיש כלום, כי כאשר הוא היה ב[[מזריטש]], הוא למד אצל [[הרב המגיד]] שלא להרגיש את הטעם באוכל. ועל כן לא הרגיש מלוח, באוכלו את התבשיל{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק י', עמוד 106. [[רשימות דברים]] חלק ד', עמוד קמ"ח. [[שמועות וסיפורים]] חלק ב'{{הערה|שם=שמועות}}. [[הפרשה החסידית]] חלק א', עמוד 390.}}.}}. | |||
היא נישאה לרבי [[אליהו (חתן אדמו"ר הזקן)|אליהו קלוצקר]] בנם של רבי מרדכי ומירל קלוצקר{{הערה|[[שלשלת היחס]], ו[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] חלק א' פרק כ"ד}}. | |||
=== לאחר חתונתה === | === לאחר חתונתה === | ||
מסופר{{הערה| | מסופר{{הערה|[[עטרת מלכות]], עמוד 212. הוצאה ישנה - עמוד 69.}}, שפעם אחת הלך [[אדמו"ר הזקן]] לבית של בתו הרבנית פריידא, כדי להשמיע בפניה [[מאמר]] [[חסידות]], כמו שהיה רגיל. הוא הלך עד לביתה של ביתו, מכיוון שהיא הייתה חלשה. ומשום כך גם, היו מסביב לביתה עצים קטנים. [[חסידים|חסידיו]] של אדמו"ר הזקן, בחפצם לשמוע את המאמר, טפסו ועלו על העצים. כשהבחין בכך אביה, אדמו"ר הזקן, אמר לבנו [[אדמו"ר האמצעי]], שגם היה נוכח בעת אמירת המאמר: "עיתונים הם רוצים, עיתונים? מדוע אין לומדים [[תניא]]? מדוע אין לומדים תניא?" - וסיים - "אני אומר לך, מהתניא אפשר להיות [[חסיד]] כמו [[אברהם אבינו]]". | ||
"עיתונים הם רוצים, עיתונים? מדוע אין לומדים [[תניא]]? מדוע אין לומדים | |||
פעם אחת כתבה מכתב לאחיה | פעם אחת - ובהיותה מלומדת - כתבה מכתב לאחיה האדמו"ר האמצעי, בעניין גילוי הקץ{{הערה|מכתב זה נדפס ב[[כרם חב"ד]] 1 ([[תשמ"ז]]), עמ' 101.}}. | ||
לאחר שהסתלק אביה ה[[אדמו"ר הזקן]], ב[[כ"ד טבת]] [[תקע"ג]], מצבה הבריאותי נחלש יותר ונאלצו להעביר אותה לנאות דשא{{הערה|שם=לשמע|[[לשמע אוזן]] עמוד 29. הוצאה אחרת - עמוד ל"ב. (מדור [[אדמו"ר הזקן]], סעיף כ"ה).}}. זמן מועט לאחר מכן{{הערה|שם=מישולובין|מתוך רשימת סיפורים מר' [[חיים אליהו מישולובין]].}}, ניגש אחיה, [[אדמו"ר האמצעי]], לר' [[אייזיק מהומיל]], ואמר לו שאחותו פריידא חלמה על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|{{ציטוטון|היינט האך זיט געחלומט פריידן א קורצער חולם, נאר א טיפער - איר האט זיך געחלומט אז זי האט דער זעהן דעם טאטן}}.}} ואדמו"ר הזקן שאל אותה ממה היא מתפעלת?{{הערה|{{ציטוטון|וואס ביסט אזוי נתפעל?}}}} וענתה לו שהיא רואה עליו לבוש מאיר{{הערה|{{ציטוטון|טאטע, איך זע אויף דיר זייער א ליכטיקען לבוש}}}}, והשיב לה אדמו"ר הזקן שהלבוש על [[רבי שמעון בר יוחאי]] מאיר יותר{{הערה|{{ציטוטון|אויף [[רבי שמעון בר יוחאי]] איז נאך א ליכטיקערער}}. חסידים נהגו לדייק בסיפור זה, שכבר מיד לאחר ההסתלקות, רק על [[רבי שמעון בר יוחאי]] מאיר יותר{{הערה|שם=מישולובין}}.}}. | |||
לאחר שהסתלק אביה ה[[אדמו"ר הזקן]], ב | |||
=== | ===הסתלקותה=== | ||
נפטרה כחמישה חודשים לאחר פטירת אביה, ביום שני - לשבוע [[פרשת בהעלותך]], בתאריך [[ט"ז בסיוון]] [[תקע"ג]]{{הערה|[[קיצור תולדות חב"ד]] (עמוד 70). אבל ב[[שלשלת היחס]] [[קה"ת]] [[תשע"א]]{{הערה|שם=קהת}}, נכתב שנפטרה ב[[י"ז סיוון]].}}. בהיותה בגיל 49. ונטמנה כפי בקשתה סמוך ממש לציונו של אביה [[אדמו"ר הזקן]]. | |||
מסופר כאשר היא הרגישה שימיה ספורים והיא עומדת להיפטר מהעולם קראה לכמה [[חסידים]] וביקשה מהם, שלאחר הסתלקותה, יקברו אותה בסמוך לאביה אדמו"ר הזקן, בציון ב[[האדיטש]]. החסידים שהתביישו להגיד לרבנית, שאין זה מקובל לקבור אשה בסמוך לצדיק, יצאו מהחדר בלי להבטיח דבר. ברגעים האחרונים לפני פטירתה, היא ביקשה מכמה חסידים לעמוד על יד מיטתה והחלה לומר, כשהחסידים נאספים סביבה: "אלקי [[נשמה]] שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי..." כשהגיעה למילים "ואתה עתיד ליטלה ממני" זקפה את ידיה, הושיטה את עשר אצבעותיה כלפי מעלה וצעקה: "אבא, חכה הנה, כבר..." ומיד פרחה נשמתה. | |||
החסידים שראו זאת הבינו, שאישה שזוכה לפטירה שכזו ראויה להיקבר לצד אדמו"ר הזקן. בדרך לבית העלמין, העגלה שהובילה אותה, הגיעה לצומת דרכים בין [[האדיטש]] ל[[קרמנצ'וג]], והחסידים החליטו לאפשר לסוסים לפנות לאן שרגליהם יוליכום. באופן ניסי פנו הסוסים לכיוון האדיטש, מקום ציון אדמו"ר הזקן, שם היא נטמנה, בסמוך לאביה, כבקשתה האחרונה{{הערה|שם=לשמע}}. | |||
היא הייתה קשורה מאוד לאביה. על מצבתה נכתב: "בחייהם ובמותם לא נפרדו"{{הערה|שם=ליקוטי}}. | |||
==לאחר הסתלקותה== | |||
ב[[האדיטש]], היה שמש שהשגיח על ה'[[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]', בשם ר' חיים מאיר. מסופר שפעם הגיע אליו [[פדיון נפש]] דחוף, והוא מיהר להכניסו ל'אוהל', ובחפזו שכח להקיש תחילה בדלת. ואז לפתע מצא את עצמו מחוץ ל'אוהל', מוטל על הארץ. בלילה ראה ר' חיים מאיר בחלומו את הרבנית פריידא, שאמרה לו: חיים מאיר, היתכן להיכנס מבלי להקיש בדלת? הלא נשמות מגיעות לכאן! וסיימה: חסידים הרי אינם מאמינים בחלומות, אז יהיה לך סימן. מיד כשניעור משנתו, הגיחה דבורה שזממה לו באוזן, ומאז נשאר חרש באוזן זו{{הערה|[[לשמע אוזן]] עמ' 23. הוצאה אחרת - עמוד כ"ז. (מדור [[אדמו"ר הזקן]], סעיף י').}}. | |||
==דרגתה== | |||
[[אדמו"ר הזקן]] התבטא עליה כי נשמתה היא מעלמא דדוכרא [עולם הזכר] (והייתה אמורה להיות זכר), רק שמסיבה מסויימת התלבשה ה[[נשמה]] שלה בגוף של [[אשה]]{{הערה|שם=ליקוטי|[[לקוטי סיפורים]], עמוד מ"ו. (מדור [[אדמו"ר הזקן]], סעיף כ"ה).}}. | |||
[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר{{הערה|[[ספר המאמרים]] [[תש"ט]] עמוד 43}}: הרבנית דבורה לאה, דודתו של [[אדמו"ר הזקן]], הייתה למדנית. [[רבינו הזקן]] אמר עליה שהייתה "למדן"{{הערה|אז היה התואר 'למדן' נחשב לתואר גדול}} והיא למדה [[רמב"ם]] ו[[גמרא]] ועוד. משום כך קרא רבינו הזקן את בתו [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]], על שם דודתו זו. הרבנית פריידא הייתה בדרך גילוי מלמעלה. עניין השם הוא בבחינת המשכה. גם הרבנית פריידא הייתה נקראת על שם דודתו זקנתו של אדמו"ר הזקן, מרת פריידא, אבל היא לא הייתה כמו דבורה לאה הנ"ל, אף שגם היא הייתה בעלת מזג טוב והצטיינה במידות טובות, הנה הרבנית פריידא (בתו של אדמו"ר הזקן) הייתה בדרך גילוי ומתנה מלמעלה. | |||
== מפתגמיה == | |||
רבי אהרן, חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]] סיפר: הרבנית פריידא הייתה אומרת בשם אביה, ה[[אדמו"ר הזקן]]: | |||
{{ציטוט|תוכן="להתראות עם [[עצמות]] [[אור אין סוף]] זה רק לאחר ה[[תפילה]]".}} | |||
רבי אהרן הוסיף שזוהי הסיבה שבגללה הוא מאריך בתפילה - הוא מחכה בתפילות להתראות עם אור אין סוף{{הערה|[[ספר השיחות]] [[ה'תש"א]] הוצאה ישנה - עמוד 42, הוצאה חדשה - עמוד לג.}}. | |||
== משפחתה == | == משפחתה == | ||
*בנה ר' [[ברוך קלוצקר]] חתן ר' [[בנימין קלעצקער]]. וחותן בנו של רבי [[יעקב שניאורסון]], בן הרבי [[הצמח צדק]]{{הערה|בתו של רבי [[ברוך קלוצקר]] - [[ברוך קלוצקר#בתו פריידא|פריידא]], התחתנה עם רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] בנו של ה[[צמח צדק]].}}. | [[קובץ:עטרת מלכות.jpg|שמאל|150px|ממוזער|הספר "עטרת מלכות"]] | ||
*בנה ר' [[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג]] | *בנה ר' '''[[ברוך קלוצקר]]''' - חתן ר' [[בנימין קלעצקער]]. וחותן בנו של רבי [[יעקב שניאורסון]], בן הרבי [[הצמח צדק]]{{הערה|בתו של רבי [[ברוך קלוצקר]] - [[ברוך קלוצקר#בתו פריידא|פריידא]], התחתנה עם רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] בנו של ה[[צמח צדק]].}}. | ||
*עוד בת הייתה לה, שבחתונתה הכריז דודה | *בנה ר' '''[[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג]]''', היה למדן מופלג ועניו גדול, חתן בזיווג שני של רבי [[נחמן מברסלב]], ובזיווג שלישי של דודו ה[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|שם=קהת|[[שלשלת היחס]] [[קה"ת]] [[תשע"א]], עמוד ט"ו, הערה 68.}}. | ||
*עוד בת הייתה לה, שבחתונתה הכריז דודה האדמו"ר האמצעי: "האבא ([[אדמו"ר הזקן]]) ופריידקע באים"{{הערה|[[רשימות הרב"ש]] עמוד ל"ג.}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_16.html לגלות את הקץ? צריך 'אתכפיא' • מכתב נדיר מהרבנית פריידא]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/594%20-%20Worthy%20Mashpi%27im.pdf הרבנית פריידא]''' בעלון 'מרכז אנ"ש' קראון הייטס גליון 594 (אנגלית). | *'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/594%20-%20Worthy%20Mashpi%27im.pdf הרבנית פריידא]''' בעלון 'מרכז אנ"ש' קראון הייטס גליון 594 (אנגלית). | ||
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11033&CategoryID=1907 סיפור מאמרי החסידות]''' בעלון '[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]' 1456. | |||
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/03/blog-post_26.html כשהרבנית פריידא התלוננה אצל אדמו"ר הזקן שאלוקות לא מונחת היטב אצלה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[בית | * '''"א-ב-א חכה!"''' מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון מס' 1316 עמוד 48. | ||
*[[ | *[[בית רבי (ספר)|בית רבי]], חלק א', פרק כ"ד. | ||
*[[עטרת מלכות]], עמ' 209 ואילך. | |||
*[[ | *[[לשמע אוזן]], עמ' 29 ואילך. | ||
*[[לשמע אוזן]] | *[[לקוטי סיפורים]], חלק ג', סעיף כ"ה. | ||
*[[ | {{בית רבי/אדמו"ר הזקן}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{ | {{מיון רגיל:קלוצקר, פריידא}} | ||
{{ערך מובחר}} | |||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]] | ||
[[קטגוריה:בנות בית רבי]] | [[קטגוריה:בנות בית רבי]] | ||
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:20, 21 ביוני 2024
| הרבנית פריידא (קלוצקר) | |
|---|---|
 אוהל אדמו"ר הזקן בו קבורה הרבנית פריידא | |
| לידה | ה'תקכ"ד |
| וויטבסק | |
| פטירה | ט"ז בסיוון ה'תקע"ג |
| האדיטש | |
| אב | אדמו"ר הזקן |
הרבנית פריידא[5] קלוצקר (תקכ"ד - ט"ז בסיוון תקע"ג), הייתה בתו הבכורה של האדמו"ר הזקן.
הייתה אשה חכמה ומלומדת, משכילה בחסידות, וחביבה במיוחד אצל אביה. גדלותה והבנתה בתורה ובחסידות עלתה על אחיה - אדמו"ר האמצעי[6]. זכתה להיקבר על יד אביה, באוהל אדמו"ר הזקן.
הייתה מחותנת של ר' בנימין קלעצקער, ושל רבי נחמן מברסלב.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בצעירותה[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולדה בעיר ויטבסק בשנת תקכ"ד, לאביה אדמו"ר הזקן ולאמה הרבנית סטערנא. השם פריידא ניתן לה על שם דודתו זקנתו, אחות ר' שניאור זלמן, סב אדמו"ר הזקן[6].
הרבנית פריידא הייתה חביבה מאוד על אביה האדמו"ר הזקן, והוא היה אומר בפניה כל שבת לאחר התפילה, מאמר חסידות[7], דברים שלא היה אומר לאדמו"ר האמצעי[1]. כאשר אחיה - אדמו"ר האמצעי - היה רוצה לברר ענין בחסידות, הוא היה מבקש ממנה שתשאל את אביהם אדמו"ר הזקן, וכך אדמו"ר האמצעי היה מתחבא ושומע את הדברים[8], אך אדמו"ר הזקן הבין שבנו אדמו"ר האמצעי הוא זה שביקש לברר זאת[7].
פעם אחת, ביקש ממנה אחיה, האדמו"ר האמצעי, שתבקש מאביהם אדמו"ר הזקן, שיאמר לה את הסבר החסידות אודות ד' בגדי כהונה[9]. כאשר בא אדמו"ר הזקן, היא ביקשה ממנו והוא הסכים, ואמר על ג' בגדי כהונה, אך את האבנט לא הזכיר. אדמו"ר האמצעי שהרגיש שעוד מעט אביו ילך, והוא עדיין לא דיבר אודות האבנט, פשט את הגרטל שלו וזרקו לרגלי אחותו, כדי שתיזכר ותבקש מאדמו"ר הזקן לדבר גם עליו. כאשר ראתה הרבנית פריידא את קצה האבנט, פנתה אל אביה שיספר גם על האבנט. אדמו"ר הזקן אמר לה[11]: "כנראה שאחיך דוב מתחבא תחת המיטה שלך ושומע את התורה ודברי החסידות אשר אני אומר לך. צא בערל! צא!", ולא המשיך עוד[4].
כשגדלה הרבנית פריידא, מסרה לרשותה אמה, הרבנית סטערנא, את ניהול בית התבשיל, והיא הייתה מבשלת בו[3]. פעם אחת, כאשר הגיע אל אדמו"ר הזקן רבי שלמה מקרלין, רצתה הרבנית סטערנא לבשל בעצמה לכבודו, אך בתה הרבנית פריידא טענה, שמכיוון שהיא מבשלת תמיד, זכותה לבשל גם עתה. הם באו לפני אדמו"ר הזקן לדין תורה, שעשה להם פשרה, שהרבנית סטערנא אמנם תבשל, אבל לא תטיל את המלח. ומכיוון ש"היאכל תפל בלי מלח וגו'", נמצא שגמר הבישול הוא על שם מי שמטיל את המלח. על כן, בתה הרבנית פריידא תטיל את המלח, ויחשב לה כאילו היא המבשלת[13].
היא נישאה לרבי אליהו קלוצקר בנם של רבי מרדכי ומירל קלוצקר[14].
לאחר חתונתה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מסופר[15], שפעם אחת הלך אדמו"ר הזקן לבית של בתו הרבנית פריידא, כדי להשמיע בפניה מאמר חסידות, כמו שהיה רגיל. הוא הלך עד לביתה של ביתו, מכיוון שהיא הייתה חלשה. ומשום כך גם, היו מסביב לביתה עצים קטנים. חסידיו של אדמו"ר הזקן, בחפצם לשמוע את המאמר, טפסו ועלו על העצים. כשהבחין בכך אביה, אדמו"ר הזקן, אמר לבנו אדמו"ר האמצעי, שגם היה נוכח בעת אמירת המאמר: "עיתונים הם רוצים, עיתונים? מדוע אין לומדים תניא? מדוע אין לומדים תניא?" - וסיים - "אני אומר לך, מהתניא אפשר להיות חסיד כמו אברהם אבינו".
פעם אחת - ובהיותה מלומדת - כתבה מכתב לאחיה האדמו"ר האמצעי, בעניין גילוי הקץ[16].
לאחר שהסתלק אביה האדמו"ר הזקן, בכ"ד טבת תקע"ג, מצבה הבריאותי נחלש יותר ונאלצו להעביר אותה לנאות דשא[17]. זמן מועט לאחר מכן[2], ניגש אחיה, אדמו"ר האמצעי, לר' אייזיק מהומיל, ואמר לו שאחותו פריידא חלמה על אדמו"ר הזקן[18] ואדמו"ר הזקן שאל אותה ממה היא מתפעלת?[19] וענתה לו שהיא רואה עליו לבוש מאיר[20], והשיב לה אדמו"ר הזקן שהלבוש על רבי שמעון בר יוחאי מאיר יותר[21].
הסתלקותה[עריכה | עריכת קוד מקור]
נפטרה כחמישה חודשים לאחר פטירת אביה, ביום שני - לשבוע פרשת בהעלותך, בתאריך ט"ז בסיוון תקע"ג[23]. בהיותה בגיל 49. ונטמנה כפי בקשתה סמוך ממש לציונו של אביה אדמו"ר הזקן.
מסופר כאשר היא הרגישה שימיה ספורים והיא עומדת להיפטר מהעולם קראה לכמה חסידים וביקשה מהם, שלאחר הסתלקותה, יקברו אותה בסמוך לאביה אדמו"ר הזקן, בציון בהאדיטש. החסידים שהתביישו להגיד לרבנית, שאין זה מקובל לקבור אשה בסמוך לצדיק, יצאו מהחדר בלי להבטיח דבר. ברגעים האחרונים לפני פטירתה, היא ביקשה מכמה חסידים לעמוד על יד מיטתה והחלה לומר, כשהחסידים נאספים סביבה: "אלקי נשמה שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי..." כשהגיעה למילים "ואתה עתיד ליטלה ממני" זקפה את ידיה, הושיטה את עשר אצבעותיה כלפי מעלה וצעקה: "אבא, חכה הנה, כבר..." ומיד פרחה נשמתה.
החסידים שראו זאת הבינו, שאישה שזוכה לפטירה שכזו ראויה להיקבר לצד אדמו"ר הזקן. בדרך לבית העלמין, העגלה שהובילה אותה, הגיעה לצומת דרכים בין האדיטש לקרמנצ'וג, והחסידים החליטו לאפשר לסוסים לפנות לאן שרגליהם יוליכום. באופן ניסי פנו הסוסים לכיוון האדיטש, מקום ציון אדמו"ר הזקן, שם היא נטמנה, בסמוך לאביה, כבקשתה האחרונה[17].
היא הייתה קשורה מאוד לאביה. על מצבתה נכתב: "בחייהם ובמותם לא נפרדו"[1].
לאחר הסתלקותה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהאדיטש, היה שמש שהשגיח על ה'אוהל', בשם ר' חיים מאיר. מסופר שפעם הגיע אליו פדיון נפש דחוף, והוא מיהר להכניסו ל'אוהל', ובחפזו שכח להקיש תחילה בדלת. ואז לפתע מצא את עצמו מחוץ ל'אוהל', מוטל על הארץ. בלילה ראה ר' חיים מאיר בחלומו את הרבנית פריידא, שאמרה לו: חיים מאיר, היתכן להיכנס מבלי להקיש בדלת? הלא נשמות מגיעות לכאן! וסיימה: חסידים הרי אינם מאמינים בחלומות, אז יהיה לך סימן. מיד כשניעור משנתו, הגיחה דבורה שזממה לו באוזן, ומאז נשאר חרש באוזן זו[24].
דרגתה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הזקן התבטא עליה כי נשמתה היא מעלמא דדוכרא [עולם הזכר] (והייתה אמורה להיות זכר), רק שמסיבה מסויימת התלבשה הנשמה שלה בגוף של אשה[1].
אדמו"ר הצמח צדק אמר[25]: הרבנית דבורה לאה, דודתו של אדמו"ר הזקן, הייתה למדנית. רבינו הזקן אמר עליה שהייתה "למדן"[26] והיא למדה רמב"ם וגמרא ועוד. משום כך קרא רבינו הזקן את בתו דבורה לאה, על שם דודתו זו. הרבנית פריידא הייתה בדרך גילוי מלמעלה. עניין השם הוא בבחינת המשכה. גם הרבנית פריידא הייתה נקראת על שם דודתו זקנתו של אדמו"ר הזקן, מרת פריידא, אבל היא לא הייתה כמו דבורה לאה הנ"ל, אף שגם היא הייתה בעלת מזג טוב והצטיינה במידות טובות, הנה הרבנית פריידא (בתו של אדמו"ר הזקן) הייתה בדרך גילוי ומתנה מלמעלה.
מפתגמיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי אהרן, חתנו של אדמו"ר האמצעי סיפר: הרבנית פריידא הייתה אומרת בשם אביה, האדמו"ר הזקן:
"להתראות עם עצמות אור אין סוף זה רק לאחר התפילה".
רבי אהרן הוסיף שזוהי הסיבה שבגללה הוא מאריך בתפילה - הוא מחכה בתפילות להתראות עם אור אין סוף[27].
משפחתה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנה ר' ברוך קלוצקר - חתן ר' בנימין קלעצקער. וחותן בנו של רבי יעקב שניאורסון, בן הרבי הצמח צדק[28].
- בנה ר' אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג, היה למדן מופלג ועניו גדול, חתן בזיווג שני של רבי נחמן מברסלב, ובזיווג שלישי של דודו האדמו"ר האמצעי[22].
- עוד בת הייתה לה, שבחתונתה הכריז דודה האדמו"ר האמצעי: "האבא (אדמו"ר הזקן) ופריידקע באים"[29].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לגלות את הקץ? צריך 'אתכפיא' • מכתב נדיר מהרבנית פריידא, באתר 'לחלוחית גאולתית'
- הרבנית פריידא בעלון 'מרכז אנ"ש' קראון הייטס גליון 594 (אנגלית).
- סיפור מאמרי החסידות בעלון 'התקשרות' 1456.
- כשהרבנית פריידא התלוננה אצל אדמו"ר הזקן שאלוקות לא מונחת היטב אצלה, באתר 'לחלוחית גאולתית'
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "א-ב-א חכה!" מתוך שבועון בית משיח גיליון מס' 1316 עמוד 48.
- בית רבי, חלק א', פרק כ"ד.
- עטרת מלכות, עמ' 209 ואילך.
- לשמע אוזן, עמ' 29 ואילך.
- לקוטי סיפורים, חלק ג', סעיף כ"ה.
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 לקוטי סיפורים, עמוד מ"ו. (מדור אדמו"ר הזקן, סעיף כ"ה).
- ↑ 2.0 2.1 2.2 מתוך רשימת סיפורים מר' חיים אליהו מישולובין.
- ↑ 3.0 3.1 3.2 שמועות וסיפורים חלק ב', הוצאה ישנה - עמוד 37, הוצאה חדשה - עמוד 55.
- ↑ 4.0 4.1 4.2 שמועות וסיפורים חלק ב', הוצאה ישנה - עמוד 161, הוצאה חדשה - עמוד 57.
- ↑ אביה אדמו"ר הזקן קרא לה 'פריידא', והחסידים כינו אותה בשם 'פריידקע'[1][2]. בכמה מקומות היא מובאת בכינוייה 'פריידקע'. (עיתון 'האח' שנה רביעית גיליון 18 (עמוד 142), שמועות וסיפורים חלק ב'[3][4], מגדל עוז (כפר חב"ד, תש"מ), עמודים קפה קפו, ועוד).
- ↑ 6.0 6.1 עטרת מלכות, עמ' 211. הוצאה ישנה - עמוד 55.
- ↑ 7.0 7.1 7.2 בית רבי, חלק א', פרק כ"ד. (ובהערה).
- ↑ מכיוון שלפעמים היה אביו מונע מלגלות לו חסידות, בכדי להגדיל את תשוקתו[7].
- ↑ הגרסא שאמר על ד' בגדי כהונה, מסופרת בספר שמועות וסיפורים[4], אך בספר לקוטי סיפורים[1], מסופר שאמר חסידות על שמונת בגדי הכהונה של הכהן הגדול.
- ↑ התקשרות (גיליון) 1456.
- ↑ לפי גרסה אחרת[10] כך היה:
אדמו"ר הזקן ניגש אל הארון והראה את אדמו"ר האמצעי.
הוא החליט 'להעניש' את בנו על שהאזין בלי רשות לדברי החסידות, ואסר עליו להשתתף בהשמעת דברי החסידות בשבת הקרובה. אדמו"ר האמצעי לא ידע את נפשו מרוב צער, עד שחלה ממש ונפל למשכב. מיום ליום הידרדר מצבו, עד שכבר לא היה יכול לקום ממיטתו. באותה שעה נכמרו רחמיו של אביו והוא נכנס אליו לבקרו.
הבחין רבי דובער באביו, ובשארית כוחותיו הרים את ראשו מעם הכרית וקרא בקול חלוש: "אבא, אנא אמור חסידות!".
רבי שניאור-זלמן נעתר לבקשה והחל לומר מאמר חסידות באוזני בנו החולה. בתוך רגעים מספר הוטב מצבו של רבי דובער, וכשסיים אביו את מאמר החסידות – כבר החלים ועמד על רגליו... - ↑ לקוטי שיחות חלק י', עמוד 106. רשימות דברים חלק ד', עמוד קמ"ח. שמועות וסיפורים חלק ב'[3]. הפרשה החסידית חלק א', עמוד 390.
- ↑ לבסוף הרבנית סטערנא בישלה, אך שכחה והטילה מלח. בתה, הרבנית פריידא, לא ידעה מזה והטילה גם היא מלח, כמדובר. כשהגישו את המאכל על השולחן, טעם מעט רבי שלמה, וסילק ידו, כי המאכל היה מלוח מאוד, ואדמו"ר הזקן אכל אף על פי שהמאכל היה מלוח. כשראה אדמו"ר הזקן שרבי שלמה אינו אוכל, עלה בדעתו שמסתמא חסר מלח, ולכן הוא אינו אוכל. לקח מעט מלח, והטיל לתוך מאכלו של רבי שלמה, וכשראה אחר כך, שאף על פי כן אינו אוכל, שאל אותו: "מדוע אין כבודו אוכל"? השיב לו רבי שלמה: "המאכל מלוח ביותר, ואי אפשר לאוכלו". טעם אדמו"ר הזקן את התבשיל של רבי שלמה, ואמר שאין הוא הרגיש כלום, כי כאשר הוא היה במזריטש, הוא למד אצל הרב המגיד שלא להרגיש את הטעם באוכל. ועל כן לא הרגיש מלוח, באוכלו את התבשיל[12].
- ↑ שלשלת היחס, ובית רבי חלק א' פרק כ"ד
- ↑ עטרת מלכות, עמוד 212. הוצאה ישנה - עמוד 69.
- ↑ מכתב זה נדפס בכרם חב"ד 1 (תשמ"ז), עמ' 101.
- ↑ 17.0 17.1 לשמע אוזן עמוד 29. הוצאה אחרת - עמוד ל"ב. (מדור אדמו"ר הזקן, סעיף כ"ה).
- ↑ "היינט האך זיט געחלומט פריידן א קורצער חולם, נאר א טיפער - איר האט זיך געחלומט אז זי האט דער זעהן דעם טאטן".
- ↑ "וואס ביסט אזוי נתפעל?"
- ↑ "טאטע, איך זע אויף דיר זייער א ליכטיקען לבוש"
- ↑ "אויף רבי שמעון בר יוחאי איז נאך א ליכטיקערער". חסידים נהגו לדייק בסיפור זה, שכבר מיד לאחר ההסתלקות, רק על רבי שמעון בר יוחאי מאיר יותר[2].
- ↑ 22.0 22.1 שלשלת היחס קה"ת תשע"א, עמוד ט"ו, הערה 68.
- ↑ קיצור תולדות חב"ד (עמוד 70). אבל בשלשלת היחס קה"ת תשע"א[22], נכתב שנפטרה בי"ז סיוון.
- ↑ לשמע אוזן עמ' 23. הוצאה אחרת - עמוד כ"ז. (מדור אדמו"ר הזקן, סעיף י').
- ↑ ספר המאמרים תש"ט עמוד 43
- ↑ אז היה התואר 'למדן' נחשב לתואר גדול
- ↑ ספר השיחות ה'תש"א הוצאה ישנה - עמוד 42, הוצאה חדשה - עמוד לג.
- ↑ בתו של רבי ברוך קלוצקר - פריידא, התחתנה עם רבי יעקב בנו של הצמח צדק.
- ↑ רשימות הרב"ש עמוד ל"ג.