הבדלים בין גרסאות בדף "וואלאך לר' מאיר שלמה ינובסקי"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(9 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:מאיר שלמה ינובסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הרה"ג ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]]]]
+
[[קובץ:הרב מאיר שלמה ינובסקי.jpg|שמאל|ממוזער|200px||הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]]]
'''[[ניגון]] ר"ג''' הינו [[ניגון געגועים]], מנגינת רועים שמקורה בוולכי' המזרחית, שמלא ברגשיות ה[[לב]] ועריבות ומתיקות ה[[נפש]], שבאות לידי ביטוי בתנועותיו המסולסלות ומלאי החן. תחילת הניגון מביע עוצב ו[[מרירות]] וסופו - רגשי [[תקוה]] ו[[שמחה]]. הרב הרה"ג ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] - סבו של [[הרבי]], שהיה [[רב]] בעיר [[ניקולייב]], היה רגיל לשורר ניגון זה.
+
'''וואלאך לר' מאיר שלמה ינובסקי''' הינו [[ניגון געגועים]], מנגינת רועים שמקורה בוולכיה המזרחית, שמלא ברגשיות ה[[לב]] ועריבות ומתיקות ה[[נפש]], שבאות לידי ביטוי בתנועותיו המסולסלות ומלאי החן. תחילת הניגון מביע עוצב ו[[מרירות]] וסופו - רגשי [[תקוה]] ו[[שמחה]]. הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] - סבו של [[הרבי]], שהיה [[רב]] בעיר [[ניקולייב]], היה רגיל לנגן ניגון זה.
  
ניגון זה נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[פנחס אלטהויז]] ששמע הניגון מסבו של הרבי.
+
ניגון זה נרשם מפי ה[[חסיד]] הרב [[פנחס אלטהויז]] ששמע את הניגון מסבו של הרבי.
  
על ניגון זה מסופר{{הערה|תולדות לוי"צ חלק א' עמ' 72 ואילך}} בשם נכדו ר' [[אברהם דוד ינובסקי]]: פעם הגיע שליח מיוחד אל רבי מאיר שלמה וסיפר לו על חתנו, [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], המתגורר ביקטרינוסלב, שהוא רתוק למיטתו בסיבת דלקת ריאות קשה שפקדה אותו, לשמע הדברים הפכו פני רבי מאיר שלמה להבים, הניח רגלו הימנית על הכסא והתחיל לפזם לו את ניגונו המפורסם מנגינת הרועים "וואלאח", (הנ"ל), במתיקות ועריבות נפלאה וכאשר גמר לשיר - נענה ואמר ברצינות יתירה: "אויב עס איז ח"ו עפעם באשערט אויף איהם - וויל איך זיין דער פארבייט פאר איהם" [=באם ח"ו נגזר עליו רצוני להיות תמורתו]!".
+
על ניגון זה מסופר{{הערה|תולדות לוי"צ חלק א' עמ' 72 ואילך}} בשם נכדו ר' [[אברהם דוד ינובסקי]]: פעם הגיע שליח מיוחד אל רבי מאיר שלמה וסיפר לו על חתנו, [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], המתגורר ביקטרינוסלב, שהוא רתוק למיטתו בסיבת דלקת ריאות קשה שפקדה אותו, לשמע הדברים הפכו פני רבי מאיר שלמה להבים, הניח רגלו הימנית על הכסא והתחיל לפזם לו את ניגונו המפורסם מנגינת הרועים "וואלאח", (הנ"ל), במתיקות ועריבות נפלאה וכאשר גמר לשיר - נענה ואמר ברצינות יתירה: "אויב עס איז ח"ו עפעם באשערט אויף איהם - וויל איך זיין דער פארבייט פאר איהם [=באם ח"ו נגזר עליו רצוני להיות תמורתו]!".
 +
 
 +
ניגון זה הוא ניגון ר"ג ב[[ספר הניגונים]].
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://chabadpedia.co.il/images/4/4c/203_Vollach%2C_R%27_Meir_Shlomoh_Yanovski.mp3 ניגון ר"ג, מבוצע על ידי הרב דוד הורביץ] {{שמע}}
+
*[http://chabadpedia.co.il/images/4/4c/203_Vollach%2C_R%27_Meir_Shlomoh_Yanovski.mp3 לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]] {{שמע}}
{{הערות שוליים|}}
+
*[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/08-08-Der-Volach-from-Reb-Shlomo-Yanovski-Halevi-Nikolayev-The-Rebbe-s-grandfather-.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]] {{שמע}}
 +
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/2/28/%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%97_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99.mp3 לשמיעת הניגון]''' מאת הבעל-מנגן פיניע אלטהויז {{שמע}}
 +
 
 +
{{ניגוני חב"ד}}
 +
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:ניגוני געגועים]]
 
[[קטגוריה:ניגוני געגועים]]
 +
[[קטגוריה:ניגונים מניקולייב]]

גרסה אחרונה מ־22:50, 28 ביוני 2023

וואלאך לר' מאיר שלמה ינובסקי הינו ניגון געגועים, מנגינת רועים שמקורה בוולכיה המזרחית, שמלא ברגשיות הלב ועריבות ומתיקות הנפש, שבאות לידי ביטוי בתנועותיו המסולסלות ומלאי החן. תחילת הניגון מביע עוצב ומרירות וסופו - רגשי תקוה ושמחה. הרב מאיר שלמה ינובסקי - סבו של הרבי, שהיה רב בעיר ניקולייב, היה רגיל לנגן ניגון זה.

ניגון זה נרשם מפי החסיד הרב פנחס אלטהויז ששמע את הניגון מסבו של הרבי.

על ניגון זה מסופר[1] בשם נכדו ר' אברהם דוד ינובסקי: פעם הגיע שליח מיוחד אל רבי מאיר שלמה וסיפר לו על חתנו, רבי לוי יצחק שניאורסון, המתגורר ביקטרינוסלב, שהוא רתוק למיטתו בסיבת דלקת ריאות קשה שפקדה אותו, לשמע הדברים הפכו פני רבי מאיר שלמה להבים, הניח רגלו הימנית על הכסא והתחיל לפזם לו את ניגונו המפורסם מנגינת הרועים "וואלאח", (הנ"ל), במתיקות ועריבות נפלאה וכאשר גמר לשיר - נענה ואמר ברצינות יתירה: "אויב עס איז ח"ו עפעם באשערט אויף איהם - וויל איך זיין דער פארבייט פאר איהם [=באם ח"ו נגזר עליו רצוני להיות תמורתו]!".

ניגון זה הוא ניגון ר"ג בספר הניגונים.

קישורים חיצוניים[עריכה]


ניגוני חב"ד - ספר הניגונים
כרך א:
א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה-לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז · נח · נט ·ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב · עג · עד-עו · עז · עח-פג · פד · פה-פז · פח · פט-צ · צא · צב · צג · צד-צו · צז · צח · צט · ק · קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט · קכ · קכא · קכב · קכג ·קכד · קכה-קכח · קכט · קל · קלא · קלב-קלג · קלד · קלה · קלו-קלח · קלט · קמ · קמא · קמב · קמג · קמד · קמה · קמו ·קמז · קמח-קנ · קנא · קנב · קנג-קנח · קנט · קס · קסא · קסב ·קסג · קסד-קסה · קסו · קסז-קסט · קע · קעא · קעב-קעה
כרך ב:
חלק א: קעו · קעז · קעח · קעט · קפ · קפא · קפב · קפג · קפד · קפה · קפו · קפז · קפח · קפט · קצ · קצא · קצב · קצג · קצד · קצה · קצו · קצז · קצח-קצט · ר ·רא · רב · רג · רד · רה · רו · רז-רט · רי חלק ב: ריא · ריב · ריג · ריד-רטו · רטז · ריז · ריח-ריט · רכ · רכא · רכב · רכג · רכד ·רכה · רכו · רכז · רכח · רכט · רל · רלא · רלב · רלג-רלד · רלה · רלו · רלז · רלח · רלט · רמ · רמא · רמב · רמג · רמד · רמה-רמו · רמז · רמח · רמט · רנ · רנא · רנב · רנג · רנד · רנה · רנו · רנז · רנח · רנט · רס · רסא · רסב · רסג · רסד · רסה · רסו · רסז · רסח · רסט-רעט · רפ · רפא-רפג · רפד · רפה-רצח · ש-שא · שב · שג ·שד · שה · שו · שז · שח-שט · שי · שיא · שיב · שיג · שיד · שטו · שטז · שיז ·שיח · שיט · שכ · שכא-שכב · שכג-שכד · שכה · שכו-שמ · שמא · שמב · שמג-שמד · שמה · שמו-שמז

ניגונים לפי קטגוריה: ניגוני רבותינו נשיאינו · ניגונים שהרבי לימד · ניגונים שחוברו לכבוד הרבי · ניגוני געגועים · ניגוני שמחה · ניגוני ריקוד · ניגוני נצחון · ניגוני תנועה · ניגונים לפי מוצא · ניגונים לפי שפות · ניגונים שלא נכללו בספר הניגונים · מסורת הנגינה

ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

הערות שוליים

  1. תולדות לוי"צ חלק א' עמ' 72 ואילך