רי"ף: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־19:32, 31 ביולי 2023

רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 - י' באייר ד'תתס"ג, 1103) היה מרבותינו הראשונים ומגדולי פוסקי ההלכה בכל הדורות.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבינו יצחק בן רבי יעקב הכהן אלפסי נולד בעיר חמאד שבאלג'יר בשנת ד'תשע"ג (1013), בצעירותו למד בישיבה בקירואן שבתוניס אצל רבותיו רבנו חננאל, רב ניסים גאון. תקופת חייו של הרי"ף חיברה בין שני הדורות של הגאונים והראשונים ואף בפועל פעמים שהוא חולק על הגאונים, ועל כן לפעמים יש המונים אותו עם הגאונים. אף בית דינו נהנה מסמכות תורנית גדולה, עד שנהגו להשוות אותו עם בית הדין הגדול שבירושלים או עם בית הדין של יבנה.

מאוחר יותר התיישב בעיר פאס שבמרוקו ומכאן גם כינויו אל-פאסי על שם העיר פאס. בעת שהותו בעיר הפכה למרכז תורני גדול ותלמידים נהרו מכל עבר להנות מתורתו.

בעקבות סכסוכים בין הנוצרים והמוסלמים הלשינו על הרי"ף בפני המלוכה^{[דרושה הבהרה]}, נאלץ להימלט מן המקום בשנת תתמ"ח בהיותו בן שבעים וחמש. בתחילה התיישב בקורדובה שבספרד כחצי שנה. לאחר מכן עבר לאלוסינה, בה התקיימה קהילה עתיקה וחשובה של יהודים. בעיר זו נתקבל הרי"ף מאוחר יותר כרב וראש ישיבה.

נפטר באלוסינה בי"א אייר (דעה אחרת: ניסן) תתס"ג (1103) בגיל תשעים לחייו^[1]

מישיבתו יצאו שורה של רבנים מפורסמים שעמדו בראש הפצת לימוד התורה, ביניהם אביו של הרמב"ם רבי מיימון.

חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרי"ף כתב חיבור מפורסם על סדר מסכתות התלמוד בבלי, הנקרא "ספר הלכות רבתי" או "הלכות רב אלפס" וכולל כעשרים וארבע מסכתות. החיבור מלקט מתוך כל סוגיות התלמוד את הסוגיות הנוגעות להלכה, לעיתים דן בהם בקצרה ומציג למסקנה את הפסק ההלכתי. חיבורו הינו הראשון בסדרת ספרי ההלכה שחיברו גדולי ישראל.

בחיבור כולל גם את דברי הגאונים והחידושים שהתחדשו לאחר חתימת התלמוד. לעיתים אף מקבץ מאמרים המופיעים בש"ס במקומות שונים ומרכזם.

בתחלה נדפס כספר בפני עצמו בשם "הלכות רב אלפס" עם הפירושים שעליו, כיום נדפס בסוף כרכי הגמרא.

רבי יוסף קארו מונה אותו (לצד הרמב"ם והרא"ש כאחד מ"עמודי ההוראה" עליהם ביסס את ספרו השולחן ערוך^[2], ועל כן חיבורו הינו יסוד מרכזי בהלכה. כונה בפי חכמים גדולים בשם "התלמוד הקטן"^[^{דרוש מקור]}.

כמו כן כתב תשובות רבות בהלכה.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

גדולי ישראל על הרי"ף[עריכה | עריכת קוד מקור]

גדולי ישראל התבטאו בהערצה על הרי"ף וחיבוריו. הרמב"ם כתב: "...ההלכות שעשה הרב הגדול רבינו יצחק זצ"ל הספיקו במקום כולם [כל כתבי הגאונים], לפי שהם כוללים כל תועליות הפסקים והמשפטים הנצרכים בזמננו זה כלומר זמן הגלות, וכבר בירר בהם כל השגיאות שנפלו בפסקי קודמיו, ולא הוקשו לנו בהם אלא הלכות מעטות לא יגיעו לעשר בשום פנים..."^[3].

ר"י הזקן בעל התוספות כתב: "ילאה אדם לחבר חיבור כמוהו זולתו, שהשכינה הייתה שרויה עליו"^[4]

אפילו בעל המאור שכתב חיבור השגות על הרי"ף כותב: "...איני צריך להרבות בגדולתו ובחכמתו כי היא גלויה לכל בעלי עיניים כשמש בחצי השמים וכנפי צדקותיו בחבור הלכותיו פרושות על כל דורותיו ועל כל דורות הבאים אחריו כי לא נעשה עוד ספר יפה כמוהו בתלמוד אחר חתימתו..."^[5].

הרמב"ן מכנהו תדיר בכינוי "רבינו הגדול" ונוטה לקבל את דעתו כמעט ללא עוררין. הראב"ד כתב: "הנני סומך על הרב אפילו אומר על ימין שהוא שמאל". המאירי קורא לו תמיד "גדולי הפוסקים".

ר' דוד בן זמרא (הרדב"ז) כתב כי "הלכה כהאלפס אפילו ננד הגאונים. נם משיניו נשאוהו והגדילוהו ואמרו כי לא נעשה חבור יפה כמוהו מזמן חתימת התלמוד".

ר' יעקב ממרויש, אחד מבעלי התוספות, שאל שאלת חלום בגוגע לדין אחד אם הלכה כהגאונים או כרי"ף החולק עליהם, והשיבו לו מן השמים: "ואת בריתי אקים את יצחק".

בימי הראשונים התייחסו החכמים אל הרי"ף בכבוד ובהערכה יוצאים מגדר הרגיל. כינוהו "הגאון רבינו יצחק" או בקיצור "הגאון", אז התפרש הדבר שהם מעניקים לו תואר גאון כפי שהיה לגאוני בבל בשעתם.

יחס רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

כמו בשולחן ערוך הבית יוסף, גם בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן נשען אדמו"ר הזקן על שיטת הרי"ף, ובקונטרס אחרון דן רבות בדבריו ומדייק בהם.

אדמו"ר האמצעי מורה באגרת^[6] על סדר הלימוד. כחלק מהסדר מורה "וגם יהי' חוק קבוע ללמוד ספרי אלפסי כמו שהוא בפנים לבד, שהוא הלכות פסוקות מן התלמוד, ולחזור עליהם ב' וג' פעמים בפנים ובעל פה בלשון אשכנז, וכן בלימוד השולחן ערוך, ולא יפחות מב' וג' דפים בכל יום, וחיוב גמור לחזור על כל מה שלמד מכבר פעם אחת כנ"ל", על מנת שאחרי שנים ספורות יהיה ניתן לרכוש בקיאות בשולחן ערוך ובחיבור הרי"ף, "ובזה יתרצה העבד אל אדוניו בלי ספק, להעלות נשמתו למקו[ר]ה ושרשה, וכמו שמכריזין בגן עדן אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו".

במקום אחר מורה אדמו"ר האמצעי לכלול בקביעות עיתים לתורה את לימוד המשניות, הרי"ף והשולחן ערוך^[7].

בז' תשרי תשנ"ב עבר אצל הרבי בחלוקת הדולרים ראש עיריית יקנעם מר יצחק אלפסי, מצאצאיו של הרי"ף. הרבי בירכו ואמר: "האלפסי היה זה שקיבץ כל ההלכות מן התלמוד ומן המשנה. אזי יהי רצון שגם אתה תקבץ ותפרסם כל ההלכות באופן דהולך ומוסיף ואור"^[8].

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

תלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הר"י מיגאש
רבי מיימון אבי הרמב"ם
הרמב"ם^[9]

מפרשיו משיגיו ומגיניו[עריכה | עריכת קוד מקור]

פירושים רבים חוברו על "ספר ההלכות" והחיד"א (רבי חיים יוסף דוד אזולאי) ציין שלושה עשר פירושים על הרי"ף, שכולם נכתבו על ידי גאוני עולם, הנחשבים גדולי ה"ראשונים".

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר ששינה ללא הכר את הפסיקה ההלכתית, מנחם ברונפמן

הערות שוליים

↑ שיחות לנוער חודש אדר שנת תשכ"ט.
↑ ראו בדברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך אדה"ז הלכות שחיטה סימן כג באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש .
↑ בהקדמתו למשניות
↑ רבי מנחם זרח בהקדמתו לספרו "צידה לדרך".
↑ בהקדמה לספרו המאור.
↑ אגרות קודש (תש"מ) אגרת יט באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש .
↑ אגרות קודש (תש"מ) אגרת כג באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש .
↑ כשראש עיריית יקנעם עבר אצל הרבי .
↑ ראו קונטרס אחרון בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, סימן רסו, יא: "ומסתמא הרמב"ם קאי בשיטת הרי"ף רבו".

[שח"ל-1] שיחות לנוער חודש אדר שנת תשכ"ט.

[2] ראו בדברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך אדה"ז הלכות שחיטה סימן כג באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש .

[3] בהקדמתו למשניות

[4] רבי מנחם זרח בהקדמתו לספרו "צידה לדרך".

[5] בהקדמה לספרו המאור.

[6] אגרות קודש (תש"מ) אגרת יט באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש .

[7] אגרות קודש (תש"מ) אגרת כג באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש .

[8] כשראש עיריית יקנעם עבר אצל הרבי .

[9] ראו קונטרס אחרון בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, סימן רסו, יא: "ומסתמא הרמב"ם קאי בשיטת הרי"ף רבו".

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-רבי '''יצחק בן יעקב אלפסי''' (ד'תשע"ג, 1013 - י' באייר ד'תתס"ג, 1103) היה ראשון הראשונים ומגדולי הפוסקים שהיו אי פעם לעם ישראל בכל הדורות.
+רבי '''יצחק בן יעקב אלפסי''' (ד'תשע"ג, 1013 - [[י' באייר]] ד'תתס"ג, 1103) היה מרבותינו [[הראשונים]] ומגדולי פוסקי ה[[הלכה]] בכל הדורות.
-== תולדות חייו ==
+== תולדות חיים ==
-רבינו יצחק בן רבי יעקב הכהן אלפסי נולד בחמאד שבאלז׳יר בשנת ד׳ תשע״ג (1013), מאוחר יותר הוא התיישב בעיר פאס שבמרוקו, מכאן גם כינויו אל — פאסי, על שם העיר פאס. בשנות שהותו בעיר זו הפכה פאס מגדלור לחיי תורה ותלמידים נהרו לשם מכל עבר, כדי לשתות בצמא את התורה שנבעה מ״בארו של יצחק״, הלוא הוא הרי״ף.
+רבינו יצחק בן רבי יעקב הכהן אלפסי נולד בעיר חמאד שבאלג'יר בשנת ד'תשע"ג (1013), בצעירותו למד ב[[ישיבה]] בקירואן שבתוניס אצל רבותיו [[רבנו חננאל]], [[רב ניסים גאון]]. תקופת חייו של הרי"ף חיברה בין שני הדורות של [[הגאונים]] ו[[הראשונים]] ואף בפועל פעמים שהוא חולק על ה[[גאונים]], ועל כן לפעמים יש המונים אותו עם הגאונים. אף [[בית דין|בית דינו]] נהנה מסמכות תורנית גדולה, עד שנהגו להשוות אותו עם [[בית הדין הגדול]] שבירושלים או עם בית הדין של יבנה.
-את פאס הוא נאלץ לעזוב, כאשר בעיקבות סיכסוכים שפרצו בין הנוצרים והמוסלמים ניצלו יסודות מפוקפקים את אי השקט והלשינו על הרי״ף בפני המלוכה. לא ידוע בדיוק איזה אופי נשאה ועל מה נסבה ההלשנה, אך ידוע, כי הרי״ף נאלץ להמלט מן המקום בשנת תתמ״ח, בשנת השבעים וחמש לחייו.
+מאוחר יותר התיישב בעיר פאס שבמרוקו ומכאן גם כינויו '''אל-פאסי''' על שם העיר פאס. בעת שהותו בעיר הפכה למרכז [[תורה|תורני]] גדול ותלמידים נהרו מכל עבר להנות מתורתו.
-בבורחו מפאס הוא הגיע לקורדובה שבספרד, שם הוא עשה כחצי שנה ולאחר מכן הוא עבר לאלוסינה, בה התקיימה קהילה עתיקה וחשובה של יהודים. בעיר זו נתקבל הרי״ף מאוחר יותר כרב וראש ישיבה. כאן הוא גם סיים את חייו כשהוא נערץ על ידי כל היהודים, הקרובים והרחוקים.
+בעקבות סכסוכים בין הנוצרים והמוסלמים הלשינו על הרי"ף בפני המלוכה{{הבהרה|לא ידוע בדיוק על מה נסבה ההלשנה}}, נאלץ להימלט מן המקום בשנת תתמ"ח בהיותו בן שבעים וחמש. בתחילה התיישב בקורדובה שבספרד כחצי שנה. לאחר מכן עבר לאלוסינה, בה התקיימה קהילה עתיקה וחשובה של יהודים. בעיר זו נתקבל הרי"ף מאוחר יותר כרב וראש ישיבה.
-בלא להתחשב עם זקנתו המופלגת, עסק הרי״ף גם באלוסינה בהפצת מעיינות התורה בקרב קהילות ישראל. בית דינו נהנה מסמכות תורנית כה גדולה, עד שנהגו להשוות אותו עם בית הדין הגדול שבירושלים, או עם בית הדין של יבנה.
+נפטר באלוסינה בי"א אייר (דעה אחרת: ניסן) תתס"ג (1103) בגיל תשעים לחייו{{הערה|שם=שח"ל|שיחות לנוער [[חודש אדר]] שנת תשכ"ט.}}
-מישיבתו של הרי״ף יצאה שורה ארוכה של רבנים, למדנים ומרביצי תורה, שעמדו בראש החיים בתפוצות. יספיק עם נזכיר את תלמידו רבי יוסף אבן מגש, אותו שיבח הרמב״ם בפומבי בשל עומק שיכלו וסברותיו הישרות.
+מישיבתו יצאו שורה של רבנים מפורסמים שעמדו בראש הפצת [[לימוד התורה]], ביניהם אביו של [[הרמב"ם]] רבי מיימון.
-הרי״ף נפטר בי״א אייר (דעה אחרת: ניסן) תתס״ג (1103) בגיל תשעים לחייו{{הערה|שיחות לנוער חודש אדר שנת תשכ"ט.}}
 == חיבוריו ==
-רבינו ניסים ורבינו חננאל היו רבותיו של רבינו יצחק אלפסי (הרי״ף). כאן בישיבת קיירואן החל דורך כוכבו של הרי״ף,  כוכב שהאיר עיני חכמים ביצירתו הגדולה שנקראה ״ספר ההלכות״.
+הרי"ף כתב חיבור מפורסם על סדר מסכתות ה[[תלמוד בבלי]], הנקרא "ספר הלכות רבתי" או "הלכות רב אלפס" וכולל כעשרים וארבע מסכתות. החיבור מלקט מתוך כל סוגיות התלמוד את הסוגיות הנוגעות ל[[הלכה]], לעיתים דן בהם בקצרה ומציג למסקנה את הפסק ההלכתי. חיבורו הינו הראשון בסדרת ספרי ההלכה שחיברו גדולי ישראל.
-"הלכה״ פירושה דין, המסקנה הסופית של המשא ומתן התורני, שבה נקבע סופית בצורה מחייב, כיצד על האיש היהודי לנהוג בענין זה או אחר. הלכות פירושן גם הליכות, היינו שההלכה מורה את הדרך לאיש ישראל ההולך בדרכי התורה בחיי היום יום.
+בחיבור כולל גם את דברי ה[[גאונים]] והחידושים שהתחדשו לאחר חתימת התלמוד. לעיתים אף מקבץ מאמרים המופיעים בש"ס במקומות שונים ומרכזם.
-במאות השנים שבאו נתחברו ספרים רבים שעשו את קביעת ההלכה למלאכה קלה יחסית. הופיעו יצירותיהם של הרמב״ם, הרא״ש וכו׳, ובמיוחד השולחן ערוך, שבהם הלומד מוצא את הכל מוכן, כאילו באמת ערכו שולחן לפניו. אלה הם חיבורים המכילים דינים בצורה מקוצרת ובשפה צחה, המובנת לכל. כהשלמה לכך באו מאות ואלפי ״שאלות ותשובות״ וספרי הלכה אחרים. כל אלה עזרו ליהודי למצוא את התשובות המדויקות לכל מיני שאלות, שעלו על הפרק בזמנים שונים ובנסיבות שונות.
+בתחלה נדפס כספר בפני עצמו בשם "הלכות רב אלפס" עם הפירושים שעליו, כיום נדפס בסוף כרכי הגמרא.
-כאמור, כל זה בא מאוחר יותר. אולם בימים ההם לפני תשע־מאות שנה בערך, לא היו היהודים עדיין ״מפונקים״ כל כך ולא היו מצויים בידיהם כל אותם ספרים מהם אפשר לשאוב הלכות מן המוכן. רק חכמים גדולים, בעלי מוחות אנליטיים ובעלי כשרונות בלתי רגילים, היו מסוגלים לצלול בים התלמוד ולדלות משם הלכה פסוקה.
+[[רבי יוסף קארו]] מונה אותו (לצד [[הרמב"ם]] ו[[הרא"ש]] כאחד מ{{ציטוטון|עמודי ההוראה}} עליהם ביסס את ספרו ה[[שולחן ערוך]]{{הערה|1=ראו בדברי [[אדמו"ר הזקן]] ב[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh5/1/23/10.htm?q=%D7%A8%D7%99 שולחן ערוך אדה"ז הלכות שחיטה סימן כג] {{ספרייה}}.}}, ועל כן חיבורו הינו יסוד מרכזי בהלכה. כונה בפי חכמים גדולים בשם "התלמוד הקטן"{{מקור}}.
-אז בא רבינו יצחק אלפסי (שנקרא גם ״האלפס״), וחיבר את ״ספר ההלכות״ שלו. בכך הוא הניח יסודות איתנים לגשר עליו יכול הלומד לעבור את ים התלמוד.
+כמו כן כתב [[שאלות ותשובות|תשובות]] רבות בהלכה.
+{{להשלים|פיסקא=כן}}
-כיצד הוא חיבר את הספר הזה ומה הוא המיבנה של היצירה? ״ספר ההלכות״ בנוי על התלמוד ושפתו היא שפת התלמוד. ואכן שיבץ האלפסי בסיפרו זה חלקים שלמים מהגמרא, כשהספר מקיף את כל הש״ס, ו'מטפל' בכל הדינים והמצוות הנוגעים לחיי יום יום, בזמן הזה. הכוונה של ״בזמן הזה״ היא, שהרי״ף כלל בספרו את כל הענינים שנוגעים לחיי היהודים, לאחר חורבן בית שני. כך כולל הספר את סדר מועד, המטפל בעניני שבת וחג, סדר נשים, המטפל בדיני טהרת המשפחה, סדר נזיקין, העוסק במשפט האזרחי היהודי, ו״ברכות״, הנוגעות לעניני תפילה, קריאת שמע וכו'. לעומת זאת לא הכניס הרי״ף בספרו את אותם חלקים מהתלמוד, הדנים במצוות שקיומן אפשרי רק בזמן הבית, כגון קורבנות וכו'.
+== גדולי ישראל על הרי"ף ==
+גדולי ישראל התבטאו בהערצה על הרי"ף וחיבוריו.
+ה[[רמב"ם]] כתב: {{ציטוטון|...ההלכות שעשה הרב הגדול רבינו יצחק זצ"ל הספיקו במקום כולם [כל כתבי הגאונים], לפי שהם כוללים כל תועליות הפסקים והמשפטים הנצרכים בזמננו זה כלומר זמן הגלות, וכבר בירר בהם כל השגיאות שנפלו בפסקי קודמיו, ולא הוקשו לנו בהם אלא הלכות מעטות לא יגיעו לעשר בשום פנים...}}{{הערה|בהקדמתו למשניות}}.
-יתר על כן, כיון שכל מטרת חיבורו היתה ביאור ההלכות, הכליל, איפוא, בסיפרו רק את אותם החלקים מהתלמוד, העשויים להוביל להסקת מסקנה הלכתית. על אלה הוא התבסס, דן בהם, סיכם אותם וקבע את ההלכה. אותם חלקים בגמרא שעניינם דרושים, פירושים שונים ואגדות, לא נכללו בספרו של הרי״ף, אלא אם כן ניתן מדרוש זה, או אגדה זו, ללמוד משהו מעשי בחיי היום יום, כגון התנהגות טובה, מעשה טוב או השרשת מידה טובה. ב״ספר ההלכות״ של הרי״ף באים גם דיברי הגאונים וחידושים שנתחדשו לאחר חתימת התלמוד. במקרים מסויימים הוא גם אוסף מאמרים, המופיעים בש״ס במקומות שונים ומרכזם במקום אחד. קורה גם שהוא ״מעביר״ סוגיות שלימות ממקום למקום וכל זה,  כדי להשלים ענין בענין ולגבש את הנושא עד שתתברר ההלכה לאמיתה.
+ר"י הזקן בעל ה[[תוספות]] כתב: {{ציטוטון|ילאה אדם לחבר חיבור כמוהו זולתו, שה[[שכינה]] הייתה שרויה עליו}}{{הערה|רבי מנחם זרח בהקדמתו לספרו "צידה לדרך".}}
-ספר הילכות הרי״ף, הכולל כעשרים וארבע מסכתות, נחשב ספר יסוד בספרות ההלכה. ולא לחינם הוא כונה בפי חכמים גדולים בשם ״התלמוד הקטן״. עד היום מתעמקים יהודים בלימוד הילכות הרי״ף, כדרך שלומדים סוגיות בגמרא.{{הערה|שיחות לנוער חודש אדר שנת תשכ"ט.}}
+אפילו בעל המאור שכתב חיבור השגות על הרי"ף כותב: {{ציטוטון|...איני צריך להרבות בגדולתו ובחכמתו כי היא גלויה לכל בעלי עיניים כשמש בחצי השמים וכנפי צדקותיו בחבור הלכותיו פרושות על כל דורותיו ועל כל דורות הבאים אחריו כי לא נעשה עוד ספר יפה כמוהו בתלמוד אחר חתימתו...}}{{הערה|בהקדמה לספרו המאור.}}.
-לצד הרמב"ם והרא"ש, הרי"ף הוא אחד משלושת נדבכי הפסיקה ההלכתית עליהם בנה ר' יוסף קארו את השולחן ערוך, המהווה את הבסיס ההלכתי של היהדות אשר לאורם הולכים היהודים מזה כ-400 שנה.
+ה[[רמב"ן]] מכנהו תדיר בכינוי {{ציטוטון|רבינו הגדול}} ונוטה לקבל את דעתו כמעט ללא עוררין. ה[[ראב"ד]] כתב: {{ציטוטון|הנני סומך על הרב אפילו אומר על ימין שהוא שמאל}}. [[המאירי]] קורא לו תמיד {{ציטוטון|גדולי הפוסקים}}.
+ר' דוד בן זמרא (הרדב"ז) כתב כי {{ציטוטון|הלכה כהאלפס אפילו ננד הגאונים. נם משיניו נשאוהו והגדילוהו ואמרו כי לא נעשה חבור יפה כמוהו מזמן חתימת התלמוד}}.
+ר' יעקב ממרויש, אחד מבעלי התוספות, שאל שאלת [[חלום]] בגוגע לדין אחד אם הלכה כהגאונים או כרי"ף החולק עליהם, והשיבו לו מן השמים: {{ציטוטון|ואת בריתי אקים את יצחק}}.
-== מפרשיו משיגיו ומגיניו ==
+בימי ה[[ראשונים]] התייחסו החכמים אל הרי"ף בכבוד ובהערכה יוצאים מגדר הרגיל. כינוהו "הגאון רבינו יצחק" או בקיצור "הגאון", אז התפרש הדבר שהם מעניקים לו תואר גאון כפי שהיה ל[[גאונים|גאוני בבל]] בשעתם.
-פירושים רבים נתחברו על ״ספר ההלכות״ והחיד״א (רבי חיים יוסף דוד אזולאי) ציין שלושה עשר פירושים על הרי״ף, שכולם נתחברו על ידי גאוני עולם, הנחשבים גדולי ה״ראשונים״.
+==יחס [[רבותינו נשיאנו]]==
+כמו ב[[שולחן ערוך]] הבית יוסף, גם ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] נשען [[אדמו"ר הזקן]] על שיטת הרי"ף, וב[[קונטרס אחרון]] דן רבות בדבריו ומדייק בהם.
-== גדולי ישראל על הרי"ף ==
+[[אדמו"ר האמצעי]] מורה באגרת{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/igrot/2/41.htm?q=%D7%A8%D7%99 אגרות קודש (תש"מ) אגרת יט] {{ספרייה}}.}} על סדר הלימוד. כחלק מהסדר מורה {{ציטוטון|וגם יהי' חוק קבוע ללמוד ספרי אלפסי כמו שהוא בפנים לבד, שהוא הלכות פסוקות מן התלמוד, ולחזור עליהם ב' וג' פעמים בפנים ובעל פה ב[[אידיש|לשון אשכנז]], וכן בלימוד השולחן ערוך, ולא יפחות מב' וג' דפים בכל יום, וחיוב גמור לחזור על כל מה שלמד מכבר פעם אחת כנ"ל}}, על מנת שאחרי שנים ספורות יהיה ניתן לרכוש בקיאות בשולחן ערוך ובחיבור הרי"ף, "ובזה יתרצה העבד אל אדוניו בלי ספק, להעלות נשמתו למקו[ר]ה ושרשה, וכמו שמכריזין בגן עדן אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו".
-אין לשער איפוא, את חין ערכו של ספר גדול זה ואת גדולתו של מחברו. הבה נראה מה אומרים עליו גדולי הדורות הקודמים.
+במקום אחר מורה אדמו"ר האמצעי לכלול בקביעות עיתים לתורה את לימוד ה[[משניות]], הרי"ף והשולחן ערוך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/igrot/2/48.htm?q=%D7%A8%D7%99 אגרות קודש (תש"מ) אגרת כג] {{ספרייה}}.}}.
-הרמב"ם כתב: "ההלכות שעשה הרב הגדול רבינו יצחק זצ"ל הספיקו במקום כולם [כל כתבי הגאונים], לפי שהם כוללים כל תועליות הפסקים והמשפטים הנצרכים בזמננו זה כלומר זמן הגלות, וכבר בירר בהם כל השגיאות שנפלו בפסקי קודמיו, ולא הוקשו לנו בהם אלא הלכות מעטות לא יגיעו לעשר בשום פנים"{{הערה|בהקדמתו למשניות}}.
-ר"י הזקן בעל התוספות הגדול כתב: "ילאה אדם לחבר חיבור כמוהו זולתו, שהשכינה הייתה שרויה עליו"{{הערה|רבי מנחם זרח בהקדמתו לספרו "צידה לדרך".}}
+בז' תשרי תשנ"ב עבר אצל הרבי בחלוקת הדולרים ראש עיריית יקנעם מר יצחק אלפסי, מצאצאיו של הרי"ף. הרבי בירכו ואמר: "האלפסי היה זה שקיבץ כל ההלכות מן התלמוד ומן המשנה. אזי יהי רצון שגם אתה תקבץ ותפרסם כל ההלכות באופן דהולך ומוסיף ואור"{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/480413 כשראש עיריית יקנעם עבר אצל הרבי] {{וידפו}}.}}.
+{{להשלים|פיסקא=כן}}
-הרמב"ן מכנהו תדיר בכינוי: "רבינו הגדול" ונוטה לקבל את דעתו כמעט ללא עוררין.
+==תלמידיו==
+*[[יוסף אבן מיגאש|הר"י מיגאש]]
+*רבי מיימון אבי הרמב"ם
+*[[הרמב"ם]]{{הערה|ראו [[קונטרס אחרון]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], סימן רסו, יא: "ומסתמא הרמב"ם קאי בשיטת הרי"ף רבו".}}
-הראב"ד כתב: "הנני סומך על הרב אפילו אומר על ימין שהוא שמאל".
+===מפרשיו משיגיו ומגיניו ===
-אפילו בעל המאור שכתב חיבור השגות על הרי"ף כותב: ״איני צריך להרבות בגדולתו ובחכמתו כי היא גלויה לכל בעלי עינים כשמש בחצי השמים וכנפי צדקותיו בחבור הלכותיו פרושות על כל דורותיו ועל כל דורות הבאים אחריו כי לא געשה עוד ספר יפה כמוהו בתלמוד אחר חתימתו"{{הערה|בהקדמה לספרו המאור.}}.
+פירושים רבים חוברו על "ספר ההלכות" ו[[החיד"א]] (רבי חיים יוסף דוד אזולאי) ציין שלושה עשר פירושים על הרי"ף, שכולם נכתבו על ידי גאוני עולם, הנחשבים גדולי ה"ראשונים".
-ר׳ דוד בן זמרא (הררב״ז) כתב כי הלכה כהאלפס אפילו ננד הגאונים. נם משיניו נשאוהו והגדילוהו ואמרו כי לא נעשה חבור יפה כמוהו מזמן חתימת התלמוד.
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3138271 הספר ששינה ללא הכר את הפסיקה ההלכתית]''', [[מנחם ברונפמן]]
-אין פלא איפוא, כי בימי הראשונים התייחסו החכמים אל הרי״ף בכבוד גדול ובהערכה יוצאת מגדר הרגיל. הם בטאו את הערכתם בכך שכינוהו ״הגאון רבינו יצחק״ או, בקיצור, הגאון. פירוש הדבר שהם כאילו הוציאו אותו מתקופתו והעניקו לו תואר גאון, כפי שהיה לגאוני בבל בשעתם.
 {{הערות שוליים}}
+{{ראשונים}}
 [[קטגוריה:ראשונים]]

ראשונים
אשכנז	רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • רבנו ירוחם • ראבי"ה • רבי יצחק אור זרוע • המרדכי • מהרי"ל • רבי ישראל איסרלן
צרפת	רבי יעקב בן יקר • רש"י • בעלי התוספות (בהם רשב"ם, רבנו תם ור"י הזקן) • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז
פרובנס	המאירי • בעל האשכול • הראב"ד • רז"ה
ספרד	ארבעת השבויים • רב ניסים גאון • רבנו חננאל • רבי שמואל הנגיד • רי"ף • ר"י מיגאש • רבי יהודה הלוי • רבי אברהם אבן עזרא • רמב"ם • רמ"ה • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רבי יעקב בעל הטורים • רשב"א • רא"ה • ריטב"א • ר"ן • ריב"ש • רשב"ץ • רבי יוסף חביבא • ר"י אבן גיאת • רבי אברהם אבן חסדאי
איטליה	רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • ריא"ז