חסידות בישטינא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "[[ " ב־"[[") |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| (23 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:האדמו"ר מבישטנא פ"ת.jpg|שמאל|ממוזער|300px|האדמו"ר | [[קובץ:האדמו"ר מבישטנא פ"ת.jpg|שמאל|ממוזער|300px|האדמו"ר מבישטינא רבי [[יששכר בער לייפער]] ב[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] המרכזית ב[[כפר חב"ד]]]] | ||
[[קובץ:בישטינא.jpg|שמאל|ממוזער|250px| | [[קובץ:בישטינא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[יששכר בער לייפער]] רוכש ספרים המכילים את [[תורת חסידות חב"ד]] ב[[סניף קה"ת כפר חב"ד]]]] | ||
'''חסידות בישטינא''' היא חסידות שמקורה | '''חסידות בישטינא''' היא חסידות שמקורה בעיר בישטינא השוכנת בחבל מרמרוש שבמדינת רומניה. | ||
לעיר זו נודעת עבר | לעיר זו נודעת עבר אדמו''ר [[חסידי]]. רבי מרדכי מ[[נדבורנא]] עבר לדור בעיר זו באמצע ימי חייו, ושם המשיך את חצרו החסידית אשר מקודם לכן הייתה ב[[עיירה]] [[נדבורנא]]. רבי מרדכי מנדבורנא נודע כבעל מופת שרבים נושעו על ידו ועד עצם היום הזה הוא נודע בעולם הספרות החסידי כגדול בעלי המופתים, וזאת כ[[ירושה]] מאת דודו הצדיק רבי מאיר מפרמישלן. | ||
== רבי איתמר מבישטינא == | == רבי איתמר לייפער מבישטינא == | ||
לאחר פטירת רבי מרדכי | לאחר פטירת רבי מרדכי לייפער מנדבורנא (ב[[סוכות]] שנת [[תרנ"ה]]) מילא את מקומו בעיר זו נכדו ר' איתמר מבישטינא בן בנו ר' ישכר בער מנדבורנא- סאטמר . ר' איתמר נודע כגאון גדול בתורה, היה חתן הגאון המפורסם בדורו ר' ישראל חיים פרידמן רבה של ראחוב ובעל החיבור ההלכתי ליקוטי מהרי"ח, ובכהנו כאדמו"ר בעיר בישטינא פתח ישיבה לבחורים מתעלים בתורה ויראה, ושימש שם כ'מורה הוראה' לכל הסביבה הסמוכה ל[[עיירה]] זו. בימי חייו כתב ר' איתמר הרבה חידושי תורה והרבה תשובות בהלכה אשר רובם ככולם אבדו בשואה. נהרג על ידי הנאצים בימי [[השואה]] בתאריך ח' [[סיוון]] [[תש"ד]]. | ||
== רבי מרדכי | == רבי מרדכי לייפער מבישטינא == | ||
בנו ר' מרדכי | בנו היה ר' מרדכי לייפער. בהגיעו לפרקו, עוד קודם המלחמה, [[נישואין|נשא]] את זוגתו בת הרה"צ ר' ברוך יהודה לעבאוויטש זצ"ל (שהיה חתן הרה"ק ר' שרגא שמואל שניצלער מטשאבא) הוא היה לעזר לאביו בהנהגת הבית הוראה ובהשבת תשובות לשואלים. ר' מרדכי ניצל מהמלחמה ועבר לדור ב[[ברוקלין]] שב[[ארצות הברית]]. ברב ענוותנותו וצניעותו לא רצה לקבל עליו שום משרה רבנית או אדמו"רית, למרות שבביתו לא נותר מאומה ואף פת לאכול. גם בקשותיו של רבי [[אהרן רוקח]] מ[[בעלז]] כמה וכמה פעמים להמשיך את הנהגת אבותיו באדמו"רות לא נענו. למרות שרבי אהרן הבטיח לו, שאם יקבל על עצמו את האדמו"רות תהיה לו עדה של עשרות יהודים בבית מדרשו, ותהיה לו פרנסה ברווח, הוא העדיף לשבת בצנעה על התורה והעבודה, למרות שזה היה כרוך ב[[מסירות נפש]] של ממש מאין כסף. בסוף ימיו כשקשתה עליו היציאה מהבית נעתר לבקשת חסידיו ומעריציו ובביתו נפתח בית המדרש דחסידי בישטינא ב[[בורו פארק]] שב[[ארצות הברית]]. | ||
ר' מרדכי | ר' מרדכי לייפער מבישטינא נפטר ב[[כ"ה טבת]] [[תשנ"ב]] ועל פי בקשתו הובא למנוחות ב[[ארץ ישראל]] ב[[בית הקברות]] העתיק שבעיר [[טבריה]] לא הרחק מציוניהם של תלמידי [[הבעל שם טוב]]. | ||
== | ==משפחתו== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[יששכר בער לייפער]]}} | |||
*בנו, רבי יששכר בער לייפער - מכהן כהאדמו"ר מבישטינא ב[[פתח תקווה]] ומקורב גדול ל{{ה|רבי}}, ל[[חסידות חב"ד]], ל[[תורת חסידות חב"ד|תורתה ולמשנתה]]. | |||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | ||
גרסה אחרונה מ־00:45, 30 בדצמבר 2024
חסידות בישטינא היא חסידות שמקורה בעיר בישטינא השוכנת בחבל מרמרוש שבמדינת רומניה.
לעיר זו נודעת עבר אדמור חסידי. רבי מרדכי מנדבורנא עבר לדור בעיר זו באמצע ימי חייו, ושם המשיך את חצרו החסידית אשר מקודם לכן הייתה בעיירה נדבורנא. רבי מרדכי מנדבורנא נודע כבעל מופת שרבים נושעו על ידו ועד עצם היום הזה הוא נודע בעולם הספרות החסידי כגדול בעלי המופתים, וזאת כירושה מאת דודו הצדיק רבי מאיר מפרמישלן.
רבי איתמר לייפער מבישטינא[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר פטירת רבי מרדכי לייפער מנדבורנא (בסוכות שנת תרנ"ה) מילא את מקומו בעיר זו נכדו ר' איתמר מבישטינא בן בנו ר' ישכר בער מנדבורנא- סאטמר . ר' איתמר נודע כגאון גדול בתורה, היה חתן הגאון המפורסם בדורו ר' ישראל חיים פרידמן רבה של ראחוב ובעל החיבור ההלכתי ליקוטי מהרי"ח, ובכהנו כאדמו"ר בעיר בישטינא פתח ישיבה לבחורים מתעלים בתורה ויראה, ושימש שם כ'מורה הוראה' לכל הסביבה הסמוכה לעיירה זו. בימי חייו כתב ר' איתמר הרבה חידושי תורה והרבה תשובות בהלכה אשר רובם ככולם אבדו בשואה. נהרג על ידי הנאצים בימי השואה בתאריך ח' סיוון תש"ד.
רבי מרדכי לייפער מבישטינא[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנו היה ר' מרדכי לייפער. בהגיעו לפרקו, עוד קודם המלחמה, נשא את זוגתו בת הרה"צ ר' ברוך יהודה לעבאוויטש זצ"ל (שהיה חתן הרה"ק ר' שרגא שמואל שניצלער מטשאבא) הוא היה לעזר לאביו בהנהגת הבית הוראה ובהשבת תשובות לשואלים. ר' מרדכי ניצל מהמלחמה ועבר לדור בברוקלין שבארצות הברית. ברב ענוותנותו וצניעותו לא רצה לקבל עליו שום משרה רבנית או אדמו"רית, למרות שבביתו לא נותר מאומה ואף פת לאכול. גם בקשותיו של רבי אהרן רוקח מבעלז כמה וכמה פעמים להמשיך את הנהגת אבותיו באדמו"רות לא נענו. למרות שרבי אהרן הבטיח לו, שאם יקבל על עצמו את האדמו"רות תהיה לו עדה של עשרות יהודים בבית מדרשו, ותהיה לו פרנסה ברווח, הוא העדיף לשבת בצנעה על התורה והעבודה, למרות שזה היה כרוך במסירות נפש של ממש מאין כסף. בסוף ימיו כשקשתה עליו היציאה מהבית נעתר לבקשת חסידיו ומעריציו ובביתו נפתח בית המדרש דחסידי בישטינא בבורו פארק שבארצות הברית.
ר' מרדכי לייפער מבישטינא נפטר בכ"ה טבת תשנ"ב ועל פי בקשתו הובא למנוחות בארץ ישראל בבית הקברות העתיק שבעיר טבריה לא הרחק מציוניהם של תלמידי הבעל שם טוב.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – יששכר בער לייפער |
- בנו, רבי יששכר בער לייפער - מכהן כהאדמו"ר מבישטינא בפתח תקווה ומקורב גדול לרבי, לחסידות חב"ד, לתורתה ולמשנתה.
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |