לימוד החסידות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
(חוסר התאמה לתוכן)
תגיות: שחזור ידני עריכה חזותית
 
(57 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה מתמשכת}}
[[קובץ:איחול לימוד החסידות.png|ממוזער|פאקסמיליא בכתב ידו של אדמו"ר הריי"צ בחתימת [[לוח היום יום]]: '''לשנה טובה בלימוד החסידות וב[[דרכי החסידות]] תכתבו ותחתמו''', האיחול המקובל בפי רבותינו נשיאינו ל[[ראש השנה לחסידות]] י"ט כסלו]]
'''לימוד החסידות''' הינו הבסיס המעשי והרעיוני של [[חסידות חב"ד]] עליה השתית מייסד החסידות [[אדמו"ר הזקן]] את שיטתו - שינוי המידות שבלב באמצעות התבוננות והעמקה ברעיונות החסידות.
 
רבותינו נשיאינו הדריכו בחשיבות העקביות בלימוד, והורו על חובת לימוד החסידות בכל יום, והרחיבו על ההכרח בלימוד זה עבור כל יהודי בדורנו, גם עבור אלו שלא נמנים על חסידי חב"ד.


==הכרח הלימוד==
==הכרח הלימוד==
{{ציטוט צף|טעמו וראו, שלימוד החסידות הוא בכלל דבר נעים... עליך לעסוק בלהט (דו דארפסט זיך קאכן") בלימוד החסידות! חיזרו על מאמר של הרבי (מוהרש"ב) נ"ע, וממורי חמי... – זהו הרבי שלכם! מדוע אינכם עסוקים בתורתו?!|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req{{=}}4611&pgnum{{=}}297 שיחות קודש תשל"ה חלק א', עמוד 275]}}
{{ציטוט צף|טעמו וראו, שלימוד החסידות הוא בכלל דבר נעים... עליך לעסוק בלהט (דו דארפסט זיך קאכן") בלימוד החסידות! חיזרו על מאמר של הרבי (מוהרש"ב) נ"ע, וממורי חמי... – זהו הרבי שלכם! מדוע אינכם עסוקים בתורתו?!|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req{{=}}4611&pgnum{{=}}297 שיחות קודש תשל"ה חלק א', עמוד 275]}}


אף שבדורות התנאים והאמוראים פנימיות התורה עברה במסורה מדור לדור רק לאנשים ראויים ששמרו על עצמם בקדושה ובטהרה ורק לאחר שהיו בקיאים היטב בתורת הנגלה והיו למדנים מופלגים, בעקבות ירידת הדורות וההתקרבות לביאת המשיח קבע [[האריז"ל]] כי המצב השתנה וכיום "בדורות אלו האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החכמה"{{הערה|1=הובא בתניא אגה"ק סכ"ו (קמב, ב).}}.
בדורות ה[[תנאים]] וה[[אמוראים]], [[פנימיות התורה]] עברה במסורה מדור לדור, רק לאנשים ראויים ששמרו על עצמם בקדושה ובטהרה, ורק לאחר שהיו בקיאים היטב ב[[תורת הנגלה]] והיו למדנים מופלגים. אולם בעקבות ירידת הדורות, וההתקרבות לביאת המשיח קבע [[האריז"ל]], כי המצב השתנה וכיום "בדורות אלו האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החכמה"{{הערה|1=הובא בתניא אגה"ק סכ"ו (קמב, ב)}}.


עם השתלשלות הדורות, הוסיפו נשיאי החסידות בחובה וההכרח בלימוד חלק זה בתורה. במספר מקומות{{הערה|ראו לדוגמא התוועדויות תשמ"ו חלק ב', עמוד 782.}} מביא הרבי את פסק ההלכה של אדמו"ר הזקן{{הערה|הלכות תלמוד תורה פרק א' הלכה ד'.}}: "אמרו חכמי האמת שכל נפש מישראל צריכה לבוא בגלגולים רבים עד שתקיים כל תרי"ג מצוות במעשה, דיבור ומחשבה . . וכל מי שיכול להשיג ולידע הרבה ונתעצל ולא השיג וידע, אלא מעט, צריך לבוא בגלגול, עד שישיג ויידע כל מה שאפשר לנשמתו להשיג מידיעת התורה, הן בפשטי ההלכות, הן ברמזין ודרשות וסודות, כי כל מה שנשמתו יכולה להשיג מידיעת התורה זהו תיקון שלימותה, ואי אפשר לה להתתקן להשתלם בצרור החיים את ה' במקורה אשר חוצבה משם בלתי ידיעה זו. ולכן אמרו חכמים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, כדי שלא יצטרך לבא בגלגול לעולם הזה", וכידוע שגם גדולי ה[[מתנגדים]] סמכו את ידיהם על פסקיו של אדמו"ר הזקן בהלכות תלמוד תורה{{הערה|קודן שנודע להם זהות המחבר.}}, ומכך רואים שגם הם הסכימו עם דבריו שישנו הכרח בלימוד פנימיות התורה, עד כדי כך שמי שלא למד חסידות - יצטרך לבוא שוב בגלגול בעולם הזה.
עם השתלשלות הדורות, הוסיפו נשיאי החסידות והדגישו את החובה וההכרח בלימוד חלק זה בתורה.


אף שבקרב רבים השתרשה הדעה המוטעית שלימוד פנימיות התורה ותורת החסידות שייך רק לחסידים, גם גדולי בעלי המוסר וראשי ה[[מתנגדים]] הביעו את דעתם בצורה מפורשת כי לימוד פנימיות התורה הוא מוכרח, ובכמה הזדמנויות הביא הרבי את דברי [[הגר"א]] כי "מי שהיה יכול להשיג סודות התורה והוא לא השתדל להשיגן נידון בדינין קשין"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/15/5653 אגרות קודש חלק ט"ו אגרת ה'תרנג].}}.
===מצוות תלמוד תורה===
במספר מקומות{{הערה|ראו לדוגמא התוועדויות תשמ"ו חלק ב', עמוד 782}} מביא [[הרבי]] את פסק ההלכה של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|הלכות תלמוד תורה פרק א' הלכה ד'.}}: "אמרו חכמי האמת שכל נפש מישראל צריכה לבוא בגלגולים רבים עד שתקיים כל תרי"ג מצוות במעשה, דיבור ומחשבה . . וכל מי שיכול להשיג ולידע הרבה ונתעצל ולא השיג וידע, אלא מעט, צריך לבוא בגלגול, עד שישיג ויידע כל מה שאפשר לנשמתו להשיג מידיעת התורה, הן בפשטי ההלכות, הן ברמזין ודרשות וסודות, כי כל מה שנשמתו יכולה להשיג מידיעת התורה זהו תיקון שלימותה, ואי אפשר לה להתתקן להשתלם בצרור החיים את ה' במקורה אשר חוצבה משם בלתי ידיעה זו. ולכן אמרו חכמים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, כדי שלא יצטרך לבא בגלגול לעולם הזה". וכידוע, שגם גדולי ה[[מתנגדים]] סמכו את ידיהם על פסקיו של אדמו"ר הזקן, בהלכות תלמוד תורה{{הערה|קודם שנודע להם זהות המחבר}}, ומכך רואים שגם הם הסכימו עם דבריו שישנו הכרח בלימוד פנימיות התורה, עד כדי כך שמי שלא למד חסידות, יצטרך לבוא שוב בגלגול בעולם הזה.


כמענה על טענות המנגדים ללימוד החסידות, שבאם הדבר מוכרח מדוע בדורות הקודמים היה הדבר אסור, וכיצד ייתכן שיש צורך בלימוד שכל מציאותו הוא שלילת והעדר מציאות האדם (ביטול), השיב הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלא א' עמוד 150.}} במשל ממחלה ממארת, שהדרך להילחם בה הוא דווקא באמצעות שלילה והעדר של האבר המיותר, ובשביל זה משתמשים באמצעים חדישים שלא היו ידועים וזמינים בעבר, ואף אחד לא יטען שהוא לא רוצה להשתמש בתרופות וטיפולים אלו כיון שפעם לא היו עושים זאת, או מכיון שזה קשור עם הריסת הגוף.
אף שבקרב רבים השתרשה הדעה המוטעית שלימוד פנימיות התורה ותורת החסידות שייך רק לחסידים, גם גדולי בעלי המוסר וראשי ה[[מתנגדים]] הביעו את דעתם בצורה מפורשת כי לימוד פנימיות התורה הוא מוכרח, ובכמה הזדמנויות הביא הרבי את דברי [[הגר"א]] כי מי שהיה יכול להשיג סודות התורה והוא לא השתדל להשיגן, נידון בדינים קשים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/15/5653 אגרות קודש חלק ט"ו אגרת ה'תרנג]}}.


==אופן הלימוד==
עיקר מעלת האדם היא עיסוקו בענייני השכל והחכמה, ובעיקר בחכמה האלקית שהיא חכמת התורה, ובה גופא בפנימית התורה העוסקת בהשגה אלוקית שהיא עיקר השלמות והמעלה של מין האדם{{הערה|שם=ומעיין א, ג|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/umayon/1/3.htm קונטרס ומעיין מאמר א פרק ג']}}{{הערה|ראה הקדמת הרמב"ם למשניות פסקה המתחילה 'ואני אבארם לך'.}}.
===זמני הלימוד===
 
[[אדמו"ר המהר"ש]] התבטא{{הערה|ספר השיחות ה'ש"ת בתרגום ללה"ק עמוד קמה.}}: "לא מתאים לחסיד שלא ללמוד כל יום פרק תניא", ובמקום אחר אמר שרבע השעה שאדם לומד חסידות במשך היום, צריכים להתפשט על משך היום כולו ולהפוך אותו ליום חסידי{{הערה|1=ספר השיחות תרצ"ט עמוד 339. נתבאר ב[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3459263 שיחת שבת פרשת האזינו תשל"ב].}}, אך כמובן שאין הכוונה להגביל את זמן לימוד החסידות למשך רבע שעה בלבד, אלא שזהו הזמן הנדרש בשביל לפעול בעולם, ולצורך ההתקשרות והדביקות בקב"ה, על האדם להקדיש זמן רב יותר ללימוד החסידות{{הערה|שם=האזינו תשלב}}.
כמו כן, פנימיות התורה עוסקת בעניינים הרוחניים ועל ידי הלימוד מתעדן האדם ויוצא מחומריות. בנוסף לכך, היא גם מביאה ומעוררת את רגש ה[[אהבה]] וה[[יראה]] לאלוקים{{הערה|שם=ומעיין א, ג}}.
 
כמענה על טענות המנגדים ללימוד החסידות, שבאם הדבר מוכרח מדוע בדורות הקודמים היה הדבר אסור, וכיצד ייתכן שיש צורך בלימוד שכל מציאותו הוא שלילת והעדר מציאות האדם (ביטול), השיב הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלא א' עמוד 150}} במשל ממחלה ממארת, שהדרך להילחם בה הוא דווקא באמצעות שלילה והעדר של האבר המיותר, ובשביל זה משתמשים באמצעים חדישים שלא היו ידועים וזמינים בעבר, ואף אחד לא יטען שהוא לא רוצה להשתמש בתרופות וטיפולים אלו כיון שפעם לא היו עושים זאת, או מכיון שזה קשור עם הריסת הגוף.
 
===אנשים נשים וטף===
[[קובץ:לימוד החסידות נשים.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] על לימוד חסידות לנשים ובנות: '''אודות לימוד תורת החסידות על ידי נשים ובנות - כיון שזהו לימוד המסביר אופן עבודת השם ומביא לאהבתו ויראתו הרי כל המחויב בעבודת השם שייך ללימוד זה''']]
הרבי עורר ריבוי פעמים על כך שלימוד החסידות נוגע לא רק לאנשים, אלא אפילו לנשים, בנות, וילדים קטנים ועד לילדים בגיל הרך, באופן המתאים להבנתם.
 
הרבי השווה את הטענה שלימוד החסידות שייך למבוגרים בלבד לטענת פרעה שאמר: "לכו נא הגברים ועבדו את השם", והוסיף שהתשובה על כך נמצאת כבר בדברי [[משה רבינו]] שדווקא "בבנינו ובבנותינו נלך", היות ועבודת השם שייכת לכל יהודי ויהודי{{הערה|אגרות קודש חלק ב' אגרת שנח}}.
 
==זמן הלימוד==
[[אדמו"ר המהר"ש]] התבטא{{הערה|ספר השיחות ה'ש"ת (בתרגום ללשון הקודש) עמוד קמה}}, כי לא מתאים לחסיד שלא ללמוד כל יום פרק [[תניא]], ובמקום אחר אמר, שרבע השעה שאדם לומד חסידות במשך היום, צריכים להתפשט על משך היום כולו ולהפוך אותו ליום חסידי{{הערה|1=ספר השיחות תרצ"ט עמוד 339. נתבאר ב[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3459263 שיחת שבת פרשת האזינו תשל"ב]}}, אך כמובן שאין הכוונה להגביל את זמן לימוד החסידות למשך רבע שעה בלבד, אלא שזהו הזמן הנדרש בשביל לפעול בעולם, ולצורך ההתקשרות והדביקות בהקב"ה, על האדם להקדיש זמן רב יותר ללימוד החסידות{{הערה|שם=האזינו תשלב}}.
 
ב[[קונטרס עץ חיים]]{{הערה|פרק כ"ה}} כותב [[אדמו"ר הרש"ב]], שיושבי אוהל שעסוקים כל היום בלימוד התורה, צריכים להקדיש שליש מזמנם ללימוד תורת החסידות.
 
בתחילת [[לוח 'היום יום']]{{הערה|כ"א כסלו}} קבע הרבי ציטוט מתוך כתביו של [[אדמו"ר הריי"צ]], שחסידים מחויבים בלימוד חסידות: "סתם חסידים - יום שני, יום חמישי ויום השבת, [[תמימים]] - שעה אחת בכל יום", והלימוד של ימי השבוע הכרחי במשך השבוע עוד יותר מאשר בשבת כדי להעלות את האדם מהעיסוק היום-יומי בעניני גשמיות, אף שהלימוד עצמו קצר יותר בזמן{{הערה|אגרות קודש חלק ו' עמוד קמד, וחלק ט"ו עמוד צז}}.
 
ב[[שבת]]ות, יש ללמוד את 'הפרשה החסידית'{{הערה|'א חסידשע פרשה'}}, המאמרים ב[[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] השייכים לפרשה{{הערה| שיחת ש"פ וישב תשט"ו, ושיחת ש"פ ויקהל תשכ"ה ועוד. וראה גם שיחת ש"פ חיי שרה ה'תשנ"ב בסיומה ("ההחלטה טובה ללמוד את כל ספר תורה אור ולקוטי תורה כל חלקיהם עם סיומם"), ובשיחת ש"פ לך לך ה'תשמ"ט הערה 29 ("המנהג ללמוד אותה (עכ"פ בשטחיות) עם בני משפחתם, גם עם ילדים בגיל בר מצוה (או גם פחות מזה)")}}.
 
בכל יום עצמו, זמן הלימוד העיקרי הוא בבוקר קודם התפילה, בהתאם להלכה שנקבעה בשולחן ערוך להתבונן בגדולת ה' כהכנה לתפילה{{הערה|אורח חיים סימן צ"ח בתחילתו: "יחשוב קודם התפלה מרוממות הא-ל יתעלה ובשפלות האדם ויסיר כל תענוגי האדם מלבו"}}, וההתבוננות המתאימה לזה ביותר היא לימוד החסידות{{הערה|אגרות קודש חלק י' עמוד נט ועמוד שצה. ועוד.}}.
 
===לפני התפילה===
את שיעור התניא היומי יש לומר לפני התפילה{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]]. כך נהג הרבי בעצמו}}. ב[[תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"א|פרק מ"א]] בתניא, מביא אדמו"ר הזקן כי יש להתבונן ביראת ה' וגדולתו קודם הנחת התפילין והתפילה. בעקבות כך עורר הרבי רבות על לימוד והתבוננות בפרק מ"א קודם הנחת התפילין בכל יום{{הערה|[[אגרות קודש]] חי"ז עמוד קי"א, ועוד.}}.
 
מנהג [[חסידי חב"ד]] הינו ללמוד כל יום קודם התפילה (לפני אמירת [[הריני מקבל]]) פרק תניא או שניים, על פי סדר התניא. [[רבותינו נשיאינו]] עוררו רבות על לימוד זה{{הערה|[[תורת מנחם]] תשמ"ט ח"ג עמוד 68 ו-75, תש"נ ח"ב עמוד 161, ועוד}}. [[הרבי הריי"צ]] אמר, כי לימוד פרק תניא כל יום לפני התפילה הוא סגולה לברכה והצלחה לאדם, לבניו ולבני בניו עד סוף כל הדורות{{הערה|שיחת חג הפורים תרצ"ו.}}.
 
הרבי פירט כמה סיבות למעלה שבלימוד דווקא לפני התפילה. עניינה של [[עבודת התפילה]] הוא לגלות את ה[[נפש האלוקית]] ולתקן את ה[[נפש הבהמית]] על ידי גילוי האור האלוקי שמקרינה וממשיכ הנפש האאלוקית, וזה נעשה דווקא על ידי פנימיות התורה שאין בה מחלוקת. לכן{{הערה|[[שולחן ערוך]] סימן נ'}} גם תקנו את לימוד פרק "[[איזהו מקומן]]" לפני התפילה - כיוון שאין בו מחלוקת{{הערה|[[תורת מנחם]] חלק ט"ז עמוד 312, 314.}}.
 
ב[[יחידות]] עם האדמו"ר מתולדות אהרון רבי [[אברהם יצחק קאהן]], דיבר איתו הרבי באריכות על ההכרחיות בקביעת זמן קבוע בכל יום, ולכלול זמן קבוע שכזה בסדר היום ב[[ישיבה|ישיבות]] - ללימוד והתבוננות בחסידות קודם התפילה.
 
==חומר הלימוד==
לצד הלימוד במקום שליבו חפץ, צריכה להיות קביעות בלימוד עניני חסידות למגרס{{הערה|אגרות קודש חלק ד' עמוד צה ועמוד קנח. חלק ה' עמוד קלב.}}, וכן לימוד תורת החסידות של נשיא הדור{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד רבי ואילך, שיחת כ"ף אב תש"י, ועוד.}}.
 
כיון שבדורנו ישנו קושי להוציא הוראות בפועל מלימוד עיוני-שכלי בלבד, יש לתת דגש על לימוד מאמרי עבודה - בבחינת [[מוחין השייכים למידות]]{{הערה|אגרות קודש חלק י' עמוד פב. לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 353. "ידוע בכמה מקומות בשיחות כ"ק רבותינו הקדושים, שעיקר הלימוד ובפרט לימוד דא"ח הוא ענין העבודה" אגרות קודש כרך ו' עמוד שנה.}}, מאידך יש לתת דגש גם על לימוד לשם השכלה - בבחינת [[מוחין בעצם]] כהכנה לירושת ארץ ג' עמים ב[[גאולה]]{{הערה|ראה [[דבר מלכות לך לך]].}}.


ב[[קונטרס עץ חיים]] פרק כ"ה כותב [[אדמו"ר הרש"ב]] שיושבי אוהל שעסוקים כל היום בלימוד התורה, צריכים להקדיש שליש מזמנם ללימוד תורת החסידות.
===לימוד תורת הנשיא===
מצד המעלה והחשיבות ב[[התקשרות לרבי]], יש מעלה בלימוד החסידות של נשיא הדור דווקא{{הערה|1=אדמו"ר הריי"צ - [[תבנית:היום יום/כ"ד סיון|היום יום כ"ד סיון]]. מכתב הרבי מראש חודש אדר תש"י. אגרות קודש ח"ב עמ' רמא. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/9/15/148.htm שיחת שבת פרשת ראה תשי"ג].}}.


בתחילת [[לוח 'היום יום']]{{הערה|כ"א כסלו.}} קבע הרבי ציטוט מתוך כתביו של [[אדמו"ר הריי"צ]]: "חסידים מחויבים בלימוד חסידות: סתם חסידים - יום שני, יום חמישי ויום השבת, [[תמימים]] - שעה אחת בכל יום".
הרבי הורה במפורש שאצל תלמידי [[תומכי תמימים]] ו[[אחות התמימים]] הסדר הקבוע של לימוד החסידות יכלול דווקא מתורתו של הנשיא{{הערה|1=ממכתב י"ד כסלו ה'תש"י. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2394.htm מכתב לרב שלמה חיים קסלמן, ז' שבט תשי"ד, אגרות קודש חלק ח' עמוד קנג אגרת ב'שצד].}}.


בשבתות, יש ללמוד את 'הפרשה החסידית', המאמרים ב[[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] השייכים לפרשה{{הערה| שיחת ש"פ וישב תשט"ו, ושיחת ש"פ ויקהל תשכ"ה ועוד. וראה גם שיחת ש"פ חיי שרה ה'תשנ"ב בסיומה ("ההחלטה טובה ללמוד את כל ספר תורה אור ולקוטי תורה כל חלקיהם עם סיומם"), ובשיחת ש"פ לך לך ה'תשמ"ט הערה 29 ("המנהג ללמוד אותה (עכ"פ בשטחיות) עם בני משפחתם, גם עם ילדים בגיל בר מצוה (או גם פחות מזה)").}}.
מעלה נוספת בלימוד זה, הוא מכיון שכל דור יש את הדגש המיוחד שלו, ולימוד החסידות של נשיא הדור הזה, הוא לימוד החסידות השייך ונצרך ביותר עבור אנשי הדור{{הערה|1=ראו בהרחבה [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/01/29-01-2020-11-02-43-חוברת-לימוד-מבצע_קריאה.pdf ההתקשרות בין המלך והעם, פרק 'לימוד תורת המלך' עמוד 20].}}.


==אופן הלימוד==
===סדר הלימוד===
===סדר הלימוד===
הדבר הראשון בלימוד החסידות הוא ידיעת סדר ההשתלשלות כפי שמבואר ב[[שער היחוד]] של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תד.}}.


===חומר הלימוד===
המתחילים בלימוד החסידות, ילמדו בספר התניא את [[אגרת התשובה]], לאחר מכן [[שער היחוד והאמונה]], [[לקוטי אמרים]] אגרות הקודש וקונטרס אחרון{{הערה|אגרות קודש חלק יז עמוד מו.}}. הרבי גם ציין כראשית הלימוד את [[קונטרס ומעיין]].
 
מי שכבר רכש ידיעות בתורת החסידות, לומד את התניא לפי הסדר שנדפס.
 
בכל ענין שלומדים, יש להתחיל בלימוד ההקדמה, המהווה אף היא חלק מהענין{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 519.}}.


===צורת הלימוד===
===צורת הלימוד===
לכל הפחות פעם או פעמיים בשבוע צריך להיות הלימוד 'בחבורה'{{הערה|1=שיחת יום שמח"ת ה'תשט"ו.}}.
לכל הפחות פעם או פעמיים בשבוע צריך להיות הלימוד 'בחבורה'{{הערה|1=שיחת יום שמח"ת ה'תשט"ו.}}.
בכל נושא שלומדים בפעם הראשונה, יש להבין קודם כל את כללות הענין ומהלך הביאור ברמת הפשט, ורק לאחר שחוזרים ולומדים מספר פעמים בצורה זו, ניתן להעמיק ולדייק בפרטי הביאור{{הערה|אגרות קודש חלק ח' עמוד סד ועמוד רעט, חלק ג' עמוד צז, חלק י"ג עמוד שנ.}}.
עיקר לימוד החסידות הוא בהעמקה ובעיון, ולהבין זאת כמו ענין בנגלה, עד שיוכל להסביר את הדברים במילים שלו{{הערה|לקוטי שיחות חלק כז עמוד 24.}}, ואפילו לחדש בהם{{הערה|שיחת ט"ו שבט תשמ"ח, חג השבועות ושבת פרשת נשא ה'תנש"א, ועוד. אך יש להיזהר מלימוד שכל מטרתו הוא בשביל לחדש, כפתגם החסידי על "חידושיכם ומועדיכם שנאה נפשי", לקוטי דיבורים חלק א' עמוד 254.}}. אל לאדם לסמוך על הדברים שהם אמת, אלא עליו להתייגע להבין זאת בשכלו שלו ואם אינו מבין - עליו לדפוק על הדלת ולבקש שיסבירו לו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&st=&pgnum=671&hilite= מאמר והיה מדי חדש תשד"מ], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=431&hilite= שיחת שבת פרשת פקודי תשמ"ט].}}.
הלימוד צריך להיות בדיבור בפה, ולא במחשבה ובאמצעות הבטה בעיניים בלבד, ובכוחו של לימוד באופן כזה לגרום לבהירות בלימוד ולהסרת קושיות העולות{{הערה|אגרות קודש חלק ד' עמוד קיח. ספר המאמרים מלוקט חלק ג' עמוד קצה.}}.
בלימוד רצוף במשך זמן ארוך, יש לעצור כעבור שעה למשך חמש-עשר דקות לנוח, ולחשוב אודות כללות הענין שלמדו{{הערה|אגרות קודש חלק ד' עמוד קיח.}}.


===התבוננות בלימוד===
===התבוננות בלימוד===
[[קובץ:לימוד חסידות מביא פרנסה.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] על ההשפעה של לימוד החסידות לפרנסה בהרחבה: '''קבלתי מכתב ממנו והזכרתיו [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|על הציון]]. והלוואי היה נותן - מאז - מזמנו ללימוד החסידות, שאז לא היה מוכרח להשקיע כל זמנו בעסקים''']]
ההתבוננות בענינים הנלמדים בתורת החסידות, הינה חלק בלתי נפרד מהלימוד עצמו.
ההתבוננות בענינים הנלמדים בתורת החסידות, הינה חלק בלתי נפרד מהלימוד עצמו.


שורה 35: שורה 88:


===חזרה על הלימוד===
===חזרה על הלימוד===
אחרי לימוד כל פרק יש לחזור עליו פעם ושתיים עד שנעשים לבקיאים בפרק, ורק לאחר מכן להמשיך בלימוד, ולאחר מכן בסיום לימוד המאמר כולו יש לחזור על המאמר כולו מספר פעמים עד שנקודת ההשכלה של המאמר נקלטת היטב בהבנה{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י' עמוד שעט.}}.
[[אדמו"ר המהר"ש]] הורה לחסידיו לחזור על כל מאמר ארבעים פעמים, היות ובצורה כזו המאמר חודש במחשבתו וזכרונו ובכל מקום שהולך חושב על המאמר, ואפילו ה'גדילה' והצמיחה הגשמית של הגוף נעשית מתוך שריה בדברי החסידות{{הערה|מפי השמועה. שבועון כפר חב"ד גליון 693.}}.
[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא שעדיף ללמוד מאמר אחד שלושים פעמים מאשר ללמוד שלושים מאמרים שונים, היות שדווקא בחזרה מרובה על אותו ענין שלומדים החסידות משנה את האדם, וזו תכלית הלימוד{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמוד קעט.}}.
===ביטוי הלימוד במעשה בפועל===
כל ענינה של החסידות הוא לשנות את טבע מידותיו של האדם, על ידי הורדת הלימוד העיוני לעבודה שבלב{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק א' עמוד נו.}}.
רבותינו נשיאינו הזהירו רבות מלימוד לשם 'השכלה בלבד'{{הערה|ראו בהרחבה 'אוצר פתגמי חב"ד' חלק ב' עמוד 320 ואילך.}}, והמשילו את מי שעוסק בלימוד בלי 'עבודה' לעשיר הפורט את רכושו למטבעות מזוייפות{{הערה|ספר השיחות ת"ש עמוד 165.}} והעושה כך מכניס צלם בהיכל ומבזה את החסידות{{הערה|ספר השיחות תרפ"ח עמוד 16.}} ונוח לו שלא נברא{{הערה|זכרון לבני ישראל עמוד סה.}}, ואמרו שללימוד מסוג זה יש 'ריח רע' ומחונך חסידי חש בדבר ומתרחק מכך{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י' עמוד קי.}}.
אדמו"ר הריי"צ התבטא שלימוד החסידות והעבודה שבלב כרוכים זה בזה, עד שהלומד ואינו עוסק בעבודה שבלב - אין לימודו לימוד, והעוסק בעבודה שבלב ואינו לומד חסידות כדבעי - אין עבודתו עבודה{{הערה|ספר השיחות ת"ש עמוד 27.}}.
אך הרבי הורה שבתקופתנו יש לתת דגש גם על לימוד לשם השכלה - בבחינת [[מוחין בעצם]] כהכנה לירושת ארץ ג' עמים ב[[גאולה]]{{הערה|ראה [[דבר מלכות לך לך]].}}.


==פעולת הלימוד==
==פעולת הלימוד==
[[קובץ:לימוד חסידות מקרב הגאולה.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] על גליון מכתבו של ראובן יוסף מאקאווסקי: '''צודק בכתבו שלימוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות ענין מיוחד בזה שמקרב הגאולה וביאת משיח - ככתוב בזוהר ובכמה מקומות'''{{ש}}'''אחד מן הטעמים בזה - כי המעלה אז שנגלה כבוד ה' (הנסתר עתה) וכן יתגלה תכלית ופנימיות בריאת העולם וכו', ולכן ההכנה לזה צריכה להיות גילוי פנימיות התורה שהיא ה"בלו פרינט"''' [= תכנית בניה] '''של כל העולם כדברי חכמינו זכרונם לברכה (בראשית רבה בתחילתו)''']]
על יסוד דברי הרב [[חיים ויטאל]], עורר הרבי פעמים רבות שהעדר לימוד החסידות מעכב את הגאולה, ואילו ההוספה בלימוד החסידות מבטלת מניעה זו ומזרזת את הגאולה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/19/7235 אגרות קודש חלק י"ט אגרת ז'רלה].}}, ועד שהתבטא שמצד האמת "היו צריכים לצאת לרחובות ולצעוק, געוואלד אידן! ישנה תורת החסידות, שהקב"ה רוצה שבני ישראל ילמדו כדי שמשיח יבוא"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/13 שיחת ליל ב' אייר תש"י].}}.
על יסוד דברי הרב [[חיים ויטאל]], עורר הרבי פעמים רבות שהעדר לימוד החסידות מעכב את הגאולה, ואילו ההוספה בלימוד החסידות מבטלת מניעה זו ומזרזת את הגאולה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/19/7235 אגרות קודש חלק י"ט אגרת ז'רלה].}}, ועד שהתבטא שמצד האמת "היו צריכים לצאת לרחובות ולצעוק, געוואלד אידן! ישנה תורת החסידות, שהקב"ה רוצה שבני ישראל ילמדו כדי שמשיח יבוא"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/13 שיחת ליל ב' אייר תש"י].}}.


הרבי אף הביא את דברי [[הגר"א]] כי העוסקים בלימוד פנימיות התורה "אין יצר הרע יכול להתגרות בהם"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/15/5653 אגרות קודש חלק ט"ו אגרת ה'תרנג].}}.
הרבי אף הביא את דברי [[הגר"א]] כי העוסקים בלימוד פנימיות התורה "אין יצר הרע יכול להתגרות בהם"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/15/5653 אגרות קודש חלק ט"ו אגרת ה'תרנג].}}.
===סגולות הלימוד===
[[קובץ:מאור עיניים מאור שבתורה.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאדם שביקש ברכה לניתוח שבעיניו: '''אזכיר [[ציון אדמו"ר הריי"צ|על הציון]]. מהנכון ביותר קביעות עתים ב[[תורת החסידות|מאור שבתורה]] (הנקראת אדם. [[לקוטי תורה]] במדבר יג, א), זוהי פנימיות התורה ([[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] חגיגה פרק א' סוף הלכה ז'), ומדה כנגד מדה – מתוסף במאור (עיניו) של אדם הלומד'''.]]
מי שיש לו בעיות רפואיות בעיניים, ההוספה ב'מאור שבתורה' מוסיף מידה כנגד מידה בבריאות מאור העיניים{{הערה|מענה קודש. נדפס במדור 'מבית המלכות' שבועון כפר חב"ד גליון 1860 עמוד 14.}}.
בשם [[אדמו"ר הזקן]] מובא שלימוד החסידות שמביא ל'הולדה' של [[אהבה ויראה]] הוא סגולה ל'הולדה' של זרעא חיא וקיימא, ועל יסוד כך כתב הרבי מספר פעמים לזוגות חשוכי ילדים שיוסיפו בלימוד החסידות כסגולה להיפקד בילדים{{הערה|אגרות קודש חלק ה' אגרת א'רמד ואגרת א'שפז. חלק ח' אגרת ב'תלו. חלק ז' אגרת א'תתקכ.}}.
==ראו גם==
*[[הפצת המעיינות]]
*[[תורת חסידות חב"ד]]
==לקריאה נוספת==
הרב [[נחום גרינוולד]], '''פעולות כ"ק אדמו"ר הרש"ב להתעוררות ללימוד החסידות בקרב חסידי חב"ד''', בתוך [[היכל הבעל שם טוב (גליון)|היכל הבעל שם טוב]] גליון מ' עמוד קצז ואילך


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*{{קישור התקשרות צאח|835|2909|613|לימוד חסידות – ביחיד וברבים|הרב מרדכי-מנשה לאופר}}
*[[הרבי הריי"צ]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15656&st=&pgnum=1&hilite= קונטרס לימוד החסידות]''' {{הב}}
*{{קישור התקשרות צאח|835|2909|613|לימוד חסידות – ביחיד וברבים|מרדכי מנשה לאופר}}
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/02/24-02-2019-18-14-25-המאור-שבתורה-גרסת-פרסום.pdf המאור שבתורה]''', מערכת אוצרות - אדר ראשון תשע"ט
*הרב יואל כהן, '''[https://toratchabad.com/לימוד-החסידות-הכרחי-חיוני-ומשפיע-בכל-התחומים-של-עבודת-ה לימוד החסידות הכרחי, חיוני ומשפיע בכל התחומים של עבודת ה']''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*'''מן המעיין''' פתגמים על לימוד החסידות מתוך שיחת השבוע: [http://www.lubavitch.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1545&CategoryID=541 935] {{*}} [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9177&CategoryID=1694 1352] {{*}} [http://www.lubavitch.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11063&CategoryID=1911 1485] {{*}} [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16886&CategoryID=2563 1770]
*'''[https://col.org.il/files/old/pics/inbox/2784387_1955792.pdf קונטרס נחיצות לימוד תורת החסידות]''', בעריכת הרב מרדכי בלוך, 'אוצר החסידות' ביתר עלית
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2017/09/20-09-2017-14-37-25-התמים-תשרי-התשעח.pdf לימוד החסידות בתומכי תמימים]''', מוסף התמים לשבועון בית משיח תשרי תשע"ח {{*}} '''[https://drive.google.com/file/d/1eo7uoaqBjc0KO_3R3arFbIy2myXdaBEf/view דרכי לימוד החסידות - חלק ראשון]''', מוסף התמים תשרי תשע"ז {{*}} '''[https://drive.google.com/file/d/1LqMYOL8fC6XMsN331rxIHSAoRMBxLKb8/view?usp=drive_open חלק שני]''', מוסף התמים שבט תשע"ז עמוד 60 {{*}} '''[https://drive.google.com/file/d/1FlXiMt5_yuZ-zieMjGTnCFpS0PzbJ2DW/view חלק שלישי]''', מוסף התמים י"א ניסן תשע"ז (עמוד 80)
*'''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/02/19-02-2024-19-26-18-מבוא-לחסידות.pdf פרקי מבוא לתלמידים המתחילים בלימוד החסידות]''' הרב שלום דובער וולף תשורה משמחת בר מצווה של הת' יוסף יצחק וולף י' אדר א' תשפ"ד
*הרב מנחם מענדל דברוסקין והרב אורי גמסון '''[https://sinun770.org/עם-מה-מתחילים-ללמוד-חסידות-i-חבד-ישר-לענ-2/ עם מה מתחילים ללמוד חסידות?]''' פודקאסט חב"ד ישר ולעניין {{וידאו}}
* הרב מנחם מענדל וועכטער '''[https://sinun770.org/ וקבל היהודים – איך לומדים חסידות]''' {{וידאו}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

גרסה אחרונה מ־22:13, 1 ביולי 2024

פאקסמיליא בכתב ידו של אדמו"ר הריי"צ בחתימת לוח היום יום: לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו, האיחול המקובל בפי רבותינו נשיאינו לראש השנה לחסידות י"ט כסלו

לימוד החסידות הינו הבסיס המעשי והרעיוני של חסידות חב"ד עליה השתית מייסד החסידות אדמו"ר הזקן את שיטתו - שינוי המידות שבלב באמצעות התבוננות והעמקה ברעיונות החסידות.

רבותינו נשיאינו הדריכו בחשיבות העקביות בלימוד, והורו על חובת לימוד החסידות בכל יום, והרחיבו על ההכרח בלימוד זה עבור כל יהודי בדורנו, גם עבור אלו שלא נמנים על חסידי חב"ד.

הכרח הלימוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

" טעמו וראו, שלימוד החסידות הוא בכלל דבר נעים... עליך לעסוק בלהט (דו דארפסט זיך קאכן") בלימוד החסידות! חיזרו על מאמר של הרבי (מוהרש"ב) נ"ע, וממורי חמי... – זהו הרבי שלכם! מדוע אינכם עסוקים בתורתו?! "

– שיחות קודש תשל"ה חלק א', עמוד 275

בדורות התנאים והאמוראים, פנימיות התורה עברה במסורה מדור לדור, רק לאנשים ראויים ששמרו על עצמם בקדושה ובטהרה, ורק לאחר שהיו בקיאים היטב בתורת הנגלה והיו למדנים מופלגים. אולם בעקבות ירידת הדורות, וההתקרבות לביאת המשיח קבע האריז"ל, כי המצב השתנה וכיום "בדורות אלו האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החכמה"[1].

עם השתלשלות הדורות, הוסיפו נשיאי החסידות והדגישו את החובה וההכרח בלימוד חלק זה בתורה.

מצוות תלמוד תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במספר מקומות[2] מביא הרבי את פסק ההלכה של אדמו"ר הזקן[3]: "אמרו חכמי האמת שכל נפש מישראל צריכה לבוא בגלגולים רבים עד שתקיים כל תרי"ג מצוות במעשה, דיבור ומחשבה . . וכל מי שיכול להשיג ולידע הרבה ונתעצל ולא השיג וידע, אלא מעט, צריך לבוא בגלגול, עד שישיג ויידע כל מה שאפשר לנשמתו להשיג מידיעת התורה, הן בפשטי ההלכות, הן ברמזין ודרשות וסודות, כי כל מה שנשמתו יכולה להשיג מידיעת התורה זהו תיקון שלימותה, ואי אפשר לה להתתקן להשתלם בצרור החיים את ה' במקורה אשר חוצבה משם בלתי ידיעה זו. ולכן אמרו חכמים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, כדי שלא יצטרך לבא בגלגול לעולם הזה". וכידוע, שגם גדולי המתנגדים סמכו את ידיהם על פסקיו של אדמו"ר הזקן, בהלכות תלמוד תורה[4], ומכך רואים שגם הם הסכימו עם דבריו שישנו הכרח בלימוד פנימיות התורה, עד כדי כך שמי שלא למד חסידות, יצטרך לבוא שוב בגלגול בעולם הזה.

אף שבקרב רבים השתרשה הדעה המוטעית שלימוד פנימיות התורה ותורת החסידות שייך רק לחסידים, גם גדולי בעלי המוסר וראשי המתנגדים הביעו את דעתם בצורה מפורשת כי לימוד פנימיות התורה הוא מוכרח, ובכמה הזדמנויות הביא הרבי את דברי הגר"א כי מי שהיה יכול להשיג סודות התורה והוא לא השתדל להשיגן, נידון בדינים קשים[5].

עיקר מעלת האדם היא עיסוקו בענייני השכל והחכמה, ובעיקר בחכמה האלקית שהיא חכמת התורה, ובה גופא בפנימית התורה העוסקת בהשגה אלוקית שהיא עיקר השלמות והמעלה של מין האדם[6][7].

כמו כן, פנימיות התורה עוסקת בעניינים הרוחניים ועל ידי הלימוד מתעדן האדם ויוצא מחומריות. בנוסף לכך, היא גם מביאה ומעוררת את רגש האהבה והיראה לאלוקים[6].

כמענה על טענות המנגדים ללימוד החסידות, שבאם הדבר מוכרח מדוע בדורות הקודמים היה הדבר אסור, וכיצד ייתכן שיש צורך בלימוד שכל מציאותו הוא שלילת והעדר מציאות האדם (ביטול), השיב הרבי[8] במשל ממחלה ממארת, שהדרך להילחם בה הוא דווקא באמצעות שלילה והעדר של האבר המיותר, ובשביל זה משתמשים באמצעים חדישים שלא היו ידועים וזמינים בעבר, ואף אחד לא יטען שהוא לא רוצה להשתמש בתרופות וטיפולים אלו כיון שפעם לא היו עושים זאת, או מכיון שזה קשור עם הריסת הגוף.

אנשים נשים וטף[עריכה | עריכת קוד מקור]

מענה הרבי על לימוד חסידות לנשים ובנות: אודות לימוד תורת החסידות על ידי נשים ובנות - כיון שזהו לימוד המסביר אופן עבודת השם ומביא לאהבתו ויראתו הרי כל המחויב בעבודת השם שייך ללימוד זה

הרבי עורר ריבוי פעמים על כך שלימוד החסידות נוגע לא רק לאנשים, אלא אפילו לנשים, בנות, וילדים קטנים ועד לילדים בגיל הרך, באופן המתאים להבנתם.

הרבי השווה את הטענה שלימוד החסידות שייך למבוגרים בלבד לטענת פרעה שאמר: "לכו נא הגברים ועבדו את השם", והוסיף שהתשובה על כך נמצאת כבר בדברי משה רבינו שדווקא "בבנינו ובבנותינו נלך", היות ועבודת השם שייכת לכל יהודי ויהודי[9].

זמן הלימוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר המהר"ש התבטא[10], כי לא מתאים לחסיד שלא ללמוד כל יום פרק תניא, ובמקום אחר אמר, שרבע השעה שאדם לומד חסידות במשך היום, צריכים להתפשט על משך היום כולו ולהפוך אותו ליום חסידי[11], אך כמובן שאין הכוונה להגביל את זמן לימוד החסידות למשך רבע שעה בלבד, אלא שזהו הזמן הנדרש בשביל לפעול בעולם, ולצורך ההתקשרות והדביקות בהקב"ה, על האדם להקדיש זמן רב יותר ללימוד החסידות[12].

בקונטרס עץ חיים[13] כותב אדמו"ר הרש"ב, שיושבי אוהל שעסוקים כל היום בלימוד התורה, צריכים להקדיש שליש מזמנם ללימוד תורת החסידות.

בתחילת לוח 'היום יום'[14] קבע הרבי ציטוט מתוך כתביו של אדמו"ר הריי"צ, שחסידים מחויבים בלימוד חסידות: "סתם חסידים - יום שני, יום חמישי ויום השבת, תמימים - שעה אחת בכל יום", והלימוד של ימי השבוע הכרחי במשך השבוע עוד יותר מאשר בשבת כדי להעלות את האדם מהעיסוק היום-יומי בעניני גשמיות, אף שהלימוד עצמו קצר יותר בזמן[15].

בשבתות, יש ללמוד את 'הפרשה החסידית'[16], המאמרים בתורה אור ולקוטי תורה השייכים לפרשה[17].

בכל יום עצמו, זמן הלימוד העיקרי הוא בבוקר קודם התפילה, בהתאם להלכה שנקבעה בשולחן ערוך להתבונן בגדולת ה' כהכנה לתפילה[18], וההתבוננות המתאימה לזה ביותר היא לימוד החסידות[19].

לפני התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

את שיעור התניא היומי יש לומר לפני התפילה[20]. בפרק מ"א בתניא, מביא אדמו"ר הזקן כי יש להתבונן ביראת ה' וגדולתו קודם הנחת התפילין והתפילה. בעקבות כך עורר הרבי רבות על לימוד והתבוננות בפרק מ"א קודם הנחת התפילין בכל יום[21].

מנהג חסידי חב"ד הינו ללמוד כל יום קודם התפילה (לפני אמירת הריני מקבל) פרק תניא או שניים, על פי סדר התניא. רבותינו נשיאינו עוררו רבות על לימוד זה[22]. הרבי הריי"צ אמר, כי לימוד פרק תניא כל יום לפני התפילה הוא סגולה לברכה והצלחה לאדם, לבניו ולבני בניו עד סוף כל הדורות[23].

הרבי פירט כמה סיבות למעלה שבלימוד דווקא לפני התפילה. עניינה של עבודת התפילה הוא לגלות את הנפש האלוקית ולתקן את הנפש הבהמית על ידי גילוי האור האלוקי שמקרינה וממשיכ הנפש האאלוקית, וזה נעשה דווקא על ידי פנימיות התורה שאין בה מחלוקת. לכן[24] גם תקנו את לימוד פרק "איזהו מקומן" לפני התפילה - כיוון שאין בו מחלוקת[25].

ביחידות עם האדמו"ר מתולדות אהרון רבי אברהם יצחק קאהן, דיבר איתו הרבי באריכות על ההכרחיות בקביעת זמן קבוע בכל יום, ולכלול זמן קבוע שכזה בסדר היום בישיבות - ללימוד והתבוננות בחסידות קודם התפילה.

חומר הלימוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

לצד הלימוד במקום שליבו חפץ, צריכה להיות קביעות בלימוד עניני חסידות למגרס[26], וכן לימוד תורת החסידות של נשיא הדור[27].

כיון שבדורנו ישנו קושי להוציא הוראות בפועל מלימוד עיוני-שכלי בלבד, יש לתת דגש על לימוד מאמרי עבודה - בבחינת מוחין השייכים למידות[28], מאידך יש לתת דגש גם על לימוד לשם השכלה - בבחינת מוחין בעצם כהכנה לירושת ארץ ג' עמים בגאולה[29].

לימוד תורת הנשיא[עריכה | עריכת קוד מקור]

מצד המעלה והחשיבות בהתקשרות לרבי, יש מעלה בלימוד החסידות של נשיא הדור דווקא[30].

הרבי הורה במפורש שאצל תלמידי תומכי תמימים ואחות התמימים הסדר הקבוע של לימוד החסידות יכלול דווקא מתורתו של הנשיא[31].

מעלה נוספת בלימוד זה, הוא מכיון שכל דור יש את הדגש המיוחד שלו, ולימוד החסידות של נשיא הדור הזה, הוא לימוד החסידות השייך ונצרך ביותר עבור אנשי הדור[32].

אופן הלימוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

סדר הלימוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

הדבר הראשון בלימוד החסידות הוא ידיעת סדר ההשתלשלות כפי שמבואר בשער היחוד של אדמו"ר האמצעי[33].

המתחילים בלימוד החסידות, ילמדו בספר התניא את אגרת התשובה, לאחר מכן שער היחוד והאמונה, לקוטי אמרים אגרות הקודש וקונטרס אחרון[34]. הרבי גם ציין כראשית הלימוד את קונטרס ומעיין.

מי שכבר רכש ידיעות בתורת החסידות, לומד את התניא לפי הסדר שנדפס.

בכל ענין שלומדים, יש להתחיל בלימוד ההקדמה, המהווה אף היא חלק מהענין[35].

צורת הלימוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

לכל הפחות פעם או פעמיים בשבוע צריך להיות הלימוד 'בחבורה'[36].

בכל נושא שלומדים בפעם הראשונה, יש להבין קודם כל את כללות הענין ומהלך הביאור ברמת הפשט, ורק לאחר שחוזרים ולומדים מספר פעמים בצורה זו, ניתן להעמיק ולדייק בפרטי הביאור[37].

עיקר לימוד החסידות הוא בהעמקה ובעיון, ולהבין זאת כמו ענין בנגלה, עד שיוכל להסביר את הדברים במילים שלו[38], ואפילו לחדש בהם[39]. אל לאדם לסמוך על הדברים שהם אמת, אלא עליו להתייגע להבין זאת בשכלו שלו ואם אינו מבין - עליו לדפוק על הדלת ולבקש שיסבירו לו[40].

הלימוד צריך להיות בדיבור בפה, ולא במחשבה ובאמצעות הבטה בעיניים בלבד, ובכוחו של לימוד באופן כזה לגרום לבהירות בלימוד ולהסרת קושיות העולות[41].

בלימוד רצוף במשך זמן ארוך, יש לעצור כעבור שעה למשך חמש-עשר דקות לנוח, ולחשוב אודות כללות הענין שלמדו[42].

התבוננות בלימוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

מענה הרבי על ההשפעה של לימוד החסידות לפרנסה בהרחבה: קבלתי מכתב ממנו והזכרתיו על הציון. והלוואי היה נותן - מאז - מזמנו ללימוד החסידות, שאז לא היה מוכרח להשקיע כל זמנו בעסקים

ההתבוננות בענינים הנלמדים בתורת החסידות, הינה חלק בלתי נפרד מהלימוד עצמו.

מטרה אחת בהתבוננות, היא כהכנה לתפילה, וענין זה נוגע לכל אחת משלושת התפילות במשך היום[12], שצריך להתבונן לפני התחלת התפילה בעניני חסידות, כפי שנפסק בשולחן ערוך[43] שקודם התפילה יש להתבונן בגדלות ה' ושפלות האדם, והתבוננות זו היא עיקר הסיבה ללימוד החסידות, כמו שנאמר בפסוק "דע את אלקי אביך ועבדהו בלבב שלם", שידיעת אלוקות כפי שהתבארה בתורת החסידות, היא לצורך ה"ועבדהו בלבב שלם"[12].

חזרה על הלימוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחרי לימוד כל פרק יש לחזור עליו פעם ושתיים עד שנעשים לבקיאים בפרק, ורק לאחר מכן להמשיך בלימוד, ולאחר מכן בסיום לימוד המאמר כולו יש לחזור על המאמר כולו מספר פעמים עד שנקודת ההשכלה של המאמר נקלטת היטב בהבנה[44].

אדמו"ר המהר"ש הורה לחסידיו לחזור על כל מאמר ארבעים פעמים, היות ובצורה כזו המאמר חודש במחשבתו וזכרונו ובכל מקום שהולך חושב על המאמר, ואפילו ה'גדילה' והצמיחה הגשמית של הגוף נעשית מתוך שריה בדברי החסידות[45].

אדמו"ר הרש"ב התבטא שעדיף ללמוד מאמר אחד שלושים פעמים מאשר ללמוד שלושים מאמרים שונים, היות שדווקא בחזרה מרובה על אותו ענין שלומדים החסידות משנה את האדם, וזו תכלית הלימוד[46].

ביטוי הלימוד במעשה בפועל[עריכה | עריכת קוד מקור]

כל ענינה של החסידות הוא לשנות את טבע מידותיו של האדם, על ידי הורדת הלימוד העיוני לעבודה שבלב[47].

רבותינו נשיאינו הזהירו רבות מלימוד לשם 'השכלה בלבד'[48], והמשילו את מי שעוסק בלימוד בלי 'עבודה' לעשיר הפורט את רכושו למטבעות מזוייפות[49] והעושה כך מכניס צלם בהיכל ומבזה את החסידות[50] ונוח לו שלא נברא[51], ואמרו שללימוד מסוג זה יש 'ריח רע' ומחונך חסידי חש בדבר ומתרחק מכך[52].

אדמו"ר הריי"צ התבטא שלימוד החסידות והעבודה שבלב כרוכים זה בזה, עד שהלומד ואינו עוסק בעבודה שבלב - אין לימודו לימוד, והעוסק בעבודה שבלב ואינו לומד חסידות כדבעי - אין עבודתו עבודה[53].

אך הרבי הורה שבתקופתנו יש לתת דגש גם על לימוד לשם השכלה - בבחינת מוחין בעצם כהכנה לירושת ארץ ג' עמים בגאולה[54].

פעולת הלימוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

מענה הרבי על גליון מכתבו של ראובן יוסף מאקאווסקי: צודק בכתבו שלימוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות ענין מיוחד בזה שמקרב הגאולה וביאת משיח - ככתוב בזוהר ובכמה מקומות
אחד מן הטעמים בזה - כי המעלה אז שנגלה כבוד ה' (הנסתר עתה) וכן יתגלה תכלית ופנימיות בריאת העולם וכו', ולכן ההכנה לזה צריכה להיות גילוי פנימיות התורה שהיא ה"בלו פרינט" [= תכנית בניה] של כל העולם כדברי חכמינו זכרונם לברכה (בראשית רבה בתחילתו)

על יסוד דברי הרב חיים ויטאל, עורר הרבי פעמים רבות שהעדר לימוד החסידות מעכב את הגאולה, ואילו ההוספה בלימוד החסידות מבטלת מניעה זו ומזרזת את הגאולה[55], ועד שהתבטא שמצד האמת "היו צריכים לצאת לרחובות ולצעוק, געוואלד אידן! ישנה תורת החסידות, שהקב"ה רוצה שבני ישראל ילמדו כדי שמשיח יבוא"[56].

הרבי אף הביא את דברי הגר"א כי העוסקים בלימוד פנימיות התורה "אין יצר הרע יכול להתגרות בהם"[57].

סגולות הלימוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

מענה הרבי לאדם שביקש ברכה לניתוח שבעיניו: אזכיר על הציון. מהנכון ביותר קביעות עתים במאור שבתורה (הנקראת אדם. לקוטי תורה במדבר יג, א), זוהי פנימיות התורה (ירושלמי חגיגה פרק א' סוף הלכה ז'), ומדה כנגד מדה – מתוסף במאור (עיניו) של אדם הלומד.

מי שיש לו בעיות רפואיות בעיניים, ההוספה ב'מאור שבתורה' מוסיף מידה כנגד מידה בבריאות מאור העיניים[58].

בשם אדמו"ר הזקן מובא שלימוד החסידות שמביא ל'הולדה' של אהבה ויראה הוא סגולה ל'הולדה' של זרעא חיא וקיימא, ועל יסוד כך כתב הרבי מספר פעמים לזוגות חשוכי ילדים שיוסיפו בלימוד החסידות כסגולה להיפקד בילדים[59].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב נחום גרינוולד, פעולות כ"ק אדמו"ר הרש"ב להתעוררות ללימוד החסידות בקרב חסידי חב"ד, בתוך היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד קצז ואילך

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ הובא בתניא אגה"ק סכ"ו (קמב, ב)
  2. ↑ ראו לדוגמא התוועדויות תשמ"ו חלק ב', עמוד 782
  3. ↑ הלכות תלמוד תורה פרק א' הלכה ד'.
  4. ↑ קודם שנודע להם זהות המחבר
  5. ↑ אגרות קודש חלק ט"ו אגרת ה'תרנג
  6. ↑ 6.0 6.1 קונטרס ומעיין מאמר א פרק ג'
  7. ↑ ראה הקדמת הרמב"ם למשניות פסקה המתחילה 'ואני אבארם לך'.
  8. ↑ לקוטי שיחות חלא א' עמוד 150
  9. ↑ אגרות קודש חלק ב' אגרת שנח
  10. ↑ ספר השיחות ה'ש"ת (בתרגום ללשון הקודש) עמוד קמה
  11. ↑ ספר השיחות תרצ"ט עמוד 339. נתבאר בשיחת שבת פרשת האזינו תשל"ב
  12. ↑ 12.0 12.1 12.2 שיחת שבת פרשת האזינו תשל"ב.
  13. ↑ פרק כ"ה
  14. ↑ כ"א כסלו
  15. ↑ אגרות קודש חלק ו' עמוד קמד, וחלק ט"ו עמוד צז
  16. ↑ 'א חסידשע פרשה'
  17. ↑ שיחת ש"פ וישב תשט"ו, ושיחת ש"פ ויקהל תשכ"ה ועוד. וראה גם שיחת ש"פ חיי שרה ה'תשנ"ב בסיומה ("ההחלטה טובה ללמוד את כל ספר תורה אור ולקוטי תורה כל חלקיהם עם סיומם"), ובשיחת ש"פ לך לך ה'תשמ"ט הערה 29 ("המנהג ללמוד אותה (עכ"פ בשטחיות) עם בני משפחתם, גם עם ילדים בגיל בר מצוה (או גם פחות מזה)")
  18. ↑ אורח חיים סימן צ"ח בתחילתו: "יחשוב קודם התפלה מרוממות הא-ל יתעלה ובשפלות האדם ויסיר כל תענוגי האדם מלבו"
  19. ↑ אגרות קודש חלק י' עמוד נט ועמוד שצה. ועוד.
  20. ↑ שיחות קודש קודם הנשיאות. כך נהג הרבי בעצמו
  21. ↑ אגרות קודש חי"ז עמוד קי"א, ועוד.
  22. ↑ תורת מנחם תשמ"ט ח"ג עמוד 68 ו-75, תש"נ ח"ב עמוד 161, ועוד
  23. ↑ שיחת חג הפורים תרצ"ו.
  24. ↑ שולחן ערוך סימן נ'
  25. ↑ תורת מנחם חלק ט"ז עמוד 312, 314.
  26. ↑ אגרות קודש חלק ד' עמוד צה ועמוד קנח. חלק ה' עמוד קלב.
  27. ↑ אגרות קודש חלק ג' עמוד רבי ואילך, שיחת כ"ף אב תש"י, ועוד.
  28. ↑ אגרות קודש חלק י' עמוד פב. לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 353. "ידוע בכמה מקומות בשיחות כ"ק רבותינו הקדושים, שעיקר הלימוד ובפרט לימוד דא"ח הוא ענין העבודה" אגרות קודש כרך ו' עמוד שנה.
  29. ↑ ראה דבר מלכות לך לך.
  30. ↑ אדמו"ר הריי"צ - היום יום כ"ד סיון. מכתב הרבי מראש חודש אדר תש"י. אגרות קודש ח"ב עמ' רמא. שיחת שבת פרשת ראה תשי"ג.
  31. ↑ ממכתב י"ד כסלו ה'תש"י. מכתב לרב שלמה חיים קסלמן, ז' שבט תשי"ד, אגרות קודש חלק ח' עמוד קנג אגרת ב'שצד.
  32. ↑ ראו בהרחבה ההתקשרות בין המלך והעם, פרק 'לימוד תורת המלך' עמוד 20.
  33. ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תד.
  34. ↑ אגרות קודש חלק יז עמוד מו.
  35. ↑ לקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 519.
  36. ↑ שיחת יום שמח"ת ה'תשט"ו.
  37. ↑ אגרות קודש חלק ח' עמוד סד ועמוד רעט, חלק ג' עמוד צז, חלק י"ג עמוד שנ.
  38. ↑ לקוטי שיחות חלק כז עמוד 24.
  39. ↑ שיחת ט"ו שבט תשמ"ח, חג השבועות ושבת פרשת נשא ה'תנש"א, ועוד. אך יש להיזהר מלימוד שכל מטרתו הוא בשביל לחדש, כפתגם החסידי על "חידושיכם ומועדיכם שנאה נפשי", לקוטי דיבורים חלק א' עמוד 254.
  40. ↑ מאמר והיה מדי חדש תשד"מ, שיחת שבת פרשת פקודי תשמ"ט.
  41. ↑ אגרות קודש חלק ד' עמוד קיח. ספר המאמרים מלוקט חלק ג' עמוד קצה.
  42. ↑ אגרות קודש חלק ד' עמוד קיח.
  43. ↑ אורח חיים סימן צ"ח סעיף א'. ענין התבוננות זו התבאר גם בתורת מנחם חלק נ"א עמוד 227.
  44. ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י' עמוד שעט.
  45. ↑ מפי השמועה. שבועון כפר חב"ד גליון 693.
  46. ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמוד קעט.
  47. ↑ ליקוטי דיבורים חלק א' עמוד נו.
  48. ↑ ראו בהרחבה 'אוצר פתגמי חב"ד' חלק ב' עמוד 320 ואילך.
  49. ↑ ספר השיחות ת"ש עמוד 165.
  50. ↑ ספר השיחות תרפ"ח עמוד 16.
  51. ↑ זכרון לבני ישראל עמוד סה.
  52. ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י' עמוד קי.
  53. ↑ ספר השיחות ת"ש עמוד 27.
  54. ↑ ראה דבר מלכות לך לך.
  55. ↑ אגרות קודש חלק י"ט אגרת ז'רלה.
  56. ↑ שיחת ליל ב' אייר תש"י.
  57. ↑ אגרות קודש חלק ט"ו אגרת ה'תרנג.
  58. ↑ מענה קודש. נדפס במדור 'מבית המלכות' שבועון כפר חב"ד גליון 1860 עמוד 14.
  59. ↑ אגרות קודש חלק ה' אגרת א'רמד ואגרת א'שפז. חלק ח' אגרת ב'תלו. חלק ז' אגרת א'תתקכ.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=לימוד_החסידות&oldid=698589"