ליקוטי אמרים - פרק ט"ז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
{{ניווט
  |כותרת=תרשים כולל - תניא, ליקוטי אמרים
  |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה)
  |הסתרה=כן
  |הסתרה=כן
  |מוסתר=כן
  |מוסתר=כן
  |תמונה=
  |תמונה=
  |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כללי}}}}
  |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים יג-כה}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק טז - שני הכללים הגדולים בעבודת השם'''
'''פרק טז - שני הכללים הגדולים בעבודת השם'''
שורה 10: שורה 10:
==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==
עד כאן הובנו היטב כוחות הנפש שבאדם והעניינים המוכרחים כהכנה לעבודה. בפרקים הבאים יוסבו שני אופני עבודה המתאימים לשני סוגי אנשים:
עד כאן הובנו היטב כוחות הנפש שבאדם והעניינים המוכרחים כהכנה לעבודה. בפרקים הבאים יוסבו שני אופני עבודה המתאימים לשני סוגי אנשים:
עבודת השם למי שדעתו יפה{{הערה|פרקים ט"ז-י"ז, ועבודה זו נקראת [[דרך ארוכה]]}} ועבודת השם למי שאין דעתו יפה{{הערה|פרקים י"ח-כ"ה, ועבודה זו נקראת [[דרך קצרה]]}}.
עבודת השם למי שדעתו יפה{{הערה|פרקים ט"ז-י"ז, ועבודה זו נקראת [[דרך ארוכה]].}} ועבודת השם למי שאין דעתו יפה{{הערה|פרקים י"ח-כ"ה, ועבודה זו נקראת [[דרך קצרה]].}}.


בפרק זה יוסברו שני הכללים הגדולים בעבודת מי שדעתו יפה.
בפרק זה יוסברו שני הכללים הגדולים בעבודת מי שדעתו יפה.
שורה 20: שורה 20:
בעבודת האדם שני כללים גדולים:
בעבודת האדם שני כללים גדולים:


א. להתבונן בגדולת ה' עד שההתבוננות תעורר את הרגש (אהבה ויראה).
א. להתבונן בגדולת ה' עד שההתבוננות תעורר את הרגש ([[אהבה]] [[יראה|ויראה]]).


ב. לדעת שעבודתו אמיתית, מושלמת ורצויה גם אם אינו מצליח לעורר רגש.
ב. לדעת שעבודתו אמיתית, מושלמת ורצויה גם אם אינו מצליח לעורר רגש.
שורה 26: שורה 26:
ומדוע? לכאורה בלי רגש לא עולה העבודה לעולמות העליונים - ואיך תהיה אמיתית? מסביר הרבי:
ומדוע? לכאורה בלי רגש לא עולה העבודה לעולמות העליונים - ואיך תהיה אמיתית? מסביר הרבי:


א. גם כשהשכל לא מעלה את הרגש - '''הקב"ה''' מצרף את מחשבתו למעשיו ומעלה אותם לעולם הבריאה{{הערה|דהיינו, למרות שעבודתו לא עולה מעצמה, "מתחשב" (כביכול) הקב"ה במאמציו ומעלה את עבודתו}}.
א. גם כשהשכל לא מעלה את הרגש - '''הקב"ה''' מצרף את מחשבתו למעשיו ומעלה אותם לעולם הבריאה{{הערה|דהיינו, למרות שעבודתו לא עולה מעצמה, "מתחשב" (כביכול) הקב"ה במאמציו ומעלה את עבודתו.}}.


ב. גם בלי צירוף זה עולה עבודתו לעולם היצירה (מצד האהבה מסותרת, שקיימת בשלימות אצל כולם).
ב. גם בלי צירוף זה עולה עבודתו לעולם היצירה (מצד האהבה מסותרת, שקיימת בשלימות אצל כולם).

גרסה אחרונה מ־01:41, 15 בדצמבר 2022

תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה)
לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים בספר התניא בצורת תרשים זרימה.

בתרשים זה מפורט ענף עבודת הבינוני (פרקים י"ג-כ"ה), בשורה השלישית נמצאים הקישורים לענפים הנוספים.


 
 
 
 
 
 
 
 
 
כי קרוב אליך הדבר מאוד
בפיך ובלבבך
- לעשותו

(דברים ל', י"ד)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת הלב
"כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך"

(פרקים א' - ל"ד)
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת המעשה
קיום המצוות מתוך אהבה ויראה

(פרקים ל"ה - נ"ג)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הבינוני
פרקים א' - י"ב
 
עבודת הבינוני
פרקים י"ג - כ"ה
 
עצות בעבודת השם
פרקים כ"ו - ל"ד
 
דירה בתחתונים
פרקים ל"ה - מ'
 
אהבת השם
פרקים מ"א - נ'
 
מעלת העשיה בגשמיות
פרקים נ"א - נ"ג


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת הבינוני
פרקים י"ג - כ"ה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יסודות העבודה -
שלוש ההכנות ההכרחיות
פרקים י"ג - ט"ו
 
 
 
 
 
 
 
הדרך הארוכה - מוח שליט על הלב
פרקים ט"ז - י"ז
 
 
 
 
 
 
הדרך הקצרה - קרוב מאוד לכל יהודי
פרקים י"ח - כ"ה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
היה בעיניך כרשע
פרק י"ג
 
תקווה ובטחון בהצלחה
פרק י"ד
 
העיקר היגיעה ולא התוצאה
פרק ט"ו
 
שני הכללים הגדולים
פרק ט"ז
 
קרוב לכל אחד
פרק י"ז
 
 
האהבה המסותרת
פרקים י"ח - י"ט
 
אחדות ה' ו(להבדיל) עבודה זרה
פרקים כ' - כ"ב
 
גילוי האהבה המסותרת
פרקים כ"ג - כ"ה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שורשה וירושתה לכל ישראל
פרק י"ח
 
ענינה ופעולתה
פרק י"ט
 
אחדות ה'
פרקים כ' - כ"א
 
 
עבודה זרה
פרק כ"ב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אין לעולמות ערך וחשיבות
פרק כ'
 
אין לעולמות מציאות
פרק כ"א
 
 
 
דביקות בה' על ידי תורה ומצוות
פרק כ"ג
 
הפירוד מאלוקות על ידי עבירות
פרק כ"ד
 
גילוי האהבה ע"י התבוננות בדביקות ופירוד מאלוקות
פרק כ"ה
ספר התניא
דף השער וההקדמה
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

פרק טז - שני הכללים הגדולים בעבודת השם

מבוא לפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

עד כאן הובנו היטב כוחות הנפש שבאדם והעניינים המוכרחים כהכנה לעבודה. בפרקים הבאים יוסבו שני אופני עבודה המתאימים לשני סוגי אנשים: עבודת השם למי שדעתו יפה[1] ועבודת השם למי שאין דעתו יפה[2].

בפרק זה יוסברו שני הכללים הגדולים בעבודת מי שדעתו יפה.

גוף הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק טז
פרק טז וזה כלל גדול בעבודת ה' לבינונים העיקר הוא למשול ולשלוט על הטבע שבחלל השמאלי על ידי אור ה' המאיר לנפש האלהית שבמוחו לשלוט על הלב כשמתבונן במוחו ב[[גדולת אין סוף ברוך הוא]] להוליד מבינתו רוח דעת ויראת ה' במוחו להיות סור מרע דאורייתא ודרבנן ואפילו איסור קל של דבריהם ח"ו ואהבת ה' בלבו בחלל הימני בחשיקה וחפיצה לדבקה בו בקיום המצות דאורייתא ודרבנן ותלמוד תורה שכנגד כולן. ויתר על כן צריך לידע כלל גדול בעבודה לבינונים שגם אם אין יד שכלו ורוח בינתו משגת להוליד אהבת ה' בהתגלות לבו שיהיה לבו בוער כרשפי אש וחפץ בחפיצה וחשיקה ותשוקה מורגשת בלב לדבקה בו רק האהבה מסותרת במוחו ותעלומות לבו*
הגהה
*(והסיבה לזה היא מפני היות המוחין שלו ונר"נ שלו מבחינת עיבור והעלם תוך התבונה ולא מבחינת לידה והתגלות כידוע ליודעי חן):
דהיינו שהלב מבין ברוח חכמה ובינה שבמוחו [[גדולת אין סוף ברוך הוא]] דכולא קמיה כלא חשיב ממש אשר על כן יאתה לו יתברך שתכלה אליו נפש כל חי לידבק ולהכלל באורו. וגם נפשו ו|רוחו אשר בקרבו כך יאתה להן להיות כלות אליו בחשיקה וחפיצה לצאת מנרתקן הוא הגוף לדבקה בו רק שבעל כרחן חיות הנה בתוך הגוף וצרורות בו כאלמנות חיות ולית מחשבה דילהון תפיסא ביה כלל כי אם כאשר תפיסא ומתלבשת בתורה ובמצותיה כמשל המחבק את המלך הנ"ל. ואי לזאת יאתה להן לחבקו בכל לב ונפש ומאד דהיינו קיום התרי"ג מצות במעשה ובדבור ובמחשבה שהיא השגת וידיעת התורה כנ"ל הנה כשמעמיק בענין זה בתעלומות תבונות לבו ומוחו ופיו ולבו שוין שמקיים כן בפיו כפי אשר נגמר בתבונת לבו ומוחו דהיינו להיות בתורת ה' חפצו ויהגה בה יומם ולילה בפיו וכן הידים ושאר אברים מקיימים המצות כפי מה שנגמר בתבונת לבו ומוחו הרי תבונה זו מתלבשת במעשה דבור ומחשבת התורה ומצותיה להיות להם בחינת מוחין וחיות וגדפין לפרחא לעילא כאלו עסק בהם בדחילו ורחימו ממש אשר בהתגלות לבו [בחפיצה וחשיקה ותשוקה מורגשת בלבו ונפשו הצמאה לה' מפני רשפי אש אהבתו שבלבו כנ"ל] הואיל ותבונה זו שבמוחו ותעלומות לבו היא המביאתו לעסוק בהם ולולי שהיה מתבונן בתבונה זו לא היה עוסק בהם כלל אלא בצרכי גופו לבד [וגם אם הוא מתמיד בלמודו בטבעו אף על פי כן אוהב את גופו יותר בטבעו] וזה רמזו רז"ל באמרם "מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" והוה ליה למימר "מעלה עליו הכתוב כאלו עשאה". אלא הענין כי דחילו ורחימו שבהתגלות לבו הם המתלבשים במעשה המצות להחיותם לפרחא לעילא כי הלב הוא גם כן חומרי כשאר אברים שהם כלי המעשה אלא שהוא פנימי וחיות להם ולכן יכול להתלבש בהם להיות להם גדפין להעלותם. אך הדחילו ורחימו שבתבונות מוחו ותעלומות לבו הנ"ל גבהו דרכיהם למעלה מעלה מבחינת המעשה ואי אפשר להם להתלבש בבחינת מעשה המצות להיות להם בחינת מוחין וחיות להעלותן לפרחא לעילא אם לא שהקב"ה מצרפן ומחברן לבחינת המעשה והן נקראות בשם מחשבה טובה כי אינן דחילו ורחימו ממש בהתגלות לבו כי אם בתבונת מוחו ותעלומות לבו כנ"ל*
הגהה
*(וכמו שכתב בזוהר ועץ חיים דתבונה אותיות ב"ן וב"ת שהן דחילו ורחימו ולפעמים התבונה יורדת להיות מוחין בנוקבא דזעיר אנפין שהן אותיות התורה והמצות והמשכיל יבין):
אך צירוף זה מצרף הקב"ה כדי להעלות מעשה המצות ועסק התורה הנעשים על ידי מחשבה טובה הנ"ל עד עולם הבריאה מקום עליית התורה והמצות הנעשים על ידי דחילו ורחימו שכליים אשר בהתגלות לבו ממש אבל בלאו הכי נמי עולים לעולם היצירה על ידי דחילו ורחימו טבעיים המסותרים בלב כל ישראל בתולדותם כמו שיתבאר לקמן באריכות:

סיכום הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעבודת האדם שני כללים גדולים:

א. להתבונן בגדולת ה' עד שההתבוננות תעורר את הרגש (אהבה ויראה).

ב. לדעת שעבודתו אמיתית, מושלמת ורצויה גם אם אינו מצליח לעורר רגש.

ומדוע? לכאורה בלי רגש לא עולה העבודה לעולמות העליונים - ואיך תהיה אמיתית? מסביר הרבי:

א. גם כשהשכל לא מעלה את הרגש - הקב"ה מצרף את מחשבתו למעשיו ומעלה אותם לעולם הבריאה[3].

ב. גם בלי צירוף זה עולה עבודתו לעולם היצירה (מצד האהבה מסותרת, שקיימת בשלימות אצל כולם).

הקודם:
פרק ט"ו
פרקי לקוטי אמרים הבא:
פרק י"ז

הערות שוליים

  1. פרקים ט"ז-י"ז, ועבודה זו נקראת דרך ארוכה.
  2. פרקים י"ח-כ"ה, ועבודה זו נקראת דרך קצרה.
  3. דהיינו, למרות שעבודתו לא עולה מעצמה, "מתחשב" (כביכול) הקב"ה במאמציו ומעלה את עבודתו.