סיום מסכת – הבדלי גרסאות

'''סיום מסכת''' (נקרא בקיצור '''סיום''') הוא אירוע חגיגי ש[[מנהגי ישראל|מנהג ישראל]] לקיימו בעת סיום [[לימוד התורה|לימודה]] של מסכת ב[[גמרא]]. נהוג לערוך [[סעודת מצווה|סעודה]] גדולה לכבוד המאורע.

ה[[הלכה]] היא שבעת סיום מסכת, "מצווה לשמוח ולעשות סעודה" וגם אלו שלא נטלו חלק בלימוד המסכת משתתפים בשמחה{{הערה|1=פסק הרמ"א על [[שולחן ערוך]] יורה דעה סימן רמו, כו. דברי ה[[ש"ך]] וה[[ט"ז]] שם. שיחת י"א ניסן תשכ"ב - [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&st=&pgnum=386 שיחות קודש תשכ"ב עמוד 364].}}.

נוסף על סיום לימוד המסכת בציבור יש להזכיר קודם גם את הנאמר בתחילת המסכת{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&st=&pgnum=388 שיחת י"א ניסן תשכ"ב על פי דברי הש"ך שם].}}.

בסיום המסכת אומרים את נוסח ה"הדרן" המופיע בסוף המסכתות הנדפסות, ולאחר מכן אומרים [[קדיש| קדיש דרבנן]]{{הערה|שם=שות|1=ראו במקורות שצויינו [https://smslarav.co.il/question/5b2a45af9e6168760f5d3111 כאן]. אבל ראו [https://daat.org.il/shut/%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%9e%d7%a1%d7%9b%d7%aa/ כאן].}}.

כאשר מסיימים ספר בתורה יש להתחיל מיד ספר נוסף, כפי שנוהגים ב[[שמחת תורה]], שמסיימים את התורה ומיד מתחילים מ"בראשית"{{הערה|1=[[מהרש"א]] עבודה זרה יט, א. וראה טור אורח חיים וברכי יוסף סימן תרסט. [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=29512#p=4&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= ועוד].}}. למרות זאת, ואף שאומרים בנוסח ה'הדרן' "כשם שעזרתני לסיים... כן תעזרני להתחיל", בפועל לא נהוג להתחיל באותו המעמד את המסכת הבאה, אלא מסתפקים באמירת נוסח זה{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15981&st=&pgnum=314&hilite= התוועדויות תשמ"ה חלק ג' עמוד 1700].}}.

בעת סיום כל ה[[ש"ס]] נוהגים לערוך חגיגה גדולה ביותר. הסיבה לכך היא, מצד גודל השמחה במאורע זה, כיוון שבו מציינים עלייה {{מונחון|באין ערוך|ללא השוואה למצב הקודם}} ב[[ידיעת התורה]]{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=47fcf544-8648-4ee8-b4f9-679313714d75&st=%d7%9e%d7%a1%d7%9b%d7%aa&pgnum=270 התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמ' 2016].}}.

בעת הסיום {{ציטוטון|{{מונחון|מתכיפין|מסמיכים}} התחלה להשלמה}}{{הערה|שם=מרשות|נוסח פיוט "מרשות" ל[[חתן בראשית]].}}, ומתחילים שוב ללמוד את הש"ס מתחילת [[מסכת ברכות]]. הסיבה לכך היא, כיוון שהתורה היא [[בלי גבול]] ואין לה סוף, וכאשר מסיימים בלימוד התורה, באים לתוספת הכרה שצריכים להתחילה מחדש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3258.htm אגרות קודש כרך י', ג'רנח].}}.

==נוסח ההדרן==

בסיום המסכת נאמר נוסח קצר המכונה בשם "הדרן" ('חזרנו' או 'נחזור', בארמית) על שם תחילתו. הקטע כולל כעין התחייבות לחזור על המסכת הנלמדת, ודברי שבח והודאה העוסקים ב[[לימוד התורה]]. הנוסח מופיע בסוף כרכי ה[[גמרא]] ברוב המהדורות וחותם באמירת נוסח מיוחד של [[קדיש]], אותו אין נהוג לומר ב[[חב"ד]] כי אם קדיש דרבנן{{הערה|שם=שות}}.

 

נוסח ההדרן המקובל כיום הוא (בתור דוגמא נכתב מסכת ברכות):

 

פירוש נוסף{{הערה|כך פירש ב ספר החיים, א, ב רבי חיים בן בצלאל מפרידברג.}}, על סמך דו-משמעותיות של חלק מהמילים, ב[[ארמית]] וב[[לשון הקדש]]:

נחזור עלייך [[מסכת ברכות]], והדרך יהיה שרוי עלינו. דעתינו תהיה נתונה לך [[מסכת ברכות]], והשגחתך תהא שרויה עלינו. לא נשכח אותך [[מסכת ברכות]], ולא תשכחי אותנו.

*קטע נוסף נאמר בהדרן ובתוכו נמנים שמות בני [[רב פפא]]{{הערה|כנראה קטע זה הינו החלק הקדום ביותר מתוך טקסט ה"הדרן".}}. מוזכר לראשונה בדבריו של רב האי גאון בשינויים קלים מהנוסח הנהוג כיום, כאשר השינוי העיקרי הוא שבזמנו של [[רב האי גאון]], החלק הראשון לא היה נאמר על ידי המסיים עצמו, אלא היה נאמר למסיים על ידי הקהל.

{{ציטוט|יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּהֵא תוֹרָתְךָ אֻמָּנוּתֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּתְהֵא עִמָּנוּ לָעוֹלָם הַבָּא. חֲנִינָא בַּר פָּפָּא רָמִי בַּר פָּפָּא נַחְמָן בַּר פָּפָּא אַחַאי בַּר פָּפָּא אַבָּא מָרִי בַּר פָּפָּא רַפְרָם בַּר פָּפָּא רָכִישׁ בַּר פָּפָּא סוּרְחָב בַּר פָּפָּא אָדָא בַּר פָּפָּא דָּרוּ בַּר פָּפָּא}}

מקור אמירת עשרה שמות אלו אינו ברור, ואף זהותם של נושאי השמות אינה ברורה. רב האי גאון נשאל לגביהם, וענה כי אינם כולם בניו של רב פפא המפורסם, והזכיר כי על פי המסורת, יש באמירת שמותיהם סגולה לזכרון{{הערה|מצוטט בספר האשכול לרבי ראב"ד השני, הלכות ספר תורה, סימן יד.}}. ה[[רמ"א]] פירש ש[[רב פפא]], שהיה עשיר, היה עורך סעודות סיום מסכת לעשרת בניו, וזכה ועשרת בניו היו [[תלמידי חכמים]], ואף קישר בדרך הדרוש בין שמות עשרת הבנים ובין עשרת הדיברות ועשרת המאמרות שעמם נברא העולם{{הערה|ים של שלמה על מסכת [[בבא קמא]], סוף פרק ז'}}.

{{ציטוט|הַעֲרֵב נָא ה' אֱלֹקֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תּוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ כּוּלָנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כּוּלָנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תּוֹרָתְךָ. "מֵאֹיְבַי, תְּחַכְּמֵנִי מִצְו‍ֹתֶךָ, כִּי לְעוֹלָם הִיא-לִי". "יְהִי-לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ, לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ". "לְעוֹלָם לֹא-אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ, כִּי בָם חִיִּיתָנִי". "בָּרוּךְ אַתָּה ה' לַמֽדֵנִי חֻקֶּיךָ". אָמֵן אָמֵן אָמֵן סֶלָה וָעֶד}}

נוסח חלק זה נלקח מ[[ברכות התורה]], בצירוף פסוקים ממזמור קי"ט ב[[תהלים]] העוסקים ב[[לימוד התורה]].

{{ציטוט|מוֹדִים אֲנַחְנוּ לְּפָנֶיךָ ה' אֶלוֹקֵינוּ וֵאלוֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וְהֵם מַשְׁכִּימִים אָנוּ מַשְׁכִּימִים לְדִבְרֵי תּוֹרָה וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אָנוּ עֲמֵלִים וְהֵם עֲמֵלִים. אָנו עֲמֵלִים וּמְקַבְּלִים שָׂכָר וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר. אָנוּ רָצִים וְהֵם רָצִים. אָנוּ רָצִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שַׁחַת. שֶׁנֱאמַר: וְאַתָּה אֱלֹקִים, תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת, אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא-יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם; וַאֲנִי אֶבְטַח-בָּךְ{{הערה|תהלים נה, כד}}}}

חלק זה זהה לתפילת [[בית המדרש]] המובא ב[[גמרא]]{{הערה|מסכת ברכות, דף כ"ח, עמוד ב'}}, אלא שתפילת [[בית המדרש]] נאמרת בלשון יחיד, וכאן שונתה ללשון רבים, עם פסוק נוסף מתהלים כפי מנהג האריז"ל.

הנוסח חותם בבקשה לעתיד, המבטאת את הרעיון שסיום המסכת אינה בעצם סיום, אלא התחלה של החלק הבא שבלימוד:

{{ציטוט|יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֶלֹקַי, כְּשֵׁם שֶׁעֲזַרְתַּנִי לְסַיֵּם מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת כֵּן תַּעַזְרֵנִי לְהַתְחִיל מַסֶּכְתּוֹת וּסְפָרִים אֲחֵרִים וּלְסַיְּמָם, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה. וּזְכוּת כָּל הַתַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים יַעֲמוֹד לִי וּלְזַרְעִי שֶׁלֹּא יָמוּשׁ הַתּוֹרָה מִפִּי וּמִפִּי זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם, וְתִתְקַיֵּם בִּי: "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ", "כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים", "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶר וְכָבוֹד", "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם{{הערה|משלי ו, כב. שם ט, יא. שם ג, טז. תהלים כט, יא}}}}

כש[[הרבי]] עשה סיום מסכת לא אמר את כל הנוסח ההדרן שמודפס בגמרות, אך הרבה פעמים אמר כעין נוסח מקוצר "כשם שסיימתי מסכת זאת אזכה לסיים מסכתות אחרות"{{מקור}}.

[[קובץ:5כד טבת תשיב.jpg|200px|ממוזער|שמאל|[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[כ"ד טבת]] [[תשי"ב]]; סיום הש"ס על ידי הרב [[מאיר אשכנזי]], לאחריו אמר הרבי 'הדרן' מפורסם]]

מנהג רבים מישראל ובראשם גדולי ישראל בכל הדורות האחרונים, להשמיע במעמד זה [[פלפול]] בסגנון מיוחד, המכונה בשם "הדרן", על שם הנוסח הנאמר בסיום מסכת "הדרן עלך"{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15981&st=&pgnum=313 שיחת י"א ניסן תשמ"ה].}}. בפלפול מקשרים בין התוכן שבתחילת המסכת לסיומה, על יסוד הביטוי "מתכיפין התחלה להשלמה"{{הערה|שם=מרשות}}.

 

סגנונם של ההדרנים לעיתים נראה כ"חידוד" בלבד, אך [[הרבי]] מבאר שזהו עניין אמיתי, שאכן יש נקודה משותפת בין תחילת כל ספר לסיומו, כפי הכלל{{הערה|מופיע ב[[ספר יצירה]].}}: "[[נעוץ תחילתן בסופן|נעוץ סופן בתחילתן]]". ובספר תורני או מסכת בגמרא הדבר אף מתבטא בנקודה עיקרית, כי הנקודה העיקרית של כל עניין מרומזת בתחילתו - כמו ה[[ראש]] הכולל את האיברים, ובסיומו - כפי הכלל "הכל הולך אחר החיתום"{{הערה|[[מסכת ברכות]] יב, א.}}{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ל' עמוד 249. חלק טז עמוד 311-12.}}.

{{להשלים}}

[[קובץ:סיום מהמ.jpeg|200px|ממוזער|שמאל|סיום בחצר [[מרכז משיח ירושלים]] בתשעת הימים [[תש"פ]]]]

 

===בי"ט כסלו===

===בערב פסח===

[[בכור|הבכורים]] נוהגים לערוך סיום מסכת ב[[ערב פסח]] כדי להפטר מ[[תענית בכורות]] המוטלת על כל בכור. [[אדמו"ר הריי"צ]] היה נוהג לסיים מסכת בערב פסח ובנוסף לכך לשמוע סיום מאדם נוסף, ובכל זאת היה מתענה{{הערה|שיחת י"ט כסלו תשט"ז. [[לקוטי סיפורים]] עמ' רסב. וראה אגרות-קודש אדמו"ר הרש"ב כרך ד עמוד רטו.}}. הרבי מעיר שכיון שענין הסיום הוא על מנת להפטר מן התענית, מתאים לערוך סיום על מסכת תענית דווקא{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&st=&pgnum=170&hilite= שיחת י"א ניסן תשד"מ]}}.

===בתשעת הימים===

[[הרבי הריי"צ]] סיפר על אביו [[הרבי הרש"ב]] שנהג לעשות סיום בכל יום מימי [[תשעת הימים]], אף שלא ערך סעודה ב[[בשר]] ו[[יין]]{{הערה|1=הובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=54&hilite= ספר המנהגים, ע' 46].}}. בהמשך לכך הורה [[הרבי]] לקיים סיומים בכל ימי תשעת הימים בכל מקום, כדי לבטל את ענין היפך השמחה על ידי הוספה בשמחת מצוה - סיום מסכת בתורה שנקראת "פקודי ה' ישרים משמחי לב".

 

הרבי ציין שמוטב לערוך סיומים על מסכתות קלות, כגון [[מסכת מדות]] וכדומה. כמו כן הורה [[הרבי]] לערוך סיומים עד [[חמשה עשר באב]]{{הערה|[[דבר מלכות]] שיחת ש"פ דברים [[תנש"א]] סעיף י'.}}.

גם בקרב קהילות [[חסידים|חסידיות]] נוספות נהוג לערוך סיומי מסכתות בתשעת הימים{{הערה|חסידויות: גור, בעלז, צאנז, רוז'ין, טאלנא ועוד}}.

הרבי נוהג לערוך סיום ב[[יום הילולא|ימי הילולא]]. באחת ההזדמנויות הסביר הרבי, שביום [[יארצייט]] נפעלת עליה מיוחדת ב[[נשמה]] באופן של {{מונחון|אין ערוך|ללא השוואה}} למצב הקודם, ולכן כדי לקשר עליה זו אל עליה באין ערוך ב[[לימוד התורה|ידיעת התורה]] - עורכים אז סיום מסכת{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=b8f4bb91-20bb-41a1-bf13-19ba093b26d7&st=%d7%9e%d7%a1%d7%9b%d7%aa&pgnum=270 שיחת כ' מנחם אב תשמ"ב].}}.

ישנם המביאים ראיה מדבריו של אביי (הובאו לעיל) שערך סיום מסכת, וכיון שבימיו לא הייתה עדיין הגמרא כנראה ערך סיום על מסכת משנה. אך [[הרבי]] דוחה ראיה זו, מכיון שבימי אביי לימוד המשנה לא היה באופן שטחי כבימינו, אלא הלימוד היה מתוך [[פלפול]] בדברי המשנה באופן אותו אנו רואים בגמרא, וכנראה שבישיבתו ערך סיום על לימוד המסכת דווקא בצורה זו.

בעקבות ייסוד תקנת [[הדף היומי בירושלמי]] אמר רבי [[פנחס מנחם אלתר]] לרבי שישנו ספק האם ניתן לערוך סיום על מסכת ב[[תלמוד ירושלמי]], מכיון שחסרות בה מסכתות, ופעמים שאין גמרא על כל המסכת (כגון [[מסכת נידה]]). הרבי השיב שאין להמנע מכך כלל, שהרי אפילו על מסכתות [[משניות]] לבד יש שהקילו לערוך סיום, ויש שהקילו לערוך סיום אפילו על פרק אחד. וקל וחומר על מסכת שלימה בירושלמי{{הערה|1=דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א ביחידות עם הרה"צ [[פנחס מנחם אלתר]], התוועדויות [[תשד"מ]] עמוד 1049.}}.