יעקב ישראל קנייבסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (78 גרסאות ביניים של 35 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=יעקב ישראל קנייבסקי | |שם= רבי יעקב ישראל קנייבסקי | ||
|כינוי= הסטייפלר | |כינוי= הסטייפלר | ||
|תמונה= | |תמונה=קנייבסקי.jpg | ||
|תיאור= | |תיאור= | ||
|תאריך לידה=[[ט' בתמוז]] [[תרנ"ט]] | |תאריך לידה=[[ט' בתמוז]] [[תרנ"ט]] | ||
|מקום לידה= הורנסטייפל, אוקראינה | |מקום לידה= הורנסטייפל, אוקראינה | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
|מקום פטירה= בני ברק | |מקום פטירה= בני ברק | ||
|מקום פעילות=[[ליטא]] | |מקום פעילות=[[ליטא]] | ||
|תפקידים נוספים= | |תפקידים נוספים= | ||
|רבותיו= | |רבותיו= | ||
|תלמידיו= | |תלמידיו= | ||
|חיבוריו= קהילות יעקב, קריינא דאיגרתא | |חיבוריו= קהילות יעקב, קריינא דאיגרתא | ||
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]] | |השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]] | ||
}} | }} | ||
הרב '''יעקב ישראל קנייבסקי''' (מכונה '''הסטייפלר''') ([[ט' בתמוז]] [[תרנ"ט]] - [[כ"ג באב]] [[תשמ"ה]]) כיהן כראש ישיבת נובהרדוק | הרב '''יעקב ישראל קנייבסקי''' (מכונה '''הסטייפלר''') ([[ט' בתמוז]] [[תרנ"ט]] - [[כ"ג באב]] [[תשמ"ה]]) כיהן כראש ישיבת נובהרדוק בפינסק וב[[בני ברק]] וממנהיגי הציבור הליטאי-[[מתנגד]]י ב[[ארץ הקודש]], יחסיו עם [[חסידות חב"ד]] ו[[הרבי]] היו מורכבים. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הסטייפלר נולד ב[[עיירה]] הורון-סטייפלא בשנת [[תרנ"ט]] לאביו ה[[חסיד]] ר' חיים פרץ קנייבסקי, חסידו של ה[[אדמו"ר]] רבי [[מרדכי דב טברסקי ( | הסטייפלר נולד ב[[עיירה]] הורון-סטייפלא בשנת [[תרנ"ט]] לאביו ה[[חסיד]] ר' חיים פרץ קנייבסקי, חסידו של ה[[אדמו"ר]] רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב טווערסקי-שניאורסאהן מסטייפלא]], שהיה נכדו של [[אדמו"ר האמצעי]] ובנו של ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]]. הוא נקרא ע"ש מייסד השושלת, רבי [[יעקב ישראל מטשערקאס]], בנו של ר' [[מרדכי מטשרנוביל]] וחתנו של אדמו"ר האמצעי, בעל בתו [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)]]. ר' מרדכי היה הסנדק שלו{{הערה|את הערכתו לשורשיו החסידיים ניתן ללמוד מהסיפור הבא: "הרה"ג והרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] ראש ישיבת "כוכב מיעקב" טשיבין סיפר בשם בעל ה"קהילות יעקב"' שנקרא על שמו של רי"י: בהיות אבותיו תושבי העיר הורנסטייפל ונמנו על חסידיו שכל ה[[יראת שמים]] שיש לו הוא בגלל שאביו היה לומד עמו בילדותו כל בוקר מתוך הספר "עמק תפילה" [להרי"י מטשערקאס]" (תולדותיהם של צדיקים דף י'). הוא נהג ללמוד מידי שב"ק בספה"ק [[נועם אלימלך]] כשראשו חבוש [[שטריימל]] שהיה של הרה"ק מטשערקאס, וישנה גם תמונה שלו בשטריימל. הוא גם מביא בכתביו מעניני החסידות. בנו [[חיים קנייבסקי|הגר"ח]] שליט"א העיד שאביו היה הוגה ב'''כל''' ספרי החסידות{{מקור}}, {{הבהרה}}.}}. | ||
בהיותו בן שש נפטר עליו אביו, וכעבור שנתיים, שלחה אותו אמו מרת ברכה קנייבסקי לישיבת נובהרדוק, מישיבות [[תנועת המוסר]] למרות היותו מבית [[חסיד]]י, כיוון שבסביבתם לא הייתה ישיבה חסידית. | בהיותו בן שש נפטר עליו אביו, וכעבור שנתיים, שלחה אותו אמו מרת ברכה קנייבסקי לישיבת נובהרדוק, מישיבות [[תנועת המוסר]] למרות היותו מבית [[חסיד]]י, כיוון שבסביבתם לא הייתה ישיבה חסידית. | ||
הוא גדל ב[[תורה]] וב[[עבודת ה']] ועד מהרה יצא לו שם של 'עילוי', ומונה על ידי ה'סבא' מנובהרדוק לשמש כראש ישיבה בכמה מסניפי הישיבה. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] גוייס לצבא הקומוניסטי, שם שמר ב[[מסירות נפש | הוא גדל ב[[תורה]] וב[[עבודת ה']] ועד מהרה יצא לו שם של 'עילוי', ומונה על ידי ה'סבא' מנובהרדוק לשמש כראש ישיבה בכמה מסניפי הישיבה. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] גוייס לצבא הקומוניסטי, שם שמר מצוות ב[[מסירות נפש]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1200 ראה מאמר בנושא מאת החוקר החב"די הרב יהושע מונדשיין]}}. | ||
בשנת [[תרפ"ה]] פירסם את חיבורו הראשון שעורר רעש בעולם התורני{{ | בשנת [[תרפ"ה]] פירסם את חיבורו הראשון שעורר רעש בעולם התורני{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] גל' 205}} קונטרס חידושי תורה בשם: 'שערי תבונה', בראש ספרו זה הופיעו הסכמות של גדולי חכמי ה[[חסידות]] - רבי [[יחיאל מאיר מאוסטרובצה]] והגה"ח ר' [[מנחם זמבא]], וכן של ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]]. | ||
שנה לאחר הוצאת הקונטרס ראה ה[[חזון איש]] את הקונטרס והתפעל ממחברו. כאשר בירר אודות המחבר, הובהר לו כי הינו רווק, ומרוב התפעלות דאג החזו"א לשדך את אחותו עם הרב קנייבסקי. | שנה לאחר הוצאת הקונטרס ראה ה[[חזון איש]] את הקונטרס והתפעל ממחברו. כאשר בירר אודות המחבר, הובהר לו כי הינו רווק, ומרוב התפעלות דאג החזו"א לשדך את אחותו עם הרב קנייבסקי. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
נפטר בליל [[שבת קודש]], כ"ג [[מנחם אב]] [[תשמ"ה]]. | נפטר בליל [[שבת קודש]], כ"ג [[מנחם אב]] [[תשמ"ה]]. | ||
==אות בספר התורה | ==קשריו עם חסידות חב"ד== | ||
[[ | ===אות בספר התורה של משיח=== | ||
[[קובץ:אות בסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמו של הסטייפלר מופיע ברשימת רוכשי האותיות המוצגת ב[[ספריית חב"ד]] ונדפסה בספר מבית הגנזים.]] | |||
בשנת [[תש"ב]] רכש הסטייפלער שתי אותיות ב[[ספר תורה של משיח]]. אחד לעצמו והשני, ככל הנראה, לרעייתו. שמו הופיע ברשימת הקונים עליה היה אחראי ב[[ארץ הקודש]], הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]. כיום מוצג הדף עם שם הסטייפלער ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. | בשנת [[תש"ב]] רכש הסטייפלער שתי אותיות ב[[ספר תורה של משיח]]. אחד לעצמו והשני, ככל הנראה, לרעייתו. שמו הופיע ברשימת הקונים עליה היה אחראי ב[[ארץ הקודש]], הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]. כיום מוצג הדף עם שם הסטייפלער ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. | ||
גם בשנת [[תש"ל]] קנה הסטייפלר אות ב[[ספר תורה של משיח]]. | גם בשנת [[תש"ל]] קנה הסטייפלר אות ב[[ספר תורה של משיח]]. | ||
היה זה בחודש [[שבט]]. על מנת לסיים את הספר, יצאו ה[[תמימים]] לזכות [[יהודי]]ם בקניית אותיות. ב[[בני ברק]] החתימו התמימים [[קלונימוס קופצ'יק]] ו[[אליהו אריה פרידמן]]. הם סבבו בין בתי כנסת וגדולי תורה. | היה זה בחודש [[שבט]]. על מנת לסיים את הספר, יצאו ה[[תמימים]] לזכות [[יהודי]]ם בקניית אותיות. ב[[בני ברק]] החתימו התמימים [[קלונימוס קופצ'יק]] ו[[אליהו אריה פרידמן]]. הם סבבו בין בתי כנסת וגדולי תורה. | ||
כשעברו ליד בית הסטייפלר ברח' רשב"ם, הציע פרידמן להיכנס אליו. עקב ידיעה שהתפרסמה בימים ההם שראש ישיבה | כשעברו ליד בית הסטייפלר ברח' רשב"ם, הציע פרידמן להיכנס אליו. עקב ידיעה שהתפרסמה בימים ההם שראש ישיבה ב[[פוניבז']] טען כי עניין הס"ת שייך לע"ז (ח"ו), והלה היה מידידיו הטובים ביותר של הסטייפלר חשש קופצ'יק שגם הסטייפלר מחזיק בדעותיו, אך פרידמן התעקש, והם עלו, ודפקו בדלת. הרבנית פתחה את הדלת, והם נכנסו לסלון. | ||
הסטייפלר היה כבד שמיעה והפניה אליו נעשתה בכתב. הוא סימן להם בשאלה: "מה רצונכם?" והם כתבו לו על דף נייר: "היות ומסיימים ס"ת של משיח ברצוננו לזכות אותו באות" הוא ענה שאין ברצונו להשתתף, כי ידוע על מספר פעמים שגדולי ישראל דיברו על הקץ וקם כנגדם גדול בישראל ונשבע שמשיח לא יבוא באותו קץ, והנימוק לשבועה היה, כי אם ח"ו יגיע התאריך ומשיח לא יבוא ח"ו, שלא תיגרם חלישות באמונה כי יתלו את אי-ביאת המשיח בכך שהצדיק נשבע שלא יבוא". | הסטייפלר היה כבד שמיעה והפניה אליו נעשתה בכתב. הוא סימן להם בשאלה: "מה רצונכם?" והם כתבו לו על דף נייר: "היות ומסיימים ס"ת של משיח ברצוננו לזכות אותו באות" הוא ענה שאין ברצונו להשתתף, כי ידוע על מספר פעמים שגדולי ישראל דיברו על הקץ וקם כנגדם גדול בישראל ונשבע שמשיח לא יבוא באותו קץ, והנימוק לשבועה היה, כי אם ח"ו יגיע התאריך ומשיח לא יבוא ח"ו, שלא תיגרם חלישות באמונה כי יתלו את אי-ביאת המשיח בכך שהצדיק נשבע שלא יבוא". | ||
הם ענו לו בכתב: "כאן לא מדובר בתאריך שיתגלה המשיח - אלא בתאריך שבו עומדים לסיים את כתיבת ספר-התורה שאיתו יצאו לקראת המשיח, אלא שהליצנים שברחוב אומרים שהכוונה לקץ". | הם ענו לו בכתב: "כאן לא מדובר בתאריך שיתגלה המשיח - אלא בתאריך שבו עומדים לסיים את כתיבת ספר-התורה שאיתו יצאו לקראת המשיח, אלא שהליצנים שברחוב אומרים שהכוונה לקץ". | ||
הסטייפלר נעמד על רגליו ואמר: "אתם [[חסיד]]ים של [[הרבי]] שלכם ואתם חייבים לשמוע בקולו ואם הרבי הוא ה[[משיח]] גם אני ארוץ אחריו, אבל בגלל הסיבה שאמרתי קודם, אני לא משתתף". השניים איחלו לו ערב טוב ופנו לצאת מהבית. | הסטייפלר נעמד על רגליו ואמר: "אתם [[חסיד]]ים של [[הרבי]] שלכם ואתם חייבים לשמוע בקולו ואם הרבי הוא ה[[משיח]] גם אני ארוץ אחריו, אבל בגלל הסיבה שאמרתי קודם, אני לא משתתף". השניים איחלו לו ערב טוב ופנו לצאת מהבית. | ||
| שורה 60: | שורה 54: | ||
במקום אחר{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] גליון מס' 205.}} מסופר, כי בהזדמנות זו נעמד על רגליו לכבודו של [[הרבי]]. | במקום אחר{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] גליון מס' 205.}} מסופר, כי בהזדמנות זו נעמד על רגליו לכבודו של [[הרבי]]. | ||
==למען 'מיהו יהודי'== | הסטייפלר ציפה כל ימיו לביאת המשיח, מלבד קניית האות ב[[ספר תורה של משיח]], התבטא מספר פעמים: "אנו קרובים מאוד לביאת המשיח". בנו ר' [[חיים קנייבסקי]] אף התבטא כי "לאבא היה מעיל מיוחד לביאת משיח"{{הערה|1=ראה: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=53556 יוזמה חדשה: עשיית מנוי לקרבן פסח], [[חב"ד אינפו]].}}. | ||
===ירא שמיים=== | |||
בטרם צאתו של הרב [[אוריאל צימר]] לארץ הקודש בראשית קיץ [[תשט"ז]] הטיל עליו [[הרבי]] ב[[יחידות]] בת כמה שעות שורה של הוראות לביצוע באה"ק, רובן בהקשר ל[[הפצת המעיינות]] ב[[ציבור החרדי]]. בין השאר אמר לו הרבי "יש ל[[חזון איש]] גיס (הסטייפלר) שאומרים עליו שהוא [[יראת שמים|ירא שמים]] וכדאי לסור אליו להשפיע עליו ללמוד [[חסידות]]". הביקור לא יצא אל הפועל מסיבות צדדיות{{הערה|עדות מקורבו של הרב צימר, הרב [[טוביה בלוי]], [[פרד"ס חב"ד]] גליון 14 עמ' 165 בהערה.}}. | |||
===למען חוק 'מיהו יהודי'=== | |||
בזמן המאבק על [[מיהו יהודי]] חתם הסטייפלר, יחד עם מאות גדולי תורה, על כרוז למען המאבק{{הערה|קובץ 'בית מנחם' עמ' 16.}}. | בזמן המאבק על [[מיהו יהודי]] חתם הסטייפלר, יחד עם מאות גדולי תורה, על כרוז למען המאבק{{הערה|קובץ 'בית מנחם' עמ' 16.}}. | ||
== | ===המלחמה בחסידות=== | ||
במלחמות נגד חב"ד, היו מקרים בהם עמד בפרץ נגד מאבקים מסויימים, והיו מקרים בהם הצטרף לנאבקים נגד ליובאוויטש. | |||
[[קובץ:מחאת המנגדים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מחאה נגד התהלוכות עליה חתום גם הסטייפלער]] | |||
בימים הסוערים כשרב בציבור הליטאי וראשי הציבור הליטאי, באמצעות העיתון '[[יתד נאמן]]' אשר התייסד על ידי ראש ישיבת פונוביז' והסטייפלער, נלחמו ב[[חסידות]] וב[[רבי]], הרב [[טוביה בלוי]] עמד כנגדם והחזיר מלחמה שערה. לאחר שנים העיד הרב בלוי: "מחרחרי הריב ניסו לנצל את שמו למלחמה ב[[חסידות]] אך הוא נשאר נאמן לחסידות וברוב המקרים אף סיכל את מזימותיהם בעמדו בתוקף על סירובו להצטרף למעשים אלו". | |||
== | ===נאבק במקווה חב"ד=== | ||
כמו כן הצטרף הסטייפלר לדעת גיסו החזון איש בהתנגדות לתקנת ה[[מקווה]] [[בור על גבי בור]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|הרב [[לוי יצחק הלפרין]], ראש 'המכון המדעי-טכנולוגי להלכה' מספר כי בנו, ר' חיים תומך בתקנה}}. | |||
== | ===מחאה נגד תהלוכת ל"ג בעומר=== | ||
הסטייפלער חתם יחד עם ראש ישיבת פוניבז' על מחאה חריפה במילים בוטות נגד [[תהלוכת ל"ג בעומר]] הראשונה בארץ הקודש- בשנת [[תש"מ]], כרוז שהתפרסם בעיתון 'המודיע'. עם זאת, יש מבני משפחתו{{הערה|נכדו הרב ברים.}} הטוענים כי קריאה זו לא הייתה על דעתו{{מקור}}, אך לא ידוע על הכחשה מצידו למחאה שהתפרסמה בראש גיליון המודיע. | |||
===מחלוקת עם הגרא"ח נאה=== | |||
בתקופת הפולמוס ההלכתי אודות שיעורי תורה בין [[החזון איש]], לבין הגאון הרב [[אברהם חיים נאה]], תקף הסטייפלער בחריפות את דברי הרב נאה תוך הגנה על שיעורי החזון איש ואף הוציא לאור מספר קונטרסים לתקוף את שיעורים אלו. במסגרת הפולמוס אף הוציא הסטייפלער קונטרס בשם "שיעורין של תורה" על מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה. בספרו הוא תומך בשיטת גיסו החזון אי"ש בניגוד לשיטת הרב נאה. | |||
הרב נאה כתב כמה קונטרסים ומכתבים חריפים ביותר להשיב לו. וקונטרס אחד גנז, ועל כך מסופר: הרב נאה החל לכתוב תשובותיו והשגותיו{{הערה|חלק-שני לקונטרס "אבני צדק" שנדפס בסוף-ספר "שיעור מקוה"}} להשיב על חיבורו של הסטייפלר כשהוא סותר ותוקף בחריפות את השגותיו בעניין השיעורים. לאחר גמר העבודה כשרצה הרב [[ברוך נאה]] להכניסו לדפוס, לא הסכים הגרא"ח בשום פנים ואופן להדפיסו ואף קרעו לקרעים וגנזו, כשהוא מתבטא לבנו ר' ברוך ואומר: "כי מה שכותבים בעידנא דריתחא אין להדפיסו"{{הערה|הרב ישראל נאה, המבשר, מוסף תורני, כ' תמוז [[תשס"ט]].}}. | |||
הרב נאה כתב | <!-- הסטייפלר בתגובותיו לדעת הרב חיים נאה בענין שיעורי תורה, כתב דברים שאינם מדוייקים, והרב חיים נאה מחה נגדו פעם אחר פעם כי הוא מעוות את הדברים כדי לתקוף, וכאשר ראה שדבריו אינם נשמעים על ידי הצד השני, כתב הרב חיים נאה כי הוא מותיר לעצמו את האפשרות לתבוע את הסטייפלער לדין תורה על הזיופים והעיוותים {{הערה|נודע בשיעורים פרק כג - המחלוקת עם החזון איש - עמוד 276}}. --> | ||
<!-- אין ראוי לכתוב בצורה בוטה כזו על רבנים , גם אם הם מתנגדים! ובפרט על הסטייפלר שידוע שבאמת לא היה מתנגד אלא היה לו שורשים אמיתיים ואחיזה בדרך החסידות! --> | |||
===הקפדה על מנהג חסידי=== | |||
היה מקפיד על המנהג החסידי לאכול [[מצה]] ב[[פסח שני]] על אף ש[[הגר"א]] לא נהג כן וגיסו ה[[חזון איש]] שלל זאת ואף קבע שיש בזה חשש של בל תוסיף{{הערה|אורחות רבינו}}. | |||
==עם | ===מכתבו אודות תפילה על דעת הבעש"ט והצמח צדק=== | ||
באחד ממכתביו הנדפס בספרו קריינא דאיגרתא כתב אודות בחור חסיד חב"ד שהתמודד עם מחשבות זרות ונהג לערוך לפני התפילה מסירת מודעה שמתפלל על דעת האריז"ל וכו' עד הבעש"ט והצ"צ, כשבשעת התפילה עצמה כיוון להתפלל "בהתחברות צדיק המפורסם" כשככל הנראה הכוונה ל[[רבי]]. הסטייפלער מסיים את תיאור המעשה באומרו שהאריך בסיפורו כדי שיוכל ללמוד מזה מי שמתמודד עם בעיה דומה וזה לשון המכתב: | |||
"למעלת כבוד ידידי... קבלתי מכתבו... הדעת נותנת שכל אלו המחשבות הבלתי טהורות... אין בהם ממש: היה לי ג"כ עסק עם בחור יקר אחד אשר נתבלבל במחשבות עבודה זרה רחמנא ליצלן כו', ונתברר שהועיל לו מאוד כשעשה לפני התפילה מסירת מודעה שהוא מתפלל על דעת האריז"ל והט"ז והש"ך והמגן אברהם '''וזה שטיפלתי עמו הי' חסיד ואמר גם כן על דעת הבעל שם טוב והצמח צדק ואחר כך בשעת התפילה התכוון שהוא מתפלל בהתחברות צדיק מפורסם'''... ונודע לי שזה הועיל לו לגמרי כמעט להתפלל בלי מחשבות רעות... גם הבחור שעסקתי עמו הוא כיום אברך יקר ומוצל מכל הרהורים תודה לשם יתברך, ונתרפא לגמרי כפי הנראה מדבריו... הארכתי בזה כי אולי יהי' זה להצלתו..."{{הערה|קריינא דאגרתא עמ' קסא - ב}}. | |||
[[חיים קנייבסקי|בנו]] העיד שאביו היה מתפלל נוסח האריז"ל ב[[סידור תהלת ה']], אך הורה לבנו להתפלל נוסח אשכנז. | |||
== | ===עם החסיד הרב זלמן לייב אסטולין=== | ||
הגאון ה[[חסיד]] הרב [[זלמן לייב אסטולין]] היה מתפלל תקופה מסוימת בבית הכנסת של הסטייפלער. בתקופה זו, נוכח הסטייפלער לעמוד על גדולתו בתורה, והיה מחבבו ומקרבו ביותר. לא פעם היה ניגש אליו אחר התפילה לדבר עימו בלימוד. בכלל, כשהיה ר' זלמן לייב ניגש אל הסטייפלער, היה האחרון נעמד לכבודו, והיו מתווכחים מי ישב ראשון. כך כיבדו זה את זה, והיו משוחחים בקביעות בדברי תורה. מכרי הרב קנייבסקי מספרים שהסטייפלער נהנה מאוד מחברתו, וביניהם נוצרה קביעות בלימוד. מדי כמה ימים היו מעלים סוגיות שונות שהיו דנים בהן בלהט. | |||
אף את בר-המצוה של בנו דוד-אליהו, כיבד הסטייפעלער בנוכחותו, ואף העניק לחתן הבר-מצווה דורון דרשה{{הערה|ספר [[גאון וחסיד]].}}. | |||
==='המותר בפיך'=== | |||
בספרו 'קריינא דאיגרתא' מקשה הסטייפלער ארבע קושיות על שיטת [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ח]] בעניין 'המותר בפיך'. הרב [[שלום דובער וולפא]] חיבר ספר בשם 'המותר בפיך', לתרץ את קושיית הסטייפלר ובנו הרב [[חיים קנייבסקי]] קיבל את הספר והודה לרב וולפא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20799 כתבה בחב"ד אינפו], [http://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=61948&lang=he&action=print המבשר על ספרי הרב וולפא]}}. | |||
==לוחות הברית== | ===לוחות הברית=== | ||
בשנת [[תשמ"א]] יצא [[הרבי]] בקריאה לשינוי ציורי [[לוחות הברית]] מעגולות למרובעות, על יסוד ה[[גמרא]] ב[[מסכת בבא בתרא]] ועוד. הסטייפלר נשאל על הדבר, והשיב שהרבי צודק ובבית מדרשו 'לדרמן' שינו את הלוחות למרובעות{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=2247 חב"ד אינפו]}}. עמיתו, מראשי ישיבת פוניבז' כתב לר' [[יחזקאל סופר]] כי לדעתו הלוחות צריכות להיות עגולות, אבל עקב הוראת הסטייפלר גם הוא תומך בתיקון ציורי הלוחות{{ | בשנת [[תשמ"א]] יצא [[הרבי]] בקריאה לשינוי ציורי [[לוחות הברית]] מעגולות למרובעות, על יסוד ה[[גמרא]] ב[[מסכת בבא בתרא]] ועוד. הסטייפלר נשאל על הדבר, והשיב שהרבי צודק ובבית מדרשו 'לדרמן' שינו את הלוחות למרובעות{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=2247 חב"ד אינפו]}}. עמיתו, מראשי ישיבת פוניבז' כתב לר' [[יחזקאל סופר]] כי לדעתו הלוחות צריכות להיות עגולות, אבל עקב הוראת הסטייפלר גם הוא תומך בתיקון ציורי הלוחות{{הערה|המכתב נדפס בחוברת 'על חטא העיגול' מהדורת [[תש"ע]].}}. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*שערי תבונה | *שערי תבונה | ||
*קהלות יעקב | |||
*קריינא דאגרתא | *קריינא דאגרתא | ||
*ברכת פרץ | |||
* | *שיעורין של תורה | ||
*חיי עולם | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו הגאון הרב [[חיים קנייבסקי]] ע"ה. | |||
*בתו הרבנית יוספה ברזם{{הערה|תלמידתו של ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]]{{מקור}}}} רעייתו של הגאון הרב שאול ע"ה. | |||
*בתו הרבנית אהובה ברמן רעייתו של הגאון הרב מרדכי שלמה ברמן ע"ה שהיה מראשי ישיבת פוניבז', למד בצעירותו בתלמוד תורה וישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]{{הערה|בה למד בחברותא עם הגאון הרב [[יואל כהן]] ע"ה}}. | |||
{{סדרה|הקודם=הרב [[אברהם ישעיהו קרליץ]], הרב [[איסר זלמן מלצר]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[ט"ו חשוון]] [[תשי"ד]] - [[כ"ג אב]] [[תשמ"ה]]|הבא=הרב [[יוסף שלום אלישיב]]}} | |||
{{הערות שוליים | ==לקריאה נוספת== | ||
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]], סיוע בוויכוח עם בעל ה'קהילות יעקב' גליון א'שנט, י"ז מנ"א תש"פ, עמ' 11, במדור ניצוצי רבי. | |||
* הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[נודע בשיעורים]], פרקי חייו של הרב אברהם חיים נאה, בפרקים על מחלוקת השיעורים. | |||
* הרב [[שלום דובער לוין]], [[מבית הגנזים]], גנזי ספרית הרבי, צילום רשימת רוכשי אותיות בספר תורה של משיח | |||
* הרב [[שלום דובער וולפא]], [[המותר בפיך]], תשובות לקושיות הרב קנייבסקי על אדמו"ר הזקן | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:קנייבסקי יעקב ישראל}} | {{מיון רגיל:קנייבסקי יעקב ישראל}} | ||
[[קטגוריה:רבני ליטא]] | [[קטגוריה:רבני ליטא]] | ||
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | [[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ה]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]] | |||
גרסה אחרונה מ־01:03, 30 באוקטובר 2024
| רבי יעקב ישראל קנייבסקי | |
|---|---|
| |
| הסטייפלר | |
| לידה | ט' בתמוז תרנ"ט |
| הורנסטייפל, אוקראינה | |
| פטירה | כ"ג באב תשמ"ה |
| בני ברק | |
| מקום פעילות | ליטא |
| השתייכות | ליטא |
| חיבוריו | קהילות יעקב, קריינא דאיגרתא |
הרב יעקב ישראל קנייבסקי (מכונה הסטייפלר) (ט' בתמוז תרנ"ט - כ"ג באב תשמ"ה) כיהן כראש ישיבת נובהרדוק בפינסק ובבני ברק וממנהיגי הציבור הליטאי-מתנגדי בארץ הקודש, יחסיו עם חסידות חב"ד והרבי היו מורכבים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הסטייפלר נולד בעיירה הורון-סטייפלא בשנת תרנ"ט לאביו החסיד ר' חיים פרץ קנייבסקי, חסידו של האדמו"ר רבי מרדכי דב טווערסקי-שניאורסאהן מסטייפלא, שהיה נכדו של אדמו"ר האמצעי ובנו של ר' מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי). הוא נקרא ע"ש מייסד השושלת, רבי יעקב ישראל מטשערקאס, בנו של ר' מרדכי מטשרנוביל וחתנו של אדמו"ר האמצעי, בעל בתו הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי). ר' מרדכי היה הסנדק שלו[1].
בהיותו בן שש נפטר עליו אביו, וכעבור שנתיים, שלחה אותו אמו מרת ברכה קנייבסקי לישיבת נובהרדוק, מישיבות תנועת המוסר למרות היותו מבית חסידי, כיוון שבסביבתם לא הייתה ישיבה חסידית.
הוא גדל בתורה ובעבודת ה' ועד מהרה יצא לו שם של 'עילוי', ומונה על ידי ה'סבא' מנובהרדוק לשמש כראש ישיבה בכמה מסניפי הישיבה. בזמן מלחמת העולם הראשונה גוייס לצבא הקומוניסטי, שם שמר מצוות במסירות נפש[2].
בשנת תרפ"ה פירסם את חיבורו הראשון שעורר רעש בעולם התורני[3] קונטרס חידושי תורה בשם: 'שערי תבונה', בראש ספרו זה הופיעו הסכמות של גדולי חכמי החסידות - רבי יחיאל מאיר מאוסטרובצה והגה"ח ר' מנחם זמבא, וכן של ר' חיים עוזר גרודז'ינסקי.
שנה לאחר הוצאת הקונטרס ראה החזון איש את הקונטרס והתפעל ממחברו. כאשר בירר אודות המחבר, הובהר לו כי הינו רווק, ומרוב התפעלות דאג החזו"א לשדך את אחותו עם הרב קנייבסקי.
בשנת תרצ"ה עלה לארץ הקודש והתיישב בבני ברק שם עמד בראש ישיבת נובהרדוק. שמו נודע כמרביץ תורה וכגאון גדול, והיה ממנהיגי הציבור הליטאי.
נפטר בליל שבת קודש, כ"ג מנחם אב תשמ"ה.
קשריו עם חסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
אות בספר התורה של משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"ב רכש הסטייפלער שתי אותיות בספר תורה של משיח. אחד לעצמו והשני, ככל הנראה, לרעייתו. שמו הופיע ברשימת הקונים עליה היה אחראי בארץ הקודש, הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב. כיום מוצג הדף עם שם הסטייפלער בספריית אגודת חסידי חב"ד. גם בשנת תש"ל קנה הסטייפלר אות בספר תורה של משיח.
היה זה בחודש שבט. על מנת לסיים את הספר, יצאו התמימים לזכות יהודים בקניית אותיות. בבני ברק החתימו התמימים קלונימוס קופצ'יק ואליהו אריה פרידמן. הם סבבו בין בתי כנסת וגדולי תורה.
כשעברו ליד בית הסטייפלר ברח' רשב"ם, הציע פרידמן להיכנס אליו. עקב ידיעה שהתפרסמה בימים ההם שראש ישיבה בפוניבז' טען כי עניין הס"ת שייך לע"ז (ח"ו), והלה היה מידידיו הטובים ביותר של הסטייפלר חשש קופצ'יק שגם הסטייפלר מחזיק בדעותיו, אך פרידמן התעקש, והם עלו, ודפקו בדלת. הרבנית פתחה את הדלת, והם נכנסו לסלון.
הסטייפלר היה כבד שמיעה והפניה אליו נעשתה בכתב. הוא סימן להם בשאלה: "מה רצונכם?" והם כתבו לו על דף נייר: "היות ומסיימים ס"ת של משיח ברצוננו לזכות אותו באות" הוא ענה שאין ברצונו להשתתף, כי ידוע על מספר פעמים שגדולי ישראל דיברו על הקץ וקם כנגדם גדול בישראל ונשבע שמשיח לא יבוא באותו קץ, והנימוק לשבועה היה, כי אם ח"ו יגיע התאריך ומשיח לא יבוא ח"ו, שלא תיגרם חלישות באמונה כי יתלו את אי-ביאת המשיח בכך שהצדיק נשבע שלא יבוא".
הם ענו לו בכתב: "כאן לא מדובר בתאריך שיתגלה המשיח - אלא בתאריך שבו עומדים לסיים את כתיבת ספר-התורה שאיתו יצאו לקראת המשיח, אלא שהליצנים שברחוב אומרים שהכוונה לקץ".
הסטייפלר נעמד על רגליו ואמר: "אתם חסידים של הרבי שלכם ואתם חייבים לשמוע בקולו ואם הרבי הוא המשיח גם אני ארוץ אחריו, אבל בגלל הסיבה שאמרתי קודם, אני לא משתתף". השניים איחלו לו ערב טוב ופנו לצאת מהבית.
כאשר יצאו לחדר המדרגות יצא אחריהם הסטייפלר ואמר: "כתיבת ס"ת היא מצווה חשובה מאוד, ובמיוחד ס"ת שמשתתפים בו כל כך הרבה יהודים, ולכן אני מבקש מאתנו שתזכו לי בפרוטה משלכם". המטבע הובא לסטייפלר, ושמו נוסף לרשימה[4].
במקום אחר[5] מסופר, כי בהזדמנות זו נעמד על רגליו לכבודו של הרבי.
הסטייפלר ציפה כל ימיו לביאת המשיח, מלבד קניית האות בספר תורה של משיח, התבטא מספר פעמים: "אנו קרובים מאוד לביאת המשיח". בנו ר' חיים קנייבסקי אף התבטא כי "לאבא היה מעיל מיוחד לביאת משיח"[6].
ירא שמיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בטרם צאתו של הרב אוריאל צימר לארץ הקודש בראשית קיץ תשט"ז הטיל עליו הרבי ביחידות בת כמה שעות שורה של הוראות לביצוע באה"ק, רובן בהקשר להפצת המעיינות בציבור החרדי. בין השאר אמר לו הרבי "יש לחזון איש גיס (הסטייפלר) שאומרים עליו שהוא ירא שמים וכדאי לסור אליו להשפיע עליו ללמוד חסידות". הביקור לא יצא אל הפועל מסיבות צדדיות[7].
למען חוק 'מיהו יהודי'[עריכה | עריכת קוד מקור]
בזמן המאבק על מיהו יהודי חתם הסטייפלר, יחד עם מאות גדולי תורה, על כרוז למען המאבק[8].
המלחמה בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
במלחמות נגד חב"ד, היו מקרים בהם עמד בפרץ נגד מאבקים מסויימים, והיו מקרים בהם הצטרף לנאבקים נגד ליובאוויטש.
בימים הסוערים כשרב בציבור הליטאי וראשי הציבור הליטאי, באמצעות העיתון 'יתד נאמן' אשר התייסד על ידי ראש ישיבת פונוביז' והסטייפלער, נלחמו בחסידות וברבי, הרב טוביה בלוי עמד כנגדם והחזיר מלחמה שערה. לאחר שנים העיד הרב בלוי: "מחרחרי הריב ניסו לנצל את שמו למלחמה בחסידות אך הוא נשאר נאמן לחסידות וברוב המקרים אף סיכל את מזימותיהם בעמדו בתוקף על סירובו להצטרף למעשים אלו".
נאבק במקווה חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
כמו כן הצטרף הסטייפלר לדעת גיסו החזון איש בהתנגדות לתקנת המקווה בור על גבי בור של אדמו"ר הרש"ב[9].
מחאה נגד תהלוכת ל"ג בעומר[עריכה | עריכת קוד מקור]
הסטייפלער חתם יחד עם ראש ישיבת פוניבז' על מחאה חריפה במילים בוטות נגד תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בארץ הקודש- בשנת תש"מ, כרוז שהתפרסם בעיתון 'המודיע'. עם זאת, יש מבני משפחתו[10] הטוענים כי קריאה זו לא הייתה על דעתו[דרוש מקור], אך לא ידוע על הכחשה מצידו למחאה שהתפרסמה בראש גיליון המודיע.
מחלוקת עם הגרא"ח נאה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתקופת הפולמוס ההלכתי אודות שיעורי תורה בין החזון איש, לבין הגאון הרב אברהם חיים נאה, תקף הסטייפלער בחריפות את דברי הרב נאה תוך הגנה על שיעורי החזון איש ואף הוציא לאור מספר קונטרסים לתקוף את שיעורים אלו. במסגרת הפולמוס אף הוציא הסטייפלער קונטרס בשם "שיעורין של תורה" על מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה. בספרו הוא תומך בשיטת גיסו החזון אי"ש בניגוד לשיטת הרב נאה.
הרב נאה כתב כמה קונטרסים ומכתבים חריפים ביותר להשיב לו. וקונטרס אחד גנז, ועל כך מסופר: הרב נאה החל לכתוב תשובותיו והשגותיו[11] להשיב על חיבורו של הסטייפלר כשהוא סותר ותוקף בחריפות את השגותיו בעניין השיעורים. לאחר גמר העבודה כשרצה הרב ברוך נאה להכניסו לדפוס, לא הסכים הגרא"ח בשום פנים ואופן להדפיסו ואף קרעו לקרעים וגנזו, כשהוא מתבטא לבנו ר' ברוך ואומר: "כי מה שכותבים בעידנא דריתחא אין להדפיסו"[12].
הקפדה על מנהג חסידי[עריכה | עריכת קוד מקור]
היה מקפיד על המנהג החסידי לאכול מצה בפסח שני על אף שהגר"א לא נהג כן וגיסו החזון איש שלל זאת ואף קבע שיש בזה חשש של בל תוסיף[13].
מכתבו אודות תפילה על דעת הבעש"ט והצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]
באחד ממכתביו הנדפס בספרו קריינא דאיגרתא כתב אודות בחור חסיד חב"ד שהתמודד עם מחשבות זרות ונהג לערוך לפני התפילה מסירת מודעה שמתפלל על דעת האריז"ל וכו' עד הבעש"ט והצ"צ, כשבשעת התפילה עצמה כיוון להתפלל "בהתחברות צדיק המפורסם" כשככל הנראה הכוונה לרבי. הסטייפלער מסיים את תיאור המעשה באומרו שהאריך בסיפורו כדי שיוכל ללמוד מזה מי שמתמודד עם בעיה דומה וזה לשון המכתב:
"למעלת כבוד ידידי... קבלתי מכתבו... הדעת נותנת שכל אלו המחשבות הבלתי טהורות... אין בהם ממש: היה לי ג"כ עסק עם בחור יקר אחד אשר נתבלבל במחשבות עבודה זרה רחמנא ליצלן כו', ונתברר שהועיל לו מאוד כשעשה לפני התפילה מסירת מודעה שהוא מתפלל על דעת האריז"ל והט"ז והש"ך והמגן אברהם וזה שטיפלתי עמו הי' חסיד ואמר גם כן על דעת הבעל שם טוב והצמח צדק ואחר כך בשעת התפילה התכוון שהוא מתפלל בהתחברות צדיק מפורסם... ונודע לי שזה הועיל לו לגמרי כמעט להתפלל בלי מחשבות רעות... גם הבחור שעסקתי עמו הוא כיום אברך יקר ומוצל מכל הרהורים תודה לשם יתברך, ונתרפא לגמרי כפי הנראה מדבריו... הארכתי בזה כי אולי יהי' זה להצלתו..."[14].
בנו העיד שאביו היה מתפלל נוסח האריז"ל בסידור תהלת ה', אך הורה לבנו להתפלל נוסח אשכנז.
עם החסיד הרב זלמן לייב אסטולין[עריכה | עריכת קוד מקור]
הגאון החסיד הרב זלמן לייב אסטולין היה מתפלל תקופה מסוימת בבית הכנסת של הסטייפלער. בתקופה זו, נוכח הסטייפלער לעמוד על גדולתו בתורה, והיה מחבבו ומקרבו ביותר. לא פעם היה ניגש אליו אחר התפילה לדבר עימו בלימוד. בכלל, כשהיה ר' זלמן לייב ניגש אל הסטייפלער, היה האחרון נעמד לכבודו, והיו מתווכחים מי ישב ראשון. כך כיבדו זה את זה, והיו משוחחים בקביעות בדברי תורה. מכרי הרב קנייבסקי מספרים שהסטייפלער נהנה מאוד מחברתו, וביניהם נוצרה קביעות בלימוד. מדי כמה ימים היו מעלים סוגיות שונות שהיו דנים בהן בלהט.
אף את בר-המצוה של בנו דוד-אליהו, כיבד הסטייפעלער בנוכחותו, ואף העניק לחתן הבר-מצווה דורון דרשה[15].
'המותר בפיך'[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספרו 'קריינא דאיגרתא' מקשה הסטייפלער ארבע קושיות על שיטת אדמו"ר הזקן בליקוטי אמרים - פרק ל"ח בעניין 'המותר בפיך'. הרב שלום דובער וולפא חיבר ספר בשם 'המותר בפיך', לתרץ את קושיית הסטייפלר ובנו הרב חיים קנייבסקי קיבל את הספר והודה לרב וולפא[16].
לוחות הברית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשמ"א יצא הרבי בקריאה לשינוי ציורי לוחות הברית מעגולות למרובעות, על יסוד הגמרא במסכת בבא בתרא ועוד. הסטייפלר נשאל על הדבר, והשיב שהרבי צודק ובבית מדרשו 'לדרמן' שינו את הלוחות למרובעות[17]. עמיתו, מראשי ישיבת פוניבז' כתב לר' יחזקאל סופר כי לדעתו הלוחות צריכות להיות עגולות, אבל עקב הוראת הסטייפלר גם הוא תומך בתיקון ציורי הלוחות[18].
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שערי תבונה
- קהלות יעקב
- קריינא דאגרתא
- ברכת פרץ
- שיעורין של תורה
- חיי עולם
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו הגאון הרב חיים קנייבסקי ע"ה.
- בתו הרבנית יוספה ברזם[19] רעייתו של הגאון הרב שאול ע"ה.
- בתו הרבנית אהובה ברמן רעייתו של הגאון הרב מרדכי שלמה ברמן ע"ה שהיה מראשי ישיבת פוניבז', למד בצעירותו בתלמוד תורה וישיבת אחי תמימים תל אביב[20].
| הקודם: הרב אברהם ישעיהו קרליץ, הרב איסר זלמן מלצר |
מנהיג הציבור הליטאי ט"ו חשוון תשי"ד - כ"ג אב תשמ"ה |
הבא: הרב יוסף שלום אלישיב |
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב מרדכי מנשה לאופר, התקשרות, סיוע בוויכוח עם בעל ה'קהילות יעקב' גליון א'שנט, י"ז מנ"א תש"פ, עמ' 11, במדור ניצוצי רבי.
- הרב שניאור זלמן ברגר, נודע בשיעורים, פרקי חייו של הרב אברהם חיים נאה, בפרקים על מחלוקת השיעורים.
- הרב שלום דובער לוין, מבית הגנזים, גנזי ספרית הרבי, צילום רשימת רוכשי אותיות בספר תורה של משיח
- הרב שלום דובער וולפא, המותר בפיך, תשובות לקושיות הרב קנייבסקי על אדמו"ר הזקן
הערות שוליים
- ↑ את הערכתו לשורשיו החסידיים ניתן ללמוד מהסיפור הבא: "הרה"ג והרב ברוך שמעון שניאורסון ראש ישיבת "כוכב מיעקב" טשיבין סיפר בשם בעל ה"קהילות יעקב"' שנקרא על שמו של רי"י: בהיות אבותיו תושבי העיר הורנסטייפל ונמנו על חסידיו שכל היראת שמים שיש לו הוא בגלל שאביו היה לומד עמו בילדותו כל בוקר מתוך הספר "עמק תפילה" [להרי"י מטשערקאס]" (תולדותיהם של צדיקים דף י'). הוא נהג ללמוד מידי שב"ק בספה"ק נועם אלימלך כשראשו חבוש שטריימל שהיה של הרה"ק מטשערקאס, וישנה גם תמונה שלו בשטריימל. הוא גם מביא בכתביו מעניני החסידות. בנו הגר"ח שליט"א העיד שאביו היה הוגה בכל ספרי החסידות[דרוש מקור], [דרושה הבהרה].
- ↑ ראה מאמר בנושא מאת החוקר החב"די הרב יהושע מונדשיין
- ↑ שבועון כפר חב"ד גל' 205
- ↑ עדות הרב קופצ'יק, שליחו של הרבי מלך המשיח בחדרה.
- ↑ שבועון כפר חב"ד גליון מס' 205.
- ↑ ראה: יוזמה חדשה: עשיית מנוי לקרבן פסח, חב"ד אינפו.
- ↑ עדות מקורבו של הרב צימר, הרב טוביה בלוי, פרד"ס חב"ד גליון 14 עמ' 165 בהערה.
- ↑ קובץ 'בית מנחם' עמ' 16.
- ↑ הרב לוי יצחק הלפרין, ראש 'המכון המדעי-טכנולוגי להלכה' מספר כי בנו, ר' חיים תומך בתקנה
- ↑ נכדו הרב ברים.
- ↑ חלק-שני לקונטרס "אבני צדק" שנדפס בסוף-ספר "שיעור מקוה"
- ↑ הרב ישראל נאה, המבשר, מוסף תורני, כ' תמוז תשס"ט.
- ↑ אורחות רבינו
- ↑ קריינא דאגרתא עמ' קסא - ב
- ↑ ספר גאון וחסיד.
- ↑ כתבה בחב"ד אינפו, המבשר על ספרי הרב וולפא
- ↑ חב"ד אינפו
- ↑ המכתב נדפס בחוברת 'על חטא העיגול' מהדורת תש"ע.
- ↑ תלמידתו של המשפיע הרב נחום גולדשמיד[דרוש מקור]
- ↑ בה למד בחברותא עם הגאון הרב יואל כהן ע"ה