קריית מלאכי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגית: עריכה ממכשיר נייד
 
(86 גרסאות ביניים של 34 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{קהילת חב"ד|
{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד
|שם=קריית מלאכי
|תמונה=[[קובץ:נחלת הר חב"ד.jpg|ממוזער|240px|מרכז]]
|תמונה=[[קובץ:נחלת הר חב"ד.jpg|250px]]
|כתובית=נחלת הר חב"ד
|כתובית=נחלת הר חב"ד
|עיר=קרית מלאכי
|עיר=קרית מלאכי
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=נחלת הר חב"ד
|שכונה חב"דית=[[נחלת הר חב"ד]] [[נחלת מנחם]]
|מייסדי הקהילה=
|מייסדי הקהילה=
|רב הקהילה=הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]
|רב הקהילה=הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]
|משפיע הקהילה=הרב [[מיכאל מישולובין]]
|משפיע הקהילה=הרב [[מיכאל מישולובין]]
|מוסדות בקהילה=ת"ת בנים, בי"ס בנות, ישיבת בית הר"מ, ישיבת תומכי תמימים, כולל אברכים, [[חמ"ה]], גני ומעונות ילדים, בית ספר למלאכה,  
|מוסדות בקהילה=ת"ת בנים, בי"ס בנות, תיכון בית חנה, ישיבת בית הר"מ, כולל אברכים, [[חמ"ה]], גני ומעונות ילדים, בית ספר למלאכה,  
|שלוחים מרכזיים=הרב ליפא קורצוויל, הרב שלום פש, הרב אלימלך הרצל
|שלוחים מרכזיים=הרב [[ליפא קורצוויל]], הרב [[שלום פש]], הרב אלימלך הרצל, הרב מנחם ליצמן,הרב יצחק שלמה קרביצקי
|מספר שלוחים=
|מספר שלוחים=
|מספר בתי חב"ד=
|מספר בתי חב"ד=
|מספר משפחות בקהילה=כ-1000
|מספר משפחות בקהילה=כ-1,200{{הערה|שם=מס|[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/12/61be5e15ebbeb_1639865877.pdf בניין עדי עד] - מתוך כתבה בעיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]}}
|ראו גם='''ראו גם'''
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בקריית מלאכי|אישים בקריית מלאכי]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:נחלת הר חב"ד: מוסדות]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית מלאכי|מוסדות וארגונים בקריית מלאכי]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
}}


'''קריית מלאכי''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]]. ומתגוררים בה נכון ל[[תשס"ט]] 20,700 תושבים.  
'''קרית מלאכי''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]], ומתגוררים בה נכון ל[[תשפ"ג]] 27,144 תושבים. בעיר יש את הריכוז השני בגודלו בארץ של חסידי חב"ד המונה כ-1,200 משפחות חסידי חב"ד{{הערה|שם=מס}}. רבה של שכונת נחלת הר חב"ד הינו הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]].


== שכונות חב"דיות ==
== שכונות חב"דיות ==
שורה 26: שורה 26:
[[קובץ: נחלת הר חבד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] בבית הכנסת]]
[[קובץ: נחלת הר חבד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] בבית הכנסת]]
{{ערך מורחב|נחלת הר חב"ד}}
{{ערך מורחב|נחלת הר חב"ד}}
בשנת [[תשכ"ט]] הורה [[הרבי]] להקים [[שכונה]] חב"דית בעיר לעולים חדשים מ[[ברית המועצות]]. בשכונה מתגוררים כיום קרוב ל-1000 משפחות, והיא השכונה השניה בגודלה של חסידות חב"ד.
בשנת [[תשכ"ט]] הורה [[הרבי]] להקים [[שכונה]] חב"דית חדשה בארץ, ובעמלם של הרב [[בנימין גורודצקי]], [[אפרים וולף]], ר' [[שלמה מיידנצ'יק]]  ור' [[יוסף בלוי]] הוקמה השכונה בעיר לעולים חדשים מ[[ברית המועצות]]. בשכונה מתגוררים כיום יותר מ-1500 משפחות, והיא הקהילה השניה בגודלה של [[חסידות חב"ד]] בישראל.


===נחלת מנחם===
===נחלת מנחם===
בשנת [[תש"ס]] הוקם על ידי הר' [[בועז לרנר]] שיכון חדש על קרקע פרטית שהייתה בבעלותה של משפחת גיבשטיין וצורפה לקריית מלאכי. השיכון החדש נקרא בשם [[נחלת מנחם]], בשיכון גרים כיום כ-100 משפחות עם [[מקווה טהרה]] ו[[בית כנסת]].
{{ערך מורחב|נחלת מנחם}}
בשנת [[תש"ס]] הוקמה על ידי הרב [[בועז לרנר]] שכונת נחלת מנחם א' ובשנים הבאות נבנתה נחלת מנחם ב' - על קרקע פרטית שהייתה בבעלותה של משפחת גיבשטיין וצורפה לקריית מלאכי. בשכונות אלו גרים כיום כ-100 משפחות עם [[מקווה טהרה]] ו[[בית כנסת]].


בשנת [[תשס"ט]] יצא מכרז המכונה "פס חב"ד" מטעם ועד נחלת הר חב"ד להרחבת השכונה על ידי חסידי חב"ד. פס חב"ד מחבר בין שכונת [[נחלת הר חב"ד]] לבין שיכון [[נחלת מנחם]].
בשנת [[תשס"ט]] יצא מכרז המכונה "פס חב"ד" מטעם ועד נחלת הר חב"ד להרחבת השכונה על ידי חסידי חב"ד. בשנים האחרונות נקבע שם הרחוב באופן רשמי בשם "הרבי מליובאוויטש", רחוב זה מחבר בין שכונת נחלת הר חב"ד לבין כביש ראשי (יגאל הורביץ) ומעבר לו שכונות כרמי הנדיב והמחנה.


==מוסדות חב"ד בעיר==
==מוסדות חב"ד בעיר==
[[תמונה:קרית מלאכי.jpg|left|thumb|250px|[[תהלוכת ל"ג בעומר]] הראשונה בקריית מלאכי, תשכ"ט]][[קובץ: בית משיח קרית מלאכי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית משיח בעיר]]
[[קובץ:קרית מלאכי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדים חב"דיים  בקריית מלאכי, תשכ"ט]]
*בית כנסת.
[[קובץ: בית משיח קרית מלאכי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית משיח בעיר]]
*גני ומעונות ילדים.
*[[בית כנסת 'בית יצחק']] - [[בית הכנסת]] המרכזי, נוסד בשנת [[תשל"ה]].
*תלמוד תורה - בנים.  
*בית כנסת תפארת אליעזר - נוסד על ידי הרב [[בועז לרנר]] בשכונת [[נחלת מנחם]]. מנוהל על ידי בנו הרב מענדי לרנר
*בית ספר יסודי - בנות. מנהל: הרב יוסף מעטוף.
*גני ומעונות ילדים.  
*בית משיח. מנהל: הרב שלום פש.
*תלמוד תורה - בנים. מנוהל על ידי הרב אהרן מנגמי
*בית חב"ד. מנהל: הרב ליפא קורצוויל.
*בית ספר יסודי - בנות. מנהל: גב' שרית שוויכה.
*[[חבורת מזכי הרבים]] (חמ"ה).
*[[בית משיח קריית מלאכי|בית משיח]]. מנהל: הרב [[שלום פש]].
*[[בית הר"מ נחלת הר חב"ד |ישיבה קטנה - בית הר"מ]]
*בית חב"ד. ניהל הרב [[ליפא קורצוויל]] עד לפטירתו.
*בית ספר למלאכה. מנהל: הרב מרדכי ליפסקר.
*[[חבורת מזכי הרבים]] (חמ"ה). מנהל: הרב [[יוסף יצחק ניסלביץ]].
*רשת מועדוני נוער חב"ד. מנהל: הרב אלימלך הרצל.
*[[בית הר"מ נחלת הר חב"ד |ישיבה קטנה - בית הר"מ]]. מנהל: הרב [[נתן וולף]].
*[[בית ספר למלאכה נחלת הר חב"ד|בית ספר למלאכה]]. מנהל: הרב [[אלימלך הרצל]].
*רשת מועדוני נוער חב"ד. מנהל: הרב [[אלימלך הרצל]].
*ישיבת תומכי תמימים. מנהל: הרב שמואל אליעזר קוזלינר.
*ישיבת תומכי תמימים. מנהל: הרב שמואל אליעזר קוזלינר.
*מוסד תיכון בית חנה, מנהלת: גב' יעל עזריאל.
*[[חזק]] - מכון הוצאה לאור.
*[[חזק]] - מכון הוצאה לאור.
*תורה אור - מכון הוצאה לאור.
*מקוואות חב"ד לגברים ונשים.
*מקוואות חב"ד לגברים ונשים.
*[[מכון הלכה חב"ד]] משרד ראשי.


==חב"ד בעיריה==
==פעילות חב"דית==
[[קובץ: שטיינר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציגי חב"ד בעיריה חיים שטיינר ואברהם יוסף הרשקופ עם ראש העיר מוטי מלכה]]
חסידי חב"ד בקרית מלאכי פועלים בעיר במגוון היבטים.  
בעבר נציג חב"ד בעיריה היה הרב יוסף יצחק יוזביץ, בבחירות בשנת [[תשס"ט]] רצו חסידי חב"ד ברשימת "נס" ביחד בראשות מוטי מלכה, מי שנבחר לפעול לכהן כראש עיר, מס' 2 ברשימה הינו הרב חיים שטיינר שנבחר לשמש כסגן ראש העיר, בהמשך הרשימה נבחר הרב אברהם יוסף הרשקופ.


בעקבות תהליכים משפטיים שנפתחו נגד ראש העיר בשנת תשע"ב, הודח ראש העיר מתפקידו, ועל-פי החלטת רוב אנשי המועצה, נבחר ר' חיים שטיינר לכהן תחתיו כראש העיר, והחל לשמש בפועל כראש העיר החב"די הראשון בתולדות מדינת ישראל.
בתי חב"ד - בתי חב"ד פועלים בקרב כלל תושבי קרית מלאכי.


[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
בתי כנסת ומקוואות חב"ד - מידי יום מאות מתושבי קרית מלאכי מכל החוגים טובלים במקוואות חב"ד, מתפללים ולומדים בבית כנסת המרכזי ובית כנסת תפארת אליעזר
 
מבצע תפילין - מאז הקמת נחלת הר חב"ד יש מבצע תפילין על בסיס יומי. וביום שישי יוצאים למבצע חסידים רבים ותלמידי המוסדות.
 
מסיבות שבת - ברחבי העיר
 
בחגי ומועדי ישראל, חסידי חב"ד יוצאים למבצעים ברחבי קרית מלאכי ובין השאר פועלים במבצעים הבאים:  שופר, מבצע לולב, הקפות בבתי כנסת, מבצע חנוכה ופורים, חלוקת מצות שמורה, תהחוכת ל"ג בעומר, עשרת הדברות ופעילויות קיץ. הפעילות מתבצעת באמצעות בתי חב"ד, וחסידים הפועלים באופן עצמאי.
 
==חב"ד בעירייה==
[[קובץ: שטיינר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציגי חב"ד בעירייה [[חיים שטיינר]] ו[[אברהם יוסף הרשקופ]] עם ראש העיר מוטי מלכה]]
ב[[תשמ"ט]], נבחר לראשונה ב[[בחירות#בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] מוניציפליות, נציג חב"ד בעיריית קרית מלאכי. טרם הבחירות ועד נחלת הר חב"ד שאל את הרבי, ולפי הוראה שהתקבלה, הוחלט להריץ נציג חב"די בתוך מפלגה אחרת.
 
בעבר כנציגי חב"ד בעירייה כיהנו ר' אלי בן אהרן,
ר' אפרים משעל - גבאי בית כנסת עולי גרוזיה בית שמואל בנחלת הר חב"ד, הרב משה לרנר, הרב יוסף יצחק יוזביץ.
בבחירות בשנת [[תשס"ט]] רצו חסידי חב"ד ברשימת "נס" ביחד בראשות מוטי מלכה, מי שנבחר לפעול לכהן כראש עיר, מס' 2 ברשימה היה הרב חיים שטיינר שנבחר לשמש כסגן ראש העיר, בהמשך הרשימה נבחר הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]].
 
בעקבות תהליכים משפטיים שנפתחו נגד ראש העיר בשנת [[תשע"ב]], הודח ראש העיר מתפקידו, ועל-פי החלטת רוב אנשי המועצה, נבחר ר' חיים שטיינר לכהן תחתיו כראש העיר, והחל לשמש בפועל כראש העיר החב"די הראשון בתולדות מדינת ישראל. למשך כחודשיים.
 
בשנת תשע"ג שב ונבחר ר' חיים שטיינר כשלצידו ר' בצלאל מזרחי ובהמשך גם ר' דוד מלייאב כנציגי השכונה
 
בשנת [[תשע"ט]] נבחר לנציג חב"ד בעירייה ר' [[בצלאל מזרחי|צלי (בצלאל) מזרחי]] בנו של הרב [[אליעזר מזרחי]].
 
בשנת [[תשפ"ד]], הוחלט על ידי ועד נחלת הר חב"ד להקים מפלגה נפרדת לחב"ד בשם "ואהבת" ובה הוצבו ארבעה מתושבי השכונה וארבעתם נבחרו לנציגי חב"ד בעיריית קרית מלאכי: 1. עו"ד ר' יהודה קריספין. 2. ר' לוי רסקין. 3. ר' יוסי סעדי מעסקני נחלת הר חב"ד ומראשי בית הכנסת "בליז'נסקי שול". 4. ר' חיים שטיינר.
 
{{ערים בישראל}}
[[קטגוריה:קריית מלאכי|*]]
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־08:03, 7 ביולי 2024

קריית מלאכי

נחלת הר חב"ד
עיר קרית מלאכי
מדינה ארץ ישראל
שכונה חב"דית נחלת הר חב"ד נחלת מנחם
רב הקהילה הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי
משפיע הקהילה הרב מיכאל מישולובין
מוסדות ת"ת בנים, בי"ס בנות, תיכון בית חנה, ישיבת בית הר"מ, כולל אברכים, חמ"ה, גני ומעונות ילדים, בית ספר למלאכה,
שלוחים מרכזיים הרב ליפא קורצוויל, הרב שלום פש, הרב אלימלך הרצל, הרב מנחם ליצמן,הרב יצחק שלמה קרביצקי
מספר משפחות בקהילה כ-1,200[1]
ראו גם
אישים בקריית מלאכי
מוסדות וארגונים בקריית מלאכי

קרית מלאכי היא עיר בדרום ארץ ישראל, ומתגוררים בה נכון לתשפ"ג 27,144 תושבים. בעיר יש את הריכוז השני בגודלו בארץ של חסידי חב"ד המונה כ-1,200 משפחות חסידי חב"ד[1]. רבה של שכונת נחלת הר חב"ד הינו הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, מזכיר בית דין רבני חב"ד.

שכונות חב"דיות[עריכה | עריכת קוד מקור]

נחלת הר חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

התוועדות בבית הכנסת
ערך מורחב – נחלת הר חב"ד

בשנת תשכ"ט הורה הרבי להקים שכונה חב"דית חדשה בארץ, ובעמלם של הרב בנימין גורודצקי, אפרים וולף, ר' שלמה מיידנצ'יק ור' יוסף בלוי הוקמה השכונה בעיר לעולים חדשים מברית המועצות. בשכונה מתגוררים כיום יותר מ-1500 משפחות, והיא הקהילה השניה בגודלה של חסידות חב"ד בישראל.

נחלת מנחם[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – נחלת מנחם

בשנת תש"ס הוקמה על ידי הרב בועז לרנר שכונת נחלת מנחם א' ובשנים הבאות נבנתה נחלת מנחם ב' - על קרקע פרטית שהייתה בבעלותה של משפחת גיבשטיין וצורפה לקריית מלאכי. בשכונות אלו גרים כיום כ-100 משפחות עם מקווה טהרה ובית כנסת.

בשנת תשס"ט יצא מכרז המכונה "פס חב"ד" מטעם ועד נחלת הר חב"ד להרחבת השכונה על ידי חסידי חב"ד. בשנים האחרונות נקבע שם הרחוב באופן רשמי בשם "הרבי מליובאוויטש", רחוב זה מחבר בין שכונת נחלת הר חב"ד לבין כביש ראשי (יגאל הורביץ) ומעבר לו שכונות כרמי הנדיב והמחנה.

מוסדות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ילדים חב"דיים בקריית מלאכי, תשכ"ט
בית משיח בעיר

פעילות חב"דית[עריכה | עריכת קוד מקור]

חסידי חב"ד בקרית מלאכי פועלים בעיר במגוון היבטים.

בתי חב"ד - בתי חב"ד פועלים בקרב כלל תושבי קרית מלאכי.

בתי כנסת ומקוואות חב"ד - מידי יום מאות מתושבי קרית מלאכי מכל החוגים טובלים במקוואות חב"ד, מתפללים ולומדים בבית כנסת המרכזי ובית כנסת תפארת אליעזר

מבצע תפילין - מאז הקמת נחלת הר חב"ד יש מבצע תפילין על בסיס יומי. וביום שישי יוצאים למבצע חסידים רבים ותלמידי המוסדות.

מסיבות שבת - ברחבי העיר

בחגי ומועדי ישראל, חסידי חב"ד יוצאים למבצעים ברחבי קרית מלאכי ובין השאר פועלים במבצעים הבאים: שופר, מבצע לולב, הקפות בבתי כנסת, מבצע חנוכה ופורים, חלוקת מצות שמורה, תהחוכת ל"ג בעומר, עשרת הדברות ופעילויות קיץ. הפעילות מתבצעת באמצעות בתי חב"ד, וחסידים הפועלים באופן עצמאי.

חב"ד בעירייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

נציגי חב"ד בעירייה חיים שטיינר ואברהם יוסף הרשקופ עם ראש העיר מוטי מלכה

בתשמ"ט, נבחר לראשונה בבחירות מוניציפליות, נציג חב"ד בעיריית קרית מלאכי. טרם הבחירות ועד נחלת הר חב"ד שאל את הרבי, ולפי הוראה שהתקבלה, הוחלט להריץ נציג חב"די בתוך מפלגה אחרת.

בעבר כנציגי חב"ד בעירייה כיהנו ר' אלי בן אהרן, ר' אפרים משעל - גבאי בית כנסת עולי גרוזיה בית שמואל בנחלת הר חב"ד, הרב משה לרנר, הרב יוסף יצחק יוזביץ. בבחירות בשנת תשס"ט רצו חסידי חב"ד ברשימת "נס" ביחד בראשות מוטי מלכה, מי שנבחר לפעול לכהן כראש עיר, מס' 2 ברשימה היה הרב חיים שטיינר שנבחר לשמש כסגן ראש העיר, בהמשך הרשימה נבחר הרב אברהם יוסף הרשקופ.

בעקבות תהליכים משפטיים שנפתחו נגד ראש העיר בשנת תשע"ב, הודח ראש העיר מתפקידו, ועל-פי החלטת רוב אנשי המועצה, נבחר ר' חיים שטיינר לכהן תחתיו כראש העיר, והחל לשמש בפועל כראש העיר החב"די הראשון בתולדות מדינת ישראל. למשך כחודשיים.

בשנת תשע"ג שב ונבחר ר' חיים שטיינר כשלצידו ר' בצלאל מזרחי ובהמשך גם ר' דוד מלייאב כנציגי השכונה

בשנת תשע"ט נבחר לנציג חב"ד בעירייה ר' צלי (בצלאל) מזרחי בנו של הרב אליעזר מזרחי.

בשנת תשפ"ד, הוחלט על ידי ועד נחלת הר חב"ד להקים מפלגה נפרדת לחב"ד בשם "ואהבת" ובה הוצבו ארבעה מתושבי השכונה וארבעתם נבחרו לנציגי חב"ד בעיריית קרית מלאכי: 1. עו"ד ר' יהודה קריספין. 2. ר' לוי רסקין. 3. ר' יוסי סעדי מעסקני נחלת הר חב"ד ומראשי בית הכנסת "בליז'נסקי שול". 4. ר' חיים שטיינר.


יישובים בארץ ישראל
אבני חפץ | אופקים | אור יהודה | אור עקיבא | אילת | אלעד | אריאל | אשדוד | אשקלון | באר יעקב | באר שבע | בית שאן | בית שמש | ביתר עילית | בני ברק | בת ים | גבעת שמואל | גבעתיים | דימונה | הוד השרון | הרצליה | חדרה | חולון | חיפה | טבריה | טירת כרמל | יבנה | יהוד | יקנעם | ירושלים | כפר חב"ד | כפר יונה | כפר סבא | לוד | מגדל העמק | מודיעין | מודיעין עילית | מטולה | מעלה אדומים | נהריה | נוף הגליל | נס ציונה | נתיבות | נתניה | עכו | עפולה | ערד | פתח תקווה | צפת | קריית אונו | קריית אתא | קריית ביאליק | קריית גת | קריית ים | קריית מוצקין | קריית מלאכי | קריית שמונה | ראש העין | ראש פינה | ראשון לציון | רחובות | רמלה | רמת גן | רמת השרון | רעננה | שדרות | תל אביב-יפו | תקוע
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 בניין עדי עד - מתוך כתבה בעיתון כפר חב"ד