פרשת אחרי מות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "יום הכיפורים " ב־"יום הכיפורים ") |
|||
| (11 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{קשר חב"די}} | |||
'''פרשת אחרי מות''' היא ה[[פרשה]] השישית ב[[ספר ויקרא]] (מפרק ט"ז פסוק א' עד פרק י"ח פסוק ל'). | '''פרשת אחרי מות''' היא ה[[פרשה]] השישית ב[[ספר ויקרא]] (מפרק ט"ז פסוק א' עד פרק י"ח פסוק ל'). | ||
| שורה 6: | שורה 7: | ||
'''הקדמה''': פרשת אחרי-מות ממשיכה את סיפור המאורעות לאחר שב[[פרשת שמיני]] מסופר על מותם של שני בני [[אהרן הכהן]], בעת שהקריבו אש זרה על ה[[מזבח]], זמן קצר לאחר שהמשכן נחנך לעבודה. לאחר מכן הפסיקה ה[[תורה]] עם פרשיות [[פרשת תזריע|תזריע]]-[[פרשת מצורע|מצורע]] בהן קראנו על [[נגע]]ים שונים של [[צרעת]]. | '''הקדמה''': פרשת אחרי-מות ממשיכה את סיפור המאורעות לאחר שב[[פרשת שמיני]] מסופר על מותם של שני בני [[אהרן הכהן]], בעת שהקריבו אש זרה על ה[[מזבח]], זמן קצר לאחר שהמשכן נחנך לעבודה. לאחר מכן הפסיקה ה[[תורה]] עם פרשיות [[פרשת תזריע|תזריע]]-[[פרשת מצורע|מצורע]] בהן קראנו על [[נגע]]ים שונים של [[צרעת]]. | ||
*'''ראשון''' - המשך סיפור פטירתם של בני אהרן, [[נדב]] ו[[אביהו]], כאשר הקריבו אש על המזבח ללא ציווי מ[[הקב"ה]]. ה' מזהיר את אהרן לא להתקרב ל[[ארון הברית]] שלא בזמנים המיוחדים, כאשר הפעם היחידה בשנה בה מותרת הכניסה לקודש הקדשים היא ב[[יום הכיפורים]]. התורה גם נותנת פרטים נוספים בקשר לעבודת הכהן ביום הכיפורים, בהם החלפת | *'''ראשון''' - המשך סיפור פטירתם של בני אהרן, [[נדב]] ו[[אביהו]], כאשר הקריבו אש על המזבח ללא ציווי מ[[הקב"ה]]. ה' מזהיר את אהרן לא להתקרב ל[[ארון הברית]] שלא בזמנים המיוחדים, כאשר הפעם היחידה בשנה בה מותרת הכניסה לקודש הקדשים היא ב[[יום הכיפורים]]. התורה גם נותנת פרטים נוספים בקשר לעבודת הכהן ביום הכיפורים, בהם החלפת ה[[בגד|בגדים]] מ[[בגד|בגדי]] [[זהב]] ל[[בגד|בגדי]] לבן, טבילות ב[[מקווה]] ל[[טהרה]], והקרבת [[קרבנות]] על ה[[מזבח]] ל[[כפרה]] לפני ה'. | ||
*'''שני''' - המשך תיאור עבודת אהרן [[הכהן הגדול]] בעבודתו במשכן ביום הכיפורים, ובמיוחד את הפרטים של השעיר הנשלח לארץ עזאזל ובכך מכפר על [[עם ישראל]]. | *'''שני''' - המשך תיאור עבודת אהרן [[הכהן הגדול]] בעבודתו במשכן ביום הכיפורים, ובמיוחד את הפרטים של השעיר הנשלח לארץ עזאזל ובכך מכפר על [[עם ישראל]]. | ||
*'''שלישי''' - ה' קובע את [[יום הכיפורים]] [[י' בתשרי|ביום העשירי]] ל[[חודש תשרי]]. זהו גם היום בו [[משה רבינו]] ירד מ[[הר סיני]] בפעם השלישית כאשר הביא עימו את [[לוחות הברית]] השניים, והודיע לעם ישראל כי ה' סלח לעוונם כאשר עשו את [[עגל הזהב]]. כמו כן נאסר לעשות כל מלאכה ביום כיפור ויש לענות את נפשותינו, כאשר ב[[תורה שבעל פה]] מפורשים הדברים שהכוונה לצום, איסור רחיצה, נעילת מנעלי עור וקיום תשמיש המיטה. | *'''שלישי''' - ה' קובע את [[יום הכיפורים]] [[י' בתשרי|ביום העשירי]] ל[[חודש תשרי]]. זהו גם היום בו [[משה רבינו]] ירד מ[[הר סיני]] בפעם השלישית כאשר הביא עימו את [[לוחות הברית]] השניים, והודיע לעם ישראל כי ה' סלח לעוונם כאשר עשו את [[עגל הזהב]]. כמו כן נאסר לעשות כל מלאכה ביום כיפור ויש לענות את נפשותינו, כאשר ב[[תורה שבעל פה]] מפורשים הדברים שהכוונה לצום, איסור רחיצה, נעילת מנעלי [[עור]] וקיום תשמיש המיטה. | ||
*'''רביעי''' - ה' אוסר להקריב קרבנות בכל מקום אחר מחוץ למשכן ה' - ולאחר מכן מחוץ ל[[בית המקדש]]. | *'''רביעי''' - ה' אוסר להקריב קרבנות בכל מקום אחר מחוץ למשכן ה' - ולאחר מכן מחוץ ל[[בית המקדש]]. | ||
| שורה 20: | שורה 21: | ||
*'''שביעי''' - איסור תשמיש בין גברים וכן יחסים עם בהמות. ה' אומר שעם ישראל לא צריך לעשות מעשים כאלו כפי שהגויים עושים, וכך ארץ כנען מאסה בהם וכעת מגיע עם ישראל להחליף אותם. [[רש"י]] מפרש שבדיוק כפי שאדם לא יכול להשאיר בביטנו אוכל מקולקל, כך הארץ "הקיאה" את הגויים בגלל מעשיהם. | *'''שביעי''' - איסור תשמיש בין גברים וכן יחסים עם בהמות. ה' אומר שעם ישראל לא צריך לעשות מעשים כאלו כפי שהגויים עושים, וכך ארץ כנען מאסה בהם וכעת מגיע עם ישראל להחליף אותם. [[רש"י]] מפרש שבדיוק כפי שאדם לא יכול להשאיר בביטנו אוכל מקולקל, כך הארץ "הקיאה" את הגויים בגלל מעשיהם. | ||
==קישורים | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_parsha/acharei-mot לקוטי שיחות פרשיות - פרשת אחרי מות] {{מפתח}} | |||
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=2685 טקסט פרשת אחרי מות עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}} | *[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=2685 טקסט פרשת אחרי מות עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}} | ||
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=66&article=2716 פרשת אחרי מות בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}} | *[http://chabad.co.il/?template=article&topic=66&article=2716 פרשת אחרי מות בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}} | ||
| שורה 27: | שורה 29: | ||
{{פרשות השבוע}} | {{פרשות השבוע}} | ||
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ג]] | [[קטגוריה:פרשות השבוע|ג]] | ||
[[קטגוריה:חומש ויקרא|6]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:03, 25 בינואר 2023
|
ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך | ||
| אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
פרשת אחרי מות היא הפרשה השישית בספר ויקרא (מפרק ט"ז פסוק א' עד פרק י"ח פסוק ל').
פרשת אחרי מות נקראת בשנים שאינן מעוברות יחד עם הפרשה שלאחריה, פרשת קדושים.
הפרשה בקצרה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקדמה: פרשת אחרי-מות ממשיכה את סיפור המאורעות לאחר שבפרשת שמיני מסופר על מותם של שני בני אהרן הכהן, בעת שהקריבו אש זרה על המזבח, זמן קצר לאחר שהמשכן נחנך לעבודה. לאחר מכן הפסיקה התורה עם פרשיות תזריע-מצורע בהן קראנו על נגעים שונים של צרעת.
- ראשון - המשך סיפור פטירתם של בני אהרן, נדב ואביהו, כאשר הקריבו אש על המזבח ללא ציווי מהקב"ה. ה' מזהיר את אהרן לא להתקרב לארון הברית שלא בזמנים המיוחדים, כאשר הפעם היחידה בשנה בה מותרת הכניסה לקודש הקדשים היא ביום הכיפורים. התורה גם נותנת פרטים נוספים בקשר לעבודת הכהן ביום הכיפורים, בהם החלפת הבגדים מבגדי זהב לבגדי לבן, טבילות במקווה לטהרה, והקרבת קרבנות על המזבח לכפרה לפני ה'.
- שני - המשך תיאור עבודת אהרן הכהן הגדול בעבודתו במשכן ביום הכיפורים, ובמיוחד את הפרטים של השעיר הנשלח לארץ עזאזל ובכך מכפר על עם ישראל.
- שלישי - ה' קובע את יום הכיפורים ביום העשירי לחודש תשרי. זהו גם היום בו משה רבינו ירד מהר סיני בפעם השלישית כאשר הביא עימו את לוחות הברית השניים, והודיע לעם ישראל כי ה' סלח לעוונם כאשר עשו את עגל הזהב. כמו כן נאסר לעשות כל מלאכה ביום כיפור ויש לענות את נפשותינו, כאשר בתורה שבעל פה מפורשים הדברים שהכוונה לצום, איסור רחיצה, נעילת מנעלי עור וקיום תשמיש המיטה.
- רביעי - ה' אוסר להקריב קרבנות בכל מקום אחר מחוץ למשכן ה' - ולאחר מכן מחוץ לבית המקדש.
- חמישי - ה' מצווה את בני ישראל בציווי האוסר עליהם לאכול דם וכן בהמות שנהרגו או מתו ללא שחיטה כשרה. בנוסף לכך ה' מזהיר את בני ישראל, שכאשר יגיעו לארץ כנען, לא יילכו אחרי מנהגי הגויים יושבי הארץ.
- שישי - התורה מציינת שורה של יחסי אישות אסורים עם קרובים או קרובות מדרגות מסויימות, וכן איסור קיום יחסים עם נידה (לפני שטבלה במקווה לפי דיני טהרת המשפחה).
- שביעי - איסור תשמיש בין גברים וכן יחסים עם בהמות. ה' אומר שעם ישראל לא צריך לעשות מעשים כאלו כפי שהגויים עושים, וכך ארץ כנען מאסה בהם וכעת מגיע עם ישראל להחליף אותם. רש"י מפרש שבדיוק כפי שאדם לא יכול להשאיר בביטנו אוכל מקולקל, כך הארץ "הקיאה" את הגויים בגלל מעשיהם.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לקוטי שיחות פרשיות - פרשת אחרי מות
- טקסט פרשת אחרי מות עם פירוש רש"י -
- פרשת אחרי מות בקצרה לילדים -
- קריאת התורה של פרשת אחרי מות עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין
| פרשות השבוע | ||
|---|---|---|
| ספר בראשית | בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי | |
| ספר שמות | שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצווה • כי תשא • ויקהל • פקודי | |
| ספר ויקרא | ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי | |
| ספר במדבר | במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קורח • חוקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי | |
| ספר דברים | דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ניצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה | |