מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
(14 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:בבא בתרא מענטליק.jpg|ממוזער|מענה הרבי על שאלתו של ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] הרב [[מרדכי מענטליק]] לקראת שנת הלימודים [[תשד"מ]] שמרוב הישיבות קיבל הסכמה כי בדעתם ללמוד בשנה הבאה מסכת [[בבא בתרא]]: '''להחזיר{{ש}}ואחרי רבים להטות ויהא בשעה טובה ומוצלחת{{ש}}ויהי רצון שבקרוב ממש [[השבת אבידה|יחזיר הקב"ה האבדה]] – ואבדתם בגוים – דא בבא בתרא{{ש}}([[זהר]] חלק ג' קצח, א) – תליתאה למקומה ול[[בית המקדש השלישי|בית – המקדש תליתאה]]'''.]] | [[קובץ:בבא בתרא מענטליק.jpg|ממוזער|מענה הרבי על שאלתו של ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] הרב [[מרדכי מענטליק]] לקראת שנת הלימודים [[תשד"מ]] שמרוב הישיבות קיבל הסכמה כי בדעתם ללמוד בשנה הבאה מסכת [[בבא בתרא]]: '''להחזיר{{ש}}ואחרי רבים להטות ויהא בשעה טובה ומוצלחת{{ש}}ויהי רצון שבקרוב ממש [[השבת אבידה|יחזיר הקב"ה האבדה]] – ואבדתם בגוים – דא בבא בתרא{{ש}}([[זהר]] חלק ג' קצח, א) – תליתאה למקומה ול[[בית המקדש השלישי|בית – המקדש תליתאה]]'''.]] | ||
'''מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד''' הינן שמונה מסכתות [[תלמוד בבלי]] אותן לומדים כל תלמידי [[ישיבות חב"ד]] ברחבי העולם. בכל שנה נלמדת מסכת אחת בעיון. בשנת [[תשפ" | '''מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד''' הינן שמונה מסכתות [[תלמוד בבלי]] אותן לומדים כל תלמידי [[ישיבות חב"ד]] ברחבי העולם. בכל שנה נלמדת מסכת אחת בעיון. בשנת הלימודים [[תשפ"ה]] מתחילים ללמוד את מסכת כתובות. | ||
מטרת הלימוד האחיד היא כדי לאפשר לתלמידי הישיבות השונות לדון יחד בנושאים הנלמדים, כאשר התועלת היא כפולה: [[אחדות ישראל|אחדות]] בין התלמידים, ולימוד מעמיק ובונה יותר. אלו הן המסכתות העיקריות הנלמדות בישיבות, אך נוסף להן נלמדות בכל ישיבה מסכתות שונות ל'גירסא'. | ==היסטוריה== | ||
מטרת הלימוד האחיד היא כדי לאפשר לתלמידי הישיבות השונות לדון יחד בנושאים הנלמדים, כאשר התועלת היא כפולה: [[אחדות ישראל|אחדות]] בין התלמידים, ולימוד מעמיק ובונה יותר. אלו הן המסכתות העיקריות הנלמדות בישיבות, אך נוסף להן נלמדות בכל ישיבה מסכתות שונות ל'גירסא'{{הערה|למעט תומכי תמימים לוד ומגדל העמק הלומדים את ה'גירסא' בתוך המסכת הנלמדת.}}. | |||
הרב [[מרדכי מנטליק]] מישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] היה מכניס לרבי הצעה איזה מסכת ילמדו, ועל פי | הרב [[מרדכי מנטליק]] מישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] היה מכניס לרבי הצעה איזה מסכת ילמדו, ועל פי דעתם של רוב ההנהלות נקבעה המסכת. | ||
לקראת שנת [[תשנ"ב]], בעקבות העיסוק האינטנסיבי סביב [[גאולה ומשיח]] הועלתה הצעה להנהלת ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] לפיה המסכת הישיבתית של אותה שנה תהיה מסכת העוסקת בדיני [[בית הבחירה]] (כדוגמא: [[סנהדרין]], [[זבחים]] וכו'). | |||
הנהלת הישיבה לא נענתה לבקשת ה[[תמים|תמימים]] והחליטה להשאיר את הסדר על כנו ושילמדו באותה שנה כמתוכנן את מסכת "[[בבא בתרא]]", התמימים פנו במכתב לרבי ו"התלוננו" על הנהלת הישיבה. | |||
[[הרבי]] כמובן השאיר את החלטת הנהלת הישיבה, אולם בשבת שלאחר מכן קישר ב[[שיחה]]{{הערה|שיחת [[בא]]-[[בשלח]], [[תשנ"ב]].}} את מסכת "[[בבא בתרא]]" ל[[גאולה]]. התמימים למדו מכך שבכל מסכת ובכל נושא ניתן למצוא את הקשר לענין [[הגאולה]]. | |||
==רשימת המסכתות== | ==רשימת המסכתות== | ||
המסכתות הם לפי סדר הלימוד הבא: | המסכתות הם לפי סדר הלימוד הבא: | ||
#[[מסכת גיטין]] | #[[מסכת גיטין]] | ||
#[[מסכת בבא בתרא]] | #[[מסכת בבא בתרא]] | ||
שורה 16: | שורה 22: | ||
#[[מסכת קידושין]] | #[[מסכת קידושין]] | ||
#[[מסכת בבא מציעא]] | #[[מסכת בבא מציעא]] | ||
#[[מסכת שבת]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5914&CategoryID=1288 גיליון התקשרות 775] ו[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4642&CategoryID=1124 גליון 707], מדור | * [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5914&CategoryID=1288 גיליון התקשרות 775] ו[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4642&CategoryID=1124 גליון 707], מדור ניצוצי רבי | ||
{{קצרמר}} | {{קצרמר}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]] | [[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]] |
גרסה אחרונה מ־19:58, 1 בדצמבר 2024
מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד הינן שמונה מסכתות תלמוד בבלי אותן לומדים כל תלמידי ישיבות חב"ד ברחבי העולם. בכל שנה נלמדת מסכת אחת בעיון. בשנת הלימודים תשפ"ה מתחילים ללמוד את מסכת כתובות.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מטרת הלימוד האחיד היא כדי לאפשר לתלמידי הישיבות השונות לדון יחד בנושאים הנלמדים, כאשר התועלת היא כפולה: אחדות בין התלמידים, ולימוד מעמיק ובונה יותר. אלו הן המסכתות העיקריות הנלמדות בישיבות, אך נוסף להן נלמדות בכל ישיבה מסכתות שונות ל'גירסא'[1].
הרב מרדכי מנטליק מישיבת תומכי תמימים המרכזית 770 היה מכניס לרבי הצעה איזה מסכת ילמדו, ועל פי דעתם של רוב ההנהלות נקבעה המסכת.
לקראת שנת תשנ"ב, בעקבות העיסוק האינטנסיבי סביב גאולה ומשיח הועלתה הצעה להנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית לפיה המסכת הישיבתית של אותה שנה תהיה מסכת העוסקת בדיני בית הבחירה (כדוגמא: סנהדרין, זבחים וכו').
הנהלת הישיבה לא נענתה לבקשת התמימים והחליטה להשאיר את הסדר על כנו ושילמדו באותה שנה כמתוכנן את מסכת "בבא בתרא", התמימים פנו במכתב לרבי ו"התלוננו" על הנהלת הישיבה.
הרבי כמובן השאיר את החלטת הנהלת הישיבה, אולם בשבת שלאחר מכן קישר בשיחה[2] את מסכת "בבא בתרא" לגאולה. התמימים למדו מכך שבכל מסכת ובכל נושא ניתן למצוא את הקשר לענין הגאולה.
רשימת המסכתות[עריכה | עריכת קוד מקור]
המסכתות הם לפי סדר הלימוד הבא:
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- גיליון התקשרות 775 וגליון 707, מדור ניצוצי רבי