אמונה בה': הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (15 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ב. הכפירה והידיעה המוחלטת כי אין כל ישות מבלעדי ה' "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני". | ב. הכפירה והידיעה המוחלטת כי אין כל ישות מבלעדי ה' "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני". | ||
==מצוות האמונה== | |||
לדעת [[ספר הזוהר]]{{הערה|פרשת בראשית דף י"ב ע"א. [[רעיא מהימנא]] פרשת וארא דף כ"ה עמוד א}} ורוב הראשונים{{הערה|ספר המצוות לרמב"ם מצווה א. רמב"ן בהשגותיו ללא תעשה מצווה א. ספר החינוך מצווה כה. שלא כדעת הבה"ג ור' חסדאי קראקאש (הובא בראש אמנה פרק ד) הסוברים שאין למנות זאת במניין המצוות.}}, האמונה בהשם היא אחת ממצוות עשה שב[[תרי"ג מצוות]] התורה. | |||
יש שהקשו{{הערה|רבי חסדאי שם.}}, שכל מציאות של מצווה דורשת הנחה מוקדמת שישנו מצַוֶה שהוא השם יתברך, ואם כן האמונה בהשם קודמת לכל המצוות ולא ניתן לומר שישנה מצווה על אמונה זו. יש המתרצים{{הערה|רבי יצחק אברבנאל בראש אמנה שם}} כי המצוה היא להאמין שהשם יתברך הינו מחויב המציאות, בשונה משאר הנבראים שהם תלויים בו ונמצאים ממנו. אמנם, [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/24/index.htm דרך מצוותיך מצוות האמנת אלוקות פרק א]}} מסביר כי גם זה הינו דבר פשוט מכח האמונה שיש בורא, שזה מכריח שהוא מחוייב המציאות, ואין צורך לציווי מיוחד על כך. | |||
ולכן מסביר [[אדמו"ר הצמח צדק]], כי האמונה היא להאמין כי הוא [[סובב כל עלמין]], כלומר - להאמין שהוא ית"ש למעלה למעלה מבחינת [[חכמה]] המחייה את הנבראים. אך האמונה כי הוא [[ממלא כל עלמין]], - שהוא מחיה את כל העולם, לכך אין צריך כלל ל[[אמונה]], אלא הוא דבר מורגש. שהרי כשם שאדם מרגיש שיש לו רוח חיים המחיה את כולם, שהרי גופו של האדם ללא הרוח המחיה אותו היא כ[[בשר]] ועצמות המונחים בתבשיל, ולכן הגם שאינו רואה זאת היא מרגיש זאת ויודע זאת בידיעה ברורה כל כך שהיא [[דעת]] - הרגשה ממשית, כך גם העולם יש בו רוח חיים, שהרי הגלגלים מתנועעים והארץ מצמיחה וכו', ובהכרח שיש בורא המהווה ונותן חיות לעולם בכל עת. | |||
==ידיעה או אמונה== | |||
בספרו [[משנה תורה לרמב"ם|משנה תורה]] כתב הרמב"ם אודות מצות [[ידיעת השם]]: "יסוד היסודות וכמוד החכמות '''לידע''' שיש שם מצוי ראשון". וב[[ספר המצוות]]{{הערה|מצוות עשה א, בתרגום אבן תיבון.}} כתב: "הצווי אשר צונו . . '''שנאמין''' שיש שם עלה וסבה הוא פועל לכל הנמצאים". ודנו גדולי ישראל בשאלה על מה הצטווינו - על האמונה שלמעלה מהשכל, או הידיעה וההבנה בשכל. | |||
יש שכתבו שעיקר הציווי הוא על האמונה שבאה בקבלה ולא על ידי חקירה שכלית{{הערה|ראה שו"ת הריב"ש סימן מה. מעיין גנים על דרוש אור החיים פרק חמישי.}}. | |||
אבל רבים מגדולי ישראל כתבו שעיקר הציווי הוא על הידיעה וההבנה בשכל, ועל כן דייק הרמב"ם בלשונו "לידע"{{הערה|ראש אמנה פרק יז. מצודת דוד לרדב"ז מצוה א. אור נערב חלק ב פרק א. מעשה רקח על הרמב"ם שם.}}. והדבר מוכרח גם מעצם העובדה שידיעת השם נמנית במניין המצוות{{הערה|ראה לעיל בפיסקה [[#האם נמנית במניין המצוות|האם נמנית במניין המצוות]].}} - והרי את עצם האמונה לא שייך למנות במניין המצוות, שהיא הקדמה הכרחית שבלעדיה לא שייכות המצוות, וכמו כן לא שייך לצוות על אמונה, שאינה תלויה ברצון האדם. ואם כן, הציווי הוא על הידיעה{{הערה|הדרן על הרמב"ם תשמ"ח ס"ב, על פי ראש אמנה פ"ד ופי"ז.}}. | |||
לשיטה זו, מה שכתב הרמב"ם בספר המצוות את הלשון "שנאמין" - ביאר [[הרבי]], שדבריו בספר משנה תורה מדוייקים יותר (כי נכתבו מאוחר יותר, וייתכן שחזר בו; או כי בספר המצוות לא דייק כיון שאינו ספר הלכתי; או שהתרגום מערבית אינו מדוייק); וכמו כן ייתכן שגם בספר המצוות התרגום המדוייק הוא ידיעה ולא אמונה{{הערה|הערת הרבי בקונטרס תורת החסידות פרק יג. לקוטי שיחות חלק יא, ע' 339.}}. | |||
ב[[תורת החסידות]] מבואר שישנו ציווי הן על הידיעה והן על האמונה: את מציאותו של ה' והיותו בורא העולם ומחיה אותו (במונחי הקבלה, אור ה[[ממלא כל עלמין]]), ניתן להבין גם על פי שכל, ועל כך מחוייבים "לידע"; אך את שלימותו של ה' הנעלית מהעולמות (אור ה[[סובב כל עלמין]]), לא ניתן לתפוס בשכל, ולכך זקוקים לאמונה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/24/46b.htm דרך מצותיך מצות האמנת אלקות, סוף פרק ב]. קונטרס תורת החסידות שם.}}. עוד מבואר, שדוקא על ידי הידיעה וההבנה השכלית ככל האפשרי, מקיימים בשלימות את מצוות האמונה: כאשר ישנם ענינים שמובנים בשכל והאדם אינו מתאמץ להבינם אלא מסתפק באמונה, אמונתו אינה טהורה, מפני שמעורבים בה ענינים פשוטים המובנים בשכל; דוקא אחר שמתאמץ להבין, ומאמין רק במה שלא שייך להבין, אז אמונתו שלימה וטהורה{{הערה|קונטרס תורת החסידות שם.}}. | |||
[[הרבי]] מבאר שחלוקים הרמב"ם ו[[הראב"ד]] בענין הידיעה והאמונה: לדעת הראב"ד הם שני ענינים שונים לחלוטין - מה ששייך לשכל, ניתן להבין בשכל, אך את הענינים שלמעלה מהשכל אין לנסות להבין ויש לקבלם באמונה פשוטה. לדעת הרמב"ם, גם את האמונה שלמעלה מהשכל יש לנסות להבין ככל הניתן בידיעה שכלית. שיטת [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ספר התניא]] דומה לשיטת הרמב"ם: הספר מיוסד על הידיעה ש"קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו", כלומר, שלכל יהודי יש קשר על שכלי לקדוש ברוך הוא מצד [[אהבה טבעית|האהבה הטבעית]], אבל יש להתייגע ב"דרך ארוכה וקצרה", על ידי [[התבוננות]] ועבודה, שגם שכל האדם, מידותיו והנהגתו התמידית תהיה בהתאם לאמונתו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/34/11/2/index.htm לקוטי שיחות חלק לד, שיחת נצבים ב].}}. | |||
==קיום האמונה אצל כל יהודי== | ==קיום האמונה אצל כל יהודי== | ||
| שורה 17: | שורה 37: | ||
מעלת [[משה]] יתירה על [[האבות]] בכך שהוא הזן ומפרנס את אמונה זו על ידי הארה המגיעה מ[[עצמות ומהות]], והמשכה זו היא על ידי [[תורה]] עבודה ו[[גמילות חסדים]]{{הערה|דרך מצוותיך מצות מחצית השקל ע' סה א}}. | מעלת [[משה]] יתירה על [[האבות]] בכך שהוא הזן ומפרנס את אמונה זו על ידי הארה המגיעה מ[[עצמות ומהות]], והמשכה זו היא על ידי [[תורה]] עבודה ו[[גמילות חסדים]]{{הערה|דרך מצוותיך מצות מחצית השקל ע' סה א}}. | ||
==אצל אומות העולם== | |||
בחסידות מבואר{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43366&st=&pgnum=259 סידור עם דא"ח (חלק שני) רפד, ג (חג המצות), עמוד 568].}} שאף שיש גם גויים שיכולים להשיג אלוקות ולהאמין, אך האמונה שלהם מוגבלת באלוקות המתלבשת בעולמות בלבד, [[ממלא כל עלמין]], ואילו את האמונה באלוקות שלמעלה מהעולמות יש רק לבני ישראל{{הערה|ראו גם ספר המאמרים אידיש 'בינו בוערים בעם' תשרי תש"ב. ספר המאמרים תרפ"ג עמוד קס.}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[י"ג עיקרי האמונה]] | |||
*[[אחדות ה']] | *[[אחדות ה']] | ||
*[[השגחה פרטית]] | *[[השגחה פרטית]] | ||
*[[ | *[[ביטחון]] | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*אני מאמין - מכתבי הרבי בנושא אמונה. ליקוט ועריכה זאב ריטרמן. מכון תורה אור, תשס"ז. | *אני מאמין - מכתבי הרבי בנושא אמונה. ליקוט ועריכה: הרב זאב ריטרמן. מכון תורה אור, תשס"ז. (מהדורה חדשה ומתוקנת - תשע"א). | ||
*[[אמונה ומדע]]. | *[[אמונה ומדע]]. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Articles.asp?CategoryID=217 לקט מאמרים על אמונה]''' באתר חב"ד | |||
*'''[http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=18&CategoryID=200&SubjectID= מהי אמונה?]''' באתר חב"ד | |||
*הרב סימון יעקובסון '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/391643 אמונה]''' {{בית חב"ד (אתר)|}} | |||
*'''הרב חיים לוי יצחק גינזבורג [https://abc770.org/article_node_2224/ מהי אמונה?]''' מתוך ספר אוצר פניני החסידות ד' {{חב"ד אור אין סוף|}} | |||
*הרב מנחם ברונפמן [https://www.alysefer.com/the-meaning-of-believe-in-chabad/ מהי "אמונה" במחשבת חב"ד? – 1200 מילים בעקבות פשרו של מושג] באתר עלי ספר | |||
*הרב מנחם מענדל דברוסקין והרב אורי גמסון '''[https://sinun770.org/%d7%90%d7%aa%d7%9d-%d7%91%d7%98%d7%95%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%91%d7%93-%d7%99%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%9f/ אמונה וביטחון]''' פודקאסט חב"ד ישר ולעניין {{וידאו}} | |||
*הרב שמואל רסקין '''[https://sinun770.org/%d7%9b%d7%a9%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%91%d7%95%d7%a2%d7%a8%d7%aa/ כשהאמונה מתפרצת]''' {{וידאו}} | |||
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5802837/jewish/Faith-Emunah.htm אמונה - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית) | |||
{{מצוות}} | {{מצוות}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מצוות]] | ||
[[קטגוריה:אמונה וביטחון]] | [[קטגוריה:אמונה וביטחון]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:19, 30 ביוני 2024
אמונה היא ידיעה החודרת לאדם באופן פנימי ואינה ניזזת. הכח לאמונה קיים אצל כל יהודי בעצם הנפש, ובאפשרותו לגלות זאת באופנים שונים.
האמונה בה' היא יסוד כל התורה, ובה שני חלקים עיקריים:
א. האמונה במציאות ה' - אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים.
ב. הכפירה והידיעה המוחלטת כי אין כל ישות מבלעדי ה' "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני".
מצוות האמונה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לדעת ספר הזוהר[1] ורוב הראשונים[2], האמונה בהשם היא אחת ממצוות עשה שבתרי"ג מצוות התורה.
יש שהקשו[3], שכל מציאות של מצווה דורשת הנחה מוקדמת שישנו מצַוֶה שהוא השם יתברך, ואם כן האמונה בהשם קודמת לכל המצוות ולא ניתן לומר שישנה מצווה על אמונה זו. יש המתרצים[4] כי המצוה היא להאמין שהשם יתברך הינו מחויב המציאות, בשונה משאר הנבראים שהם תלויים בו ונמצאים ממנו. אמנם, אדמו"ר הצמח צדק[5] מסביר כי גם זה הינו דבר פשוט מכח האמונה שיש בורא, שזה מכריח שהוא מחוייב המציאות, ואין צורך לציווי מיוחד על כך.
ולכן מסביר אדמו"ר הצמח צדק, כי האמונה היא להאמין כי הוא סובב כל עלמין, כלומר - להאמין שהוא ית"ש למעלה למעלה מבחינת חכמה המחייה את הנבראים. אך האמונה כי הוא ממלא כל עלמין, - שהוא מחיה את כל העולם, לכך אין צריך כלל לאמונה, אלא הוא דבר מורגש. שהרי כשם שאדם מרגיש שיש לו רוח חיים המחיה את כולם, שהרי גופו של האדם ללא הרוח המחיה אותו היא כבשר ועצמות המונחים בתבשיל, ולכן הגם שאינו רואה זאת היא מרגיש זאת ויודע זאת בידיעה ברורה כל כך שהיא דעת - הרגשה ממשית, כך גם העולם יש בו רוח חיים, שהרי הגלגלים מתנועעים והארץ מצמיחה וכו', ובהכרח שיש בורא המהווה ונותן חיות לעולם בכל עת.
ידיעה או אמונה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספרו משנה תורה כתב הרמב"ם אודות מצות ידיעת השם: "יסוד היסודות וכמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון". ובספר המצוות[6] כתב: "הצווי אשר צונו . . שנאמין שיש שם עלה וסבה הוא פועל לכל הנמצאים". ודנו גדולי ישראל בשאלה על מה הצטווינו - על האמונה שלמעלה מהשכל, או הידיעה וההבנה בשכל.
יש שכתבו שעיקר הציווי הוא על האמונה שבאה בקבלה ולא על ידי חקירה שכלית[7].
אבל רבים מגדולי ישראל כתבו שעיקר הציווי הוא על הידיעה וההבנה בשכל, ועל כן דייק הרמב"ם בלשונו "לידע"[8]. והדבר מוכרח גם מעצם העובדה שידיעת השם נמנית במניין המצוות[9] - והרי את עצם האמונה לא שייך למנות במניין המצוות, שהיא הקדמה הכרחית שבלעדיה לא שייכות המצוות, וכמו כן לא שייך לצוות על אמונה, שאינה תלויה ברצון האדם. ואם כן, הציווי הוא על הידיעה[10].
לשיטה זו, מה שכתב הרמב"ם בספר המצוות את הלשון "שנאמין" - ביאר הרבי, שדבריו בספר משנה תורה מדוייקים יותר (כי נכתבו מאוחר יותר, וייתכן שחזר בו; או כי בספר המצוות לא דייק כיון שאינו ספר הלכתי; או שהתרגום מערבית אינו מדוייק); וכמו כן ייתכן שגם בספר המצוות התרגום המדוייק הוא ידיעה ולא אמונה[11].
בתורת החסידות מבואר שישנו ציווי הן על הידיעה והן על האמונה: את מציאותו של ה' והיותו בורא העולם ומחיה אותו (במונחי הקבלה, אור הממלא כל עלמין), ניתן להבין גם על פי שכל, ועל כך מחוייבים "לידע"; אך את שלימותו של ה' הנעלית מהעולמות (אור הסובב כל עלמין), לא ניתן לתפוס בשכל, ולכך זקוקים לאמונה[12]. עוד מבואר, שדוקא על ידי הידיעה וההבנה השכלית ככל האפשרי, מקיימים בשלימות את מצוות האמונה: כאשר ישנם ענינים שמובנים בשכל והאדם אינו מתאמץ להבינם אלא מסתפק באמונה, אמונתו אינה טהורה, מפני שמעורבים בה ענינים פשוטים המובנים בשכל; דוקא אחר שמתאמץ להבין, ומאמין רק במה שלא שייך להבין, אז אמונתו שלימה וטהורה[13].
הרבי מבאר שחלוקים הרמב"ם והראב"ד בענין הידיעה והאמונה: לדעת הראב"ד הם שני ענינים שונים לחלוטין - מה ששייך לשכל, ניתן להבין בשכל, אך את הענינים שלמעלה מהשכל אין לנסות להבין ויש לקבלם באמונה פשוטה. לדעת הרמב"ם, גם את האמונה שלמעלה מהשכל יש לנסות להבין ככל הניתן בידיעה שכלית. שיטת אדמו"ר הזקן בספר התניא דומה לשיטת הרמב"ם: הספר מיוסד על הידיעה ש"קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו", כלומר, שלכל יהודי יש קשר על שכלי לקדוש ברוך הוא מצד האהבה הטבעית, אבל יש להתייגע ב"דרך ארוכה וקצרה", על ידי התבוננות ועבודה, שגם שכל האדם, מידותיו והנהגתו התמידית תהיה בהתאם לאמונתו[14].
קיום האמונה אצל כל יהודי[עריכה | עריכת קוד מקור]
"ישראל מאמינים בני מאמינים"[15], אצל כל יהודי קיימת אמונה מצד טבע עצם נפשו במציאות הבורא, ובביטול הנבראים לקב"ה ולחיות האלוקית המהווה אותם בכל רגע מחדש.
בכללות, ישנם שני טעמים לכך שהאמונה קיימת אצל יהודי מצד הטבע: א. מכיוון וליהודי יש נשמה, והיא, בפנימיותה רואה את האלוקות. ב. מצד ההתקשרות העצמית של עצם הנשמה של היהודי עם הקב"ה. הטעם השני חזק יותר, כי על ידו מובן מדוע הטבע של היהודי הוא שהוא מוכרח למסור נפשו על קידוש ה'. ומצד טעם זה האמונה יכולה לחדור בפנימיות[16].
הטעם לשם זה "אמונה", היא מכיון שכח אמונה זו מוטבע בנפש משורש עם ישראל, שהם האבות, הנקראים "אומנים" לכנסת ישראל, כמו האומן את היונק שמרגילו מעט מעט מקטנותו עד שנעשה כטבע בנפשו לכל אשר יחפוץ ללמדו, כן היא האמונה באחדות ה' שהיא מכח האבות הנקרא אומנים, הם אשר המשיכו בכללות נשמות ישראל המסתעפים מהם מעט מעט כאומן את היונק, עד שהוטבע אחדות ה' בכנס ישראל בבחינת טבעיות כאילו רואה בעין השכל ממש, לכך המקבלים שפע זו נקראים אמונה.
מעלת משה יתירה על האבות בכך שהוא הזן ומפרנס את אמונה זו על ידי הארה המגיעה מעצמות ומהות, והמשכה זו היא על ידי תורה עבודה וגמילות חסדים[17].
אצל אומות העולם[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחסידות מבואר[18] שאף שיש גם גויים שיכולים להשיג אלוקות ולהאמין, אך האמונה שלהם מוגבלת באלוקות המתלבשת בעולמות בלבד, ממלא כל עלמין, ואילו את האמונה באלוקות שלמעלה מהעולמות יש רק לבני ישראל[19].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אני מאמין - מכתבי הרבי בנושא אמונה. ליקוט ועריכה: הרב זאב ריטרמן. מכון תורה אור, תשס"ז. (מהדורה חדשה ומתוקנת - תשע"א).
- אמונה ומדע.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לקט מאמרים על אמונה באתר חב"ד
- מהי אמונה? באתר חב"ד
- הרב סימון יעקובסון אמונה
- הרב חיים לוי יצחק גינזבורג מהי אמונה? מתוך ספר אוצר פניני החסידות ד'
- הרב מנחם ברונפמן מהי "אמונה" במחשבת חב"ד? – 1200 מילים בעקבות פשרו של מושג באתר עלי ספר
- הרב מנחם מענדל דברוסקין והרב אורי גמסון אמונה וביטחון פודקאסט חב"ד ישר ולעניין
- הרב שמואל רסקין כשהאמונה מתפרצת
- אמונה - מבט פנימי, מתוך הספר 'אנשי המילה' (אנגלית)
| מצוות |
|---|
| תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה |
| מצוות עשה נבחרות |
| אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים |
| מצוות לא תעשה נבחרות |
| עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול |
הערות שוליים
- ↑ פרשת בראשית דף י"ב ע"א. רעיא מהימנא פרשת וארא דף כ"ה עמוד א
- ↑ ספר המצוות לרמב"ם מצווה א. רמב"ן בהשגותיו ללא תעשה מצווה א. ספר החינוך מצווה כה. שלא כדעת הבה"ג ור' חסדאי קראקאש (הובא בראש אמנה פרק ד) הסוברים שאין למנות זאת במניין המצוות.
- ↑ רבי חסדאי שם.
- ↑ רבי יצחק אברבנאל בראש אמנה שם
- ↑ דרך מצוותיך מצוות האמנת אלוקות פרק א
- ↑ מצוות עשה א, בתרגום אבן תיבון.
- ↑ ראה שו"ת הריב"ש סימן מה. מעיין גנים על דרוש אור החיים פרק חמישי.
- ↑ ראש אמנה פרק יז. מצודת דוד לרדב"ז מצוה א. אור נערב חלק ב פרק א. מעשה רקח על הרמב"ם שם.
- ↑ ראה לעיל בפיסקה האם נמנית במניין המצוות.
- ↑ הדרן על הרמב"ם תשמ"ח ס"ב, על פי ראש אמנה פ"ד ופי"ז.
- ↑ הערת הרבי בקונטרס תורת החסידות פרק יג. לקוטי שיחות חלק יא, ע' 339.
- ↑ דרך מצותיך מצות האמנת אלקות, סוף פרק ב. קונטרס תורת החסידות שם.
- ↑ קונטרס תורת החסידות שם.
- ↑ לקוטי שיחות חלק לד, שיחת נצבים ב.
- ↑ תלמוד בבלי - מסכת שבת, צ"ז, א. תניא פרק י"ח, מ"ב.
- ↑ ואתה תצווה תשמ"א - קונטרס פורים קטן תשנ"ב.
- ↑ דרך מצוותיך מצות מחצית השקל ע' סה א
- ↑ סידור עם דא"ח (חלק שני) רפד, ג (חג המצות), עמוד 568.
- ↑ ראו גם ספר המאמרים אידיש 'בינו בוערים בעם' תשרי תש"ב. ספר המאמרים תרפ"ג עמוד קס.