ניגון מי ארמיא אדמורא: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
(21 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
ניגון '''מי ארמיא אדמורא''' הינו [[ניגון]] ב[[רוסית]] המבטא את התמסרות החסידים לרבי כחיילים אל מפקדיהם, ומבוסס על שיר רוסי של הצבא האדום. | ניגון '''מי ארמיא אדמורא''' הינו [[ניגון]] ב[[רוסית]] המבטא את התמסרות החסידים לרבי כחיילים אל מפקדיהם, ומבוסס על שיר רוסי של הצבא האדום. | ||
== מקור הניגון == | == מקור הניגון == | ||
הניגון המקורי הינו מארש רוסי שהולחן לכבוד חיל הפרשים של הצבא האדום | הניגון המקורי הינו מארש רוסי שהולחן על ידי שני האחים היהודים דמיטרי ודינאל פוקארס (האחד מלחין והשני משורר) לכבוד חיל הפרשים של הצבא האדום{{הערה|ישנה שמועה {{מקור}} שכאשר ביקשו משתי האחים, שיכתבו בין לילה מארש למצעד הניצחון שיערך למחרת, השנים - שהיו בחורי ישיבה לשעבר שנסחפו בזרם הקומוניסטי - ניסו לשחזר ניגוני מארש שניגנו בעבר בישיבה, וזה הניגון שבחרו להתאים אליו את המילים.}}. החסיד ר' [[בן ציון שמטוב]], בעת ששהה בבית האסורים, שמע את השיר וחיבר על מנגינתו את המילים החסידיות (שנכתבו כמעט כולם על פי השיר המקורי - בשינויים אודות מיהם החיילים, מיהו המפקד, ומהי המשימה ומיהו האויב וכו'). | ||
== הניגון בהתוועדויות עם הרבי == | == הניגון בהתוועדויות עם הרבי == | ||
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י"ט כסלו]] [[תש"כ]] ציווה [[הרבי]] לנגן 'ניגון רוסי'. כאשר הקהל התמהמה בבחירת הניגון המתאים, אמר הרבי בבת שחוק: עד שיתיישבו בדעתם - יבוא [[משיח]]. אחד המסובים התחיל לנגן "[[כאטש מי כודי]]", ואמר הרבי: הרי הם (יהודי רוסיה) אינם 'כודי' (דלים)!... לאחר מכן ניגן ה[[חסיד]] ר' [[בן ציון שם טוב]] עם | ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י"ט כסלו]] [[תש"כ]] ציווה [[הרבי]] לנגן 'ניגון רוסי'. כאשר הקהל התמהמה בבחירת הניגון המתאים, אמר הרבי בבת שחוק: עד שיתיישבו בדעתם - יבוא [[משיח]]. אחד המסובים התחיל לנגן "[[כאטש מי כודי]]", ואמר הרבי: הרי הם (יהודי רוסיה) אינם 'כודי' (דלים)!... לאחר מכן ניגן ה[[חסיד]] ר' [[בן ציון שם טוב]] עם הקהל{{הערה|לכאורה צ"ע מי הכיר את הניגון בקהל חוץ ממנו(ראה לעיל: מקור הניגון), וי"ל שבהדרגה וכו'.}} את הניגון. | ||
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[פורים]] [[תשמ"ו]] לאחר [[שיחה|שיחת קודש]] של [[הרבי]], התחיל ר' [[שלום דב בער גלזמן]] לנגן את הניגון ואחדים מהקהל התחילו לנגן ניגון, הרבי הגיב על כך בחיוך שיעזרו לו לנגן עם הניגון שלו. כשפסקו לנגן, והנ"ל כבר התיישב במקומו, הרבי הביט לכיוונו ואמר (בחיוך) שב[[רוסיה]] היו אומרים "חסיד אוצ'וק", שפירושו החסיד נעלם, והתחילו שוב לנגן את הניגון. | ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[פורים]] [[תשמ"ו]] לאחר [[שיחה|שיחת קודש]] של [[הרבי]], התחיל ר' [[שלום דב בער גלזמן]] לנגן את הניגון ואחדים מהקהל התחילו לנגן ניגון, הרבי הגיב על כך בחיוך שיעזרו לו לנגן עם הניגון שלו. כשפסקו לנגן, והנ"ל כבר התיישב במקומו, הרבי הביט לכיוונו ואמר (בחיוך) שב[[רוסיה]] היו אומרים "חסיד אוצ'וק", שפירושו החסיד נעלם, והתחילו שוב לנגן את הניגון. | ||
מספר פעמים שרו את הניגון במעמד [[כוס של ברכה]] כשהרבי מעודד בחוזקה{{מקור}}. | |||
ניגון זה הוא ניגון קצ"ח בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]. | |||
==מילות השיר עם תרגום לעברית== | ==מילות השיר עם תרגום לעברית== | ||
שורה 106: | שורה 110: | ||
:נא מי ז'ע ספלאטיוושיס, יעדינוי סעמיוי, | :נא מי ז'ע ספלאטיוושיס, יעדינוי סעמיוי, | ||
:ווסיא ווישע ווזדימאיעם תמימאווסקיי פלאג. | :ווסיא ווישע ווזדימאיעם תמימאווסקיי נאש פלאג. | ||
:פזמון | :פזמון | ||
שורה 112: | שורה 116: | ||
:[[נ.ק.וו.ד.]] נאם גאטאווילא אודאר זא אודאראם, | :[[נ.ק.וו.ד.]] נאם גאטאווילא אודאר זא אודאראם, | ||
:נא מי ניע | :נא מי ניע זדאוואליס וו ניעראוונאם באיו | ||
:ס וערוי וו פאבעדו זארי אסוואבאז'דיעניא, | :ס וערוי וו פאבעדו זארי אסוואבאז'דיעניא, | ||
שורה 120: | שורה 124: | ||
:פזמון | :פזמון | ||
:מנוגא דרוזיא | :מנוגא דרוזיא נאשיך וו טיורמאך אי סילקאך, | ||
:דא אי ביל ז'ע סראז'אן ניע אדין נאש גערוי. | :דא אי ביל ז'ע סראז'אן ניע אדין נאש גערוי. | ||
שורה 130: | שורה 134: | ||
:פזמון | :פזמון | ||
:פאד נאטיסקאם ווראז' | :פאד נאטיסקאם ווראז'עסקיך גאנעניי אי טערארא, | ||
:קרעפניעט נאש בראטסקיי סאויז, תמימאוו. | :קרעפניעט נאש בראטסקיי סאויז, תמימאוו. | ||
שורה 136: | שורה 140: | ||
:וו אטוועט נא גאניענייא וועזדיע ראזדאיאטסטא, | :וו אטוועט נא גאניענייא וועזדיע ראזדאיאטסטא, | ||
:נאש קליטש | :פריזוואניא נאש קליטש: בוד גאטאוו! בוד גאטאוו! | ||
| valign="top" | | | valign="top" | | ||
:{{כתב גדול|'''תרגום לעברית'''}}{{ש}}{{צבע|אדום=FF|ירוק=FF|כחול=FF|.....}}פזמון: | :{{כתב גדול|'''תרגום לעברית'''}}{{ש}}{{צבע|אדום=FF|ירוק=FF|כחול=FF|.....}}פזמון: | ||
:אנו צבא [[ | :אנו צבא ה[[אדמו"ר]], ואודותינו, | ||
: | :ובכל{{הערה|לא מדוייק מילולית.}} העולם המתקדם מתהלך הסיפור, | ||
:על כך, שבימי הסכנה, חצינו את הגבול האדום, | :על כך, שבימי הסכנה, חצינו את הגבול האדום, | ||
שורה 151: | שורה 155: | ||
:פזמון | :פזמון | ||
:אנו שומריו הצעירים של העם העתיק, | :אנו שומריו הצעירים{{הערה|אוצ"ל: המשמר הצעיר.}} של העם העתיק, | ||
:נועזים, | :נועזים, נחושים{{הערה|הכי קרוב למשמעות המילולית. כולל גם: יציבות, חוזק.}}, שורות של [[תמימים]]. | ||
:הסיסמא שלנו: [[לימוד התורה]], | :הסיסמא שלנו: [[לימוד התורה]], | ||
שורה 159: | שורה 163: | ||
:המוטו שלנו: [[עבודת הבורא]], | :המוטו שלנו: [[עבודת הבורא]], | ||
:קריאת | :קריאת ההתגייסות שלנו: היה מוכן! היה מוכן! | ||
:פזמון | :פזמון | ||
:מעקבים | :מארבים{{הערה|ע"פ הענין [ראה לדוגמה לקו"ש חט"ז שמות א אות ב' ואילך]. מילולית: מעקבים (וגם זה בדוחק).}} ורמי', בוגדים שפלים, | ||
: | :נתיבנו נכבש{{הערה|יושב (ו' שרוקה), ע"מ לעצור אותנו. ואולי מדוייק יותר: נתפס, נלקח}} על ידי אויב מר. | ||
:שומרים | :אבל אנו שומרים על אחדותנו, כמשפחה אחת, | ||
:מעל הכל מתנשא דגל התמימים. | :מעל הכל מתנשא בכל מקום שנהי' [[דגל]] התמימים שלנו. | ||
:פזמון | :פזמון | ||
:[[נ.ק.וו.ד.]] | :[[נ.ק.וו.ד.]] הכין לנו מכה אחר מכה, | ||
:אולם אין אנו נכנעים | :אולם אין אנו נכנעים בקרב הלא-שקול. | ||
:עם אמונה בנצחוננו, | :עם אמונה בנצחוננו, אור השיחרור, | ||
: | :אנו ממשיכים בעבודתנו. | ||
:פזמון | :פזמון | ||
שורה 185: | שורה 189: | ||
:חברים רבים שלנו במאסר ובגלות, | :חברים רבים שלנו במאסר ובגלות, | ||
: | :וכבר נוצח לא אחד מגיבורינו. | ||
:אנו, השומרים הצעירים, הגענו להחליף אותם, | :אנו, המשמר הצעיר{{הערה|לפי הענין. מילולית: השומרים הצעירים.}}, הגענו להחליף אותם, | ||
:אותנו | :מנהיג אותנו הגיבור העולמי שלנו ([[הרבי]]). | ||
:פזמון | :פזמון | ||
:תחת | :תחת מתקפת האויב, הגירוש והטרור, | ||
: | :מתחזקת אחוותנו{{הערה|איחוד של: האיחוד האחוותי שלנו.}}, התמימים. | ||
:בתגובה לרדיפות מתפשטת בכל מקום, | :בתגובה לרדיפות מתפשטת בכל מקום, | ||
:קריאת | :קריאת ההתגייסות שלנו: היה מוכן! היה מוכן! | ||
|} | |} | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*[https://chabadpedia.co.il/images/8/80/NSH_198_Mi_Armia_Admura.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{שמע}} | |||
* [http://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95-%D7%A8%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%99-%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%90-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90-%E2%80%A2-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97/ הניגון בביצוע מקהלת 'הקאפעליע' של יוסי כהן] עם מילות הניגון {{שמע}} {{אינפו}} | * [http://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95-%D7%A8%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%99-%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%90-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90-%E2%80%A2-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97/ הניגון בביצוע מקהלת 'הקאפעליע' של יוסי כהן] עם מילות הניגון {{שמע}} {{אינפו}} | ||
* [ | * [https://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9E%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90_-_%D7%9E%D7%A7%D7%94%D7%9C%D7%AA_%D7%A0%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%93%2C_%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%9F.mp4 הניגון בביצוע מקהלה מלונדון] {{שמע}} | ||
* [ | * [https://col.org.il/news/140794 שיר הפרשים האדומים הפך להמנון חיילי הרבי • ניגון לשבת] {{חב"ד און ליין}} | ||
{{מסורת הנגינה}} | |||
{{מיון רגיל:מי ארמיא אדמורא}} | |||
[[קטגוריה:ניגונים ברוסית]] | [[קטגוריה:ניגונים ברוסית]] | ||
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]] | [[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]] | ||
[[קטגוריה:ניגוני נצחון]] | |||
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]] |
גרסה אחרונה מ־14:26, 8 בנובמבר 2024
ניגון מי ארמיא אדמורא הינו ניגון ברוסית המבטא את התמסרות החסידים לרבי כחיילים אל מפקדיהם, ומבוסס על שיר רוסי של הצבא האדום.
מקור הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
הניגון המקורי הינו מארש רוסי שהולחן על ידי שני האחים היהודים דמיטרי ודינאל פוקארס (האחד מלחין והשני משורר) לכבוד חיל הפרשים של הצבא האדום[1]. החסיד ר' בן ציון שמטוב, בעת ששהה בבית האסורים, שמע את השיר וחיבר על מנגינתו את המילים החסידיות (שנכתבו כמעט כולם על פי השיר המקורי - בשינויים אודות מיהם החיילים, מיהו המפקד, ומהי המשימה ומיהו האויב וכו').
הניגון בהתוועדויות עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהתוועדות י"ט כסלו תש"כ ציווה הרבי לנגן 'ניגון רוסי'. כאשר הקהל התמהמה בבחירת הניגון המתאים, אמר הרבי בבת שחוק: עד שיתיישבו בדעתם - יבוא משיח. אחד המסובים התחיל לנגן "כאטש מי כודי", ואמר הרבי: הרי הם (יהודי רוסיה) אינם 'כודי' (דלים)!... לאחר מכן ניגן החסיד ר' בן ציון שם טוב עם הקהל[2] את הניגון.
בהתוועדות פורים תשמ"ו לאחר שיחת קודש של הרבי, התחיל ר' שלום דב בער גלזמן לנגן את הניגון ואחדים מהקהל התחילו לנגן ניגון, הרבי הגיב על כך בחיוך שיעזרו לו לנגן עם הניגון שלו. כשפסקו לנגן, והנ"ל כבר התיישב במקומו, הרבי הביט לכיוונו ואמר (בחיוך) שברוסיה היו אומרים "חסיד אוצ'וק", שפירושו החסיד נעלם, והתחילו שוב לנגן את הניגון.
מספר פעמים שרו את הניגון במעמד כוס של ברכה כשהרבי מעודד בחוזקה[דרוש מקור].
ניגון זה הוא ניגון קצ"ח בפרוייקט מסורת הניגונים.
מילות השיר עם תרגום לעברית[עריכה | עריכת קוד מקור]
ברוסית
,Мы армия Адмура, и про нас ,Весь мир передовой ведет рассказ ,О том, что в дни опасные, Прошли границы красные .Вооруженные до зубов, И все, как один, готов Припев ,Мы юная стража седого народа .Мы смелые, стойкие, ряды Тмимов ,Наш лозунг: Лимуд Ѓатойро ,Девиз наш: Авойдас Ѓабойре !Призывный наш Клич: Будь готов! будь готов Припев ,Слежкой и обманом, предательством подлым .Путь наш усеял озлобленный враг ,Но мы же сплотившись, единой семьею .Все выше вздымаем тмимовский наш флаг Припев ,НКВД нам готовило удар за ударом .Но мы не сдавались в неравном бою ,С верой в победу зари освобождения .Мы продолжали работу свою Припев Много друзья наш в тюрьмах и ссылках .Да и был же сражен не один наш герой ,Мы, юная стража, шли им на смену .нами руководил наш Герой мировой Припев ,Под натиском вражеских гонений и террора .Крепнет наш братский союз, Тмимов ,В ответ на гоненья везде раздается !Наш клич призывной: Будь готов! будь готов |
|
|
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לשמיעת הניגון מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ
- הניגון בביצוע מקהלת 'הקאפעליע' של יוסי כהן עם מילות הניגון
- הניגון בביצוע מקהלה מלונדון
- שיר הפרשים האדומים הפך להמנון חיילי הרבי • ניגון לשבת
מסורת הניגונים - ר' דוד הורביץ | |
---|---|
| |
ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון |
- ↑ ישנה שמועה [דרוש מקור] שכאשר ביקשו משתי האחים, שיכתבו בין לילה מארש למצעד הניצחון שיערך למחרת, השנים - שהיו בחורי ישיבה לשעבר שנסחפו בזרם הקומוניסטי - ניסו לשחזר ניגוני מארש שניגנו בעבר בישיבה, וזה הניגון שבחרו להתאים אליו את המילים.
- ↑ לכאורה צ"ע מי הכיר את הניגון בקהל חוץ ממנו(ראה לעיל: מקור הניגון), וי"ל שבהדרגה וכו'.
- ↑ לא מדוייק מילולית.
- ↑ אוצ"ל: המשמר הצעיר.
- ↑ הכי קרוב למשמעות המילולית. כולל גם: יציבות, חוזק.
- ↑ ע"פ הענין [ראה לדוגמה לקו"ש חט"ז שמות א אות ב' ואילך]. מילולית: מעקבים (וגם זה בדוחק).
- ↑ יושב (ו' שרוקה), ע"מ לעצור אותנו. ואולי מדוייק יותר: נתפס, נלקח
- ↑ לפי הענין. מילולית: השומרים הצעירים.
- ↑ איחוד של: האיחוד האחוותי שלנו.