רי"ף – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "שלחן ערוך" ב־"שולחן ערוך" |
אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''יצחק בן יעקב אלפסי''' (ד'תשע"ג, 1013 - [[י' | {{דמות | ||
|שם=רבי יצחק אלפסי (רי"ף) | |||
|כינוי=אלפסי, הרי"ף | |||
|תאריך לידה=ד'תשע"ג | |||
|מקום לידה=בעיר קלעת חמאד באלג'יר | |||
|תאריך פטירה=[[י' באייר]] ד'תתס"ג | |||
|השתייכות=רבני [[צפון אפריקה]], רבני [[אלג'יריה]], רבני [[תוניסיה]], רבני [[ספרד]], [[ראשונים]] | |||
|תחומי עיסוק=[[תלמוד]], [[הלכה]] | |||
|תפקידים נוספים= | |||
|רבותיו=רבי דוד אבן הג'ר | |||
|תלמידיו=בנו רבי יעקב, הרב [[יוסף אבן מיגאש]], [[רבי יהודה הלוי]], רבי אפרים מקלעה חמאד, רבי ברוך אלבאליה | |||
|בני דורו= | |||
|חיבוריו="הלכות רבתי" ('הלכות רב אלפס' ו'ש"ס קטן') | |||
}} | |||
'''הרי"ף''' - '''רבי יצחק בן יעקב אלפסי''' (ד'תשע"ג, 1013 - [[י' בסיוון|י' בסיוון]] ד'תתס"ג, 1103) מן [[הראשונים]], היה מגדולי פוסקי [[ההלכה]]. | |||
== תולדות | == תולדות חיים == | ||
רבינו יצחק בן רבי יעקב הכהן אלפסי נולד בעיר חמאד שבאלג'יר בשנת ד'תשע"ג (1013), בצעירותו למד ב[[ישיבה]] בקירואן שבתוניס אצל רבותיו [[רבנו חננאל]], [[רב ניסים גאון]]. תקופת חייו של הרי"ף חיברה בין שני הדורות של [[הגאונים]] ו[[הראשונים]] ואף בפועל פעמים שהוא חולק על ה[[גאונים]], ועל כן לפעמים יש המונים אותו עם הגאונים. אף [[בית דין|בית דינו]] נהנה מסמכות תורנית גדולה, עד שנהגו להשוות אותו עם [[בית הדין הגדול]] שבירושלים או עם בית הדין של יבנה. | רבינו יצחק בן רבי יעקב הכהן אלפסי נולד בעיר חמאד שבאלג'יר בשנת ד'תשע"ג (1013), בצעירותו למד ב[[ישיבה]] בקירואן שבתוניס אצל רבותיו [[רבנו חננאל]], [[רב ניסים גאון]]. תקופת חייו של הרי"ף חיברה בין שני הדורות של [[הגאונים]] ו[[הראשונים]] ואף בפועל פעמים שהוא חולק על ה[[גאונים]], ועל כן לפעמים יש המונים אותו עם הגאונים. אף [[בית דין|בית דינו]] נהנה מסמכות תורנית גדולה, עד שנהגו להשוות אותו עם [[בית הדין הגדול]] שבירושלים או עם בית הדין של יבנה. | ||
| שורה 19: | שורה 33: | ||
בתחלה נדפס כספר בפני עצמו בשם "הלכות רב אלפס" עם הפירושים שעליו, כיום נדפס בסוף כרכי הגמרא. | בתחלה נדפס כספר בפני עצמו בשם "הלכות רב אלפס" עם הפירושים שעליו, כיום נדפס בסוף כרכי הגמרא. | ||
[[רבי יוסף קארו]] מונה אותו (לצד [[הרמב"ם]] ו[[הרא"ש]] כאחד מ{{ציטוטון|עמודי ההוראה}} עליהם ביסס את ספרו ה[[שולחן ערוך]]{{הערה|1=ראו בדברי [[אדמו"ר הזקן]] ב[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh5/1/23/10.htm?q=%D7%A8%D7%99 שולחן ערוך אדה"ז הלכות שחיטה סימן כג].}}, ועל כן חיבורו הינו יסוד מרכזי בהלכה. כונה בפי חכמים גדולים בשם "התלמוד הקטן"{{מקור}}. | [[רבי יוסף קארו]] מונה אותו (לצד [[הרמב"ם]] ו[[הרא"ש]] כאחד מ{{ציטוטון|עמודי ההוראה}} עליהם ביסס את ספרו ה[[שולחן ערוך]]{{הערה|1=ראו בדברי [[אדמו"ר הזקן]] ב[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh5/1/23/10.htm?q=%D7%A8%D7%99 שולחן ערוך אדה"ז הלכות שחיטה סימן כג] {{ספרייה}}.}}, ועל כן חיבורו הינו יסוד מרכזי בהלכה. כונה בפי חכמים גדולים בשם "התלמוד הקטן"{{מקור}}. | ||
כמו כן כתב [[שאלות ותשובות|תשובות]] רבות בהלכה. | כמו כן כתב [[שאלות ותשובות|תשובות]] רבות בהלכה. | ||
| שורה 43: | שורה 57: | ||
כמו ב[[שולחן ערוך]] הבית יוסף, גם ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] נשען [[אדמו"ר הזקן]] על שיטת הרי"ף, וב[[קונטרס אחרון]] דן רבות בדבריו ומדייק בהם. | כמו ב[[שולחן ערוך]] הבית יוסף, גם ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] נשען [[אדמו"ר הזקן]] על שיטת הרי"ף, וב[[קונטרס אחרון]] דן רבות בדבריו ומדייק בהם. | ||
[[אדמו"ר האמצעי]] מורה באגרת{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/igrot/2/41.htm?q=%D7%A8%D7%99 אגרות קודש (תש"מ) אגרת יט].}} על סדר הלימוד. כחלק מהסדר מורה {{ציטוטון|וגם יהי' חוק קבוע ללמוד ספרי אלפסי כמו שהוא בפנים לבד, שהוא הלכות פסוקות מן התלמוד, ולחזור עליהם ב' וג' פעמים בפנים ובעל פה ב[[אידיש|לשון אשכנז]], וכן בלימוד השולחן ערוך, ולא יפחות מב' וג' דפים בכל יום, וחיוב גמור לחזור על כל מה שלמד מכבר פעם אחת כנ"ל}}, על מנת שאחרי שנים ספורות יהיה ניתן לרכוש בקיאות בשולחן ערוך ובחיבור הרי"ף, "ובזה יתרצה העבד אל אדוניו בלי ספק, להעלות נשמתו למקו[ר]ה ושרשה, וכמו שמכריזין בגן עדן אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו". | [[אדמו"ר האמצעי]] מורה באגרת{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/igrot/2/41.htm?q=%D7%A8%D7%99 אגרות קודש (תש"מ) אגרת יט] {{ספרייה}}.}} על סדר הלימוד. כחלק מהסדר מורה {{ציטוטון|וגם יהי' חוק קבוע ללמוד ספרי אלפסי כמו שהוא בפנים לבד, שהוא הלכות פסוקות מן התלמוד, ולחזור עליהם ב' וג' פעמים בפנים ובעל פה ב[[אידיש|לשון אשכנז]], וכן בלימוד השולחן ערוך, ולא יפחות מב' וג' דפים בכל יום, וחיוב גמור לחזור על כל מה שלמד מכבר פעם אחת כנ"ל}}, על מנת שאחרי שנים ספורות יהיה ניתן לרכוש בקיאות בשולחן ערוך ובחיבור הרי"ף, "ובזה יתרצה העבד אל אדוניו בלי ספק, להעלות נשמתו למקו[ר]ה ושרשה, וכמו שמכריזין בגן עדן אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו". | ||
במקום אחר מורה אדמו"ר האמצעי לכלול בקביעות עיתים לתורה את לימוד ה[[משניות]], הרי"ף והשולחן ערוך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/igrot/2/48.htm?q=%D7%A8%D7%99 אגרות קודש (תש"מ) אגרת כג].}}. | במקום אחר מורה אדמו"ר האמצעי לכלול בקביעות עיתים לתורה את לימוד ה[[משניות]], הרי"ף והשולחן ערוך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/igrot/2/48.htm?q=%D7%A8%D7%99 אגרות קודש (תש"מ) אגרת כג] {{ספרייה}}.}}. | ||
בז' תשרי תשנ"ב עבר אצל הרבי בחלוקת הדולרים ראש עיריית יקנעם מר יצחק אלפסי, מצאצאיו של הרי"ף. הרבי בירכו ואמר: "האלפסי היה זה שקיבץ כל ההלכות מן התלמוד ומן המשנה. אזי יהי רצון שגם אתה תקבץ ותפרסם כל ההלכות באופן דהולך ומוסיף ואור"{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/480413 כשראש עיריית יקנעם עבר אצל הרבי] {{וידפו}}.}}. | |||
{{להשלים|פיסקא=כן}} | {{להשלים|פיסקא=כן}} | ||