ישעיה וייס: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
||
| (60 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה}} | |||
ר' '''ישעיהו (שעיה) וייס''' ([[כ"ט כסלו]] [[תש"ב]] – [[ח' סיון]] [[תשל"ד]]), היה מחנך בבית ספר חב"ד ב[[קריית גת]] ולאחר מכן ב[[שיכון חב"ד בלוד]]. | |||
==תולדות חיים== | |||
ר' שייע נולד ב[[חג החנוכה]] [[תש"ב]] לאביו ר' מרדכי דוד ולאמו מרת בילא לבית איידלמן. הוריו שהתגוררו ב[[בני ברק]] היו יהודים חרדים שומרי תורה ומצוות. | |||
בהיותו בחור צעיר, נמשך ר' שייע ל[[חסידות חב"ד]] על ידי ידידים. בתחילה למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשבתות ובחופשות ארגן [[מסיבות שבת]] לילדים ב[[בית כנסת]] חב"ד ב[[רמת יצחק]]. | |||
לאחר חתונתו עם מרת רינה לבית תעיזי, התיישב ב[[קריית גת]], שם עבד כמורה בבית ספר חב"ד, ובמקביל שירת ב[[צה"ל]] כחובש קרבי. חבריו לעבודה ולקהילה אהבו אותו מאוד, בהיותו אדם חביב בעל חוש הומור, איש ישר שאוהב לסייע לזולת. | |||
בשנות עבודתו בבית הספר כתב ל[[אדמו"ר שליט"א|רבי]] דו"ח על פעולותיו במסגרת בית הספר ומבצעים אחרים מדי חודש. כעבור תקופה ממושכת בה התמיד במנהגו חשב כי הוא מטריח את הרבי בקריאת מכתביו, ומאז הפסיק לכתוב לרבי. כעבור זמן קיבל מהרבי מכתב בו נשאל "איפה הדו"ח?" | |||
כעבור מספר שנים בהם התגורר בקריית גת עבר ל[[שיכון חב"ד לוד]], שם התפרנס מהוראה בתלמוד תורה חב"ד. הוא ניצל את כישוריו ובשעות אחר הצהריים עסק בתיקונים שונים: חשמלאות, נגרות, ועוד. כאשר הגיעו העולים מגרוזיה והתיישבו בשיכון, התמסר אליהם בעזרה במקום החדש, גם במחיר כספו. | |||
תפקידו הצבאי היה חובש קרבי. שימש בתפקיד במלחמות [[מלחמת ששת הימים|ששת הימים]] ו[[מלחמת יום הכיפורים|יום הכיפורים]], והציל את חייהם של חיילים רבים. במלחמת [[יום הכיפורים]] לא יצר זמן רב קשר עם ביתו, וכשמשפחתו המודאגת ביררה אודותיו, קיבלה בטעות הודעה מצה"ל כי הוא נעדר. | |||
במשך חודש ימים הגיעו | במשך חודש ימים הגיעו ידיעות סותרות בדבר חייו או מותו, עד שלבסוף התברר כי הוא חי ונמצא בלחימה בחצי האי סיני. | ||
לאחר ששב מהמלחמה נפלה רעייתו למשכב | לאחר ששב מהמלחמה נפלה רעייתו למשכב ועול הטיפול בארבעת ילדיו הקטנים נפל על שכמו. | ||
==פטירתו== | ===פטירתו=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ח' סיוון תשל"ד (תאונה)|התאונה בח' סיון תשל"ד]]}} | |||
באור ל[[ח' בסיוון]] [[תשל"ד]], בדרכו חזור מחתונה ב[[ירושלים]] נסע ברכב עם חמישה חסידים נוספים, רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]], ר' [[יחיאל מאיר יהודה גולדברג]] ומרת נחמה רוזנברג. במהלך הנסיעה סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, חלקם נפצעו אנושות וחלקם נהרגו במקום. כל הנוסעים נפגעו פגיעות חיצוניות חוץ מר' שייע וייס. גופו מבחוץ היה שלם וטיפת דם לא יצאה ממנו, אך הוא נהרג מפגיעה פנימית שלא הבחינו בה. נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]]. | |||
ב[[ | ==משפחתו== | ||
* אשתו, מרת רינה וייס, [[לוד]]. | |||
* בנו, הרב ר' משה יהודה שלום וייס, [[משפיע]] ב[[רחובות]]. | |||
* בתו, מרת חדווה גרוס, בית חלקיה. | |||
* בתו, מרת וורדה בריל, [[פתח תקווה]]. | |||
* בתו, מרת חיה שרה גלינסקי, (אשת העסקן ר' [[חיים גלינסקי]]) [[לוד]]. | |||
[[קטגוריה:חסידים | * גיסו הרב [[מנחם יעקב רייניץ]], מדריך וותיק ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]]. | ||
* גיסו, הרב [[דוד תעיזי]], משיב בתות"ל לוד ורב ביהכנ"ס חזון זכריה בשכונה. | |||
{{מיון רגיל: וייס ישעיה}} | |||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:אישים בקריית גת]] | |||
[[קטגוריה:אישים בלוד]] | |||
[[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ד]] | |||
[[קטגוריה:משפחת וייס]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:00, 27 באוקטובר 2024
ר' ישעיהו (שעיה) וייס (כ"ט כסלו תש"ב – ח' סיון תשל"ד), היה מחנך בבית ספר חב"ד בקריית גת ולאחר מכן בשיכון חב"ד בלוד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' שייע נולד בחג החנוכה תש"ב לאביו ר' מרדכי דוד ולאמו מרת בילא לבית איידלמן. הוריו שהתגוררו בבני ברק היו יהודים חרדים שומרי תורה ומצוות.
בהיותו בחור צעיר, נמשך ר' שייע לחסידות חב"ד על ידי ידידים. בתחילה למד בישיבת תומכי תמימים לוד ולאחר מכן בתומכי תמימים כפר חב"ד. בשבתות ובחופשות ארגן מסיבות שבת לילדים בבית כנסת חב"ד ברמת יצחק.
לאחר חתונתו עם מרת רינה לבית תעיזי, התיישב בקריית גת, שם עבד כמורה בבית ספר חב"ד, ובמקביל שירת בצה"ל כחובש קרבי. חבריו לעבודה ולקהילה אהבו אותו מאוד, בהיותו אדם חביב בעל חוש הומור, איש ישר שאוהב לסייע לזולת.
בשנות עבודתו בבית הספר כתב לרבי דו"ח על פעולותיו במסגרת בית הספר ומבצעים אחרים מדי חודש. כעבור תקופה ממושכת בה התמיד במנהגו חשב כי הוא מטריח את הרבי בקריאת מכתביו, ומאז הפסיק לכתוב לרבי. כעבור זמן קיבל מהרבי מכתב בו נשאל "איפה הדו"ח?"
כעבור מספר שנים בהם התגורר בקריית גת עבר לשיכון חב"ד לוד, שם התפרנס מהוראה בתלמוד תורה חב"ד. הוא ניצל את כישוריו ובשעות אחר הצהריים עסק בתיקונים שונים: חשמלאות, נגרות, ועוד. כאשר הגיעו העולים מגרוזיה והתיישבו בשיכון, התמסר אליהם בעזרה במקום החדש, גם במחיר כספו.
תפקידו הצבאי היה חובש קרבי. שימש בתפקיד במלחמות ששת הימים ויום הכיפורים, והציל את חייהם של חיילים רבים. במלחמת יום הכיפורים לא יצר זמן רב קשר עם ביתו, וכשמשפחתו המודאגת ביררה אודותיו, קיבלה בטעות הודעה מצה"ל כי הוא נעדר.
במשך חודש ימים הגיעו ידיעות סותרות בדבר חייו או מותו, עד שלבסוף התברר כי הוא חי ונמצא בלחימה בחצי האי סיני.
לאחר ששב מהמלחמה נפלה רעייתו למשכב ועול הטיפול בארבעת ילדיו הקטנים נפל על שכמו.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – התאונה בח' סיון תשל"ד |
באור לח' בסיוון תשל"ד, בדרכו חזור מחתונה בירושלים נסע ברכב עם חמישה חסידים נוספים, רבה של כפר חב"ד הרב שניאור זלמן גרליק, ר' יחיאל מאיר יהודה גולדברג ומרת נחמה רוזנברג. במהלך הנסיעה סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, חלקם נפצעו אנושות וחלקם נהרגו במקום. כל הנוסעים נפגעו פגיעות חיצוניות חוץ מר' שייע וייס. גופו מבחוץ היה שלם וטיפת דם לא יצאה ממנו, אך הוא נהרג מפגיעה פנימית שלא הבחינו בה. נטמן בחלקת חב"ד בהר הזיתים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אשתו, מרת רינה וייס, לוד.
- בנו, הרב ר' משה יהודה שלום וייס, משפיע ברחובות.
- בתו, מרת חדווה גרוס, בית חלקיה.
- בתו, מרת וורדה בריל, פתח תקווה.
- בתו, מרת חיה שרה גלינסקי, (אשת העסקן ר' חיים גלינסקי) לוד.
- גיסו הרב מנחם יעקב רייניץ, מדריך וותיק בישיבת תומכי תמימים לוד.
- גיסו, הרב דוד תעיזי, משיב בתות"ל לוד ורב ביהכנ"ס חזון זכריה בשכונה.