צדקה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
 
(59 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:חלוקת מטבעות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] [[חלוקת מטבעות|מחלק מטבעות]] לילדים בעת כניסתו ל[[תפילת מוסף]] ב[[ראש חודש]], על מנת שיתנו אותם בתוך [[קופת צדקה]]]]
[[קובץ:צדקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעניק מטבעות צדקה לילדים]]
[[קובץ:צדקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעניק מטבעות צדקה לילדים]]
'''מצוות צדקה''' היא [[מצות עשה]] מן ה[[תורה]], ומהותה - לתת צדקה לעני (לעני נחשב כל מי שיש לו פחות ממאתיים זוז).  
'''מצוות צדקה''' היא [[מצות עשה]] מן ה[[תורה]], לתת צדקה ל[[עני]] בכל פעם שיבקש ובנוסף לתרום ולגמול חסד עם כל נצרך. מצוה זו הינה מהחשובות והבסיסיות ביהדות, שבתורה ובדברי [[חז"ל]] הפליאו במעלתה ובחשיבותה.
 
בדורנו, העמיד [[הרבי]] את מצות הצדקה במרכז כל אירוע ובכל הזדמנות, כאשר ייסד את [[מבצע צדקה]], וכן בעצמו [[חלוקת מטבעות|חילק מטבעות לצדקה]] ל[[ילדים]] בהזדמנויות רבות ולמבוגרים במסגרת [[חלוקת הדולרים]] המפורסמת. הרבי עורר במיוחד על חשיבותה ל[[הבאת הגאולה]], כדברי חז"ל שמצות הצדקה מקרבת את הגאולה.


== תוכן המצווה ==
== תוכן המצווה ==
שיעור המצווה, הוא לתת לכל הפחות מעשר מכספו של האדם למטרות צדקה וחסד{{הערה|כאשר האדם מרוויח את כספו מנדל"ן וכדומה, ולא ממשכורת חודשית, ההלכה היא שהאדם צריך לתת ראשית כל מעשר מהערך הכספי של הנכס, ולאחר מכן הוא צריך לתת מעשר על הרווחים בלבד.}}, והמהדר נותן חומש{{הערה|עשרים אחוז.}}.
שיעור המצווה, הוא לתת לכל הפחות מעשר מכספו של האדם למטרות צדקה וחסד{{הערה|כאשר האדם מרוויח את כספו מנדל"ן וכדומה, ולא ממשכורת חודשית, ההלכה היא שהאדם צריך לתת ראשית כל מעשר מהערך הכספי של הנכס, ולאחר מכן הוא צריך לתת מעשר על הרווחים בלבד.}}, והמהדר נותן חומש - עשרים אחוז.


[[רבינו הזקן]] כותב{{הערה|1=[[לקוטי אמרים - פרק ל"ד]]}} שגם שאר היום כולו שעוסק במשא ומתן נהיה מכון לשבתו יתברך בנתינת הצדקה שנותן מיגיעו, מכיון שמצוות צדקה שהיא מ[[מדות]]יו של [[הקב"ה]] מה הוא רחום וכו', וכמו שאיתא בתיקונים [[חסד]] דרועא ימינא.
[[רבינו הזקן]] כותב{{הערה|1=[[לקוטי אמרים - פרק ל"ד]]}} שגם שאר היום כולו שעוסק במשא ומתן נהיה מכון לשבתו יתברך בנתינת הצדקה שנותן מיגיעו, מכיון שמצוות צדקה שהיא ממדותיו של [[הקב"ה]] מה הוא רחום וכו', וכמו שאיתא בתיקונים [[חסד]] דרועא ימינא.


על אף שאינו נותן אלא חומש, מסביר [[אדמו"ר הזקן]] כי החומש מעלה עמו כל הארבע ידות לה', להיות מכון לשבתו יתברך, וכמאמר רז"ל שמצות צדקה שקולה כנגד כל ה[[קרבנות]], ובקרבנות היה כל החי עולה לה' על ידי [[בהמה]] אחת, וכל ה[[צומח]] על ידי עשרון סלת אחד בלול בשמן כו'.
על אף שאינו נותן אלא חומש, מסביר [[אדמו"ר הזקן]] כי החומש מעלה עמו כל הארבע ידות לה', להיות מכון לשבתו יתברך, וכמאמר רז"ל שמצות צדקה שקולה כנגד כל ה[[קרבנות]], ובקרבנות היה כל החי עולה לה' על ידי [[בהמה]] אחת, וכל ה[[צומח]] על ידי עשרון סלת אחד בלול בשמן כו'.


== מקרבת את הגאולה ==
על אף שמלכתחילה המצווה אינה שייכת לנשים{{הערה|מצד זה שעל פי הלכה כל רכושם שייך לבעל.}}, הרבי מדגיש{{הערה|שיחת ח"י אלול תשכ"ב. נדפס בהוספות ללקוטי שיחות חלק ט' עמוד 346.}} שהמצווה שייכת להם אף יותר מאשר לגברים.
חז"ל אמרו כי "גדולה צדקה שמקרבת את ה[[גאולה]]". [[הרבי]] עורר על כך רבות וביקש שבשעת מתן הצדקה, לחשוב על המאמר חז"ל הנ"ל. המנהג של [[חלוקת הדולרים]] על ידי [[הרבי]] מדי יום ראשון, נועד, בעצם, עבור נתינת הדולר או תמורתו לצדקה. וזאת כדי שמספר גדול של יהודים יקיים את מצוות הצדקה, מה שיגרום למהר את ה[[גאולה]] השלימה{{מקור}}.  
 
הרמב"ם מונה שמונה מדרגות במעלת הצדקה{{הערה|הלכות מתנות עניים י, ז.}}, והרמה הגבוהה ביותר היא דווקא שלא לתת צדקה לאדם, אלא לסייע לו שיעמוד על רגליו בכוחות עצמו, כגון לתת לו הלוואה שיוכל לשלוח ידו בעסקים או למצוא לו עבודה מכובדת שתפרנס אותו בהרחבה{{הערה|1=[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5784369/jewish/Providing-Ligmol.htm לגמול - הנתינה הגדולה ביותר], מתוך הספר אנשי המילה {{בית חבד}} (אנגלית).}}.
 
===עבודת הצדקה===
{{עריכה|פסקה=כן}}
על הפסוק "ויקחו לי תרומה" כותב רש"י "לי לשמי", שנתינת הצדקה למשכן צריכה להיות לשם שמים ולא בשביל פניה אישית. והרבי שואל{{הערה|שערי צדקה עמ' קט.}}, מדוע כתוב "ויקחו" צריך לכאורה להיות כתוב ויתנו?
 
עונה על כך הרבי שה' קבע בעולם שהעני יקבל את צרכיו דרך העשיר על מנת שיהיה צדקה וחסד בעולם ולכן 'העני' צריך לקבל את הצדקה עם כוונה שכעת הוא עושה את רצון ה' בקבלה של הצדקה מהעשיר כי כך ה' רוצה לשלוח לו את כספו.
 
אדמו"ר הזקן{{הערה|תו"א סג, ב.}} מסביר את הבקשה בשמונה עשרה "מלך אוהב צדקה ומשפט" שכדי למנוע מהחיצונים לקבל יניקה מהמותרות זה ע"י שהאדם עושה משפט מה הוא צריך כדי להתקיים ואת השאר הוא נותן לצדקה ה' עושה משפט על הקליפות שלא יקבלו חיות מהמותרות.
 
אדמו"ר הזקן מסביר{{הערה|תניא אגה"ק ס"ט.}} שעיקר העבודה בדורות הללו של עקבות משיחא היא עבודת הצדקה. ז"א שהיו דורות נעלים שהיו כנגד הראש כמו התנאים והאמוראים ולכן עיקר עסקם היה בתורה אך בדורות האחרונים והנמוכים שכנגד הרגליים העבודה היא במעשה ובפרט בנתינת צדקה.
 
==אצל הרבי==
בשנת תשל"ו החל הרבי במנהגו בקודש לחלק מטבעות לצדקה{{הערה|ההנהגה החלה כבר בשנת תשל"ה אבל באופן מועט}}. נתינת המטבע לצדקה החלה בהזדמנויות שונות כדלהלן: בכניסתו ב[[בוקר]] כשעבר דרך הלובי של קומת הכניסה, נתן לילדים מטבעות לצדקה כדי שיניחו בקופת הצדקה. בסיום החלוקה הזו נהג הרבי לשים בעצמו כמה מטבעות בקופת הצדקה, והקפיד שכל הילדים הנוכחים במקום יקבלו מטבע לצדקה. מסופר שפעם נתן הרבי מטבעות לצדקה לילד כדי שיניח בקופת הצדקה, והילד לא היה מספיק גבוה כדי שישים בקופה והרבי הרים את הילד כדי שיוכל להניח את המטבע בקופה.
כמו כן, ביציאתו מחדרו בדרכו ל'[[אוהל (אדמו"ר הריי"צ)|אוהל]] נהג [[הרבי]] לפני כניסתו למכונית לחלק [[מטבעות לצדקה]] לילדים שעמדו. לפעמים סימן הרבי לילדים שעמדו מרחוק - שיתקרבו כדי לקבל מידו הק' מטבע לצדקה, והקפיד לחלק לילדים לפני גיל [[בר מצווה]] ובהזדמנויות שאל ילדים שעמדו האם הם לפני ה[[בר מצווה]].
 
בחודש אלול [[תשמ"ג]], עם התרבות מס' הילדים הממתינים לקבל לקבל מטבע מידו הק' של [[הרבי]] חל שינוי מסוים בהנהגת הק'. מדי בוקר, כאשר הגיע ל[[בית חיינו]] לא חילק מהמטבעות שהיו בכיסו אלא נכנס תחילה לחדרו וכעבור רגע יצא מהחדר כשבידו שקית עם מטבעות של 'ניקל' (=חמישה סנטים), וחילק מטבעות. {{הערה|ולהעיר שבשלהי אותו חודש ביאר הרבי בשיחת קודש מיוחדת את מעלת חינוך הילדים לנתינת מטבעות לצדקה}}
ביום ראשון א' דראש חודש אדר [[תשמ"ז]], עבר במעמד חלוקת השטרות ל[[צדקה]] הגה"ח הרב [[משה וובר]], שאשתו שהתה אז בקשר לטיפול רפואי וביקש ברכה. הרבי שאל אותו האם יש לה קופת צדקה וענה שיש לה ב[[ארץ הקודש|ארה"ק]]. הרבי הגיב: {{ציטוטון|אני מדבר על כך מקירות ליבי}}.  למחרת ביום שני [[א' אדר]] {{הערה|ע"פ הוראה של הרבי}} התקיימה חלוקת הצדקה המיוחדת לילדים, לפני [[הרבי]] עברו אלפי ילדים וילדות וכן אמהות עם תינוקות, כשבידהם [[קופת צדקה]] אישית ו[[הרבי]] נתן בידו הק' לכל אחד מטבע של חמש סנט, כדי שישים בקופת הצדקה שלו.
 
=== עשר בשביל שתתעשר ===
בנוגע לצדקה אומרים חז"ל: "עשר בשביל שתתעשר". הרבי מייעץ לפונים אליו בענין פרנסה שנחלשה וכדו', להרבות בצדקה. לאחד שכתב לרבי בשנת [[תשי"ז]] בענין הפרנסה שאינה במיטבה, כותב לו הרבי שירבה בצדקה מתוך בטחון שזה יביא את הברכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15897&hilite=d7a95085-ee1a-499c-97e1-17de56113066&st=%u05ea%u05e4%u05d9%u05dc%u05d9%u05df אגרות קודש מתורגמות ב' עמ' 405 (437)]}}. לאחד מהאדמו"רים שפנה אליו בעצה לכלל ישראל לחיזוק מצב הפרנסה שנחלש, מייעץ הרבי להתחזק בלימוד התורה ובצדקה.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1370 פנינים מחלוקת הדולרים 7, 49:50-51:50]}}
 
=== מקרבת את הגאולה ===
חז"ל אמרו{{הערה|שם=בב}} כי "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה". הרבי עורר על כך רבות וביקש שבשעת מתן הצדקה, לחשוב על המאמר חז"ל הנ"ל. המנהג של [[חלוקת הדולרים]] על ידי [[הרבי]] מדי יום ראשון, נועד, בעצם, עבור נתינת הדולר או תמורתו לצדקה. וזאת כדי שמספר גדול של יהודים יקיים את מצוות הצדקה, מה שיגרום למהר את ה[[גאולה]] השלימה{{מקור}}.  


כן התבטא גם הרבי בפירוש. ב[[י' שבט]] [[תשמ"ז]] אמר [[הרבי]]: כעת יחלקו דולרים, וכאמור כמה פעמים, שכאן אינו נוגע הכמות אלא לתת זו לצדקה וזה יקרב את ה[[גאולה]], גדולה צדקה שמקרבת את ה[[גאולה]] כפשוטה, [[גאולה]] השלימה והאמיתית על ידי [[משיח]] צדקנו.
כן התבטא גם הרבי בפירוש. ב[[י' שבט]] [[תשמ"ז]] אמר הרבי: כעת יחלקו דולרים, וכאמור כמה פעמים, שכאן אינו נוגע הכמות אלא לתת זו לצדקה וזה יקרב את ה[[גאולה]], גדולה צדקה שמקרבת את ה[[גאולה]] כפשוטה, גאולה השלימה והאמיתית על ידי משיח צדקנו.


כמו כן הורה הרבי כי על כל אחד הנוסע לדרך, לקחת עמו - מלבד ספר ה[[חת"ת]] גם קופת צדקה, לשמירה בדרך ולתת צדקה במקום היעד ובזכות זה לא ינזכו בדרך, שהרי "שלוחי מצווה אינם ניזוקים".
==לקיחת הלואה לצורך נתינת צדקה==
ב[[ירושלמי]]{{מקור|מסכת?}} פ"ו ה"ה ישנה מחלוקת האם הגבאי צריך ללוות מעות לתת ל[[עני]], כאשר אין מעות בקופה של צדקה. הרבי אומר בשם הגאון רבי [[יוסף רוזין]] מרוגוטשוב, כי טעמו של מי שסובר שלא צריך ללוות מעות לצורך כך, הוא מפני שהוא סובר שהדבר אינו הגון, מכיון שבאופן שהמצווה כבר נתקיימה לפני נתינת הצדקה, וכגון באופן זה שבשעת נתינת הצדקה מצד הנותן כבר קיבל העני את מעותיו, באופן כזה אין מתקיימת המצווה, וכהלכה הפסוקה {{ציטוטון|האומר שיביא קרבן לזמן פלוני אם הביא קודם לא יצא}}{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]], חלק י"ט [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14942&hilite=06da8bcb-9293-42b1-8ff4-77457d16e0f7&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D עמ' 130.].}}


הרבי הורה לשים קופת צדקה בכל בית, בית מדרש וישיבה. לאדמו"רים ביקש לשים קופת צדקה בבית מדרשם, לראשי ישיבות - בישיבה, ולהבדיל - לחכי"ם הורה לשים בכנסת.
==אצל אומות העולם==
קיימת מחלוקת בין חכמים לרבן גמליאל{{הערה|שם=בב|[[מסכת בבא בתרא]], י ע"א.}} אודות חסד לאומים חטאת. חכמים סוברים שהגוים נותנים צדקה כדי להתגדל, שזוהי אריכות ימים לפירוש המהרש"א, דבר שאינו פסול כאשר מדובר בגוי שעביד לגרמיה, ואילו רבן גמליאל סובר שהם עושים זאת כדי להתייהר כלפי העני, שזוהי עבירה חמורה. חכמים סוברים שעיקר הצדקה הוא '''הכמות''' להחיות נפשות ביתו, ולכן עיקר הפגם הוא אם פוגם בכמות הצדקה, ונותן את הכמות לפי השכר שיקבל. מה שאין כן רבן גמליאל סובר שעיקר ענין הצדקה הוא האיכות, - מה הוא רחום אף אתה רחום, ולכן עיקר החטא הוא כאשר פוגם בכוונת הצדקה, ולמרות שהנותן צדקה שלא לשמה הוא צדיק גמור, אז במקום לפעול בעצמו ענין הזיכוך המידות "מאיר שניהם השם", כאן יש כוונה הפכית - שנותן כדי להתייהר{{הערה|ראה בערך [[כמות ואיכות]]}}{{הבהרה|אם מישהו יודע לפענח מה כתוב פה}}.


בשנת [[תשל"ד]] הוכרז על ידי [[הרבי]] על [[מבצע צדקה]]. בשנת [[תש"נ]] בעקבות רעידות האדמה שהתרחשו אמר הרבי שבקיום מצות הצדקה ויושר בעולם ישקטו רעידות האדמה בעולם.
הרמב"ם פוסק{{הערה|משנה תורה, זרעים, הלכות מתנות עניים פרק ח'.}}, ש[[גוי]] שנתן צדקה ל[[בית המקדש]] לא מקבלים ממנו. ואם נתן ל[[בית כנסת]], מקבלים ממנו ובלבד שלא יתכון ל[[עבודה זרה]]. גוי שנתן צדקה לעניים: אם הוא מקיים [[שבע מצוות בני נח]], מקבלים ממנו ונותנים אותה לעניי ישראל; ואם הוא [[עובדי כוכבים|עובד כוכבים]], נותנים אותה לעניי [[עובדי כוכבים]].


== עשר בשביל שתתעשר ==
==קודם התפילה==
בנוגע לצדקה אומרים חז"ל: "עשר בשביל שתתעשר". הרבי מייעץ לפונים אליו בענין פרנסה שנחלשה וכדו', להרבות בצדקה. לאחד שכתב לרבי בשנת [[תשי"ז]] בענין הפרנסה שאינה במיטבה, כותב לו הרבי שירבה בצדקה מתוך בטחון שזה יביא את הברכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15897&hilite=d7a95085-ee1a-499c-97e1-17de56113066&st=%u05ea%u05e4%u05d9%u05dc%u05d9%u05df אגרות קודש מתורגמות ב' עמ' 405 (437)]}}. לאחד מהאדמו"רים שפנה אליו בעצה לכלל ישראל לחיזוק מצב הפרנסה שנחלש, מייעץ הרבי להתחזק בלימוד התורה ובצדקה.{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1370 פנינים מחלוקת הדולרים 7, 49:50-51:50]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[נתינת צדקה קודם התפילה]]}}
==בתורת הנגלה==
על יסוד הפסוק{{הערה|תהלים יז, טו.}} "אני בצדק אחזה פניך", נוהג הרבי להורות באופן תדיר על נתינת צדקה קודם התפילה, בעיקר קודם [[תפילת שחרית]], אך גם קודם שאר התפילות (ואפילו קודם [[סליחות]]){{הערה|וכדברי הילקוט שמעוני על הפסוק: "'''אני בצדק אחזה פניך''' – ראה כמה כחה של צדקה שבפרוטה שאדם נותן לעני זוכה ומקביל פני שכינה, בנוהג שבעולם מטרונא המקבלת פני המלך היא עושה עטרה לפי כבודה ועל ידי העטרה שמכנסת לעטר את המלך רואה פני המלך ובפרוטה שאדם נותן לעני זוכה ומקביל פני שכינה. דבר אחר: '''אני בצדק אחזה פניך''' – מה ראה דוד לפרש כחה של צדקה לבדה בזכותה, אלא ללמדך שאפילו רשעים שאין בידם אלא זכות של צדקה לבדה זוכין ומקבלין פני שכינה שנאמר ונגלה כבוד ה׳ וראו כל בשר יחדו כי פי ה׳ דבר, הכל רואין צדיקים ורשעים, אם כן מה בין צדיקים לרשעים, אלא כדי שידעו הרשעים לפני מי הם מכעיסין וידעו הצדיקים לפני מי הם יגעין. ד״א אני בצדק אחזה פניך, לפי שהרשעים בעולם הזה שלוים ושקטים וכופרים בהקב״ה ומכעיסים ואתו וצדיקים מתיסרים ומתים על שם יוצרם, לכך אמר דוד איני מרותם שמכעיסין לפניך אלא מאותם שיגעים לפניך בתורה שנאמר בה צדק צדק תרדוף, לכך נאמר אני בצדק אחזה פניך".}}.
קיימת מחלוקת בין חכמים לרבן גמליאל{{הערת שוליים|[[מסכת בבא בתרא]], י ע"א.}} אודות חסד לאומים חטאת. חכמים סוברים שהגוים נותנים צדקה כדי להתגדל, שזוהי אריכות ימים לפירוש המהרש"א, דבר שאינו פסול כאשר מדובר בגוי שעביד לגרמיה, ואילו רבן גמליאל סובר שהם עושים זאת כדי להתייהר כלפי העני, שזוהי עבירה חמורה. חכמים סוברים שעיקר הצדקה הוא '''הכמות''' להחיות נפשות ביתו, ולכן עיקר הפגם הוא אם פוגם בכמות הצדקה, ונותן את הכמות לפי השכר שיקבל. משא"כ רבן גמליאל סובר שעיקר ענין הצדקה הוא האיכות, - מה הוא רחום אף אתה רחום, ולכן עיקר החטא הוא כאשר פוגם בכוונת הצדקה, ולמרות שהנותן צדקה שלא לשמה הוא צדיק גמור, אז במקום לפעול בעצמו ענין הזיכוך המידות "מאיר שניהם השם", כאן יש כוונה היכית - שנותן כדי להתייהר{{הערה|ראה בערך [[כמות ואיכות]]}}.


ב[[ירושלמי]] פ"ו ה"ה ישנה מחלוקת האם הגבאי צריך ללוות מעות לתת ל[[עני]], כאשר אין מעות בקופה של צדקה. הרבי אומר בשם הגאון רבי [[יוסף רוז'ין]] מרוגוטשוב, כי טעמו של מי שסובר שלא צריך ללוות מעות לצורך כך, הוא מפני שהוא סובר שהדבר אינו הגון, מכיון שבאופן שהמצווה כבר נתקיימה לפני נתינת הצדקה, וכגון באופן זה שבשעת נתינת הצדקה מצד הנותן כבר קיבל העני את מעותיו, באופן כזה אין מתקיימת המצווה, וכהלכה הפסוקה {{ציטוטון|האומר שיביא קרבן לזמן פלוני אם הביא קודם לא יצא}}{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]], חלק י"ט [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14942&hilite=06da8bcb-9293-42b1-8ff4-77457d16e0f7&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D עמ' 130.].}}
==בלילה ובמוצאי שבת==
בכתבי [[האריז"ל]] מובא כי אין לתת צדקה בלילה{{הערה|ראה נגיד ומצוה (ב[[תפילת שחרית]]). [[שער הכוונות]] ענין [[תפילת ערבית]] דרוש א'. פרי עץ חיים שער ט"ו פ"א. וראה ברכי יוסף יורה דעה ריש סימן רמז. שו"ת יביע אומר חלק ט' יורה דעה סימן טו.}}, ובצוואת רבי [[יהודה החסיד]] כתוב לא להוציא מעות ב[[מוצאי שבת]]{{הערה|ראה ספר חסידים סקכ"א.}}.


בצוואת רבי [[יהודה החסיד]] כתוב לא להוציא מעות ב[[מוצאי שבת]].{{הערה|ראה ספר חסידים סקכ"א.}}. במגבית צדקה שהתקיימה ב[[מוצאי שבת]] אמר הרבי, כי וודאי יהיו כאלו שירצו להתחשב בצוואת רבי יהודה החסיד, שלא לתת במוצאי שבת, ולכן סיפר מעשה:
במגבית צדקה שהתקיימה ב[[מוצאי שבת]] אמר הרבי, כי וודאי יהיו כאלו שירצו להתחשב בצוואת רבי יהודה החסיד, שלא לתת במוצאי שבת, ולכן סיפר מעשה:
באחד ממוצאי השבתות בעת שהותו של הרבי בוינה, ניגש [[הרבי]] לקופת צדקה ושלשל לתוכה מעות. ניגש אליו אברך חשוב, והוכיחו שמובא בכתבי [[האריז"ל]]{{הערה|ראה נגיד ומצוה (ב[[תפלת שחרית]]). [[שער הכוונות]] ענין [[תפלת ערבית]] דרוש א'. פע"ח שט"ו פ"א.}} שנתינת צדקה היא ביום דווקא ולא בלילה. כאשר הגיע אל חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]] וסיפר לו על ה'פסק' שקיבל, אמר לו אדמו"ר הריי"צ: אותו אברך, מסתמא גם ביום אינו נותן צדקה. סיים הרבי: ישנם כאלו שנאחזים בענינים כגון אלו... הלוואי ויהיה זה הדבר היחיד שבו הוא עובר על כתבי האריז"ל וצוואת רבי יהודה החסיד.
 
באחד ממוצאי השבתות בעת שהותו של הרבי בוינה, ניגש [[הרבי]] לקופת צדקה ושלשל לתוכה מעות. ניגש אליו אברך חשוב, והוכיחו שמובא בכתבי [[האריז"ל]] שאין לתת צדקה בלילה. כאשר הגיע אל חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]] וסיפר לו על כך, אמר לו אדמו"ר הריי"צ: אותו אברך, מסתמא גם ביום אינו נותן צדקה. סיים הרבי: ישנם כאלו שנאחזים בענינים כגון אלו... הלוואי ויהיה זה הדבר היחיד שבו הוא עובר על כתבי האריז"ל וצוואת רבי יהודה החסיד.
 
למעשה, נהוג לתת צדקה אף בלילה, כאשר יש סיבה מיוחדת כגון שנמצאים בסעודת חתונה, עני שמבקש וכדומה, אך אין נותנים בקביעות{{הערה|פעמים רבות הורה הרבי במכתבים ששיגר לאנשים לתת מספר מטבעות לצדקה לפני שחרית ולפני מנחה, אך מעולם לא נתן הוראה לתת לפני ערבית.}}.
 
==לעתיד לבוא==
נאמר בגמרא{{הערה|בבלי פסחים נ, א.}}, שלעתיד לבוא לא יהיו עוד עניים. אמנם, לדעת האמורא שמואל{{הערה|בבלי ברכות לד, ב. שבת סג, א. שם קנא, ב.}} מבואר שיהיו עניים בימות המשיח. הרבי מתווך זאת, שב[[שתי תקופות בימות המשיח|תקופה הראשונה של ימות המשיח]] יהיו עניים ויצטרכו לתת צדקה, אך ב[[שתי תקופות בימות המשיח|תקופה השניה]] כבר לא יהיו עניים{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16001&st=&pgnum=341 התוועדויות תשמ"ז חלק ד עמוד 322]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59245&st=&pgnum=313&hilite תשמ"ט חלק א' עמוד 281]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=250 תנש"א חלק ד עמוד 224 ואילך].}}.
 
אך גם כאשר לא יהיו עניים כלל, מבאר הרבי שיתנו הלוואות אחד לשני, למרות שלא יצטרכו לכך, על מנת לקיים מצוות גמילות חסדים{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16045&st=&pgnum=332 לקוטי שיחות חלק כד עמוד 317].}}. ובמקום אחר מבאר הרבי, שמאחר שלעתיד לבוא עדיין יהיה חילוק בין קטנים לגדולים לפי ערך, תהיה שייכת מצוות הצדקה{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15961&st=&pgnum=341 התוועדויות תשמ"ט חלק ד' עמוד 321].}}. ובאחת השיחות מבאר הרבי שהיות ו[[נצחיות התורה|מצוות התורה כולם נצחיות]], הרי גם לעתיד לבוא יתנו צדקה כולל בזמנים המיוחדים לכך{{הערה|[https://tablet.otzar.org/#/b/27913/p/-1/t/1694437756802/fs/bqGQAZPeDXYF0TNUi1pFkl63Hzd2Cy7dOOBI1zOzddwg/start/1530/end/1544/c שיחות קודש תשכ"ד עמוד 15].}}. אמנם, בשיחה נוספת אומר הרבי שיש לנצל את ימי הגלות לנתינת צדקה היות ולאחר ביאת המשיח לא יוכלו עוד לקיים מצווה זו{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16023&st=&pgnum=157 התוועדויות תשמ"ז חלק א עמוד 162].}}.
 
באחת השיחות, מחדש הרבי שלעתיד לבוא יוכלו לתת צדקה בכסף גם בשבת, כי יתבטלו גזירות [[חז"ל]] ואיסור [[מוקצה]]{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=396&hilite= התוועדויות תשמ"ח חלק ד עמוד 377].}}.
 
==קופת צדקה==
{{ערך מורחב|קופת צדקה}}
[[קובץ:קופה במטבח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קופת הצדקה הקבועה בקיר המטבח ב[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]] (תשמ"ט)]]
'''קופת צדקה''' (מכונה באידיש: '''צדקה-פושקע''', ובכתבי [[רבותינו נשיאינו]]: '''שופר'''{{הערה|1=ראו לדוגמא: [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/921 אגרות קודש חלק ד' אגרת תתקכא]. לשון זו היא על יסוד הגמרא במסכת שבת לה, ב שרב יהודה היה אחראי על ה"שופר", וכפירוש רש"י והתוספות על המקום, שהיה זה שופר ששימש מעין קופת צדקה לצורכי ישיבת פומבדיתא.}}) היא חפץ יודאיקה נפוץ, הנועד לאיסוף כספי הצדקה, על מנת שיהיה אפשר לקיים את מצוות ה[[צדקה]] גם כאשר אין עני או גבאי צדקה מצוי בסביבה{{הערה|מכתב הרבי מתאריך י"ז כסלו תשי"ז. אגרות קודש חלק י"ג עמוד קצג.}}.
 
הראשון שיזם את קופות הצדקה הביתיות היה [[אדמו"ר האמצעי]], עבור [[כולל חב"ד]], ומאז התפשטו קופות הצדקה בעולם כולו.
 
כחלק מ[[מבצע צדקה]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ג עמוד 212.}}, עורר הרבי על קביעת קופות צדקה בכל בית ובכל מקום, ועל השימוש בקופה בכל הזדמנות אפשרית. הרבי הסביר כי עצם הימצאות הקופה מעורר על קיום המצווה{{הערה|לקוטי שיחות חלק י' עמוד 279.}}, ובפרט אצל ילדים, שקופת צדקה אישית שלהם תעורר אותם לקיום המצווה.
 
הרבי הורה בהזדמנויות רבות להניח קופת צדקה במקומות רבים, כמו: בחדרי הילדים, במטבח, ברכב, בעסק ועוד ועוד.
 
==קרן השנה==
{{ערך מורחב|קרן השנה}}
על פי הצעת והוראת הרבי, על מנת להבטיח את נתינת הצדקה מידי יום, יש להפריש מידי שנה בתחילת השנה סכום כסף לקרן מיוחדת, שתפריש עבור כל אחד מחברי הקרן מטבע יומית מידי יום לצדקה.
 
בשנת [[תשנ"ד]] עברה קרן השנה לפעול תחת [[קופת רבינו]].


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[מבצע צדקה]]
*[[מבצע צדקה]]
*[[אגרת הקודש - פרק י"ב]]
*[[פלעדז']]
 
==לקריאה נוספת==
* '''צדקה תרומם גוי''', פתגמים קצרים מדא"ח, שבועון כפר חב"ד גליון 1905 עמוד 12
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]] גיליון 1428, ניצוצי רבי עמ' 10 ואילך
 
==קישורים חיצונים==
==קישורים חיצונים==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15780&hilite=f62fbfa1-9b9a-4f91-b563-0f72986ea8c3&st=%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94 לקט ביאורים ואמרות מהרבי בנושא צדקה]
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15780&hilite=f62fbfa1-9b9a-4f91-b563-0f72986ea8c3&st=%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94 שערי צדקה]''', בהוצאת [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]] - לקט ביאורים ואמרות מהרבי בנושא צדקה
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=96 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 84 (עמ' 96)] - סבר פנים יפות, אם הוא חלק ממצוות הצדקה.
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=96 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 84 (עמ' 96)] - סבר פנים יפות, אם הוא חלק ממצוות הצדקה.
*[http://video.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%F4%F0%E9%F0%E9%ED%20%EE%E7%EC%E5%F7%E5%FA%20-%20WLCC מדור "פנינים מחלוקות הדולרים"]{{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%F4%F0%E9%F0%E9%ED%20%EE%E7%EC%E5%F7%E5%FA%20-%20WLCC מדור "פנינים מחלוקות הדולרים"]{{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64140 שיעור מהרב יקותיאל פרקש בנושא מעשר כספים]{{וידאו}}  
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64140 שיעור מהרב יקותיאל פרקש בנושא מעשר כספים]{{וידאו}}  
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1262365 צדקה: למה, כמה, מתי ואיפה?]''' {{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/news/133276 קריאתו של הרבי לנתינת צדקה]''', בהפקת [[JEM]] {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/1/17/%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94_%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9D.pdf סיפורים שיחות ומכתבים מהרבי בעניין מצוות הלוואה וגמילות חסדים]''' {{PDF}}
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5785312/jewish/Philanthropy-Tzedakah.htm צדקה] {{*}} [https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5784401/jewish/Giving-Natan.htm נתינה - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית)


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מצוות}}
{{מצוות}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:צדקה|*]]

גרסה אחרונה מ־19:19, 20 באוקטובר 2024

הרבי מחלק מטבעות לילדים בעת כניסתו לתפילת מוסף בראש חודש, על מנת שיתנו אותם בתוך קופת צדקה
הרבי מעניק מטבעות צדקה לילדים

מצוות צדקה היא מצות עשה מן התורה, לתת צדקה לעני בכל פעם שיבקש ובנוסף לתרום ולגמול חסד עם כל נצרך. מצוה זו הינה מהחשובות והבסיסיות ביהדות, שבתורה ובדברי חז"ל הפליאו במעלתה ובחשיבותה.

בדורנו, העמיד הרבי את מצות הצדקה במרכז כל אירוע ובכל הזדמנות, כאשר ייסד את מבצע צדקה, וכן בעצמו חילק מטבעות לצדקה לילדים בהזדמנויות רבות ולמבוגרים במסגרת חלוקת הדולרים המפורסמת. הרבי עורר במיוחד על חשיבותה להבאת הגאולה, כדברי חז"ל שמצות הצדקה מקרבת את הגאולה.

תוכן המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שיעור המצווה, הוא לתת לכל הפחות מעשר מכספו של האדם למטרות צדקה וחסד[1], והמהדר נותן חומש - עשרים אחוז.

רבינו הזקן כותב[2] שגם שאר היום כולו שעוסק במשא ומתן נהיה מכון לשבתו יתברך בנתינת הצדקה שנותן מיגיעו, מכיון שמצוות צדקה שהיא ממדותיו של הקב"ה מה הוא רחום וכו', וכמו שאיתא בתיקונים חסד דרועא ימינא.

על אף שאינו נותן אלא חומש, מסביר אדמו"ר הזקן כי החומש מעלה עמו כל הארבע ידות לה', להיות מכון לשבתו יתברך, וכמאמר רז"ל שמצות צדקה שקולה כנגד כל הקרבנות, ובקרבנות היה כל החי עולה לה' על ידי בהמה אחת, וכל הצומח על ידי עשרון סלת אחד בלול בשמן כו'.

על אף שמלכתחילה המצווה אינה שייכת לנשים[3], הרבי מדגיש[4] שהמצווה שייכת להם אף יותר מאשר לגברים.

הרמב"ם מונה שמונה מדרגות במעלת הצדקה[5], והרמה הגבוהה ביותר היא דווקא שלא לתת צדקה לאדם, אלא לסייע לו שיעמוד על רגליו בכוחות עצמו, כגון לתת לו הלוואה שיוכל לשלוח ידו בעסקים או למצוא לו עבודה מכובדת שתפרנס אותו בהרחבה[6].

עבודת הצדקה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה דורש עריכה. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולערוך אותו.

על הפסוק "ויקחו לי תרומה" כותב רש"י "לי לשמי", שנתינת הצדקה למשכן צריכה להיות לשם שמים ולא בשביל פניה אישית. והרבי שואל[7], מדוע כתוב "ויקחו" צריך לכאורה להיות כתוב ויתנו?

עונה על כך הרבי שה' קבע בעולם שהעני יקבל את צרכיו דרך העשיר על מנת שיהיה צדקה וחסד בעולם ולכן 'העני' צריך לקבל את הצדקה עם כוונה שכעת הוא עושה את רצון ה' בקבלה של הצדקה מהעשיר כי כך ה' רוצה לשלוח לו את כספו.

אדמו"ר הזקן[8] מסביר את הבקשה בשמונה עשרה "מלך אוהב צדקה ומשפט" שכדי למנוע מהחיצונים לקבל יניקה מהמותרות זה ע"י שהאדם עושה משפט מה הוא צריך כדי להתקיים ואת השאר הוא נותן לצדקה ה' עושה משפט על הקליפות שלא יקבלו חיות מהמותרות.

אדמו"ר הזקן מסביר[9] שעיקר העבודה בדורות הללו של עקבות משיחא היא עבודת הצדקה. ז"א שהיו דורות נעלים שהיו כנגד הראש כמו התנאים והאמוראים ולכן עיקר עסקם היה בתורה אך בדורות האחרונים והנמוכים שכנגד הרגליים העבודה היא במעשה ובפרט בנתינת צדקה.

אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשל"ו החל הרבי במנהגו בקודש לחלק מטבעות לצדקה[10]. נתינת המטבע לצדקה החלה בהזדמנויות שונות כדלהלן: בכניסתו בבוקר כשעבר דרך הלובי של קומת הכניסה, נתן לילדים מטבעות לצדקה כדי שיניחו בקופת הצדקה. בסיום החלוקה הזו נהג הרבי לשים בעצמו כמה מטבעות בקופת הצדקה, והקפיד שכל הילדים הנוכחים במקום יקבלו מטבע לצדקה. מסופר שפעם נתן הרבי מטבעות לצדקה לילד כדי שיניח בקופת הצדקה, והילד לא היה מספיק גבוה כדי שישים בקופה והרבי הרים את הילד כדי שיוכל להניח את המטבע בקופה. כמו כן, ביציאתו מחדרו בדרכו ל'אוהל נהג הרבי לפני כניסתו למכונית לחלק מטבעות לצדקה לילדים שעמדו. לפעמים סימן הרבי לילדים שעמדו מרחוק - שיתקרבו כדי לקבל מידו הק' מטבע לצדקה, והקפיד לחלק לילדים לפני גיל בר מצווה ובהזדמנויות שאל ילדים שעמדו האם הם לפני הבר מצווה.

בחודש אלול תשמ"ג, עם התרבות מס' הילדים הממתינים לקבל לקבל מטבע מידו הק' של הרבי חל שינוי מסוים בהנהגת הק'. מדי בוקר, כאשר הגיע לבית חיינו לא חילק מהמטבעות שהיו בכיסו אלא נכנס תחילה לחדרו וכעבור רגע יצא מהחדר כשבידו שקית עם מטבעות של 'ניקל' (=חמישה סנטים), וחילק מטבעות. [11] ביום ראשון א' דראש חודש אדר תשמ"ז, עבר במעמד חלוקת השטרות לצדקה הגה"ח הרב משה וובר, שאשתו שהתה אז בקשר לטיפול רפואי וביקש ברכה. הרבי שאל אותו האם יש לה קופת צדקה וענה שיש לה בארה"ק. הרבי הגיב: "אני מדבר על כך מקירות ליבי". למחרת ביום שני א' אדר [12] התקיימה חלוקת הצדקה המיוחדת לילדים, לפני הרבי עברו אלפי ילדים וילדות וכן אמהות עם תינוקות, כשבידהם קופת צדקה אישית והרבי נתן בידו הק' לכל אחד מטבע של חמש סנט, כדי שישים בקופת הצדקה שלו.

עשר בשביל שתתעשר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנוגע לצדקה אומרים חז"ל: "עשר בשביל שתתעשר". הרבי מייעץ לפונים אליו בענין פרנסה שנחלשה וכדו', להרבות בצדקה. לאחד שכתב לרבי בשנת תשי"ז בענין הפרנסה שאינה במיטבה, כותב לו הרבי שירבה בצדקה מתוך בטחון שזה יביא את הברכה[13]. לאחד מהאדמו"רים שפנה אליו בעצה לכלל ישראל לחיזוק מצב הפרנסה שנחלש, מייעץ הרבי להתחזק בלימוד התורה ובצדקה.[14]

מקרבת את הגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

חז"ל אמרו[15] כי "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה". הרבי עורר על כך רבות וביקש שבשעת מתן הצדקה, לחשוב על המאמר חז"ל הנ"ל. המנהג של חלוקת הדולרים על ידי הרבי מדי יום ראשון, נועד, בעצם, עבור נתינת הדולר או תמורתו לצדקה. וזאת כדי שמספר גדול של יהודים יקיים את מצוות הצדקה, מה שיגרום למהר את הגאולה השלימה[דרוש מקור].

כן התבטא גם הרבי בפירוש. בי' שבט תשמ"ז אמר הרבי: כעת יחלקו דולרים, וכאמור כמה פעמים, שכאן אינו נוגע הכמות אלא לתת זו לצדקה וזה יקרב את הגאולה, גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה כפשוטה, גאולה השלימה והאמיתית על ידי משיח צדקנו.

לקיחת הלואה לצורך נתינת צדקה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בירושלמי[דרוש מקור: מסכת?] פ"ו ה"ה ישנה מחלוקת האם הגבאי צריך ללוות מעות לתת לעני, כאשר אין מעות בקופה של צדקה. הרבי אומר בשם הגאון רבי יוסף רוזין מרוגוטשוב, כי טעמו של מי שסובר שלא צריך ללוות מעות לצורך כך, הוא מפני שהוא סובר שהדבר אינו הגון, מכיון שבאופן שהמצווה כבר נתקיימה לפני נתינת הצדקה, וכגון באופן זה שבשעת נתינת הצדקה מצד הנותן כבר קיבל העני את מעותיו, באופן כזה אין מתקיימת המצווה, וכהלכה הפסוקה "האומר שיביא קרבן לזמן פלוני אם הביא קודם לא יצא"[16]

אצל אומות העולם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קיימת מחלוקת בין חכמים לרבן גמליאל[15] אודות חסד לאומים חטאת. חכמים סוברים שהגוים נותנים צדקה כדי להתגדל, שזוהי אריכות ימים לפירוש המהרש"א, דבר שאינו פסול כאשר מדובר בגוי שעביד לגרמיה, ואילו רבן גמליאל סובר שהם עושים זאת כדי להתייהר כלפי העני, שזוהי עבירה חמורה. חכמים סוברים שעיקר הצדקה הוא הכמות להחיות נפשות ביתו, ולכן עיקר הפגם הוא אם פוגם בכמות הצדקה, ונותן את הכמות לפי השכר שיקבל. מה שאין כן רבן גמליאל סובר שעיקר ענין הצדקה הוא האיכות, - מה הוא רחום אף אתה רחום, ולכן עיקר החטא הוא כאשר פוגם בכוונת הצדקה, ולמרות שהנותן צדקה שלא לשמה הוא צדיק גמור, אז במקום לפעול בעצמו ענין הזיכוך המידות "מאיר שניהם השם", כאן יש כוונה הפכית - שנותן כדי להתייהר[17][דרושה הבהרה].

הרמב"ם פוסק[18], שגוי שנתן צדקה לבית המקדש לא מקבלים ממנו. ואם נתן לבית כנסת, מקבלים ממנו ובלבד שלא יתכון לעבודה זרה. גוי שנתן צדקה לעניים: אם הוא מקיים שבע מצוות בני נח, מקבלים ממנו ונותנים אותה לעניי ישראל; ואם הוא עובד כוכבים, נותנים אותה לעניי עובדי כוכבים.

קודם התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – נתינת צדקה קודם התפילה

על יסוד הפסוק[19] "אני בצדק אחזה פניך", נוהג הרבי להורות באופן תדיר על נתינת צדקה קודם התפילה, בעיקר קודם תפילת שחרית, אך גם קודם שאר התפילות (ואפילו קודם סליחות)[20].

בלילה ובמוצאי שבת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכתבי האריז"ל מובא כי אין לתת צדקה בלילה[21], ובצוואת רבי יהודה החסיד כתוב לא להוציא מעות במוצאי שבת[22].

במגבית צדקה שהתקיימה במוצאי שבת אמר הרבי, כי וודאי יהיו כאלו שירצו להתחשב בצוואת רבי יהודה החסיד, שלא לתת במוצאי שבת, ולכן סיפר מעשה:

באחד ממוצאי השבתות בעת שהותו של הרבי בוינה, ניגש הרבי לקופת צדקה ושלשל לתוכה מעות. ניגש אליו אברך חשוב, והוכיחו שמובא בכתבי האריז"ל שאין לתת צדקה בלילה. כאשר הגיע אל חמיו אדמו"ר הריי"צ וסיפר לו על כך, אמר לו אדמו"ר הריי"צ: אותו אברך, מסתמא גם ביום אינו נותן צדקה. סיים הרבי: ישנם כאלו שנאחזים בענינים כגון אלו... הלוואי ויהיה זה הדבר היחיד שבו הוא עובר על כתבי האריז"ל וצוואת רבי יהודה החסיד.

למעשה, נהוג לתת צדקה אף בלילה, כאשר יש סיבה מיוחדת כגון שנמצאים בסעודת חתונה, עני שמבקש וכדומה, אך אין נותנים בקביעות[23].

לעתיד לבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]

נאמר בגמרא[24], שלעתיד לבוא לא יהיו עוד עניים. אמנם, לדעת האמורא שמואל[25] מבואר שיהיו עניים בימות המשיח. הרבי מתווך זאת, שבתקופה הראשונה של ימות המשיח יהיו עניים ויצטרכו לתת צדקה, אך בתקופה השניה כבר לא יהיו עניים[26].

אך גם כאשר לא יהיו עניים כלל, מבאר הרבי שיתנו הלוואות אחד לשני, למרות שלא יצטרכו לכך, על מנת לקיים מצוות גמילות חסדים[27]. ובמקום אחר מבאר הרבי, שמאחר שלעתיד לבוא עדיין יהיה חילוק בין קטנים לגדולים לפי ערך, תהיה שייכת מצוות הצדקה[28]. ובאחת השיחות מבאר הרבי שהיות ומצוות התורה כולם נצחיות, הרי גם לעתיד לבוא יתנו צדקה כולל בזמנים המיוחדים לכך[29]. אמנם, בשיחה נוספת אומר הרבי שיש לנצל את ימי הגלות לנתינת צדקה היות ולאחר ביאת המשיח לא יוכלו עוד לקיים מצווה זו[30].

באחת השיחות, מחדש הרבי שלעתיד לבוא יוכלו לתת צדקה בכסף גם בשבת, כי יתבטלו גזירות חז"ל ואיסור מוקצה[31].

קופת צדקה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – קופת צדקה
קופת הצדקה הקבועה בקיר המטבח בביתו הפרטי של הרבי (תשמ"ט)

קופת צדקה (מכונה באידיש: צדקה-פושקע, ובכתבי רבותינו נשיאינו: שופר[32]) היא חפץ יודאיקה נפוץ, הנועד לאיסוף כספי הצדקה, על מנת שיהיה אפשר לקיים את מצוות הצדקה גם כאשר אין עני או גבאי צדקה מצוי בסביבה[33].

הראשון שיזם את קופות הצדקה הביתיות היה אדמו"ר האמצעי, עבור כולל חב"ד, ומאז התפשטו קופות הצדקה בעולם כולו.

כחלק ממבצע צדקה[34], עורר הרבי על קביעת קופות צדקה בכל בית ובכל מקום, ועל השימוש בקופה בכל הזדמנות אפשרית. הרבי הסביר כי עצם הימצאות הקופה מעורר על קיום המצווה[35], ובפרט אצל ילדים, שקופת צדקה אישית שלהם תעורר אותם לקיום המצווה.

הרבי הורה בהזדמנויות רבות להניח קופת צדקה במקומות רבים, כמו: בחדרי הילדים, במטבח, ברכב, בעסק ועוד ועוד.

קרן השנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – קרן השנה

על פי הצעת והוראת הרבי, על מנת להבטיח את נתינת הצדקה מידי יום, יש להפריש מידי שנה בתחילת השנה סכום כסף לקרן מיוחדת, שתפריש עבור כל אחד מחברי הקרן מטבע יומית מידי יום לצדקה.

בשנת תשנ"ד עברה קרן השנה לפעול תחת קופת רבינו.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • צדקה תרומם גוי, פתגמים קצרים מדא"ח, שבועון כפר חב"ד גליון 1905 עמוד 12
  • הרב מרדכי מנשה לאופר, התקשרות גיליון 1428, ניצוצי רבי עמ' 10 ואילך

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ כאשר האדם מרוויח את כספו מנדל"ן וכדומה, ולא ממשכורת חודשית, ההלכה היא שהאדם צריך לתת ראשית כל מעשר מהערך הכספי של הנכס, ולאחר מכן הוא צריך לתת מעשר על הרווחים בלבד.
  2. ↑ לקוטי אמרים - פרק ל"ד
  3. ↑ מצד זה שעל פי הלכה כל רכושם שייך לבעל.
  4. ↑ שיחת ח"י אלול תשכ"ב. נדפס בהוספות ללקוטי שיחות חלק ט' עמוד 346.
  5. ↑ הלכות מתנות עניים י, ז.
  6. ↑ לגמול - הנתינה הגדולה ביותר, מתוך הספר אנשי המילה קישור לאתר בית חב"ד (אנגלית).
  7. ↑ שערי צדקה עמ' קט.
  8. ↑ תו"א סג, ב.
  9. ↑ תניא אגה"ק ס"ט.
  10. ↑ ההנהגה החלה כבר בשנת תשל"ה אבל באופן מועט
  11. ↑ ולהעיר שבשלהי אותו חודש ביאר הרבי בשיחת קודש מיוחדת את מעלת חינוך הילדים לנתינת מטבעות לצדקה
  12. ↑ ע"פ הוראה של הרבי
  13. ↑ אגרות קודש מתורגמות ב' עמ' 405 (437)
  14. ↑ פנינים מחלוקת הדולרים 7, 49:50-51:50
  15. ↑ 15.0 15.1 מסכת בבא בתרא, י ע"א.
  16. ↑ לקוטי שיחות, חלק י"ט עמ' 130..
  17. ↑ ראה בערך כמות ואיכות
  18. ↑ משנה תורה, זרעים, הלכות מתנות עניים פרק ח'.
  19. ↑ תהלים יז, טו.
  20. ↑ וכדברי הילקוט שמעוני על הפסוק: "אני בצדק אחזה פניך – ראה כמה כחה של צדקה שבפרוטה שאדם נותן לעני זוכה ומקביל פני שכינה, בנוהג שבעולם מטרונא המקבלת פני המלך היא עושה עטרה לפי כבודה ועל ידי העטרה שמכנסת לעטר את המלך רואה פני המלך ובפרוטה שאדם נותן לעני זוכה ומקביל פני שכינה. דבר אחר: אני בצדק אחזה פניך – מה ראה דוד לפרש כחה של צדקה לבדה בזכותה, אלא ללמדך שאפילו רשעים שאין בידם אלא זכות של צדקה לבדה זוכין ומקבלין פני שכינה שנאמר ונגלה כבוד ה׳ וראו כל בשר יחדו כי פי ה׳ דבר, הכל רואין צדיקים ורשעים, אם כן מה בין צדיקים לרשעים, אלא כדי שידעו הרשעים לפני מי הם מכעיסין וידעו הצדיקים לפני מי הם יגעין. ד״א אני בצדק אחזה פניך, לפי שהרשעים בעולם הזה שלוים ושקטים וכופרים בהקב״ה ומכעיסים ואתו וצדיקים מתיסרים ומתים על שם יוצרם, לכך אמר דוד איני מרותם שמכעיסין לפניך אלא מאותם שיגעים לפניך בתורה שנאמר בה צדק צדק תרדוף, לכך נאמר אני בצדק אחזה פניך".
  21. ↑ ראה נגיד ומצוה (בתפילת שחרית). שער הכוונות ענין תפילת ערבית דרוש א'. פרי עץ חיים שער ט"ו פ"א. וראה ברכי יוסף יורה דעה ריש סימן רמז. שו"ת יביע אומר חלק ט' יורה דעה סימן טו.
  22. ↑ ראה ספר חסידים סקכ"א.
  23. ↑ פעמים רבות הורה הרבי במכתבים ששיגר לאנשים לתת מספר מטבעות לצדקה לפני שחרית ולפני מנחה, אך מעולם לא נתן הוראה לתת לפני ערבית.
  24. ↑ בבלי פסחים נ, א.
  25. ↑ בבלי ברכות לד, ב. שבת סג, א. שם קנא, ב.
  26. ↑ התוועדויות תשמ"ז חלק ד עמוד 322. תשמ"ט חלק א' עמוד 281. תנש"א חלק ד עמוד 224 ואילך.
  27. ↑ לקוטי שיחות חלק כד עמוד 317.
  28. ↑ התוועדויות תשמ"ט חלק ד' עמוד 321.
  29. ↑ שיחות קודש תשכ"ד עמוד 15.
  30. ↑ התוועדויות תשמ"ז חלק א עמוד 162.
  31. ↑ התוועדויות תשמ"ח חלק ד עמוד 377.
  32. ↑ ראו לדוגמא: אגרות קודש חלק ד' אגרת תתקכא. לשון זו היא על יסוד הגמרא במסכת שבת לה, ב שרב יהודה היה אחראי על ה"שופר", וכפירוש רש"י והתוספות על המקום, שהיה זה שופר ששימש מעין קופת צדקה לצורכי ישיבת פומבדיתא.
  33. ↑ מכתב הרבי מתאריך י"ז כסלו תשי"ז. אגרות קודש חלק י"ג עמוד קצג.
  34. ↑ לקוטי שיחות חלק י"ג עמוד 212.
  35. ↑ לקוטי שיחות חלק י' עמוד 279.
מצוות
תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה
מצוות עשה נבחרות
אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים
מצוות לא תעשה נבחרות
עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=צדקה&oldid=716917"