תהלים ג': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (41 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
|ניקוד=כן | |ניקוד=כן | ||
|רוחב=25% | |רוחב=25% | ||
|כותרת= | |כותרת= תהלים ג' {{ש}}מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ. | ||
|תוכן= | |תוכן= | ||
'''א''' מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ.{{ש}} | '''א:''' מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ.{{ש}} | ||
'''ב''' ה' מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי.{{ש}} | '''ב:''' ה' מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי.{{ש}} | ||
'''ג''' רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹקִים סֶלָה.{{ש}} | '''ג:''' רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹקִים סֶלָה.{{ש}} | ||
'''ד''' וְאַתָּה ה' מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי.{{ש}} | '''ד:''' וְאַתָּה ה' מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי.{{ש}} | ||
'''ה''' קוֹלִי אֶל ה' אֶקְרָא וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה.{{ש}} | '''ה:''' קוֹלִי אֶל ה' אֶקְרָא וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה.{{ש}} | ||
'''ו''' אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי ה' יִסְמְכֵנִי.{{ש}} | '''ו:''' אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי ה' יִסְמְכֵנִי.{{ש}} | ||
'''ז''' לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי.{{ש}} | '''ז:''' לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי.{{ש}} | ||
'''ח''' קוּמָה ה' הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹקֵי כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ.{{ש}} | '''ח:''' קוּמָה ה' הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹקֵי כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ.{{ש}} | ||
'''ט''' לַה' הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה.}} | '''ט:''' לַה' הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה.}} | ||
''' | '''תהלים ג'''' הוא המזמור השלישי ב[[תהלים]]. הפרק מיוחס ל[[דוד]], כאשר ברח מ[[אבשלום]] בנו. דוד, שננטש על ידי נתיניו, נלעג מצד [[שמעי בן גרא]], ונרדף אחר כתרו וחייו על ידי בנו, פונה לה', מודה בתחינותיו ומתוודה על [[אמונה|אמונתו]] בה'. | ||
על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מהכניסה לשנת השלישית ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-2, ועד ליום ההולדת ה-3. | |||
== תוכן == | == תוכן == | ||
ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "כשבא עונש על אדם אל יקוץ בתוכחתו שמא לפי חטאו היה חייב עוד יותר והשם יתברך מתחסד עמו", כלומר, שעל האדם לקבל את ייסוריו באהבה. | |||
ניתן לחלק את הפרק לשלושה חלקים: | |||
*'''פסוקים א'-ג'''' - קריאת דוד לה' על צריו ושונאיו. | |||
*'''ד'-ז'''' - בטחון דוד בה' ושלות נפשו הגדולה. | |||
*'''ח'-ט'''' - בקשה מה' להושיעו. | |||
ב[[ספר הזוהר]] נכתב: "רבי יהודה פתח ואמר מזמור לדוד בברחו וגו', על מקרא זה העירו, אם ברח מאבשלום שרצה להורגו למה אמר שירה, אם משום שבנו שקם עליו ולא זר, עצבותו הייתה צריכה להיות גדולה יותר, כי אדם מתמרמר יותר על רעה מועטת מיד קרוביו, משמתמרמר על רעה מרובה מידי אחרים. אלא אמר מזמור, שמקודם חשב ש[[הקב"ה]] יענישו על חטאיו בעולם הבא, כיון שראה שרוצה להפרע ממנו בעולם הזה {{הערה|להענישו כאן ולא בעולם הבא}} היה שמח ואמר שירה." | |||
==[[חז"ל]] על המזמור== | |||
===א' - מזמור לדוד=== | |||
*דרש ר"ש בן אבשלום משל לאדם בעל חוב, קודם שפרעו היה עצוב, לאחר שפרעו נהיה שמח, כך [[דוד]] כיון שאמר לו [[הקב"ה]] הנני מקים עליך רעה מתוך ביתך היה עצוב, אמר שמא עבד או ממזר הוא ואינו מרחם עלי, כיבן שראה ש[[אבשלום]] התחיל, אמר שירה.{{הערה|ברכות ז' ע"ב.}} | |||
* א"ר יוחנן משום [[רשב"י]]: קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם{{הערה|כדוגמת אבשלום.}} מ[[מלחמת גוג ומגוג]], דאילו גבי [[מלחמת גוג ומגוג]] כתוב "למה רגשו גויים" ולא כתיב "ה' מה רבו צרי"{{הערה|לשון צרות וקושי.}}, ואילו גבי תרבות רעה כן כתיב "ה' מה רבו צרי"{{הערה|ברכות ז' ע"ב.}}, ומבואר- שהמאבק של דוד עם אבשלום בנו המכונה "תרבות רעה" מהווה סמל למאבקו של האדם עם [[היצר הרע|יצרו הרע]] המקומם עליו מתוכו. | |||
* לדוד מזמור מלמד ששרתה עליו שכינה ואחר כך אמר שירה, מזמור לדוד מלמד שאמר שירה ואחר כך שרתה עליו שכינה (כמו במזמור שלנו), ללמדך שאין שכינה שורה מתוך עצלות.{{הערה|[[ילקוט שמעוני]].}} | |||
* אימתי אמר דוד מזמור זה, כשהוא עולה במעלה [[הר הזיתים]] עולה ובוכה. אם הוא בוכה למה אמר מזמור, ואם אמר מזמור למה הוא בוכה, אמר דוד [[יעקב אבינו|יעקב]] ברח כמו שכתוב "ויברח יעקב שדה ארם", [[משה רבינו|משה]] ברח כמו שכתוב "ויברח משה", [[אליהו]] ברח כמו שכתוב "ויקם ויברח על נפשו", ואני בורח כמותם. פירוש אחר: כיון שראה דוד שביטל [[הקב"ה]] עוונותיו התחיל מזמור{{הערה|[[רד"ק|הרד"ק]].}}. | |||
===פסוק ה'=== | |||
*אמר ר' ינאי אף על פי שאמר ה' בשמיים כסאו, עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם, משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו פרדס, והכניס לתוכו פועלים ועל פתך הפרדס אוצר מלא על כל טוב, אמר המלך לפועלים כל מי שישתכר במלאכת הפרדס יטול שכרו, ומי של ישתכר ישב בתוך הפלטין וידין אותו המלך, הנמשל: המלך זה [[מלך מלכי המלכים]] [[הקב"ה]], והפרדס הוא [[העולם הזה]], ונתן [[הקב"ה]] בני אדם בתוכו שיהיו משמרים את התורה והתנה עמהם כל מי שישמר את התורה הרי [[גן עדן]] לפניו, זה עפעפיו יבחנו בני אדם.{{הערה|[[ילקוט שמעוני]]}} | |||
==הרבי על המזמור== | |||
מהפסוק להוי' הישועה{{הערה|פרק זה, פסוק ט'.}} משמע שישועת [[הקב"ה]] אינה רק ל[[בני ישראל]] אלא גם עבורו כביכול. וצריך להבין הרי הקב"ה הוא "בעל הישועות", ולאיזה ישועה הוא צריך? | |||
והביאור בזה על פי המבואר [[גמרא|בגמרא]]{{הערה|[[מסכת מגילה]] כ"ט א'.}} "בא וראה כמה חביבין ישראל לפני הקב"ה, שבכל מקום שגלו [[שכינה]] עמהן וכו' ואף כשעתידן [[גאולה|להיגאל]] שכינה עמהן, שנאמר {{הערה|ניצבים ל' ג'.}} ושב ה' אלוקך אל שבותך, והשיב לא נאמר אל ושב, מלמד שהקב"ה שב עמהן מבין הגלויות". כלומר הגלות שבני ישראל נמצאים בא אינה רק עבורם, אלא גם עבור הקב"ה, שכן גם הוא נמצא עמהם בגלות - "כל מקום שגלו שכינה עמהן", ולכן - "אף כשעתידין להיגאל שכינה עמהן". | |||
[[ | ולכן כתוב "להוי' הישועה" שהישועה שתבוא [[גאולה|בגאולה השלמה]], היא גם ישועה עבור הקב"ה. | ||
וממשיך בפסוק "על עמך ברכתך סלה" ש[[הקב"ה]] מברך את [[בני ישראל]] באופן שברכתו שורה בכל מעמד ומצב בו הם נמצאים, אפילו אם הם בבחינת "עמך" - מלשון "עוממות" המורה על עם שנפרד מהמקור שלו. בכל זאת יש "ברכתך" ברכה של ה' השרויה עליהם באופן של "סלה" - בלי גבול מטה ומעלה, כדברי הגמרא{{הערה|[[מסכת עירובין]] נ"ד, ע"מ א'.}} "כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק", שהברחה שורה בלי כל הגבלות{{הערה|[[שיחה|משיחת]] [[פרשת אמור]] [[ה'תשל"ז]].}}. | |||
[[ | |||
==המזמור במנהגים== | ==המזמור במנהגים== | ||
* פסוקים ב'-ט' הם חלק מתפילות [[שמע ישראל|קריאת שמע לפני השינה]] | * פסוקים ב'-ט' - הם חלק מתפילות [[שמע ישראל|קריאת שמע לפני השינה]]{{הערה|The Complete Artscroll Siddur page 291}}. | ||
* פסוק ט' הוא הפסוק השמיני של [[פסוקי דזמרא|והוא רחום]] בפסוקי דזמרה | * פסוק ט' - הוא הפסוק השמיני של [[פסוקי דזמרא|והוא רחום]] בפסוקי דזמרה{{הערה|The Complete Artscroll Siddur page 63}} ונמצא גם [[הבדלה|בתפילת ההבדלה]]{{הערה|The Complete Artscroll Siddur page 619}}. | ||
* הפרק | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=8 צילום הפרק בתהילים 'אוהל יוסף יצחק']''' | |||
{{מזמורי ספר התהלים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תהלים|ג]] | |||
[[קטגוריה: | |||
גרסה אחרונה מ־18:49, 3 באפריל 2024
תהלים ג'
מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ. |
|---|
|
א: מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ. |
תהלים ג' הוא המזמור השלישי בתהלים. הפרק מיוחס לדוד, כאשר ברח מאבשלום בנו. דוד, שננטש על ידי נתיניו, נלעג מצד שמעי בן גרא, ונרדף אחר כתרו וחייו על ידי בנו, פונה לה', מודה בתחינותיו ומתוודה על אמונתו בה'.
על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מהכניסה לשנת השלישית ביום ההולדת ה-2, ועד ליום ההולדת ה-3.
תוכן[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתהילים אוהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "כשבא עונש על אדם אל יקוץ בתוכחתו שמא לפי חטאו היה חייב עוד יותר והשם יתברך מתחסד עמו", כלומר, שעל האדם לקבל את ייסוריו באהבה.
ניתן לחלק את הפרק לשלושה חלקים:
- פסוקים א'-ג' - קריאת דוד לה' על צריו ושונאיו.
- ד'-ז' - בטחון דוד בה' ושלות נפשו הגדולה.
- ח'-ט' - בקשה מה' להושיעו.
בספר הזוהר נכתב: "רבי יהודה פתח ואמר מזמור לדוד בברחו וגו', על מקרא זה העירו, אם ברח מאבשלום שרצה להורגו למה אמר שירה, אם משום שבנו שקם עליו ולא זר, עצבותו הייתה צריכה להיות גדולה יותר, כי אדם מתמרמר יותר על רעה מועטת מיד קרוביו, משמתמרמר על רעה מרובה מידי אחרים. אלא אמר מזמור, שמקודם חשב שהקב"ה יענישו על חטאיו בעולם הבא, כיון שראה שרוצה להפרע ממנו בעולם הזה [1] היה שמח ואמר שירה."
חז"ל על המזמור[עריכה | עריכת קוד מקור]
א' - מזמור לדוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
- דרש ר"ש בן אבשלום משל לאדם בעל חוב, קודם שפרעו היה עצוב, לאחר שפרעו נהיה שמח, כך דוד כיון שאמר לו הקב"ה הנני מקים עליך רעה מתוך ביתך היה עצוב, אמר שמא עבד או ממזר הוא ואינו מרחם עלי, כיבן שראה שאבשלום התחיל, אמר שירה.[2]
- א"ר יוחנן משום רשב"י: קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם[3] ממלחמת גוג ומגוג, דאילו גבי מלחמת גוג ומגוג כתוב "למה רגשו גויים" ולא כתיב "ה' מה רבו צרי"[4], ואילו גבי תרבות רעה כן כתיב "ה' מה רבו צרי"[5], ומבואר- שהמאבק של דוד עם אבשלום בנו המכונה "תרבות רעה" מהווה סמל למאבקו של האדם עם יצרו הרע המקומם עליו מתוכו.
- לדוד מזמור מלמד ששרתה עליו שכינה ואחר כך אמר שירה, מזמור לדוד מלמד שאמר שירה ואחר כך שרתה עליו שכינה (כמו במזמור שלנו), ללמדך שאין שכינה שורה מתוך עצלות.[6]
- אימתי אמר דוד מזמור זה, כשהוא עולה במעלה הר הזיתים עולה ובוכה. אם הוא בוכה למה אמר מזמור, ואם אמר מזמור למה הוא בוכה, אמר דוד יעקב ברח כמו שכתוב "ויברח יעקב שדה ארם", משה ברח כמו שכתוב "ויברח משה", אליהו ברח כמו שכתוב "ויקם ויברח על נפשו", ואני בורח כמותם. פירוש אחר: כיון שראה דוד שביטל הקב"ה עוונותיו התחיל מזמור[7].
פסוק ה'[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אמר ר' ינאי אף על פי שאמר ה' בשמיים כסאו, עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם, משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו פרדס, והכניס לתוכו פועלים ועל פתך הפרדס אוצר מלא על כל טוב, אמר המלך לפועלים כל מי שישתכר במלאכת הפרדס יטול שכרו, ומי של ישתכר ישב בתוך הפלטין וידין אותו המלך, הנמשל: המלך זה מלך מלכי המלכים הקב"ה, והפרדס הוא העולם הזה, ונתן הקב"ה בני אדם בתוכו שיהיו משמרים את התורה והתנה עמהם כל מי שישמר את התורה הרי גן עדן לפניו, זה עפעפיו יבחנו בני אדם.[8]
הרבי על המזמור[עריכה | עריכת קוד מקור]
מהפסוק להוי' הישועה[9] משמע שישועת הקב"ה אינה רק לבני ישראל אלא גם עבורו כביכול. וצריך להבין הרי הקב"ה הוא "בעל הישועות", ולאיזה ישועה הוא צריך?
והביאור בזה על פי המבואר בגמרא[10] "בא וראה כמה חביבין ישראל לפני הקב"ה, שבכל מקום שגלו שכינה עמהן וכו' ואף כשעתידן להיגאל שכינה עמהן, שנאמר [11] ושב ה' אלוקך אל שבותך, והשיב לא נאמר אל ושב, מלמד שהקב"ה שב עמהן מבין הגלויות". כלומר הגלות שבני ישראל נמצאים בא אינה רק עבורם, אלא גם עבור הקב"ה, שכן גם הוא נמצא עמהם בגלות - "כל מקום שגלו שכינה עמהן", ולכן - "אף כשעתידין להיגאל שכינה עמהן".
ולכן כתוב "להוי' הישועה" שהישועה שתבוא בגאולה השלמה, היא גם ישועה עבור הקב"ה.
וממשיך בפסוק "על עמך ברכתך סלה" שהקב"ה מברך את בני ישראל באופן שברכתו שורה בכל מעמד ומצב בו הם נמצאים, אפילו אם הם בבחינת "עמך" - מלשון "עוממות" המורה על עם שנפרד מהמקור שלו. בכל זאת יש "ברכתך" ברכה של ה' השרויה עליהם באופן של "סלה" - בלי גבול מטה ומעלה, כדברי הגמרא[12] "כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק", שהברחה שורה בלי כל הגבלות[13].
המזמור במנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- פסוקים ב'-ט' - הם חלק מתפילות קריאת שמע לפני השינה[14].
- פסוק ט' - הוא הפסוק השמיני של והוא רחום בפסוקי דזמרה[15] ונמצא גם בתפילת ההבדלה[16].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| מזמורי ספר תהלים | |
|---|---|
|
הערות שוליים
- ↑ להענישו כאן ולא בעולם הבא
- ↑ ברכות ז' ע"ב.
- ↑ כדוגמת אבשלום.
- ↑ לשון צרות וקושי.
- ↑ ברכות ז' ע"ב.
- ↑ ילקוט שמעוני.
- ↑ הרד"ק.
- ↑ ילקוט שמעוני
- ↑ פרק זה, פסוק ט'.
- ↑ מסכת מגילה כ"ט א'.
- ↑ ניצבים ל' ג'.
- ↑ מסכת עירובין נ"ד, ע"מ א'.
- ↑ משיחת פרשת אמור ה'תשל"ז.
- ↑ The Complete Artscroll Siddur page 291
- ↑ The Complete Artscroll Siddur page 63
- ↑ The Complete Artscroll Siddur page 619