חיים קנייבסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
חב"ד איז אקטיב (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "שמאל|ממוזער|250px|ר' חיים קנייבסקי הרב '''שמריהו יוסף חיים קנייבסק...") |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (280 גרסאות ביניים של 82 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | |||
|שם= רבי שמריהו יוסף חיים קנייבסקי | |||
|תמונה=חיים קנייבסקי חדש.jpg | |||
|תיאור= | |||
|תאריך לידה=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ח]] | |||
|מקום לידה= [[פינסק]], [[פולין]] | |||
|מקום פעילות=[[בני ברק]] [[ארץ ישראל]] | |||
|תאריך פטירה=[[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]] | |||
|תפקידים נוספים= | |||
|רבותיו= | |||
|תלמידיו= | |||
|חיבוריו= קיצור פסקי ה[[משנה ברורה]] ו[[החזון איש]], דרך אמונה, ועוד | |||
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]] | |||
}} | |||
== | הרב '''שמריהו יוסף חיים קנייבסקי''' (כונה '''ר' חיים''') ([[ט"ו בטבת]] [[תרפ"ח]] [[פינסק]] [[פולין]] - [[ט"ו באדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]] ב[[בני ברק]] [[ישראל]]), היה מהמנהיגים הרוחניים הבולטים בציבור החרדי-ליטאי, פוסק הלכה ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים. | ||
נולד | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד ב[[ט"ו בטבת]] [[תרפ"ח]] בפינסק, (אז ב[[פולין]]) כבנם הבכור של הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] ("הסטייפלר") ופעשא מרים, אחות ה[[חזון איש]]. אביו שימש [[סנדק]] בברית המילה שלו וקרא את שמו שמריהו יוסף חיים, על שם שני סביו, הרב שמריהו יוסף קרליץ רבה של קוסובה והרב חיים פרץ קנייבסקי. ב[[א' בניסן]] של שנת [[תרצ"ד]] עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב ב[[בני ברק]]. | |||
למד ב"תלמוד תורה רבי עקיבא - מרכז" ובנוסף למד עם אביו את רוב מסכתות ה[[ש"ס]]. בגיל 10 נכנס ללמוד בישיבת תפארת ציון ב[[בני ברק]]. לאחר 6 שנות לימוד בתפארת ציון עבר לישיבת בית יוסף, שם למד 'זמן' אחד, ומייד לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת לומז'ה ב[[פתח תקווה]], ובשנתו הראשונה שם סיים (בגיל 17) את כל הש"ס{{הערה|ומיני אז היה מסיים כל שנה בערב פסח את כל ש"ס בבלי וירושלמי ורמב"ם ותנ"ך ועוד ועוד}} . | |||
ב[[ז' כסלו]] [[תשי"ב]] נשא לאישה את מרת בת שבע, בתו של הרב [[יוסף שלום אלישיב]], אז עבר לפתח תקווה למספר חודשים והמשיך ללמוד בישיבת לומז'ה. לאחר מכן עברו לבני ברק, שם החל ללמוד בכולל עטרת יוסף (שלימים נקרא כולל חזון איש), שם למד במשך עשרות שנים. | ב[[ז' כסלו]] [[תשי"ב]] נשא לאישה את מרת בת שבע, בתו של הרב [[יוסף שלום אלישיב]], אז עבר לפתח תקווה למספר חודשים והמשיך ללמוד בישיבת לומז'ה. לאחר מכן עברו לבני ברק, שם החל ללמוד בכולל עטרת יוסף (שלימים נקרא כולל חזון איש), שם למד במשך עשרות שנים. | ||
הרב החל להתפרסם התקופת מלחמת המפרץ כאשר אמר בשם החזון איש שטילים לא יפלו בבני ברק אמירה שהתממשה ומתממשת גם בימינו | |||
הרב קנייבסקי היה נחשב בקיא בספרות התורנית, ובייחוד בספרות [[חז"ל]], כולל מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. דרך לימודו מבוססת על בקיאות רחבה, השוואת המקורות וביאורם זה על פי זה. בקיאותו זו הקנתה לו את התואר '''מרן שר ה[[תורה]]''' שבו הוא מכונה בציבור החרדי. | |||
מאז פטירת חמיו הרב אלישיב גדלה מעורבותו של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור הליטאי, והוא גיבה את מהלכיו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בהנהגת הציבור ולאחר פטירת הרב שטיינמן בשנת [[תשע"ח]] החל לשמש כמנהיג הציבור הליטאי. | |||
הרב | הרב קנייבסקי עמד בנשיאות מוסדות חינוך וארגוני צדקה ליטאיים רבים. | ||
הוא שקד על התורה יומם ולילה וקיבל בביתו מדי יום מאות פונים לעצה, נתן ברכות וסגולות בתחומים שונים שסיפורי מופתים נקשרו סביבם, דבר שהיווה חידוש עקב ההסתייגויות מהנהגה בדרך זו בציבור הליטאי בשנים קודמות. הרב קנייבסקי נהג לענות בתמציתיות על שאלות שהוא נשאל, הן פנים אל פנים והן דרך הדואר. הוא נתן הסכמות לספרים רבים שהובאו אליו לקריאה, בהלכה, במוסר או באגדה. הוא גם נהג להשתתף בכינוסי תפילה שנערכו על ידי מוסדות וארגונים שונים. כך גם חילק את יין הסיומים - יין שממנו שתו במעמד סיום הש"ס שנהג לעשות מדי שנה בתענית בכורות. | |||
הרב קנייבסקי | ===פטירתו ומסע הלוויה=== | ||
בבוקרו של יום שישי [[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] ("[[פורים דמוקפין]]") [[תשפ"ב]] התמוטט בביתו ולאחר ניסיונות החייאה שלא צלחו - נפטר בצהרי היום מ[[דום לב]] והוא בן 94{{הערה|[https://chabad.info/bdh/772545/ הלך לעולמו מנהיג הציבור הליטאי הרב חיים קנייבסקי] {{אינפו}}}}, הלוויתו נדחתה ליום ראשון [[י"ז באדר ב']] והתקיימה בעיר [[בני ברק]] בהשתתפות מאות אלפי משתתפים, והייתה אחת הלוויות הגדולות ביותר שהיתה אי פעם ב[[ארץ הקודש]]. | |||
==קשריו עם חב"ד== | ==קשריו עם חב"ד== | ||
[[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער| | [[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|מכתב ובו בקשת [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]] להשגת [[ספר]]יו של הרב קנייבסקי להרחבת [[ספריית ליובאוויטש]]]] | ||
[[קובץ: | ===עם רבותינו נשיאינו=== | ||
במשך השנים פעל [[הרבי]] להרחבת ספריית ה[[מרכז לענייני חינוך]] אותה הקים בעצמו, ובשנת [[תשכ"ז]] נשלח מכתב מטעם [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]] אל הרב [[עזריאל זליג סלונים]] בבקשה להשגת ספרים נוספים, ולאחר מכן צוין במפורש את ספרו של בנו של {{מונחון|יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר|כינוי לרב יעקב ישראל, אביו של ר' חיים, על שם העיר בה נולד - הורון-סטייפלא}}" המכיל מראי מקומות וציונים לרמב"ם (ראה תמונה), ספרו "קרית מלך". תקופה קצרה לאחר התפרסמות המכתב, פעל ר' [[אריה ארליך]] להבאת המכתב לפני ר' חיים, שהתרגש לראות את המכתב{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=103129 איך הגיב הגר"ח קנייבסקי על המכתב ממזכירות הרבי?] {{חב"ד און ליין}}}}. | |||
[[הרבי]] במכתב משנת [[תשל"ה]] דן בגרסא מסוימת ב[[משנה תורה לרמב"ם]] ומציין שבספרו של הרב קנייבסקי, "קרית מלך"{{הערה|{{היברובוקס|הרב חיים קנייבסקי|'''קרית מלך'''|49930|עמ' ק"ס, מהדורה שלישית|עמוד=160}}.}}, נכתב על גירסא זו "דפוס ישן"{{הערה|[[:קובץ:קרית ספר.jpg|ליקוטי שיחות, חלק י"ב, עמ' 188.]]}}. | |||
בעת עריכת כרך ההשלמות לספר [[מראי מקומות לספר משנה תורה]], הורה [[הרבי]] לעבור בין גדולי התורה והחסידות ולבקש מהם סיוע במציאת מראי-מקומות לרמב"ם שעדיין לא הודפסו. בין היתר פנו אלו שפעלו בנושא בארץ אל ר' חיים וביקשו את עזרתו. ר' חיים התפעל מאוד מהספר ואמר כי "גנבו" לו את עבודתו בעריכת ספריו על הרמב"ם בהם שילב מראי-מקומות על הרמב"ם, והגיש לנציגי המערכת שני מראי מקומות על הרמב"ם שמצא על הרמב"ם מאז שהוציא את ספרו שעדיין לא הודפסו. | |||
יש המספרים{{הערה|הרב שניאורסון (מרבני ישיבת טשעבין בהווה) נכדו של הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]], המספר זאת בשם אחיו הרב שלמה זלמן שניאורסון ששמע זאת מסביהם בימי חולשתו.}} שב[[יחידות]] של [[הרבי]] עם הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] ב[[ד' אלול]] [[תשמ"ט]], שאלו הרבי מיד עם כניסתו מיהו הגאון מבני ברק הרב חיים קנייבסקי, הרב שניאורסון שהתפלא מניין התוודע הרבי להרב קנייבסקי, הביע את תמיהתו בקול, והרבי השיב: "ראיתי את ספרו על הרמב"ם - 'קרית מלך', והוא מבהיל על הרעיון!". כאשר הרב שניאורסון הבהיר לרבי שהרב קנייבסקי לא מתעסק בהנהגת הציבור כפי שהיה באותה העת, הביע הרבי את מורת רוחו מכך{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1gM9NU5XkJq0FY463Q9iK4rkM89W4BAkq/view המבשר תורני, פרשת שלח תשפ"א] (עמוד ה)}}. יש המסתפקים במהימנות סיפור זה. | |||
ב[[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] נמצאת תמונה שלו כותב אות בספר התורה שנשלחה לרבי. | |||
ר' חיים צידד בדעתו של הרבי בנושאים שונים, כמו במעלת חבישת [[פאה נוכרית]] על פני מטפחת{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111842 נחשף מכתב של הרב קנייבסקי: פאה - עדיפה ממטפחת] {{חב"ד און ליין}}}}, עובדת [[לוחות הברית]] מרובעות{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/images/3/31/דעת_גדו%22י_על_צורת_הלוחות.jpg גליון ובאותו הזמן מס' 5 (סיון תשפ"א)].}} ו[[קני המנורה|היות קני המנורה ישרים]]{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/הרב-קנייבסקי-קני-המנורה-היו-באלכסון/ הרב קנייבסקי: קני המנורה היו באלכסון] {{חב"ד אינפו}}}}, כי סכומים שמוציאים על הפצת נרות שבת לאילו שאינן מדליקות נכללים בעניין של "הוצאות שבת חוזרות"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71333 הרב קנייבסקי מצטרף למבצע נש"ק] {{חב"ד אינפו}}}}, וכי נכון להביא ילדים לשמיעת [[עשרת הדיברות]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111187 הרב קנייבסקי: נכון לקחת ילדים קטנים לשמיעת עשרת הדברות] {{חב"ד און ליין}}}}. | |||
אביו הסטייפלער בספר מכתביו "קריינא דאיגרתא" הקשה על שיטת [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ח]] בעניין 'המותר בפיך'. הרב [[שלום דובער וולפא]] חיבר ספר לתרץ את קושיית הסטייפלר. יש שכתבו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20799 כתבה בחב"ד אינפו]}} כי בנו, הרב קנייבסקי קיבל את הספר והודה לרב וולפא, ויש שפקפקו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=673 תגובות בשטורעם]}}. | |||
בחודש | [[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קריאת קודש "להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב" מאת אדמו"רים ורבנים, עליה חתום גם הרב קנייבסקי]] | ||
בחודש טבת של שנת תשע"ג חתם ר' חיים יחד עם רבנים ואדמו"רים נוספים רבים על קריאה ללימוד ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] (ראה תמונה){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: "ללמוד הלכות ת"ת בשו"ע אדמה"ז"] {{חב"ד און ליין}}}}. בשנת תשע"ז פורסם סרט וידאו של ר' חיים מאזין בהתרגשות לניגון אליו חוברו מילותיו של [[אדמו"ר הזקן]] בפרק מ"א [[ספר התניא]]: "והנה ה' נצב עליו ומלא כל הארץ כבודו"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=102122 ההתרגשות של הגר"ח קנייבסקי] {{חב"ד און ליין}}}}. | |||
בתקופת התפשטות [[נגיף הקורונה]], ענה לשאלה במה יש להתחזק לקראת [[הימים הנוראים]] כסגולה לבריאות, כי יש ללמוד בכל יום הלכות שמיטה ויובל בספר [[משנה תורה לרמב"ם]], בדומה ל[[תקנת לימוד הרמב"ם]]{{הערה|[[:קובץ:קריאה ללימוד רמבם.jpg|תמונת המענה]].}}. | |||
===עם חסידי חב"ד=== | |||
[[קובץ:ר' יואל ור' חיים.jpg|ממוזער|הרב [[יואל כהן]] בביקורו אצל הרב קנייבסקי, יחד עם הרב [[מענדל וועכטער]] והרב [[משה שילת]]]] | |||
במשך השנים נפגש עם אישים חב"דיים שונים, כמו הרב [[גדליה אוברלנדר]] שהעניק לו את הספר '[[ניצוצי אש]]' (אוסף אמרות לפי עניינים וערכי עבודת ה', מספרי [[אדמו"ר הזקן]]){{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=98607 בני-ברק: הרב קנייבסקי קיבל את הספר 'ניצוצי אש'] {{שטורעם}}}}, הרב [[יעקב גלויברמן]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=110861 תמונת הלילה ● בני ברק] {{חב"ד און ליין}}}}, הרב [[ישעיהו ובר]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=59748 חסיד חב"ד ערך אירוע, גדולי הליטאים הגיעו לברך] {{חב"ד און ליין}}}} הרב מאיר אליטוב, שהעניק לו ספר המנגיש מבאר מביאורי הרבי על [[מסכת בבא קמא]] המבוססים על הספר [[הדרנים על הרמב"ם והש"ס|הדרנים על הרמב"ם]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56579 הרב חיים קנייבסקי קיבל את "ספר ההדרנים של הרבי"] {{חב"ד און ליין}}}}, הרב [[אליהו צבי יעקובוביץ]]'{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56389 גדולי הליטאים נתנו הסכמה לספר שחיבר "תמים" מכפר-חב"ד] {{חב"ד און ליין}}}}, ועוד. לאחר שקיבל את ספרו של הרב [[שלום דובער וולפא]] "הרמב"ם השלם" על הלכות שבת, ציין כי הוא נהנה ממנו וש: "ניכר מזה עמלת ויגיעת התורה"{{הערה|[https://chabad.info/news/772861/ מכתבו של הרב קנייבסקי על "הרמב"ם השלם" של הרב וולפא] {{אינפו}}.}}. | |||
ב[[כסלו]] [[תשע"ב]] נפגש ר' חיים עם ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]] ועם ה[[משפיע]] הרב [[מענדל וועכטר]] בביתו. בסוף הביקור העניקו לו ר' יואל והרב וועכטר סט אוצרות לקוטי שיחות שבהוצאת ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65715 ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה] {{חב"ד און ליין}}}}. | |||
ב[[כסלו]] [[תשע"ג]] נסע ר' חיים ל[[ניחום אבלים]] וביקור חולים אצל ה[[שליח הרבי|שליח]] הרב [[שמואל שארף]] שנפצע מטיל שנשלח לישראל במבצע עמוד ענן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72749 אורח מפתיע: הרב חיים קנייבסקי ניחם את השליח] {{חב"ד אינפו}}}}. | |||
ר' חיים | בקיץ [[תשע"ה]] נפגש עם הרב [[יעקב לנצ'נר]] במסגרת מבצע שינון בעל-פה לילדי המוסדות של ר' חיים, שנערך באמצעות מערכת 'ימות המשיח'. במהלך הפגישה העניק לו הרב לנצ'נר סט [[דבר מלכות פיענוחים]] ב[[הוצאת ממ"ש]]. לימים סיפר הרב לנצ'נר כי בעת שביקר לאחר תקופה בביתו של הרב קנייבסקי, סיפר לו אחד מבני הבית כי הרב קנייבסקי העביר את הסט לחדר בו הינו לומד, וכי מפעם לפעם נעה הסימניה בין הדפים - מה שהראה על לימודו המתמיד של הרב קנייבסקי בספר{{הערה|1=סופר מפי בעל המעשה הרב [[יעקב לנצ'נר]] בהתוועדות בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]}}. | ||
ב[[כסלו]] [[תשע"ח]] ביקר השליח הרב [[בערל לאזאר]], רבה הראשי של רוסיה, בארץ ישראל, על מנת להשתתף בהתוועדות י"ט כסלו הגדולה שנערכה בבני ברק, אז נפגש עם הרב קנייבסקי והגיש לו במתנה את קונטרס [[עניינה של תורת החסידות]] וסט של [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]] המבוארים, בהוצאת [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], ור' חיים אמר שיעיין בספרים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=98026 צפו: הרב בערל לאזאר נפגש עם הרב קנייבסקי] {{שטורעם}}}}. | |||
ב[[סיוון]] [[תשע"ח]] כתב ר' חיים אות בספר תורה שנכתב לעילוי נשמת השלוחים [[גבי ורבקי הולצברג]], והוסיף כי זאת זכות לכתוב בספר שנכתב ונתרם לעילוי נשמת הקדושים שנרצחו בבית חב"ד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111411 הגר"ח קנייבסקי כתב אות בספר התורה לע"נ הזוג הולצברג הי"ד] {{חב"ד און ליין}}}}. | |||
הרב קנייבסקי כתב אות ב[[ספר תורה]] המיועד לזכותו של הרבי, ל[[שלמות הארץ]] ולאחדות ישראל{{הערה|וידאו shors 'הרב קנייבסקי ע"ה כותב אות בספר תורה משיח נאו' לרבי מלך המשיח שליט"א שלמות הארץ ואחדות ישראל' בערוץ היוטיוב Schimon Elkayam שמעון אלקיים.}}{{הערה|הספר תורה הינו פרי יוזמתו של ר' [[שמעון אלקיים]], זכה לתמיכה נרחבת של כלל רבני ומשפיעי חב"ד.}}. | |||
====רבנות בני ברק==== | |||
ב[[תשס"א]] הרב קנייבסקי היה מהרבנים שצירפו את חתימתם למכתב מחאה של חיים שאול קרליץ כנגד מינויו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]], כשבאותו מכתב תוקף קרליץ את חסידות חב"ד על זיהויו של [[הרבי כמלך המשיח]]. גם בזמן הקמת [[כשרות|הכשר]] "שארית ישראל" כנגד הכשרות של הרב לנדא, תמך ר' חיים ב"שארית ישראל" והתנגד לכשרות הרב לנדא{{הערה|[https://www.kikar.co.il/312228.html מרן הגראי"ל שטיינמן חשף: "ה'חזון איש' אחז מהרב לנדא"], באתר כיכר השבת.}}. | |||
ב[[אדר ראשון]] [[תשס"ה]] נפגש הרב [[משה לנדא]] באופן מפתיע עם הרבנים המנהיגים את הציבור הליטאי, ובראשם הרב קנייבסקי{{הערה|[https://col.org.il/news/10308 מי עומד מאחרי פגישת הפיוס ההיסטורית?]}}, פגישות אלו היו מפתיעות ביותר, לאחר שנים ארוכות שהיו בעלות גוון של קשר שלילי ונתק, פגישות אלו היוו התחלה של פיוס בין ציבור החסידי לציבור הליטאי בעיר בני ברק, לאחר מכן נודע שבפגישות אלו סוכם{{מקור}}, שלאחר פטירתו של הרב משה ימונו רב חסידי ורב ליטאי לבני ברק כאשר הרב החסידי יהיה בנו הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] והרב הליטאי הרב [[שבח צבי רוזנבלט]], וכך נעשה, אחר פטירת הרב משה לנדא בכ"ד אדר ב' תשע"ט, בכך היה הרב קנייבסקי שותף בעשיית שלום היסטורי בין החסידים והליטאים בבני ברק והקמת גוף כשרות משותף על כל הפלגים{{הערה|[https://chabad.info/news/708016/ לראשונה בהיסטוריה: כשרות חדשה בראשות רבני בני ברק]}}. ולאחר כשבועיים מיום התמנותם של הרבנים לנדא ורוזנבלט קיבל אותם בביתו יחד עם ראש העיר בני ברק הרב אברהם רובינשטיין וברכם, הדבר נתן אישור למינוי המאחד{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/471532/ תמונת הלילה]}}. | |||
[[קובץ:קנייבסקי לנדא.jpg|ממוזער|הרב קנייבסקי מקבל את הרב יצחק אייזיק לנדא והרב שבח צבי רוזנבלט לאחר התמנותם לרבני העיר בני ברק]] | |||
===ציפייה למשיח=== | |||
בשיחה שקיים עם מקורביו בעניין 'עיקרי האמונה', דובר על העיקר הי"ב - האמונה בביאת המשיח, ואחד הנוכחים ציין שאצל בני הישיבות הנושא כביכול שייך לחוגים אחרים ור' חיים הביע צער ואמר שמוכרח שהנושא יהיה יותר מוכר שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה. הוא הזכיר של[[חפץ חיים]] היו שני נושאים עיקריים: שמירת הלשון והאמונה במשיח. ומשום מה מאחד עושים רעש גדול והשני מונח בקרן זווית. במענה לשאלת אחד הנוכחים מהי כוונתו, השיב: פשוט שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה, ומזה יצאו ידי הגדר של העיקר הי"ב וגם העניין של 'מחכה לביאתו' שהרמב"ם כותב שמי שאינו מחכה הרי זה כופר ר"ל הרי אם ילמדו ממילא יחכו לביאתו{{הערה|הרב חיים קנייבסקי, [https://bshch.blogspot.com/2013/08/blog-post_6702.html צריך ללמוד על משיח ולחזק את הציפייה אליו].}}. | |||
לאחד ששאל האם זמנינו הוא זמן ביאת משיח, השיב: "כך אנחנו מאמינים, לזה אנחנו מצפים, אולי זה הזמן"{{הערה|"לקראת הגאולה", גיליון א', עמ' ח', [[מנחם אב]] [[תשע"ג]].}}. בהזדמנות נוספת ציין: "המשיח חי עמנו כיום, הגאולה מוכנה ומזומנת"{{הערה|[https://www.hidabroot.org/article/236901 הגר"ח קנייבסקי: "המשיח חי עמנו כיום. הגאולה מוכנה ומזומנת"] באתר הידברות.}}. | |||
==מספריו== | ==מספריו== | ||
* '''[http://hebrewbooks.org/49173 שונה הלכות]''' - קיצור פסקי [[ | * '''[http://hebrewbooks.org/49173 שונה הלכות]''' - קיצור פסקי ה[[משנה ברורה]] ו[[החזון איש]] | ||
* '''[http://hebrewbooks.org/49935 שערי אמונה]''' - ביאורים וחידושים על המשניות שבסדר זרעים | * '''[http://hebrewbooks.org/49935 שערי אמונה]''' - ביאורים וחידושים על המשניות שבסדר זרעים | ||
* '''[http://hebrewbooks.org/49845 דרך אמונה]''' - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות זרעים בספר משנה תורה לרמב"ם, 5 כרכים | * '''[http://hebrewbooks.org/49845 דרך אמונה]''' - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות זרעים בספר משנה תורה לרמב"ם, 5 כרכים | ||
| שורה 46: | שורה 92: | ||
* '''[http://hebrewbooks.org/49918 נחל איתן]''' - על הלכות עגלה ערופה | * '''[http://hebrewbooks.org/49918 נחל איתן]''' - על הלכות עגלה ערופה | ||
* '''[http://hebrewbooks.org/49911 טעמא דקרא]''' - חידושים על התנ"ך | * '''[http://hebrewbooks.org/49911 טעמא דקרא]''' - חידושים על התנ"ך | ||
* '''[http://hebrewbooks.org/49930 | * '''[http://hebrewbooks.org/49930 קריית מלך]''' - ציוני מקורות על משנה תורה | ||
* '''[http://hebrewbooks.org/40560 בשער המלך]''' - בירורים וציונים על הקדמת הרמב"ם למשנה תורה. ספר זה נדפס גם כן כחלק משיח השדה, חלק א' | * '''[http://hebrewbooks.org/40560 בשער המלך]''' - בירורים וציונים על הקדמת הרמב"ם למשנה תורה. ספר זה נדפס גם כן כחלק משיח השדה, חלק א' | ||
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47701&pgnum=2 ישוב הדעת]''' - יישובים לקושיות שהניחם המהרש"א ב'ויש ליישב', נדפס כחלק משיח השדה, חלק ב' | * '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47701&pgnum=2 ישוב הדעת]''' - יישובים לקושיות שהניחם המהרש"א ב'ויש ליישב', נדפס כחלק משיח השדה, חלק ב' | ||
| שורה 52: | שורה 98: | ||
* '''[http://hebrewbooks.org/49913 למכסה עתיק]''' - מקומות בתנ"ך שבהם הפסוק סתום וחז"ל פירשו את הכוונה. לספר זה יצאו גרסאות מורחבות על ידי מחברים שונים. | * '''[http://hebrewbooks.org/49913 למכסה עתיק]''' - מקומות בתנ"ך שבהם הפסוק סתום וחז"ל פירשו את הכוונה. לספר זה יצאו גרסאות מורחבות על ידי מחברים שונים. | ||
* פירוש על התלמוד הירושלמי, בעריכת חתנו הרב זליג ברוורמן. הפירוש נדפס על גיליון התלמוד הירושלמי במהדורת 'עוז והדר' וכן במהדורה מיוחדת עם הירושלמי בלבד | * פירוש על התלמוד הירושלמי, בעריכת חתנו הרב זליג ברוורמן. הפירוש נדפס על גיליון התלמוד הירושלמי במהדורת 'עוז והדר' וכן במהדורה מיוחדת עם הירושלמי בלבד | ||
* '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?168788& דעת נוטה]''' - ליקוט תשובות הלכתיות לפי סדר המשנה ברורה, בתוספת הערות והבהרות מהרב קניבסקי וכן מראי מקומות לפוסקים אחרים שהוסיף צוות עורכים בראשות בנו הרב יצחק שאול. עד עתה יצאו שלושה חלקים, תשס"ט-תשע"ו. ההערכה היא שהסדרה תכלול כעשרה כרכים. | * '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?168788& דעת נוטה]''' - ליקוט תשובות הלכתיות לפי סדר המשנה ברורה, בתוספת הערות והבהרות מהרב קניבסקי וכן מראי מקומות לפוסקים אחרים שהוסיף צוות עורכים בראשות בנו הרב יצחק שאול. עד עתה יצאו שלושה חלקים, תשס"ט-תשע"ו. ההערכה היא שהסדרה תכלול כעשרה כרכים. | ||
* '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?28056& דרך שיחה]''' - שאלות במגוון נושאים על סדר פרשיות השבוע מאת תלמידו הרב אליהו מן (על פי שיחותיו עם הרב קניבסקי מדי סעודת ליל שבת), שני חלקים | * '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?28056& דרך שיחה]''' - שאלות במגוון נושאים על סדר פרשיות השבוע מאת תלמידו הרב אליהו מן (על פי שיחותיו עם הרב קניבסקי מדי סעודת ליל שבת), שני חלקים | ||
| שורה 58: | שורה 103: | ||
* '''[http://hebrewbooks.org/52835 שמעה תפילתי]''' - ביאורים על סדר התפילות המבוססים על תשובותיו לצבי יברוב, בני ברק תשס"ח | * '''[http://hebrewbooks.org/52835 שמעה תפילתי]''' - ביאורים על סדר התפילות המבוססים על תשובותיו לצבי יברוב, בני ברק תשס"ח | ||
* '''בהיר בשחקים''' - ביאור על ספר הבהיר. כרך נוסף הוא הגהות על רזיאל המלאך, ספר נח וספר חנוך | * '''בהיר בשחקים''' - ביאור על ספר הבהיר. כרך נוסף הוא הגהות על רזיאל המלאך, ספר נח וספר חנוך | ||
*[[פרק בשיר]] - ביאור על [[פרק שירה]] | |||
{{סדרה|הקודם=[[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[כ"ד כסלו]] [[תשע"ח]] - [[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]]|הבא=[[גרשון אדלשטיין]]}} | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''מצפה באמת לביאת המשיח''', גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1304 ע' 24–26 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:קנייבסקי חיים}} | |||
[[קטגוריה:רבני ליטא]] | [[קטגוריה:רבני ליטא]] | ||
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ח]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:31, 8 בדצמבר 2024
| רבי שמריהו יוסף חיים קנייבסקי | |
|---|---|
| |
| לידה | ט"ו טבת תרפ"ח |
| פינסק, פולין | |
| פטירה | ט"ו אדר שני תשפ"ב |
| מקום פעילות | בני ברק ארץ ישראל |
| השתייכות | ליטא |
| חיבוריו | קיצור פסקי המשנה ברורה והחזון איש, דרך אמונה, ועוד |
הרב שמריהו יוסף חיים קנייבסקי (כונה ר' חיים) (ט"ו בטבת תרפ"ח פינסק פולין - ט"ו אדר שני תשפ"ב בבני ברק ישראל), היה מהמנהיגים הרוחניים הבולטים בציבור החרדי-ליטאי, פוסק הלכה ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בט"ו בטבת תרפ"ח בפינסק, (אז בפולין) כבנם הבכור של הרב יעקב ישראל קנייבסקי ("הסטייפלר") ופעשא מרים, אחות החזון איש. אביו שימש סנדק בברית המילה שלו וקרא את שמו שמריהו יוסף חיים, על שם שני סביו, הרב שמריהו יוסף קרליץ רבה של קוסובה והרב חיים פרץ קנייבסקי. בא' בניסן של שנת תרצ"ד עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב בבני ברק.
למד ב"תלמוד תורה רבי עקיבא - מרכז" ובנוסף למד עם אביו את רוב מסכתות הש"ס. בגיל 10 נכנס ללמוד בישיבת תפארת ציון בבני ברק. לאחר 6 שנות לימוד בתפארת ציון עבר לישיבת בית יוסף, שם למד 'זמן' אחד, ומייד לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, ובשנתו הראשונה שם סיים (בגיל 17) את כל הש"ס[1] .
בז' כסלו תשי"ב נשא לאישה את מרת בת שבע, בתו של הרב יוסף שלום אלישיב, אז עבר לפתח תקווה למספר חודשים והמשיך ללמוד בישיבת לומז'ה. לאחר מכן עברו לבני ברק, שם החל ללמוד בכולל עטרת יוסף (שלימים נקרא כולל חזון איש), שם למד במשך עשרות שנים. הרב החל להתפרסם התקופת מלחמת המפרץ כאשר אמר בשם החזון איש שטילים לא יפלו בבני ברק אמירה שהתממשה ומתממשת גם בימינו הרב קנייבסקי היה נחשב בקיא בספרות התורנית, ובייחוד בספרות חז"ל, כולל מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. דרך לימודו מבוססת על בקיאות רחבה, השוואת המקורות וביאורם זה על פי זה. בקיאותו זו הקנתה לו את התואר מרן שר התורה שבו הוא מכונה בציבור החרדי.
מאז פטירת חמיו הרב אלישיב גדלה מעורבותו של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור הליטאי, והוא גיבה את מהלכיו של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן בהנהגת הציבור ולאחר פטירת הרב שטיינמן בשנת תשע"ח החל לשמש כמנהיג הציבור הליטאי.
הרב קנייבסקי עמד בנשיאות מוסדות חינוך וארגוני צדקה ליטאיים רבים.
הוא שקד על התורה יומם ולילה וקיבל בביתו מדי יום מאות פונים לעצה, נתן ברכות וסגולות בתחומים שונים שסיפורי מופתים נקשרו סביבם, דבר שהיווה חידוש עקב ההסתייגויות מהנהגה בדרך זו בציבור הליטאי בשנים קודמות. הרב קנייבסקי נהג לענות בתמציתיות על שאלות שהוא נשאל, הן פנים אל פנים והן דרך הדואר. הוא נתן הסכמות לספרים רבים שהובאו אליו לקריאה, בהלכה, במוסר או באגדה. הוא גם נהג להשתתף בכינוסי תפילה שנערכו על ידי מוסדות וארגונים שונים. כך גם חילק את יין הסיומים - יין שממנו שתו במעמד סיום הש"ס שנהג לעשות מדי שנה בתענית בכורות.
פטירתו ומסע הלוויה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בבוקרו של יום שישי ט"ו אדר שני ("פורים דמוקפין") תשפ"ב התמוטט בביתו ולאחר ניסיונות החייאה שלא צלחו - נפטר בצהרי היום מדום לב והוא בן 94[2], הלוויתו נדחתה ליום ראשון י"ז באדר ב' והתקיימה בעיר בני ברק בהשתתפות מאות אלפי משתתפים, והייתה אחת הלוויות הגדולות ביותר שהיתה אי פעם בארץ הקודש.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך השנים פעל הרבי להרחבת ספריית המרכז לענייני חינוך אותה הקים בעצמו, ובשנת תשכ"ז נשלח מכתב מטעם מזכירות הרבי אל הרב עזריאל זליג סלונים בבקשה להשגת ספרים נוספים, ולאחר מכן צוין במפורש את ספרו של בנו של
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין הסטייפלר" המכיל מראי מקומות וציונים לרמב"ם (ראה תמונה), ספרו "קרית מלך". תקופה קצרה לאחר התפרסמות המכתב, פעל ר' אריה ארליך להבאת המכתב לפני ר' חיים, שהתרגש לראות את המכתב[3].
הרבי במכתב משנת תשל"ה דן בגרסא מסוימת במשנה תורה לרמב"ם ומציין שבספרו של הרב קנייבסקי, "קרית מלך"[4], נכתב על גירסא זו "דפוס ישן"[5].
בעת עריכת כרך ההשלמות לספר מראי מקומות לספר משנה תורה, הורה הרבי לעבור בין גדולי התורה והחסידות ולבקש מהם סיוע במציאת מראי-מקומות לרמב"ם שעדיין לא הודפסו. בין היתר פנו אלו שפעלו בנושא בארץ אל ר' חיים וביקשו את עזרתו. ר' חיים התפעל מאוד מהספר ואמר כי "גנבו" לו את עבודתו בעריכת ספריו על הרמב"ם בהם שילב מראי-מקומות על הרמב"ם, והגיש לנציגי המערכת שני מראי מקומות על הרמב"ם שמצא על הרמב"ם מאז שהוציא את ספרו שעדיין לא הודפסו.
יש המספרים[6] שביחידות של הרבי עם הרב ברוך שמעון שניאורסון בד' אלול תשמ"ט, שאלו הרבי מיד עם כניסתו מיהו הגאון מבני ברק הרב חיים קנייבסקי, הרב שניאורסון שהתפלא מניין התוודע הרבי להרב קנייבסקי, הביע את תמיהתו בקול, והרבי השיב: "ראיתי את ספרו על הרמב"ם - 'קרית מלך', והוא מבהיל על הרעיון!". כאשר הרב שניאורסון הבהיר לרבי שהרב קנייבסקי לא מתעסק בהנהגת הציבור כפי שהיה באותה העת, הביע הרבי את מורת רוחו מכך[7]. יש המסתפקים במהימנות סיפור זה.
בספריית חב"ד ליובאוויטש נמצאת תמונה שלו כותב אות בספר התורה שנשלחה לרבי.
ר' חיים צידד בדעתו של הרבי בנושאים שונים, כמו במעלת חבישת פאה נוכרית על פני מטפחת[8], עובדת לוחות הברית מרובעות[9] והיות קני המנורה ישרים[10], כי סכומים שמוציאים על הפצת נרות שבת לאילו שאינן מדליקות נכללים בעניין של "הוצאות שבת חוזרות"[11], וכי נכון להביא ילדים לשמיעת עשרת הדיברות[12].
אביו הסטייפלער בספר מכתביו "קריינא דאיגרתא" הקשה על שיטת אדמו"ר הזקן בליקוטי אמרים - פרק ל"ח בעניין 'המותר בפיך'. הרב שלום דובער וולפא חיבר ספר לתרץ את קושיית הסטייפלר. יש שכתבו[13] כי בנו, הרב קנייבסקי קיבל את הספר והודה לרב וולפא, ויש שפקפקו[14].
בחודש טבת של שנת תשע"ג חתם ר' חיים יחד עם רבנים ואדמו"רים נוספים רבים על קריאה ללימוד בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן (ראה תמונה)[15]. בשנת תשע"ז פורסם סרט וידאו של ר' חיים מאזין בהתרגשות לניגון אליו חוברו מילותיו של אדמו"ר הזקן בפרק מ"א ספר התניא: "והנה ה' נצב עליו ומלא כל הארץ כבודו"[16].
בתקופת התפשטות נגיף הקורונה, ענה לשאלה במה יש להתחזק לקראת הימים הנוראים כסגולה לבריאות, כי יש ללמוד בכל יום הלכות שמיטה ויובל בספר משנה תורה לרמב"ם, בדומה לתקנת לימוד הרמב"ם[17].
עם חסידי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך השנים נפגש עם אישים חב"דיים שונים, כמו הרב גדליה אוברלנדר שהעניק לו את הספר 'ניצוצי אש' (אוסף אמרות לפי עניינים וערכי עבודת ה', מספרי אדמו"ר הזקן)[18], הרב יעקב גלויברמן[19], הרב ישעיהו ובר[20] הרב מאיר אליטוב, שהעניק לו ספר המנגיש מבאר מביאורי הרבי על מסכת בבא קמא המבוססים על הספר הדרנים על הרמב"ם[21], הרב אליהו צבי יעקובוביץ'[22], ועוד. לאחר שקיבל את ספרו של הרב שלום דובער וולפא "הרמב"ם השלם" על הלכות שבת, ציין כי הוא נהנה ממנו וש: "ניכר מזה עמלת ויגיעת התורה"[23].
בכסלו תשע"ב נפגש ר' חיים עם החוזר הרב יואל כהן ועם המשפיע הרב מענדל וועכטר בביתו. בסוף הביקור העניקו לו ר' יואל והרב וועכטר סט אוצרות לקוטי שיחות שבהוצאת ארגון תורת חב"ד לבני הישיבות[24].
בכסלו תשע"ג נסע ר' חיים לניחום אבלים וביקור חולים אצל השליח הרב שמואל שארף שנפצע מטיל שנשלח לישראל במבצע עמוד ענן[25].
בקיץ תשע"ה נפגש עם הרב יעקב לנצ'נר במסגרת מבצע שינון בעל-פה לילדי המוסדות של ר' חיים, שנערך באמצעות מערכת 'ימות המשיח'. במהלך הפגישה העניק לו הרב לנצ'נר סט דבר מלכות פיענוחים בהוצאת ממ"ש. לימים סיפר הרב לנצ'נר כי בעת שביקר לאחר תקופה בביתו של הרב קנייבסקי, סיפר לו אחד מבני הבית כי הרב קנייבסקי העביר את הסט לחדר בו הינו לומד, וכי מפעם לפעם נעה הסימניה בין הדפים - מה שהראה על לימודו המתמיד של הרב קנייבסקי בספר[26].
בכסלו תשע"ח ביקר השליח הרב בערל לאזאר, רבה הראשי של רוסיה, בארץ ישראל, על מנת להשתתף בהתוועדות י"ט כסלו הגדולה שנערכה בבני ברק, אז נפגש עם הרב קנייבסקי והגיש לו במתנה את קונטרס עניינה של תורת החסידות וסט של ליקוטי תורה ותורה אור המבוארים, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, ור' חיים אמר שיעיין בספרים[27].
בסיוון תשע"ח כתב ר' חיים אות בספר תורה שנכתב לעילוי נשמת השלוחים גבי ורבקי הולצברג, והוסיף כי זאת זכות לכתוב בספר שנכתב ונתרם לעילוי נשמת הקדושים שנרצחו בבית חב"ד[28].
הרב קנייבסקי כתב אות בספר תורה המיועד לזכותו של הרבי, לשלמות הארץ ולאחדות ישראל[29][30].
רבנות בני ברק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתשס"א הרב קנייבסקי היה מהרבנים שצירפו את חתימתם למכתב מחאה של חיים שאול קרליץ כנגד מינויו של הרב משה יהודה לייב לנדא לרב העיר בני ברק, כשבאותו מכתב תוקף קרליץ את חסידות חב"ד על זיהויו של הרבי כמלך המשיח. גם בזמן הקמת הכשר "שארית ישראל" כנגד הכשרות של הרב לנדא, תמך ר' חיים ב"שארית ישראל" והתנגד לכשרות הרב לנדא[31].
באדר ראשון תשס"ה נפגש הרב משה לנדא באופן מפתיע עם הרבנים המנהיגים את הציבור הליטאי, ובראשם הרב קנייבסקי[32], פגישות אלו היו מפתיעות ביותר, לאחר שנים ארוכות שהיו בעלות גוון של קשר שלילי ונתק, פגישות אלו היוו התחלה של פיוס בין ציבור החסידי לציבור הליטאי בעיר בני ברק, לאחר מכן נודע שבפגישות אלו סוכם[דרוש מקור], שלאחר פטירתו של הרב משה ימונו רב חסידי ורב ליטאי לבני ברק כאשר הרב החסידי יהיה בנו הרב יצחק אייזיק לנדא והרב הליטאי הרב שבח צבי רוזנבלט, וכך נעשה, אחר פטירת הרב משה לנדא בכ"ד אדר ב' תשע"ט, בכך היה הרב קנייבסקי שותף בעשיית שלום היסטורי בין החסידים והליטאים בבני ברק והקמת גוף כשרות משותף על כל הפלגים[33]. ולאחר כשבועיים מיום התמנותם של הרבנים לנדא ורוזנבלט קיבל אותם בביתו יחד עם ראש העיר בני ברק הרב אברהם רובינשטיין וברכם, הדבר נתן אישור למינוי המאחד[34].
ציפייה למשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשיחה שקיים עם מקורביו בעניין 'עיקרי האמונה', דובר על העיקר הי"ב - האמונה בביאת המשיח, ואחד הנוכחים ציין שאצל בני הישיבות הנושא כביכול שייך לחוגים אחרים ור' חיים הביע צער ואמר שמוכרח שהנושא יהיה יותר מוכר שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה. הוא הזכיר שלחפץ חיים היו שני נושאים עיקריים: שמירת הלשון והאמונה במשיח. ומשום מה מאחד עושים רעש גדול והשני מונח בקרן זווית. במענה לשאלת אחד הנוכחים מהי כוונתו, השיב: פשוט שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה, ומזה יצאו ידי הגדר של העיקר הי"ב וגם העניין של 'מחכה לביאתו' שהרמב"ם כותב שמי שאינו מחכה הרי זה כופר ר"ל הרי אם ילמדו ממילא יחכו לביאתו[35].
לאחד ששאל האם זמנינו הוא זמן ביאת משיח, השיב: "כך אנחנו מאמינים, לזה אנחנו מצפים, אולי זה הזמן"[36]. בהזדמנות נוספת ציין: "המשיח חי עמנו כיום, הגאולה מוכנה ומזומנת"[37].
מספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שונה הלכות - קיצור פסקי המשנה ברורה והחזון איש
- שערי אמונה - ביאורים וחידושים על המשניות שבסדר זרעים
- דרך אמונה - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות זרעים בספר משנה תורה לרמב"ם, 5 כרכים
- דרך חכמה - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות קדשים בספר משנה תורה לרמב"ם
- שקל הקודש - פירוש על הלכות שקלים ועל הלכות קידוש החודש בספר משנה תורה
- ארחות יושר - דברי מוסר, מלוקטים בעיקר מדברי חז"ל, ראשונים ואחרונים
- שיח השדה - חלק א' וחלק ב' קונטרסים בנושאים שונים, בהם כתובת קעקע, כשרות חגבים, דברים המועילים לזיכרון ועוד. בחלקים כלולים גם קונטרסים שנדפסו בנפרד. חלק ג' הוא אוסף הערות על סדר הש"ס
- נחל איתן - על הלכות עגלה ערופה
- טעמא דקרא - חידושים על התנ"ך
- קריית מלך - ציוני מקורות על משנה תורה
- בשער המלך - בירורים וציונים על הקדמת הרמב"ם למשנה תורה. ספר זה נדפס גם כן כחלק משיח השדה, חלק א'
- ישוב הדעת - יישובים לקושיות שהניחם המהרש"א ב'ויש ליישב', נדפס כחלק משיח השדה, חלק ב'
- ביאורים על המסכתות הקטנות, כגון אמת וצדק על מסכת גרים, מצרף ומטהר על מסכת כותים, קנין הגוף וקנין פירות על מסכת עבדים, ועוד
- למכסה עתיק - מקומות בתנ"ך שבהם הפסוק סתום וחז"ל פירשו את הכוונה. לספר זה יצאו גרסאות מורחבות על ידי מחברים שונים.
- פירוש על התלמוד הירושלמי, בעריכת חתנו הרב זליג ברוורמן. הפירוש נדפס על גיליון התלמוד הירושלמי במהדורת 'עוז והדר' וכן במהדורה מיוחדת עם הירושלמי בלבד
- דעת נוטה - ליקוט תשובות הלכתיות לפי סדר המשנה ברורה, בתוספת הערות והבהרות מהרב קניבסקי וכן מראי מקומות לפוסקים אחרים שהוסיף צוות עורכים בראשות בנו הרב יצחק שאול. עד עתה יצאו שלושה חלקים, תשס"ט-תשע"ו. ההערכה היא שהסדרה תכלול כעשרה כרכים.
- דרך שיחה - שאלות במגוון נושאים על סדר פרשיות השבוע מאת תלמידו הרב אליהו מן (על פי שיחותיו עם הרב קניבסקי מדי סעודת ליל שבת), שני חלקים
- כל משאלותיך - שאלות ותשובות במגוון רחב של נושאים, לפי סדר פרשיות השבוע, בני ברק תשע"ח
- שמעה תפילתי - ביאורים על סדר התפילות המבוססים על תשובותיו לצבי יברוב, בני ברק תשס"ח
- בהיר בשחקים - ביאור על ספר הבהיר. כרך נוסף הוא הגהות על רזיאל המלאך, ספר נח וספר חנוך
- פרק בשיר - ביאור על פרק שירה
| הקודם: אהרן יהודה לייב שטיינמן |
מנהיג הציבור הליטאי כ"ד כסלו תשע"ח - ט"ו אדר שני תשפ"ב |
הבא: גרשון אדלשטיין |
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מצפה באמת לביאת המשיח, גיליון בית משיח מס' 1304 ע' 24–26
הערות שוליים
- ↑ ומיני אז היה מסיים כל שנה בערב פסח את כל ש"ס בבלי וירושלמי ורמב"ם ותנ"ך ועוד ועוד
- ↑ הלך לעולמו מנהיג הציבור הליטאי הרב חיים קנייבסקי
- ↑ איך הגיב הגר"ח קנייבסקי על המכתב ממזכירות הרבי?
- ↑ הרב חיים קנייבסקי, קרית מלך, עמ' ק"ס, מהדורה שלישית, באתר HebrewBooks.
- ↑ ליקוטי שיחות, חלק י"ב, עמ' 188.
- ↑ הרב שניאורסון (מרבני ישיבת טשעבין בהווה) נכדו של הרב ברוך שמעון שניאורסון, המספר זאת בשם אחיו הרב שלמה זלמן שניאורסון ששמע זאת מסביהם בימי חולשתו.
- ↑ המבשר תורני, פרשת שלח תשפ"א (עמוד ה)
- ↑ נחשף מכתב של הרב קנייבסקי: פאה - עדיפה ממטפחת
- ↑ גליון ובאותו הזמן מס' 5 (סיון תשפ"א).
- ↑ הרב קנייבסקי: קני המנורה היו באלכסון
- ↑ הרב קנייבסקי מצטרף למבצע נש"ק
- ↑ הרב קנייבסקי: נכון לקחת ילדים קטנים לשמיעת עשרת הדברות
- ↑ כתבה בחב"ד אינפו
- ↑ תגובות בשטורעם
- ↑ גדולי ישראל בקריאה: "ללמוד הלכות ת"ת בשו"ע אדמה"ז"
- ↑ ההתרגשות של הגר"ח קנייבסקי
- ↑ תמונת המענה.
- ↑ בני-ברק: הרב קנייבסקי קיבל את הספר 'ניצוצי אש'
- ↑ תמונת הלילה ● בני ברק
- ↑ חסיד חב"ד ערך אירוע, גדולי הליטאים הגיעו לברך
- ↑ הרב חיים קנייבסקי קיבל את "ספר ההדרנים של הרבי"
- ↑ גדולי הליטאים נתנו הסכמה לספר שחיבר "תמים" מכפר-חב"ד
- ↑ מכתבו של הרב קנייבסקי על "הרמב"ם השלם" של הרב וולפא .
- ↑ ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה
- ↑ אורח מפתיע: הרב חיים קנייבסקי ניחם את השליח
- ↑ סופר מפי בעל המעשה הרב יעקב לנצ'נר בהתוועדות בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון
- ↑ צפו: הרב בערל לאזאר נפגש עם הרב קנייבסקי
- ↑ הגר"ח קנייבסקי כתב אות בספר התורה לע"נ הזוג הולצברג הי"ד
- ↑ וידאו shors 'הרב קנייבסקי ע"ה כותב אות בספר תורה משיח נאו' לרבי מלך המשיח שליט"א שלמות הארץ ואחדות ישראל' בערוץ היוטיוב Schimon Elkayam שמעון אלקיים.
- ↑ הספר תורה הינו פרי יוזמתו של ר' שמעון אלקיים, זכה לתמיכה נרחבת של כלל רבני ומשפיעי חב"ד.
- ↑ מרן הגראי"ל שטיינמן חשף: "ה'חזון איש' אחז מהרב לנדא", באתר כיכר השבת.
- ↑ מי עומד מאחרי פגישת הפיוס ההיסטורית?
- ↑ לראשונה בהיסטוריה: כשרות חדשה בראשות רבני בני ברק
- ↑ תמונת הלילה
- ↑ הרב חיים קנייבסקי, צריך ללמוד על משיח ולחזק את הציפייה אליו.
- ↑ "לקראת הגאולה", גיליון א', עמ' ח', מנחם אב תשע"ג.
- ↑ הגר"ח קנייבסקי: "המשיח חי עמנו כיום. הגאולה מוכנה ומזומנת" באתר הידברות.
