מאיר פרוש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏פתיח: מפלגה אינה יכולה לחלק תיקים)
(יותר מדוייק)
 
(75 גרסאות ביניים של 30 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:פרוש.jpg|left|thumb|250px|פרוש עובר אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]]]]
[[קובץ:מאיר פרוש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מאיר פרוש]]
{{קובץ|הרב פרוש מעניק את 'אות החינוך' לרב ווילשאנסקי}}
[[קובץ:מאיר פרוש במעמד הגדול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מאיר פרוש נואם בארוע [[המעמד הגדול]] ([[י"א ניסן]] [[תשפ"ד]])]]
[[תמונה:מאיר פרוש.jpg|left|thumb|250px|הרב פרוש נואם ב[[כנס המנהלים]] של [[אגודת חסידי חבבארץ הקודש]]]]
הרב '''מאיר פרוש''' (נהגה: '''פורוש''', יליד שנת [[תשט"ו]]) הינו חבר כנסת מטעם [[יהדות התורה]] וסגן שר השיכון לשעבר. כיום שר לענייני ירושלים ומסורת ישראל ואחראי על [[הילולת רבי שמעון בר יוחאי]] בהר מירון.


'''מאיר פרוש''' (סגן שר החינוך וח"כ מטעם יהדות התורה) הינו בנו של הרב [[מנחם פרוש]], והוא ממשיך את מסורת פרוש בקשרים עם חב"ד.  
משמש גם כיו"ר מרכז [[אגודת ישראל]] בירושלים ונמצא בידידות גדולה עם קהילת חב"ד בארה"ק. שימש במספר תפקידים פוליטיים בכירים, ביניהם: סגן שר החינוך, סגן שר הבינוי והשיכון, חבר המועצה וסגן ראש עיריית [[ירושלים]].


==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשט"ו]] ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[מנחם פרוש]], ולאמו מרת ברכה.
בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] וישיבת [[עץ חיים]] שבירושלים. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת סלבודקה ב[[בני ברק]]. לאחר נישואיו התגייס ל[[צה"ל]], ולאחר מכן החל לפעול בעסקנות הכלל בעקבות אביו, והמשיך בכך את מסורת משפחת פרוש.
===פעילות פוליטית===
[[קובץ:פרוש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרוש עובר אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]]]]
עוד בחיי אביו, התמנה לנהל את משרדי אגודת ישראל בירושלים, וכחלק מתפקיד זה שימש במשך 13 שנה כחבר מועצת עיריית ירושלים, ושבע שנים מתוכם שימש בתפקיד סגן ראש עיריית ירושלים, ואחראי על התיקים שיפור פני העיר, תיק החינוך החרדי וחבר ועדת תכנון ובנייה.
בשנת [[תשס"ח]] ניסה להתמודד על תפקיד ראש עיריית ירושלים לאחר פרישתו של ראש העיר הקודם מר אורי לופליאנסקי, ואף זכה לתמיכה גורפת בקרב ציבור שומרי התורה ומצוות בעיר, אך נכשל באחוזים בודדים בעקבות תככים פוליטיים מצד עסקני חסידות גור. בהמשך לכך, הקים את עיתון 'המבשר' על מנת לזכות לייצוג וסיקור הולם ומאוזן בתקשורת החרדית.
לאחר פטירת אביו מונה לשמש תחתיו כיו"ר מרכז אגודת ישראל בירושלים, וכן לעמוד בראש סיעת 'שלומי אמונים' במפלגת 'יהדות התורה'.
בשנת [[תשנ"ו]] נבחר לראשונה כחבר כנסת, ושימש כסגן שר במשרד הבינוי והשיכון, ובקדנציות נוספות שלו שימש כסגן שר החינוך.
בשנת תשפ"ג לקראת הקמת ממשלת הימין בראשות נתניהו דרש את הקמת המשרד לענייני ירושלים ומסורת ישראל שאחראי על קבר הרשב"י במירון. יום לפני הקמת הממשלה ויתר על התפקיד והמשרד אוחד עם משרד השיכון ופרוש מכהן בו כסגן שר תחת חבר מפלגתו יצחק גולדקנופף.
לאורך כל פעילותו הפוליטית התבלט כאישיות בעלת אמון, העומד בעקביות ובתוקף על הערכים שהוא מאמין בהם, דבר שהתבטא בעיקר בנאמנותו לשלימות העם והארץ, והתנגדותו הגורפת לתכנית ההתנתקות.
==קשריו החב"דיים==
===בעיריית ירושלים===
בתחילת שנות המ"מים נבחר כנציג אגודת ישראל וממלא מקום ראש עריית [[ירושלים]], במסגרת זו סייע רבות ל[[חסיד]]י [[חב"ד]] בעיר, למרות שלא הצביעו לו אלא דווקא למתחריו - פא"י.
בתחילת שנות המ"מים נבחר כנציג אגודת ישראל וממלא מקום ראש עריית [[ירושלים]], במסגרת זו סייע רבות ל[[חסיד]]י [[חב"ד]] בעיר, למרות שלא הצביעו לו אלא דווקא למתחריו - פא"י.


בשנת [[תשנ"ב]] הגיע ל[[770]], שם בירכו [[הרבי]]: "יאריך ימים על ממלכתו".
בשנת [[תשנ"ב]] הגיע ל[[770]], שם בירכו [[הרבי]]: "יאריך ימים על ממלכתו".


בשנת [[תשנ"ו]] עמד בראש רשימת "יהדות התורה" לכנסת, הוא נבחר לכנסת ומונה לסגן שר במעמד שר במשרד השיכון בממשלתו של [[בנימין נתניהו]]. במסגרת תפקידו סייע לאלפי חסידי חב"ד ומוסדות חב"ד. אנשי "שלומי אמונים" - סיעתו הפנימית אמרו בבדיחות כי "הסיוע שנותן פרוש לחב"ד הוא כפול מהסיוע שנותן לאנשיו".
בשנת [[תשס"ט]] רץ לראשות עריית [[ירושלים]] - וחב"ד התייצבה למענו כמעט פה אחד. עשרות רבני חב"ד חתמו על קריאה להצביע לו - חסידי חב"ד הובילו קמפיינים למענו. פרופסור [[שלמה קאליש]] מונה ליועצו הכלכלי, והמטה העולמי להצלת העם והארץ קרא לכל אוהבי ארץ ישראל לתמוך בו.


במשך השנים הבאות סייע למאבק על [[שלימות הארץ]], לצד סיוע לכלל חסידי חב"ד. המפלגות שרצו מטעמו לעיריות עזרו לחסידי חב"ד, ובחלק מהמקרים אף הכניסו חסידי חב"ד לרשימתם.
בעקבות הכישלון במרוץ לראשות עיריית ירושלים, פתח פרוש יומון בשם "המבשר". בראשית שנת [[תשע"ג]] התמנה [[בנימין ליפקין]] לעורך העיתון. ביומון זוכה [[חסידות חב"ד]] ליחס אוהד.


בישיבות הכנסת פרוש הזכיר לעיתים את [[הרבי]] ודרש סיוע ל[[חב"ד]]. לרבים זכור נאומו המרטיט בדיון על [[תוכנית ההתנתקות]], בו ציטט קטעים מתוך שיחותיו הקדושות של הרבי - והפיק מהם לקחים אקטואליים.
כאשר הוצע לו ע"י אביו לשמש כחבר כנסת כתב לרבי את לבטיו בנושא וקיבל תשובה בכרך מסדרת [[תורת מנחם התוועדויות]] [[תשמ"ט]] בה ברכו הרבי לעלות בשליחותו מחיל אל חיל, בעקבות כך נכנס לזירה הפוליטית הארצית. הוא אף מעיד שחש פעמים רבות בהמשך לכך את ברכתו של הרבי ואת סיועו בתפקידיו{{הערה|הוא סיפר על כך בעת השתתפותו בארוע המעמד הגדול ביום י"א ניסן תשפ"ד, ראו בוידאו 'י"א ניסן תשפ"ד - יום צבאות השם והמעמד הגדול - ליובאוויטש מתאחדת' ביוטיוב דקה: 4:07:44.}}.


בהצבעה עצמה קידש שם שמיים ברבים - כאשר בסיבוב הראשון היה היחיד מחברי סיעתו שהצביע נגד התוכנית.
===כחבר כנסת===
כאשר נבחר בשנת [[תשנ"ו]] לשמש כחבר כנסת, סייע רבות לחסידי חב"ד ומוסדות חב"ד.


כאשר נכנסה אגודת ישראל לקואליציה - היה היחיד מסיעתו שלא הצטרף, ואף וויתר על תפקיד סגן שר, על מעשהו זה זכה לשבחים רבים.
במשך השנים הבאות סייע למאבק על [[שלימות הארץ]], וגם במפלגות המקומיות שהתמודדו מטעמו על ראשות העיריות, סייעו לחסידי חב"ד, ובחלק מהמקרים אף הכניסו חסידי חב"ד לרשימתם.


לאחר ההתנתקות הודיע כי הוא כופף את עצמו להחלטות קונגרס הרבנים פיקוח נפש ושלושת העומדים בראשו - האדמו"רים מערלוי, בוסטון וסדיגורא.
בישיבות הכנסת פרוש הזכיר לעיתים את [[הרבי]] ודרש סיוע ל[[חב"ד]], וכך לדוגמה בדיון על [[תוכנית ההתנתקות]], ציטט קטעים מתוך שיחותיו של הרבי - והפיק מהם לקחים אקטואליים בחומרת האיסור לפנות תושבים יהודים מבתיהם והסכנה שהמהלך עלול להביא על תושבי הארץ.


באותו זמן נרקם שיתוף פעולה בינו לבין [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]. הוא סייע למטה בכל, ואף השתתף בכנסיהם, למרות הביקורת שעורר עליו צעד זה בקרב אנשי סיעתו.
בהצבעה הראשונה על תוכנית [[ההתנתקות]] הצביע יחד עם עוד חברים מסיעתו נגד התוכנית, אך בהצבעה השלישית והמכריעה נמנע יחד עם כל חברי סיעתו.  


בשנת [[תשס"ט]] רץ לראשות עריית ירושלים - וחב"ד התייצבה למענו כמעט פה אחד. עשרות רבני חב"ד חתמו על קריאה להצביע לו - חסידי חב"ד הובילו קמפיינים למענו. פרופסור [[שלמה קליש]] מונה ליועצו הכלכלי, והמטה העולמי להצלת העם והארץ קרא לכל אוהבי ארץ ישראל לתמוך בו.
לאחר [[ההתנתקות]] הודיע כי הוא כופף את עצמו להחלטות קונגרס הרבנים [[פיקוח נפש]] ושלושת העומדים בראשו - האדמו"רים מ[[חסידות ערלוי|ערלוי]], [[חסידות בוסטון|בוסטון]] ו[[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|סדיגורא]]. באותו זמן נרקם שיתוף פעולה בינו לבין [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] ובתוקף תפקידו סייע למטה בכל ואף השתתף בכנסים בארגונו, למרות הביקורת שעורר עליו צעד זה בקרב אנשי סיעתו.


בעקבות הכישלון במרוץ לראשות עריית ירושלים, פתח פרוש יומון בשם "המבשר". ביומון זוכה חב"ד ליחס אוהד.
לאורך השנים מקפיד להשתתף בכינוסים הכלליים של חסידי חב"ד בארץ הקודש, ביניהם ב[[כנס המנהלים]], [[מרכז חינוכי חסידותי|ועידת המחנכים]], [[המעמד הגדול]] ועוד.
בבחירות לכנסת העשרים נבחר שוב וכיהן בתפקיד סגן שר החינוך. במשך כהונתו זו, העניק לראש [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] את "אות החינוך", במסגרת כינוס בוגרים בשנת הארבעים לייסוד הישיבה. האות המיוחד ניתן, כלשונו: {{ציטוטון|על עמלכם המסור בהוראה ובחינוך... ועל תרומתכם האדירה להחדרת ערכי היהדות השורשית והציפייה לישועה בביאת גואל צדק}}.


במסגרת הסכם רוטציה בתוך אגודת ישראל, סיים את כהונתו בכנסת השמונה עשרה לטובת נציג חסידות בעלז ישראל אייכלר.
==משפחתו==
*בנו, ר' [[ישראל פרוש]] - ראש עיריית [[אלעד]] לשעבר.
נבחר לכנסת שוב בבחירות לכנסת התשע עשרה.
*בנו, ר' משה פרוש - מנכ"ל עיתון המבשר.
*בנו, ר' יעקב פרוש - מנהל השיווק בעיתון המבשר.
*בנו, ר' נחום פרוש - מנכ"ל מערכת הכשרות של אגודת ישראל.


בבחירות לכנסת העשרים נבחר שוב ומכהן בתפקיד סגן שר החינוך. במשך כהונתו זו, העניק לראש [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] את "אות החינוך", במסגרת כינוס בוגרים בשנת הארבעים לייסוד הישיבה. האות המיוחדת ניתנה כלשונו {{ציטוטון|על עמלכם המסור בהוראה ובחינוך... ועל תרומתכם האדירה להחדרת ערכי היהדות השורשית והציפייה לישועה בביאת גואל צדק}}.
==לקריאה נוספת==
* [https://chabad.info/special/1098635/ '''"צריך לזעוק את מה שהרבי עודד עם הראש"''': הרב מאיר פרוש בראיון] {{אינפו}}
* שלום בער קרומבי, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75906 צריכים לפצח את חומת האטימות], [[שבועון בית משיח]], באתר חב"ד אינפו, כב [[אייר]] התשע"ג (02.05.2013) {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* שלום בער קרומבי, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75906 צריכים לפצח את חומת האטימות], [[שבועון בית משיח]], באתר חב"ד אינפו, כב אייר התשע(02.05.2013)
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1253 הרב מאיר פרוש בחלוקת דולרים אצל הרבי, כ"ב כסלו ה'תנש"א] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ}}
* [http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A7-%D7%90%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%9C%D7%A8%D7%91-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%90/ הרב פרוש מעניק את 'אות החינוך' לרב ווילשאנסקי] {{אינפו}}
* [http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A7-%D7%90%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%9C%D7%A8%D7%91-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%90/ הרב פרוש מעניק את 'אות החינוך' לרב ווילשאנסקי] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/1055649/ חב"ד בשדה התעופה: השר פרוש ביקר בדוכן ובירך את השלוחים] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:חברי כנסת|פרוש מאיר]]
[[קטגוריה:חברי כנסת|פרוש מאיר]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד|פרוש מאיר]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים|פרוש מאיר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]]

גרסה אחרונה מ־00:02, 14 באוגוסט 2024

ר' מאיר פרוש
ר' מאיר פרוש נואם בארוע המעמד הגדול (י"א ניסן תשפ"ד)

הרב מאיר פרוש (נהגה: פורוש, יליד שנת תשט"ו) הינו חבר כנסת מטעם יהדות התורה וסגן שר השיכון לשעבר. כיום שר לענייני ירושלים ומסורת ישראל ואחראי על הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון.

משמש גם כיו"ר מרכז אגודת ישראל בירושלים ונמצא בידידות גדולה עם קהילת חב"ד בארה"ק. שימש במספר תפקידים פוליטיים בכירים, ביניהם: סגן שר החינוך, סגן שר הבינוי והשיכון, חבר המועצה וסגן ראש עיריית ירושלים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תשט"ו בירושלים לאביו הרב מנחם פרוש, ולאמו מרת ברכה.

בילדותו למד בתלמוד תורה וישיבת עץ חיים שבירושלים. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת סלבודקה בבני ברק. לאחר נישואיו התגייס לצה"ל, ולאחר מכן החל לפעול בעסקנות הכלל בעקבות אביו, והמשיך בכך את מסורת משפחת פרוש.

פעילות פוליטית[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב פרוש עובר אצל הרבי בחלוקת דולרים

עוד בחיי אביו, התמנה לנהל את משרדי אגודת ישראל בירושלים, וכחלק מתפקיד זה שימש במשך 13 שנה כחבר מועצת עיריית ירושלים, ושבע שנים מתוכם שימש בתפקיד סגן ראש עיריית ירושלים, ואחראי על התיקים שיפור פני העיר, תיק החינוך החרדי וחבר ועדת תכנון ובנייה.

בשנת תשס"ח ניסה להתמודד על תפקיד ראש עיריית ירושלים לאחר פרישתו של ראש העיר הקודם מר אורי לופליאנסקי, ואף זכה לתמיכה גורפת בקרב ציבור שומרי התורה ומצוות בעיר, אך נכשל באחוזים בודדים בעקבות תככים פוליטיים מצד עסקני חסידות גור. בהמשך לכך, הקים את עיתון 'המבשר' על מנת לזכות לייצוג וסיקור הולם ומאוזן בתקשורת החרדית.

לאחר פטירת אביו מונה לשמש תחתיו כיו"ר מרכז אגודת ישראל בירושלים, וכן לעמוד בראש סיעת 'שלומי אמונים' במפלגת 'יהדות התורה'.

בשנת תשנ"ו נבחר לראשונה כחבר כנסת, ושימש כסגן שר במשרד הבינוי והשיכון, ובקדנציות נוספות שלו שימש כסגן שר החינוך.

בשנת תשפ"ג לקראת הקמת ממשלת הימין בראשות נתניהו דרש את הקמת המשרד לענייני ירושלים ומסורת ישראל שאחראי על קבר הרשב"י במירון. יום לפני הקמת הממשלה ויתר על התפקיד והמשרד אוחד עם משרד השיכון ופרוש מכהן בו כסגן שר תחת חבר מפלגתו יצחק גולדקנופף.

לאורך כל פעילותו הפוליטית התבלט כאישיות בעלת אמון, העומד בעקביות ובתוקף על הערכים שהוא מאמין בהם, דבר שהתבטא בעיקר בנאמנותו לשלימות העם והארץ, והתנגדותו הגורפת לתכנית ההתנתקות.

קשריו החב"דיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעיריית ירושלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתחילת שנות המ"מים נבחר כנציג אגודת ישראל וממלא מקום ראש עריית ירושלים, במסגרת זו סייע רבות לחסידי חב"ד בעיר, למרות שלא הצביעו לו אלא דווקא למתחריו - פא"י.

בשנת תשנ"ב הגיע ל770, שם בירכו הרבי: "יאריך ימים על ממלכתו".

בשנת תשס"ט רץ לראשות עריית ירושלים - וחב"ד התייצבה למענו כמעט פה אחד. עשרות רבני חב"ד חתמו על קריאה להצביע לו - חסידי חב"ד הובילו קמפיינים למענו. פרופסור שלמה קאליש מונה ליועצו הכלכלי, והמטה העולמי להצלת העם והארץ קרא לכל אוהבי ארץ ישראל לתמוך בו.

בעקבות הכישלון במרוץ לראשות עיריית ירושלים, פתח פרוש יומון בשם "המבשר". בראשית שנת תשע"ג התמנה בנימין ליפקין לעורך העיתון. ביומון זוכה חסידות חב"ד ליחס אוהד.

כאשר הוצע לו ע"י אביו לשמש כחבר כנסת כתב לרבי את לבטיו בנושא וקיבל תשובה בכרך מסדרת תורת מנחם התוועדויות תשמ"ט בה ברכו הרבי לעלות בשליחותו מחיל אל חיל, בעקבות כך נכנס לזירה הפוליטית הארצית. הוא אף מעיד שחש פעמים רבות בהמשך לכך את ברכתו של הרבי ואת סיועו בתפקידיו[1].

כחבר כנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר נבחר בשנת תשנ"ו לשמש כחבר כנסת, סייע רבות לחסידי חב"ד ומוסדות חב"ד.

במשך השנים הבאות סייע למאבק על שלימות הארץ, וגם במפלגות המקומיות שהתמודדו מטעמו על ראשות העיריות, סייעו לחסידי חב"ד, ובחלק מהמקרים אף הכניסו חסידי חב"ד לרשימתם.

בישיבות הכנסת פרוש הזכיר לעיתים את הרבי ודרש סיוע לחב"ד, וכך לדוגמה בדיון על תוכנית ההתנתקות, ציטט קטעים מתוך שיחותיו של הרבי - והפיק מהם לקחים אקטואליים בחומרת האיסור לפנות תושבים יהודים מבתיהם והסכנה שהמהלך עלול להביא על תושבי הארץ.

בהצבעה הראשונה על תוכנית ההתנתקות הצביע יחד עם עוד חברים מסיעתו נגד התוכנית, אך בהצבעה השלישית והמכריעה נמנע יחד עם כל חברי סיעתו.

לאחר ההתנתקות הודיע כי הוא כופף את עצמו להחלטות קונגרס הרבנים פיקוח נפש ושלושת העומדים בראשו - האדמו"רים מערלוי, בוסטון וסדיגורא. באותו זמן נרקם שיתוף פעולה בינו לבין המטה העולמי להצלת העם והארץ ובתוקף תפקידו סייע למטה בכל ואף השתתף בכנסים בארגונו, למרות הביקורת שעורר עליו צעד זה בקרב אנשי סיעתו.

לאורך השנים מקפיד להשתתף בכינוסים הכלליים של חסידי חב"ד בארץ הקודש, ביניהם בכנס המנהלים, ועידת המחנכים, המעמד הגדול ועוד.

בבחירות לכנסת העשרים נבחר שוב וכיהן בתפקיד סגן שר החינוך. במשך כהונתו זו, העניק לראש ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי את "אות החינוך", במסגרת כינוס בוגרים בשנת הארבעים לייסוד הישיבה. האות המיוחד ניתן, כלשונו: "על עמלכם המסור בהוראה ובחינוך... ועל תרומתכם האדירה להחדרת ערכי היהדות השורשית והציפייה לישועה בביאת גואל צדק".

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בנו, ר' ישראל פרוש - ראש עיריית אלעד לשעבר.
  • בנו, ר' משה פרוש - מנכ"ל עיתון המבשר.
  • בנו, ר' יעקב פרוש - מנהל השיווק בעיתון המבשר.
  • בנו, ר' נחום פרוש - מנכ"ל מערכת הכשרות של אגודת ישראל.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. הוא סיפר על כך בעת השתתפותו בארוע המעמד הגדול ביום י"א ניסן תשפ"ד, ראו בוידאו 'י"א ניסן תשפ"ד - יום צבאות השם והמעמד הגדול - ליובאוויטש מתאחדת' ביוטיוב דקה: 4:07:44.