הרבנית חיה מושקא שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(258 גרסאות ביניים של 93 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:חיה_מושקא.jpg|left|thumb|250px|הרבנית חי' מושקא ע"ה שניאורסון]]
{{מפנה|הרבנית חיה מושקא|הרבנית חיה מושקא (פירושונים)}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=הרבנית חיה מושקא - אשת [[אדמו"ר שליט"א]]|אחר=רבניות אחרות עם השם 'חיה מושקא'|ראו=[[חיה מושקא]] (פירושונים)}}
[[קובץ:חיה_מושקא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית חיה מושקא שניאורסון]]הרבנית '''חיה מושקא שניאורסון''' ([[כ"ה אדר]] [[תרס"א]] - [[כ"ב בשבט]] [[תשמ"ח]]) הייתה בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ורעייתו של [[הרבי]].
הרבנית '''חיה מושקא שניאורסון''' נולדה ביום שבת קודש [[כ"ה אדר תרס"א]] לאביה [[אדמו"ר הריי"צ]] ולאמה [[הרבנית נחמה דינה]], בעיירה בבינוביטש שליד [[ליובאוויטש]]. הסבא [[אדמו"ר הרש"ב]] ששהה באותה עת בחו"ל שלח מברק לבנו בו הורה לקרוא את שמה חיה מושקא, על שם [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|אשת אדמו"ר הצמח צדק]].  


גרה בבית הוריה עד חתונתה, ולמעשה בחצר רבותינו נשיאינו בליובאוויטש ואחר כך בבית רבותינו נשיאינו ברוסטוב. וזמן קצר בבית אדמו"ר הריי"צ בריגה.
==תולדות חייה==
[[קובץ:Screenshot 2024-09-16 030540.png|ממוזער|306x306 פיקסלים|הרבנית בילדותה]]
נולדה ביום [[שבת קודש]] [[כ"ה אדר]] [[תרס"א]] ל{{ה|רבי הריי"צ}} ול{{ה|רבנית נחמה דינה}}, ב[[עיירה]] בבינוביץ' הסמוכה ל[[ליאזנא]]. הסבא [[הרבי הרש"ב]] ששהה באותה עת מחוץ ל[[רוסיה]] שלח מברק לבנו הרבי הריי"צ בו הורה לקרוא את שמה [[חיה מושקא (שם)|חיה מושקא]], על שם [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|אשת אדמו"ר הצמח צדק]] ששני הוריה הם ניניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]].


הרבנית התחתנה ב[[יכסלו תרפ"ט]] עם כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] ב[[תומכי תמימים וורשה]].
גרה בבית הוריה עד חתונתה, בתחילה ב[[ליובאוויטש]], בשנת [[תרע"ו]] עברו ל[[רוסטוב]]{{הערה|הוריה עברו לרוסטוב, עקב [[מלחמת העולם הראשונה]], יחד עם [[הרבי הרש"ב]] והרבנית [[שטערנה שרה]].}}, בשנת [[תרפ]] ל[[לנינגרד]]{{הערה|כאשר היה על [[הרבי הריי"צ]] לעזוב את רוסטוב, בגלל ה[[ג.פ.או.]] שרצו לאסור אותו. הוא נסע לשבועיים כדי לדאוג לעצמו לדירה יחד עם בתו הרבנית חיה מושקא, ובשלב מאוחר יותר העביר גם את שאר בני ביתו.}} ובשנת [[תרפ"ח]] עברו ל[[ריגא]]{{הערה|לאחר שרבי הריי"צ שוחרר ממאסרו ויצא מרוסיה.}}.


בשנת [[תרע"ו]] נמלטה יחד עם משפחתה ל[[רוסטוב]] ובשנת [[תרפ"ד]] היגרו ל[[לנינגרד]].
===יפוי כח===
ב[[ז' כסלו]] [[תרפ"ה]], מסר לה אביה - [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב הרשאה ויפוי כח, בו הוא מעניק לה סמכות בלתי מוגבלת לקבל כספים ומסמכים, רישמיים ובלתי רישמיים, שנרשמו על שמו. וכן להעניק הרשאה זו לכל מי שתמצא הרבנית לנכון.


ב[[ג' כסלו תרפ"ט]] נערכו קישורי התנאים של הרבנית עם [[הרבי]] בעיר [[ריגא]].
בשנת [[תרפ"ז]], כשנאסר אביה, הייתה הראשונה שהודיעה זאת למיועד להיות חתנה, [[הרבי]], שהפיץ הלאה את הידיעה. לאחר שיצא גזר דינו של אביה לגלות ב[[קוסטרמה]], נסעה עמו מלנינגרד לקוסטרמה, וכאשר הודיעו על שחרורו, הייתה הראשונה למסור את בשורת הגאולה בטלפון מקוסטרמה לדירת אביה בלנינגרד.


ביום [[י"ד כסלו תרפ"ט]] נישאה הרבנית לכ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] בעיר [[וורשה]] (פולין) ומסדר הקידושין היה אביה - [[אדמו"ר הריי"צ]]. ה"[[קבלת פנים]]" החלה בשעה 17:00 ושומרים מיוחדים אפשרו את הכניסה לישיבת [[תומכי תמימים ווארשה]] בה התקיימה החתונה, רק לבעלי כרטיס כניסה.
===חתונתה===
{{ערך מורחב|חתונת הרבי והרבנית}}


אל השולחן בו ישב החתן, הסבו אדמו"רים רבנים וראשי קהל מכל רחבי פולין. לאחר שהרבי הריי"צ אמר את ה[[מאמר]] "לכה דודי לקראת כלה" נערכה החופה בחצר הישיבה, בה הצטופפו למעלה מ – 5,000 איש.  
ב[[ו' כסלו]] [[תרפ"ט]], נערכו [[ווארט (לחיים)|קישורי התנאים]] של הרבנית עם [[הרבי]] בעיר [[ריגא]]{{הערה|החתונה הייתה צריכה להיות מיד לאחר היציאה מרוסיה, אבל בגלל שרצו שהוריו של החתן (רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] והרבנית [[חנה שניאורסון]]) שעדיין לא יצאו מרוסיה ישתתפו בחתונה, דחו אותה. אמנם לאחר שראו שהם לא יצאו בקרוב ערכו את החתונה בלעדיהם.}}.


השושבינים היו: אדמו"ר הריי"צ ורעייתו [[הרבנית נחמה דינה]], הרב [[משה הורנשטיין (דוד אדמו"ר הריי"צ)]] ורעייתו [[הרבנית חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)]]. במהלך הסעודה חולקה [[תשורה]] למשתתפים, צילום כתב יד קודש של [[אדמו"ר הזקן]] בצירוף הסבר בכתב יד קודשו של אדמו"ר הריי"צ.
ביום [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]], נישאה הרבנית לרבי בעיר [[ורשה]] שב[[פולין]], ו[[מסדר הקידושין]] היה אביה - [[הרבי הריי"צ]]. ה"[[קבלת פנים]]" החלה בשעה 17:00 ושומרים מיוחדים אפשרו את הכניסה לישיבת [[תומכי תמימים ווארשה]] בה התקיימה החתונה, רק למוזמנים בעלי כרטיס כניסה.


לאחר החתונה התגוררו בברלין אך בשנת [[תרצ"ג]] עברו ל[[פריז]] ולאחר כיבוש צרפת עברו לניצה. אדמו"ר הריי"צ פעל רבות להוציא אותם משם, לאחר מאמצים וחודשים רבים אושרה ויזה אמריקנית עבורם, אותה קיבלו ב – [[כ' ניסן תש"א]] בקונסוליה האמריקנית שבמרסיי (צרפת).
על השולחן בו ישב החתן, הסבו [[אדמו"ר]]ים רבנים וראשי קהל מכל רחבי פולין. לאחר שהרבי הריי"צ אמר את ה[[מאמר]] "לכה דודי לקראת כלה" נערכה החופה בחצר הישיבה, בה הצטופפו למעלה מ-5,000 איש.
[[תמונה:הרעבעצין.jpg|left|thumb|250px|הרבי והרבנית]]
לאחר מאמצים והשתדלויות רבות הגיעו הרבי והרבנית לפורטוגל, ושם עלו על ספינה שהפליגה לארצות הברית.


ב[[כ"ח סיון תש"א]], הגיעו על סיפונה של האנייה "סורפא פינטא" לארה"ב – יום זה נקבע ליום חג ומועד על נס ההצלה של הרבי והרבנית. רק כעבור שלושה ימים בשעות הצהריים שלח אדמו"ר הריי"צ לקרוא לרבי ולרבנית וביקשם להיכנס בנפרד.
השושבינים היו: [[הרבי הריי"צ]] ורעייתו [[הרבנית נחמה דינה]], הרב [[משה הורנשטיין (דוד אדמו"ר הריי"צ)|משה הורנשטיין]] ורעייתו [[הרבנית חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית חיה מושקא]]. במהלך הסעודה חולקה [[תשורה]] למשתתפים, צילום [[כתב יד]] קודש של [[אדמו"ר הזקן]] בצירוף הסבר בכתב יד קודשו של אדמו"ר הריי"צ.


במקביל לחתונה שנערכה בוורשה, נחגגה החתונה גם בעיר [[יקטרינוסלב]] אצל הורי החתן רבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] והרבנית [[חנה שניאורסון]].
===לאחר חתונתה===
לאחר החתונה התגוררו הרבי והרבנית ב[[ברלין]], ובשנת [[תרצ"ג]] עברו ל[[פריז]].
בשנים אלו שימשה הרבנית 'מזכירה זמנית' של אביה אדמו"ר הריי"צ: ניהלה קופת כספים, וביצעה העברות של תמיכות כספיות על פי ההוראות שקיבלה מאביה, ואף חתמה על מכתבים של אביה{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/c/ce/הרבנית_מזכירה_זמנית.pdf כשהרבנית חיה מושקא שימשה כ"מזכירה זמנית" אצל הרבי הריי"צ], מתוך מחקר הרב [[שניאור זלמן ברגר]] שהתפרסם ב[[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}.}}.
לאחר כיבוש [[צרפת]] על ידי [[גרמניה]] הנאצית, עברו הרבי והרבנית לעיר ניצה ([[ניס]]) שבדרום צרפת אשר היתה תחת שלטון צרפת.
[[אדמו"ר הריי"צ]] פעל רבות להוציא את בתו וחתנו מאירופה הבוערת, ולאחר מאמצים וחודשים רבים אושרה ויזה אמריקנית עבורם, אותה קיבלו ב-[[כ' ניסן]] [[תש"א]] בקונסוליה האמריקנית שב[[מרסיי]] (צרפת).
לאחר מאמצים והשתדלויות רבות הגיעו הרבי והרבנית לליסבון ב[[פורטוגל]], ושם עלו על ספינה שהפליגה ל[[ארצות הברית]].
ב[[כ"ח סיון]] [[תש"א]], הגיעו על סיפונה של האנייה "סורפא פינטא" לארצות הברית - יום זה נקבע ליום חג ומועד על נס ההצלה של הרבי והרבנית. רק כעבור שלושה ימים בשעות הצהריים שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] לקרוא לרבי ולרבנית וביקשם להיכנס לחדרו בנפרד{{הערה|כשהרבי נשאל על ידי ר' [[גרשון בער יעקובסון]] מה הייתה הסיבה להנהגת הרבי הריי”צ שלא פגשם עד היום השלישי לבואם? השיב הרבי: "אולי יש לומר הטעם בדבר, כיון שמורי וחמי היה כידוע בעל התפעלות גדול, ואפשר לתאר את גודל ההתפעלות שהייתה מתעוררת אצלו באם היינו נכנסים מיד, וביחד כו’, והרי חסידות תובעת שיהיה מוח שליט על הלב – לכן הוא המתין ימים אחדים, מבלי להתחשב בגודל הצער – שאפשר לתאר – שהיה לו מזה שנאלץ לחכות כמה ימים עד שיראה אותנו”. ("יובל ה-75 ליום ההצלה: סיפור ההצלה של הרבי והרבנית". [[חב"ד אינפו]], כ״ז בסיון ה׳תשע״ו)}}.
===ביקור חשאי===
בשנת [[תשי"ד]] ערכה הרבנית ביקור חשאי של כמה ימים ב[[פריז]], כדי לעמוד מקרוב על מצב הפליטים שהיו אז בפריז. חלק גדול מ[[אנ"ש]] התגוררו אז בתנאי דוחק של ממש. הרבנית דאגה למצבם והתעניינה בפרטי הסתדרותם, ואף בקרה במקום עצמו בלילה מבלי שאיש יבחין בכך כדי לעמוד מקרוב באמת על מצב הפליטים ולדבר עמם. הרבנית דאגה להם כאם אמיתית לילדיה. בתוך דבריה היא הפגינה לצד הדאגה והלבביות, גם פקחות עצומה.
===משפט הספרים===
כאשר ב[[משפט הספרים]] שאל עורך הדין של הצד השני את הרבנית לדעתה בנוגע לשייכותם של ספרי אביה, השיבה הרבנית כי אביה והספרים שייכים לחסידים! משפט זה עזר לניצחון המשפט.
כאשר ב[[משפט הספרים]] שאל עורך הדין של הצד השני את הרבנית לדעתה בנוגע לשייכותם של ספרי אביה, השיבה הרבנית כי אביה והספרים שייכים לחסידים! משפט זה עזר לניצחון המשפט.


הרבנית הצטיינה בלמדנות מופלגת, נודעה בפיקחותה ובהנהגתה המלכותית מתוך ענווה רבה, הקפידה להדליק את נרות השבת כאשר הינה לבד בחדר ומאוד עודדה את לימוד שפת האידיש.


==הסתלקותה==
===הסתלקותה===
[[קובץ:הלווית הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בהלווית הרבנית]]
הרבנית חיה-מושקא נפטרה ב[[כ"ב שבט]] [[ה'תשמ"ח]] לאחר מחלה קצרה.
 
לאחר שחשה הרבנית שלא בטוב, הובהלה לבית-רפואה. בהגיעה למקום ביקשה כוס מים, בירכה עליה את ברכת "שהכל נהיה בדברו" והחזירה את נשמתה ליוצרה.
 
בהלוויה ענקית צעדו למעלה מ-15 אלף איש ובראשם טורי אופנועים משטרתיים, שהובילו את הלוויה ל[[בית עלמין|בית-העלמין]] מונטיפיורי בקווינס, שם נטמנה בסמיכות לאביה, [[הרבי הריי"צ]]. את נוסח המצבה ניסח הרבי בעצמו.
 
מספרים{{מקור|מי?}} שבעת קבורתה התקרב [[הרבי]] לאנשי החברא קדישא ולחש להם משהו, ואנשים שעמדו יותר קרוב ראו ש[[הרבי]] אף נתן להם משהו. לאחר כמה זמן נתגלה הדבר: כמה שנים לפני כן מישהו הביא לרבנית טבעת מאחותה [[שיינא הורנשטיין]], והרבנית שמרה עליו מכל משמר כיון שזהו היה המזכרת היחידה מאחותה. ובעת קבורתה ביקש [[הרבי]] מאנשי החברא קדישא שיקברו את הטבעת יחד עם [[הרבנית חיה מושקא]].
 
במשך ימי ה'שבעה' התפלל הרבי בביתו ונשא [[שיחה]] כמעט כל יום. עד פסח תשמ"ט התפלל ושהה הרבי בביתו בימי חול, ובשבתות חזר ל-[[770]].
 
==הנצחתה==
{{ערך מורחב|ערך=[[מכללת אור חיה]], [[מבצע יום הולדת]]}}
כבר ביום הסתלקותה, ייסד הרבי על שמה את קרן החמ"ש שתעסוק בסיוע כספי ל[[מצווה|מצוות]] ה[[נשים]] - [[הפרשת חלה]], [[נרות שבת]] ו[[טהרת המשפחה]]. הקרן עומדת תחת הנהלת הרב [[יהודה קרינסקי]]. הקרן ממשיכה לפעול עד היום הזה ומסייעת לרבבות נשים בהשגת מטרות חינוכיות וחברתיות.
 
בימים ובחודשים שלאחר הפטירה, הירבה הרבי לצטט את הפסוק "[[והחי יתן אל לבו]]": פטירתו של אדם קרוב צריכה להביא לפעולות חיוביות - הליכה בדרכיו של הנפטר וייזום פעולות לעילוי נשמתו.
 
לאחר שהרבי יצא בקריאה להקים מוסדות על שמה, הוקמה ב[[ירושלים]] בשנת [[תשמ"ט]] "[[מכללת אור חיה]]" - מרכז תורני לנשים, בו מתקיימים שיעורים בשפות שונות.
 
כחודש לאחר הסתלקותה ב[[כ"ה אדר תרס"א|כ"ה אדר]] (יום הולדתה), הכריז הרבי על [[מבצע יום הולדת]] שמנהגיו התפרסמו בשעתו כשגולתו המנהג לערוך [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] עם החלטות טובות.
 
הרבי ציין את יום הסתלקות הרבנית כיום בו החלה תקופה חדשה בנשיאותו של נשיא דורנו, "שאוחזים כבר בסיום עבודת כל הבירורים, ואף כבר "[[צחצוח הכפתורים|צחצחו את הכפתורים]]" וכו', וצריכים רק להיות מוכנים לקבלת משיח צדקנו"{{הערה|[[דבר מלכות יתרו]].}}.
 
==אישיותה==
הרבנית חיה מושקא, התאפיינה בפיקחות גדולה, [[צניעות]] עד הקצה האחרון, ועזרה בתחומים שונים לבעלה - הרבי. ידוע שגם הייתה מסייעת בהקראת מכתבים אשר קיבל הרבי.
 
בהיותה אשתו של מנהיג שנערץ על ידי אלפים ואשה מלומדת וחכמה בזכות עצמה, הרבנית הייתה עשויה לזכות בכבוד מלכים, אך היא סלדה מפרסום והתרחקה מכל גינוני כבוד ולפיכך נודעו רק מעט מאוד פרטים על חיי היום-יום שלה, וכל ימיה התקיים אצלה "כל כבודה בת מלך פנימה". רק לאחר פטירתה, החלו מכריה לחשוף מעט מאישיותה המיוחדת.
 
==הנהגותיה==
נהגה להאזין לשיעורי ר' [[יואל כהן]]{{הערה|כך סיפרה לרעייתו של ר' יואל גב' לאה כהן, מוסף נשי של שבועון כפר חב"ד גליון 2045.}}.
 
היתה מתעניינת הרבה בשלומם של הבחורים והאברכים שעברו מ[[חסידות סאטמר]] ל[[חב"ד]], הרבנית דאגה לעתידם, לטיב היחסים של הבחורים שעברו ולשידוכיהם{{הערה|היתה משוחחת על כך רבות עם רעייתו של ר' יואל כהן גב' לאה כהן, מוסף נשי של שבועון כפר חב"ד גליון 2045.}}.
 
בשנותיה האחרונות עסקה ב[[מבצע נרות שבת קודש]], וגם עסקה רבות במוסד [[תן יד]] להכנסת כלה.
 
===משמעות שמה===
[[קובץ:מצבת הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מצבת הרבנית ביום רביעי, [[כ"ב בשבט תשמ"ח]]]]
{{ערך מורחב|חיה מושקא (שם)}}
'''חיה''' - מלשון חיים, שנלקחים ממקור החיים (עצמותו ית'), וממשיכים בבחינת הנשמה, עד שמגיעים לגוף כפשוטו, שזה מרומז באות ה' - ה' מוצאות הפה שנמשכים עד עשרה מאמרות. זה מרמז גם על כללות חיי הנשמה, וקשור בעיקר לחיות שמחיה את ה[[גוף]] בדרך התלבשות [[פנימי]]ת.
 
'''מושקא''' - הוא שם בלועזית המרמז על מין בשמים, שזה שהשם הוא בלועזית מורה על בירור נעלה ביותר, וזה שהוא מין בשמים הכוונה על [[מקיף]] הנשמה שענינו הוא [[ריח]].
 
'''הגימטריא של שני השמות היא ע"ת (470)''' - שזה מורה על העתים הטובים, וגם על העתים שבגלוי אינם טוב, ועל ידי העבודה של "לא תחטא", גם הם נהפכים לטוב{{הערה|משיחות ש"פ יתרו, כ"ב שבט תש"נ; כ"ב שבט תשנ"ב}}.


ביום רביעי, [[כבשבט תשמ"ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה הרבנית חיה-מושקא, לאחר מחלה קצרה.
== מוסדות שהוקמו על שמה ==
*[[מרכז חמ"ש להפצת המעיינות]] - רשת [[כולל]]ים המפעילה 50 כוללים ברחבי הארץ
*[[בית חיה מושקא קראון הייטס]]
*מכללת [[אור חיה]] ירושלים
*[[בית חיה מושקא (מגדל העמק)]]
*סמינר חיה מושקא [[צפת]]
*בית חיה מושקא - בית הספר יסודי לבנות ב[[נתניה]]
*בית חיה חב"ד - בית הספר יסודי ותיכון [[חיפה]] והקריות
*מוסדות מרכז "[[נפש חיה]]" חב"ד ליובאוויטש הקריות
*בית ספר יסודי לבנות [[בית חיה]] חב"ד ליובאוויטש [[ביתר עילית]]
*מעונות חיה - רשת מעונות יום שעל ידי [[כולל חב"ד]]
*אור חיה בית הספר יסודי [[פתח תקווה]]
*בית חיה מושקא גילה [[ירושלים]]
*[[כרם חיה מושקא]] - [[קרית שמונה]]
* בית חיה מושקא - [[לוס אנג'לס]]
* סמינר בית חיה מושקא- [[נוף הגליל]]
*בית חיה מושקא - בית כנסת ובית חב"ד ב[[נתניה]]
*בית חיה מושקא - בית ספר לבנות על טהרת הקודש - כפר חב"ד


הרבנית שחשה שלא בטוב, הובהלה לבית-רפואה. בהגיעה למקום ביקשה כוס מים, בירכה עליו "ברוך אתה ה'... שהכל נהיה בדברו" והחזירה את נשמתה ליוצרה.
==לקריאה נוספת==
* הרב [[חס"ד הלברשטאם]] מספר על שנותיו כמשב"ק אצל הרבי והרבנית חיה מושקא - [[שבועון בית משיח]] גליון 470
* זכרונות המשב"ק הרב [[חס"ד הלברשטאם]] אודות הרבנית חיה מושקא, [[עטרת חיה]] מוסף [[שבועון בית משיח]] גיליון 1396
[[קובץ:בך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'בך יברך ישראל']]
*'''ליקוט אגרות קודש מהרבנית''', לרגל יום ההולדת ה-120, כ"ה אדר תשפ"א{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/03/60488f9fcb205_1615368095.pdf תדפיס מהספר] {{PDF}}}}.
*'''בך יברך [[ישראל]]''' (באנגלית: '''Through You, Israel Will Be Blessed''') בשפה ה[[אנגלית]]. מכיל את תולדות חייה, [[סיפור]]ים ואפיזודות על אשת [[הרבי]] וביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] - [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]]. הספר נלקט ונערך על ידי מלכה שוורץ. שם הספר נגזר מ[[שיחה|שיחותיו]]{{הערה|לדוגמה [[קונטרס בך יברך ישראל - תשנ”ב]], ועוד.}} של [[הרבי]] על תאריך פטירת הרבנית - [[כ"ב שבט תשמ"ח]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27344 המבוא לספר (באנגלית)] {{אינפו}}}}.
*'''והחי יתן אל ליבו''', לקט קורות חיים, זכרונות וסיפורים על [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]]. הספר נלקט נסדר ויצא לאור על ידי הרב [[מישאל ארונסון]] (ארונביוב). שם הספר נגזר מ[[שיחה|שיחותיו]]{{הערה|לדוגמה שיחת ב' [[אדר]] [[תשמ"ח]], ועוד.}} של [[הרבי]] על פטירת הרבנית. יצא לאור בשנת [[תשס"ט]].
*'''הרבנית''', בהוצאת [[נשי ובנות חב"ד]] בארץ הקודש, בעריכת [[שלום מגידמן]], שבט תשפ"א.
*'''הרבנית הצדקנית''' בהוצאת [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]], בעריכת הרב [[מנחם מענדל תמרין]].
*'''הרבנית שלי''', מוסף 'נשי' ל[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1895 עמוד 8
*'''המפגשים שלי עם הרבנית''', מוסף 'עטרת חיה' ל[[שבועון בית משיח]] שבת פרשת יתרו תש"פ עמוד 6
*'''אני והרבנית''', ראיון עם אשת ה[[משב"ק]] מרת שושנה מלכא, מוסף 'עטרת חיה' ל[[שבועון בית משיח]] ערב שבת פרשת יתרו תשפ"א עמוד 4
*'''החמצה היסטורית בבית הרבי והרבנית''', [[שבועון בית משיח]] כ"ג שבט תשפ"א עמוד 52
*'''עדויות נדירות של הרבנית על הרבי''', [[שבועון בית משיח]] 1249 עמוד 45
*הרב [[עדין אבן ישראל]], '''גדולתה האמיתית''', [[שבועון כפר חב"ד]] 1895 עמוד 35 {{*}} הרב שלמה זרחי, '''עטרת בעלה''', עמוד 38
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/c/ce/הרבנית_מזכירה_זמנית.pdf מזכירה זמנית]''', סקירה היסטורית של תפקידה כרבנית כמזכירה של אביה אדמו"ר הריי"צ, שבועון בית משיח
*[[מענדי קורטס]], "כל הילדים הם הבנים של הרבי", ראיון עם ר' יוסף יצחק הולצמן ור' [[אורי הולצמן]] על ביקורים אצל הרבנית. [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גליון 1996, עמ' 34-28.
*[[מענדי קורטס]], "הרבנית העניקה לי הרגשה של אמא" ראיון עם ר' [[חיים ברוך הלברשטאם]] [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גליון 2045, עמ' 33-24.
* הרבנית חיה מושקא מתוך " הרבניות ", הוצאת [[ספריית אש"ל]].
*הרב משה אורנשטיין, '''בטח בה לב בעלה''', שבועון כפר חב"ד גליון 2054 עמוד 111


בהיותה אשתו של מנהיג שנערץ על ידי אלפים ואשה מלומדת וחכמה בזכות עצמה, הרבנית היתה עשויה לזכות בכבוד מלכים, אך היא סלדה מפרסום והתרחקה מכל גינוני כבוד ולפיכך נודעו רק מעט מאוד פרטים על חיי היום-יום שלה. רק לאחר פטירתה, החלו מכריה לחשוף מעט מאישיותה המיוחדת.
[[קובץ:הרבנית חיה מושקא.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הספר: "הרבנית חיה מושקא", מסדרת "הרבניות"]]


את דרכה האחרונה, עשתה הרבנית בהלוויה ענקית המתאימה למלכה. למעלה מ-15 אף איש ליוו אותה ובראשם טורי אופנועים משטרתיים, שהובילו את הלוויה לבית-העלמין בקווינס, שם נטמנה בסמיכות לאביה, [[אדמו"ר הריי"צ]].
==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/magazine/901624/ חברי קבוצה תשמ"ח משחזרים את האירועים סביב הסתלקות הרבנית] [[שבועון בית משיח]]
*רבי דרייב: '''[https://chabad.info/beis-medrash/651124/ ארכיון כ"ב שבט עם הרבי]''' {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74457 תמונות מיוחדות של הרבנית חיה מושקא] {{תמונה}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_24.html פולמוס הלכתי סוער: יש בעיה בפרסום תמונה הרבנית?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}
;וידאו
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3727 יומן אירועים מקיף מאירועי כ"ב שבט] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35305 הלווית הרבנית]{{וידאו}} [[כ"ב שבט תשמ"ח]] - {{אינפו}}
* [http://www.hageula.com/vid/malkeinu/3433.html קטעי וידאו נוספים מההלוויה]{{וידאו}} - אתר הגאולה
* [http://www.hageula.com/calendar/shvat/3430.html יומן אירועים בשבוע שלאחר הפטירה: כ"ב - כ"ט שבט ה´תשמ"ח] - אתר הגאולה
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3725 הרבנית חיה מושקא מספרת על אביה] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/video/news-video/חבד-בראי-התקשורת/צפו-דיווחי-התקשורת-מהלווית-הרבנית-עה דווחי התקשורת מההלויה] - {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/123157 הרבנית שהכרנו: שורת מקורבים מתראיינים לרגל כ"ב שבט]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/123179 מר [[בנימין נתניהו]] בניחום אבלים]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-קוֹרְאִים-לִי-%d7%97%d6%b7%d7%99%d6%bc%d6%b8%d7%94-מוּשְ/ רבי לילדים: קוֹרְאִים לִי חַיָּה מוּשְׁקָא • מיוחד]''' {{וידפו}}
*'''[https://col.org.il/news/129112 שמה הראשון 'חיה' מלשון חיים, חיים זה דבר נצחי]''' {{וידיאו}} {{COL}}
*'''[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/123351/ אומנות: ציור דמותה של הרבנית חיה מושקא]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/documentary/651123/ אשת מלכות: מצגת תמונות מחייה]''' {{וידפו}}
*'''[https://col.org.il/news/129135 הוראה שקיבלתי מהרבנית: הסיפור האישי של הרב ליפסקר]''' {{וידאו}}{{COL}}
*ד"ר אלן ניומרק, '''[https://col.org.il/news/129222 הברכה הראשונה: הרופא שטיפל ברבנית חושף זכרונות מרגשים]''' {{וידאו}}{{COL}}


באותו יום, ייסד הרבי קרן על שמה [[קרן חמ"ש]] הממשיכה לפעול עד היום הזה ומסייעת לרבבות נשים בהשגת מטרות חינוכיות וחברתיות.
;קבצים
* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/59460_he_1.pdf קובץ כ"ב שבט] [[שיחות]] סיפורים ומאמרים אודות הרבנית, בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}} - {{אינפו}}
* '''[http://www.chabad.info/images/notimage/74459_he_1.pdf קובץ כ"ב שבט]''' - להילולא העשרים וחמש בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] (הופץ על ידי [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]])
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/651196/ "בך יברך ישראל" – תקופה חדשה • מאגר שיחות ושיעורים]''' {{אינפו}}


בימים ובחודשים שלאחר הפטירה, הירבה הרבי לצטט את הפסוק "[[החי יתן אל לבו]]": פטירתו של אדם קרוב צריכה להביא לפעולות חיוביות - הליכה בדרכיו של הנפטר וייזום פעולות לעילוי נשמתו.
'''סיפורים אודות הרבנית'''
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=9192/ "מזג האויר השתנה"] - {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1113 בצילה של הרבנית הצדקנית] לקט סיפורים - [[שבועון בית משיח]] 452 - {{אינפו}}
* [[נתן אברהם]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66507 זכרונות מהקודש פנימה], זיכרונותיו של הרב [[עמרם מלכא]] מ[[ראשון לציון]], [[שבועון בית משיח]] ט' שבט ה'תשע"ב - {{אינפו}}
*{{קישור חבד און ליין|88061|לקט התבטאויות מהרבי על הרבנית חיה מושקא נ"ע||י"ז שבט תשע"ה}}
*'''[https://chabad.info/magazine/10-עובדות-על-הרבנית-חיה-מושקא-עה/ 10 עובדות על הרבנית חיה מושקא ע"ה]''', בתוך שבועון בית משיח, ערב כ"ב שבט ה'תש"פ
*הרב [[יוסף יצחק גרינברג]], '''[https://col.org.il/news/123167 הסיפורים המדהימים על הרבנית]''' {{COL}}
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/651386/ הרב כהנא חושף סיפורים על הרבנית מיומנו האישי]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/129108 גילויים נדירים מתוך המגזין]''', ערב כ"ב שבט תשפ"א {{COL}}
*'''[https://www.hageula.com/vid/farbrengen/21667.htm כ"ב שבט / הרב חס"ד הלברשטאם: סיפורי הרבנית]''' {{הגאולה}}{{וידאו}}
*'''[https://col.org.il/news/129113 המשב"ק, המזכיר והמשפיע שיתפו בזיכרונות על הרבנית]''', כ"ב שבט תשפ"א {{COL}}{{וידאו}}
*'''[https://col.org.il/news/129157 הרב בוטמן שחזר את השיחות עם הרבנית]''' {{אודיו}}{{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/129172 סיפורים מכלי ראשון על אודות הרבנית הצדקנית חיה מושקא נ"ע]''', הרב שמואל בוטמן {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/129076 הרבנית הייתה כמו אימא בשבילי, אני מתגעגע אליה מאוד כל יום]''', ר' מענדל נאטיק, סיאטל {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/129154 המזכיר חלק זכרונות]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://chabad.info/video/kids/stories/651388/ מכון פני מלך בסרטון חדש: 'מתנה מיוחדת']''' {{וידפו}}
*'''[https://col.org.il/news/129175 4 שיחות שקיימתי עם הרבנית חיה מושקא]''', הספרן הרב [[שלום דובער לוין]] {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://chabad.info/magazine/651715/ המשב"ק מספר: זכרונות מבית הרבי והרבנית]''', זכרונות מאת ר' שמשון אהרון יוניק {{אינפו}}, מתוך [[שבועון בית משיח]] ערב כ"ב שבט תשפ"א


לאחר שהרבי יצא בקריאה להקים מוסדות על שמה, הוקמה ב[[ירושלים]] עיה"ק בשנת [[תשמ"ט]] "[[מכללת אור חיה]]" - מרכז תורני לנשים, בו מתקיימים שיעורים בשפות שונות.
'''טורים:'''
*'''[https://col.org.il/news/123173 מה הקשר שלנו לרבנית? מה זה כ"ב שבט? • הרב שמוטקין]''' {{COL}}
*[[זושא וולף]], '''[https://col.org.il/news/129114 במפלגה של אבא]''', כ"ב שבט תשפ"א {{COL}}
*[[יעקב חזן]], '''[https://chabad.info/blogs/651093/ למהותו של כ"ב שבט בתורתו ובהגותו של הרבי]''', כ"ב שבט תשפ"א {{COL}}
*'''[https://chabad.info/magazine/651185/ פמיניזם חסידי]''' {{אינפו}}


'''שונות:'''
* {{היברובוקס|[[הרבי הריי"צ]]|'''אגרות קודש - חלק טו{{הערה|בהוצאת הרב [[שלום דובער לוין]] (כרך טו בסדרה האורגינלית הוא כרך מילואים - ראה ערך [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]].}}'''|58795|ברוקלין תשע"א}} - אגרות שכתב הרבי הריי"צ לרבנית ולבעלה [[הרבי]]{{הערה|פרסום ספר זה שנוי במחלוקת. ראה ערך [[רשימות אדמו"ר שליט"א]].}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שניאורסון חיה מושקא}}
[[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|7]]
[[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|7]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ח]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:אישים בפריז]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]

גרסה אחרונה מ־18:51, 17 באוקטובר 2024

המונח "הרבנית חיה מושקא" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו הרבנית חיה מושקא (פירושונים).

הרבנית חיה מושקא שניאורסון

הרבנית חיה מושקא שניאורסון (כ"ה אדר תרס"א - כ"ב בשבט תשמ"ח) הייתה בתו של אדמו"ר הריי"צ ורעייתו של הרבי.

תולדות חייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבנית בילדותה

נולדה ביום שבת קודש כ"ה אדר תרס"א לרבי הריי"צ ולרבנית נחמה דינה, בעיירה בבינוביץ' הסמוכה לליאזנא. הסבא הרבי הרש"ב ששהה באותה עת מחוץ לרוסיה שלח מברק לבנו הרבי הריי"צ בו הורה לקרוא את שמה חיה מושקא, על שם אשת אדמו"ר הצמח צדק ששני הוריה הם ניניו של אדמו"ר הצמח צדק.

גרה בבית הוריה עד חתונתה, בתחילה בליובאוויטש, בשנת תרע"ו עברו לרוסטוב[1], בשנת תרפ"ד ללנינגרד[2] ובשנת תרפ"ח עברו לריגא[3].

יפוי כח[עריכה | עריכת קוד מקור]

בז' כסלו תרפ"ה, מסר לה אביה - אדמו"ר הריי"צ כתב הרשאה ויפוי כח, בו הוא מעניק לה סמכות בלתי מוגבלת לקבל כספים ומסמכים, רישמיים ובלתי רישמיים, שנרשמו על שמו. וכן להעניק הרשאה זו לכל מי שתמצא הרבנית לנכון.

בשנת תרפ"ז, כשנאסר אביה, הייתה הראשונה שהודיעה זאת למיועד להיות חתנה, הרבי, שהפיץ הלאה את הידיעה. לאחר שיצא גזר דינו של אביה לגלות בקוסטרמה, נסעה עמו מלנינגרד לקוסטרמה, וכאשר הודיעו על שחרורו, הייתה הראשונה למסור את בשורת הגאולה בטלפון מקוסטרמה לדירת אביה בלנינגרד.

חתונתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – חתונת הרבי והרבנית

בו' כסלו תרפ"ט, נערכו קישורי התנאים של הרבנית עם הרבי בעיר ריגא[4].

ביום י"ד כסלו תרפ"ט, נישאה הרבנית לרבי בעיר ורשה שבפולין, ומסדר הקידושין היה אביה - הרבי הריי"צ. ה"קבלת פנים" החלה בשעה 17:00 ושומרים מיוחדים אפשרו את הכניסה לישיבת תומכי תמימים ווארשה בה התקיימה החתונה, רק למוזמנים בעלי כרטיס כניסה.

על השולחן בו ישב החתן, הסבו אדמו"רים רבנים וראשי קהל מכל רחבי פולין. לאחר שהרבי הריי"צ אמר את המאמר "לכה דודי לקראת כלה" נערכה החופה בחצר הישיבה, בה הצטופפו למעלה מ-5,000 איש.

השושבינים היו: הרבי הריי"צ ורעייתו הרבנית נחמה דינה, הרב משה הורנשטיין ורעייתו הרבנית חיה מושקא. במהלך הסעודה חולקה תשורה למשתתפים, צילום כתב יד קודש של אדמו"ר הזקן בצירוף הסבר בכתב יד קודשו של אדמו"ר הריי"צ.

במקביל לחתונה שנערכה בוורשה, נחגגה החתונה גם בעיר יקטרינוסלב אצל הורי החתן רבי לוי יצחק והרבנית חנה שניאורסון.

לאחר חתונתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר החתונה התגוררו הרבי והרבנית בברלין, ובשנת תרצ"ג עברו לפריז.

בשנים אלו שימשה הרבנית 'מזכירה זמנית' של אביה אדמו"ר הריי"צ: ניהלה קופת כספים, וביצעה העברות של תמיכות כספיות על פי ההוראות שקיבלה מאביה, ואף חתמה על מכתבים של אביה[5].

לאחר כיבוש צרפת על ידי גרמניה הנאצית, עברו הרבי והרבנית לעיר ניצה (ניס) שבדרום צרפת אשר היתה תחת שלטון צרפת.

אדמו"ר הריי"צ פעל רבות להוציא את בתו וחתנו מאירופה הבוערת, ולאחר מאמצים וחודשים רבים אושרה ויזה אמריקנית עבורם, אותה קיבלו ב-כ' ניסן תש"א בקונסוליה האמריקנית שבמרסיי (צרפת).


לאחר מאמצים והשתדלויות רבות הגיעו הרבי והרבנית לליסבון בפורטוגל, ושם עלו על ספינה שהפליגה לארצות הברית.

בכ"ח סיון תש"א, הגיעו על סיפונה של האנייה "סורפא פינטא" לארצות הברית - יום זה נקבע ליום חג ומועד על נס ההצלה של הרבי והרבנית. רק כעבור שלושה ימים בשעות הצהריים שלח אדמו"ר הריי"צ לקרוא לרבי ולרבנית וביקשם להיכנס לחדרו בנפרד[6].

ביקור חשאי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשי"ד ערכה הרבנית ביקור חשאי של כמה ימים בפריז, כדי לעמוד מקרוב על מצב הפליטים שהיו אז בפריז. חלק גדול מאנ"ש התגוררו אז בתנאי דוחק של ממש. הרבנית דאגה למצבם והתעניינה בפרטי הסתדרותם, ואף בקרה במקום עצמו בלילה מבלי שאיש יבחין בכך כדי לעמוד מקרוב באמת על מצב הפליטים ולדבר עמם. הרבנית דאגה להם כאם אמיתית לילדיה. בתוך דבריה היא הפגינה לצד הדאגה והלבביות, גם פקחות עצומה.

משפט הספרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר במשפט הספרים שאל עורך הדין של הצד השני את הרבנית לדעתה בנוגע לשייכותם של ספרי אביה, השיבה הרבנית כי אביה והספרים שייכים לחסידים! משפט זה עזר לניצחון המשפט.


הסתלקותה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי בהלווית הרבנית

הרבנית חיה-מושקא נפטרה בכ"ב שבט ה'תשמ"ח לאחר מחלה קצרה.

לאחר שחשה הרבנית שלא בטוב, הובהלה לבית-רפואה. בהגיעה למקום ביקשה כוס מים, בירכה עליה את ברכת "שהכל נהיה בדברו" והחזירה את נשמתה ליוצרה.

בהלוויה ענקית צעדו למעלה מ-15 אלף איש ובראשם טורי אופנועים משטרתיים, שהובילו את הלוויה לבית-העלמין מונטיפיורי בקווינס, שם נטמנה בסמיכות לאביה, הרבי הריי"צ. את נוסח המצבה ניסח הרבי בעצמו.

מספרים[דרוש מקור: מי?] שבעת קבורתה התקרב הרבי לאנשי החברא קדישא ולחש להם משהו, ואנשים שעמדו יותר קרוב ראו שהרבי אף נתן להם משהו. לאחר כמה זמן נתגלה הדבר: כמה שנים לפני כן מישהו הביא לרבנית טבעת מאחותה שיינא הורנשטיין, והרבנית שמרה עליו מכל משמר כיון שזהו היה המזכרת היחידה מאחותה. ובעת קבורתה ביקש הרבי מאנשי החברא קדישא שיקברו את הטבעת יחד עם הרבנית חיה מושקא.

במשך ימי ה'שבעה' התפלל הרבי בביתו ונשא שיחה כמעט כל יום. עד פסח תשמ"ט התפלל ושהה הרבי בביתו בימי חול, ובשבתות חזר ל-770.

הנצחתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מכללת אור חיה, מבצע יום הולדת

כבר ביום הסתלקותה, ייסד הרבי על שמה את קרן החמ"ש שתעסוק בסיוע כספי למצוות הנשים - הפרשת חלה, נרות שבת וטהרת המשפחה. הקרן עומדת תחת הנהלת הרב יהודה קרינסקי. הקרן ממשיכה לפעול עד היום הזה ומסייעת לרבבות נשים בהשגת מטרות חינוכיות וחברתיות.

בימים ובחודשים שלאחר הפטירה, הירבה הרבי לצטט את הפסוק "והחי יתן אל לבו": פטירתו של אדם קרוב צריכה להביא לפעולות חיוביות - הליכה בדרכיו של הנפטר וייזום פעולות לעילוי נשמתו.

לאחר שהרבי יצא בקריאה להקים מוסדות על שמה, הוקמה בירושלים בשנת תשמ"ט "מכללת אור חיה" - מרכז תורני לנשים, בו מתקיימים שיעורים בשפות שונות.

כחודש לאחר הסתלקותה בכ"ה אדר (יום הולדתה), הכריז הרבי על מבצע יום הולדת שמנהגיו התפרסמו בשעתו כשגולתו המנהג לערוך התוועדויות עם החלטות טובות.

הרבי ציין את יום הסתלקות הרבנית כיום בו החלה תקופה חדשה בנשיאותו של נשיא דורנו, "שאוחזים כבר בסיום עבודת כל הבירורים, ואף כבר "צחצחו את הכפתורים" וכו', וצריכים רק להיות מוכנים לקבלת משיח צדקנו"[7].

אישיותה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבנית חיה מושקא, התאפיינה בפיקחות גדולה, צניעות עד הקצה האחרון, ועזרה בתחומים שונים לבעלה - הרבי. ידוע שגם הייתה מסייעת בהקראת מכתבים אשר קיבל הרבי.

בהיותה אשתו של מנהיג שנערץ על ידי אלפים ואשה מלומדת וחכמה בזכות עצמה, הרבנית הייתה עשויה לזכות בכבוד מלכים, אך היא סלדה מפרסום והתרחקה מכל גינוני כבוד ולפיכך נודעו רק מעט מאוד פרטים על חיי היום-יום שלה, וכל ימיה התקיים אצלה "כל כבודה בת מלך פנימה". רק לאחר פטירתה, החלו מכריה לחשוף מעט מאישיותה המיוחדת.

הנהגותיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

נהגה להאזין לשיעורי ר' יואל כהן[8].

היתה מתעניינת הרבה בשלומם של הבחורים והאברכים שעברו מחסידות סאטמר לחב"ד, הרבנית דאגה לעתידם, לטיב היחסים של הבחורים שעברו ולשידוכיהם[9].

בשנותיה האחרונות עסקה במבצע נרות שבת קודש, וגם עסקה רבות במוסד תן יד להכנסת כלה.

משמעות שמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מצבת הרבנית ביום רביעי, כ"ב בשבט תשמ"ח
ערך מורחב – חיה מושקא (שם)

חיה - מלשון חיים, שנלקחים ממקור החיים (עצמותו ית'), וממשיכים בבחינת הנשמה, עד שמגיעים לגוף כפשוטו, שזה מרומז באות ה' - ה' מוצאות הפה שנמשכים עד עשרה מאמרות. זה מרמז גם על כללות חיי הנשמה, וקשור בעיקר לחיות שמחיה את הגוף בדרך התלבשות פנימית.

מושקא - הוא שם בלועזית המרמז על מין בשמים, שזה שהשם הוא בלועזית מורה על בירור נעלה ביותר, וזה שהוא מין בשמים הכוונה על מקיף הנשמה שענינו הוא ריח.

הגימטריא של שני השמות היא ע"ת (470) - שזה מורה על העתים הטובים, וגם על העתים שבגלוי אינם טוב, ועל ידי העבודה של "לא תחטא", גם הם נהפכים לטוב[10].

מוסדות שהוקמו על שמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

כריכת הספר 'בך יברך ישראל'
הספר: "הרבנית חיה מושקא", מסדרת "הרבניות"

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

וידאו
קבצים

סיפורים אודות הרבנית

טורים:

שונות:

הרבי הריי"צ, ‏אגרות קודש - חלק טו[15], ברוקלין תשע"א, באתר HebrewBooks - אגרות שכתב הרבי הריי"צ לרבנית ולבעלה הרבי[16]

עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 

הערות שוליים

  1. הוריה עברו לרוסטוב, עקב מלחמת העולם הראשונה, יחד עם הרבי הרש"ב והרבנית שטערנה שרה.
  2. כאשר היה על הרבי הריי"צ לעזוב את רוסטוב, בגלל הג.פ.או. שרצו לאסור אותו. הוא נסע לשבועיים כדי לדאוג לעצמו לדירה יחד עם בתו הרבנית חיה מושקא, ובשלב מאוחר יותר העביר גם את שאר בני ביתו.
  3. לאחר שרבי הריי"צ שוחרר ממאסרו ויצא מרוסיה.
  4. החתונה הייתה צריכה להיות מיד לאחר היציאה מרוסיה, אבל בגלל שרצו שהוריו של החתן (רבי לוי יצחק שניאורסון והרבנית חנה שניאורסון) שעדיין לא יצאו מרוסיה ישתתפו בחתונה, דחו אותה. אמנם לאחר שראו שהם לא יצאו בקרוב ערכו את החתונה בלעדיהם.
  5. כשהרבנית חיה מושקא שימשה כ"מזכירה זמנית" אצל הרבי הריי"צ, מתוך מחקר הרב שניאור זלמן ברגר שהתפרסם בשבועון בית משיח .
  6. כשהרבי נשאל על ידי ר' גרשון בער יעקובסון מה הייתה הסיבה להנהגת הרבי הריי”צ שלא פגשם עד היום השלישי לבואם? השיב הרבי: "אולי יש לומר הטעם בדבר, כיון שמורי וחמי היה כידוע בעל התפעלות גדול, ואפשר לתאר את גודל ההתפעלות שהייתה מתעוררת אצלו באם היינו נכנסים מיד, וביחד כו’, והרי חסידות תובעת שיהיה מוח שליט על הלב – לכן הוא המתין ימים אחדים, מבלי להתחשב בגודל הצער – שאפשר לתאר – שהיה לו מזה שנאלץ לחכות כמה ימים עד שיראה אותנו”. ("יובל ה-75 ליום ההצלה: סיפור ההצלה של הרבי והרבנית". חב"ד אינפו, כ״ז בסיון ה׳תשע״ו)
  7. דבר מלכות יתרו.
  8. כך סיפרה לרעייתו של ר' יואל גב' לאה כהן, מוסף נשי של שבועון כפר חב"ד גליון 2045.
  9. היתה משוחחת על כך רבות עם רעייתו של ר' יואל כהן גב' לאה כהן, מוסף נשי של שבועון כפר חב"ד גליון 2045.
  10. משיחות ש"פ יתרו, כ"ב שבט תש"נ; כ"ב שבט תשנ"ב
  11. תדפיס מהספר קובץ PDF
  12. לדוגמה קונטרס בך יברך ישראל - תשנ”ב, ועוד.
  13. המבוא לספר (באנגלית)
  14. לדוגמה שיחת ב' אדר תשמ"ח, ועוד.
  15. בהוצאת הרב שלום דובער לוין (כרך טו בסדרה האורגינלית הוא כרך מילואים - ראה ערך אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ).
  16. פרסום ספר זה שנוי במחלוקת. ראה ערך רשימות אדמו"ר שליט"א.