מורה נבוכים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " אדמו"ר הצמח צדק " ב־" אדמו"ר הצמח צדק ") |
|||
| (28 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה}} | |||
[[קובץ:מורה נבוכים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר]] | [[קובץ:מורה נבוכים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר]] | ||
[[קובץ:רמבם 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מחבר הספר רבינו משה בן מיימון]] | [[קובץ:רמבם 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מחבר הספר רבינו משה בן מיימון]] | ||
הספר '''מורה נבוכים''', הינו ספר פילוסופי של [[הרמב"ם]]. | הספר '''מורה נבוכים''', הינו ספר פילוסופי של [[הרמב"ם]]. | ||
==שם הספר== | ==שם הספר== | ||
שם הספר היה בתחילתו ובמקורו "מורה '''ה''נבוכים".{{ | שם הספר היה בתחילתו ובמקורו "מורה '''ה''נבוכים".{{הערה|על כך מציין הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק כו, עמ' 27 הערה 19.}} | ||
הרבי אף העדיף שם זה, מכיון שהוא השם האמיתי, וב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] {{ | הרבי אף העדיף שם זה, מכיון שהוא השם האמיתי, וב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]]{{הערה|כרך יט עמ' רס}} מציין הרבי: | ||
"נהניתי לראות שאף שבהעתק המדוייק צריך שם הספר להיות "מורה '''ה'''נבוכים", בה"א הידיעה, כמו שהובא כמה פעמים גם בדברי המעתיק אבן תיבון, הרי נתקבל בעם-ישראל לכתוב בלא הא, וכן הוא גם על המעטפה (=עטיפה) ובכותרת העמודים במהדורה של כבודו." | "נהניתי לראות שאף שבהעתק המדוייק צריך שם הספר להיות "מורה '''ה'''נבוכים", בה"א הידיעה, כמו שהובא כמה פעמים גם בדברי המעתיק אבן תיבון, הרי נתקבל בעם-ישראל לכתוב בלא הא, וכן הוא גם על המעטפה (=עטיפה) ובכותרת העמודים במהדורה של כבודו." | ||
== | == חלקי הספר == | ||
הספר מחולק לשלושה חלקים (בנוסף להקדמה): | |||
החלק הראשון (המכיל 76 פרקים) פותח בפירוש ה"ביטויים המגשימים" של הבורא המצויים בתנ"ך, כדי שלא יתפרשו כמגבילים את הבורא. | |||
החלק השני (המכיל 48 פרקים) עוסק בהוכחות לאמונה, ובדיון בשאלה האם העולם נברא או קדמון, ובהמשך עוסק באופן נרחב במושג הנבואה. | |||
החלק השלישי (המכיל 54 פרקים) עוסק בתחילתו בנושאי מעשה מרכבה, השגחה פרטית, תורת הגמול ובעיית הרע בעולם. ולאחר מכן בטעמי המצוות. | |||
== לימוד הספר == | |||
סגנונו של הספר, שנכתב בשפה של חקירה פילוסופית ורחוק מביטויים של אמונה טהורה, עורר סערה רבתי בעולם היהודי. בהתייחסות מעניינת לכך אמר הרבי,{{הערה|בליקוטי שיחות כרך כו עמ' 34 הערה 84)}}: שהמחלקות וההתנגדות היו נגד ב' הספרים - ספר המדע שביד החזקה ומורה נבוכים - {{מונחון|בחדא מחתא|ביחד}}. | |||
כלומר, כמו שהתבטא הרבי פעם, {{הערה|בשנת [[תשמ"ה]][[התוועדויות]] [[תשמ"ה]] כרך ב' עמ' 1028. וכך בעוד הזדמנויות}}: שלא כדעת הטועים לחלק בין אישיותו של [[הרמב"ם]] בספר [[היד]] לאישיותו בספר מורה נבוכים - רחמנא ליצלן מהאי דעתא לתאר את [[הרמב"ם]] בתור "אישיות מפוצלת"! | |||
וביתר פירוט התבטא הרבי בשנת תשל"ח{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשל"ח]] כרך ב, עמ' 173.}}: כאשר שרפו, רחמנא ליצלן, את הספר מורה נבוכים - שרפו יחד עמו את ספר המדע שבי"ד החזקה - ולאחר מכן הייתה תשובה הכי גדולה,{{הערה|איגרת [[הרמב"ן]] (ו, ג).}} עם עוד כמה עניינים שאין כאן המקום להאריך בהם... | |||
כן כותב [[אדמו"ר הצמח צדק]]: הפילוסופיא ודרכי המופת שבחובת הלבבות וב[[מורה נבוכים]] הם מטמאים את הטהורים מי שלבו לב טהור, אך מי שהוא נבוך וטמא בהרהורים וספיקות באמונה יוכל להיות לו טהרה על ידי זה. והיינו כי הרפואה בעצם היא מדבר מר או סם, אלא למי שיש בו קלקול גדול זהו מרפא, כמו כן ענינים מופתים הם שכל אנושי מק"נ כו' וא"צ כלל לסמים, אלא למי שנתקלקל כו' יוכל זה להועיל.{{הערה|1=[[אור התורה]] במדבר כרך ג פרשת חקת ד"ה זאת חקת התורה עמ' תשעז.}} | |||
ולגבי הספר מורה נבוכים עצמו אמר הרבי {{ | == מורה הנבוכים - בנגלה ובנסתר == | ||
ולגבי הספר מורה נבוכים עצמו אמר הרבי{{הערה|שיחת י"ג [[ניסן]] [[תשל"ח]] (שם)}}: כשמתבוננים באישיותו של [[הרמב"ם]] מבינים שלא ייתכן שאדם השלם כמותו יערוך "חיבור שאינו שלם", יגיהו ויפיצנו בכל מקום. ובהכרח, אפוא, שאותה שיטה שבספר המדע היא היסוד גם לספר מורה נבוכים וכן לאידך! | |||
ואכן, לא אחת התבטא הרבי בסגנון{{ | ואכן, לא אחת התבטא הרבי בסגנון{{הערה|ראה לדוגמה: שיחת ח"י [[תשרי]] [[תשמ"א]] - שיחות קודש [[תשמ"א]] כרך א' עמ' 158}}: '''פסק דין מפורש''' בספר החזקה של "מורה הנבוכים" בדורו ובשאר כל הדורות... | ||
בשיחה מיוחדת {{ | בשיחה מיוחדת{{הערה|ליקוטי שיחות כרך כו עמ' 34.}} מתבטא הרבי בין השאר: | ||
::''כמה עניינים בספר מורה נבוכים הם יסודות בידיעת ה' ו[[נבואה]], [[מלאכים]] ופירוש המקראות כו' אשר אינם מופנים דווקא לאחד מיוחד (אשר "הוא שלם בדתו ובמדותיו ועיין בחכמת הפילוסופים וידע ענייניהם כו' ונשאר במבוכה ובהלה") אלא לכל אחד. | ::''כמה עניינים בספר מורה נבוכים הם יסודות בידיעת ה' ו[[נבואה]], [[מלאכים]] ופירוש המקראות כו' אשר אינם מופנים דווקא לאחד מיוחד (אשר "הוא שלם בדתו ובמדותיו ועיין בחכמת הפילוסופים וידע ענייניהם כו' ונשאר במבוכה ובהלה") אלא לכל אחד. | ||
::''ובפרט שספר מורה נבוכים הוא ספר של - וחלק מתורה, שעליה נאמר "התורה היא נצחית" {{ | ::''ובפרט שספר מורה נבוכים הוא ספר של - וחלק מתורה, שעליה נאמר "התורה היא נצחית"{{הערה|ראה גם שו"ת הרמ"א סימן ז (הובא בליקוטי שיחות חלק כג עמ' 36 הערה 42) ושם נסמן}}. וזה נוגע ל[[יהודים]] בכל הדורות עד שמצינו בכמה פוסקים שלמדים הלכות ממורה נבוכים, ו[[הרמ"א]] (וכן [[אדמו"ר הזקן]] במהדורה קמא שלו) פותחים את שולחן ערוך אורח-חיים{{הערה|סעיף הראשון שבסימן הראשון של חלק א' דשולחן ערוך}} בעניינים שמקורם במורה נבוכים. | ||
בספר צפנת פענח ל[[הרוגוצ'ובי]] {{ | בספר צפנת פענח ל[[הרוגוצ'ובי]]{{הערה|בפרט בליקוט שעל המורה נבוכים.}} ישנן כמה סברות ודעות שבמורה נבוכים בנוגע להלכה.{{הערה|וראה גם ליקוטי שיחות כרך טז עמ' 529 בהערה.}} | ||
בריבוי מקומות הובאו דבריו בספרי [[אדמו"ר הזקן]], [[אור התורה]] לה[[צמח צדק]] וכו' - ובציון המקור. | בריבוי מקומות הובאו דבריו בספרי [[אדמו"ר הזקן]], [[אור התורה]] לה[[צמח צדק]] וכו' - ובציון המקור. | ||
| שורה 39: | שורה 45: | ||
== חיבה יתרה == | == חיבה יתרה == | ||
הרבי {{ | הרבי{{הערה|בי"א [[ניסן]] [[תש"כ]] (אגרות קודש כרך יט עמ' רנט-רס) כתב הרב איגרת לפרופסור יהודה אבן שמואל, בתגובה על שיגורו כמתנה לרבי את שלושת הכרכים הראשונים של 'מורה נבוכים' בהוצאתו.}} כותב: חיבה יתרה נודעת לרמב"ם ולספריו, בתוכם המורה-נבוכים, מנשיאי חב"ד, החל מבעל התניא והשולחן ערוך המביאו את המורה נבוכים בכמה וכמה מקומות, ולא עוד אלא שהצמח צדק היה לו שיעור מיוחד במורה נבוכים עם בן זקוניו וממלא מקומו החביב עליו כנפשו, והיה מבארו - את המורה נבוכים - על-פי יסודות [[תורת החסידות]] והקבלה, כמוכח מעלים אחדים שנשארו בכתב, וגם באו בדפוס ברשימות הצמח-צדק על המורה נבוכים. | ||
== ביאורים בחסידות מבוססים עליו == | == ביאורים בחסידות מבוססים עליו == | ||
הרבי אמר{{הערה|ב[[שבת קודש]] פרשת תשא [[תשמ"ט]] ([[התוועדויות]] [[תשמ"ט]] כרך ב' עמ' 69-370).}} שכמה עניינים בספר מורה נבוכים נתבארו על ידי הצמח צדק בתורת החסידות, שמעתיק לשונו ומבאר דבריו על-פי תורת החסידות... | |||
בהזדמנות אחרת הרבי פירט{{הערה|ב[[התוועדות]] י"ג [[ניסן]] תשל"ח (שיחות קודש שם).}}: ובמיוחד כשרואים שאדמו"ר הזקן, הצמח צדק, כמו שאר הנשיאים (שבינתים ושלאחריהם) מביאים כמה וכמה דעות ושיטות מ"מורה נבוכים" ומפרשים אותם, ולא זו בלבד אלא שהם מבססים ומייסדים על דברי המו"נ עניינים של [[תורת החסידות]] - ולדוגמה ב[[לקוטי תורה]] בתחילתו פרשת פקודי ועוד בכמה נושאים שבהלכה... | |||
בהזדמנות אחרת הרבי פירט{{ | |||
בנושא זה כותב הרבי {{ | בנושא זה כותב הרבי{{הערה|ליקוטי שיחות כרך כו עמ' 39 הערה 119. וראה[[ספר השיחות]] קיץ ה'ש"ת סוף עמוד 40 ואילך, וראה ספר החקירה להצמח צדק (סה, ב) ביאורים במורה נבוכים. ולהעיר מאור התורה חוקת (עמ' תשעז כרך ה עמ' א'תרכז). וראה[[ספר השיחות]] תורת שלום בתחילתו. וראה[[ספר השיחות]] תש"ב עמ' 4 ואילך. חנוך לנער עמ' 28.}}: ש[[אדמו"ר הזקן]] למד עם הצמח צדק על דרך החסידות, ואשר לבד עצם הלימוד "אזי הסבא - [[אדמו"ר הזקן]] - כיוון בלימוד תיקון מסויים". עיין שם. | ||
ב[[ספר השיחות תורת שלום]] מובא {{ | ב[[ספר השיחות תורת שלום]] מובא{{הערה|עמ' 244.}} שתלמידי המגיד כשבאו להרב המגיד "היו חדורים בידיעת המורה נבוכים" ("האבן זיי דורכגעטאן דעם מורה נבוכים"). ועיין שם הטעם, כי צריכה להיות ידיעה באלקות. | ||
הצמח צדק למד עם המהר"ש "ספרי מחקר.. מורה נבוכים.. על-פי תורת החסידות". {{ | הצמח צדק למד עם [[המהר"ש]] "ספרי מחקר.. מורה נבוכים.. על-פי תורת החסידות".{{הערה|היום יום יט סיון.}} | ||
== "היה מקובל גדול" == | == "היה מקובל גדול" == | ||
ב[[התוועדות]] [[פורים]] תשכ"ב{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תשכ"ב]] עמ' 207.}} נתן הרבי טעם לפשר לימודם המשותף של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר מהר"ש]] ומטרתו: ידוע מה שאמר מו"ח אדמו"ר שהרמב"ם היה מקובל גדול, והסיבה לכך שנזהר ביותר שלא לגלות ענייני [[קבלה]] אפילו ברמז (בדומה למה שמצינו כמה רמזים בפירוש רש"י), הרי זה לפי שהיה אז זמן מסוכן לגלות ענייני [[קבלה]] אפילו ברמיזא. - עד כאן לשון הרב - ויש לומר, שלכן הנה לאחרי שעברה הסכנה, מצינו שהצמח צדק למד עם אדמו"ר מהר"ש הספר מורה נבוכים על-פי [[קבלה]] וחסידות. | |||
דברים אלו מתאימים למסקנת הרבי{{הערה|ליקוטי שיחות כרך כו עמ' 39.}}: | |||
דברים אלו מתאימים למסקנת הרבי{{ | |||
וכאשר ישנה הקדמה הדרושה דלימוד פנימיות התורה כפי שנתגלתה | וכאשר ישנה הקדמה הדרושה דלימוד פנימיות התורה כפי שנתגלתה ב[[תורת חסידות חב"ד|חסידות חב"ד]] על ידי אדמו"ר הזקן, אזי אפשר להפיק גם מספר מורה נבוכים את העניינים בידיעת ה' בהתאמה עם תורת החסידות, ואז מתגלה כיצד "משה אמת ותורתו אמת" הן בנגלה והן בנסתר. | ||
גם בשיחת כ"ף מנחם אב [[תשל"ד]] {{ | גם בשיחת כ"ף [[מנחם אב]] [[תשל"ד]]{{הערה|שיחות קודש [[תשל"ד]] כרך ב סוף עמ' 379.}} דיבר הרבי על ביאור הצמח צדק לדברי המורה נבוכים{{הערה|ח"ג פי"ז וראה גם שם חלק ג' פנ"א.}} לגבי השגחה פרטית, שאינה בסכלים ורשעים כי ההשגחה היא לפי הדבקות שבשכל;{{הערה|וראה גם ליקוטי שיחות כרך ח עמ' 278-281; 282, בביאור דעת [[הרמב"ם]] במו"נ שם.}} | ||
== האזהרה וה'רחיצה' == | == האזהרה וה'רחיצה' == | ||
ב[[רשימת היומן]]{{הערה|תרצ"ג (עמ' שכא).}} מובאים דברים שסיפר אדמו"ר הריי"צ ב[[י"ט כסלו]] ונרשמו על ידי אדמו"ר נשיא דורנו: האזהרה במשפחתנו [=בבית הרב] בלימוד החקירה היא עד עשרים שנה [והמדובר הוא על הספרים], עיקרים, כוזרי, מורה נבוכים. | |||
אדמו"ר למד בתחילה עיקרים, אחר כך כוזרי, ואחר כך מורה נבוכים. | אדמו"ר נ"ע למד בתחילה עיקרים, אחר כך כוזרי, ואחר כך מורה נבוכים. | ||
הצמח צדק אמר ל[=בנו אדמו"ר] מהר"ש : "בוא ונקנח את הרמב"ם" (כשהיה לומד עמו מורה נבוכים על דרך החסידות. מנחם מענדל [=הוספת הרבי נשיא דורנו]). | הצמח צדק אמר ל[=בנו אדמו"ר] מהר"ש: "בוא ונקנח את הרמב"ם" (כשהיה לומד עמו מורה נבוכים על דרך החסידות. מנחם מענדל [=הוספת הרבי נשיא דורנו]). | ||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/14118 מורה נבוכים] {{הב}} | *[http://www.hebrewbooks.org/14118 מורה נבוכים] {{הב}} | ||
*[http://www. | *[[הרבי]], [[לקוטי שיחות]] חלק כ"ו, [https://drive.google.com/file/d/1P3lSq442wQhEbx-1TiLED3MsUZtPUgs-/view כ' - כ"ד טבת] | ||
*[[מנחם ברונפמן]], '''[http://www.alysefer.com/%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D/ מורה הנבוכים במשנת חב"ד]''' | |||
{{ | *הרב [[אברהם אלאשוילי]], '''[https://toratchabad.com/%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA מורה נבוכים על־פי החסידות]''', באתר [[מעיינותיך]] | ||
*הרב [[אברהם אלאשוילי]], '''עיונים במורה נבוכים במשנת חב"ד''' בתוך [https://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/pardes/pardes19-s2.pdf פרדס חב"ד גליון 19] | |||
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''ספר "מורה נבוכים" להרמב"ם''', '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6461&CategoryID=1354 רשימה ראשונה] • [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6478&CategoryID=1356 רשימה שניה] • [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6496&CategoryID=1358 רשימה שלישית]''' | |||
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/115995/ הרמב"ם – מורה הנבוכים]''', קטע משיחת [[הרבי]] ל[[נשים]], {{וידפו}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:רמב"ם]] | |||
[[קטגוריה:ספרי חקירה ומוסר]] | [[קטגוריה:ספרי חקירה ומוסר]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:52, 23 בפברואר 2024
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
הספר מורה נבוכים, הינו ספר פילוסופי של הרמב"ם.
שם הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
שם הספר היה בתחילתו ובמקורו "מורה 'הנבוכים".[1]
הרבי אף העדיף שם זה, מכיון שהוא השם האמיתי, ובאגרות קודש אדמו"ר שליט"א[2] מציין הרבי:
"נהניתי לראות שאף שבהעתק המדוייק צריך שם הספר להיות "מורה הנבוכים", בה"א הידיעה, כמו שהובא כמה פעמים גם בדברי המעתיק אבן תיבון, הרי נתקבל בעם-ישראל לכתוב בלא הא, וכן הוא גם על המעטפה (=עטיפה) ובכותרת העמודים במהדורה של כבודו."
חלקי הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
הספר מחולק לשלושה חלקים (בנוסף להקדמה):
החלק הראשון (המכיל 76 פרקים) פותח בפירוש ה"ביטויים המגשימים" של הבורא המצויים בתנ"ך, כדי שלא יתפרשו כמגבילים את הבורא. החלק השני (המכיל 48 פרקים) עוסק בהוכחות לאמונה, ובדיון בשאלה האם העולם נברא או קדמון, ובהמשך עוסק באופן נרחב במושג הנבואה. החלק השלישי (המכיל 54 פרקים) עוסק בתחילתו בנושאי מעשה מרכבה, השגחה פרטית, תורת הגמול ובעיית הרע בעולם. ולאחר מכן בטעמי המצוות.
לימוד הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
סגנונו של הספר, שנכתב בשפה של חקירה פילוסופית ורחוק מביטויים של אמונה טהורה, עורר סערה רבתי בעולם היהודי. בהתייחסות מעניינת לכך אמר הרבי,[3]: שהמחלקות וההתנגדות היו נגד ב' הספרים - ספר המדע שביד החזקה ומורה נבוכים -
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין בחדא מחתא.
כלומר, כמו שהתבטא הרבי פעם, [4]: שלא כדעת הטועים לחלק בין אישיותו של הרמב"ם בספר היד לאישיותו בספר מורה נבוכים - רחמנא ליצלן מהאי דעתא לתאר את הרמב"ם בתור "אישיות מפוצלת"!
וביתר פירוט התבטא הרבי בשנת תשל"ח[5]: כאשר שרפו, רחמנא ליצלן, את הספר מורה נבוכים - שרפו יחד עמו את ספר המדע שבי"ד החזקה - ולאחר מכן הייתה תשובה הכי גדולה,[6] עם עוד כמה עניינים שאין כאן המקום להאריך בהם...
כן כותב אדמו"ר הצמח צדק: הפילוסופיא ודרכי המופת שבחובת הלבבות ובמורה נבוכים הם מטמאים את הטהורים מי שלבו לב טהור, אך מי שהוא נבוך וטמא בהרהורים וספיקות באמונה יוכל להיות לו טהרה על ידי זה. והיינו כי הרפואה בעצם היא מדבר מר או סם, אלא למי שיש בו קלקול גדול זהו מרפא, כמו כן ענינים מופתים הם שכל אנושי מק"נ כו' וא"צ כלל לסמים, אלא למי שנתקלקל כו' יוכל זה להועיל.[7]
מורה הנבוכים - בנגלה ובנסתר[עריכה | עריכת קוד מקור]
ולגבי הספר מורה נבוכים עצמו אמר הרבי[8]: כשמתבוננים באישיותו של הרמב"ם מבינים שלא ייתכן שאדם השלם כמותו יערוך "חיבור שאינו שלם", יגיהו ויפיצנו בכל מקום. ובהכרח, אפוא, שאותה שיטה שבספר המדע היא היסוד גם לספר מורה נבוכים וכן לאידך!
ואכן, לא אחת התבטא הרבי בסגנון[9]: פסק דין מפורש בספר החזקה של "מורה הנבוכים" בדורו ובשאר כל הדורות...
בשיחה מיוחדת[10] מתבטא הרבי בין השאר:
- ובפרט שספר מורה נבוכים הוא ספר של - וחלק מתורה, שעליה נאמר "התורה היא נצחית"[11]. וזה נוגע ליהודים בכל הדורות עד שמצינו בכמה פוסקים שלמדים הלכות ממורה נבוכים, והרמ"א (וכן אדמו"ר הזקן במהדורה קמא שלו) פותחים את שולחן ערוך אורח-חיים[12] בעניינים שמקורם במורה נבוכים.
בספר צפנת פענח להרוגוצ'ובי[13] ישנן כמה סברות ודעות שבמורה נבוכים בנוגע להלכה.[14]
בריבוי מקומות הובאו דבריו בספרי אדמו"ר הזקן, אור התורה להצמח צדק וכו' - ובציון המקור.
חיבה יתרה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי[15] כותב: חיבה יתרה נודעת לרמב"ם ולספריו, בתוכם המורה-נבוכים, מנשיאי חב"ד, החל מבעל התניא והשולחן ערוך המביאו את המורה נבוכים בכמה וכמה מקומות, ולא עוד אלא שהצמח צדק היה לו שיעור מיוחד במורה נבוכים עם בן זקוניו וממלא מקומו החביב עליו כנפשו, והיה מבארו - את המורה נבוכים - על-פי יסודות תורת החסידות והקבלה, כמוכח מעלים אחדים שנשארו בכתב, וגם באו בדפוס ברשימות הצמח-צדק על המורה נבוכים.
ביאורים בחסידות מבוססים עליו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי אמר[16] שכמה עניינים בספר מורה נבוכים נתבארו על ידי הצמח צדק בתורת החסידות, שמעתיק לשונו ומבאר דבריו על-פי תורת החסידות...
בהזדמנות אחרת הרבי פירט[17]: ובמיוחד כשרואים שאדמו"ר הזקן, הצמח צדק, כמו שאר הנשיאים (שבינתים ושלאחריהם) מביאים כמה וכמה דעות ושיטות מ"מורה נבוכים" ומפרשים אותם, ולא זו בלבד אלא שהם מבססים ומייסדים על דברי המו"נ עניינים של תורת החסידות - ולדוגמה בלקוטי תורה בתחילתו פרשת פקודי ועוד בכמה נושאים שבהלכה...
בנושא זה כותב הרבי[18]: שאדמו"ר הזקן למד עם הצמח צדק על דרך החסידות, ואשר לבד עצם הלימוד "אזי הסבא - אדמו"ר הזקן - כיוון בלימוד תיקון מסויים". עיין שם.
בספר השיחות תורת שלום מובא[19] שתלמידי המגיד כשבאו להרב המגיד "היו חדורים בידיעת המורה נבוכים" ("האבן זיי דורכגעטאן דעם מורה נבוכים"). ועיין שם הטעם, כי צריכה להיות ידיעה באלקות.
הצמח צדק למד עם המהר"ש "ספרי מחקר.. מורה נבוכים.. על-פי תורת החסידות".[20]
"היה מקובל גדול"[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהתוועדות פורים תשכ"ב[21] נתן הרבי טעם לפשר לימודם המשותף של אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש ומטרתו: ידוע מה שאמר מו"ח אדמו"ר שהרמב"ם היה מקובל גדול, והסיבה לכך שנזהר ביותר שלא לגלות ענייני קבלה אפילו ברמז (בדומה למה שמצינו כמה רמזים בפירוש רש"י), הרי זה לפי שהיה אז זמן מסוכן לגלות ענייני קבלה אפילו ברמיזא. - עד כאן לשון הרב - ויש לומר, שלכן הנה לאחרי שעברה הסכנה, מצינו שהצמח צדק למד עם אדמו"ר מהר"ש הספר מורה נבוכים על-פי קבלה וחסידות.
דברים אלו מתאימים למסקנת הרבי[22]:
וכאשר ישנה הקדמה הדרושה דלימוד פנימיות התורה כפי שנתגלתה בחסידות חב"ד על ידי אדמו"ר הזקן, אזי אפשר להפיק גם מספר מורה נבוכים את העניינים בידיעת ה' בהתאמה עם תורת החסידות, ואז מתגלה כיצד "משה אמת ותורתו אמת" הן בנגלה והן בנסתר.
גם בשיחת כ"ף מנחם אב תשל"ד[23] דיבר הרבי על ביאור הצמח צדק לדברי המורה נבוכים[24] לגבי השגחה פרטית, שאינה בסכלים ורשעים כי ההשגחה היא לפי הדבקות שבשכל;[25]
האזהרה וה'רחיצה'[עריכה | עריכת קוד מקור]
ברשימת היומן[26] מובאים דברים שסיפר אדמו"ר הריי"צ בי"ט כסלו ונרשמו על ידי אדמו"ר נשיא דורנו: האזהרה במשפחתנו [=בבית הרב] בלימוד החקירה היא עד עשרים שנה [והמדובר הוא על הספרים], עיקרים, כוזרי, מורה נבוכים.
אדמו"ר נ"ע למד בתחילה עיקרים, אחר כך כוזרי, ואחר כך מורה נבוכים.
הצמח צדק אמר ל[=בנו אדמו"ר] מהר"ש: "בוא ונקנח את הרמב"ם" (כשהיה לומד עמו מורה נבוכים על דרך החסידות. מנחם מענדל [=הוספת הרבי נשיא דורנו]).
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מורה נבוכים
- הרבי, לקוטי שיחות חלק כ"ו, כ' - כ"ד טבת
- מנחם ברונפמן, מורה הנבוכים במשנת חב"ד
- הרב אברהם אלאשוילי, מורה נבוכים על־פי החסידות, באתר מעיינותיך
- הרב אברהם אלאשוילי, עיונים במורה נבוכים במשנת חב"ד בתוך פרדס חב"ד גליון 19
- הרב מרדכי מנשה לאופר, ספר "מורה נבוכים" להרמב"ם, רשימה ראשונה • רשימה שניה • רשימה שלישית
- הרמב"ם – מורה הנבוכים, קטע משיחת הרבי לנשים,
הערות שוליים
- ↑ על כך מציין הרבי בלקוטי שיחות חלק כו, עמ' 27 הערה 19.
- ↑ כרך יט עמ' רס
- ↑ בליקוטי שיחות כרך כו עמ' 34 הערה 84)
- ↑ בשנת תשמ"ההתוועדויות תשמ"ה כרך ב' עמ' 1028. וכך בעוד הזדמנויות
- ↑ שיחות קודש תשל"ח כרך ב, עמ' 173.
- ↑ איגרת הרמב"ן (ו, ג).
- ↑ אור התורה במדבר כרך ג פרשת חקת ד"ה זאת חקת התורה עמ' תשעז.
- ↑ שיחת י"ג ניסן תשל"ח (שם)
- ↑ ראה לדוגמה: שיחת ח"י תשרי תשמ"א - שיחות קודש תשמ"א כרך א' עמ' 158
- ↑ ליקוטי שיחות כרך כו עמ' 34.
- ↑ ראה גם שו"ת הרמ"א סימן ז (הובא בליקוטי שיחות חלק כג עמ' 36 הערה 42) ושם נסמן
- ↑ סעיף הראשון שבסימן הראשון של חלק א' דשולחן ערוך
- ↑ בפרט בליקוט שעל המורה נבוכים.
- ↑ וראה גם ליקוטי שיחות כרך טז עמ' 529 בהערה.
- ↑ בי"א ניסן תש"כ (אגרות קודש כרך יט עמ' רנט-רס) כתב הרב איגרת לפרופסור יהודה אבן שמואל, בתגובה על שיגורו כמתנה לרבי את שלושת הכרכים הראשונים של 'מורה נבוכים' בהוצאתו.
- ↑ בשבת קודש פרשת תשא תשמ"ט (התוועדויות תשמ"ט כרך ב' עמ' 69-370).
- ↑ בהתוועדות י"ג ניסן תשל"ח (שיחות קודש שם).
- ↑ ליקוטי שיחות כרך כו עמ' 39 הערה 119. וראהספר השיחות קיץ ה'ש"ת סוף עמוד 40 ואילך, וראה ספר החקירה להצמח צדק (סה, ב) ביאורים במורה נבוכים. ולהעיר מאור התורה חוקת (עמ' תשעז כרך ה עמ' א'תרכז). וראהספר השיחות תורת שלום בתחילתו. וראהספר השיחות תש"ב עמ' 4 ואילך. חנוך לנער עמ' 28.
- ↑ עמ' 244.
- ↑ היום יום יט סיון.
- ↑ תורת מנחם תשכ"ב עמ' 207.
- ↑ ליקוטי שיחות כרך כו עמ' 39.
- ↑ שיחות קודש תשל"ד כרך ב סוף עמ' 379.
- ↑ ח"ג פי"ז וראה גם שם חלק ג' פנ"א.
- ↑ וראה גם ליקוטי שיחות כרך ח עמ' 278-281; 282, בביאור דעת הרמב"ם במו"נ שם.
- ↑ תרצ"ג (עמ' שכא).