משה וישצקי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
(←משפחתו) |
||
| (76 גרסאות ביניים של 29 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:משה וישצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| | [[קובץ:משה וישצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[משפיע]] הרב משה וישצקי ב[[התוועדות]] חסידית]] | ||
הרב '''משה וישצקי''' ( | הרב '''משה וישצקי''' (מכונה: ר' '''משה וויטעבסקער''', על שם עיר הולדתו, [[ויטבסק]]), ([[כ"ז בתשרי]] [[תרע"ג]] – [[י"ג בטבת]] [[תשמ"ו]]) היה [[חסיד חב"ד]], [[מקושר]] ל{{ה|רבי הריי"צ}} ול{{ה|רבי}}, ש[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית|נאסר]] בשל עבודתו ב[[הפצת היהדות]] ב[[רוסיה הסובייטית]] והיה [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]] ומשפיע ו[[מנהל רוחני]] ב[[בית הספר למלאכה]] שם. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד ב[[כ"ז תשרי]] [[תרע"ג]] בעיר [[ויטבסק]], לאביו הרב יצחק פנחס וישצקי, מחסידי חב"ד בעיר שעסק בהנהלת חשבונות, ולאמו שרה פרומה. | ||
אביו חינכו על ברכי [[חסידות חב"ד]]. החל מגיל 5 למד ב"[[חדר]]" מקומי ששכן באחד מבתי הכנסת בעיר, בו למד עד גיל 12, שאז נסגר בית הכנסת בו שכן ה"חדר" על ידי השלטונות הקומוניסטים, ובמשך שנתיים הוא למד בביתו עם [[מלמד תינוקות|מלמד]] פרטי ולאחר מכן עם אביו. | |||
בשנת [[תרפ" | ===בישיבות תומכי תמימים=== | ||
בהצעתו של החסיד ר' אשר קרביצקי, ידיד משפחת וישצקי שנשלח על ידי הנהלת רשת [[ישיבות תומכי תמימים]] בברית המועצות לחפש בחורים החפצים ללמוד תורה{{הערה|הרב [[זלמן וישצקי]], [https://col.org.il/news/102927 "ר׳ אשר קרביצקי ז״ל - החסיד שבזכותו אני פה היום"], באתר [[COL]], ל' שבט ה'תשע"ז.}}, נשלח על ידי הוריו בשנת [[תרפ"ז]] ללמוד ב[[תומכי תמימים נעוול|סניף הישיבה בנעוול]], בה למד עד לסגירתה על ידי השלטונות ב[[חודש כסלו]] [[תרפ"ט]], שאז עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים|סניף הישיבה בוויטבסק]], עיר מגוריו, אך זמן קצר לאחר מכן חזר לנעוול בה נשארו מספר בחורים למרות סגירת הישיבה, שסבלו מהתנכלויות מצד אנשי ה[[נ.ק.וו.ד]] ו[[גבאי]] הבית כנסת בו למדו. לאחר מכן עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים יקטרינוסלב|סניף הישיבה ביקטרינוסלב]], בה התחבב על רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], רב העיר ואביו של [[הרבי]], וקיבל מהחסיד ר' [[דוד קייבמן]] (האראדאקער) עם חברו ר' אבא לוין. | |||
===בעסקנות הכלל=== | ===בעסקנות הכלל=== | ||
בהיותו בן 17, מונה ר' משה למשגיח באחד מסניפי הישיבה בעיירות הקטנות במקום המשגיח הקודם שנאלץ לברוח; בתפקיד זה שימש 3 חודשים, שאז נאלצו תלמידי הסניף לברוח והם עברו ל[[צ'רניגוב]]. | |||
בתחילת שנות ה־[[תר"צ]], מונה על ידי ר' [[אלחנן דב מרוזוב]] לעמוד בראש הארגון המחתרתי [[תפארת בחורים]] ב[[לנינגרד]]. בארגון זה שימש ר' משה כמנהל, [[משפיע]] ו[[ראש ישיבה]], וחינך והדריך עשרות תלמידים צעירים בדרך התורה והחסידות. בהגיעו לגיל גיוס, קיבל פטור מצבא ברית המועצות בברכתו של הרבי הריי"צ. | |||
באותה תקופה בא בקשרי השידוכין עם רעייתו שימא חאשא{{הערה|נפטרה ב[[ט"ו סיון]] [[תשמ"ה]].}} בת החסיד ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]], וזמן קצר לאחר החתונה הורה לו [[אדמו"ר הריי"צ]] לעבור להתגורר ב[[עיירה]] גורקי ([[ניז'ני נובגרוד]]) בה התגוררו הוריה של רעייתו, על מנת לפעול שם להפצת החסידות בין תושבי המקום. | |||
בעקבות פעילותו התקרבו רבים לדרכי החסידות, והחלו להשתתף באורח קבע בשיעורי החסידות המחתרתיים שקיים ר' משה בבית חותנו הרב רסקין, וב[[התוועדויות]] שהיו נערכות מעת לעת. | |||
במהלך שנות מגוריו בצ'רנוביץ' עסק בליבוי הגחלת היהודית, ופעל בין השאר להקמת המקווה בעיר יחד עם ר' מענדל פוטרפס ובסיועו של ר' משה לייב גולדיס. | לאחר 12 שנים של פעילות אינטנסיבית במהלכם הצליח לפעול רבות על בני המקום, ניסה בשנת [[תש"ו]] לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', אך למרבה הצער פספס את ההזדמנות, והתיישב יחד עם משפחתו בצ'רנוביץ'. | ||
במהלך שנות מגוריו בצ'רנוביץ' עסק בליבוי הגחלת היהודית, ופעל בין השאר להקמת המקווה בעיר יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]] ובסיועו של ר' משה לייב גולדיס. | |||
בתש"ט ניסה עם עוד כמה חסידים שנשארו ברוסיה לנסות לברוח דרך רומניה ב[[היציאה מצ'רנוביץ']] אך ניסיון זה נכשל מה שהוביל למעצרו. | |||
===המעצר=== | ===המעצר=== | ||
ב[[כ"ב אלול]] [[תש"ט]], נעצר על ידי שלטונות ה[[נ.ק.וו.ד.]] ולאחר מעצר ממושך של שנה החלו לחקור אותו ולענות אותו במטרה שיפליל חסידים נוספים, אך הוא עמד בגבורה בכל החקירות ולא גילה מאומה. | |||
כשהסתיימו החקירות, הוא נשלח לעשר שנות גלות אותן ריצה במחנה עבודה נידח | כשהסתיימו החקירות, הוא נשלח לעשר שנות גלות אותן ריצה במחנה עבודה נידח ב[[קזחסטן]], וגם שם פעל להפצת יהדות וריכז סביבו קבוצת אסירים יהודים אותם לימד את קיום המצוות והדריך אותם כיצד יש לנהוג. | ||
עוד לפני שסיים לרצות את כל שנות הגלות שנגזרו אליו, שוחרר ממחנה העבודה | עוד לפני שסיים לרצות את כל שנות הגלות שנגזרו אליו, שוחרר ממחנה העבודה ב[[י"ג ניסן]] [[תשי"ז]] והתאחד בחזרה עם בני משפחתו. | ||
===בארץ הקודש=== | ===בארץ הקודש=== | ||
במשך קרוב לעשר שנים נוספות נותר הרב וישצקי ברוסיה, עד שקיבל את ברכתו של הרבי להגשת בקשת אשרה ליציאה מרוסיה, | במשך קרוב לעשר שנים נוספות נותר הרב וישצקי ברוסיה, עד שקיבל את ברכתו של [[הרבי]] להגשת בקשת אשרה ליציאה מרוסיה, וב[[ט' כסלו]] [[תשכ"ו]] הגיע עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]]. | ||
מייד עם הגיעו ארצה התבקש לכהן | מייד עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] התבקש לכהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], אך בעקבות הוראת [[הרבי]] עזב משרה זו והתמנה כמנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ובמקביל, היה עוסק גם בהשפעה על תושבי הכפר והתוועד לעיתים קרובות בבית הכנסת. | ||
בשנת תש"ל | בשנת [[תש"ל]] ב[[ערב חב"ד]] הגדול שנערך לרגל שנת העשרים לנשיאותו של הרבי בהיכל התרבות בתל אביב בהשתתפות 3,500 איש, לפני שהמקהלה החלה לנגן את הפיוט 'איש חסיד היה בלי [[מזון]] ובלי מחיה', הזמין המנחה ר' איצ'קה גאנזבורג את הרב וישצקי לעלות על הבמה, כדי להוכיח שלא רק ש'איש חסיד היה', אלא גם שאיש חסיד ישנו - חסיד שלמרות כל הקשיים ב[[רוסיה]] הצליח לשמור על אורח חיים יהודי מלא, והופעתו על הבימה הותירה רושם עז על המשתתפים. | ||
את תפקידו | את תפקידו ב[[בית הספר למלאכה]] המשיך במסירות עד לפטירתו ב[[י"ג טבת]] [[תשמ"ו]]. | ||
נטמן | נטמן ב[[בית העלמין בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב [[ | *בנו, הרב [[שלום בער וישצקי]] - שימש כראש ישיבת [[הדר התורה]], קראון הייטס. נפטר ל סיון תשס"ז. | ||
*בנו, הרב [[ | *בנו, הרב [[בן ציון וישצקי]] - מנהל הת"ת [[אהלי תורה כפר חב"ד]]. | ||
*בנו, הרב [[מיכל וישצקי]] - כפר חב"ד | *בנו, הרב [[מיכל וישצקי]] - כפר חב"ד. | ||
*בתו מרת דבוניא | *בתו מרת דבוניא, אשת ר' [[מרדכי גורודצקי]]. נפטרה ח ניסן תשס"ד. | ||
*בתו שרה | *בתו שרה אשת ר' [[יוסף יצחק זקלס]] נחלת הר חב"ד. | ||
*בנו הרב שלמה וישצקי-כפר חב"ד | *בנו הרב [[שלמה וישצקי]] - כפר חב"ד. נפטר ה שבט תשע"ז. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*ר' | *{{אוצר החכמה|[[שניאור זלמן ברגר]]|'''ר' משה וויטבסקער'''|646550|תולדות חייו, תשע"ט, 400 עמודים}} | ||
*מנחם זיגלבוים, '''חיים חסידיים''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 257 עמוד 42 ואילך | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://mountofolives.co.il/he/deceased_card/משה-וישצקי כרטיס הקבר של ר' משה וישצקי], באתר "הר הזיתים" | |||
*{{קישור חבד און ליין|58925|"המשפיע" מסביר את תפקידו: "לחדור לכל נפש" ● האזינו||י"ג טבת תשע"א}} | *{{קישור חבד און ליין|58925|"המשפיע" מסביר את תפקידו: "לחדור לכל נפש" ● האזינו||י"ג טבת תשע"א}} | ||
*{{קישור חבד און ליין|102477|איך נדע מה יהיה כשמשיח יבוא?}} | |||
== | *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=25575 הרב משה וישצקי: בלי בליטות] {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ"ב אלול תשפ"ב}} | ||
* | *[https://www.ravdori.co.il/stories/%d7%9e%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%aa%d7%a8%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%97%d7%91%d7%93/ מהמחתרת ברוסיה לכפר חב"ד] (באתר 'הקשר הרב דורי') | ||
*'''[https://col.org.il/news/143151 "המשפיע ר׳ משה לא היה אשכנזי, הוא היה ׳משלנו׳"]''' {{COL}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:וישצקי, משה}} | {{מיון רגיל:וישצקי, משה}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]] | [[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]] | ||
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]] | [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים יקטרינוסלב]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים יקטרינוסלב]] | ||
[[קטגוריה:משפחת וישצקי]] | [[קטגוריה:משפחת וישצקי]] | ||
[[קטגוריה:משפחת רסקין]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ג]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]] | |||
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:50, 7 ביולי 2024
הרב משה וישצקי (מכונה: ר' משה וויטעבסקער, על שם עיר הולדתו, ויטבסק), (כ"ז בתשרי תרע"ג – י"ג בטבת תשמ"ו) היה חסיד חב"ד, מקושר לרבי הריי"צ ולרבי, שנאסר בשל עבודתו בהפצת היהדות ברוסיה הסובייטית והיה משפיע בכפר חב"ד ומשפיע ומנהל רוחני בבית הספר למלאכה שם.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ז תשרי תרע"ג בעיר ויטבסק, לאביו הרב יצחק פנחס וישצקי, מחסידי חב"ד בעיר שעסק בהנהלת חשבונות, ולאמו שרה פרומה.
אביו חינכו על ברכי חסידות חב"ד. החל מגיל 5 למד ב"חדר" מקומי ששכן באחד מבתי הכנסת בעיר, בו למד עד גיל 12, שאז נסגר בית הכנסת בו שכן ה"חדר" על ידי השלטונות הקומוניסטים, ובמשך שנתיים הוא למד בביתו עם מלמד פרטי ולאחר מכן עם אביו.
בישיבות תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהצעתו של החסיד ר' אשר קרביצקי, ידיד משפחת וישצקי שנשלח על ידי הנהלת רשת ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות לחפש בחורים החפצים ללמוד תורה[1], נשלח על ידי הוריו בשנת תרפ"ז ללמוד בסניף הישיבה בנעוול, בה למד עד לסגירתה על ידי השלטונות בחודש כסלו תרפ"ט, שאז עבר ללמוד בסניף הישיבה בוויטבסק, עיר מגוריו, אך זמן קצר לאחר מכן חזר לנעוול בה נשארו מספר בחורים למרות סגירת הישיבה, שסבלו מהתנכלויות מצד אנשי הנ.ק.וו.ד וגבאי הבית כנסת בו למדו. לאחר מכן עבר ללמוד בסניף הישיבה ביקטרינוסלב, בה התחבב על רבי לוי יצחק שניאורסון, רב העיר ואביו של הרבי, וקיבל מהחסיד ר' דוד קייבמן (האראדאקער) עם חברו ר' אבא לוין.
בעסקנות הכלל[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהיותו בן 17, מונה ר' משה למשגיח באחד מסניפי הישיבה בעיירות הקטנות במקום המשגיח הקודם שנאלץ לברוח; בתפקיד זה שימש 3 חודשים, שאז נאלצו תלמידי הסניף לברוח והם עברו לצ'רניגוב.
בתחילת שנות ה־תר"צ, מונה על ידי ר' אלחנן דב מרוזוב לעמוד בראש הארגון המחתרתי תפארת בחורים בלנינגרד. בארגון זה שימש ר' משה כמנהל, משפיע וראש ישיבה, וחינך והדריך עשרות תלמידים צעירים בדרך התורה והחסידות. בהגיעו לגיל גיוס, קיבל פטור מצבא ברית המועצות בברכתו של הרבי הריי"צ.
באותה תקופה בא בקשרי השידוכין עם רעייתו שימא חאשא[2] בת החסיד ר' שלמה רסקין, וזמן קצר לאחר החתונה הורה לו אדמו"ר הריי"צ לעבור להתגורר בעיירה גורקי (ניז'ני נובגרוד) בה התגוררו הוריה של רעייתו, על מנת לפעול שם להפצת החסידות בין תושבי המקום.
בעקבות פעילותו התקרבו רבים לדרכי החסידות, והחלו להשתתף באורח קבע בשיעורי החסידות המחתרתיים שקיים ר' משה בבית חותנו הרב רסקין, ובהתוועדויות שהיו נערכות מעת לעת.
לאחר 12 שנים של פעילות אינטנסיבית במהלכם הצליח לפעול רבות על בני המקום, ניסה בשנת תש"ו לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת 'יציאת רוסיה תש"ו', אך למרבה הצער פספס את ההזדמנות, והתיישב יחד עם משפחתו בצ'רנוביץ'.
במהלך שנות מגוריו בצ'רנוביץ' עסק בליבוי הגחלת היהודית, ופעל בין השאר להקמת המקווה בעיר יחד עם ר' מענדל פוטרפס ובסיועו של ר' משה לייב גולדיס.
בתש"ט ניסה עם עוד כמה חסידים שנשארו ברוסיה לנסות לברוח דרך רומניה בהיציאה מצ'רנוביץ' אך ניסיון זה נכשל מה שהוביל למעצרו.
המעצר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכ"ב אלול תש"ט, נעצר על ידי שלטונות הנ.ק.וו.ד. ולאחר מעצר ממושך של שנה החלו לחקור אותו ולענות אותו במטרה שיפליל חסידים נוספים, אך הוא עמד בגבורה בכל החקירות ולא גילה מאומה.
כשהסתיימו החקירות, הוא נשלח לעשר שנות גלות אותן ריצה במחנה עבודה נידח בקזחסטן, וגם שם פעל להפצת יהדות וריכז סביבו קבוצת אסירים יהודים אותם לימד את קיום המצוות והדריך אותם כיצד יש לנהוג.
עוד לפני שסיים לרצות את כל שנות הגלות שנגזרו אליו, שוחרר ממחנה העבודה בי"ג ניסן תשי"ז והתאחד בחזרה עם בני משפחתו.
בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך קרוב לעשר שנים נוספות נותר הרב וישצקי ברוסיה, עד שקיבל את ברכתו של הרבי להגשת בקשת אשרה ליציאה מרוסיה, ובט' כסלו תשכ"ו הגיע עם משפחתו לארץ הקודש.
מייד עם הגיעו ארצה התבקש לכהן כמשפיע בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, אך בעקבות הוראת הרבי עזב משרה זו והתמנה כמנהל רוחני בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד, ובמקביל, היה עוסק גם בהשפעה על תושבי הכפר והתוועד לעיתים קרובות בבית הכנסת.
בשנת תש"ל בערב חב"ד הגדול שנערך לרגל שנת העשרים לנשיאותו של הרבי בהיכל התרבות בתל אביב בהשתתפות 3,500 איש, לפני שהמקהלה החלה לנגן את הפיוט 'איש חסיד היה בלי מזון ובלי מחיה', הזמין המנחה ר' איצ'קה גאנזבורג את הרב וישצקי לעלות על הבמה, כדי להוכיח שלא רק ש'איש חסיד היה', אלא גם שאיש חסיד ישנו - חסיד שלמרות כל הקשיים ברוסיה הצליח לשמור על אורח חיים יהודי מלא, והופעתו על הבימה הותירה רושם עז על המשתתפים.
את תפקידו בבית הספר למלאכה המשיך במסירות עד לפטירתו בי"ג טבת תשמ"ו.
נטמן בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב שלום בער וישצקי - שימש כראש ישיבת הדר התורה, קראון הייטס. נפטר ל סיון תשס"ז.
- בנו, הרב בן ציון וישצקי - מנהל הת"ת אהלי תורה כפר חב"ד.
- בנו, הרב מיכל וישצקי - כפר חב"ד.
- בתו מרת דבוניא, אשת ר' מרדכי גורודצקי. נפטרה ח ניסן תשס"ד.
- בתו שרה אשת ר' יוסף יצחק זקלס נחלת הר חב"ד.
- בנו הרב שלמה וישצקי - כפר חב"ד. נפטר ה שבט תשע"ז.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ברגר, ר' משה וויטבסקער, תולדות חייו, תשע"ט, 400 עמודים, באתר אוצר החכמה
- מנחם זיגלבוים, חיים חסידיים
שבועון בית משיח גליון 257 עמוד 42 ואילך
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כרטיס הקבר של ר' משה וישצקי, באתר "הר הזיתים"
- "המשפיע" מסביר את תפקידו: "לחדור לכל נפש" ● האזינו - באתר
י"ג טבת תשע"א - איך נדע מה יהיה כשמשיח יבוא? - באתר
- הרב משה וישצקי: בלי בליטות
(הקישור אינו פעיל, כ"ב אלול תשפ"ב) - מהמחתרת ברוסיה לכפר חב"ד (באתר 'הקשר הרב דורי')
- "המשפיע ר׳ משה לא היה אשכנזי, הוא היה ׳משלנו׳"
הערות שוליים
- ↑ הרב זלמן וישצקי, "ר׳ אשר קרביצקי ז״ל - החסיד שבזכותו אני פה היום", באתר COL, ל' שבט ה'תשע"ז.
- ↑ נפטרה בט"ו סיון תשמ"ה.