ברזיל: הבדלים בין גרסאות בדף
(←פאולו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (61 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:770 ברזיל.jpg| | [[קובץ:770 ברזיל.jpg| | ||
שמאל|ממוזער|300px|בית חב"ד המרכזי בעיר | שמאל|ממוזער|300px|בית חב"ד המרכזי בעיר פאולו, ברזיל]] | ||
'''ברזיל''' הינה המדינה הגדולה ב[[דרום אמריקה]], הגובלת ברוב מדינות היבשת, ובצידה המזרחי גובלת עם האוקיינוס האנטלנטי. | '''ברזיל''' הינה המדינה הגדולה ב[[דרום אמריקה]], הגובלת ברוב מדינות היבשת, ובצידה המזרחי גובלת עם האוקיינוס האנטלנטי. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
===בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]=== | ===בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]=== | ||
'''[[תר"ע]]''' ראשית התיישבות [[ליובאוויטש]] בברזיל | '''[[תר"ע]]''' ראשית התיישבות [[ליובאוויטש]] בברזיל הייתה בשנת תר"ע, כאשר שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] את הרב [[שמואל נוביקוב]] לעיר [[פאולו]] (במסגרת ההשתדלות שעשה לסדור מקומות התיישבות עבור יהודים), הרב שמואל שימש שם כ[[שוחט ובודק]] ו[[מוהל]], כ[[[[עסקן]] ציבורי]] שיסד את [[בית הכנסת]] כנסת ישראל, מלמד [[תינוקות של בית רבן]] גם ביישובים מרוחקים, וכן התרים את הקהל לעזרה של [[יהודים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. | ||
===בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]]=== | ===בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]]=== | ||
תרפ"ט, התיישב הרב דובער ורעייתו פייגא בעגון, בדרום ברזיל, בעיר פורטו אלגרי, הקים מקוה טהרה בביתו (שקיים עד היום, ע"י השליח הרב ליברוב, שקנה את הבית ושיפצו). | |||
בשנת ה'תש"ח, שלח הרב דובער את שני ילדיו, הרב יעקב וצבי אריה בעגון, ללמוד בתות"ל-770 עד החתונה שלהם, ואז נשלחו ע"י כ"ק אדמו"ר לשליחות בברזיל. | |||
'''[[תר"צ]]''', [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב לרב [[אליהו חיים אלטהויז]] וממנו משמע שרצה לנסוע לביקור ב[[ברזיל]] וזה לשונו הק': "אודות הנסיעה לברזיליאן כבד לי עוד להגיד בזה דבר, עד יתברר איזה ענין התלוי עוד בהשערה ואין אני אומר בזה שום הבטחה, כי אם חפצי ומגמתי אשר יעזור השי"ת כי יבוא מהכח אל הפועל הטוב בגשמיות וברוחניות". על רעיון ביקור זה לא ידועים פרטים נוספים. | '''[[תר"צ]]''', [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב לרב [[אליהו חיים אלטהויז]] וממנו משמע שרצה לנסוע לביקור ב[[ברזיל]] וזה לשונו הק': "אודות הנסיעה לברזיליאן כבד לי עוד להגיד בזה דבר, עד יתברר איזה ענין התלוי עוד בהשערה ואין אני אומר בזה שום הבטחה, כי אם חפצי ומגמתי אשר יעזור השי"ת כי יבוא מהכח אל הפועל הטוב בגשמיות וברוחניות". על רעיון ביקור זה לא ידועים פרטים נוספים. | ||
'''[[תרצ"ג]]''', התיישב [[חסיד]] נוסף בעיר [[פאולו]] בשם [[פנחס שלייף]], הוא עמד בקשר מכתבים רציף עם | '''[[תרצ"ג]]''', התיישב [[חסיד]] נוסף בעיר [[פאולו]] בשם [[פנחס שלייף]], הוא עמד בקשר מכתבים רציף עם אדמו"ר הריי"צ אליו דיווח על יהדות ברזיל. | ||
בהשתדלותו של הרב [[פנחס שלייף]] הוקם | בהשתדלותו של הרב [[פנחס שלייף]] הוקם בפאולו בית ספר חרדי בשם "תלמוד תורה", הוא פנה תחילה אל הרב [[משה זלמן לוין]] מרבני העיר שהגיב בפליאה: להקים בפאולו בית ספר חרדי? אך ר' פנחס לא ותר ולבסוף הקים את התלמוד תורה. | ||
'''[[תרצ"ד]]''' התיישבה משפחת זאיאנץ ב[ | '''[[תרצ"ד]]''' התיישבה משפחת זאיאנץ ב[ | ||
ברזיל. כשראשון הגיע הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] שלאחר לימודי ה[[שחיטה]] שלו עם חותנו, עלה השלטון הנאצי ימ"ש. וכדי לקבל תעודת [[שוחט]] בפולין היה עליו לשלם סכום כסף גדול, וכשבא לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] מה עליו לעשות הורה לו הרבי: סע לברזיל והיה שם שוחט! הרב שמחה יצחק קבל את הדברים בפשטות, ונסע לברזיל, כשבשלב ראשון נסע רק הוא והשאיר את זוגתו ושני בניו ב[[פולין]]. | |||
בתחלה התיישב הרב שמחה יצחק בעיר [[ריו דה ז'נירו]], כחודש אחר בואו הגיע לריו הרב [[משה זלמן לוין]] והאיץ ברב שמחה יצחק לעבור ל[[פאולו]] באמרו: מה יש לך לעשות בריו? זהו מקום מסואב בא איתי לפאולו! ואכן הרב שמחה יצחק עבר לפאולו ושמש שם כ[[שוחט ובודק]] וכן מסר שיעורים ב[[שולחן ערוך אדה"ז]], גמרא עם תוספות, חסידות, ולימים, אף ב[[ליקוטי שיחות]]. | בתחלה התיישב הרב שמחה יצחק בעיר [[ריו דה ז'נירו]], כחודש אחר בואו הגיע לריו הרב [[משה זלמן לוין]] והאיץ ברב שמחה יצחק לעבור ל[[פאולו]] באמרו: מה יש לך לעשות בריו? זהו מקום מסואב בא איתי לפאולו! ואכן הרב שמחה יצחק עבר לפאולו ושמש שם כ[[שוחט ובודק]] וכן מסר שיעורים ב[[שולחן ערוך אדה"ז]], גמרא עם תוספות, חסידות, ולימים, אף ב[[ליקוטי שיחות]]. | ||
'''[[תש"ז]]''' תנופה משמעותית בהתיישבות [[חב"ד]] | '''[[תש"ז]]''' תנופה משמעותית בהתיישבות [[חב"ד]] בברזיל הייתה בשנת תש"ז, כאשר התחיל ה[[שד"ר]] הרב [[יוסף וויינברג]] להגיע ל[[פאולו]] לצורך גיוס כספים ועם זאת להפיח את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי המקום "לזרוע רוחניות ולקצור גשמיות". | ||
העבודה העיקרית שעשה הרב [[יוסף וינברג|ווינברג]] | העבודה העיקרית שעשה הרב [[יוסף וינברג|ווינברג]] בברזיל הייתה לשכנע הורים לשלוח את בניהם ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ארצות הברית]] ובכך להפכם ל[[חסידים]] מקושרים. בין התלמידים ששלח לישיבה: [[יעקב בעגון]], [[צבי אריה בעגון]], מאיר זאיאנץ, [[מרדכי זאיאנץ]], שמאוחר יותר נעשו הם בעצמם [[שלוחי הרבי|שלוחים מסורים]] לעיר פאולו. | ||
הרב [[יוסף וינברג|וינברג]] אף ניסה בהוראת [[הרבי הריי"צ]] לפתוח ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[פאולו]]. | הרב [[יוסף וינברג|וינברג]] אף ניסה בהוראת [[הרבי הריי"צ]] לפתוח ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[פאולו]]. | ||
'''[[תש"י]]''' גם בשנת | בשנה זו גם נשלח על ידי הרבי הריי"צ הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]] לשמש כשוחט לקהילה היהודית. | ||
'''[[תש"י]]''' גם בשנת תש"י בתקופה האחרונה של חיי חיותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בעלמא דין, המשיך לדאוג ליהודי ברזיל כשהורה לרב [[משה יצחק הכט]] לנסוע לשליחות לברזיל, לקראת שליחות זו (שהתאפשרה לבסוף רק לאחר ההסתלקות) השאיל [[הרבי]] לרב [[משה יצחק הכט| הכט]] פיסה ממטפחתו של אדמו"ר הריי"צ להצלחת שליחותם. | |||
===אצל [[הרבי]]=== | ===אצל [[הרבי]]=== | ||
'''[[תשי"א]]''' אחת ממדינות הראשונות ש[[הרבי]] שלח אליהם שלוחי קבע | '''[[תשי"א]]''' אחת ממדינות הראשונות ש[[הרבי]] שלח אליהם שלוחי קבע הייתה ברזיל, כאשר כבר בשנת תשי"א הורה לרב לרב [[צבי הירש חיטריק]] לצאת לשליחות ב[[פאולו]]. | ||
'''[[תשי"ג]]''' - הרב חיטריק ובני ביתו הגיעו לפאולו בשנת תשי"ג. הרב חיטריק פעל רבות ב[[חינוך]] היהודי הכשר בעיר כשהוא התמנה לעמוד בראש "תלמוד תורה בית חינוך", ונאלץ להילחם שם במתנגדים רבים מראשי הקהילה ובית הספר אשר נטו יותר למודרניזציה וניסו כל הזמן להפריע לרב חיטריק בעבודת הקדש שלו. | |||
הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי | הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי בברזיל בשם "מחנה ישיבה" שקצר הצלחות רבות. בעקבות ההתנגדויות החוזרות ונשנות שהפריעו לרב [[צבי הירש חיטריק|חיטריק]] בעבודתו, החליט לעבור לפעול בעיר [[ריו דה ז'נירו]] שם הקהילה היהודית הייתה פעילה יותר וכן חשב שתהיה פחות התנגדות לעבודתו, בהגיעו לשם התמנה להיות מנהל בית הספר תלמוד תורה, כמו שעשה הרב חיטריק בפאולו כך בריו, פתח מטבח שיספק אוכל [[כשר]] לתלמידים, הגדיל את שעות לימודי הקדש, ו"ייבא" מחנכים טובים ממדינות אחרות. | ||
'''[[ | '''[[תשט"ו]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[פאולו]] הרב [[מרדכי זאיאנץ]] שייסד שם סניף של [[אגודת חסידי חב"ד]] שהפיח מחדש את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי העיר. | ||
'''[[ | '''[[תשי"ז]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] עוד שליח ל[[ברזיל]] הרב [[יעקב בעגון]] שבא לעזור לרב חיטריק בעבודת החינוך ב[[ריו דה ז'נירו]]. | ||
'''[[ | '''[[תשח"י]]''' למרות שההצלחה בפעולותיו של חיטריק הייתה לכאורה גדולה, גם שם היו כמה ראשי קהילה שלא ראו בעין יפה את עבודתו זו, והתחילו להצר את צעדיו בפתיחת בית ספר מתחרה בשם "בר אילן" בהנהלת של הרב [[חיים בנימיני]], עקב התפתחויות אלו רצה הרב חיטריק לעזוב את [[ברזיל]], כשכתב על כך לרבי הורה לו [[הרבי]] לפתוח מוסד עצמאי של [[ליובאוויטש]], הרב חיטריק אכן ייסד חיידר ליובאוויטש בריו בו עמד כמנהל הרב [[יעקב בעגון]] שזכה להצלחה רבה. | ||
בשנה זו עבר גם הרב [[ירחמיאל בלומנפלד]] לריו חסיד חב"ד שסייע רבות לפעילות חב"ד ואף בנה שם [[מקווה טהרה]] מהודר. | |||
'''[[תשי"ט]]''' נשלח הרב [[צבי אריה בעגון]] לשליחות בריו, שם הקים מפעל [[שחיטה]] מהודר. לאחר כארבעה חדשים עקר ל[[פאולו]] ופעל שם על [[שחיטת ליובאוויטש]]. | |||
'''[[ | '''[[תש"כ]]''' הרב [[צבי אריה בעגון]] התחיל ללמד את בני ההונגרים בשכונת בון רטירו. אחיו הרב [[יעקב בעגון]], עבר גם הוא לפאולו (בעקבות חילוקי דעות מצד הקהילה שם), וביחד עם אחיו ועוד כמה עסקנים ייסדו "חיידר ליובאוויטש" בפאולו, מוסד שפועל עד היום, וזכה לברכות רבות מהרבי, ומשם נחנכו שלוחים ומנהלי מוסדות ועסקנים רבים, ברזיל בכל העולם. | ||
'''[[ | '''[[תשכ"א]]''' הרב [[צבי הירש חיטריק]] סיים את שליחותו ועזב את ברזיל בעקבות כמה שינויים בקהילה בריו וחזר ל[[ניו יורק]]. לפני צאתו ערכו לו אנשי הקהילה מעמד צאתכם לשלום מרשים בתור הוקרה על פעולותיו הרבות. | ||
בעקבות עזיבת הרב חיטריק את ברזיל נוצר חלל ריק בפעילות במקום. לכן הרבי שלח לברזיל את הרב [[שבתי אלפרין]] לשמש כשליח ראשי בברזיל. | |||
בהשפעת הרב [[ירחמיאל בלומנפלד]], הרב אלפרין הגיע לריו והתמנה שם התמנה להיות מנהל בית הספר "תלמוד תורה". (מאוחר יותר, אף איחד אותו עם עוד בית ספר בעיר). וכן נתמנה להיות רב בית הכנסת שבבנין בית הספר. | |||
'''[[תשכ"ב]]''' גיסו של [[הרבי]] הרב [[שמריהו גוראריה]] יצא לביקור | '''[[תשכ"ב]]''' גיסו של [[הרבי]] הרב [[שמריהו גוראריה]] יצא לביקור בברזיל ומסר לרבי דו"ח מפורט על פעולות חב"ד. | ||
'''[[תשכ"ג]]''' הרב [[שבתי אלפרין]] עבר לפאולו והתמנה להיות מנהל בית הספר "בית חינוך" (אותו בית הספר שנהל הרב חיטריק כעשור קודם לכן). | '''[[תשכ"ג]]''' הרב [[שבתי אלפרין]] עבר לפאולו והתמנה להיות מנהל בית הספר "בית חינוך" (אותו בית הספר שנהל הרב חיטריק כעשור קודם לכן). | ||
| שורה 65: | שורה 70: | ||
הרב [[חיים בנימיני]] עבר לברזיל בהוראת הרבי והחל לפעול רבות בשדה החינוך בברזיל כולה, כשהקים מועדון נוער בריו, וכן בית ספר יהודי בעיר בלו הוריזונטה. | הרב [[חיים בנימיני]] עבר לברזיל בהוראת הרבי והחל לפעול רבות בשדה החינוך בברזיל כולה, כשהקים מועדון נוער בריו, וכן בית ספר יהודי בעיר בלו הוריזונטה. | ||
'''[[תשכ"ו]]''' הרב [[חיים בנימיני]] הקים את הישיבה הראשונה בברזיל "[[ישיבת מחנה ישראל]]" בעיר | '''[[תשכ"ו]]''' הרב [[חיים בנימיני]] הקים את הישיבה הראשונה בברזיל "[[ישיבת מחנה ישראל]]" בעיר פטרופוליס, ישיבה שהחזירה וקבלה מאות [[בעלי תשובה]] שמאוחר יותר נעשו הם עצמם שלוחים בברזיל. וזכתה לאלפי הוראות מפורטות מהרבי. | ||
'''[[תשכ"ז]]''' הרב [[ | '''[[תשכ"ז]]''' הרב [[לייבל זאיינץ]] בנו השלישי של הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] סיים את לימודיו בחצר הרבי וחזר לפאולו שם פעל רבות ב[[מבצע תפילין]] וכן [[הדפסת התניא|הדפיס אלפי ספרי תניא]] בכל העולם. | ||
מכאן ואילך התרחבות קהילת חב"ד בברזיל, | מכאן ואילך התרחבות קהילת חב"ד בברזיל, הייתה בעיקר על ידי תלמידי [[ישיבת מחנה ישראל]] שבתום לימודם התיישבו בברזיל והיו לשלוחים שהחזירו עוד רבים בתשובה, וכך הקהילה גודלת עד היום. | ||
==שלוחים ובתי חב"ד בברזיל== | ==שלוחים ובתי חב"ד בברזיל== | ||
| שורה 75: | שורה 80: | ||
===[[פאולו]]=== | ===[[פאולו]]=== | ||
*הרב [[שמאי ענדע]] מרא דאתרא קהילת חב"ד | *הרב [[שמאי ענדע]] מרא דאתרא קהילת חב"ד | ||
*הרב [[שבתי אלפרין]], שליח | *הרב [[שבתי אלפרין]], שליח ומנהל בית חב"ד המרכזי. | ||
חב"ד המרכזי. | *הרב [[יעקב בעגון]], מייסד מוסדות חב"ד-ליובאוויטש בברזיל, ורב קהילת תפארת ליובאוויטש. | ||
*הרב [[יעקב בעגון]], | *הרב [[צבי אריה בעגון]], מנהל מוסדות אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש. | ||
הרב צבי אריה בעגון, מנהל מוסדות אוהלי יוסף יצחק | |||
*הרב מרדכי בעגון, מנהל בית ספר חב"ד בעיר | *הרב מרדכי בעגון, מנהל בית ספר חב"ד בעיר | ||
*הרב [[יוסף יצחק אלפרין]], בית חב"ד המרכזי. | *הרב [[יוסף יצחק אלפרין]], בית חב"ד המרכזי. | ||
| שורה 89: | שורה 93: | ||
*הרב [[אריה ברוך בלוך]] מנהל [[תלמוד תורה אור מנחם (ברזיל)]]. | *הרב [[אריה ברוך בלוך]] מנהל [[תלמוד תורה אור מנחם (ברזיל)]]. | ||
*הרב יעקב נורקין, בית חב"ד המרכזי. | *הרב יעקב נורקין, בית חב"ד המרכזי. | ||
*הרב דניאל אשכנזי, בית חב | *הרב דניאל אשכנזי, בית חב"ד המרכזי. | ||
*הרב שלום דובער נורקין, בית חב"ד המרכזי. | *הרב שלום דובער נורקין, בית חב"ד המרכזי. | ||
*הרב דב פומרוי, בית חב"ד המרכזי. | *הרב דב פומרוי, בית חב"ד המרכזי. | ||
*הרב שלום דובער גוראריה, מנהל בית חב"ד דאס וילאס. | *הרב [[שלום דובער גוראריה (ברזיל)|שלום דובער גוראריה]], מנהל בית חב"ד דאס וילאס. | ||
*הרב דוד גולדברג, מנהל בית חב"ד מורומבי. | *הרב דוד גולדברג, מנהל בית חב"ד מורומבי. | ||
*הרב ישעיהו דיין, בית חב"ד מורומבי | *הרב ישעיהו דיין, בית חב"ד מורומבי | ||
*הרב אריאל אנטבי, מנהל בית חב"ד למטייל. | *הרב [[אריאל אנטבי]], מנהל בית חב"ד למטייל בשכונת סנטנה. | ||
*הרב [[עדי כפיף]], מנהל בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה. | *הרב [[עדי דוד כפיף]], מנהל בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה. | ||
*הרב יוסף כפיף, בית חב"ד וילה מאריאנה. | *הרב יוסף יצחק כפיף, בית חב"ד וילה מאריאנה. | ||
*הרב יצחק ברונר, בית חב"ד וילה מאריאנה. | *הרב [[יצחק ברונר]], בית חב"ד וילה מאריאנה. | ||
*הרב לוי יצחק פישל רבינוביץ', רב בית הכנסת בית יעקב פיניירוס. | *הרב לוי יצחק פישל רבינוביץ', רב בית הכנסת בית יעקב פיניירוס. | ||
*הרב ברוך רוזנפלד, מנהל בית חב"ד אלטו דה פיניירוס. | *הרב ברוך רוזנפלד, מנהל בית חב"ד אלטו דה פיניירוס. | ||
*הרב נחמן סטולמן, מנהל בית חב"ד קאמפינאס. | *הרב נחמן סטולמן, מנהל בית חב"ד קאמפינאס. | ||
*הרב יוסף | *הרב [[יוסף בן זכרי]], מנהל בית חב"ד בשכונת פומפאיה. | ||
*הרב מנחם מענדל | *הרב [[מנחם מענדל ניסלביץ']], בית חב"ד לקהילה הישראלית. | ||
*הרב שמעון ברנד, בית חב"ד גרנז'ה ווינה, קוצ'יה. | *הרב [[שמעון ברנד]], בית חב"ד גרנז'ה ווינה, קוצ'יה. | ||
*הרב חיים אוסוביצקי, רב בית ספר יהודי | *הרב חיים אוסוביצקי, רב בית ספר יהודי בעיר. | ||
*הרב לוי וויטמן, הוצאת מעיינות. | *הרב לוי וויטמן, הוצאת מעיינות. | ||
*הרב דובער וויטמן, מנהל ארגון "תן יד". | *הרב דובער וויטמן, מנהל ארגון "תן יד". | ||
*הרב טוביה וויטמן, מנהל המוזיאון היהודי. | *הרב טוביה וויטמן, מנהל המוזיאון היהודי. | ||
*הרב יוסף טוויל, בית חב | *הרב יוסף טוויל, בית חב"ד אנדרה. | ||
*הרב דוד אזולאי, רב קהילת "הר סיני". | *הרב [[דוד אזולאי]], רב קהילת "הר סיני". | ||
*הרב אליהו אקסלרוד, בית חב"ד ברוקלין. | *הרב אליהו אקסלרוד, בית חב"ד ברוקלין. | ||
*הרב מיכאל זאב טבצ'ניק, בית חב"ד ברוקלין. | *הרב [[מיכאל זאב טבצ'ניק]], בית חב"ד ברוקלין. | ||
*הרב מרדכי מלובני, רב בית הכנסת "כנסת ישראל" | *הרב מרדכי מלובני, רב בית הכנסת "כנסת ישראל" | ||
*הרב אברהם סטיפלמן, כנסת ישראל | *הרב אברהם סטיפלמן, כנסת ישראל | ||
*הרב | *הרב [[לייבל זאיינץ]], מנהל צעירי אגודת חב"ד ברזיל | ||
*הרב יחיאל יוסף | *הרב יחיאל יוסף זאיינץ, צעירי אגודת חב"ד ברזיל | ||
הרב דוד לוינסון, חב"ד קמפוס | *הרב דוד לוינסון, חב"ד קמפוס | ||
*הרב שניאור זלמן סלונים, מנהל בית חב"ד פרדיזז | *הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]], מנהל בית חב"ד פרדיזז | ||
*הרב לוי סלונים, בית חב"ד פרדיזז | *הרב לוי סלונים, בית חב"ד פרדיזז | ||
*הרב מנחם מענדל קלדרון, בית חב"ד פרדיזז | *הרב מנחם מענדל קלדרון, בית חב"ד פרדיזז | ||
*הרב | *הרב דוד יצחק גרברצי'ק, מנהל ארגון "לעודד" | ||
*הרב פסח קאופמן | *הרב פסח קאופמן | ||
* הרב אהוד קווין , דיין וחבר בית דין המקומי | *הרב [[אהוד קווין]], דיין וחבר בית דין המקומי | ||
===[[ | ===[[ריו דה ז'נירו]]=== | ||
*הרב יעקב בלומנפלד, מרא דאתרא. | *הרב יעקב בלומנפלד, מרא דאתרא. | ||
*הרב יהושע בנימין גולדמן, מנהל מוסדות חב"ד בריו דה ז'נירו. | *הרב [[יהושע בנימין גולדמן]], מנהל מוסדות חב"ד בריו דה ז'נירו. | ||
*הרב לוי גולדמן, בית חב"ד המרכזי ומנהל ארגון צעירים בלבלון. | *הרב לוי גולדמן, בית חב"ד המרכזי ומנהל ארגון צעירים בלבלון. | ||
*הרב מנחם גולדמן, בית חב"ד | *הרב מנחם גולדמן, בית חב"ד המרכזי ומנהל חב"ד קמפוס בריו. | ||
*הרב יוסף פישמן, מנהל ארגון cteen בריו. | *הרב יוסף פישמן, מנהל ארגון cteen בריו. | ||
*הרב אילן סטיפלמן, מנהל בית חב"ד קופהקבנה. | *הרב אילן סטיפלמן, מנהל בית חב"ד קופהקבנה. | ||
*הרב אברהם צבי בויטנר, עורך הראשי הוצאת ספרים בפורטוגזית. | *הרב [[אברהם צבי בויטנר]], עורך הראשי הוצאת ספרים בפורטוגזית. | ||
*הרב משה לנטיסקי, בית חב"ד | *הרב משה לנטיסקי, בית חב"ד המרכזי. | ||
*הרב [[יוסף אריה שימענוביץ]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברה דה | *הרב [[יוסף אריה שימענוביץ]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברה דה טיג'קה. | ||
*הרב שמואל שימענוביץ, בית חב"ד בשכונת ברה דה טיג'קה. | *הרב שמואל שימענוביץ, בית חב"ד בשכונת ברה דה טיג'קה. | ||
*הרב חיים ברונר מנהל בית ספר חב"ד לבנים בית מנחם. | *הרב חיים ברונר מנהל בית ספר חב"ד לבנים בית מנחם. | ||
*הרב מאיר רוזנברג רב בית הכנסת " בית יעקב " | *הרב מאיר רוזנברג רב בית הכנסת "בית יעקב". | ||
*הרב אליהו קאפראוו, רב קהילת "הר סיני" ומנהל בית חב"ד טיג'וקה. | *הרב אליהו קאפראוו, רב קהילת "הר סיני" ומנהל בית חב"ד טיג'וקה. | ||
*הרב משה ניגרי, רב הקהילה הספרדית בטיג'וקה. | *הרב משה ניגרי, רב הקהילה הספרדית בטיג'וקה. | ||
*הרב גבריאל אבוטבול, רב קהילת" אדמונד ספרא". | *הרב גבריאל אבוטבול, רב קהילת "אדמונד ספרא". | ||
*הרב מענדל אבוטבול "אנדמונד ספרא " | *הרב מענדל אבוטבול "אנדמונד ספרא". | ||
*הרב דוד גזלה, רב קהילת מגן דוד. | *הרב דוד גזלה, רב קהילת מגן דוד. | ||
*הרב אברהם מאיר ברקש, רב קהילת" בית אהרון" וחבר מערכת הכשרות בברזיל. | *הרב אברהם מאיר ברקש, רב קהילת "בית אהרון" וחבר מערכת הכשרות בברזיל. | ||
*הרב ישראל קטאלה , בית חב"ד | *הרב ישראל קטאלה, מנהל בית חב"ד בוטהפוגו | ||
*הרב שלמה אוסוביצקי, מנהל בית חב"ד ניטערוי | |||
===ברזיליה=== | ===ברזיליה=== | ||
| שורה 151: | שורה 155: | ||
===בליים=== | ===בליים=== | ||
*הרב דישראלי זאגורי. | *הרב [[דישראלי זאגורי]]. | ||
*הרב שלמה יוסף יצחק זאגורי. | *הרב שלמה יוסף יצחק זאגורי. | ||
===פורטו אלגרי=== | ===פורטו אלגרי=== | ||
*הרב מענדל | *הרב משה מנחם מענדל ליבעראוו. | ||
*הרב שלמה אהרון | *הרב שלמה אהרון ליבעראוו. | ||
*הרב יוסף ליבעראוו. | |||
*הרב יעקב סאמואלס. | |||
===קוריטיבה=== | ===קוריטיבה=== | ||
*הרב יוסף דובראווסקי. | *הרב יוסף דובראווסקי. | ||
*הרב מנחם מענדל לבקובסקי. | *הרב מנחם מענדל לבקובסקי. | ||
*הרב מנחם מענדל סטוליק. | *הרב מנחם מענדל סטוליק{{הערה|'''שליחות ללא גבולות''', שבועון כפר חב"ד גליון 1993 עמוד 65.}}. | ||
===בלו הוריזונטה=== | ===בלו הוריזונטה=== | ||
| שורה 176: | שורה 182: | ||
*הרב אריה רייכמן. | *הרב אריה רייכמן. | ||
===מורו פאולו=== | ===מורו דה ס. פאולו=== | ||
*הרב מנחם מענדל גרנשטט | *הרב מנחם מענדל גרנשטט. | ||
==רחובות וכיכר== | |||
===פאולו=== | ===פאולו=== | ||
בעיר ישנם כמה רחובות בעלי שמות יהודים וחסידיים שהוקמו בהשתדלותו של איש חב"ד | בעיר ישנם כמה רחובות בעלי שמות יהודים וחסידיים שהוקמו בהשתדלותו של איש חב"ד בעירייה דוד רוזן. | ||
רחוב חב"ד (בפורטוגזית: Rua Chabad) | רחוב חב"ד (בפורטוגזית: Rua Chabad) | ||
| שורה 189: | שורה 194: | ||
כיכר משיח נאו (בפורטוזית praça Mashiach now) | כיכר משיח נאו (בפורטוזית praça Mashiach now) | ||
=== | ===ריו דה ז'נירו=== | ||
לכבוד שבעים שנה לנשיאות של הרבי נחנך במרכז העיר ביוזמת של אחד מבני השלוחים בעיר (מנחם מענדל | לכבוד שבעים שנה לנשיאות של הרבי נחנך במרכז העיר ביוזמת של אחד מבני השלוחים בעיר (מנחם מענדל שמעונוביץ כיום חבר מקהלה [[קאפעליע]] ) יחד עם אנשי הקהילה את כיכר "הרבי מליובאוויטש"(praça rebe de Lubavitch). | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 209: | שורה 214: | ||
*[https://chabad.info/in-focus/457147/ נשיא ברזיל נפגש עם שלוחי הרבי] {{אינפו}} | *[https://chabad.info/in-focus/457147/ נשיא ברזיל נפגש עם שלוחי הרבי] {{אינפו}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ברזיל]] | [[קטגוריה:ברזיל]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:13, 3 בנובמבר 2024
ברזיל הינה המדינה הגדולה בדרום אמריקה, הגובלת ברוב מדינות היבשת, ובצידה המזרחי גובלת עם האוקיינוס האנטלנטי.
השפה המדוברת במדינה היא פורטוגזית. בשונה משאר מדינות דרום אמריקה בהם השפה היא ספרדית.
יהדות ברזיל היא הקהילה היהודית השנייה בגודלה באמריקה הדרומית והתיכונה, אחרי יהדות ארגנטינה.
במדינה מתקיימת פעילות עניפה של שלוחי הרבי שייסדו במשך השנים ישיבות, בתי כנסת ומוסדות יהודיים רבים.
התפתחות קהילת חב"ד בברזיל[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם השנים התפתחה במדינה קהילת חב"ד המורכבת ממשפחות של יהודים מקומיים, בעלי תשובה ושלוחי הרבי, כדלהלן.
בתקופת אדמו"ר הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
תר"ע ראשית התיישבות ליובאוויטש בברזיל הייתה בשנת תר"ע, כאשר שלח אדמו"ר הרש"ב את הרב שמואל נוביקוב לעיר פאולו (במסגרת ההשתדלות שעשה לסדור מקומות התיישבות עבור יהודים), הרב שמואל שימש שם כשוחט ובודק ומוהל, כ[[עסקן ציבורי]] שיסד את בית הכנסת כנסת ישראל, מלמד תינוקות של בית רבן גם ביישובים מרוחקים, וכן התרים את הקהל לעזרה של יהודים במלחמת העולם הראשונה.
בתקופת אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
תרפ"ט, התיישב הרב דובער ורעייתו פייגא בעגון, בדרום ברזיל, בעיר פורטו אלגרי, הקים מקוה טהרה בביתו (שקיים עד היום, ע"י השליח הרב ליברוב, שקנה את הבית ושיפצו). בשנת ה'תש"ח, שלח הרב דובער את שני ילדיו, הרב יעקב וצבי אריה בעגון, ללמוד בתות"ל-770 עד החתונה שלהם, ואז נשלחו ע"י כ"ק אדמו"ר לשליחות בברזיל. תר"צ, אדמו"ר הריי"צ כתב מכתב לרב אליהו חיים אלטהויז וממנו משמע שרצה לנסוע לביקור בברזיל וזה לשונו הק': "אודות הנסיעה לברזיליאן כבד לי עוד להגיד בזה דבר, עד יתברר איזה ענין התלוי עוד בהשערה ואין אני אומר בזה שום הבטחה, כי אם חפצי ומגמתי אשר יעזור השי"ת כי יבוא מהכח אל הפועל הטוב בגשמיות וברוחניות". על רעיון ביקור זה לא ידועים פרטים נוספים.
תרצ"ג, התיישב חסיד נוסף בעיר פאולו בשם פנחס שלייף, הוא עמד בקשר מכתבים רציף עם אדמו"ר הריי"צ אליו דיווח על יהדות ברזיל.
בהשתדלותו של הרב פנחס שלייף הוקם בפאולו בית ספר חרדי בשם "תלמוד תורה", הוא פנה תחילה אל הרב משה זלמן לוין מרבני העיר שהגיב בפליאה: להקים בפאולו בית ספר חרדי? אך ר' פנחס לא ותר ולבסוף הקים את התלמוד תורה.
תרצ"ד התיישבה משפחת זאיאנץ ב[ ברזיל. כשראשון הגיע הרב שמחה יצחק זאיאנץ שלאחר לימודי השחיטה שלו עם חותנו, עלה השלטון הנאצי ימ"ש. וכדי לקבל תעודת שוחט בפולין היה עליו לשלם סכום כסף גדול, וכשבא לשאול את אדמו"ר הריי"צ מה עליו לעשות הורה לו הרבי: סע לברזיל והיה שם שוחט! הרב שמחה יצחק קבל את הדברים בפשטות, ונסע לברזיל, כשבשלב ראשון נסע רק הוא והשאיר את זוגתו ושני בניו בפולין.
בתחלה התיישב הרב שמחה יצחק בעיר ריו דה ז'נירו, כחודש אחר בואו הגיע לריו הרב משה זלמן לוין והאיץ ברב שמחה יצחק לעבור לפאולו באמרו: מה יש לך לעשות בריו? זהו מקום מסואב בא איתי לפאולו! ואכן הרב שמחה יצחק עבר לפאולו ושמש שם כשוחט ובודק וכן מסר שיעורים בשולחן ערוך אדה"ז, גמרא עם תוספות, חסידות, ולימים, אף בליקוטי שיחות.
תש"ז תנופה משמעותית בהתיישבות חב"ד בברזיל הייתה בשנת תש"ז, כאשר התחיל השד"ר הרב יוסף וויינברג להגיע לפאולו לצורך גיוס כספים ועם זאת להפיח את רוח החסידות בקרב יהודי המקום "לזרוע רוחניות ולקצור גשמיות".
העבודה העיקרית שעשה הרב ווינברג בברזיל הייתה לשכנע הורים לשלוח את בניהם ללמוד בישיבת תומכי תמימים בארצות הברית ובכך להפכם לחסידים מקושרים. בין התלמידים ששלח לישיבה: יעקב בעגון, צבי אריה בעגון, מאיר זאיאנץ, מרדכי זאיאנץ, שמאוחר יותר נעשו הם בעצמם שלוחים מסורים לעיר פאולו.
הרב וינברג אף ניסה בהוראת הרבי הריי"צ לפתוח ישיבת תומכי תמימים בפאולו.
בשנה זו גם נשלח על ידי הרבי הריי"צ הרב צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע לשמש כשוחט לקהילה היהודית.
תש"י גם בשנת תש"י בתקופה האחרונה של חיי חיותו של אדמו"ר הריי"צ בעלמא דין, המשיך לדאוג ליהודי ברזיל כשהורה לרב משה יצחק הכט לנסוע לשליחות לברזיל, לקראת שליחות זו (שהתאפשרה לבסוף רק לאחר ההסתלקות) השאיל הרבי לרב הכט פיסה ממטפחתו של אדמו"ר הריי"צ להצלחת שליחותם.
אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
תשי"א אחת ממדינות הראשונות שהרבי שלח אליהם שלוחי קבע הייתה ברזיל, כאשר כבר בשנת תשי"א הורה לרב לרב צבי הירש חיטריק לצאת לשליחות בפאולו.
תשי"ג - הרב חיטריק ובני ביתו הגיעו לפאולו בשנת תשי"ג. הרב חיטריק פעל רבות בחינוך היהודי הכשר בעיר כשהוא התמנה לעמוד בראש "תלמוד תורה בית חינוך", ונאלץ להילחם שם במתנגדים רבים מראשי הקהילה ובית הספר אשר נטו יותר למודרניזציה וניסו כל הזמן להפריע לרב חיטריק בעבודת הקדש שלו.
הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי בברזיל בשם "מחנה ישיבה" שקצר הצלחות רבות. בעקבות ההתנגדויות החוזרות ונשנות שהפריעו לרב חיטריק בעבודתו, החליט לעבור לפעול בעיר ריו דה ז'נירו שם הקהילה היהודית הייתה פעילה יותר וכן חשב שתהיה פחות התנגדות לעבודתו, בהגיעו לשם התמנה להיות מנהל בית הספר תלמוד תורה, כמו שעשה הרב חיטריק בפאולו כך בריו, פתח מטבח שיספק אוכל כשר לתלמידים, הגדיל את שעות לימודי הקדש, ו"ייבא" מחנכים טובים ממדינות אחרות.
תשט"ו נשלח על ידי הרבי לפאולו הרב מרדכי זאיאנץ שייסד שם סניף של אגודת חסידי חב"ד שהפיח מחדש את רוח החסידות בקרב יהודי העיר.
תשי"ז נשלח על ידי הרבי עוד שליח לברזיל הרב יעקב בעגון שבא לעזור לרב חיטריק בעבודת החינוך בריו דה ז'נירו.
תשח"י למרות שההצלחה בפעולותיו של חיטריק הייתה לכאורה גדולה, גם שם היו כמה ראשי קהילה שלא ראו בעין יפה את עבודתו זו, והתחילו להצר את צעדיו בפתיחת בית ספר מתחרה בשם "בר אילן" בהנהלת של הרב חיים בנימיני, עקב התפתחויות אלו רצה הרב חיטריק לעזוב את ברזיל, כשכתב על כך לרבי הורה לו הרבי לפתוח מוסד עצמאי של ליובאוויטש, הרב חיטריק אכן ייסד חיידר ליובאוויטש בריו בו עמד כמנהל הרב יעקב בעגון שזכה להצלחה רבה.
בשנה זו עבר גם הרב ירחמיאל בלומנפלד לריו חסיד חב"ד שסייע רבות לפעילות חב"ד ואף בנה שם מקווה טהרה מהודר.
תשי"ט נשלח הרב צבי אריה בעגון לשליחות בריו, שם הקים מפעל שחיטה מהודר. לאחר כארבעה חדשים עקר לפאולו ופעל שם על שחיטת ליובאוויטש.
תש"כ הרב צבי אריה בעגון התחיל ללמד את בני ההונגרים בשכונת בון רטירו. אחיו הרב יעקב בעגון, עבר גם הוא לפאולו (בעקבות חילוקי דעות מצד הקהילה שם), וביחד עם אחיו ועוד כמה עסקנים ייסדו "חיידר ליובאוויטש" בפאולו, מוסד שפועל עד היום, וזכה לברכות רבות מהרבי, ומשם נחנכו שלוחים ומנהלי מוסדות ועסקנים רבים, ברזיל בכל העולם.
תשכ"א הרב צבי הירש חיטריק סיים את שליחותו ועזב את ברזיל בעקבות כמה שינויים בקהילה בריו וחזר לניו יורק. לפני צאתו ערכו לו אנשי הקהילה מעמד צאתכם לשלום מרשים בתור הוקרה על פעולותיו הרבות.
בעקבות עזיבת הרב חיטריק את ברזיל נוצר חלל ריק בפעילות במקום. לכן הרבי שלח לברזיל את הרב שבתי אלפרין לשמש כשליח ראשי בברזיל.
בהשפעת הרב ירחמיאל בלומנפלד, הרב אלפרין הגיע לריו והתמנה שם התמנה להיות מנהל בית הספר "תלמוד תורה". (מאוחר יותר, אף איחד אותו עם עוד בית ספר בעיר). וכן נתמנה להיות רב בית הכנסת שבבנין בית הספר.
תשכ"ב גיסו של הרבי הרב שמריהו גוראריה יצא לביקור בברזיל ומסר לרבי דו"ח מפורט על פעולות חב"ד.
תשכ"ג הרב שבתי אלפרין עבר לפאולו והתמנה להיות מנהל בית הספר "בית חינוך" (אותו בית הספר שנהל הרב חיטריק כעשור קודם לכן).
הרב חיים בנימיני עבר לברזיל בהוראת הרבי והחל לפעול רבות בשדה החינוך בברזיל כולה, כשהקים מועדון נוער בריו, וכן בית ספר יהודי בעיר בלו הוריזונטה.
תשכ"ו הרב חיים בנימיני הקים את הישיבה הראשונה בברזיל "ישיבת מחנה ישראל" בעיר פטרופוליס, ישיבה שהחזירה וקבלה מאות בעלי תשובה שמאוחר יותר נעשו הם עצמם שלוחים בברזיל. וזכתה לאלפי הוראות מפורטות מהרבי.
תשכ"ז הרב לייבל זאיינץ בנו השלישי של הרב שמחה יצחק זאיאנץ סיים את לימודיו בחצר הרבי וחזר לפאולו שם פעל רבות במבצע תפילין וכן הדפיס אלפי ספרי תניא בכל העולם.
מכאן ואילך התרחבות קהילת חב"ד בברזיל, הייתה בעיקר על ידי תלמידי ישיבת מחנה ישראל שבתום לימודם התיישבו בברזיל והיו לשלוחים שהחזירו עוד רבים בתשובה, וכך הקהילה גודלת עד היום.
שלוחים ובתי חב"ד בברזיל[עריכה | עריכת קוד מקור]
פאולו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שמאי ענדע מרא דאתרא קהילת חב"ד
- הרב שבתי אלפרין, שליח ומנהל בית חב"ד המרכזי.
- הרב יעקב בעגון, מייסד מוסדות חב"ד-ליובאוויטש בברזיל, ורב קהילת תפארת ליובאוויטש.
- הרב צבי אריה בעגון, מנהל מוסדות אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש.
- הרב מרדכי בעגון, מנהל בית ספר חב"ד בעיר
- הרב יוסף יצחק אלפרין, בית חב"ד המרכזי.
- הרב יצחק משען, מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס.
- הרב יוסף יצחק שילדקרויט, מנהל בית חב"ד איטאים.
- הרב יוסף דוד וויטמאן, רב בית הכנסת בית יעקב.
- הרב יעקב גרנשטט, מנהל בית חב"ד בשכונת ברוקלין.
- הרב ירחמיאל בלינוב, רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס.
- הרב נח גנזבורג, מנהל בית חב"ד לצעירים.
- הרב אריה ברוך בלוך מנהל תלמוד תורה אור מנחם (ברזיל).
- הרב יעקב נורקין, בית חב"ד המרכזי.
- הרב דניאל אשכנזי, בית חב"ד המרכזי.
- הרב שלום דובער נורקין, בית חב"ד המרכזי.
- הרב דב פומרוי, בית חב"ד המרכזי.
- הרב שלום דובער גוראריה, מנהל בית חב"ד דאס וילאס.
- הרב דוד גולדברג, מנהל בית חב"ד מורומבי.
- הרב ישעיהו דיין, בית חב"ד מורומבי
- הרב אריאל אנטבי, מנהל בית חב"ד למטייל בשכונת סנטנה.
- הרב עדי דוד כפיף, מנהל בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
- הרב יוסף יצחק כפיף, בית חב"ד וילה מאריאנה.
- הרב יצחק ברונר, בית חב"ד וילה מאריאנה.
- הרב לוי יצחק פישל רבינוביץ', רב בית הכנסת בית יעקב פיניירוס.
- הרב ברוך רוזנפלד, מנהל בית חב"ד אלטו דה פיניירוס.
- הרב נחמן סטולמן, מנהל בית חב"ד קאמפינאס.
- הרב יוסף בן זכרי, מנהל בית חב"ד בשכונת פומפאיה.
- הרב מנחם מענדל ניסלביץ', בית חב"ד לקהילה הישראלית.
- הרב שמעון ברנד, בית חב"ד גרנז'ה ווינה, קוצ'יה.
- הרב חיים אוסוביצקי, רב בית ספר יהודי בעיר.
- הרב לוי וויטמן, הוצאת מעיינות.
- הרב דובער וויטמן, מנהל ארגון "תן יד".
- הרב טוביה וויטמן, מנהל המוזיאון היהודי.
- הרב יוסף טוויל, בית חב"ד אנדרה.
- הרב דוד אזולאי, רב קהילת "הר סיני".
- הרב אליהו אקסלרוד, בית חב"ד ברוקלין.
- הרב מיכאל זאב טבצ'ניק, בית חב"ד ברוקלין.
- הרב מרדכי מלובני, רב בית הכנסת "כנסת ישראל"
- הרב אברהם סטיפלמן, כנסת ישראל
- הרב לייבל זאיינץ, מנהל צעירי אגודת חב"ד ברזיל
- הרב יחיאל יוסף זאיינץ, צעירי אגודת חב"ד ברזיל
- הרב דוד לוינסון, חב"ד קמפוס
- הרב שניאור זלמן סלונים, מנהל בית חב"ד פרדיזז
- הרב לוי סלונים, בית חב"ד פרדיזז
- הרב מנחם מענדל קלדרון, בית חב"ד פרדיזז
- הרב דוד יצחק גרברצי'ק, מנהל ארגון "לעודד"
- הרב פסח קאופמן
- הרב אהוד קווין, דיין וחבר בית דין המקומי
ריו דה ז'נירו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יעקב בלומנפלד, מרא דאתרא.
- הרב יהושע בנימין גולדמן, מנהל מוסדות חב"ד בריו דה ז'נירו.
- הרב לוי גולדמן, בית חב"ד המרכזי ומנהל ארגון צעירים בלבלון.
- הרב מנחם גולדמן, בית חב"ד המרכזי ומנהל חב"ד קמפוס בריו.
- הרב יוסף פישמן, מנהל ארגון cteen בריו.
- הרב אילן סטיפלמן, מנהל בית חב"ד קופהקבנה.
- הרב אברהם צבי בויטנר, עורך הראשי הוצאת ספרים בפורטוגזית.
- הרב משה לנטיסקי, בית חב"ד המרכזי.
- הרב יוסף אריה שימענוביץ, מנהל בית חב"ד בשכונת ברה דה טיג'קה.
- הרב שמואל שימענוביץ, בית חב"ד בשכונת ברה דה טיג'קה.
- הרב חיים ברונר מנהל בית ספר חב"ד לבנים בית מנחם.
- הרב מאיר רוזנברג רב בית הכנסת "בית יעקב".
- הרב אליהו קאפראוו, רב קהילת "הר סיני" ומנהל בית חב"ד טיג'וקה.
- הרב משה ניגרי, רב הקהילה הספרדית בטיג'וקה.
- הרב גבריאל אבוטבול, רב קהילת "אדמונד ספרא".
- הרב מענדל אבוטבול "אנדמונד ספרא".
- הרב דוד גזלה, רב קהילת מגן דוד.
- הרב אברהם מאיר ברקש, רב קהילת "בית אהרון" וחבר מערכת הכשרות בברזיל.
- הרב ישראל קטאלה, מנהל בית חב"ד בוטהפוגו
- הרב שלמה אוסוביצקי, מנהל בית חב"ד ניטערוי
ברזיליה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב ליב רוטנברג.
בליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב דישראלי זאגורי.
- הרב שלמה יוסף יצחק זאגורי.
פורטו אלגרי[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב משה מנחם מענדל ליבעראוו.
- הרב שלמה אהרון ליבעראוו.
- הרב יוסף ליבעראוו.
- הרב יעקב סאמואלס.
קוריטיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יוסף דובראווסקי.
- הרב מנחם מענדל לבקובסקי.
- הרב מנחם מענדל סטוליק[1].
בלו הוריזונטה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב ניסים קטרי.
- הרב מנחם קטרי.
סלבדור[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב ישראל בוקיעט.
רסיפה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אלכסנדר מזרחי.
מנאוס אמזונס[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אריה רייכמן.
מורו דה ס. פאולו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב מנחם מענדל גרנשטט.
רחובות וכיכר[עריכה | עריכת קוד מקור]
פאולו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעיר ישנם כמה רחובות בעלי שמות יהודים וחסידיים שהוקמו בהשתדלותו של איש חב"ד בעירייה דוד רוזן. רחוב חב"ד (בפורטוגזית: Rua Chabad)
רחוב תלמוד תורה (בפורטוגזית: Rua Talmud Tora)
כיכר משיח נאו (בפורטוזית praça Mashiach now)
ריו דה ז'נירו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לכבוד שבעים שנה לנשיאות של הרבי נחנך במרכז העיר ביוזמת של אחד מבני השלוחים בעיר (מנחם מענדל שמעונוביץ כיום חבר מקהלה קאפעליע ) יחד עם אנשי הקהילה את כיכר "הרבי מליובאוויטש"(praça rebe de Lubavitch).
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אדמורי חב"ד ויהדות בראזיל. הרב זושא וולף
- ישיבה של מעלה ביערות בראזיל
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סיור מצולם בברזיל ובמוסדות חב"ד
- חנוכת כיכר על שם הרבי בריאו ד. ז'נירו
- השלוחים בברזיל התאחדו
- הוקרה לשלוחים לישראלים בברזיל
- נשיא ברזיל נפגש עם שלוחי הרבי
הערות שוליים
- ↑ שליחות ללא גבולות, שבועון כפר חב"ד גליון 1993 עמוד 65.