יקותיאל יהודה הלברשטאם: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־12:58, 20 בפברואר 2024

הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם

לידה	ד' בשבט תרס"ה
	בעיר רודניק
פטירה	ט' בתמוז תשנ"ד
	בקריית צאנז שבעיר נתניה
רבותיו	הרב צבי הירש הלברשטאם (אביו)
בת זוג	פסיה טייטלבוים, ובזיווג שני חיה נחמה אונגר
אב	רבי צבי הירש הלברשטאם
אם	מרת חיה מנדל

רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג (מכונה ע"ש ספריו שפע חיים ודברי יציב, ד' בשבט תרס"ה - ט' בתמוז תשנ"ד) היה האדמו"ר הראשון של חסידות צאנז-קלויזנבורג, חסידות שמקורה בחסידות צאנז. עמד בראש החסידות משנת תש"ו ועד לפטירתו בשנת תשנ"ד. מייסד קריית צאנז בנתניה ומרכז רפואי לניאדו. כיהן גם כרב וכראש ישיבה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם הוא בנו של רבי צבי הירש הלברשטאם שהיה אב"ד רודניק, נין לרב חיים הלברשטאם (בעל ה"דברי חיים") מצד אביו ובן נינתו של הרב צבי אלימלך שפירא מדינוב (ה"בני יששכר"). היה ידוע עוד בילדותו כעילוי ונבחן על הש"ס בגיל 13. כעבור חצי שנה התייתם מאביו. באותה שנה הוסמך להוראה בידי רבי מאיר אריק ואחרים^[1]. בבחרותו למד בעיקר אצל "הרב מדוקלא", הרב דוד צבי (טאבלי) זעהמאן מחבר ספרים קב זהב ומנחת סולת. רבו זה הסמיכו להוראה. בנוסף למד אצל רבי איציקל, ראש ישיבה בקליינווארדיין, אצל רבי משה צבי לנדא, ואצל רבי משה חיים סגל מחבר הספר לחם רב השלם. בהמשך נסע לפולין ללמוד אצל רבנים נוספים, בהם רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה.

הוא נסע לחצרותיהם של אדמו"רי בית צאנז, בפרט רבי חנה מקאלשיץ ורבי ישעיה מטשחיוב, וכן לחצרות אדמו"רים אחרים בפולין, גליציה והונגריה.

התחתן עם קרובת משפחתו פסיה טייטלבוים, בתו של האדמו"ר מסיגט הרב חיים צבי טייטלבוים, ונולדו לו אחד-עשר ילדים. בגיל 21 נתמנה לרב "הקהילה הספרדית" (דהיינו חסידית) בקלויזנבורג ועמד שם בראש הישיבה. קהילה זו הורכבה מחסידי העיר, בעיקר חסידי סיגט, שהתפלגו מהקהילה האורתודוקסית.

לאחר פלישת גרמניה להונגריה בשנת תש"ד גויס לשירות העבודה ושהה במחנה בפרוינבאך, בעוד אשתו וילדיו נותרו בגטו קלויזנבורג. הוא שהה שם בתנאים נוחים למדי והתאפשר לו לא לעבוד תמורת שוחד, אך מאוחר יותר גרושו כל הלא-כשירים לאושוויץ. אשתו ואחד-עשר ילדיו נספו שם גם הם.

לאחר השואה הוא שהה במחנה העקורים פורנוולד והחל בהקמת מוסדות תורה וחינוך בשם "שארית הפליטה" במחנות העקורים. בשנת תש"ו הגיע לארצות הברית לגייס כספים לעזרה לניצולי השואה והקים במקסיקו ובניו יורק מוסדות תורה שיועדו לניצולי השואה שהיגרו לארצות הברית. כך גם פתח בישראל תלמודי תורה בשם "שארית הפליטה" בצפת, באר שבע, כפר אז"ר, כפר הניצחון ועוד. הוא פתח ישיבה בוויליאמסבורג ועמד בראשה, וכן ישיבה במונטריאול בראשה העמיד את הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, לימים מחותנו.

הרב הלברשטם במעשיו נהפך לסמל ליהודי שאיבד הכל בשואה, ועם כל זה בכוחות על אנושיים לא נפל ברוחו, והקים עולם של חיים תורה ויהדות לאחר השואה והינו ממייסדי החיים היהודים של דור הניצולים.

הקים משפחה חדשה עם חיה נחמה, בתו של הרב שמואל דוד אונגר - אב"ד נייטרא, ונולדו להם שבעה ילדים. לרגל חתונתו קיבל מכתב ברכה מיוחד מהרבי הריי"צ^[2], הרב הלברשטם ענה במכתב לבבי המודה לרבי על ברכתו לחתונה (יש טוענים שהרבי הריי"צ עודד אותו להתחתן ובכך להקים חיים חדשים אחרי השכול של אשתו ואחד עשר ילדיו). כמו כן, נכנס ליחידות לרבי הריי"צ^[3].

בשנת תשט"ו ביקר לראשונה בארץ ישראל והחליט להקים את הקריה החסידית קריית צאנז בנתניה. ייסד את חסידות צאנז-קלויזנבורג, מוסדות חינוך וישיבה גדולה שעמד בראשותה, ואת מפעל הש"ס.

בקריה ייסד האדמו"ר את המרכז הרפואי - לניאדו, בעקבות נדר שנדר בתקופת השואה, שאם יינצל מהתופת ינסה תמיד להציל יהודים. בעת הקמת המרכז התייעץ רבות עם הרבי, ובהוראתו נקרא המקום "מרכז רפואי" (ולא "בית חולים").

בשנת תשל"ב חזר לארצות הברית והתגורר ביוניון סיטי.

נפטר בט' בתמוז תשנ"ד. את מקום האדמו"רות תפסו בניו המשמשים שניהם כאדמו"רים (אחד בישראל והשני בארצות הברית), ואחד מחתניו בארצות הברית.

קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאז עלות הרבי לכס הנשיאות, שרר קשר ידידותי בינו ובין האדמו"ר מצאנז. בהתוועדות י"ב תמוז תשי"א מסר הרבי באמצעות שליח בקבוק משקה לאדמו"ר, באמרו: "אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך. יברכהו השי"ת שיעמיד תלמידים עם נר מצוה ותורה אור, והמאור שבתורה, ומסתמא יודע הוא שכל עניני ארץ הקודש הם ניסיון" .

ביום טוב שני של חג השבועות בשנת תשכ"ז בעת סעודת החג סיפר אחד החסידים לרבי על עזיבתו של האדמו"ר מצאנז את ארץ ישראל ונסיעתו לאמריקה בעקבות מלחמת ששת הימים, הרבי הגיב שלא ניתן לבוא אליו בטענות מכיוון שהוא איבד את משפחתו ואת ילדיו בשואה, הרבי אף הוסיף שבאמריקה יש לו קרוב שיגן עליו (קרובו של האדמו"ר הוא ר' חיים ברוך הלברשטאם)^[4].

בשנת תש"ל, בעת מלחמת הרבי בעד תיקון חוק מיהו יהודי, דיבר האדמו"ר כנגד המנסים לעכב את התיקון: "כולם יודעים שאני אינני חסיד ליובאוויטש, ואף אבי הקדוש לא היה חסיד ליובאוויטש, אבל אני מוכרח להתייחס למאורעות... קמו מומרים גדושי עזות וחוצפה, לא זו בלבד שאין הם מוכנים לקבל דברי תוכחה, אלא כשרק מהינים לומר להם דבר מה שלא מוצא חן בעיניהם, מיד מרימים הם קול צווחה וזעקה"^[5] בנו האדמו"ר מצאנז הנוכחי סיפר זאת באירוע בחירות של יהדות התורה בשנת תשע"ט והוסיף שבאותה הזדמנות כשאביו הזכיר את דברי הרבי אמר שאלו דברים של "גדול בישראל".

התייחסות מיוחדת נוספת שאמר על הרבי בקשר למיהו יהודי היא שהינו מתפלל על הרבי בכל יום (!) כי כל הקליפות והסטרא אחרא נלחמות נגדו עקב מאבקו בענין מיהו יהודי^[6].

גם בנושא שלימות הארץ עמד האדמו"ר בדעתו של הרבי, והתבטא כלפיו: "הרבי מליובאוויטש צודק בהחלט. הוא הרי שר התורה וצדיק אמת".

האדמו"ר עסק רבות בנושא הציפיה לביאת המשיח, ובאחת משיחותיו בעת סעודה שלישית אמר: "עם ישראל סבל כל כך בדור האחרון, ועתה מוכרח המשיח לבוא, כי כלו כל הקיצין. ואם זהו הרבי מליובאוויטש - נצא לקראתו, העיקר שיבוא כבר"..^[7].

בהזדמנות אחרת בעת שראה בעל תשובה חב"די שמתפלל בדביקות הביט בו ממושכות והייתה ניכרת על פניו התרגשות גדולה וכשדמעות מבצבצות מעיניו התבטא "כמה מקנא אני בעבודה של הליובאוויטשער רבי, בכתפיים הרחבות שלו, בנחת רוח שהוא גורם בשמים.." וכך המשיך בעוד דברות קודש בהערכה והערצה. יהודי מגזע ליטאי שניצב לצידו שלא אהב את השתפכות הנפש הזו התריס כלפי האדמו"ר: והרי הם אומרים שהרבי שלהם משיח?! אך האדמו"ר הגיב בתנועת יד מבטלת, כמי שדוחה את דבריו כליל, והשיב לו: "ומה איכפת לך שזה הוא?! העיקר שיבוא כבר!"^[8].

כשחסידו הרב יעקב משה שפיצר שח באוזניו ששוקל להתארח בקראון הייטס כדי לבקר אצל הרבי עליו שמע גדולות נענה ואמר: "הליובאוויטשער רבי הוא אדם גדול מאוד" ועודד אותו לנסוע אל הרבי^[9].

בשנת תשמ"ח, בא בנו של האדמו"ר מקלויזנבורג, רבי שמואל דוד הלברשטאם (כיום האדמו"ר מקלויזנבורג-ארה"ב) לנחם את הרבי, לאחר פטירת הרבנית חיה מושקא. הוא ביקש מהרבי ברכה לרפואת אביו, רבי יקותיאל יהודה, והרבי בירכו. ^[10]

מסופר כי בעת שביקר הרב שלמה גולדמן, האדמו"ר מזוויהל-ארה"ב (חתנו של האדמו"ר מקלויזנבורג), אצל הרבי, אמר לו הרבי בנוגע לשיעורי החומש-רש"י של האדמו"ר מקלויזנבורג: "לבלות בשיעור חומש ורש"י ברבים זמן רב כל כך, הוא עניין מחודש, והרי "חדש אסור מן התורה". אלא, במה דבורים אמורים, בימים כתיקונם, כאשר אין "חידושים" אצל הצד השני ^[11]. אבל בזמננו, שכל הזמן מתחדשים אצלם חידושים - גם אצלנו צריכים להתחדש עניינים חדשים, ועי"ז איתוקמא שכינתא מעפרא". ^[12].

דבריו על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

בספר "הליכות חיים" - ניסן-פסח ^[13]מספר העורך ר' אהרן יהושע קלוגר: "שמעתי מפי הרה"ח חיים יעקב ארנפלד הי"ו מקרית צאנז, נתניה: בשנים עברו כשהייתי ממונה על עניני הכשרות בקרית צאנז, זכורני שרבינו [=ה"שפע חיים"] זי"ע הורה לי ללמוד שולחן ערוך הלכות הגעלת כלים עם המגן אברהם והנושאי כלים, ולחזור על זה עם שו"ע הרב, בהוסיפו: 'בכל מקום שיש חילוקי דיעות בין הפוסקים - תעשה כפסקו של השו"ע הרב'".

משפחתו ומתלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניו

רבי צבי אלימלך הלברשטאם מקריית צאנז, נתניה, המכהן כאדמו"ר בישראל.
רבי שמואל דוד הלברשטאם מברוקלין, ניו יורק המכהן כאדמו"ר בארצות הברית.

חתניו

רבי שלמה גולדמן מיוניון סיטי (בניו ג'רזי), כיהן כאדמו"ר מצאנז-זוועהיל^[14].
רבי דב וייס, מכהן כרב קרית צאנז בירושלים.
רבי אפרים פישל מוטצען, מכהן כרבה של קריית הבעל שם טוב בפתח תקווה.
רבי שאול יהודה פריזנט, מכהן כרב ביוניון סיטי לאחר פטירת גיסו הרב גולדמן, מונה לממלא מקומו כאדמו"ר מצאנז-זוועהיל.בנו הרב ברוך פריזנט הוא שליח הרבי באזור התעשייה של פרדס כץ, בני ברק
רבי אליעזר דוד שפירא, מכהן כרב חסידי צאנז בעיר בני ברק וראש ישיבת תורה לשמה.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שלום דב וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק א', עמוד 185 ואילך.
מכון באהלי צדיקים, ספר בסוד שיח ע' 134-137.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי והאדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג זצ"ל באתר .
איש הקשר בין הרבי והאדמו"ר מצאנז באתר .
כתבה על קשריו עם הרבי באתר חב"ד אינפו .

הערות שוליים

↑ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ב', עמ' 499
↑ ראה אגרות קודש מהוריי"צ חלק ט' אגרת ג'קב, ושם נדפס מענה הרב הלברשטם.
↑ צילום הרשימה מתוכן פגישה זו נדפס בספר "לפיד האש", חלק ב, מול עמ' תכג.
↑ מענדי קורטס, "הרבנית העניקה לי הרגשה של אמא" ראיון עם ר' חיים ברוך הלברשטאם כפר חב"ד, גליון 2045, עמ' 28.
↑ קובץ "ישראל סבא" ס"ט עמוד תתע.
↑ מפי רבי יוסף דוד טייטלבוים, האדמו"ר מסאסוב שליט"א
↑ שמן ששון מחבריך, חלק א', עמוד 197
↑ מפי הרב יששכר בער רוזנברג, חסיד צאנז שנכח בעת אמירת הדברים
↑ הרב שפיצר: האדמו"ר עודד אותי לנסוע לרבי
↑ ראו את תוכן השיחה בהתוועדויות תשמ"ח, חלק ב, עמ' 617-618.
↑ הכוונה לצד של היפך הקדוּשה.
↑ לפיד האש, חלק ב, עמ' תמו, הערה 22.
↑ מהדורת תשע"ח. עמ' טו
↑ עד לפטירתו בכ"ז תמוז ה'תשע"ז

הקודם:
-

אדמו"רי צאנז-קלויזנבורג
תש"ו-ט' תמוז תשנ"ד

הבא:
רבי צבי אלימלך הלברשטאם - נתניה
רבי שמואל דוד הלברשטאם - ניו יורק

[1] מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ב', עמ' 499

[2] ראה אגרות קודש מהוריי"צ חלק ט' אגרת ג'קב, ושם נדפס מענה הרב הלברשטם.

[3] צילום הרשימה מתוכן פגישה זו נדפס בספר "לפיד האש", חלק ב, מול עמ' תכג.

[4] מענדי קורטס, "הרבנית העניקה לי הרגשה של אמא" ראיון עם ר' חיים ברוך הלברשטאם כפר חב"ד, גליון 2045, עמ' 28.

[5] קובץ "ישראל סבא" ס"ט עמוד תתע.

[6] מפי רבי יוסף דוד טייטלבוים, האדמו"ר מסאסוב שליט"א

[7] שמן ששון מחבריך, חלק א', עמוד 197

[8] מפי הרב יששכר בער רוזנברג, חסיד צאנז שנכח בעת אמירת הדברים

[9] הרב שפיצר: האדמו"ר עודד אותי לנסוע לרבי

[10] ראו את תוכן השיחה בהתוועדויות תשמ"ח, חלק ב, עמ' 617-618.

[11] הכוונה לצד של היפך הקדוּשה.

[12] לפיד האש, חלק ב, עמ' תמו, הערה 22.

[13] מהדורת תשע"ח. עמ' טו

[14] עד לפטירתו בכ"ז תמוז ה'תשע"ז

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 |שם=הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם
 |תואר=האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג
-|תמונה=[[קובץ:צאנז.jpg|אמצע|הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם|250px]]
+|תמונה=צאנז.jpg
 |כיתוב=
 |חיבורו העיקרי=שפע חיים, דברי יציב
@@ שורה 28: / שורה 28: @@
 |חתימה=
 }}
-רבי '''יקותיאל יהודה הלברשטאם''' מ[[צאנז]]-קלויזנבורג (מכונה ע"ש ספריו '''שפע חיים''' ו'''דברי יציב''', [[ד' בשבט]] [[תרס"ה]] - [[ט' בתמוז]] [[תשנ"ד]]) היה ה[[אדמו"ר]] הראשון של חסידות צאנז-קלויזנבורג, חסידות שמקורה ב[[חסידות צאנז]]. עמד בראש החסידות משנת [[תש"ו]] ועד לפטירתו בשנת [[תשנ"ד]]. מייסד קריית צאנז ב[[נתניה]] ומרכז רפואי לניאדו. כיהן גם כרב וכ[[ראש ישיבה]].
+רבי '''יקותיאל יהודה הלברשטאם''' מ[[צאנז]]-קלויזנבורג (מכונה ע"ש ספריו '''שפע חיים''' ו'''דברי יציב''', [[ד' בשבט]] [[תרס"ה]] - [[ט' בתמוז]] [[תשנ"ד]]) היה ה[[אדמו"ר]] הראשון של חסידות צאנז-קלויזנבורג, חסידות שמקורה ב[[חסידות צאנז]]. עמד בראש החסידות משנת [[תש"ו]] ועד לפטירתו בשנת תשנ"ד. מייסד קריית צאנז ב[[נתניה]] ומרכז רפואי לניאדו. כיהן גם כרב וכ[[ראש ישיבה]].
 ==תולדות חיים==
 הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם הוא בנו של רבי צבי הירש הלברשטאם שהיה אב"ד רודניק, נין לרב [[חיים הלברשטאם]] (בעל ה"דברי חיים") מצד אביו ובן נינתו של הרב [[צבי אלימלך שפירא מדינוב]] (ה"בני יששכר"). היה ידוע עוד בילדותו כעילוי ונבחן על הש"ס בגיל 13. כעבור חצי שנה התייתם מאביו. באותה שנה [[סמיכה|הוסמך להוראה]] בידי רבי מאיר אריק ואחרים{{הערה|מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ב', עמ' 499}}. בבחרותו למד בעיקר אצל "הרב מדוקלא", הרב דוד צבי (טאבלי) זעהמאן מחבר ספרים קב [[זהב]] ומנחת סולת. רבו זה הסמיכו להוראה. בנוסף למד אצל רבי איציקל, ראש ישיבה בקליינווארדיין, אצל רבי משה צבי לנדא, ואצל רבי משה חיים סגל מחבר הספר לחם רב השלם. בהמשך נסע ל[[פולין]] ללמוד אצל רבנים נוספים, בהם רבי [[מאיר יחיאל מאוסטרובצה]].
@@ שורה 39: / שורה 39: @@
 לאחר פלישת גרמניה להונגריה בשנת [[תש"ד]] גויס לשירות העבודה ושהה במחנה בפרוינבאך, בעוד אשתו וילדיו נותרו בגטו קלויזנבורג. הוא שהה שם בתנאים נוחים למדי והתאפשר לו לא לעבוד תמורת שוחד, אך מאוחר יותר גרושו כל הלא-כשירים לאושוויץ. אשתו ואחד-עשר ילדיו נספו שם גם הם.
-לאחר [[השואה]] הוא שהה במחנה העקורים פורנוולד והחל בהקמת מוסדות תורה וחינוך בשם "שארית הפליטה" במחנות העקורים. בשנת [[תש"ו]] הגיע ל[[ארצות הברית]] לגייס כספים לעזרה לניצולי [[השואה]] והקים במקסיקו וב[[ניו יורק]] מוסדות תורה שיועדו לניצולי [[השואה]] שהיגרו לארצות הברית. כך גם פתח בישראל תלמודי תורה בשם "שארית הפליטה" ב[[צפת]], [[באר שבע]], כפר אז"ר, כפר הניצחון ועוד. הוא פתח ישיבה ב[[ויליאמסבורג]] ועמד בראשה, וכן ישיבה ב[[מונטריאול]] בראשה העמיד את הרב [[שמואל אלכסנדר אונסדורפר]], לימים מחותנו.
+לאחר [[השואה]] הוא שהה במחנה העקורים פורנוולד והחל בהקמת מוסדות תורה וחינוך בשם "שארית הפליטה" במחנות העקורים. בשנת [[תש"ו]] הגיע ל[[ארצות הברית]] לגייס כספים לעזרה לניצולי השואה והקים במקסיקו וב[[ניו יורק]] מוסדות תורה שיועדו לניצולי השואה שהיגרו לארצות הברית. כך גם פתח בישראל תלמודי תורה בשם "שארית הפליטה" ב[[צפת]], [[באר שבע]], כפר אז"ר, כפר הניצחון ועוד. הוא פתח ישיבה ב[[וויליאמסבורג]] ועמד בראשה, וכן ישיבה ב[[מונטריאול]] בראשה העמיד את הרב [[שמואל אלכסנדר אונסדורפר]], לימים מחותנו.
-הקים משפחה חדשה עם חיה נחמה, בתו של הרב [[שמואל דוד אונגר]] - [[אב"ד]] נייטרא, ונולדו להם שבעה ילדים.
+הרב הלברשטם במעשיו נהפך לסמל ליהודי שאיבד הכל בשואה, ועם כל זה בכוחות על אנושיים לא נפל ברוחו, והקים עולם של חיים תורה ויהדות לאחר השואה והינו ממייסדי החיים היהודים של דור הניצולים.
+הקים משפחה חדשה עם חיה נחמה, בתו של הרב [[שמואל דוד אונגר]] - [[אב"ד]] נייטרא, ונולדו להם שבעה ילדים. לרגל חתונתו קיבל מכתב ברכה מיוחד מהרבי הריי"צ{{הערה|ראה אגרות קודש מהוריי"צ חלק ט' אגרת ג'קב, ושם נדפס מענה הרב הלברשטם.}}, הרב הלברשטם ענה במכתב לבבי המודה לרבי על ברכתו לחתונה (יש טוענים שהרבי הריי"צ עודד אותו להתחתן ובכך להקים חיים חדשים אחרי השכול של אשתו ואחד עשר ילדיו). כמו כן, נכנס ליחידות לרבי הריי"צ{{הערה|צילום הרשימה מתוכן פגישה זו נדפס בספר "לפיד האש", חלק ב, מול עמ' תכג.}}.
 בשנת [[תשט"ו]] ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]] והחליט להקים את הקריה החסידית קריית צאנז בנתניה. ייסד את חסידות צאנז-קלויזנבורג, מוסדות חינוך וישיבה גדולה שעמד בראשותה, ואת מפעל הש"ס.
@@ שורה 54: / שורה 56: @@
 מאז עלות [[הרבי]] לכס הנשיאות, שרר קשר ידידותי בינו ובין האדמו"ר מצאנז. ב[[התוועדות]] [[י"ב תמוז]] [[תשי"א]] מסר הרבי באמצעות שליח בקבוק [[משקה]] לאדמו"ר, באמרו: {{הדגשה|אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך. יברכהו השי"ת שיעמיד תלמידים עם נר מצוה ותורה אור, והמאור שבתורה, ומסתמא יודע הוא שכל עניני [[ארץ הקודש]] הם ניסיון}}.
-בשנת [[תש"ל]], בעת מלחמת הרבי בעד תיקון חוק [[מיהו יהודי]], דיבר האדמו"ר כנגד המנסים לעכב את התיקון: {{ציטוטון|כולם יודעים שאני אינני חסיד ליובאוויטש, ואף אבי הקדוש לא היה חסיד ליובאוויטש, אבל אני מוכרח להתייחס למאורעות... קמו מומרים גדושי עזות וחוצפה, לא זו בלבד שאין הם מוכנים לקבל דברי תוכחה, אלא כשרק מהינים לומר להם דבר מה שלא מוצא חן בעיניהם, מיד מרימים הם קול צווחה וזעקה}}{{הערה|קובץ "ישראל סבא" ס"ט עמוד תתע.}}.
+ב[[יום טוב]] שני של [[חג השבועות]] בשנת [[תשכ"ז]] בעת [[סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ|סעודת החג]] סיפר אחד החסידים לרבי על עזיבתו של האדמו"ר מצאנז את [[ארץ ישראל]] ונסיעתו ל[[אמריקה]] בעקבות [[מלחמת ששת הימים]], הרבי הגיב שלא ניתן לבוא אליו בטענות מכיוון שהוא איבד את משפחתו ואת ילדיו ב[[שואה]], הרבי אף הוסיף שבאמריקה יש לו קרוב שיגן עליו (קרובו של האדמו"ר הוא ר' [[חיים ברוך הלברשטאם]]){{הערה|מענדי קורטס, "הרבנית העניקה לי הרגשה של אמא" ראיון עם ר' חיים ברוך הלברשטאם [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גליון 2045, עמ' 28.}}.
+בשנת [[תש"ל]], בעת מלחמת הרבי בעד תיקון חוק [[מיהו יהודי]], דיבר האדמו"ר כנגד המנסים לעכב את התיקון: {{ציטוטון|כולם יודעים שאני אינני חסיד ליובאוויטש, ואף אבי הקדוש לא היה חסיד ליובאוויטש, אבל אני מוכרח להתייחס למאורעות... קמו מומרים גדושי עזות וחוצפה, לא זו בלבד שאין הם מוכנים לקבל דברי תוכחה, אלא כשרק מהינים לומר להם דבר מה שלא מוצא חן בעיניהם, מיד מרימים הם קול צווחה וזעקה}}{{הערה|קובץ "ישראל סבא" ס"ט עמוד תתע.}} בנו האדמו"ר מצאנז הנוכחי סיפר זאת באירוע בחירות של [[יהדות התורה]] בשנת תשע"ט והוסיף שבאותה הזדמנות כשאביו הזכיר את דברי הרבי אמר שאלו דברים של {{ציטוטון|גדול בישראל}}.
+התייחסות מיוחדת נוספת שאמר על הרבי בקשר ל[[מיהו יהודי]] היא שהינו מתפלל על הרבי בכל יום (!) כי כל הקליפות והסטרא אחרא נלחמות נגדו עקב מאבקו בענין מיהו יהודי{{הערה|מפי רבי [[יוסף דוד טייטלבוים]], האדמו"ר מסאסוב שליט"א}}.
 גם בנושא [[שלימות הארץ]] עמד האדמו"ר בדעתו של הרבי, והתבטא כלפיו: {{ציטוטון|הרבי מליובאוויטש צודק בהחלט. הוא הרי שר התורה וצדיק אמת}}.
-האדמו"ר עסק רבות בנושא [[ציפייה לגאולה|הציפיה לביאת המשיח]], ובאחת משיחותיו בעת [[סעודה שלישית]] אמר: {{ציטוטון|עם ישראל סבל כל כך בדור האחרון, ועתה מוכרח המשיח לבוא, כי כלו כל הקיצין. ואם זהו הרבי מליובאוויטש - נצא לקראתו, העיקר שיבוא כבר}}...{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק א', עמוד 197}}
+האדמו"ר עסק רבות בנושא [[ציפייה לגאולה|הציפיה לביאת המשיח]], ובאחת משיחותיו בעת [[סעודה שלישית]] אמר: {{ציטוטון|עם ישראל סבל כל כך בדור האחרון, ועתה מוכרח המשיח לבוא, כי כלו כל הקיצין. ואם זהו הרבי מליובאוויטש - נצא לקראתו, העיקר שיבוא כבר}}..{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק א', עמוד 197}}.
+בהזדמנות אחרת בעת שראה בעל תשובה חב"די שמתפלל בדביקות הביט בו ממושכות והייתה ניכרת על פניו התרגשות גדולה וכשדמעות מבצבצות מעיניו התבטא {{ציטוטון|כמה [[קנאה|מקנא]] אני בעבודה של הליובאוויטשער רבי, בכתפיים הרחבות שלו, בנחת רוח שהוא גורם בשמים..}} וכך המשיך בעוד דברות קודש בהערכה והערצה. יהודי מגזע ליטאי שניצב לצידו שלא אהב את השתפכות הנפש הזו התריס כלפי האדמו"ר: והרי הם אומרים שהרבי שלהם משיח?! אך האדמו"ר הגיב בתנועת יד מבטלת, כמי שדוחה את דבריו כליל, והשיב לו: {{ציטוטון|ומה איכפת לך שזה הוא?! העיקר שיבוא כבר!}}{{הערה|מפי הרב יששכר בער רוזנברג, חסיד צאנז שנכח בעת אמירת הדברים}}.
+כשחסידו הרב יעקב משה שפיצר שח באוזניו ששוקל להתארח ב[[קראון הייטס]] כדי לבקר אצל הרבי עליו שמע גדולות נענה ואמר: "הליובאוויטשער רבי הוא אדם גדול מאוד" ועודד אותו לנסוע אל הרבי{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75289 הרב שפיצר: האדמו"ר עודד אותי לנסוע לרבי {{אינפו}}]}}.
+בשנת תשמ"ח, בא בנו של האדמו"ר מקלויזנבורג, רבי שמואל דוד הלברשטאם (כיום האדמו"ר מקלויזנבורג-ארה"ב) לנחם את הרבי, לאחר פטירת הרבנית חיה מושקא. הוא ביקש מהרבי ברכה לרפואת אביו, רבי יקותיאל יהודה, והרבי בירכו. {{הערה|ראו את תוכן השיחה בהתוועדויות תשמ"ח, חלק ב, עמ' 617-618.}}
+מסופר כי בעת שביקר הרב שלמה גולדמן, האדמו"ר מזוויהל-ארה"ב (חתנו של האדמו"ר מקלויזנבורג), אצל הרבי, אמר לו הרבי בנוגע לשיעורי החומש-רש"י של האדמו"ר מקלויזנבורג: "לבלות בשיעור חומש ורש"י ברבים זמן רב כל כך, הוא עניין מחודש, והרי "חדש אסור מן התורה". אלא, במה דבורים אמורים, בימים כתיקונם, כאשר אין "חידושים" אצל הצד השני {{הערה|הכוונה לצד של היפך הקדוּשה.}}. אבל בזמננו, שכל הזמן מתחדשים אצלם חידושים - גם אצלנו צריכים להתחדש עניינים חדשים, ועי"ז איתוקמא שכינתא מעפרא". {{הערה|לפיד האש, חלק ב, עמ' תמו, הערה 22.}}.
+==דבריו על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן ==
+בספר "הליכות חיים" - ניסן-פסח {{הערה|מהדורת תשע"ח. עמ' טו}}מספר העורך ר' אהרן יהושע קלוגר:
+"שמעתי מפי הרה"ח חיים יעקב ארנפלד הי"ו מקרית צאנז, נתניה: בשנים עברו כשהייתי ממונה על עניני הכשרות בקרית צאנז, זכורני שרבינו [=ה"שפע חיים"] זי"ע הורה לי ללמוד שולחן ערוך הלכות הגעלת כלים עם המגן אברהם והנושאי כלים, ולחזור על זה עם שו"ע הרב, בהוסיפו: 'בכל מקום שיש חילוקי דיעות בין הפוסקים - תעשה כפסקו של השו"ע הרב'".
 ==משפחתו ומתלמידיו==
@@ שורה 66: / שורה 84: @@
 '''חתניו'''
-*רבי שלמה גולדמן מיוניון סיטי (בניו ג'רזי), מכהן כאדמו"ר מזוועהיל-צאנז.
+*רבי שלמה גולדמן מיוניון סיטי (בניו ג'רזי), כיהן כאדמו"ר מצאנז-זוועהיל{{הערה|עד לפטירתו ב[[כ"ז תמוז]] ה'[[תשע"ז]]}}.
-*רבי דב וייס, מכהן כרבה של קריית צאנז בירושלים.
+*רבי דב וייס, מכהן כרב קרית צאנז בירושלים.
 *רבי אפרים פישל מוטצען, מכהן כרבה של קריית [[הבעל שם טוב]] ב[[פתח תקווה]].
-*רבי שאול יהודה פריזנט, מכהן כרב ביוניון סיטי.
+*רבי שאול יהודה פריזנט, מכהן כרב ביוניון סיטי לאחר פטירת גיסו הרב גולדמן, מונה לממלא מקומו כאדמו"ר מצאנז-זוועהיל.בנו הרב ברוך פריזנט הוא שליח הרבי באזור התעשייה של פרדס כץ, בני ברק
 *רבי אליעזר דוד שפירא, מכהן כרב חסידי צאנז בעיר [[בני ברק]] וראש ישיבת תורה לשמה.
 ==לקריאה נוספת==
 * הרב [[שלום דב וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', חלק א', עמוד 185 ואילך.
+*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 134-137.
+==קישורים חיצוניים==
+*[https://col.org.il/news/119510 הרבי והאדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג זצ"ל] באתר {{חב"ד און ליין}}.
+*[https://col.org.il/news/5624 איש הקשר בין הרבי והאדמו"ר מצאנז] באתר {{חב"ד און ליין}}.
+*[https://chabad.info/magazine/604938/ כתבה על קשריו עם הרבי] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}.
 {{הערות שוליים}}
 {{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו"רי [[צאנז]]-קלויזנבורג|שנה=[[תש"ו]]-[[ט' תמוז]] [[תשנ"ד]]|הבא=רבי [[צבי אלימלך הלברשטאם]] - [[נתניה]]{{ש}}רבי [[שמואל דוד הלברשטאם]] - [[ניו יורק]]}}
@@ שורה 79: / שורה 104: @@
 [[קטגוריה:אדמו"רי צאנז]]
-[[קטגוריה:חסידות צאנז]]
 [[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]]
+[[קטגוריה:משפחת הלברשטאם]]