טוביה פלס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(עריכה, הרחבה)
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
 
(50 גרסאות ביניים של 24 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:טוביה פלס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פלס]]
[[קובץ:טוביה פלס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פלס]]
הרב '''טוביה פלס''' (יליד שנת [[תש"ח]], 1948) הוא עסקן [[חסיד]]י, שזכה לעסוק בתחומים רבים בהפצת מעיינות החסידות, ולקבל קירובים שונים מהרבי. מוכר בעיקר בזכות פעילותו בהפצת תורתו של הרבי לקהל הרחב, בין היתר בהפצת והדפסת ה'[[דבר מלכות]]'.
הרב '''טוביה פלס''' ([[י"ב אב]] [[תש"ח]] – [[ט"ז שבט]] [[תשפ"ב]]) היה עסקן [[חסיד]]י, שזכה לעסוק בתחומים רבים בהפצת מעיינות החסידות, ולקבל קירובים שונים מהרבי. היה מוכר בעיקר בזכות פעילותו בהפצת תורתו של הרבי לקהל הרחב, בין היתר ב[[הפצת המעיינות|הפצת]] והדפסת ה'[[דבר מלכות (קובץ)|דבר מלכות]]'.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב אב]] [[תש"ח]].
נולד ב[[י"ב מנחם אב]] [[תש"ח]] לאביו הרב [[יעקב פלס]].


שירת ב[[צה"ל]] ושימש כשומר ראשו של ראש הממשלה [[דוד בן גוריון]].
שירת ב[[צה"ל]] ושימש כשומר ראשו של ראש הממשלה [[דוד בן גוריון]].


בשנת [[תש"ל]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], אותה סיים לאחר תשעה באב.
בשנת [[תש"ל]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], אותה סיים לאחר [[תשעה באב]]. במהלך שנה זו זכה לקירובים נפלאים מהרבי.


ב[[שבת חזון]] [[תש"ל]], בעת [[מלחמת ההתשה]], שהה ר' טוביה אצל [[הרבי]]. במהלך ה[[התוועדות]] ב[[שבת]] הורה לו הרבי, שכשהוא מגיע לארץ, החל מ[[ט"ו באב]], יעבור בכל החזיתות, מתעלת סואץ ועד לרמת הגולן, וימסור להם בשם הרבי כי הוא מאחל ומברכם בהצלחה רבה. הרבי נתן לו בקבוק '[[משקה]]' לחלק לחיילים לאמירת '[[לחיים]]', ואף הורה לו לחלק להם [[תפילין]] תמורת תשלום סמלי של לירה אחת.
ב[[שבת חזון]] [[תש"ל]], בעת [[מלחמת ההתשה]], שהה ר' טוביה אצל [[הרבי]]. במהלך ה[[התוועדות]] ב[[שבת]] הורה לו הרבי, שכשהוא מגיע לארץ, החל מ[[ט"ו באב]], יעבור בכל החזיתות, מתעלת סואץ ועד לרמת הגולן, וימסור להם בשם הרבי כי הוא מאחל ומברכם בהצלחה רבה. הרבי נתן לו בקבוק '[[משקה]]' לחלק לחיילים לאמירת '[[לחיים]]', ואף הורה לו לחלק להם [[תפילין]] תמורת תשלום סמלי של לירה אחת.
שורה 15: שורה 15:
הרבי הוסיף כי כל הוצאות הסיבוב כולל חלוקת התפילין יהיו על חשבונו הפרטי, וכדאי לסיים קודם ל[[חודש אלול]]{{הערה|המלים המדויקות שאמר לו הרבי, כפי שר' טוביה רשם אותם זמן קצר לאחר מכן: "כשתבוא לארץ, אזי מתחיל מיום ט"ו באב, תיסע לכל החזיתות (סואץ, גולן וכו'), ותאמר שביקשתיך לבקרם ולמסור איחולי לבביים וברכתי להצלחה רבה, ולחלק מהמשקה, להרוצה בזה...
הרבי הוסיף כי כל הוצאות הסיבוב כולל חלוקת התפילין יהיו על חשבונו הפרטי, וכדאי לסיים קודם ל[[חודש אלול]]{{הערה|המלים המדויקות שאמר לו הרבי, כפי שר' טוביה רשם אותם זמן קצר לאחר מכן: "כשתבוא לארץ, אזי מתחיל מיום ט"ו באב, תיסע לכל החזיתות (סואץ, גולן וכו'), ותאמר שביקשתיך לבקרם ולמסור איחולי לבביים וברכתי להצלחה רבה, ולחלק מהמשקה, להרוצה בזה...


ולצעירי חב"ד ימסור מכאן כי מציעים על דבר זה, שכל איש המשרת ב[[צה"ל]] וזקוק ל[[תפילין]] שיתנו לו זוג [[תפילין]] על חשבוני. אך היות שמצוה אין צריך להיות בחינם, שימכרו במחיר סימלי של לירה אחת. וגם זה תמסור לאנשי הצבא בעת הביקור.
ולצעירי חב"ד ימסור מכאן כי מציעים על דבר זה, שכל איש המשרת ב[[צה"ל]] וזקוק ל[[תפילין]] שיתנו לו זוג תפילין על חשבוני. אך היות שמצוה אין צריך להיות בחינם, שימכרו במחיר סימלי של לירה אחת. וגם זה תמסור לאנשי הצבא בעת הביקור.


... ומכמה טעמים כדאי שלא תבקר יחידי, כי אם שזו תהיה קבוצה. צרף אליך עוד שנים או שלושה מ[[אנ"ש]] שי' שהיו בצבא (מ[[כפר חב"ד]] או מ[[ירושלים]]) ושכבר דיברו עם אנשי הצבא וכיוצא בזה. ובאם אפשרי כדאי שתקבלו רישיון ללבוש מדי צה"ל בעת הביקורים הנ"ל.
... ומכמה טעמים כדאי שלא תבקר יחידי, כי אם שזו תהיה קבוצה. צרף אליך עוד שנים או שלושה מ[[אנ"ש]] שי' שהיו בצבא (מ[[כפר חב"ד]] או מ[[ירושלים]]) ושכבר דיברו עם אנשי הצבא וכיוצא בזה. ובאם אפשרי כדאי שתקבלו רישיון ללבוש מדי צה"ל בעת הביקורים הנ"ל.
שורה 21: שורה 21:
כל ההוצאות הכספיות בהנ"ל יכוסו מחשבוני. כל הביקורים כדאי שיהיו קודם חודש אלול".}}.
כל ההוצאות הכספיות בהנ"ל יכוסו מחשבוני. כל הביקורים כדאי שיהיו קודם חודש אלול".}}.


כשהגיע לארץ פנו [[צעירי חב"ד בארץ הקודש|צעירי חב"ד]] ויצרו קשר עם קצין בדרגת אלוף שהעניק רשיונות כניסה למחנות והבסיסים שבגבולות, וכן אישר את לבישת המדים. יחד עם ר' טוביה הצטרפו ר' [[זושא וילימובסקי]] ר' [[זאב קסלמן]] ור' [[שמעון בקרמן]].
כשהגיע לארץ פנו [[צעירי חב"ד בארץ הקודש|צעירי חב"ד]] ויצרו קשר עם קצין בדרגת אלוף שהעניק רשיונות כניסה למחנות והבסיסים שבגבולות, וכן אישר את לבישת המדים. יחד עם ר' טוביה הצטרפו ר' [[זושא וילימובסקי]] ר' [[זאב קסלמן]] ר' [[שמעון בקרמן]] ר' שמואל חפר ור' דוד לסלבוים


לאחר יומיים של פעילות כתב ר' זושא דו"ח לרבי בו ציין כי נמכרו כבר 58 זוגות [[תפילין]] במחיר סמלי והחיילים נתנו [[צדקה]] בסך של 12 לירות. את הכסף שלח לרבי וציין שאלו מחיילי צה"ל.
לאחר יומיים של פעילות כתב ר' זושא דו"ח לרבי בו ציין כי נמכרו כבר 58 זוגות [[תפילין]] במחיר סמלי והחיילים נתנו [[צדקה]] בסך של 12 לירות. את הכסף שלח לרבי וציין שאלו מחיילי צה"ל.


במשך עשרות שנים מקיים ר' טוביה [[התוועדות]] חסידית בביתו מידי שנה במוצאי [[יום הכיפורים]]. ה[[התוועדות]] הפכה למסורת ובעבר היו מתוועדים עד לאור הבוקר ואז היו [[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] ל[[חג הסוכות]].
התחתן עם רעייתו מרת רבקה לבית זוניס הכהן מ[[ריו דה ז'נירו]], [[ברזיל]].
 
במשך עשרות שנים קיים ר' טוביה [[התוועדות חסידית]] בביתו מדי שנה במוצאי [[יום הכיפורים]]. ההתוועדות הפכה למסורת ובעבר היו מתוועדים עד לאור הבוקר ואז היו [[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] ל[[חג הסוכות]].
 
ב[[פורים קטן]] [[תשמ"ט]] ניגש הרב [[יהודה לייב גרונר]] לר' טוביה, ומסר לו שהרבי ביקש שייכנס אליו אחרי [[תפילת מנחה]]. במהלך אותה יחידות, דיבר הרבי בכאב רב ובסגנון חריף מאוד על פעילות שעשה מישהו מאנ"ש באותה תקופה בענין [[פרסום זהותו של משיח]] באופן שגרם לרבי עוגמת נפש, והרבי נתן לו שליחות מיוחדת למסור לאותו אחד. לקראת סוף היחידות, ר' טוביה{{הערה|שנבהל מאוד מהסגנון החריף}} אמר לרבי, כי הוא מקווה שהפעולות שנעשות דרכו אינן גורמות עגמת נפש. בתגובה חייך הרבי ואמר תוך תנועה עם היד, כי {{ציטוטון|אתה הינך איתי, בין שאתה רוצה ובין שאתה לא רוצה, ויש נחת רוח רב}}{{הערה|מובא ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5efda9721ef2f_1593682290.pdf תשורה מנישואי בנו]. בהמשך מסופר שם, כי בערב [[שבת]] [[פרשת תצווה]] [[תשנ"ב]], ר' טוביה פנה אל הרבי לאחר שנזכר באירוע, ושאל את הרבי האם יש לפרסם את דברים אלו, בכדי שיחדלו לעסוק בדברים שאינם גורמים נחת לרבי, אך תשובה לא הגיעה.}}.
 
ביום [[ט"ז בשבט]] [[תשפ"ב]] נפטר בביתו ב[[כפר חב"ד]].


ב[[פורים]] [[תשמ"ט]] ניגש הרב [[יהודה לייב גרונר]] לר' טוביה, ומסר לו שהרבי ביקש שייכנס אליו אחרי [[תפילת מנחה]]. במהלך
אותה יחידות, דיבר הרבי בכאב רב ובסגנון חריף מאד על פעילות שעשה מישהו מאנ"ש באותה תקופה באופן שגרם לרבי עוגמת נפש,
והרבי נתן שליחות מיוחדת לאבא למסור לו. לקראת סוף היחידות, ר' טוביה{{הערה|שנבהל מאוד מהסגנון החריף}} אמר לרבי, כי הוא מקווה שהפעולות
שנעשות דרכו אינן גורמות עגמת נפש.
בתגובה חייך הרבי ואמר תוך תנועה עם היד, כי {{ציטוטון|אתה הינך איתי, בין שאתה רוצה ובין שאתה לא רוצה, ויש נחת רוח רב}}{{הערה|כמובא ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5efda9721ef2f_1593682290.pdf תשורה מנישואי בנו]. בהמשך מסופר שם, כי בערב [[שבת]] [[פרשת תצווה]] [[תשנ"ב]], ר' טוביה פנה אל הרבי לאחר שנכזר באירוע, ושאל את הרבי האם יש לפרסם את דברים אלו, בכדי שיחדלו לעסוק בדברים שאינם גורמים נחת לרבי, אך תשובה לא הגיעה, לאור האירוע ב[[כ"ז אדר תשנ"ב]]}}.
=== דבר מלכות ===
=== דבר מלכות ===
ב[[שבת]] [[פרשת ויחי]] [[תנש"א]], דיבר [[הרבי]] דברים מיוחדים בדבר מעלתם של בני ישראל ויצא חוצץ נגד כאלו שדברו בגנותם של ישראל.
ב[[שבת]] [[פרשת ויחי]] [[תנש"א]], דיבר [[הרבי]] דברים מיוחדים בדבר מעלתם של בני ישראל ויצא חוצץ נגד כאלו שדברו בגנותם של ישראל.


לאחר שהשיחה הוגהה ויצאה לציבור החליט פלס להפיץ אותה בקנה מידה עולמי, דבר שהיה חסר עד אז בהפצת השיחות של הרבי שהגיעו לקהל מצומצם יחסית.
לאחר שהשיחה הוגהה ויצאה לציבור החליט הרב פלס להפיץ אותה בקנה מידה עולמי, דבר שהיה חסר עד אז בהפצת השיחות של הרבי שהגיעו לקהל מצומצם יחסית.


ההפצה הפכה לקבועה, כאשר בכל שבוע התפרסמה השיחה המוגהת של הרבי מהשבוע האחרון.
ההפצה הפכה לקבועה, כאשר בכל שבוע התפרסמה השיחה המוגהת של הרבי מהשבוע האחרון.
שורה 41: שורה 42:
בתחילה יצאה החוברת בפורמט צילום של השיחה שהודפסה בשבועון כפר חב"ד בשם "דבר מלכות". עם הזמן התרחבה המתכונת והקונטרס הכיל בנוסף לליקוט השבועי גם אגרות קודש מובחרים.
בתחילה יצאה החוברת בפורמט צילום של השיחה שהודפסה בשבועון כפר חב"ד בשם "דבר מלכות". עם הזמן התרחבה המתכונת והקונטרס הכיל בנוסף לליקוט השבועי גם אגרות קודש מובחרים.


הקבצים התקבלו באהדה רבה ברחבי העולם, ומידי שבוע הודפסו בעשרות אלפי עותקים ותפוצתם הייתה ברוב היישובים בארץ. שלושה חודשים לאחר שהחלה ההפצה ונחלה הצלחה אדירה, בחול המועד פסח התקיים ב[[בני ברק]] כנס פעילים של מפיצי החוברות, שם סיפר בפני המשתתפים את העידודים הבלתי פוסקים מהרבי על הפצת השיחות.
הקבצים התקבלו באהדה רבה ברחבי העולם, ומדי שבוע הודפסו בעשרות אלפי עותקים ותפוצתם הייתה ברוב היישובים בארץ. שלושה חודשים לאחר שהחלה ההפצה ונחלה הצלחה אדירה, בחול המועד פסח התקיים ב[[בני ברק]] כנס פעילים של מפיצי החוברות, שם סיפר בפני המשתתפים את העידודים הבלתי פוסקים מהרבי על הפצת השיחות.
 
מי שעבד לצידו ב[[הוצאה לאור]] של החוברות בשנים הראשונות היה הר' [[אורן פופר]].


את [[דבר מלכות י"ב (קונטרס)|גליון יב]] של קובץ ה'דבר מלכות' הרבי חילק בעצמו לחסידים.
את [[דבר מלכות י"ב (קונטרס)|גליון יב]] של קובץ ה'דבר מלכות' הרבי חילק בעצמו לחסידים.
בשנת [[תשע"ו]] כשקיבל [[ועד כפר חב"ד]] החלטה להעניק שמות לרחובות הכפר, בגיבוי המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]], הוחלט לקרוא את שם הרחוב בו התגורר ר' טוביה בשם "דבר מלכות".
==משפחתו==
* בנו, השליח ר' [[שלמה חיים פלס]], [[כפר חב"ד]], מנהל [[אגף האבטחה לשלוחים]].
* בנו, ר' שמואל פלס, [[מיאמי]].
* בנו, ר' יוסי פלס, [[כפר חב"ד]].
* בנו, הגב' לייזר פלס.
* בנו, ר' משה פלס, שליח ב[[אשקלון]].
* בנו, ר' [[לוי פלס]], שליח ב[[אשקלון]].
* בנו, ר' מנחם מענדל פלס, שליח ב[[מודיעין]].
* בנו, ר' ישראל שניאור זלמן פלס, שליח ב[[נהריה]].
* חתנו, ר' נחשון פקטור, [[כפר חב"ד]].
* חתנו, ר' [[אריה איידלקופ]], השליח למונטנגרו.
* חתנו, ר' יחיאל זלמן זיגמן, שליח ב[[עוטף ירושלים]].
* חתנו, ר' אלימלך מרילוס, שליח בברן [[שוויץ]].
==ראו גם==
*[[דבר מלכות (קובץ)]]
==לקריאה נוספת==
*'''אתה הינך איתי''', [[בית משיח (שבועון)|שבועון בית משיח]] גליון 1220 עמוד 19.
*'''מזווית מבטם של ילדים''', במדור והבט פני משיחך, שבועון בית משיח כ"ה תמוז תש"פ עמוד 46.
*שלום מגידמן, '''דבר מלכות - הקונטרס שחולל מהפכה''', [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1938, עמ' 20 - 25 {{*}} '''[https://col.org.il/news/136325 אחד יחיד ומיוחד]''', פרשת משפטים תשפ"ב
*'''כל מציאותי היא רק מכ"ק אדמו"ר שליט"א''', מנחם זיגלבויים, גיליון בית משיח מס' 1295 ע' 34-40
*'''פורצי הדרך''', מענדי קורטס, שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)| כפר חב"ד]] מס' ע' 134-140.
* '''טובי': סיפור חייו של החסיד ר' טובי' פלס ז"ל''' (תדפיס), תשורה משמחת נישואין (לידר–פלס), י"ח מרחשון ה'תשפ"ה


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5efda9721ef2f_1593682290.pdf תשורה מנישואי בנו]''' - סקירת תולדות חייו, פעולותיו, והיחס הנדיר והמיוחד שקיבל מהרבי לאורך השנים, תמוז תש"פ
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/01/18-01-2022-11-57-32-פלס.pdf תשורה מנישואי בנו]''' - סקירת תולדות חייו, פעולותיו, והיחס הנדיר והמיוחד שקיבל מהרבי לאורך השנים, [[תמוז]] [[תש"פ]], באתר חב"ד אינפו
*'''[https://col.org.il/news/136106 אמר מעט ועשה הרבה: לדמותו של החסיד הרב טוביה פלס]
*[https://col.org.il/news/136325 כשהרב פלס גילה: כך נפגשתי עם בן גוריון, ולמה הוספתי 'דף יומי'{{col}}]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פלס, טוביה}}
{{מיון רגיל:פלס, טוביה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ל]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ב]]
[[קטגוריה:משפחת פלס]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]

גרסה אחרונה מ־00:45, 30 בדצמבר 2024

הרב פלס

הרב טוביה פלס (י"ב אב תש"חט"ז שבט תשפ"ב) היה עסקן חסידי, שזכה לעסוק בתחומים רבים בהפצת מעיינות החסידות, ולקבל קירובים שונים מהרבי. היה מוכר בעיקר בזכות פעילותו בהפצת תורתו של הרבי לקהל הרחב, בין היתר בהפצת והדפסת ה'דבר מלכות'.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"ב מנחם אב תש"ח לאביו הרב יעקב פלס.

שירת בצה"ל ושימש כשומר ראשו של ראש הממשלה דוד בן גוריון.

בשנת תש"ל נסע לשנת ה'קבוצה' ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770, אותה סיים לאחר תשעה באב. במהלך שנה זו זכה לקירובים נפלאים מהרבי.

בשבת חזון תש"ל, בעת מלחמת ההתשה, שהה ר' טוביה אצל הרבי. במהלך ההתוועדות בשבת הורה לו הרבי, שכשהוא מגיע לארץ, החל מט"ו באב, יעבור בכל החזיתות, מתעלת סואץ ועד לרמת הגולן, וימסור להם בשם הרבי כי הוא מאחל ומברכם בהצלחה רבה. הרבי נתן לו בקבוק 'משקה' לחלק לחיילים לאמירת 'לחיים', ואף הורה לו לחלק להם תפילין תמורת תשלום סמלי של לירה אחת.

הרבי נתן לו הוראות נוספות כיצד לבצע את השליחות: עליו לקחת שניים או שלושה חסידים מאנ"ש ששירתו בצה"ל. להשתדל לבקר את החיילים כשהם לבושים במדי הצבא.

הרבי הוסיף כי כל הוצאות הסיבוב כולל חלוקת התפילין יהיו על חשבונו הפרטי, וכדאי לסיים קודם לחודש אלול[1].

כשהגיע לארץ פנו צעירי חב"ד ויצרו קשר עם קצין בדרגת אלוף שהעניק רשיונות כניסה למחנות והבסיסים שבגבולות, וכן אישר את לבישת המדים. יחד עם ר' טוביה הצטרפו ר' זושא וילימובסקי ר' זאב קסלמן ר' שמעון בקרמן ר' שמואל חפר ור' דוד לסלבוים

לאחר יומיים של פעילות כתב ר' זושא דו"ח לרבי בו ציין כי נמכרו כבר 58 זוגות תפילין במחיר סמלי והחיילים נתנו צדקה בסך של 12 לירות. את הכסף שלח לרבי וציין שאלו מחיילי צה"ל.

התחתן עם רעייתו מרת רבקה לבית זוניס הכהן מריו דה ז'נירו, ברזיל.

במשך עשרות שנים קיים ר' טוביה התוועדות חסידית בביתו מדי שנה במוצאי יום הכיפורים. ההתוועדות הפכה למסורת ובעבר היו מתוועדים עד לאור הבוקר ואז היו נוסעים לרבי לחג הסוכות.

בפורים קטן תשמ"ט ניגש הרב יהודה לייב גרונר לר' טוביה, ומסר לו שהרבי ביקש שייכנס אליו אחרי תפילת מנחה. במהלך אותה יחידות, דיבר הרבי בכאב רב ובסגנון חריף מאוד על פעילות שעשה מישהו מאנ"ש באותה תקופה בענין פרסום זהותו של משיח באופן שגרם לרבי עוגמת נפש, והרבי נתן לו שליחות מיוחדת למסור לאותו אחד. לקראת סוף היחידות, ר' טוביה[2] אמר לרבי, כי הוא מקווה שהפעולות שנעשות דרכו אינן גורמות עגמת נפש. בתגובה חייך הרבי ואמר תוך תנועה עם היד, כי "אתה הינך איתי, בין שאתה רוצה ובין שאתה לא רוצה, ויש נחת רוח רב"[3].

ביום ט"ז בשבט תשפ"ב נפטר בביתו בכפר חב"ד.

דבר מלכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשבת פרשת ויחי תנש"א, דיבר הרבי דברים מיוחדים בדבר מעלתם של בני ישראל ויצא חוצץ נגד כאלו שדברו בגנותם של ישראל.

לאחר שהשיחה הוגהה ויצאה לציבור החליט הרב פלס להפיץ אותה בקנה מידה עולמי, דבר שהיה חסר עד אז בהפצת השיחות של הרבי שהגיעו לקהל מצומצם יחסית.

ההפצה הפכה לקבועה, כאשר בכל שבוע התפרסמה השיחה המוגהת של הרבי מהשבוע האחרון.

בתחילה יצאה החוברת בפורמט צילום של השיחה שהודפסה בשבועון כפר חב"ד בשם "דבר מלכות". עם הזמן התרחבה המתכונת והקונטרס הכיל בנוסף לליקוט השבועי גם אגרות קודש מובחרים.

הקבצים התקבלו באהדה רבה ברחבי העולם, ומדי שבוע הודפסו בעשרות אלפי עותקים ותפוצתם הייתה ברוב היישובים בארץ. שלושה חודשים לאחר שהחלה ההפצה ונחלה הצלחה אדירה, בחול המועד פסח התקיים בבני ברק כנס פעילים של מפיצי החוברות, שם סיפר בפני המשתתפים את העידודים הבלתי פוסקים מהרבי על הפצת השיחות.

מי שעבד לצידו בהוצאה לאור של החוברות בשנים הראשונות היה הר' אורן פופר.

את גליון יב של קובץ ה'דבר מלכות' הרבי חילק בעצמו לחסידים.

בשנת תשע"ו כשקיבל ועד כפר חב"ד החלטה להעניק שמות לרחובות הכפר, בגיבוי המרא דאתרא הרב מאיר אשכנזי, הוחלט לקרוא את שם הרחוב בו התגורר ר' טוביה בשם "דבר מלכות".

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אתה הינך איתי, שבועון בית משיח גליון 1220 עמוד 19.
  • מזווית מבטם של ילדים, במדור והבט פני משיחך, שבועון בית משיח כ"ה תמוז תש"פ עמוד 46.
  • שלום מגידמן, דבר מלכות - הקונטרס שחולל מהפכה, שבועון כפר חב"ד, גיליון מס' 1938, עמ' 20 - 25  •  אחד יחיד ומיוחד, פרשת משפטים תשפ"ב
  • כל מציאותי היא רק מכ"ק אדמו"ר שליט"א, מנחם זיגלבויים, גיליון בית משיח מס' 1295 ע' 34-40
  • פורצי הדרך, מענדי קורטס, שבועון כפר חב"ד מס' ע' 134-140.
  • טובי': סיפור חייו של החסיד ר' טובי' פלס ז"ל (תדפיס), תשורה משמחת נישואין (לידר–פלס), י"ח מרחשון ה'תשפ"ה

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. המלים המדויקות שאמר לו הרבי, כפי שר' טוביה רשם אותם זמן קצר לאחר מכן: "כשתבוא לארץ, אזי מתחיל מיום ט"ו באב, תיסע לכל החזיתות (סואץ, גולן וכו'), ותאמר שביקשתיך לבקרם ולמסור איחולי לבביים וברכתי להצלחה רבה, ולחלק מהמשקה, להרוצה בזה... ולצעירי חב"ד ימסור מכאן כי מציעים על דבר זה, שכל איש המשרת בצה"ל וזקוק לתפילין שיתנו לו זוג תפילין על חשבוני. אך היות שמצוה אין צריך להיות בחינם, שימכרו במחיר סימלי של לירה אחת. וגם זה תמסור לאנשי הצבא בעת הביקור. ... ומכמה טעמים כדאי שלא תבקר יחידי, כי אם שזו תהיה קבוצה. צרף אליך עוד שנים או שלושה מאנ"ש שי' שהיו בצבא (מכפר חב"ד או מירושלים) ושכבר דיברו עם אנשי הצבא וכיוצא בזה. ובאם אפשרי כדאי שתקבלו רישיון ללבוש מדי צה"ל בעת הביקורים הנ"ל. כל ההוצאות הכספיות בהנ"ל יכוסו מחשבוני. כל הביקורים כדאי שיהיו קודם חודש אלול".
  2. שנבהל מאוד מהסגנון החריף
  3. מובא בתשורה מנישואי בנו. בהמשך מסופר שם, כי בערב שבת פרשת תצווה תשנ"ב, ר' טוביה פנה אל הרבי לאחר שנזכר באירוע, ושאל את הרבי האם יש לפרסם את דברים אלו, בכדי שיחדלו לעסוק בדברים שאינם גורמים נחת לרבי, אך תשובה לא הגיעה.