שבת סליחות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
||
| (13 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שבת סליחות''' הוא כינוי מקובל | {{חלונית | ||
|תוכן={{יישור טקסט|מרכז|'''שבת סליחות בליובאוויטש'''}} | |||
"בכל יום נוסף מתקרבים יותר לשבת סליחות. את החסידות של שבת סליחות היו שומעים בכוונת הלב אחרת לגמרי. בליל שבת של ערב סליחות היו בדרך כלל ממעטים בשינה, כי לא היו יכולים לישון, האדם לא מצא לו מקום, ולמקוה היו הולכים לפני שהאיר אור היום. | |||
במקוה כבר פוגשים באנשים רבים, כולם ממהרים, על כולם ניתן להכיר ששבת זו שונה מכל שבתות השנה, הרי היא השבת שלפני סליחות. | |||
במוח הולמות המחשבות המחשבות הזורמות בגאון. ברעיון חולפת הזעקה הסוערת של "ולך ה’ הצדקה" ועוד יותר מכך ההרגשה של "ולנו בושת הפנים", טובלים בלב שבור, והאדם מבקר את עצמו, האם טבילה היא אכן טבילה של תשובה אמיתית בחרטה על העבר וקבלה על להבא, או שהיא חלילה בבחינת "טובל ושרץ בידו". | |||
כשעברו ליד המנינים – בית המדרש ו"בנימין’ס שטיבל" – היו שומעים קהל אנשים אומרים תהלים. | |||
אמירת התהלים באותה שבת היתה גם היא שונה מאמירת התהלים בכל השנה, למרות שאלה הם אותם יהודים פשוטים המתאספים כל יום בהשכמה לומר תהלים. ובשבת היו באים גם אלה שכל השבוע היו שוהים – לרגל עסקיהם – בעיירות וביישובים. אך אותה שבת שונה גם אצלם מכל השבתות, כל אחד עסוק עם עצמו, ובקול אמירת התהלים נשמע קול פנימי של "מקיף" חסידי. | |||
כאשר שבו מהמקוה היו הולכים לחזור את המאמר, דבר שלקח כמה שעות. כרגיל היו נכנסים ל"חזרה", וממשיכים לחזור את המאמר עד התפלה, ובשעה שלש היו אוכלים סעודת שבת קודש. | |||
סעודת שבת קודש של שבת סליחות – על שולחנו של כ"ק אדמו"ר הרש"ב – היתה אף היא שונה מסעודות שבת קודש של כל השנה, היא היתה קצרה יותר. הסעודות בכלל בליובאוויטש לא ארכו זמן רב, אלא שלפרקים היו מתוועדים בהן, מספרים סיפור או חוזרים על אימרה. | |||
לסעודות השבת בליובאוויטש היה סדר מסודר. בכלל היה לליובאוויטש סדר קבוע בכל הדברים ומוגבל בהגבלות של זמן ומקום. בשבת סליחות היה הכל בקיצור, שכן בכל דבר הורגש ריח הימים הנוראים." | |||
|מקור=לקוטי-דיבורים חלק א' עמוד 153. ספר השיחות ה'ש"ת עמוד יח.}} | |||
'''שבת סליחות''' הוא כינוי מקובל ל[[שבת]] שערב שבוע ה[[סליחות]]. בשבת זו, [[חסידים]] רבים נוסעים לרבותיהם, כדי לזכות להשתתף במעמד הסליחות שב[[מוצאי שבת]]. בנוסף, קרויה השבת כך מכיוון שהיא הכנה לעבודת הסליחות שמיד לאחריה. | |||
בחלק מהשנים שבת זו היא גם "[[שבת מברכים]]" בה נוהגים בכל מנהגי שבת מברכים חוץ מאמירת ברכת החודש, וחלק מהשנים היא שבת אחת קודם לכן. | |||
==שבת סליחות הסמוכה לראש השנה== | ==שבת סליחות הסמוכה לראש השנה== | ||
כאשר שבת סליחות סמוכה | הרבי מציין את הרמז בכך ששבת סליחות חלה בפרשת כי תבוא (בחלק מהשנים), בה מופיעים צ"ח קללות, כמנין סל"ח{{הערה|1=[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/09/09-09-2015-13-48-43-%D7%9B%D7%99-%D7%91%D7%90-%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%90.pdf שבת סליחות תשמ"ה, קובץ 'כי בא מועד' עמוד 16] ([https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/3773970 וראו דברי החיד"א על רמז זה]).}}. | ||
כאשר שבת סליחות סמוכה ל[[ראש השנה]] (במידה והוא חל ביום חמישי או בשבת קודש), יש לה מנהגים מיוחדים, הנובעים מסמיכותה לראש השנה ומהיותה שבת שלפני [[ראש חודש]], אף שאין מברכים בה בפועל את החודש, בנוסף על היותה שבת שלפני אמירת הסליחות. | |||
===שחרית=== | ===שחרית=== | ||
אין מברכים את החודש. גם בשבת זו אומרים, קודם תפילת שחרית, את כל | אין מברכים את החודש. גם בשבת זו אומרים, קודם תפילת שחרית, את כל ה[[תהלים]]{{הערה|ספר-המנהגים עמ' 30.}}, אף-על-פי שאין מברכין את החודש{{הערה|לבוש ר"ס תכא. מטה-אפרים סימן תקפ"א סעיף מז}}. | ||
[[הבעש"ט]] אמר, שבשבת זו [[הקב"ה]] בעצמו מברך את החודש השביעי, המושבע והמשביע ברוב טוב לבית-ישראל על כל השנה, ובכוח זה ישראל מברכים את החודשים י"א פעמים בשנה{{הערה|ספר-המנהגים (מנהגי ר"ה)}}. | [[הבעש"ט]] אמר, שבשבת זו [[הקב"ה]] בעצמו מברך את החודש השביעי, המושבע והמשביע ברוב טוב לבית-ישראל על כל השנה, ובכוח זה ישראל מברכים את החודשים י"א פעמים בשנה{{הערה|ספר-המנהגים (מנהגי ר"ה). נתבאר בהרחבה ב[https://drive.google.com/file/d/1a1VJ4D3NIVLOsQm0BpRvTwBMVikbEkhk/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות ח"ט שיחה ב' לפרשת נצבים].}}. | ||
אומרים 'אב הרחמים'{{הערה|'התוועדויות' תש"נ חלק ד' עמ' 299}}. | אומרים 'אב הרחמים'{{הערה|'התוועדויות' תש"נ חלק ד' עמ' 299}}. | ||
===צדקה=== | ===צדקה=== | ||
בשבת שלפני ראש-השנה - יש{{הערה|'התוועדויות' [[תשמ"ח]] חלק ד' עמ' 376}} להתחיל בשבת עצמה ב[[צדקה]] באופן המותר בשבת, על ידי | בשבת שלפני ראש-השנה - יש{{הערה|'התוועדויות' [[תשמ"ח]] חלק ד' עמ' 376}} להתחיל בשבת עצמה ב[[צדקה]] באופן המותר בשבת, על ידי צדקה דמאכל ו[[משקה]] ([[לחיים]]) או על ידי צדקה רוחנית, כמו נתינת עצה טובה, ועל-אחת-כמה-וכמה [[לימוד תורה]], ועוד וגם זה עיקר - קבלת החלטה טובה (כולל הסכום!{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמ' 222 ובהערות}}) שתיכף ומיד לאחר השבת יקיים... [נתינת ממון בפועל, להפריש לעצמו ולתיתה לעני או לגבאי בבוקר{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמ' 222 ובהערות}}]. | ||
==סעודה והתוועדות== | ==סעודה והתוועדות== | ||
לאחרי התפילה - [[התוועדות]] בבית-הכנסת, מכיוון שנהגו חסידים להתוועד בכל שבת סליחות{{הערה|'התוועדויות' [[תשי"א]] חלק ב' עמ' 327, [[תשמ"ב]] חלק ד' עמ' 2253, [[תשמ"ג]] חלק ד' עמ' 2045 ועוד}}, ואף במוצאי-שבת-קודש - כהכנה לאמירת הסליחות. | לאחרי התפילה - [[התוועדות]] בבית-הכנסת, מכיוון שנהגו חסידים להתוועד בכל שבת סליחות{{הערה|'התוועדויות' [[תשי"א]] חלק ב' עמ' 327, [[תשמ"ב]] חלק ד' עמ' 2253, [[תשמ"ג]] חלק ד' עמ' 2045 ועוד}}, ואף במוצאי-שבת-קודש - כהכנה לאמירת הסליחות. | ||
סעודת שבת קודש של שבת סליחות על שולחנו של [[אדמו"ר מוהרש"ב]] | סעודת שבת קודש של שבת סליחות על שולחנו של [[אדמו"ר מוהרש"ב]] הייתה שונה מסעודות השבת קודש של שאר שבתות השנה, שהייתה קצרה מהן בהרבה. בכלל הסעודות ב[[ליובאוויטש]] לא נמשכו זמן רב, אלא שלפרקים הייתה הסעודה מתארכת מתוך סיפור מעשה וכדומה{{הערה|לקוטי דיבורים, עמ' 233}}. | ||
==מוצאי שבת סליחות== | ==מוצאי שבת סליחות== | ||
| שורה 24: | שורה 48: | ||
===הלבושים=== | ===הלבושים=== | ||
מנהגו של | מנהגו של [[הרבי]] לצאת לסליחות לבוש ב[[בגד|בגדי]] שבת. | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] היה מחליף את מלבושיו של שבת למלבושי חול, וכך יצא לסליחות בכובע של חול{{הערה|מהרב רפאל הכהן}}. | [[אדמו"ר הרש"ב]] היה מחליף את מלבושיו של שבת למלבושי חול, וכך יצא לסליחות בכובע של חול{{הערה|מהרב רפאל הכהן}}. | ||
===שעת אמירת הסליחות=== | ===שעת אמירת הסליחות=== | ||
סליחות הראשונות - מתחילין אחר, ובסמוך, לחצות לילה{{הערה|ספר המנהגים}}. | סליחות הראשונות - מתחילין אחר, ובסמוך, לחצות לילה{{הערה|[[ספר המנהגים]].}}. ב[[המניין של הרבי|מניין של הרבי]] אמירת ה"סליחות" הראשונה במוצאי שבת קודש בשעה 1:00 בלילה. | ||
===צדקה ומאמר=== | ===צדקה ומאמר=== | ||
כדאי לקשר את אמירת הסליחות (-תפילה) עם תורה וצדקה: ללמוד עניין בתורה ולתת צדקה לפני אמירת הסליחות, ואז פועלים את בקשת הסליחות וההמשכה שלאחריה. עניין בתורה – כדאי ללמוד את מאמר אדמו"ר הזקן ד"ה 'לך ה' הצדקה' הנדפס בתחילת הסליחות (שיש בו עניין בתושב"כ, עניין בתושבע"פ וכן מסקנה להלכה), ולפחות תחילתו וסופו{{הערה|משיחת שבת סליחות תשל"ד}}. | כדאי לקשר את אמירת הסליחות (-תפילה) עם תורה וצדקה: ללמוד עניין בתורה ולתת צדקה לפני אמירת הסליחות, ואז פועלים את בקשת הסליחות וההמשכה שלאחריה. עניין בתורה – כדאי ללמוד את [[מאמר]] [[אדמו"ר הזקן]] ד"ה 'לך ה' הצדקה' הנדפס בתחילת הסליחות (שיש בו עניין בתושב"כ, עניין בתושבע"פ וכן מסקנה להלכה), ולפחות תחילתו וסופו{{הערה|משיחת שבת סליחות תשל"ד}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[סליחות]] | *[[סליחות]] | ||
*[[ג' דסליחות]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15525&CategoryID=2428 שבת סליחות בלי סליחות], שיחת השבוע | *[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15525&CategoryID=2428 שבת סליחות בלי סליחות], שיחת השבוע | ||
*[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1201&CategoryID=748 שבת סליחות בעיירה ליובאוויטש] חב"ד | *[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1201&CategoryID=748 שבת סליחות בעיירה ליובאוויטש] באתר צעירי חב"ד | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/09/blog-post_10.html שמחים אך רציניים באמירת הסליחות: 'שאקלידקערהייט', על שום מה?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
{{חגים וזמנים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:שבתות מיוחדות]] | [[קטגוריה:שבתות מיוחדות]] | ||
[[קטגוריה:הכנות לראש השנה]] | [[קטגוריה:הכנות לראש השנה]] | ||
[[קטגוריה:חגים וזמנים]] | [[קטגוריה:חגים וזמנים]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:59, 29 בספטמבר 2024
|
שבת סליחות בליובאוויטש
"בכל יום נוסף מתקרבים יותר לשבת סליחות. את החסידות של שבת סליחות היו שומעים בכוונת הלב אחרת לגמרי. בליל שבת של ערב סליחות היו בדרך כלל ממעטים בשינה, כי לא היו יכולים לישון, האדם לא מצא לו מקום, ולמקוה היו הולכים לפני שהאיר אור היום. במקוה כבר פוגשים באנשים רבים, כולם ממהרים, על כולם ניתן להכיר ששבת זו שונה מכל שבתות השנה, הרי היא השבת שלפני סליחות. במוח הולמות המחשבות המחשבות הזורמות בגאון. ברעיון חולפת הזעקה הסוערת של "ולך ה’ הצדקה" ועוד יותר מכך ההרגשה של "ולנו בושת הפנים", טובלים בלב שבור, והאדם מבקר את עצמו, האם טבילה היא אכן טבילה של תשובה אמיתית בחרטה על העבר וקבלה על להבא, או שהיא חלילה בבחינת "טובל ושרץ בידו". כשעברו ליד המנינים – בית המדרש ו"בנימין’ס שטיבל" – היו שומעים קהל אנשים אומרים תהלים. אמירת התהלים באותה שבת היתה גם היא שונה מאמירת התהלים בכל השנה, למרות שאלה הם אותם יהודים פשוטים המתאספים כל יום בהשכמה לומר תהלים. ובשבת היו באים גם אלה שכל השבוע היו שוהים – לרגל עסקיהם – בעיירות וביישובים. אך אותה שבת שונה גם אצלם מכל השבתות, כל אחד עסוק עם עצמו, ובקול אמירת התהלים נשמע קול פנימי של "מקיף" חסידי. כאשר שבו מהמקוה היו הולכים לחזור את המאמר, דבר שלקח כמה שעות. כרגיל היו נכנסים ל"חזרה", וממשיכים לחזור את המאמר עד התפלה, ובשעה שלש היו אוכלים סעודת שבת קודש. סעודת שבת קודש של שבת סליחות – על שולחנו של כ"ק אדמו"ר הרש"ב – היתה אף היא שונה מסעודות שבת קודש של כל השנה, היא היתה קצרה יותר. הסעודות בכלל בליובאוויטש לא ארכו זמן רב, אלא שלפרקים היו מתוועדים בהן, מספרים סיפור או חוזרים על אימרה. לסעודות השבת בליובאוויטש היה סדר מסודר. בכלל היה לליובאוויטש סדר קבוע בכל הדברים ומוגבל בהגבלות של זמן ומקום. בשבת סליחות היה הכל בקיצור, שכן בכל דבר הורגש ריח הימים הנוראים." |
| לקוטי-דיבורים חלק א' עמוד 153. ספר השיחות ה'ש"ת עמוד יח. |
שבת סליחות הוא כינוי מקובל לשבת שערב שבוע הסליחות. בשבת זו, חסידים רבים נוסעים לרבותיהם, כדי לזכות להשתתף במעמד הסליחות שבמוצאי שבת. בנוסף, קרויה השבת כך מכיוון שהיא הכנה לעבודת הסליחות שמיד לאחריה.
בחלק מהשנים שבת זו היא גם "שבת מברכים" בה נוהגים בכל מנהגי שבת מברכים חוץ מאמירת ברכת החודש, וחלק מהשנים היא שבת אחת קודם לכן.
שבת סליחות הסמוכה לראש השנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי מציין את הרמז בכך ששבת סליחות חלה בפרשת כי תבוא (בחלק מהשנים), בה מופיעים צ"ח קללות, כמנין סל"ח[1].
כאשר שבת סליחות סמוכה לראש השנה (במידה והוא חל ביום חמישי או בשבת קודש), יש לה מנהגים מיוחדים, הנובעים מסמיכותה לראש השנה ומהיותה שבת שלפני ראש חודש, אף שאין מברכים בה בפועל את החודש, בנוסף על היותה שבת שלפני אמירת הסליחות.
שחרית[עריכה | עריכת קוד מקור]
אין מברכים את החודש. גם בשבת זו אומרים, קודם תפילת שחרית, את כל התהלים[2], אף-על-פי שאין מברכין את החודש[3].
הבעש"ט אמר, שבשבת זו הקב"ה בעצמו מברך את החודש השביעי, המושבע והמשביע ברוב טוב לבית-ישראל על כל השנה, ובכוח זה ישראל מברכים את החודשים י"א פעמים בשנה[4].
אומרים 'אב הרחמים'[5].
צדקה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשבת שלפני ראש-השנה - יש[6] להתחיל בשבת עצמה בצדקה באופן המותר בשבת, על ידי צדקה דמאכל ומשקה (לחיים) או על ידי צדקה רוחנית, כמו נתינת עצה טובה, ועל-אחת-כמה-וכמה לימוד תורה, ועוד וגם זה עיקר - קבלת החלטה טובה (כולל הסכום![7]) שתיכף ומיד לאחר השבת יקיים... [נתינת ממון בפועל, להפריש לעצמו ולתיתה לעני או לגבאי בבוקר[8]].
סעודה והתוועדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחרי התפילה - התוועדות בבית-הכנסת, מכיוון שנהגו חסידים להתוועד בכל שבת סליחות[9], ואף במוצאי-שבת-קודש - כהכנה לאמירת הסליחות.
סעודת שבת קודש של שבת סליחות על שולחנו של אדמו"ר מוהרש"ב הייתה שונה מסעודות השבת קודש של שאר שבתות השנה, שהייתה קצרה מהן בהרבה. בכלל הסעודות בליובאוויטש לא נמשכו זמן רב, אלא שלפרקים הייתה הסעודה מתארכת מתוך סיפור מעשה וכדומה[10].
מוצאי שבת סליחות[עריכה | עריכת קוד מקור]
התוועדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהתוועדות ימי הסליחות בליובאוויטש הגיעו המתוועדים לסליחות "שאקלדיקערהייט" (מתנדנדים) מה"עד דלא ידע" דההתוועדות שלפנ"ז!... ואף שאין להשוות בין התקופות, הרי כל העניינים ניתנו לכאו"א בירושה[11].
הלבושים[עריכה | עריכת קוד מקור]
מנהגו של הרבי לצאת לסליחות לבוש בבגדי שבת.
אדמו"ר הרש"ב היה מחליף את מלבושיו של שבת למלבושי חול, וכך יצא לסליחות בכובע של חול[12].
שעת אמירת הסליחות[עריכה | עריכת קוד מקור]
סליחות הראשונות - מתחילין אחר, ובסמוך, לחצות לילה[13]. במניין של הרבי אמירת ה"סליחות" הראשונה במוצאי שבת קודש בשעה 1:00 בלילה.
צדקה ומאמר[עריכה | עריכת קוד מקור]
כדאי לקשר את אמירת הסליחות (-תפילה) עם תורה וצדקה: ללמוד עניין בתורה ולתת צדקה לפני אמירת הסליחות, ואז פועלים את בקשת הסליחות וההמשכה שלאחריה. עניין בתורה – כדאי ללמוד את מאמר אדמו"ר הזקן ד"ה 'לך ה' הצדקה' הנדפס בתחילת הסליחות (שיש בו עניין בתושב"כ, עניין בתושבע"פ וכן מסקנה להלכה), ולפחות תחילתו וסופו[14].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שבת סליחות בלי סליחות, שיחת השבוע
- שבת סליחות בעיירה ליובאוויטש באתר צעירי חב"ד
- שמחים אך רציניים באמירת הסליחות: 'שאקלידקערהייט', על שום מה?, באתר 'לחלוחית גאולתית'
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |
הערות שוליים
- ↑ שבת סליחות תשמ"ה, קובץ 'כי בא מועד' עמוד 16 (וראו דברי החיד"א על רמז זה).
- ↑ ספר-המנהגים עמ' 30.
- ↑ לבוש ר"ס תכא. מטה-אפרים סימן תקפ"א סעיף מז
- ↑ ספר-המנהגים (מנהגי ר"ה). נתבאר בהרחבה בלקוטי שיחות ח"ט שיחה ב' לפרשת נצבים.
- ↑ 'התוועדויות' תש"נ חלק ד' עמ' 299
- ↑ 'התוועדויות' תשמ"ח חלק ד' עמ' 376
- ↑ ספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמ' 222 ובהערות
- ↑ ספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמ' 222 ובהערות
- ↑ 'התוועדויות' תשי"א חלק ב' עמ' 327, תשמ"ב חלק ד' עמ' 2253, תשמ"ג חלק ד' עמ' 2045 ועוד
- ↑ לקוטי דיבורים, עמ' 233
- ↑ משיחת ליל ג' דסליחות תנש"א
- ↑ מהרב רפאל הכהן
- ↑ ספר המנהגים.
- ↑ משיחת שבת סליחות תשל"ד