זיווג גופני (חסידות)
זיווג הוא התאחדות של ב' ענינים באופן שהאחד משפיע לשני והשני מקבל מהראשון. בתורת הקבלה משמש המושג "זיווג" כמשל להשפעה הנמשכת בסדר ההשתלשלות מדרגא עליונה לדרגא שתחתיה, כאשר ההשפעה נקלטת בכלי המקבל והמקבל לא מתבטל מעוצמתה, באופן הנקרא "יחוד פנימי".
סוגי זיווג[עריכה | עריכת קוד מקור]
בקבלה מתוארים ב' סוגי זיווג: "זיווג נשיקין" הנקרא גם "זיווג רוחני" והוא משל ליחוד או"א, ו"זיווג גופני" שהוא זיווג גשמי והוא משל ליחוד זו"נ. מצד הגילוים זיווג רוחני הוא נעלה יותר, כיון שבו נמשכתת ההארה מג' ראשונות (לעומת זיווג גופני שההארה הינה רק מז' תחתונות) - ע"ח שער מ"ן ומ"ד דרוש י"ג. אך מצד העצם המעלה דוקא בזיווג גופני, כיון שבו נמשך העצם של המשפיע.
על ידי זיווג גופני דווקא נמשך מפנימיות העולמות, לעומת זיווג נשיקין הממשיך בבחינת חיצוניות העולמות.
נשמות ישראל נמשכות מזיווג גופני, לעומת המלאכים שנמשכים מזיווג נשיקין.
מסופר, כי כאשר הגיע אדמו"ר הזקן למעזריטש, הוא ראה את המגיד ממעזריטש מלמד חסידות בצד אחד של השולחן, ובעברהו השני ישב רבי פנחס מקוריץ, הוא הסתפק למי משניהם לגשת, והיה נראה לו כי תורתו של הרב מקוריץ נעלה יותר. המגיד ממעזריטש שהבחין בכך אמר לו, דע לך כי נשמתו של הרב מקוריץ היא מזיווג נשיקין, באו"א, אבל נשמתי היא מז"א ומלכות שהוא זיווג גופני.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ ראו גם בערכים יחוד, אחד, אירוסין, נישואין, דעת, הולדה, הליכה, השפעה, טיפה, יחוד קוב"ה ושכינתיה, לעתיד לבוא, מבול, מיטה, משפיע ומקבל, עץ הדעת, עץ החיים, שארה כסותה ועונתה.