יעקב רייצס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(103 גרסאות ביניים של 29 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''יעקב רייצס''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1953) הוא  מהקבוצה הראשונה של [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], ורבה של יסוד המעלה שבאצבע הגליל.
[[קובץ:הרב_רייצעס_במרכז_2016-11-27_19-56.jpg|ממוזער|הרב רייצס (במרכז) לצד השלוחים הרב [[שבתי סלבטיצקי]] (מימין) והרב [[מנחם מענדל ליברמן]] (משמאל).]]
הרב '''יעקב רייצס''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1953) הינו רבה של יסוד המעלה והגליל העליון, ומהקבוצה הראשונה של [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[ט"ז תשרי]] [[תשי"ד]] בארצות הברית לאביו ר' [[שמואל יצחק רייצעס]] ולאמו מרת שיינדל.
נולד ב[[ט"ז תשרי]] [[תשי"ד]] ב[[ארצות הברית]] לאביו הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס|אלחנן יהודה לייב]] ולאמו מרת שיינדל.


בשנת תשל"ג סיים את לימודיו בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-[[770]], והצטרף לקבוצת התלמידים השלוחים לישיבת חב"ד במלבורן, אוסטרליה שם נותר כשנתיים לאחריהם חזר לשקוד על לימודיו ב-770.
בגיל 3 זכה להיכנס ל[[רבי]] בסמיכות ל[[תספורת]] הראשונה שלו, והרבי גזז מעט משערותיו ואף העניק לו דולר במטבע מכסף, וכן זכה ליחידויות נוספות יחד עם בני משפחתו.


בחורף תשל"ו כאשר הביע הרבי את רצונו לשלוח קבוצה של בחורים ואברכים לארץ הקודש, הביע את הסכמתו להצטרף, ובי' שבט תשל"ו נסע עם הקבוצה הראשונה של [[השלוחים לארץ הקודש]] והתיישב בהוראת הרבי ב[[צפת]]{{הערה|היות ובקבוצה היו רק שמונה אברכים, והרבי רצה שלכל מקום יגיע 'מנין', היו צריכים להצטרף לקבוצה לצפת שני בחורים, והרבי הורה שיצרפו את הבחורים שהיו באוסטרליה, היות והם כבר היו בסביבת 'בעלי בתים'...}} ולמד בכולל שהוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] במקום.
בין [[יום הכיפורים]] ל[[חג הסוכות]] [[תשכ"ז]] נכנס לרבי ל[[יחידות]] לקראת חגיגת הבר מצווה שלו, ומאז נכנס בקביעות במשך שש שנים ברציפות בכל שנה, לקראת יום ההולדת.


כאשר בא בקשרי הנישואין עם רעייתו ברכה, בתו של החסיד ר' [[אורי בן שחר]], לא הסכים לו הרבי להגיע ל-770 לשבת שלפני החתונה והוא נותר בארץ, ורק בשנת תשל"ט חזר בפעם ראשונה לרבי כאברך.
בחודש [[ניסן]] [[תשל"ג]] הצטרף לקבוצת [[התלמידים השלוחים]] ל[[תומכי תמימים מלבורן|ישיבת חב"ד במלבורן]], אוסטרליה שם נותר כשנתיים לאחריהם חזר לשקוד על לימודיו ב-770.


בשנת [[תשמ"א]] התמודד בברכת הרבי{{הערה|כשעלתה האפשרות לכהן כרבה של המושבה, כתב לרבי וציין שאנשי המקום רחוקים מיהדות והישוב קטן מאוד. הרבי השיב עוד באותו יום: באם לפי דעת רבני אנ"ש לא יצטרך לתת הכשר על דברים בלתי רצויים. (ובנוגע לגודלו של הישוב) זה אינו נוגע כלל.}} על משרת רב היישוב יסוד המעלה, ובהתערבות עסקני חב"ד בארץ הקודש ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' [[אריה לייב קפלן]] גבר על שאר המתמודדים ונבחר כרב המושבה.
בחורף [[תשל"ו]] כאשר הביע הרבי את רצונו לשלוח קבוצה של בחורים ואברכים לארץ הקודש, הסכים להצטרף, וב[[י' שבט]] [[תשל"ו]] נסע עם הקבוצה הראשונה של [[השלוחים לארץ הקודש]] והתיישב בהוראת הרבי ב[[צפת]]{{הערה|האברכים היו אמורים להיות בצפת והבחורים בירושלים. אך היות ובקבוצה היו רק שמונה אברכים, והרבי רצה שלכל מקום יגיע 'מנין', היו צריכים להצטרף לקבוצה לצפת שני בחורים, והרבי הורה שיצרפו את הבחורים שהיו באוסטרליה, היות והם כבר היו בסביבת 'בעלי בתים'.}} ולמד בכולל שהוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] במקום.


במקביל לתפקידו כרב המושבה, פועל הרב רייצעס כשליח הרבי במקום ואף מסייע לעסקנות הציבורית ברחבי ארץ הקודש.
כאשר בא בקשרי ה[[שידוכין]], לא אישר לו הרבי להגיע ל-770 לשבת שלפני החתונה והוא נותר בארץ, ורק בשנת [[תשל"ט]] חזר בפעם ראשונה לרבי כאברך.


ב[[ד' תמוז]] [[תשל"ח]] נשא את רעייתו מרת ברכה, בתו של הרב [[אורי בן שחר]] והתגוררו ב[[כפר חב"ד]].
בחודש אדר תשל"ט זכה ליחידות נוספת עם הרבי יחד עם זוגתו, בה בירך אותו הרבי לקראת הולדת בנו הראשון והענקי לו הראות בקשר עם שליחותו בארץ הקודש.
בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי ל{{ה|שלוחים לארץ הקודש}} להשתדל לתפוס עמדות מפתח רבניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=405 לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391].}} התמודד על משרת רב היישוב יסוד המעלה.
לקראת [[י"א ניסן]] [[תשמ"א]] שלח הרב רייצס מכתב לרבי על–ידי יהודי שנסע לחצרות קדשינו, ובו כתב על ההצעה לרבנות ביסוד המעלה, אך כתב שיש בהצעה זו שתי בעיות: א. זהו מקום קטן, ב. אין במקום כמעט אף יהודי דתי. הוא דיבר טלפונית עם מזכירו של הרבי הרב [[בנימין קליין]] שהודיעו שאת התשובה יקבל כנראה רק לאחר חג הפסח, כיון שכעת הרבי עסוק מאוד בקשר ליום הולדתו ואחר כך יהיה עסוק בחג הפסח. באמצע ליל י"א ניסן, צלצל הטלפון בבית חמיו, הרב [[אורי בן שחר]] ב[[כפר חב"ד]]. מעבר לקו היה מזכירו של הרבי שסיפר בהתרגשות בלתי מוסתרת שהרבי הוציא את תשובתו הקדושה ממש לפני שירד להתוועדות. מענה הרבי היה כך: את המילים "מקום קטן" הקיף הרבי וכתב "זה אינו נוגע כלל". ועל כך שזהו "מקום לא דתי" ולכן מסתפק אם לקבל ההצעה, אמר הרבי "באם לדעת רבני אנ"ש ב[[ארץ הקודש]] לא יצטרך לתת הכשר על דברים בלתי רצויים".
בהתערבות עסקני חב"ד בארץ הקודש ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' [[אריה לייב קפלן]] גבר על שאר המתמודדים ונבחר כרב המושבה.
בתקופה שלאחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] תמך בחיזוק האמונה וההתקשרות לרבי כמלך המשיח ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס]] שארגן הרב [[זמרוני ציק]] בשנת תשנ"ה בסינרמה ל[[קבלת פני משיח צדקנו]].
במקביל לתפקידו כרב המושבה, פועל כשליח הרבי במקום ואף מסייע לעסקנות הציבורית ברחבי ארץ הקודש.


במשך מספר שנים כיהן כחבר בצוות החינוכי של ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
במשך מספר שנים כיהן כחבר בצוות החינוכי של ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
==משפחתו==
==משפחתו==
*אחיו ר' יוסף רייצס
*אחיו הרב יוסף רייצס - קראון הייטס
*אחיו ר' מנחם מענדל רייצס
*אחיו החזן ובעל מנגן הרב [[מנחם מענדל רייצס (קראון הייטס)|מנחם מענדל רייצס]] - קראון הייטס
*גיסו ר' שלום חריטונוב
*גיסו ר' [[שלום חריטונוב (קראון הייטס)|שלום חריטונוב]]
*בנו, ר' אלחנן רייצס -  
'''בניו'''
*בנו, ר' שאול רייצס -  
*הרב [[מנחם מענדל רייצס]] - שליח הרבי ב[[קריית גת]], ועורך ספרים.
*בנו, ר' מנחם מענדל רייצעס - ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]
*הרב [[שאול רייצס]] - שליח חב"ד וראש [[כולל אברכים|כולל]] [[תפארת זקנים לוי יצחק]] ב[[תל אביב]]. משמש גם כר"מ בישיבת חב"ד חזון אליהו.
*הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצס]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]].
'''חתניו'''
*הרב [[מנחם מינצברג]] - מראשי ישיבת צעירי השלוחים צפת, ומרצה מפורסם.
*הרב [[בנימין וילהלם]] - שליח הרבי בשכונה החדשה ב[[חולון]], ומראשי ארגון [[הפנסאים]].
*הרב מרדכי גלבשטיין - כיהן בעבר כמורה בתלמוד תורה חב"ד נתניה, וכיום [[שליח|משלוחי]] הרבי ל[[נתניה]].
 
==לקריאה נוספת==
*''''עדה קדושה' לארץ הקודש''', מגזין 'תחיינו' גליון 3 [[שבט]] [[תשע"ו]] עמוד 28
*'''מהחלאק'ה עד השליחות''', שבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 44


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|83663|שליח ותיק ושליח צעיר מדברים ● מרתק||ב' תמוז תשע"ד}}
*{{קישור חבד און ליין|83663|שליח ותיק ושליח צעיר מדברים ● מרתק||ב' תמוז תשע"ד}}
* [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4556865 אין מקום קטן] {{בית חב"ד}}


{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רייצעס, יעקב}}
{{מיון רגיל:רייצס, יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]]
[[קטגוריה:משפחת רייצס]]

גרסה אחרונה מ־16:35, 10 ביוני 2024

הרב רייצס (במרכז) לצד השלוחים הרב שבתי סלבטיצקי (מימין) והרב מנחם מענדל ליברמן (משמאל).

הרב יעקב רייצס (יליד שנת תשי"ד, 1953) הינו רבה של יסוד המעלה והגליל העליון, ומהקבוצה הראשונה של שלוחי הרבי לארץ הקודש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בט"ז תשרי תשי"ד בארצות הברית לאביו הרב אלחנן יהודה לייב ולאמו מרת שיינדל.

בגיל 3 זכה להיכנס לרבי בסמיכות לתספורת הראשונה שלו, והרבי גזז מעט משערותיו ואף העניק לו דולר במטבע מכסף, וכן זכה ליחידויות נוספות יחד עם בני משפחתו.

בין יום הכיפורים לחג הסוכות תשכ"ז נכנס לרבי ליחידות לקראת חגיגת הבר מצווה שלו, ומאז נכנס בקביעות במשך שש שנים ברציפות בכל שנה, לקראת יום ההולדת.

בחודש ניסן תשל"ג הצטרף לקבוצת התלמידים השלוחים לישיבת חב"ד במלבורן, אוסטרליה שם נותר כשנתיים לאחריהם חזר לשקוד על לימודיו ב-770.

בחורף תשל"ו כאשר הביע הרבי את רצונו לשלוח קבוצה של בחורים ואברכים לארץ הקודש, הסכים להצטרף, ובי' שבט תשל"ו נסע עם הקבוצה הראשונה של השלוחים לארץ הקודש והתיישב בהוראת הרבי בצפת[1] ולמד בכולל שהוקם על ידי הרב אריה לייב קפלן במקום.

כאשר בא בקשרי השידוכין, לא אישר לו הרבי להגיע ל-770 לשבת שלפני החתונה והוא נותר בארץ, ורק בשנת תשל"ט חזר בפעם ראשונה לרבי כאברך.

בד' תמוז תשל"ח נשא את רעייתו מרת ברכה, בתו של הרב אורי בן שחר והתגוררו בכפר חב"ד.

בחודש אדר תשל"ט זכה ליחידות נוספת עם הרבי יחד עם זוגתו, בה בירך אותו הרבי לקראת הולדת בנו הראשון והענקי לו הראות בקשר עם שליחותו בארץ הקודש.

בשנת תשמ"א על פי הוראת הרבי לשלוחים לארץ הקודש להשתדל לתפוס עמדות מפתח רבניות[2] התמודד על משרת רב היישוב יסוד המעלה.

לקראת י"א ניסן תשמ"א שלח הרב רייצס מכתב לרבי על–ידי יהודי שנסע לחצרות קדשינו, ובו כתב על ההצעה לרבנות ביסוד המעלה, אך כתב שיש בהצעה זו שתי בעיות: א. זהו מקום קטן, ב. אין במקום כמעט אף יהודי דתי. הוא דיבר טלפונית עם מזכירו של הרבי הרב בנימין קליין שהודיעו שאת התשובה יקבל כנראה רק לאחר חג הפסח, כיון שכעת הרבי עסוק מאוד בקשר ליום הולדתו ואחר כך יהיה עסוק בחג הפסח. באמצע ליל י"א ניסן, צלצל הטלפון בבית חמיו, הרב אורי בן שחר בכפר חב"ד. מעבר לקו היה מזכירו של הרבי שסיפר בהתרגשות בלתי מוסתרת שהרבי הוציא את תשובתו הקדושה ממש לפני שירד להתוועדות. מענה הרבי היה כך: את המילים "מקום קטן" הקיף הרבי וכתב "זה אינו נוגע כלל". ועל כך שזהו "מקום לא דתי" ולכן מסתפק אם לקבל ההצעה, אמר הרבי "באם לדעת רבני אנ"ש בארץ הקודש לא יצטרך לתת הכשר על דברים בלתי רצויים".

בהתערבות עסקני חב"ד בארץ הקודש ר' שלמה מיידנצ'יק ור' אריה לייב קפלן גבר על שאר המתמודדים ונבחר כרב המושבה.

בתקופה שלאחרי ג' תמוז תשנ"ד תמך בחיזוק האמונה וההתקשרות לרבי כמלך המשיח ואף השתתף בכינוס שארגן הרב זמרוני ציק בשנת תשנ"ה בסינרמה לקבלת פני משיח צדקנו.

במקביל לתפקידו כרב המושבה, פועל כשליח הרבי במקום ואף מסייע לעסקנות הציבורית ברחבי ארץ הקודש.

במשך מספר שנים כיהן כחבר בצוות החינוכי של ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניו

חתניו

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • 'עדה קדושה' לארץ הקודש, מגזין 'תחיינו' גליון 3 שבט תשע"ו עמוד 28
  • מהחלאק'ה עד השליחות, שבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 44

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. האברכים היו אמורים להיות בצפת והבחורים בירושלים. אך היות ובקבוצה היו רק שמונה אברכים, והרבי רצה שלכל מקום יגיע 'מנין', היו צריכים להצטרף לקבוצה לצפת שני בחורים, והרבי הורה שיצרפו את הבחורים שהיו באוסטרליה, היות והם כבר היו בסביבת 'בעלי בתים'.
  2. לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391.