יוסף ישראל בלוי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏פתיח: נא לשמור על פורפורציות, זו אנצ' לא דף הספדים)
(←‏משפחתו: עדכון)
 
(140 גרסאות ביניים של 57 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:יוסל בלוי.jpg|250px|thumb|left|הרב בלוי בשנותיו האחרונות]]
[[קובץ:יוסל בלוי.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב בלוי בשנותיו האחרונות]]
 
הרב '''יוסף ישראל בלוי''' (מכונה גם '''יוסל''') ([[תש"ב]][[תשע"ח]]) היה רב . איש ציבור.  ועסקן. שימש כחבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], (עד לשנת תש"נ) בהנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וב[[ועד למען שלימות העם]]. היה יו"ר המועצה הדתית ב[[קריית מלאכי]] וניהל את [[בית הספר למלאכה]].
הרב '''יוסף ישראל (יוס'ל) בלוי''' ([[תש"ב]], 1942 - [[כ"ה אלול]] [[תשע"ח]], 5 לספטמבר 2018) היה חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר המועצה הדתית בקרית מלאכי, [[רב]] המועצה האזורית 'תמר', מראשי עסקני חב"ד, חבר בלתי רשמי [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודש]] וחבר [[הועד למען שלימות העם]], חבר הנהלת תומכי תמימים המרכזית (סגן מנהל), חבר הנהלת מוסדות חב"ד בארה"ק (סגן מנהל), מנהל בית הספר למלאכה בכפר חב"ד. מלבד תפקידיו במוסדות חב"ד היה איש ציבור רב פעלים, יועץ בכיר לשרי החינוך והדתות, חבר דירקטוריון במפעלים שונים, מעורה מאוד בהפצת יהדות וחסידות במדינות חבר העמים, לחם לשלומם, בטחונם והתבססותם של שלוחי הרבי בתפוצות (בעיקר ברחבי בריה"מ לשעבר), פעל  למינוי רבים רבני חב"ד המכהנים כיום בערי ובשכונות ישראל, עמד מאחורי הקמת עשרות מבנים מוסדות ואגודות קהילתיות.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' אייר]] [[תש"ב]] לאביו ר' ברוך יהודה בלוי ולאמו מרת רחל טעמרל.                                                                 
נולד ב[[ה' אייר]] [[תש"ב]] להוריו ר' ברוך יהודה{{הערה|מראשי תנועת פאג"י}} וזוגתו מרת רחל טעמרל בלוי.
 
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]], הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים]] בלוד ו[[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].
 
מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת [[תשכ"ו]]), התחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המרכזית והתגורר בלוד, היה הממונה על כתיבה לרבי בנוגע לחב"ד בארץ (-שנוהלה ע"י הישיבה בלוד), לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של הרב [[אפרים וולף]] מנהל מוסדות חב"ד בארה"ק, השתתף באסיפות רבות בהן התייעצו ראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש כיצד להביא להרחבה ומינוף בפעולות שביקש הרבי לבצע. בשנת תשכ"ט (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים המרכזית והוא נתמנה גם על בניית שיכון חב"ד בקריית מלאכי (נחלת הר חב"ד) ובלוד (מטעם אגודת חסידי חב"ד - בה שימש כחבר ההנהלה). בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד עבר להתגורר בה בעצמו, זכה וגילה אליו יחס מיוחד הרב חדוקוב יו"ר המזכירות, והרב גורודצקי בא כח של הרבי. זכה והרבה מן ההוראות שהורה הרבי עברו ונתבצעו על ידו. זכה ואמר עליו הרבי לש. ח.- "ווען יוסף בלוי, אלע זאך אז ער מאכט, ער מאכט אין שלימות"- יוסף בלוי, כל דבר שהוא עושה, הוא עושה בשלימות.
ר' יוסף היה חבר ב[[ועד למען שלימות העם]], חבר בהנהלת [[אגו"ח]] בארה"ק, חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית- חבר הנהלת מוסדות חב"ד בארה"ק, וחבר בלתי רשמי לשעבר ב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד|ארגון הגג]]. (ועוד עמותות שאינם של חב"ד), ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד וב[[קרית מלאכי]].
 
יצר קשרים עם אישי ציבור, חכי"ם, שרי ממשלה וחצרות אדמו"רים והביא מכך תועלת רבה לחב"ד, פעל רבות לתיקון החוק "[[מיהו יהודי]]" (מתוקף חברותו בוועד לשלמות העם).
 
בשנת תשמ"ז, עקב החיכוך בין העסקנים בהנהלת המוסדות הפסיק את פעילותו במוסדות חב"ד באופן רשמי, יסד את כולל 'פעמי יעקב' בראשות הגאון ר' [[משה יהודה ליב לנדא]] אב"ד בני ברק, וסיע רבות בהזרמת תרומות ותקציבים עד ימיו האחרונים, הקים את המועצה הדתית תמר וסיפח אליה את המועצות האזוריות- מגילות וים המלח, ומונה כרבה של המועצה הנ"ל. בהמשך עזב את תפקידו זה ומונה לתפקיד יו"ר המועצה הדתית קרית מלאכי.


בשנת [[תשס"ו]] קיבל הכשרה (דוקטורט- תואר שלישי) לשמש כעורך דין אך אינו עובד תדיר כעורך דין למעט מקרים חריגים וגם באלו אינו מתפרנס מהם.
ר' יוסף שירת ב[[צה"ל]] כסגן אלוף במילואים, במסגרת זו עסק ב[[מבצעים]] וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי חב"ד.


בנוסף לכך, הוא גם סא"ל בדימוס (פיקוד העורף) עסק במסגרת זה במבצעים וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי חב"ד לתפארת. במלחמת המפרץ היה מפקד חבל בפיקוד העורף (גזרת דרום).
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]] לחב"ד הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. היה אחראי על חבורת תהילים בירושלים (שקירבה רבות לחב"ד). מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת [[תשכ"ו]]), התגורר בלוד והתחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המקומית. במסגרת תפקידו היה הממונה על [[כתיבה לרבי]]{{הערה|בנוגע לחסידות חב"ד בארץ ישראל, דבר שנוהל על ידי הישיבה בלוד.}}, לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של הרב [[אפרים וולף]]. בשנת [[תשכ"ט]] (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים והוא התעסק גם בבניית שיכון חב"ד ב[[קריית מלאכי]] ([[נחלת הר חב"ד]]) וב[[לוד]] ([[שיכון חב"ד (לוד)|שיכון חב"ד]]) במסגרת עבודתו ב[[אגודת חסידי חב"ד בישראל]]. בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד, עבר באישורו ועידודו של הרבי יחד עם עסקנים נוספים להתגורר בה בעצמו.


גם לאחר שהפסיק את עבודתו במוסדות באופן רשמי, המשיך לפעול לטובת מוסדות חב"ד ושלוחי הרבי, השיג תקציבים עבור בניית 15 מוסדות חב"ד ברחבי הארץ (-מוסדות חב"ד ב[[נתניה]], תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות חב"ד בביתר עילית, בניין הזאל ובניין הכיתות של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], תלמוד תורה חב"ד לבנים בלוד, מוסדות חב"ד בנחלת הר חב"ד, מוסדות חב"ד במגדל העמק, ביה"ס חב"ד כפר סבא, ביה"ס חב"ד חיפה, ביה"ס חב"ד אשדוד, ביה"ס בית חנה ירושלים, ביה"ס חב"ד קרית גת וסמינר בית חנה בדנייפרפטרובסק שבאוקרינה ועוד).  
בשנותיו האחרונות החל לעסוק בכתיבת ביוגרפיה אישית{{הערה|שביקורות רבות יצאו כנגדה}}, וחלק מהפרקים פורסמו עוד לפני פטירתו בקובצי מדיה באמצעות האינטרנט בעריכת הסופר [[בנימין ליפקין]] וממשיכים להתפרסם מעת לעת.


וכן דאג לכלל מוסדות חב"ד בארץ שיקבלו סיוע מהביטוח לאומי למרות שאינם חברים בהסתדרות. יזם את פרוייקט 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים במדינות חבר העמים שלנשותיהם יש אזרחות ישראלית, "י שקבע כי כל שליח הוא מורה) על ידי משרד החינוך (בעת ששימש כסמנכ"ל המשרד) עד עתה הזרים פרויקט זה להנ"ל למעלה מ100 מליון דולר.  
בתקופה האחרונה לחייו סבל ממחלה קשה ונפטר בגיל 76, אור ל[[כ"ה אלול]] [[תשע"ח]].


הגדיל את המשכורת והפנסייה של רבו של [[כפר חב"ד]] ושל נחלת הר חב"ד שתשתווה למשכורת של רב עיר{{הערה|בדומה למשכורת רבה הראשי של תל אביב.}}.
== עסקנותו הציבורית ==


היה שותף במינויים של חסידי חב"ד ברבנות של כ-23 ערים ומועצות מקומיות או אזוריות, בראשם מינוי [[הגרמי"ל לנדא]] כממשיך מקום אביו בעיר בני ברק בשנת תשמ"ז.
[[הרבי]] התבטא עליו באוזני הרב [[בנימין גורודצקי]]: "יוסף בלוי, ס'איז ניטא קיין עניין וואס ער וויל אויספירען און ער פירט דאס נישט אויס"{{הערה|תרגום: יוסף בלוי, אין עניין שהוא חפץ לפעול ואינו מבצעו בפועל.}}{{דרוש מקור}}. כאשר אחד העסקנים השמיע נגדו טענות בעת [[יחידות]], אמר הרבי{{דרוש מקור}}: "ווען יוסף בלוי פירט אויס אן עניין, פירט ער דאס אויס בשלימות"{{הערה|תרגום: כאשר יוסף בלוי מבצע עניין כלשהו, הוא מבצעו בשלימות.}}.


הקים את ארגון 'אור אבנר' יחד עם מר לוי לבייב, כן הקים את הארגון 'קונגרס יהודי בוכרה', סייע רבות בהבאת תקציבים לכולל חב"ד, כן יזם כנסים בכנסת ישראל לכבודו של הרבי מליובאוויטש.
ר' יוסף שימש במהלך השנים בתפקידים שונים: הוא היה חבר ב[[ועד למען שלימות העם]], חבר בהנהלת [[אגו"ח ארה"ק|אגו"ח בארה"ק]], חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית, וחבר בלתי רשמי ב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד|ארגון הגג]]. כמו כן ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד וב[[קריית מלאכי]]. במהלך השנים יצר קשרים עם אישי ציבור, ח"כים, שרי ממשלה וחצרות אדמו"רים - וניצל זאת, בין השאר - גם כדי להביא תועלת לחב"ד. פעל לתיקון החוק "[[מיהו יהודי]]" (מתוקף חברותו בוועד לשלמות העם). הוא אף עזר בייסוד כולל 'פעמי יעקב' בראשות הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], ופעל רבות במסגרת המועצה הדתית תמר, ובהמשך במסגרת המועצה הדתית קריית מלאכי. יזם פרוייקט הנקרא 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים לשעבר על ידי ממשרד החינוך הישראלי. הקים את ארגון '[[אור אבנר]]' יחד עם מר [[לוי לבייב]], וכן את ארגון 'קונגרס יהודי בוכרה'.


ועוד פעולות רבות נוספות.
בשלהי שנות המ"מים הופסקה פעילותו בכל מוסדות חב"ד{{הערה|ראה בערך "[[ארגון הגג למוסדות חב"ד]]".}} באופן רשמי (בפועל עוד עזר והועיל רבות לניהול מוסדות חב"ד ככל שידו הייתה מגעת גם בהמשך). בשנת [[תשס"ד]] ניסה להגיש תביעה לבית המשפט על מנת לצרפו לאגו"ח{{הערה|[https://col.org.il/news/6125 ר' יוסף בלוי - נגד - אגודת חסידי חב"ד] {{חב"ד און ליין}}}}, אך היא נדחתה{{הערה|[https://col.org.il/news/16218 פסק-דין: אסיפת אגו"ח והחלטותיה שרירים וקיימים] {{חב"ד און ליין}}}}.


בשנותיו האחרונות סבל ממחלה קשה ונפטר בגיל 76, אור ל[[כ"ה אלול]] [[תשע"ח]].
==גלריית תמונות==
{{תבנית:גלריה בלוי}}


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, ר' שלום דב בער בלוי - נפל מגובה רב במהלך הפגנה על [[שלימות הארץ]], ונפטר ב[[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ד]]{{הערה|לזכרו יצא לאור הקונטרס 'באו גויים בנחלתך', מאת דודו הרב [[טוביה בלוי]].}}, לזכרו הוקם [[מכון נחלי דבש]]
*בנו, ר' [[יצחק בלוי]] - יד בנימין, חבר ועדת איתור חברים לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש
*בנו, ר' יצחק בלוי - יד בנימין
*בנו, ר' [[מנחם מענדל בלוי]] - יו"ר [[כולל חב"ד]], [[ירושלים]]
*בנו, ר' מנחם מענדל בלוי - יו"ר כולל חב" ד, ירושלים
*בנו, ר' שלום דב בער בלוי - נפל מגובה רב במהלך הפגנה על [[שלימות הארץ]], ונפטר ב[[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ד]]{{הערה|לזכרו יצא לאור הקונטרס 'באו גויים בנחלתך', מאת דודו הרב [[טוביה בלוי]] והוקם 'מכון נחלי דבש'.}}
*בנו, ר' ישעיהו חיים צבי בלוי - מנכ"ל כולל חב"ד, ביתר עילית
*בנו, ר' [[ברוך יהודה בלוי]] - מנכ"ל רשת המוסדות אור אבנר וקונגרס יהודי בוכרה העולמי, [[קרית מלאכי]]
*בנו, ר' ברוך יהודה בלוי - מנכ"ל רשת המוסדות אור אבנר, וקונגרס יהודי בוכרה העולמי, ביתר עילית
*בנו, ר' ישעיהו חיים צבי בלוי - מנכ"ל [[כולל חב"ד]], ביתר עילית. בתו, הילדה שושנה בלוי - נפטרה א' תמוז תשפ"ג.
*חתנו, ר' [[יוסף קרסיק]] - רבה של עמק חפר
*חתנו, ר' [[יוסף קרסיק]] - שליח ורבה של המועצה האזורית עמק חפר
*חתנו, ר' מאיר צבי סטמבלר - כפר חב"ד
*חתנו, הרב [[נחום גרינוולד]] - מעורכי [[היכל הבעש"ט]] ורב קהילת חב"ד - ליובאוויטש ליקווד, ניו ג'רזי
*חתנו, הרב [[נחום גרינוולד]] - מעורכי [[היכל הבעש"ט]] ורב ק״ק חב״ד - ליובאוויטש ליקווד, ניו ג'רזי
*חתנו, ר' [[מאיר צבי סטמבלר (ראשון לציון)|מאיר צבי סטמבלר]] - [[ראשון לציון]]
*חתנו, ר' שניאור זלמן ווגל - אשקלון
*ביתו, מרת נחמה דינה - [[אשקלון]]
*חתנו, ר' חיים מאיר בורגן - קרית מלאכי
*חתנו, ר' חיים מאיר בורגן - [[קריית מלאכי]]
*חתנו, ר' שמואל דוד ניימרק - קרית מלאכי
*חתנו, ר' [[שמואל דוד ניימרק (קרית מלאכי)|שמואל דוד ניימרק]] - קריית מלאכי


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://yoslbloy.info/?p=55 חייל בדור השביעי]''', אתר המפרסם את זכרונותיו ורשמיו של הרב בלוי מזווית מבטו ופרשנותו.
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=100869 הרב בלוי מספר את סיפור חייו בראיון לחברת המדיה jem]''' {{וידאו}} {{שטורעם}}
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=100869 הרב בלוי מספר את סיפור חייו בראיון לחברת המדיה jem]''' {{וידאו}} {{שטורעם}}
*בנימין ליפקין, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=100977 המחולל]''', כתבה על דמותו ופועלו לרגל מלאות 30 לפטירתו, [[שבועון כפר חב"ד]] כ"ו תשרי תשע"ט


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בלוי, יוסף ישראל}}
{{מיון רגיל:בלוי, יוסף ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ח]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]

גרסה אחרונה מ־14:20, 10 בספטמבר 2024

הרב בלוי בשנותיו האחרונות

הרב יוסף ישראל בלוי (מכונה גם יוסל) (תש"בתשע"ח) היה רב . איש ציבור. ועסקן. שימש כחבר בהנהלת אגודת חסידי חב"ד בישראל, (עד לשנת תש"נ) בהנהלת ישיבת תומכי תמימים לוד ובועד למען שלימות העם. היה יו"ר המועצה הדתית בקריית מלאכי וניהל את בית הספר למלאכה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בה' אייר תש"ב להוריו ר' ברוך יהודה[1] וזוגתו מרת רחל טעמרל בלוי.

ר' יוסף שירת בצה"ל כסגן אלוף במילואים, במסגרת זו עסק במבצעים וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי חב"ד.

בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב טוביה בלוי לחב"ד הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת תומכי תמימים לוד ותומכי תמימים המרכזית 770. היה אחראי על חבורת תהילים בירושלים (שקירבה רבות לחב"ד). מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת תשכ"ו), התגורר בלוד והתחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המקומית. במסגרת תפקידו היה הממונה על כתיבה לרבי[2], לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של הרב אפרים וולף. בשנת תשכ"ט (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים והוא התעסק גם בבניית שיכון חב"ד בקריית מלאכי (נחלת הר חב"ד) ובלוד (שיכון חב"ד) במסגרת עבודתו באגודת חסידי חב"ד בישראל. בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד, עבר באישורו ועידודו של הרבי יחד עם עסקנים נוספים להתגורר בה בעצמו.

בשנותיו האחרונות החל לעסוק בכתיבת ביוגרפיה אישית[3], וחלק מהפרקים פורסמו עוד לפני פטירתו בקובצי מדיה באמצעות האינטרנט בעריכת הסופר בנימין ליפקין וממשיכים להתפרסם מעת לעת.

בתקופה האחרונה לחייו סבל ממחלה קשה ונפטר בגיל 76, אור לכ"ה אלול תשע"ח.

עסקנותו הציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי התבטא עליו באוזני הרב בנימין גורודצקי: "יוסף בלוי, ס'איז ניטא קיין עניין וואס ער וויל אויספירען און ער פירט דאס נישט אויס"[4][דרוש מקור]. כאשר אחד העסקנים השמיע נגדו טענות בעת יחידות, אמר הרבי[דרוש מקור]: "ווען יוסף בלוי פירט אויס אן עניין, פירט ער דאס אויס בשלימות"[5].

ר' יוסף שימש במהלך השנים בתפקידים שונים: הוא היה חבר בועד למען שלימות העם, חבר בהנהלת אגו"ח בארה"ק, חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית, וחבר בלתי רשמי בארגון הגג. כמו כן ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד ובקריית מלאכי. במהלך השנים יצר קשרים עם אישי ציבור, ח"כים, שרי ממשלה וחצרות אדמו"רים - וניצל זאת, בין השאר - גם כדי להביא תועלת לחב"ד. פעל לתיקון החוק "מיהו יהודי" (מתוקף חברותו בוועד לשלמות העם). הוא אף עזר בייסוד כולל 'פעמי יעקב' בראשות הרב משה יהודה לייב לנדא, ופעל רבות במסגרת המועצה הדתית תמר, ובהמשך במסגרת המועצה הדתית קריית מלאכי. יזם פרוייקט הנקרא 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים לשעבר על ידי ממשרד החינוך הישראלי. הקים את ארגון 'אור אבנר' יחד עם מר לוי לבייב, וכן את ארגון 'קונגרס יהודי בוכרה'.

בשלהי שנות המ"מים הופסקה פעילותו בכל מוסדות חב"ד[6] באופן רשמי (בפועל עוד עזר והועיל רבות לניהול מוסדות חב"ד ככל שידו הייתה מגעת גם בהמשך). בשנת תשס"ד ניסה להגיש תביעה לבית המשפט על מנת לצרפו לאגו"ח[7], אך היא נדחתה[8].

גלריית תמונות[עריכה | עריכת קוד מקור]


תמונות מחייו של הרב בלוי

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. מראשי תנועת פאג"י
  2. בנוגע לחסידות חב"ד בארץ ישראל, דבר שנוהל על ידי הישיבה בלוד.
  3. שביקורות רבות יצאו כנגדה
  4. תרגום: יוסף בלוי, אין עניין שהוא חפץ לפעול ואינו מבצעו בפועל.
  5. תרגום: כאשר יוסף בלוי מבצע עניין כלשהו, הוא מבצעו בשלימות.
  6. ראה בערך "ארגון הגג למוסדות חב"ד".
  7. ר' יוסף בלוי - נגד - אגודת חסידי חב"ד
  8. פסק-דין: אסיפת אגו"ח והחלטותיה שרירים וקיימים
  9. לזכרו יצא לאור הקונטרס 'באו גויים בנחלתך', מאת דודו הרב טוביה בלוי והוקם 'מכון נחלי דבש'.