ניגון כאטש מי כודי

הניגון כאטש מי כודי הינו ניגון קצר בשפה הבלרוסית. תרגום המילים הוא: למרות שאנו צנומים, אבל אבותינו טובים. הניגון מבטא שמחה על כך שלמרות שאיננו ראויים (כאטש מי כודי), אבותינו טובים (נאשי באטשקי דוברי), ואנו זוכים לירש אותם על ידי עבודה מועטת.

ניגון זה הוא ניגון קי"ב בספר הניגונים.

מילות הניגון

מילות הניגון כפי שהושר אצל הרבי:

כאטְשְׁ מִי כוּדִי, כאטְשְׁ מִי כוּדִי, בַּטְקִי נַשִי דבְּרִי; כאטְשְׁ מִי כוּדִי, כאטְשְׁ מִי כוּדִי, בַּטְקִי נַשִי דבְּרִי

תרגום חופשי:

למרות שאנחנו נחותים, אבותינו טובים

בספר הניגונים מופיעה הגרסה: "כאטְשְׁ מִי כוּדִי, כאטְשְׁ מִי בְּיֶעדְנִי, בַּטְקִי נַשִי דבְּרִי; כאטְשְׁ מִי כוּדִי, כאטְשְׁ מִי בְּיֶעדְנִי, בַּטְקִי נַשִי דבְּרִי" (בְּיֶעדְנִי - עניים)

פעם ניגן אותו הרבי עם המילים "מִי נְיֶע כוּדִי מִי נְיֶע בְּיֶעדְנִי", שפירושם אנחנו לא צנומים ולא מסכנים\עניים.

ביאור מהרבי על הניגון

הרבי מסביר: השמחה על כך שאנו יורשים את אבותינו הטובים, היא תוכנו של הפסוק: "אשרינו וכו' ומה יפה ירושתנו", וכאמור בתניא "כמו שהאדם שש ושמח בירושה שנפלה לו, הון עתק שלא עמל בו". מחד כל יהודי זכאי לירושה, ומאידך יש כאן גם את מעלת המתנה, שמגיעה לאחר שמקבל המתנה התאמץ. זאת מכיון שאפילו כשהאדם מתאמץ מעט "כחודו של מחט בלבד" מקבל הוא את כל המתנה והירושה "הון עתק שלא עמל בו". כאשר יהודי מקיים תורה ומצוות גם כשאינו נמשך לכך מצד עצמו, הוא עושה זאת רק בגלל שכך לימדו הרבי, המלמד, הרב או אביו, יגיעה מועטת זו, היא כלי לקבלת המתנה שהיא גם ירושה.

לקריאה נוספת

• שיחת שבת פרשת בראשית, מברכים החודש מרחשון, (התוועדות א'), ה'תשי"ד
• שיחת י"ג תמוז, ה'תשי"ט

קישורים חיצוניים

• לשמיעת הניגון באתר היכל נגינה
• לשמיעת הניגון מתוך אלבום "אבינו מלכנו" בביצוע אברהם פריד
• לשמיעת הניגון מפי הבעל מנגן ר' דוד הורביץ