חסידות זוטשקא: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "הסתלקותו" ב־"הסתלקותו") |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (6 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
חסידות '''זוטשקא''' הינה חסידות רומנית, שנוסדה שנים בודדות לפני ה[[שואה]] על ידי האדמו"ר הרה"ק רבי [[יצחק אייזיק רוזנבוים]], נכד רבי [[מאיר רוזנבוים]] מקרעטשניף, נכד הרה"ק רבי בערצ'י מנדבורנה, בן הרה"ק רבי יצחק מקאלוש, נכדו של רבי [[מאיר הגדול מפרימישליאן]]. כיום נמצא מרכז החסידות ב[[בני ברק]], [[ארץ ישראל]]. | {{מקורות}} | ||
חסידות '''זוטשקא''' הינה חסידות רומנית, שנוסדה שנים בודדות לפני ה[[שואה]] על ידי האדמו"ר הרה"ק רבי [[יצחק אייזיק רוזנבוים]], נכד רבי [[מאיר רוזנבוים]] מקרעטשניף, נכד הרה"ק רבי בערצ'י לייפער מנדבורנה, בן הרה"ק רבי יצחק לייפער מקאלוש, נכדו של רבי [[מאיר הגדול מפרימישליאן]]. כיום נמצא מרכז החסידות ב[[בני ברק]], [[ארץ ישראל]]. | |||
== הדור הראשון == | == הדור הראשון == | ||
תיכף אחר נישואיו קבע רבי יצחק אייזיק את מקום מגוריו בזוטשקא, עיירה קטנה בפרברי צ'רנוביץ, שם שימש כרב העיר עוד בחיי אביו, ועל שמה נקרא ה[[אדמו"ר]] מזוטשקא. לאחר שנים ספורות עבר לכהן בעיר וואשקוביץ שם כיהן באדמו"רות עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]]. | תיכף אחר נישואיו קבע רבי יצחק אייזיק את מקום מגוריו בזוטשקא, [[עיירה]] קטנה בפרברי צ'רנוביץ, שם שימש כרב העיר עוד בחיי אביו, ועל שמה נקרא ה[[אדמו"ר]] מזוטשקא. לאחר שנים ספורות עבר לכהן בעיר וואשקוביץ שם כיהן באדמו"רות עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]]. | ||
אחר [[השואה]] היגר ל[[ארצות הברית]], תחילה ישב באיסט [[ניו יורק]] וב[[קראון הייטס]], ולאחר מכן ב[[בורו פארק]]. | אחר [[השואה]] היגר ל[[ארצות הברית]], תחילה ישב באיסט [[ניו יורק]] וב[[קראון הייטס]], ולאחר מכן ב[[בורו פארק]]. | ||
בשנת [[תשל"ג]], עם פטירת אביו רבי איתמר ב[[כ"ב ניסן]], עלה למלא את מקומו בהנהגת העדה בבית מדרשו בשכונת [[יד אליהו]] ב[[תל אביב]], שם השפיע רבות על תושבי האזור. בשנת [[תשמ"א]] עבר להתגורר ב[[בני ברק]], שם יסד את בית מדרשו. ייסד את גם את מפעל שונה [[הלכה|הלכות]] במסגרתו נבחנים מאות אברכים ובחורים מדי חודש על [[ | בשנת [[תשל"ג]], עם פטירת אביו רבי איתמר ב[[כ"ב ניסן]], עלה למלא את מקומו בהנהגת העדה בבית מדרשו בשכונת [[יד אליהו]] ב[[תל אביב]], שם השפיע רבות על תושבי האזור. בשנת [[תשמ"א]] עבר להתגורר ב[[בני ברק]], שם יסד את בית מדרשו. ייסד את גם את מפעל שונה [[הלכה|הלכות]] במסגרתו נבחנים מאות אברכים ובחורים מדי חודש על [[שולחן ערוך]] ו[[משנה ברורה]] הלכות שבת. | ||
האדמו"ר מזוטשקא עמד בקשרים חמים ביותר עם [[הרבי]] ועם [[חב"ד]] - {{ערך מורחב|יצחק אייזיק רוזנבוים}} | האדמו"ר מזוטשקא עמד בקשרים חמים ביותר עם [[הרבי]] ועם [[חב"ד]] - {{ערך מורחב|יצחק אייזיק רוזנבוים}} | ||
== הדור השני == | == הדור השני == | ||
עם [[הסתלקות]]ו של האדמו"ר מזוטשקא בשנת [[תש"ס]], מונה בנו הצעיר רבי נתן דוד לממלא מקומו כאדמו"ר מזוטשקא ב[[בני ברק]]. תחת הנהגתו פותחה והורחבה החסידות, ולטישים שלו נוהרים רבים מתושבי | עם [[הסתלקות]]ו של האדמו"ר מזוטשקא בשנת [[תש"ס]], מונה בנו הצעיר רבי נתן דוד לממלא מקומו כאדמו"ר מזוטשקא ב[[בני ברק]]. תחת הנהגתו פותחה והורחבה החסידות, ולטישים שלו נוהרים רבים מתושבי בני ברק ביום כח שבט תשע"ט נפטר האדמו"ר לאחר ששכב על ערש דווי מלג בעומר האחרון בגיל עד' שנים. | ||
הדור השלישי | |||
ע"פ צוואת הרבי הוכתרו ארבעת בניו לאדמו"רים | |||
א' הבכור רבי אשר ישעי בביהמ"ד בבני ברק | |||
ב' רבי גדליה משה. | |||
ג' רבי שלמה בביהמ"ד בי"ם | |||
ד' רבי שלמה במאנסי. | |||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | ||
גרסה אחרונה מ־02:28, 14 בינואר 2024
חסידות זוטשקא הינה חסידות רומנית, שנוסדה שנים בודדות לפני השואה על ידי האדמו"ר הרה"ק רבי יצחק אייזיק רוזנבוים, נכד רבי מאיר רוזנבוים מקרעטשניף, נכד הרה"ק רבי בערצ'י לייפער מנדבורנה, בן הרה"ק רבי יצחק לייפער מקאלוש, נכדו של רבי מאיר הגדול מפרימישליאן. כיום נמצא מרכז החסידות בבני ברק, ארץ ישראל.
הדור הראשון[עריכה | עריכת קוד מקור]
תיכף אחר נישואיו קבע רבי יצחק אייזיק את מקום מגוריו בזוטשקא, עיירה קטנה בפרברי צ'רנוביץ, שם שימש כרב העיר עוד בחיי אביו, ועל שמה נקרא האדמו"ר מזוטשקא. לאחר שנים ספורות עבר לכהן בעיר וואשקוביץ שם כיהן באדמו"רות עד פרוץ מלחמת העולם השנייה.
אחר השואה היגר לארצות הברית, תחילה ישב באיסט ניו יורק ובקראון הייטס, ולאחר מכן בבורו פארק.
בשנת תשל"ג, עם פטירת אביו רבי איתמר בכ"ב ניסן, עלה למלא את מקומו בהנהגת העדה בבית מדרשו בשכונת יד אליהו בתל אביב, שם השפיע רבות על תושבי האזור. בשנת תשמ"א עבר להתגורר בבני ברק, שם יסד את בית מדרשו. ייסד את גם את מפעל שונה הלכות במסגרתו נבחנים מאות אברכים ובחורים מדי חודש על שולחן ערוך ומשנה ברורה הלכות שבת.
האדמו"ר מזוטשקא עמד בקשרים חמים ביותר עם הרבי ועם חב"ד -
| ערך מורחב – יצחק אייזיק רוזנבוים |
הדור השני[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם הסתלקותו של האדמו"ר מזוטשקא בשנת תש"ס, מונה בנו הצעיר רבי נתן דוד לממלא מקומו כאדמו"ר מזוטשקא בבני ברק. תחת הנהגתו פותחה והורחבה החסידות, ולטישים שלו נוהרים רבים מתושבי בני ברק ביום כח שבט תשע"ט נפטר האדמו"ר לאחר ששכב על ערש דווי מלג בעומר האחרון בגיל עד' שנים. הדור השלישי ע"פ צוואת הרבי הוכתרו ארבעת בניו לאדמו"רים א' הבכור רבי אשר ישעי בביהמ"ד בבני ברק ב' רבי גדליה משה. ג' רבי שלמה בביהמ"ד בי"ם ד' רבי שלמה במאנסי.
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |