זמבין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "תורת החסידות " ב־"תורת החסידות ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
|||
| (18 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
במאה השנים שבאו לאחר מכן, פרחה זעמבין מבחינה כלכלית, ואף קיבלה מעמד של עיר, אך לאחר מכן פרצו מלחמות, וקרבות עזים שהתחוללו באזור החריבו את העיר והרסו את הכלכלה של התושבים, עד שבמפקד אוכלוסין שנערך בשנת [[ה'תקל"ז]] נספרו 38 בתים בלבד, בית מרזח, מפעל לייצור בירה ושתי טחנות מים. | במאה השנים שבאו לאחר מכן, פרחה זעמבין מבחינה כלכלית, ואף קיבלה מעמד של עיר, אך לאחר מכן פרצו מלחמות, וקרבות עזים שהתחוללו באזור החריבו את העיר והרסו את הכלכלה של התושבים, עד שבמפקד אוכלוסין שנערך בשנת [[ה'תקל"ז]] נספרו 38 בתים בלבד, בית מרזח, מפעל לייצור בירה ושתי טחנות מים. | ||
בשנת [[תקמ"ג]], קיבל מושל המחוז החלטה לאפשר את התיישבותם של היהודים בעיירה, ותוך שנים ספורות צמחה שוב כלכלת העיירה ומצבה הדמוגרפי השתנה בצורה דרסטית. מאוחר יותר, הפכה זעמבין | בשנת [[תקמ"ג]], קיבל מושל המחוז החלטה לאפשר את התיישבותם של היהודים בעיירה, ותוך שנים ספורות צמחה שוב כלכלת העיירה ומצבה הדמוגרפי השתנה בצורה דרסטית. מאוחר יותר, הפכה זעמבין לתחנת תעבורה מרכזית של משלוחים ודברי דואר, עקב מיקומה בסמיכות לגבול בין [[רוסיה]] ופולין. | ||
במהלך מלחמת נפוליון בשנת [[תקע"ב]], התקיים בסמיכות לעיר קרב קשה במהלכו נפגע אנושות גנרל צרפתי שבסופו של דבר מת מפצעיו ונקבר בעיר. | במהלך מלחמת נפוליון בשנת [[תקע"ב]], התקיים בסמיכות לעיר קרב קשה במהלכו נפגע אנושות גנרל צרפתי שבסופו של דבר מת מפצעיו ונקבר בעיר. | ||
בשנים שלאחר מכן, המשיכה | בשנים שלאחר מכן, המשיכה האוכלוסייה היהודית להתפתח, ובשנת [[תר"מ]] כללו תושביה היהודיים של העיירה כעשרים אחוז מכלל 600 המשפחות שהתגוררו בעיירה, ותוך שלושים שנה מספר היהודים הכפיל את עצמו והגיע ל-838 משפחות יהודיות, והפך לרוב בעיירה הקטנה. | ||
===הקהילה היהודית=== | ===הקהילה היהודית=== | ||
[[קובץ:מצבה זמבין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גלעד זכרון לזכר יהודי זמבין שנספו בשואה]] | [[קובץ:מצבה זמבין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גלעד זכרון לזכר יהודי זמבין שנספו בשואה]] | ||
בעקבות גידול | בעקבות גידול האוכלוסייה היהודית, הוקם [[בית כנסת]] בכיכר המרכזית של העיירה, על חורבותיה של הכנסייה המקומית, שהוקמה במקום זאת במקום צדדי וזניח. | ||
התושבים היהודיים הפעילו בתי מלאכה, ובהם מתפרה, סנדלריה, 2 נגריות, 2 פחחיות, בתי מלאכה לעיבוד עורות, טחנת קיטור גדולה, שתי מאפיות, ו-2 בתי בד. בנוסף, היה המקום גם מרכז רוחני ליהודי הסביבה ופעל בו [[תלמוד תורה]] יהודי על טהרת הקודש בו התקיימו לימודים בשפת האידיש, ו[[מקווה טהרה]] מפואר יחסית למקובל באותן שנים{{הערה|1=מבנה המקווה שרד את מאורעות [[השואה]] והוא מהווה כיום יעד תיירותי. ראו [https://www.google.com/maps/place/Mikveh/@54.360157,28.214371,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x7f68a42f977451f7?hl=iw מיקומו המדוייק של המקווה] במפות גוגל.}}. | התושבים היהודיים הפעילו בתי מלאכה, ובהם מתפרה, סנדלריה, 2 נגריות, 2 פחחיות, בתי מלאכה לעיבוד עורות, טחנת קיטור גדולה, שתי מאפיות, ו-2 בתי בד. בנוסף, היה המקום גם מרכז רוחני ליהודי הסביבה ופעל בו [[תלמוד תורה]] יהודי על טהרת הקודש בו התקיימו לימודים בשפת האידיש, ו[[מקווה טהרה]] מפואר יחסית למקובל באותן שנים{{הערה|1=מבנה המקווה שרד את מאורעות [[השואה]] והוא מהווה כיום יעד תיירותי. ראו [https://www.google.com/maps/place/Mikveh/@54.360157,28.214371,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x7f68a42f977451f7?hl=iw מיקומו המדוייק של המקווה] במפות גוגל.}}. | ||
בקיץ של שנת [[תר"ס]] פקדה שריפה קשה את העיירה שפגעה בכל הבתים ואף גבתה אבידות בנפש. | בקיץ של שנת [[תר"ס]] פקדה [[שריפה]] קשה את העיירה שפגעה בכל הבתים ואף גבתה אבידות בנפש. | ||
במהלך ה[[שואה]] ב[[חודש תמוז]] [[תש"א]] נכבשה העיירה על ידי כוחות הכיבוש הנאציים, שריכזו את התושבים היהודיים מחוץ לעיר בגטו שהוקם בסמיכות לבית החיים היהודי של העיירה, וב[[כ"ב בתמוז]] טבחו את 927 היהודים שרוכזו בגטו. | במהלך ה[[שואה]] ב[[חודש תמוז]] [[תש"א]] נכבשה העיירה על ידי כוחות הכיבוש הנאציים, שריכזו את התושבים היהודיים מחוץ לעיר בגטו שהוקם בסמיכות לבית החיים היהודי של העיירה, וב[[כ"ב בתמוז]] טבחו את 927 היהודים שרוכזו בגטו. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
הרב הראשון של קהילת חב"ד בעיר היה הרב [[אברהם לנדא]] שכיהן כרב העיירה במשך שלושים שנה עד שהוא הפך לדמות החסידית המזוהה ביותר עם העיירה, והוא מוכר יותר בכינוי שקיבל אצל חסידים "אברהמק'ה ז'עבינער". | הרב הראשון של קהילת חב"ד בעיר היה הרב [[אברהם לנדא]] שכיהן כרב העיירה במשך שלושים שנה עד שהוא הפך לדמות החסידית המזוהה ביותר עם העיירה, והוא מוכר יותר בכינוי שקיבל אצל חסידים "אברהמק'ה ז'עבינער". | ||
הקהילה החסידית בעיר החלה להתפתח בעיקר בתקופת כהונתו של אברהמק'ה זעבינער, בתקופת נשיאותו של | הקהילה החסידית בעיר החלה להתפתח בעיקר בתקופת כהונתו של אברהמק'ה זעבינער, בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובתחילת זמן נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]]. עם פטירתו של רב העיירה, התמנה חתנו הרב [[מנחם מענדל הילביץ]] למלא את מקומו, אך בעקבות סיבוך משפטי שהעלילו עליו, לאחר שנים ספורות כרב הקהילה התחייב גלות לשלטונות, ואנשי הקהילה חיפשו רב שימלא את מקומו. | ||
[[אדמו"ר המהר"ש]] שהנהיג את הקהילה באופן פרטני, והיה מעורב תחומי החיים הקהילתיים, הורה לקהילה למנות תחתיו את אחיו של הרב [[שמואל דובער מבוריסוב]]{{הערה|ב[[היכל הבעל שם טוב (גליון)|היכל הבעל שם טוב]] גליון י"ג עמוד קט מסופר שהרב הקפיד על כבודו ולא רצה למחול, וכאשר סיפרו זאת | [[אדמו"ר המהר"ש]] שהנהיג את הקהילה באופן פרטני, והיה מעורב תחומי החיים הקהילתיים, הורה לקהילה למנות תחתיו את אחיו של הרב [[שמואל דובער מבוריסוב]]{{הערה|ב[[היכל הבעל שם טוב (גליון)|היכל הבעל שם טוב]] גליון י"ג עמוד קט מסופר שהרב הקפיד על כבודו ולא רצה למחול, וכאשר סיפרו זאת לאדמו"ר המהר"ש רמז שלא יוציא את שנתו, וכן היה.}}. | ||
עם התייסדות של ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרנ"ז]], נפתחה בעיר מחלקה של הישיבה, בראשותו של ה[[משפיע]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]]. הסניף שהוקם בעיירה נחשב לסניף המרכזי של הישיבה, והתלמידים בעלי הכשרונות נשלחו ללמוד דווקא שם. | עם התייסדות של ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרנ"ז]], נפתחה בעיר מחלקה של הישיבה, בראשותו של ה[[משפיע]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]]. הסניף שהוקם בעיירה נחשב לסניף המרכזי של הישיבה, והתלמידים בעלי הכשרונות נשלחו ללמוד דווקא שם. | ||
הישיבה פעלה בעיר עד לפטירתו של הרב [[שמואל בצלאל שפטיל]] (הרשב"ץ) בשנת [[תרס"ה]] (למעט תקופה של שנה וחצי, בה עברה הישיבה לעיירה קבוליץ בעקבות שריפה שכילתה את כל מבני העיירה), אז עבר הרב אסתרמן למלא את מקומו בסניף הישיבה ב[[ליובאוויטש]] ותלמידי הישיבה שלמדו בסניף בזעמבין עברו יחד איתו. | הישיבה פעלה בעיר עד לפטירתו של הרב [[שמואל בצלאל שפטיל]] (הרשב"ץ) בשנת [[תרס"ה]] (למעט תקופה של שנה וחצי, בה עברה הישיבה לעיירה קבוליץ בעקבות [[שריפה]] שכילתה את כל מבני העיירה), אז עבר הרב אסתרמן למלא את מקומו בסניף הישיבה ב[[ליובאוויטש]] ותלמידי הישיבה שלמדו בסניף בזעמבין עברו יחד איתו. | ||
האוירה החסידית בעיירה הייתה לשם דבר, והחיים הקהילתיים בה פרחו ושגשגו. אנשי הקהילה התחלקו לקבוצת ה'[[עובדים]]' וה'[[ | האוירה החסידית בעיירה הייתה לשם דבר, והחיים הקהילתיים בה פרחו ושגשגו. אנשי הקהילה התחלקו לקבוצת ה'[[עבודת התפילה|עובדים]]' וה'[[משכיל (תורת החסידות)|משכילים]]', ולכל אחד מהם היה ניגון מיוחד שיוחס אליו{{הערה|על אף שהניגונים במקורם לא הולחנו על ידי חסידי העיירה, אלא הוענקו במתנה ל[[ר' הלל מפאריטש]] על ידי ר' [[פסח ממלסטובקה]].}}. לניגון של החסידים שעסקו בעיקר ב[[עבודת התפילה]] קראו בשם '[[ז'עבינער הארץ]]' [= הלב מזעמבין], ולניגון של החסידים שעסקו בעיקר בלימוד מעמיק של [[תורת החסידות]] קראו בשם '[[ז'עבינער קאפ]]' [= הראש מזעמבין]. [[ניגונים]] אלו מושרים עד היום בפי החסידים, ויש בהם ניחוח חב"די מובהק. | ||
ההווי בעיירה גרם לאנשים רבים | ההווי בעיירה גרם לאנשים רבים להתחזק בדרכי [[חסידות חב"ד]]. ביניהם בלט ה[[משפיע]] החסידי הרב [[זלמן משה היצחקי]] (יליד נעוויל שגדל בבית חסידי קאפוסט) שהגיע להתגורר בעיירה בעקבות נישואיו עם בת העיירה, ובעקבות המפגש היום-יומי והבלתי אמצעי עם הקהילה התקרב לאורה של [[חסידות חב"ד]] והפך לאחד הדמויות הדומיננטיות בהווי החב"די. | ||
==דמויות חסידיות בעיירה== | ==דמויות חסידיות בעיירה== | ||
*[[אברהם לנדא]] (אברהמק'ה ז'עמבינר) - רב העיירה במשך שלושים שנה | *[[אברהם לנדא]] (אברהמק'ה ז'עמבינר) - רב העיירה במשך שלושים שנה | ||
*[[שמואל גרונם אסתרמן]] - [[משפיע]] העיירה ומנהל סניף ישיבת תומכי תמימים המקומית | *[[שמואל גרונם אסתרמן]] - [[משפיע]] העיירה ומנהל סניף ישיבת תומכי תמימים המקומית | ||
*[[מנחם מענדל הילביץ | *[[מנחם מענדל הילביץ]] - חתנו של [[אברהמק'ה ז'עמבינר]] וממלא מקומו של חותנו כרב העיירה | ||
*[[שילם קוראטין]] - חתנו של הרב הילביץ ובתקופה מאוחרת יותר, [[משפיע]] דא"ח בישיבת תומכי תמימים | *[[שילם קוראטין]] - חתנו של הרב הילביץ ובתקופה מאוחרת יותר, [[משפיע]] [[דא"ח]] בישיבת תומכי תמימים | ||
*[[אברהם ברוך פבזנר]] - חתנו של הרב הילביץ | *[[אברהם ברוך פבזנר]] - חתנו של הרב הילביץ | ||
*[[אלתר הילביץ]] - בנו של הרב הילביץ ונכדו של הרב אברהמ'קה ז'עמבינער | *[[אלתר הילביץ]] - בנו של הרב הילביץ ונכדו של הרב אברהמ'קה ז'עמבינער | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
*[[דוד שיפרין]] - יליד העיירה | *[[דוד שיפרין]] - יליד העיירה | ||
*[[משה רוזנבלט]] (מאשה דער חוזר) - יליד העיירה | *[[משה רוזנבלט]] (מאשה דער חוזר) - יליד העיירה | ||
*[[אברהם אליהו אקסלרוד]] ( | *[[אברהם אליהו אקסלרוד]] (נישא עם בת העיירה ממשפחת ריינעס המפורסמת והתגורר בעיירה בשנים [[תרפ"א]] -תקפ"ד) | ||
*בער חאריק - תושב העיירה וחותנו של הרב [[שלמה זלמן הבלין]] | *בער חאריק - תושב העיירה וחותנו של הרב [[שלמה זלמן הבלין]] | ||
*גבריאל דבורקין - קצב בעל אמצעים שהחזיק הרבה ממוסדות הקהילה | *גבריאל דבורקין - קצב בעל אמצעים שהחזיק הרבה ממוסדות הקהילה | ||
*[[זלמן משה היצחקי]] - נישא עם בת העיירה | *[[זלמן משה היצחקי]] - נישא עם בת העיירה ממשפחת ריינעס המפורסמת והתחיל ללמוד חסידות בתומכי תמימים המקומית | ||
*[[חיים משה אלפרוביץ']] - [[נישואין|נשא]] את בת העיירה, התגורר בה מספר שנים, ובשנים מאוחרות יותר כיהן כ[[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[רמת גן]] | *[[חיים משה אלפרוביץ']] - [[נישואין|נשא]] את בת העיירה, התגורר בה מספר שנים, ובשנים מאוחרות יותר כיהן כ[[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[רמת גן]] | ||
*[[יחזקאל רובין]] - שוחט העיירה ומנהל בית חרושת ליין | *[[יחזקאל רובין]] - [[שוחט]] העיירה ומנהל בית חרושת ליין | ||
*[[אריה לייב שיינין]] - היה נשוי עםאחת מבנות העיירה, ובהמשך כיהן בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כרבה של [[דוקשיץ]] | *[[אריה לייב שיינין]] - היה נשוי עםאחת מבנות העיירה, ובהמשך כיהן בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כרבה של [[דוקשיץ]] | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://chabad.info/musicnews/990913/ תלמידי חדר 'אור ליובאוויטש' בביצוע מרגש לניגון 'זמבינער קאפ'] ניגון "הראש" שחובר על-ידי החסידים בעיירה זע'מבין בביצוע מקהלת [[חדר אור ליובאוויטש]] {{אינפו}} {{שמע}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{עיירות ברוסיה הלבנה|}} | |||
גרסה אחרונה מ־15:08, 31 במאי 2024
העיירה זעמבין (קרויה גם בשם ז'עבין או ז'עמבין[1]. באנגלית: Zembin. ברוסית: Зембин) היא עיירה במחוז בוריסוב בפלך מינסק ברוסיה הלבנה. בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב פרחה במקום קהילה חסידית תוססת, בראשה בלט הרב אברהם לנדא (אברמ'קה ז'עמבינר) שהיה רב הקהילה ואחד מגדולי המשפיעים בחסידות חב"ד.
היסטוריה כללית[עריכה | עריכת קוד מקור]
העיירה זעמבין, הייתה נקודת היישוב הראשונה שהוקמו בפלך מינסק. ההתיישבות במקום החלה בסביבות שנת ה'ר"ס. הבעלים הראשונים של המקום היה אציל בשם ראדזיוויל שחלש על אחוזה גדולה ביישוב וניהל את מרכזי התעסוקה של התושבים.
במאה השנים שבאו לאחר מכן, פרחה זעמבין מבחינה כלכלית, ואף קיבלה מעמד של עיר, אך לאחר מכן פרצו מלחמות, וקרבות עזים שהתחוללו באזור החריבו את העיר והרסו את הכלכלה של התושבים, עד שבמפקד אוכלוסין שנערך בשנת ה'תקל"ז נספרו 38 בתים בלבד, בית מרזח, מפעל לייצור בירה ושתי טחנות מים.
בשנת תקמ"ג, קיבל מושל המחוז החלטה לאפשר את התיישבותם של היהודים בעיירה, ותוך שנים ספורות צמחה שוב כלכלת העיירה ומצבה הדמוגרפי השתנה בצורה דרסטית. מאוחר יותר, הפכה זעמבין לתחנת תעבורה מרכזית של משלוחים ודברי דואר, עקב מיקומה בסמיכות לגבול בין רוסיה ופולין.
במהלך מלחמת נפוליון בשנת תקע"ב, התקיים בסמיכות לעיר קרב קשה במהלכו נפגע אנושות גנרל צרפתי שבסופו של דבר מת מפצעיו ונקבר בעיר.
בשנים שלאחר מכן, המשיכה האוכלוסייה היהודית להתפתח, ובשנת תר"מ כללו תושביה היהודיים של העיירה כעשרים אחוז מכלל 600 המשפחות שהתגוררו בעיירה, ותוך שלושים שנה מספר היהודים הכפיל את עצמו והגיע ל-838 משפחות יהודיות, והפך לרוב בעיירה הקטנה.
הקהילה היהודית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעקבות גידול האוכלוסייה היהודית, הוקם בית כנסת בכיכר המרכזית של העיירה, על חורבותיה של הכנסייה המקומית, שהוקמה במקום זאת במקום צדדי וזניח.
התושבים היהודיים הפעילו בתי מלאכה, ובהם מתפרה, סנדלריה, 2 נגריות, 2 פחחיות, בתי מלאכה לעיבוד עורות, טחנת קיטור גדולה, שתי מאפיות, ו-2 בתי בד. בנוסף, היה המקום גם מרכז רוחני ליהודי הסביבה ופעל בו תלמוד תורה יהודי על טהרת הקודש בו התקיימו לימודים בשפת האידיש, ומקווה טהרה מפואר יחסית למקובל באותן שנים[2].
בקיץ של שנת תר"ס פקדה שריפה קשה את העיירה שפגעה בכל הבתים ואף גבתה אבידות בנפש.
במהלך השואה בחודש תמוז תש"א נכבשה העיירה על ידי כוחות הכיבוש הנאציים, שריכזו את התושבים היהודיים מחוץ לעיר בגטו שהוקם בסמיכות לבית החיים היהודי של העיירה, ובכ"ב בתמוז טבחו את 927 היהודים שרוכזו בגטו.
העיירה כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר חיסולו של הגטו, פסקה ההתיישבות היהודית במקום, ונכון להיום לא מתגוררים שם יהודים כלל.
העיירה נחשבת למרכז התרבותי של האזור, ובתחומה נמצאים בית הספר התיכון המחוזי, בית הרפואה, סניף בנק ודואר, ספרייה עירונית, ומרכז קולנוע ובידור.
הקהילה החב"דית בזעמבין[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – תומכי תמימים זעמבין |
בעיר הייתה קיימת קהילת חב"דית קטנה כבר בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הזקן. בסיפורי חסידים[3] מקובל כי עם צאתו ממאסר בי"ט כסלו קהילת החסידים בעיר פיארו את השולחנות במפות לבנות ונרות דולקים.
הרב הראשון של קהילת חב"ד בעיר היה הרב אברהם לנדא שכיהן כרב העיירה במשך שלושים שנה עד שהוא הפך לדמות החסידית המזוהה ביותר עם העיירה, והוא מוכר יותר בכינוי שקיבל אצל חסידים "אברהמק'ה ז'עבינער".
הקהילה החסידית בעיר החלה להתפתח בעיקר בתקופת כהונתו של אברהמק'ה זעבינער, בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הצמח צדק ובתחילת זמן נשיאותו של אדמו"ר המהר"ש. עם פטירתו של רב העיירה, התמנה חתנו הרב מנחם מענדל הילביץ למלא את מקומו, אך בעקבות סיבוך משפטי שהעלילו עליו, לאחר שנים ספורות כרב הקהילה התחייב גלות לשלטונות, ואנשי הקהילה חיפשו רב שימלא את מקומו.
אדמו"ר המהר"ש שהנהיג את הקהילה באופן פרטני, והיה מעורב תחומי החיים הקהילתיים, הורה לקהילה למנות תחתיו את אחיו של הרב שמואל דובער מבוריסוב[4].
עם התייסדות של ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש על ידי אדמו"ר הרש"ב בחודש אלול של שנת תרנ"ז, נפתחה בעיר מחלקה של הישיבה, בראשותו של המשפיע הרב שמואל גרונם אסתרמן. הסניף שהוקם בעיירה נחשב לסניף המרכזי של הישיבה, והתלמידים בעלי הכשרונות נשלחו ללמוד דווקא שם.
הישיבה פעלה בעיר עד לפטירתו של הרב שמואל בצלאל שפטיל (הרשב"ץ) בשנת תרס"ה (למעט תקופה של שנה וחצי, בה עברה הישיבה לעיירה קבוליץ בעקבות שריפה שכילתה את כל מבני העיירה), אז עבר הרב אסתרמן למלא את מקומו בסניף הישיבה בליובאוויטש ותלמידי הישיבה שלמדו בסניף בזעמבין עברו יחד איתו.
האוירה החסידית בעיירה הייתה לשם דבר, והחיים הקהילתיים בה פרחו ושגשגו. אנשי הקהילה התחלקו לקבוצת ה'עובדים' וה'משכילים', ולכל אחד מהם היה ניגון מיוחד שיוחס אליו[5]. לניגון של החסידים שעסקו בעיקר בעבודת התפילה קראו בשם 'ז'עבינער הארץ' [= הלב מזעמבין], ולניגון של החסידים שעסקו בעיקר בלימוד מעמיק של תורת החסידות קראו בשם 'ז'עבינער קאפ' [= הראש מזעמבין]. ניגונים אלו מושרים עד היום בפי החסידים, ויש בהם ניחוח חב"די מובהק.
ההווי בעיירה גרם לאנשים רבים להתחזק בדרכי חסידות חב"ד. ביניהם בלט המשפיע החסידי הרב זלמן משה היצחקי (יליד נעוויל שגדל בבית חסידי קאפוסט) שהגיע להתגורר בעיירה בעקבות נישואיו עם בת העיירה, ובעקבות המפגש היום-יומי והבלתי אמצעי עם הקהילה התקרב לאורה של חסידות חב"ד והפך לאחד הדמויות הדומיננטיות בהווי החב"די.
דמויות חסידיות בעיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אברהם לנדא (אברהמק'ה ז'עמבינר) - רב העיירה במשך שלושים שנה
- שמואל גרונם אסתרמן - משפיע העיירה ומנהל סניף ישיבת תומכי תמימים המקומית
- מנחם מענדל הילביץ - חתנו של אברהמק'ה ז'עמבינר וממלא מקומו של חותנו כרב העיירה
- שילם קוראטין - חתנו של הרב הילביץ ובתקופה מאוחרת יותר, משפיע דא"ח בישיבת תומכי תמימים
- אברהם ברוך פבזנר - חתנו של הרב הילביץ
- אלתר הילביץ - בנו של הרב הילביץ ונכדו של הרב אברהמ'קה ז'עמבינער
- גרשון שיפרין - תושב העיירה
- דוד שיפרין - יליד העיירה
- משה רוזנבלט (מאשה דער חוזר) - יליד העיירה
- אברהם אליהו אקסלרוד (נישא עם בת העיירה ממשפחת ריינעס המפורסמת והתגורר בעיירה בשנים תרפ"א -תקפ"ד)
- בער חאריק - תושב העיירה וחותנו של הרב שלמה זלמן הבלין
- גבריאל דבורקין - קצב בעל אמצעים שהחזיק הרבה ממוסדות הקהילה
- זלמן משה היצחקי - נישא עם בת העיירה ממשפחת ריינעס המפורסמת והתחיל ללמוד חסידות בתומכי תמימים המקומית
- חיים משה אלפרוביץ' - נשא את בת העיירה, התגורר בה מספר שנים, ובשנים מאוחרות יותר כיהן כמשפיע קהילת חב"ד ברמת גן
- יחזקאל רובין - שוחט העיירה ומנהל בית חרושת ליין
- אריה לייב שיינין - היה נשוי עםאחת מבנות העיירה, ובהמשך כיהן בהוראת אדמו"ר הריי"צ כרבה של דוקשיץ
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תלמידי חדר 'אור ליובאוויטש' בביצוע מרגש לניגון 'זמבינער קאפ' ניגון "הראש" שחובר על-ידי החסידים בעיירה זע'מבין בביצוע מקהלת חדר אור ליובאוויטש
הערות שוליים
- ↑ יש המאייתים "זשעבין" או "זיעבין".
- ↑ מבנה המקווה שרד את מאורעות השואה והוא מהווה כיום יעד תיירותי. ראו מיקומו המדוייק של המקווה במפות גוגל.
- ↑ בין השאר בזכרונותיו (באנגלית) של הרב ישראל ג'ייקובסון שהתפרסמו בגליון 58 של בטאון נשי חב"ד העולמי די אידישע היים, בעמוד 16.
- ↑ בהיכל הבעל שם טוב גליון י"ג עמוד קט מסופר שהרב הקפיד על כבודו ולא רצה למחול, וכאשר סיפרו זאת לאדמו"ר המהר"ש רמז שלא יוציא את שנתו, וכן היה.
- ↑ על אף שהניגונים במקורם לא הולחנו על ידי חסידי העיירה, אלא הוענקו במתנה לר' הלל מפאריטש על ידי ר' פסח ממלסטובקה.
| עיירות ברוסיה הלבנה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |