יעקב רייצס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגית: עריכה ממכשיר נייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(54 גרסאות ביניים של 25 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[File:הרב_יעקב_רייצעס_2016-08-22_23-51.jpg|thumbnail|הרב יעקב רייצעס]]
[[קובץ:הרב_רייצעס_במרכז_2016-11-27_19-56.jpg|ממוזער|הרב רייצס (במרכז) לצד השלוחים הרב [[שבתי סלבטיצקי]] (מימין) והרב [[מנחם מענדל ליברמן]] (משמאל).]]
הרב '''יעקב רייצעס''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1953) הוא מהקבוצה הראשונה של [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], ורבה של יסוד המעלה והגליל העליון.
הרב '''יעקב רייצס''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1953) הינו רבה של יסוד המעלה והגליל העליון, ומהקבוצה הראשונה של [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
[[File:הרב_רייצעס_במרכז_2016-11-27_19-56.jpg|thumbnail|הרב רייצעס במרכז]]
נולד ב[[ט"ז תשרי]] [[תשי"ד]] ב[[ארצות הברית]] לאביו הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס|אלחנן יהודה לייב]] ולאמו מרת שיינדל.
נולד ב[[ט"ז תשרי]] [[תשי"ד]] ב[[ארצות הברית]] לאביו ר' [[אלחנן יהודה לייב רייצס|אלחנן יהודה לייב]] ושיינדל.


בשנת [[תשל"ג]] סיים את לימודיו בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-[[770]], והצטרף לקבוצת התלמידים השלוחים לישיבת חב"ד במלבורן, אוסטרליה שם נותר כשנתיים לאחריהם חזר לשקוד על לימודיו ב-770.
בגיל 3 זכה להיכנס ל[[רבי]] בסמיכות ל[[תספורת]] הראשונה שלו, והרבי גזז מעט משערותיו ואף העניק לו דולר במטבע מכסף, וכן זכה ליחידויות נוספות יחד עם בני משפחתו.


בחורף [[תשל"ו]] כאשר הביע הרבי את רצונו לשלוח קבוצה של בחורים ואברכים לארץ הקודש, הביע את הסכמתו להצטרף, ובי' שבט תשל"ו נסע עם הקבוצה הראשונה של [[השלוחים לארץ הקודש]] והתיישב בהוראת הרבי ב[[צפת]]{{הערה|היות ובקבוצה היו רק שמונה אברכים, והרבי רצה שלכל מקום יגיע 'מנין', היו צריכים להצטרף לקבוצה לצפת שני בחורים, והרבי הורה שיצרפו את הבחורים שהיו באוסטרליה, היות והם כבר היו בסביבת 'בעלי בתים'...}} ולמד בכולל שהוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] במקום.
בין [[יום הכיפורים]] ל[[חג הסוכות]] [[תשכ"ז]] נכנס לרבי ל[[יחידות]] לקראת חגיגת הבר מצווה שלו, ומאז נכנס בקביעות במשך שש שנים ברציפות בכל שנה, לקראת יום ההולדת.


כאשר בא בקשרי ה[[שידוכין]] עם רעייתו ברכה, בתו של החסיד ר' [[אורי בן שחר]], לא אישר לו הרבי להגיע ל-770 לשבת שלפני החתונה והוא נותר בארץ{{דרוש מקור }}, ורק בשנת תשל"ט חזר בפעם ראשונה לרבי כאברך.
בחודש [[ניסן]] [[תשל"ג]] הצטרף לקבוצת [[התלמידים השלוחים]] ל[[תומכי תמימים מלבורן|ישיבת חב"ד במלבורן]], אוסטרליה שם נותר כשנתיים לאחריהם חזר לשקוד על לימודיו ב-770.


בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי ל{{ה|שלוחים לארץ הקודש}} להשתדל לתפוס עמדות מפתח רבניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=405 לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391].}} התמודד {{הערה|לקראת י"א ניסן תשמ"א שלח הרב רייצס מכתב לרבי על–ידי יהודי שנסע לחצרות קדשינו, ובו כתב על ההצעה לרבנות ביסוד המעלה אך כתב שיש בהצעה זו שתי בעיות: א. זהו מקום קטן, ב. אין במקום כמעט אף יהודי דתי. הוא דיבר עם מזכירו של הרבי, הרב בנימין קליין, דרך הטלפון והר' בנימין הודיעו שאת התשובה יקבל כנראה רק לאחר חג הפסח, כיון שכעת הרבי עסוק מאוד בקשר ליום הולדתו ואחר כך יהיה עסוק בחג הפסח. באמצע הלילה של י"א ניסן, צלצל הטלפון בבית חמיו, הרב [[אורי בן שחר]] ב[[כפר חב"ד]]. מעבר לקו היה מזכירו של הרבי שסיפר בהתרגשות בלתי מוסתרת שהרבי הוציא את תשובתו הקדושה ממש לפני תחילת ההתוועדות! מענה קדשו היה כך: את המילים "מקום קטן" הקיף הרבי וכתב "זה אינו נוגע כלל". ועל כך שזהו "מקום לא דתי" ולכן מסתפק אם לקבל ההצעה, ענה הרבי "באם לדעת רבני אנ"ש ב[[ארץ הקודש]] לא יצטרך לתת הכשר על דברים בלתי רצויים"}} על משרת רב היישוב יסוד המעלה, ובהתערבות עסקני חב"ד בארץ הקודש ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' [[אריה לייב קפלן]] גבר על שאר המתמודדים ונבחר כרב המושבה.
בחורף [[תשל"ו]] כאשר הביע הרבי את רצונו לשלוח קבוצה של בחורים ואברכים לארץ הקודש, הסכים להצטרף, וב[[י' שבט]] [[תשל"ו]] נסע עם הקבוצה הראשונה של [[השלוחים לארץ הקודש]] והתיישב בהוראת הרבי ב[[צפת]]{{הערה|האברכים היו אמורים להיות בצפת והבחורים בירושלים. אך היות ובקבוצה היו רק שמונה אברכים, והרבי רצה שלכל מקום יגיע 'מנין', היו צריכים להצטרף לקבוצה לצפת שני בחורים, והרבי הורה שיצרפו את הבחורים שהיו באוסטרליה, היות והם כבר היו בסביבת 'בעלי בתים'.}} ולמד בכולל שהוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] במקום.


במקביל לתפקידו כרב המושבה, פועל הרב רייצעס כשליח הרבי במקום ואף מסייע לעסקנות הציבורית ברחבי ארץ הקודש.
כאשר בא בקשרי ה[[שידוכין]], לא אישר לו הרבי להגיע ל-770 לשבת שלפני החתונה והוא נותר בארץ, ורק בשנת [[תשל"ט]] חזר בפעם ראשונה לרבי כאברך.


ב[[ד' תמוז]] [[תשל"ח]] נשא את רעייתו מרת ברכה, בתו של הרב [[אורי בן שחר]] והתגוררו ב[[כפר חב"ד]].
בחודש אדר תשל"ט זכה ליחידות נוספת עם הרבי יחד עם זוגתו, בה בירך אותו הרבי לקראת הולדת בנו הראשון והענקי לו הראות בקשר עם שליחותו בארץ הקודש.
בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי ל{{ה|שלוחים לארץ הקודש}} להשתדל לתפוס עמדות מפתח רבניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=405 לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391].}} התמודד על משרת רב היישוב יסוד המעלה.
לקראת [[י"א ניסן]] [[תשמ"א]] שלח הרב רייצס מכתב לרבי על–ידי יהודי שנסע לחצרות קדשינו, ובו כתב על ההצעה לרבנות ביסוד המעלה, אך כתב שיש בהצעה זו שתי בעיות: א. זהו מקום קטן, ב. אין במקום כמעט אף יהודי דתי. הוא דיבר טלפונית עם מזכירו של הרבי הרב [[בנימין קליין]] שהודיעו שאת התשובה יקבל כנראה רק לאחר חג הפסח, כיון שכעת הרבי עסוק מאוד בקשר ליום הולדתו ואחר כך יהיה עסוק בחג הפסח. באמצע ליל י"א ניסן, צלצל הטלפון בבית חמיו, הרב [[אורי בן שחר]] ב[[כפר חב"ד]]. מעבר לקו היה מזכירו של הרבי שסיפר בהתרגשות בלתי מוסתרת שהרבי הוציא את תשובתו הקדושה ממש לפני שירד להתוועדות. מענה הרבי היה כך: את המילים "מקום קטן" הקיף הרבי וכתב "זה אינו נוגע כלל". ועל כך שזהו "מקום לא דתי" ולכן מסתפק אם לקבל ההצעה, אמר הרבי "באם לדעת רבני אנ"ש ב[[ארץ הקודש]] לא יצטרך לתת הכשר על דברים בלתי רצויים".
בהתערבות עסקני חב"ד בארץ הקודש ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' [[אריה לייב קפלן]] גבר על שאר המתמודדים ונבחר כרב המושבה.
בתקופה שלאחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] תמך בחיזוק האמונה וההתקשרות לרבי כמלך המשיח ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס]] שארגן הרב [[זמרוני ציק]] בשנת תשנ"ה בסינרמה ל[[קבלת פני משיח צדקנו]].
במקביל לתפקידו כרב המושבה, פועל כשליח הרבי במקום ואף מסייע לעסקנות הציבורית ברחבי ארץ הקודש.


במשך מספר שנים כיהן כחבר בצוות החינוכי של ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
במשך מספר שנים כיהן כחבר בצוות החינוכי של ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].


==משפחתו==
==משפחתו==
*אחיו ר' יוסף רייצס
*אחיו הרב יוסף רייצס - קראון הייטס
*אחיו החזן ובעל מנגן ר' מנחם מענדל רייצעס
*אחיו החזן ובעל מנגן הרב [[מנחם מענדל רייצס (קראון הייטס)|מנחם מענדל רייצס]] - קראון הייטס
*גיסו ר' [[שלום חריטונוב (קראון הייטס)|שלום חריטונוב]]
*גיסו ר' [[שלום חריטונוב (קראון הייטס)|שלום חריטונוב]]
'''בניו'''
'''בניו'''
*ר' [[מענדי רייצס|מנחם מענדל רייצעס]] - עורך ספרים
*הרב [[מנחם מענדל רייצס]] - שליח הרבי ב[[קריית גת]], ועורך ספרים.
*ר' [[שאול רייצעס]] - שליח חב"ד וראש [[כולל אברכים|כולל]] [[תפארת זקנים לוי יצחק]] בתל אביב.
*הרב [[שאול רייצס]] - שליח חב"ד וראש [[כולל אברכים|כולל]] [[תפארת זקנים לוי יצחק]] ב[[תל אביב]]. משמש גם כר"מ בישיבת חב"ד חזון אליהו.
*ר' אלחנן - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]
*הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצס]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]].
'''חתניו'''
'''חתניו'''
*ר' [[מנחם מינצברג]] - מראשי ישיבת צעירי השלוחים צפת, ומרצה ידוע בחב"ד
*הרב [[מנחם מינצברג]] - מראשי ישיבת צעירי השלוחים צפת, ומרצה מפורסם.
*ר' [[בנימין וילהלם]] - שליח חב"ד בקמפוס ברמת גן
*הרב [[בנימין וילהלם]] - שליח הרבי בשכונה החדשה ב[[חולון]], ומראשי ארגון [[הפנסאים]].
*הרב מרדכי גלבשטיין - כיהן בעבר כמורה בתלמוד תורה חב"ד נתניה, וכיום [[שליח|משלוחי]] הרבי ל[[נתניה]].


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* ''''עדה קדושה' לארץ הקודש''', מגזין 'תחיינו' גליון 3 [[שבט]] [[תשע"ו]] עמוד 28
*''''עדה קדושה' לארץ הקודש''', מגזין 'תחיינו' גליון 3 [[שבט]] [[תשע"ו]] עמוד 28
*'''מהחלאק'ה עד השליחות''', שבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 44


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|83663|שליח ותיק ושליח צעיר מדברים ● מרתק||ב' תמוז תשע"ד}}
*{{קישור חבד און ליין|83663|שליח ותיק ושליח צעיר מדברים ● מרתק||ב' תמוז תשע"ד}}
* [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4556865 אין מקום קטן] {{בית חב"ד}}


{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רייצעס, יעקב}}
{{מיון רגיל:רייצס, יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]]
[[קטגוריה:משפחת רייצס]]

גרסה אחרונה מ־16:35, 10 ביוני 2024

הרב רייצס (במרכז) לצד השלוחים הרב שבתי סלבטיצקי (מימין) והרב מנחם מענדל ליברמן (משמאל).

הרב יעקב רייצס (יליד שנת תשי"ד, 1953) הינו רבה של יסוד המעלה והגליל העליון, ומהקבוצה הראשונה של שלוחי הרבי לארץ הקודש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בט"ז תשרי תשי"ד בארצות הברית לאביו הרב אלחנן יהודה לייב ולאמו מרת שיינדל.

בגיל 3 זכה להיכנס לרבי בסמיכות לתספורת הראשונה שלו, והרבי גזז מעט משערותיו ואף העניק לו דולר במטבע מכסף, וכן זכה ליחידויות נוספות יחד עם בני משפחתו.

בין יום הכיפורים לחג הסוכות תשכ"ז נכנס לרבי ליחידות לקראת חגיגת הבר מצווה שלו, ומאז נכנס בקביעות במשך שש שנים ברציפות בכל שנה, לקראת יום ההולדת.

בחודש ניסן תשל"ג הצטרף לקבוצת התלמידים השלוחים לישיבת חב"ד במלבורן, אוסטרליה שם נותר כשנתיים לאחריהם חזר לשקוד על לימודיו ב-770.

בחורף תשל"ו כאשר הביע הרבי את רצונו לשלוח קבוצה של בחורים ואברכים לארץ הקודש, הסכים להצטרף, ובי' שבט תשל"ו נסע עם הקבוצה הראשונה של השלוחים לארץ הקודש והתיישב בהוראת הרבי בצפת[1] ולמד בכולל שהוקם על ידי הרב אריה לייב קפלן במקום.

כאשר בא בקשרי השידוכין, לא אישר לו הרבי להגיע ל-770 לשבת שלפני החתונה והוא נותר בארץ, ורק בשנת תשל"ט חזר בפעם ראשונה לרבי כאברך.

בד' תמוז תשל"ח נשא את רעייתו מרת ברכה, בתו של הרב אורי בן שחר והתגוררו בכפר חב"ד.

בחודש אדר תשל"ט זכה ליחידות נוספת עם הרבי יחד עם זוגתו, בה בירך אותו הרבי לקראת הולדת בנו הראשון והענקי לו הראות בקשר עם שליחותו בארץ הקודש.

בשנת תשמ"א על פי הוראת הרבי לשלוחים לארץ הקודש להשתדל לתפוס עמדות מפתח רבניות[2] התמודד על משרת רב היישוב יסוד המעלה.

לקראת י"א ניסן תשמ"א שלח הרב רייצס מכתב לרבי על–ידי יהודי שנסע לחצרות קדשינו, ובו כתב על ההצעה לרבנות ביסוד המעלה, אך כתב שיש בהצעה זו שתי בעיות: א. זהו מקום קטן, ב. אין במקום כמעט אף יהודי דתי. הוא דיבר טלפונית עם מזכירו של הרבי הרב בנימין קליין שהודיעו שאת התשובה יקבל כנראה רק לאחר חג הפסח, כיון שכעת הרבי עסוק מאוד בקשר ליום הולדתו ואחר כך יהיה עסוק בחג הפסח. באמצע ליל י"א ניסן, צלצל הטלפון בבית חמיו, הרב אורי בן שחר בכפר חב"ד. מעבר לקו היה מזכירו של הרבי שסיפר בהתרגשות בלתי מוסתרת שהרבי הוציא את תשובתו הקדושה ממש לפני שירד להתוועדות. מענה הרבי היה כך: את המילים "מקום קטן" הקיף הרבי וכתב "זה אינו נוגע כלל". ועל כך שזהו "מקום לא דתי" ולכן מסתפק אם לקבל ההצעה, אמר הרבי "באם לדעת רבני אנ"ש בארץ הקודש לא יצטרך לתת הכשר על דברים בלתי רצויים".

בהתערבות עסקני חב"ד בארץ הקודש ר' שלמה מיידנצ'יק ור' אריה לייב קפלן גבר על שאר המתמודדים ונבחר כרב המושבה.

בתקופה שלאחרי ג' תמוז תשנ"ד תמך בחיזוק האמונה וההתקשרות לרבי כמלך המשיח ואף השתתף בכינוס שארגן הרב זמרוני ציק בשנת תשנ"ה בסינרמה לקבלת פני משיח צדקנו.

במקביל לתפקידו כרב המושבה, פועל כשליח הרבי במקום ואף מסייע לעסקנות הציבורית ברחבי ארץ הקודש.

במשך מספר שנים כיהן כחבר בצוות החינוכי של ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניו

חתניו

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • 'עדה קדושה' לארץ הקודש, מגזין 'תחיינו' גליון 3 שבט תשע"ו עמוד 28
  • מהחלאק'ה עד השליחות, שבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 44

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. האברכים היו אמורים להיות בצפת והבחורים בירושלים. אך היות ובקבוצה היו רק שמונה אברכים, והרבי רצה שלכל מקום יגיע 'מנין', היו צריכים להצטרף לקבוצה לצפת שני בחורים, והרבי הורה שיצרפו את הבחורים שהיו באוסטרליה, היות והם כבר היו בסביבת 'בעלי בתים'.
  2. לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391.