ליקוטי אמרים - פרק ב': הבדלים בין גרסאות בדף

הגהה
	*והודו לו חכמי הקבלה כמו שכתוב בפרדס מהרמ"ק וגם לפי קבלת האר"י ז"ל יציבא מילתא בסוד התלבשות אור אין סוף ברוך הוא על ידי צמצומים רבים בכלים דחב"ד דאצילות אך לא למעלה מהאצילות וכמו שכתוב במקום אחר שאין סוף ברוך הוא מרומם ומתנשא רוממות אין קץ למעלה מעלה ממהות ובחינת חב"ד עד שמהות ובחינת חב"ד נחשבת כעשייה גופניית אצלו יתברך כמו שכתוב "כולם בחכמה עשית":

ספר התניא
דף השער וההקדמה
	דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
	הקדמה - חינוך קטן
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

חזותיקוד ויקי

גרסה אחרונה מ־02:37, 5 במאי 2024

תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים א-יב)

לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים בספר התניא בצורת תרשים זרימה.

בתרשים זה מפורט ענף הבינוני (פרקים א-י"ב). בשורה השלישית נמצאים הקישורים לענפים הנוספים.

כי קרוב אליך הדבר מאוד
בפיך ובלבבך - לעשותו
(דברים ל', י"ד)

עבודת הלב
"כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך"
(פרקים א' - ל"ד)

עבודת המעשה
קיום המצוות מתוך אהבה ויראה
(פרקים ל"ה - נ"ג)

הבינוני
פרקים א' - י"ב

עבודת הבינוני
פרקים י"ג - כ"ה

עצות בעבודת השם
פרקים כ"ו - ל"ד

דירה בתחתונים
פרקים ל"ה - מ'

אהבת השם
פרקים מ"א - נ'

מעלת העשיה בגשמיות
פרקים נ"א - נ"ג

הבינוני
פרקים א' - י"ב

הנפש ולבושיה
פרקים א' - ח'

מלחמת הנפשות
פרקים ט' - י"ב

הנפש האלוקית
פרקים א' - ה'

הנפש הבהמית
פרקים ו' - ח'

המלחמה
פרק ט'

נצחון הנפש האלוקית - צדיק
פרק י'

נצחון הנפש הבהמית - רשע
פרק י"א

מלחמה מתמדת - בינוני
פרק י"ב

הנפש עצמה
פרקים א' - ג'

לבושי הנפש
פרקים ד' - ה'

מקורה מהקליפות
פרק ו'

מהות ההבדל בין הדברים
המותרים לאסורים
פרק ז'

החומרה בדברים שדש האדם בעקביו
פרק ח'

שתי הנפשות
פרק א'

הנפש האלוקית
פרקים ב' - ג'

הלבושים ומעלתם
פרק ד'

המעלה המיוחדת שבלבוש המחשבה
פרק ה'

מהות הנפש
פרק ב'

מידות הנפש
פרק ג'

פרק ב' - מהות הנפש האלוקית

הקדמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בפרק א' הוסבר, שהנפש הראשונה אצלנו (הנפש שאנו מרגישים) אינה הנפש האלוקית כי אם הבהמית. חיי גופנו, השכל והרגש שלנו, ואפילו המידות הטובות המוטבעות בנו (רחמנות וגמילות חסדים) אינם מהנפש האלוקית אלא מהבהמית.
בפרק זה מתחיל ביאור מהות הנפש האלוקית וכוחותיה^[1] - נפש שיש ליהודי בלבד. בפרק זה מבואר מקור הנשמות וכיצד הן נמשכות לכל יהודי.

פרק ב ונפש השנית בישראל היא חלק אלוה ממעל ממש כמו שנאמר "ויפח באפיו נשמת חיים ואתה נפחת בי וכמו שנאמר בזוהר "מאן דנפח מתוכיה נפח" פירוש מתוכיותו ומפנימיותו שתוכיות ופנימיות החיות שבאדם מוציא בנפיחתו בכח:

כך על דרך משל נשמות ישראל עלו במחשבה כדכתיב בני בכורי ישראל בנים אתם לה' אלהיכם פירוש כמו שהבן נמשך ממוח האב כך כביכול נשמת כל איש ישראל נמשכה ממחשבתו וחכמתו יתברך דאיהו חכים ולא בחכמה ידיעא אלא הוא וחכמתו אחד וכמו שכתב הרמב"ם*

שהוא המדע והוא היודע כו' ודבר זה אין ביכולת האדם להבינו על בוריו כו' כדכתיב החקר אלוה תמצא וכתיב כי לא מחשבותי מחשבותיכם וגו' ואף שיש רבבות מיני חלוקי מדרגות בנשמות גבוה על גבוה לאין קץ כמו גודל מעלת נשמות האבות ומשה רבינו ע"ה על נשמות דורותינו אלה דעקבי משיחא שהם בחינת עקביים ממש לגבי המוח והראש וכן בכל דור ודור יש ראשי אלפי ישראל שנשמותיהם הם בחינת ראש ומוח לגבי נשמות ההמון ועמי הארצות וכן נפשות לגבי נפשות כי כל נפש כלולה מנפש רוח ונשמה מכל מקום שרש כל הנפש רוח ונשמה כולם מראש כל המדריגות עד סוף כל דרגין המלובש בגוף עמי הארץ וקל שבקלים נמשך ממוח העליון שהיא חכמה עילאה כביכול כמשל הבן הנמשך ממוח האב שאפילו צפרני רגליו נתהוו מטפה זו ממש על ידי שהייתה תשעה חדשים בבטן האם וירדה ממדרגה למדרגה להשתנות ולהתהוות ממנה צפרנים ועם כל זה עודנה קשורה ומיוחדת ביחוד נפלא ועצום במהותה ועצמותה הראשון שהיתה טפת מוח האב וגם עכשיו בבן יניקת הצפרנים וחיותם נמשכת מהמוח שבראש כדאיתא בגמ' [נדה שם] לובן שממנו גידים ועצמות וצפרנים [וכמו שכתוב בעץ חיים שער החשמל בסוד לבושים של אדם הראשון בגן עדן שהיו צפרנים מבחינת מוח תבונה] וככה ממש כביכול בשרש כל הנפש רוח ונשמה של כללות ישראל למעלה בירידתו ממדרגה למדרגה על ידי השתלשלות העולמות אצילות בריאה יצירה עשייה מחכמתו יתברך כדכתיב כולם בחכמה עשית נתהוו ממנו נפש רוח ונשמה של עמי הארץ ופחותי הערך ועם כל זה עודינה קשורות ומיוחדות ביחוד נפלא ועצום במהותן ועצמותן הראשון שהיא המשכת חכמה עילאה כי יניקת וחיות נפש רוח ונשמה של עמי הארץ הוא מנפש רוח ונשמה של הצדיקים והחכמים ראשי בני ישראל שבדורם:

ובזה יובן מאמר רבותינו זכרונם לברכה על פסוק ולדבקה בו שכל הדבק בתלמידי חכמים מעלה עליו הכתוב כאלו נדבק בשכינה ממש כי על ידי דביקה בתלמידי חכמים קשורות נפש רוח ונשמה של עמי הארץ ומיוחדות במהותן הראשון ושרשם שבחכמה עילאה שהוא יתברך וחכמתו אחד והוא המדע כו' [והפושעים ומורדים בתלמידי חכמים יניקת נפש רוח ונשמה שלהם מבחינת אחוריים של נפש רוח ונשמת תלמידי חכמים] ומה שכתוב בזהר ובזהר חדש שהעיקר תלוי שיקדש עצמו בשעת תשמיש דווקא מה שאין כן בני עמי הארץ כו' היינו משום שאין לך נפש רוח ונשמה שאין לה לבוש מנפש דעצמות אביו ואמו וכל המצות שעושה הכל על ידי אותו הלבוש כו' ואפילו השפע שנותנים לו מן השמים הכל על ידי לבוש זה ואם יקדש את עצמו ימשיך לבוש קדוש לנשמת בנו ואפילו היא נשמה גדולה צריכה לקידוש אביו כו' אבל הנשמה עצמה הנה לפעמים נשמת אדם גבוה לאין קץ בא להיות בנו של אדם נבזה ושפל כו' כמו שכתב האר"י ז"ל כל זה בליקוטי תורה פ' וירא ובטעמי מצות פ' בראשית:

סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]

הנפש השניה אינה כלל חלק מהעולם - העולם וכל הקשור לו אינם "מעניינים" אותה. הנפש השניה נקראת "אלוקית", כי כשמה כן היא: "חלק אלוקה ממעל ממש". נפש זו רואה ושומעת, מבינה ומרגישה - אלוקות בלבד.

שורש כל הנפשות - אחד הוא, כל הנפשות יונקות את חיותן מנשיא הדור. אך למרות שמקור נפשות כל ישראל אחד הוא - באלוקות ממש^[2], הן נמשכות לכל אחד לפי דרגתו הוא^[3]. ובכל אופן נמצא,שלכל יהודי יש נפש אלוקית.

עניין זה נכון הן בכלל והן בפרט:

בכלל: בדורות הראשונים היו נשמות מעולות שבבחינת ראש, ואילו בדורות האחרונים הנשמות בבחינת עקב.
בפרט: בכל דור בפני עצמו ישנן נשמות שבבחינת ראש (הצדיקים שבכל דור), ונשמות שבבחינת עקב (עמי הארץ).

כל אחד ואחד מאנשי הדור - ואפילו המנגד לנשיא - מקבל את חיותו מנשיא הדור^[4]. אך כל זה^[5] הוא רק לגבי הנשמה עצמה, שונה הדבר בתכלית לגבי לבושי הנשמה^[6]: הם אינם שווים אצל כולם, אינם באים ממקור אחד - ותלויים בקדושת הזיווג.

צילום דפוס התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]

עמוד 1
עמוד 2
עמוד 3

מושגים יסודיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יוסף ויינברג, ביאור משולב לפרק ב', מתוך הספר שיעורים בספר התניא
הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, הנפש האלוקית, ביאור רחב לפרק ב' מתוך הספר פניני התניא

הקודם:
פרק א

פרקי לקוטי אמרים

הבא:
פרק ג

הערות שוליים

↑ הביאור מסתיים בפרק ה.
↑ כנפיחה - היוצאת מפנימיות האדם.
↑ כטיפת המוח היורדת ומשתנה בבטן האם ממדרגה למדרגה, עד שמתהווים ממנה אפילו שערות וציפורניים.
↑ כשם שכל אברי האדם - ואפילו העקב - קשורים לראש ומקבלים ממנו את חיותם.
↑ שלכל יהודי יש נשמה, שהיא חלק אלוקה ממעל ממש.
↑ כמבואר לקמן בליקוטי אמרים - פרק ד', שכוחות המחשבה הדיבור והמעשה של האדם נקראים לבושי הנפש.

[1] הביאור מסתיים בפרק ה.

[2] כנפיחה - היוצאת מפנימיות האדם.

[3] כטיפת המוח היורדת ומשתנה בבטן האם ממדרגה למדרגה, עד שמתהווים ממנה אפילו שערות וציפורניים.

[4] כשם שכל אברי האדם - ואפילו העקב - קשורים לראש ומקבלים ממנו את חיותם.

[5] שלכל יהודי יש נשמה, שהיא חלק אלוקה ממעל ממש.

[6] כמבואר לקמן בליקוטי אמרים - פרק ד', שכוחות המחשבה הדיבור והמעשה של האדם נקראים לבושי הנפש.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{תניא}}'''פרק ב''' של [[ספר התניא]] עוסק לראשונה ב[[נפש האלוקית]] שיש בכל אדם מישראל, תוך הדגשה שמדובר בנפש "[[ממש]]". בפרק זה מבואר כי כל נשמות ישראל נמשכות מן [[חכמה עילאה]] ועל ידי כך קשורות ומאוחדות עם הקב"ה גם בהיותם בעולם הזה הגשמי.
+{{ניווט
+ |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים א-יב)
+ |הסתרה=כן
+ |מוסתר=כן
+ |תמונה=
+ |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים א-יב}}}}
+{{תניא}}
+'''פרק ב' - מהות הנפש האלוקית'''
-==הקדמה לפרק==
+==הקדמה==
-ב[[תניא - לקוטי אמרים - פרק א|פרק א]] מביא [[אדמו"ר הזקן]] את מה שכתב [[רבי חיים ויטאל]] בשער הקדושה, שלכל איש בישראל, הן [[צדיק]] והן [[רשע]], יש שתי נשמות. ב[[תניא - לקוטי אמרים - פרק א|פרק א]] מבואר על הנפש הראשונה, ה[[נפש הבהמית]], שהיא מצד הקליפה ו[[סטרא אחרא]], והיא המתלבשת בגוף האדם להחיותו, וממנה באות המדות הרעות מ[[ארבע יסודות]] הרעים שבה. בפרק ב' יבואר על הנפש השנית בישראל, ה[[נפש אלוקית]], שהיא [[חלק אלו"ה ממעל ממש]].
+* בפרק א' הוסבר, שהנפש הראשונה אצלנו (הנפש שאנו מרגישים) אינה הנפש האלוקית כי אם הבהמית. חיי גופנו, השכל והרגש שלנו, ואפילו המידות הטובות המוטבעות בנו (רחמנות וגמילות חסדים) אינם מהנפש האלוקית אלא מהבהמית.
+* בפרק זה מתחיל ביאור מהות ה[[נפש האלוקית]] וכוחותיה{{הערה|הביאור מסתיים בפרק ה.}} - נפש שיש ליהודי בלבד. בפרק זה מבואר מקור ה[[נשמה|נשמות]] וכיצד הן נמשכות לכל יהודי.
-ה[[נפש האלוקית]] נבדלת מן ה[[נפש הבהמית]] בכך שהיא נמשכת מתוכיותו ופנימיותו של הקב"ה, כמו שנאמר "ויפח באפיו נשמת חיים". בפרק יבואר כיצד יתכן שכל נשמות ישראל, ואף הנמוכות שבהם, קשורות בקשר זה עם הקב"ה.
+==טקסט==
+{{פרק תניא|פרק=ב|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ב'}}}}
-==גוף הפרק==
+==סיכום==
-{{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ב'}}
+הנפש השניה אינה כלל חלק מהעולם - העולם וכל הקשור לו אינם "מעניינים" אותה. הנפש השניה נקראת "אלוקית", כי כשמה כן היא: "חלק אלוקה ממעל ממש". נפש זו רואה ושומעת, מבינה ומרגישה - אלוקות בלבד.
-==צילום הפרק==
+שורש כל הנפשות - אחד הוא, '''כל הנפשות''' יונקות את חיותן מנשיא הדור. אך למרות שמקור נפשות כל ישראל אחד הוא - באלוקות [[ממש]]{{הערה|כנפיחה - היוצאת מפנימיות האדם.}}, הן נמשכות לכל אחד לפי דרגתו הוא{{הערה|כטיפת המוח היורדת ומשתנה בבטן האם ממדרגה למדרגה, עד שמתהווים ממנה אפילו שערות וציפורניים.}}. ובכל אופן נמצא,'''שלכל יהודי יש נפש אלוקית.'''
-[[תמונה:תניא ו2.jpg|right|thumb|250px|עמוד 1]]
-[[תמונה:תניא 12.jpg|right|thumb|250px|עמוד 2]]
-[[תמונה:תניא ז.jpg|right|thumb|250px|עמוד 3]]
-==מושגים יסודיים בפרק==
+עניין זה נכון הן בכלל והן בפרט:
-*[[חלק אלו"ה ממעל ממש]]
+* בכלל: בדורות הראשונים היו [[נשמה|נשמות]] מעולות שבבחינת [[ראש]], ואילו בדורות האחרונים ה[[נשמה|נשמות]] בבחינת [[עקב]].
+* בפרט: בכל דור בפני עצמו ישנן [[נשמה|נשמות]] שבבחינת ראש (ה[[צדיק|צדיקים]] שבכל דור), ו[[נשמה|נשמות]] שבבחינת עקב (עמי הארץ).
+כל אחד ואחד מאנשי הדור - ואפילו המנגד לנשיא - מקבל את חיותו מ[[נשיא הדור]]{{הערה|כשם שכל אברי האדם - ואפילו העקב - קשורים לראש ומקבלים ממנו את חיותם.}}. אך כל זה{{הערה|שלכל יהודי יש נשמה, שהיא חלק אלוקה ממעל ממש.}} הוא רק לגבי ה[[נשמה]] עצמה, שונה הדבר בתכלית לגבי [[לבוש|לבושי]] ה[[נשמה]]{{הערה|כמבואר לקמן ב[[ליקוטי אמרים - פרק ד']], שכוחות המחשבה הדיבור והמעשה של האדם נקראים [[לבושי הנפש]].}}: הם אינם שווים אצל כולם, אינם באים ממקור אחד - ותלויים ב[[קדושה|קדושת]] ה[[זיווג]].
+==צילום דפוס התניא==
+<gallery widths="150px" heights="220px">
+תמונה:תניא ו2.jpg|עמוד 1
+תמונה:תניא 12.jpg|עמוד 2
+תמונה:תניא ז.jpg|עמוד 3
+</gallery>
+==מושגים יסודיים==
+*[[נפש אלוקית]]
 *[[חכמה עילאה]]
+*[[נר"ן]]
+*[[ראשי אלפי ישראל]]
+*[[נפש השכלית]]
+==לקריאה נוספת==
+*הרב [[יוסף ויינברג]], [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/535548 ביאור משולב לפרק ב'], מתוך הספר [[שיעורים בספר התניא]]
+*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], '''[https://abc770.org/article_node_2848/ הנפש האלוקית]''', ביאור רחב לפרק ב' מתוך הספר [[פניני התניא]]
-{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק א'|פרק א]]|הבא=[[תניא - פרק ג'|פרק ג]]}}
+{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק א'|פרק א]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ג'|פרק ג]]}}
 [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]
+{{הערות שוליים}}