משתמש:שלום עליכם/רשות הרבים: הבדלים בין גרסאות בדף
שלום עליכם (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''רשות הרבים''' היא הגדרה הלכתית נפוצה בהלכות שבת, המגדירה את ההבדל בין מקום שמותר בטלטו...") |
מ (קרייזי אבאוט משיח העביר את הדף רשות הרבים לשם משתמש:שלום עליכם/רשות הרבים בלי להשאיר הפניה: לא בשל) |
||
| (7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רשות הרבים''' היא הגדרה הלכתית נפוצה בהלכות [[שבת]] | '''רשות הרבים''' היא הגדרה הלכתית נפוצה בהלכות [[שבת]] לדרך ציבורית ורחבה שרבים עוברים בה. בשונה מהשטח המכונה [[רשות היחיד]] שמותר לטלטל בו, ברשות הרבים מותר הטלטול עד מרחק של ארבע [[אמה|אמות]]. כמו כן אסור לטלטל חפץ כל שהוא ולהוציאו מרשות היחיד לרשות הרבים או להיפך. רשות אחרת המוגדרת בהלכה כ'רשות' הממוצעת (מבחינת ההסתכלות ההלכתית) בין רשות היחיד לרשות הרבים היא ה[[כרמלית]]. | ||
==הגדרה הלכתית== | ==הגדרה הלכתית== | ||
ההגדרה ההלכתית של רשות הרבים נתונה במחלוקת. | ההגדרה ההלכתית של רשות הרבים נתונה במחלוקת. | ||
| שורה 5: | שורה 6: | ||
לפי שיטת רש"י{{הערה|עירובין סג, א וכמובא בתוספות שם}} רשות הרבים הוא שטח ציבורי, פרוץ (ללא מחיצות), שמתהלכים בו שישים ריבוא מדי יום ביומו. שיטה זאת נפסקה להלכה ב[[שולחן ערוך]]. | לפי שיטת רש"י{{הערה|עירובין סג, א וכמובא בתוספות שם}} רשות הרבים הוא שטח ציבורי, פרוץ (ללא מחיצות), שמתהלכים בו שישים ריבוא מדי יום ביומו. שיטה זאת נפסקה להלכה ב[[שולחן ערוך]]. | ||
לעומת זאת שיטת ה[[תוספות]] היא שהגדרת רשות הרבים אינה תלויה כלל בכמות האנשים המתהלכים בו באופן קבוע, אלא אך ורק בנתונים הפיזיים (היותו שטח ציבורי שיש בו מרכזי קניות הגורמים לבני אדם להתהלך בו, והיותו מקום פרוץ ללא מחיצות). כשיטה זאת פסקו רבים מפוסקי ההלכה, ורבים הם (בעיקר מהציבור הליטאי) החוששים לשיטה זאת, ואינה מטלטלים בשום מקום ציבורי מחשש שמא הוא נחשב לרשות הרבים שלא ניתן לעשות בו עירוב. | לעומת זאת שיטת ה[[תוספות]] היא שהגדרת רשות הרבים אינה תלויה כלל בכמות האנשים המתהלכים בו באופן קבוע, אלא אך ורק בנתונים הפיזיים (היותו שטח ציבורי שיש בו מרכזי קניות הגורמים לבני אדם להתהלך בו, והיותו מקום פרוץ ללא מחיצות). כשיטה זאת פסקו רבים מפוסקי ההלכה, ורבים הם (בעיקר מהציבור הליטאי) החוששים לשיטה זאת, ואינה מטלטלים בשום מקום ציבורי, אף אם יש שם עירוב, מחשש שמא הוא נחשב לרשות הרבים שלא ניתן לעשות בו עירוב. | ||
המחלוקת המפורסמת ביותר היא אודות העיר [[ניו יורק]], שנתונה במחלוקת עזה בין הפוסקים הליטאיים, כגון רבי [[משה פיינשטיין]] שבספריו מאריך להוכיח כי היא נחשבת כרשות הרבים | המחלוקת המפורסמת ביותר היא אודות העיר [[ניו יורק]], שנתונה במחלוקת עזה בין הפוסקים הליטאיים, כגון רבי [[משה פיינשטיין]] שבספריו מאריך להוכיח כי היא נחשבת כרשות הרבים לפי דעתו גם לפי שיטת רש"י. שהוא סובר, שגם אם השישים ריבוא אנשים מצויים בכל העיר יחד, ולא בכל רחוב ורחוב בנפרד, נחשבת העיר לרשות הרבים. לעומת זאת רבים מהפוסקים החסידיים סבורים כי העיר נחשבת לרשות היחיד ומותר לטלטל בה על ידי עירוב. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
לפי תורת | לפי תורת [[האר"י]] רשות הרבים, שלפי הגדרתו ההלכתית הוא מקום פרוץ ללא מחיצות, מסמל מקום שבו מלכות שמים אינה נרגשת, והוא בהגדרתו של [[עולם התוהו]], שבו ה[[ספירות]] אינן מקובצות יחד, אלא כל אחת ואחת מהם נפרדת ונצבת לבדה. כך גם מוזכר ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ג]]: | ||
{{ציטוטון|וזהו שאמר ישמח ישראל בעושיו, פירוש שכל מי שהוא מזרע ישראל יש לו לשמוח בשמחת ה' אשר שש ושמח בדירתו בתחתונים שהם בחינת עשיה גשמיית ממש. | {{ציטוטון|וזהו שאמר ישמח ישראל בעושיו, פירוש שכל מי שהוא מזרע ישראל יש לו לשמוח בשמחת ה' אשר שש ושמח בדירתו בתחתונים שהם בחינת עשיה גשמיית ממש. וזהו שכתוב "בעושיו" לשון רבים שהוא [[עולם הזה]] הגשמי המלא [[קליפות]] ו[[סטרא אחרא]] שנקרא רשות הרבים וטורי דפרודא ואתהפכן לנהורא ונעשים רשות היחיד ליחודו ית' באמונה זו}}. | ||
{{לט מלאכות}} | {{לט מלאכות}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:שבת]] | [[קטגוריה:שבת]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:02, 25 ביולי 2021
רשות הרבים היא הגדרה הלכתית נפוצה בהלכות שבת לדרך ציבורית ורחבה שרבים עוברים בה. בשונה מהשטח המכונה רשות היחיד שמותר לטלטל בו, ברשות הרבים מותר הטלטול עד מרחק של ארבע אמות. כמו כן אסור לטלטל חפץ כל שהוא ולהוציאו מרשות היחיד לרשות הרבים או להיפך. רשות אחרת המוגדרת בהלכה כ'רשות' הממוצעת (מבחינת ההסתכלות ההלכתית) בין רשות היחיד לרשות הרבים היא הכרמלית.
הגדרה הלכתית[עריכה | עריכת קוד מקור]
ההגדרה ההלכתית של רשות הרבים נתונה במחלוקת.
לפי שיטת רש"י[1] רשות הרבים הוא שטח ציבורי, פרוץ (ללא מחיצות), שמתהלכים בו שישים ריבוא מדי יום ביומו. שיטה זאת נפסקה להלכה בשולחן ערוך.
לעומת זאת שיטת התוספות היא שהגדרת רשות הרבים אינה תלויה כלל בכמות האנשים המתהלכים בו באופן קבוע, אלא אך ורק בנתונים הפיזיים (היותו שטח ציבורי שיש בו מרכזי קניות הגורמים לבני אדם להתהלך בו, והיותו מקום פרוץ ללא מחיצות). כשיטה זאת פסקו רבים מפוסקי ההלכה, ורבים הם (בעיקר מהציבור הליטאי) החוששים לשיטה זאת, ואינה מטלטלים בשום מקום ציבורי, אף אם יש שם עירוב, מחשש שמא הוא נחשב לרשות הרבים שלא ניתן לעשות בו עירוב.
המחלוקת המפורסמת ביותר היא אודות העיר ניו יורק, שנתונה במחלוקת עזה בין הפוסקים הליטאיים, כגון רבי משה פיינשטיין שבספריו מאריך להוכיח כי היא נחשבת כרשות הרבים לפי דעתו גם לפי שיטת רש"י. שהוא סובר, שגם אם השישים ריבוא אנשים מצויים בכל העיר יחד, ולא בכל רחוב ורחוב בנפרד, נחשבת העיר לרשות הרבים. לעומת זאת רבים מהפוסקים החסידיים סבורים כי העיר נחשבת לרשות היחיד ומותר לטלטל בה על ידי עירוב.
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
לפי תורת האר"י רשות הרבים, שלפי הגדרתו ההלכתית הוא מקום פרוץ ללא מחיצות, מסמל מקום שבו מלכות שמים אינה נרגשת, והוא בהגדרתו של עולם התוהו, שבו הספירות אינן מקובצות יחד, אלא כל אחת ואחת מהם נפרדת ונצבת לבדה. כך גם מוזכר בליקוטי אמרים - פרק ל"ג: "וזהו שאמר ישמח ישראל בעושיו, פירוש שכל מי שהוא מזרע ישראל יש לו לשמוח בשמחת ה' אשר שש ושמח בדירתו בתחתונים שהם בחינת עשיה גשמיית ממש. וזהו שכתוב "בעושיו" לשון רבים שהוא עולם הזה הגשמי המלא קליפות וסטרא אחרא שנקרא רשות הרבים וטורי דפרודא ואתהפכן לנהורא ונעשים רשות היחיד ליחודו ית' באמונה זו".
הערות שוליים
- ↑ עירובין סג, א וכמובא בתוספות שם