תספורת ראשונה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־01:36, 17 ביוני 2024

מנהג התספורת (באידיש: אָפְּשֶׁערְנִישׁ, בערבית: חַאלַקֶה) הוא טקס הנערך לילד בהגיעו לגיל שלוש בו גוזזים לו בפעם הראשונה את שערות הראש מלבד הפאות^[2] שאותן משאירים. לטקס זה מתלווים בדרך כלל מנהגים נוספים הקשורים להתחלת חינוכו היהודי של הילד.

מקור המנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]

בספרות ההלכתית נזכר המנהג לראשונה בספר 'גן המלך', וצוטט על ידי רבי יהודה אשכנזי בחיבורו 'באר היטב' על השולחן ערוך בקשר לילד שמלאו לו שלוש שנים באמצע חול המועד^[3].

למנהג זה נמצאו סימוכין במדרש ילקוט שמעוני לפרשת בחוקותי שם נסמך בתורה הציווי "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתכם ערלתו את פריו, שלש שנים יהיה לכם ערלים", לציווי "לא תקיפו את פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך", כאשר על הציווי הראשון אומר המדרש "ונטעתם וערלתם ערלתו את פריו - מדבר בתינוק", והפרשנות שהוענקה לכך היא שבמשך שלוש שנים אין לגזוז את שערות ראשו של התינוק, ועם תחילת השנה הרביעית מספרים את שערותיו ומחילים לחנכו ללמוד תורה, כפי שמסיים שם המדרש: "ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש - שאביו מקדישו לתורה"^[4].

מקורות נוספים המביאים את המנהג בצורה מפורשת הם רבי חיים מרדכי מרגליות בחיבורו "שערי תשובה"^[5], שכתב: "נוהגים ברוב תפוצות ישראל לגלח את הקטן תגלחת ראשונה כשנעשה בן ג שנים, ועושין לו אז פיאות ומחנכים אותו במצוות פיאות הראש", ורבי משה גרינוולד שכתב בספרו "שו"ת ערוגת הבושם"^[6]: "היות כי המנהג בין חסידים ואנשי מעשה להמתין בתגלחת שערות הראש של בניהם עד יום מלאת להם ג' שנים כדי לחנך את הילד במצות לא תקיפו פאת ראשכם.. דע אהובי בני כי מנהגן של ישראל תורה, ויסודתם בהררי קודש, בפרט מנהג שנהגו בו חסידים ואנשי מעשה".

על אף שהאיזכורים בנוגע למנהג מועטים ביותר בספרות התורנית המוקדמת, הוא התפשט בכל תפוצות ישראל ללא יוצא מן הכלל, וכל העדות נוהגות בו.

בשנים מאוחרות יותר נוספות מנהגים שונים הקשורים עם הטקס, כגון המנהגים המוזכרים בשו"ת הרדב"ז^[7] לערוך את הטקס על מקום קברו של שמואל הנביא, ולתרום לצדקה כמשקל השיער שנגזז מראשו של התינוק.

דחיית התספורת[עריכה | עריכת קוד מקור]

תספורת בראש חודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

על פי המופיע בצוואת רבי יהודה החסיד שאין מגלחים את שערות הראש בראש חודש, הורה הרבי לחסיד ר' נחום לבקובסקי בנוגע לתספורת של בנו שחלה בראש חודש שלמרות שיש צדדים להקל^[8] כיון שהתספורת אינה מצווה ממש - יש לדחות את התספורת, אך לעשות אותה מייד אחרי ראש חודש^[9].

עריכת התספורת בל"ג בעומר[עריכה | עריכת קוד מקור]

במרוצת השנים, התחדש מנהג נוסף הקשור עם התספורת, שכאשר יום הולדתו השלישי של הילד חל בסמיכות לל"ג בעומר דוחים את עריכת הטקס וגוזזים את השערות דווקא ביום שמחתו של רבי שמעון בר יוחאי. אנשי ארץ ישראל, אף נוהגים להוליך את הילד במידת האפשר למירון, ולערוך את חגיגת התספורת על הציון עצמו.

מנהג זה, מקורו בספרי המקובלים ובראשם רבי חיים ויטאל שהעיד על רבו ומורו האר"י הקדוש שהוליך את הילד יחד עם כל בני ביתו לערוך את התספורת על הציון במירון^[10].

הטעם ההלכתי הפשוט לעריכת התספורת דווקא בל"ג בעומר, הוא מכיוון שגזיזת השערות מחג הפסח ואילך אסורה משום מנהגי האבילות, והיות ומנהג אנשי ארץ ישראל הוא לעלות על ציונו של רשב"י בל"ג בעומר, נוצר מצב בו ההזדמנות הראשונה של ההורים לגזוז את שערות בניהם היא כאשר הם כבר נמצאים על ציונו הקדוש של רבי שמעון.

בחצר הרבי, המנהג הוא שבשנים בהם חל ל"ג בעומר ביום ראשון עוברת לפני הרבי בשעת הפאראד משאית ועליה הילדים בני השלוש עם אבותיהם, והמשאית עוצרת מול פניו של הרבי שמסמל בידיו להורים לגזוז את השערות.

לאחר ימי בין המיצרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

על פי מנהג עדות אשכנז לנהוג מנהגי אבלות בשלושת השבועות של ימי בין המיצרים, כאשר חל יום הולדתו השלישי של הילד בשבועות אלו דוחים את התספורת לאחר תשעה באב. הרבי כינה את הימים אלו בשם "ימים השמחים"^[11].

נוסח ברכת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאורך השנים, נוהג הרבי לשלוח מכתב ברכה לחסידים שבניהם הגיעו לגיל שלוש, בו מצטט את לשונו של אדמו"ר הריי"צ בנוגע לזה^[12]:

במענה על ההודעה אודות יום הולדת השלישי של בנם.. שי'
הנה מועתק לקמן חלק ממכתב מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ בנוגע למנהגי ישראל בזה, ויהי רצון מהשי"ת שיגדלו ביחד עם זו' תי' לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבה.
בברכה מ. שניאורסאהן

וז"ל מו"ח אדמו"ר.
...ובדבר גזיזת השערות - אפשערניש - הוא דבר גדול במנהג ישראל ועיקרו הוא בהחינוך דהשארת פיאות הראש, ומיום הגזיזה והנחת הפיאות של הראש, נהגו להדר להרגיל את התינוק בענין נשיאת ט"ק וברכות השחר וברכת המזון וק"ש שעל המטה. והשי"ת יהיה בעזרם שיגדלוהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך פרנסה בהרחבה ובמנוחת הדעת בגשמיות וברוחניות

חסידים שנשיאי חב"ד גזזו להם את שערות הראש[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"צ נהג לאחר גזיזת השערות, לברך את הילד בברכת כהנים^[13].

כאשר הרבי כובד בגזיזת השערות, גזר במקום הסמוך לאוזן, מקום השארת פאות הראש מעל הפאה הימנית^[14], שזהו עיקר ענינה של התספורת. פעמים רבות הרבי אף נתן לילד דבר מה ואמר לו שזה עבור ההסכמה שלו שהרבי יגזור לו את השיער.

ילדים שזכו לאורך השנים שהרבי ישתתף ב'אפשערניש' ויגזוז את שערותיהם^[15]:

הרב אברהם אלטיין - י"ח אדר תש"י.
בנו של הרב יעקב ליפסקר - י"ג כסלו תשי"א.
הרב יהושע בנימין גורדון - י' תמוז תשי"ב.
התאומים הרב אריה לייב ויהודה בלסופסקי - י' כסלו תשי"ג^[16].
ר' צבי הירש זרחי^[17] - ז' ניסן תשי"ג.
הרב בן ציון הכהן פרידמאן - ^[18] כ"ו מנחם אב תשי"ג. ^[19]
בנו של הרב שלום לברטוב - ל"ג בעומר תשט"ו.
בנו של הרב יעקב יהודה הכט - ל"ג בעומר תשט"ו^[20].
בנו של הרב מרדכי צבי סופרין - התוועדות חג הפורים תשל"ב.
ר' יהודה לייב הרכבי^[21] - י"א שבט תשט"ז.
בן הרב אברהם יצחק שם טוב - י"ח מנחם אב תשכ"ו.
בן הרב אברהם שלמה שארף - חלוקת דולרים, תש"נ^[22].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הכנסה לחיידר

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

תספורת והכנסה לחדר, הוצאת 'לדורות'
סקירת מנהג גזיזת שער הראש, שבועון כפר חב"ד 1959 עמוד 42

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב רפאל אברהם דובקין, אפשערניש - חוברת מידע, בהוצאת ועד אברכי אנ"ש צפת
אפשערניש - הרבי גוזז שערותיהם של ילדים בני שלוש במעמד חלוקת הדולרים
מענדל בן שלוש שנים - חוברת לחגיגת התספורת בהוצאת חזק הוצאה לאור
התספורת הראשונה - מדוע וכיצד חוגגים אותה
הרב אליהו יוחנן גוראריה, ילקוט אפשערניש - לקט מדברי רבותינו נשיאינו בענין התספורת הראשונה, כפר חב"ד תשמ"ג
תספורת באקוודור - סרטון מיוחד על חגיגת התספורת שהופק על ידי השליח באקוודור לרגל האפשערניש של בנו
הרב יהושע מונדשיין, נספח ב': הזמנות ל"אפשערעניש" - באתר שטורעם
התספורת הראשונה ומנהגיה, מכון הלכה חב"ד ל"ג בעומר תשפ"א
נוהגים לעשות את ה'אפשערניש' דווקא במירון בל"ג בעומר? • משנתו של הרבי, באתר 'לחלוחית גאולתית'

הערות שוליים

↑ בנו של ר' פנחס שיחי' - מקורב של השליח הרב שרגא פייביש זלמנוב מקווינס.
↑ כמ"ש בשו"ע יו"ד סימן קפא סעיפ ט.
↑ סימן תקלא סעיף קטן ז.
↑ ילקוט שמעוני לספר ויקרא פרשה תרטו.
↑ שולחן ערוך אורח חיים סימן תקלא סעיף ז.
↑ סימן רי, דף קעז עמוד ב.
↑ שו"ת הרדב"ז חלק ב' סימן תרח.
↑ אם מצד זה שהלשון בצוואת רבי יהודה החסיד היא לגלח, ותספורת אינה גילוח של כל השערות אלא קיצור של חלקם, ואם מצד זה שתספורת גיל 3 היא ענין גדול במנהג ישראל.
↑ צילום המענה דפס בשבועון כפר חב"ד 1940 עמוד 12.
↑ שער הכונות, חג הפסח דרוש יב.
↑ ראו במכתב שנדפס כהוספה לקובץ 'התוועדות' שבת פרשת בלק תשע"ח בהוצאת ועד הנחות בלה"ק, שהרבי כינה ימים אלו בשם "ימים השמחים".
↑ המכתב המקורי מוען אל הרב שמואל זלמנוב לתספורת של בנו ישראל יוסף זלמנוב. נעתק גם בלוח היום יום בתאריך ד' אייר.
↑ תספורת והכנסה לחדר (ברוק, חזק) עמוד 48.
↑ ימי בראשית עמוד 311.
↑ בין השנים הראשונות לנשיאות לתקופה בה החל הרבי לחלק דולרים, נמנע הרבי מלהשתתף בגזיזת השערות במשך מספר שנים. ראו לדוגמא מענה הרבי ביומן מבית חיינו תשל"ה עמוד 65.
↑ שיחת הרבי בהמשך לגזיזת השערות.
↑ בן הרב אברהם מאיר זרחי.
↑ בן הרב יעקב משה הכהן
↑ ר״פ ממה שאמר הרבי נדפס לאחרונה כהוספה ע״י בתורת מנחם-התוועדיות.
↑ יוצא דופן, בשל העובדה שהיה זה יום אחד קודם מלאות לו ג' שנים בי"ט אייר, כפי הוראות הרבי במקרים שכאלו להקדים ביום אחד - חוברת 'אפשערניש' בהוצאת ועד אברכי אנ"ש צפת עמוד 56, בשונה ממה שהרבי כותב במפורש באגרות קודש, ראו שם. עדות נדירה נוספת למקרה בו הרבי הורה להקדים את גזיזת השיערות, ב'ילקוט התספורת' (סעריבראנסקי) עמוד קי, כאשר בזכות קיום הוראת הרבי נמצא הילד שאבד בשדה התעופה, כיון שהיה לו מראה יהודי וידעו למי להחזיר אותו.
↑ בן הרב ד"ר צבי הרכבי, מילידי יקטרינוסלב.
↑ המיוחד בגזיזה זו הייתה העובדה שהיה זה ביוזמתו של הרבי, כאשר האמא עברה עם הילד בחלוקה, הוציא הרבי לפתע זוג מספריים מהכיס וגזז קצוות שער.

[1] בנו של ר' פנחס שיחי' - מקורב של השליח הרב שרגא פייביש זלמנוב מקווינס.

[2] כמ"ש בשו"ע יו"ד סימן קפא סעיפ ט.

[3] סימן תקלא סעיף קטן ז.

[4] ילקוט שמעוני לספר ויקרא פרשה תרטו.

[5] שולחן ערוך אורח חיים סימן תקלא סעיף ז.

[6] סימן רי, דף קעז עמוד ב.

[7] שו"ת הרדב"ז חלק ב' סימן תרח.

[8] אם מצד זה שהלשון בצוואת רבי יהודה החסיד היא לגלח, ותספורת אינה גילוח של כל השערות אלא קיצור של חלקם, ואם מצד זה שתספורת גיל 3 היא ענין גדול במנהג ישראל.

[9] צילום המענה דפס בשבועון כפר חב"ד 1940 עמוד 12.

[10] שער הכונות, חג הפסח דרוש יב.

[11] ראו במכתב שנדפס כהוספה לקובץ 'התוועדות' שבת פרשת בלק תשע"ח בהוצאת ועד הנחות בלה"ק, שהרבי כינה ימים אלו בשם "ימים השמחים".

[12] המכתב המקורי מוען אל הרב שמואל זלמנוב לתספורת של בנו ישראל יוסף זלמנוב. נעתק גם בלוח היום יום בתאריך ד' אייר.

[13] תספורת והכנסה לחדר (ברוק, חזק) עמוד 48.

[14] ימי בראשית עמוד 311.

[15] בין השנים הראשונות לנשיאות לתקופה בה החל הרבי לחלק דולרים, נמנע הרבי מלהשתתף בגזיזת השערות במשך מספר שנים. ראו לדוגמא מענה הרבי ביומן מבית חיינו תשל"ה עמוד 65.

[16] שיחת הרבי בהמשך לגזיזת השערות.

[17] בן הרב אברהם מאיר זרחי.

[18] בן הרב יעקב משה הכהן

[19] ר״פ ממה שאמר הרבי נדפס לאחרונה כהוספה ע״י בתורת מנחם-התוועדיות.

[20] יוצא דופן, בשל העובדה שהיה זה יום אחד קודם מלאות לו ג' שנים בי"ט אייר, כפי הוראות הרבי במקרים שכאלו להקדים ביום אחד - חוברת 'אפשערניש' בהוצאת ועד אברכי אנ"ש צפת עמוד 56, בשונה ממה שהרבי כותב במפורש באגרות קודש, ראו שם. עדות נדירה נוספת למקרה בו הרבי הורה להקדים את גזיזת השיערות, ב'ילקוט התספורת' (סעריבראנסקי) עמוד קי, כאשר בזכות קיום הוראת הרבי נמצא הילד שאבד בשדה התעופה, כיון שהיה לו מראה יהודי וידעו למי להחזיר אותו.

[21] בן הרב ד"ר צבי הרכבי, מילידי יקטרינוסלב.

[22] המיוחד בגזיזה זו הייתה העובדה שהיה זה ביוזמתו של הרבי, כאשר האמא עברה עם הילד בחלוקה, הוציא הרבי לפתע זוג מספריים מהכיס וגזז קצוות שער.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-מנהג ה'''תספורת''' (ב[[אידיש]]: '''אָפְּשֶׁערְנִישׁ''', בערבית: '''חַאלַקֶה''') הוא טקס הנערך לילד בהגיעו לגיל שלוש בו גוזזים לו בפעם הראשונה את שערות הראש, ומשאירים לו פיאות בצידי הלחיים. לטקס זה מתלווים בדרך כלל מנהגים נוספים הקשורים להתחלת חינוכו היהודי של הילד.
+[[קובץ:הרבי גוזז כשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] גוזז שערותיו של אחד מהילדים{{הערה|בנו של ר' פנחס שיחי' - מקורב של השליח הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (קווינס)|שרגא פייביש זלמנוב]] מ[[קווינס]].}} בעת מעמד חלוקת [[כוס של ברכה]]]]
+[[קובץ:תספורת כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] גוזז את שערו של אחד מילדי [[כפר חב"ד]] במעמד ההדלקה המרכזית (תשע"ד)]]
+[[קובץ:הרבי מסמן לגזוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מסמן בידיו לגזוז את שערות הילדים בעת [[תהלוכת ל"ג בעומר]]]]
+מנהג ה'''תספורת''' (ב[[אידיש]]: '''אָפְּשֶׁערְנִישׁ''', בערבית: '''חַאלַקֶה''') הוא טקס הנערך לילד בהגיעו לגיל שלוש בו גוזזים לו בפעם הראשונה את שערות הראש מלבד הפאות{{הערה|כמ"ש בשו"ע יו"ד סימן קפא סעיפ ט.}} שאותן משאירים. לטקס זה מתלווים בדרך כלל מנהגים נוספים הקשורים להתחלת חינוכו היהודי של הילד.
 ==מקור המנהג==
 בספרות ההלכתית נזכר המנהג לראשונה בספר 'גן המלך', וצוטט על ידי רבי יהודה אשכנזי בחיבורו 'באר היטב' על השולחן ערוך בקשר לילד שמלאו לו שלוש שנים באמצע [[חול המועד]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40527&st=&pgnum=428 סימן תקלא סעיף קטן ז].}}.
 למנהג זה נמצאו סימוכין במדרש ילקוט שמעוני ל[[פרשת בחוקותי]] שם נסמך בתורה הציווי "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתכם ערלתו את פריו, שלש שנים יהיה לכם ערלים", לציווי "לא תקיפו את פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך", כאשר על הציווי הראשון אומר המדרש "ונטעתם וערלתם ערלתו את פריו - מדבר בתינוק", והפרשנות שהוענקה לכך היא שבמשך שלוש שנים אין לגזוז את שערות ראשו של התינוק, ועם תחילת השנה הרביעית מספרים את שערותיו ומחילים לחנכו ללמוד תורה, כפי שמסיים שם המדרש: "ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש - שאביו מקדישו לתורה"{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=3&perek=19&mefaresh=shimoni ילקוט שמעוני לספר ויקרא פרשה תרטו].}}.
-מקורות נוספים המביאים את המנהג בצורה מפורשת הם רבי חיים מרדכי מרגליות בחיבורו "שערי תשובה"{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן תקלא סעיף ז.}}, שכתב: "נוהגים ברוב תפוצות ישראל לגלח את הקטן תגלחת ראשונה כשנעשה בן ג שנים,ועושין לו אז פיאות ומחנכים אותו במצוות פיאות הראש", ורבי משה גרינוולד שכתב בספרו "שו"ת ערוגת הבושם"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1080&st=&pgnum=370 סימן רי, דף קעז עמוד ב].}}: "היות כי המנהג בין חסידים ואנשי מעשה להמתין בתגלחת שערות הראש של בניהם עד יום מלאת להם ג' שנים כדי לחנך את הילד במצות לא תקיפו פאת ראשכם . . דע אהובי בני כי מנהגן של ישראל תורה, ויסודתם בהררי קודש, בפרט מנהג שנהגו בו חסידים ואנשי מעשה".
+מקורות נוספים המביאים את המנהג בצורה מפורשת הם רבי חיים מרדכי מרגליות בחיבורו "שערי תשובה"{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן תקלא סעיף ז.}}, שכתב: "נוהגים ברוב תפוצות ישראל לגלח את הקטן תגלחת ראשונה כשנעשה בן ג שנים, ועושין לו אז פיאות ומחנכים אותו במצוות פיאות הראש", ורבי משה גרינוולד שכתב בספרו "שו"ת ערוגת הבושם"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1080&st=&pgnum=370 סימן רי, דף קעז עמוד ב].}}: "היות כי המנהג בין חסידים ואנשי מעשה להמתין בתגלחת שערות הראש של בניהם עד יום מלאת להם ג' שנים כדי לחנך את הילד במצות לא תקיפו פאת ראשכם.. דע אהובי בני כי מנהגן של ישראל תורה, ויסודתם בהררי קודש, בפרט מנהג שנהגו בו חסידים ואנשי מעשה".
 על אף שהאיזכורים בנוגע למנהג מועטים ביותר בספרות התורנית המוקדמת, הוא התפשט בכל תפוצות ישראל ללא יוצא מן הכלל, וכל העדות נוהגות בו.
@@ שורה 12: / שורה 15: @@
 בשנים מאוחרות יותר נוספות מנהגים שונים הקשורים עם הטקס, כגון המנהגים המוזכרים בשו"ת הרדב"ז{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&st=&pgnum=215 שו"ת הרדב"ז חלק ב' סימן תרח].}} לערוך את הטקס על מקום קברו של שמואל הנביא, ולתרום ל[[צדקה]] כמשקל השיער שנגזז מראשו של התינוק.
-==עריכת התספורת בל"ג בעומר==
+==דחיית התספורת==
+===תספורת בראש חודש===
+על פי המופיע בצוואת רבי יהודה החסיד שאין מגלחים את שערות הראש בראש חודש, הורה הרבי לחסיד ר' [[נחום לבקובסקי]] בנוגע לתספורת של בנו שחלה בראש חודש שלמרות שיש צדדים להקל{{הערה|אם מצד זה שהלשון בצוואת רבי יהודה החסיד היא לגלח, ותספורת אינה גילוח של כל השערות אלא קיצור של חלקם, ואם מצד זה שתספורת גיל 3 היא ענין גדול במנהג ישראל.}} כיון שהתספורת אינה מצווה ממש - יש לדחות את התספורת, אך לעשות אותה מייד אחרי ראש חודש{{הערה|צילום המענה דפס בשבועון כפר חב"ד 1940 עמוד 12.}}.
+===עריכת התספורת בל"ג בעומר===
 במרוצת השנים, התחדש מנהג נוסף הקשור עם התספורת, שכאשר יום הולדתו השלישי של הילד חל בסמיכות ל[[ל"ג בעומר]] דוחים את עריכת הטקס וגוזזים את השערות דווקא ביום שמחתו של [[רבי שמעון בר יוחאי]]. אנשי ארץ ישראל, אף נוהגים להוליך את הילד במידת האפשר למירון, ולערוך את חגיגת התספורת על הציון עצמו.
-מנהג זה, מקורו בספרי המקובלים ובראשם רבי [[חיים ויטל]] שהעיד על רבו ומורו [[האר"י]] הקדוש שהוליך את הילד יחד עם כל בני ביתו לערוך את התספורת  על הציון במירון{{הערה|שער הכונות, חג הפסח דרוש יב.}}.
+מנהג זה, מקורו בספרי המקובלים ובראשם רבי [[חיים ויטאל]] שהעיד על רבו ומורו [[האר"י]] הקדוש שהוליך את הילד יחד עם כל בני ביתו לערוך את התספורת על הציון במירון{{הערה|שער הכונות, חג הפסח דרוש יב.}}.
-הטעם ההלכתי הפשוט לעריכת התספורת דווקא בל"ג בעומר, הוא מכיוון שגזיזת השערות מחג הפסח ואילך אסורה משום מנהגי האבילות, והיות ומנהג אנשי ארץ ישראל הוא לעלות על ציונו של רשב"י בל"ג בעומר, נוצר מצב בו ההזדמנות הראשונה של ההורים לגזוז את שערות בניהם היא כאשר הם כבר נמצאים על ציונו הקדוש של רבי שמעון.
+הטעם ההלכתי הפשוט לעריכת התספורת דווקא בל"ג בעומר, הוא מכיוון שגזיזת השערות מחג הפסח ואילך אסורה משום מנהגי האבילות, והיות ומנהג אנשי ארץ ישראל הוא לעלות על ציונו של [[רשב"י]] בל"ג בעומר, נוצר מצב בו ההזדמנות הראשונה של ההורים לגזוז את שערות בניהם היא כאשר הם כבר נמצאים על ציונו הקדוש של רבי שמעון.
-בחצר הרבי, המנהג הוא שבשנים בהם חל לג בעומר ביום ראשון עוברת לפני הרבי בשעת ה[[פאראד]] משאית ועליה הילדים בני השלוש עם הוריהם, והמשאית עוצרת מול פניו של הרבי שמסמל בידיו להורים לגזוז את השערות.
+בחצר [[הרבי]], המנהג הוא שבשנים בהם חל ל"ג בעומר ביום ראשון עוברת לפני הרבי בשעת ה[[פאראד]] משאית ועליה הילדים בני השלוש עם אבותיהם, והמשאית עוצרת מול פניו של הרבי שמסמל בידיו להורים לגזוז את השערות.
+===לאחר ימי בין המיצרים===
+על פי מנהג עדות אשכנז לנהוג מנהגי אבלות בשלושת השבועות של ימי בין המיצרים, כאשר חל יום הולדתו השלישי של הילד בשבועות אלו דוחים את התספורת לאחר תשעה באב. הרבי כינה את הימים אלו בשם "ימים השמחים"{{הערה|ראו במכתב שנדפס כהוספה לקובץ 'התוועדות' שבת פרשת בלק תשע"ח בהוצאת ועד הנחות בלה"ק, שהרבי כינה ימים אלו בשם "ימים השמחים".}}.
 ==נוסח ברכת הרבי==
-לאורך השנים, נוהג הרבי לשלוח מכתב ברכה לחסידים שבניהם הגיעו לגיל שלוש, בו מצטט את לשונו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בנוגע לזה:
+לאורך השנים, נוהג הרבי לשלוח מכתב ברכה לחסידים שבניהם הגיעו לגיל שלוש, בו מצטט את לשונו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בנוגע לזה{{הערה|המכתב המקורי מוען אל הרב [[שמואל זלמנוב]] לתספורת של בנו [[ישראל יוסף זלמנוב]]. נעתק גם ב[[לוח היום יום]] בתאריך [[ד' אייר]].}}:
+{{ציטוט|תוכן=במענה על ההודעה אודות יום הולדת השלישי של בנם.. שי'{{ש}}הנה מועתק לקמן חלק ממכתב מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ בנוגע למנהגי ישראל בזה, ויהי רצון מהשי"ת שיגדלו ביחד עם זו' תי' לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבה.
+'''בברכה מ. שניאורסאהן'''{{ש}}{{ש}}וז"ל מו"ח אדמו"ר.
-{{ציטוט|תוכן=במענה על ההודעה אודות יום הולדת השלישי של בנם . . שי'{{ש}}הנה מועתק לקמן חלק ממכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בנוגע למנהגי ישראל בזה, ויה"ר מהשי"ת שיגדלו ביחד עם זו' תי' לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבה.{{ש}}'''בברכה מ. שניאורסאהן'''{{ש}}{{ש}}וז"ל כ"ק מו"ח אדמו"ר.{{ש}}...ובדבר גזיזת השערות - אפשערניש - הוא דבר גדול במנהג ישראל ועיקרו הוא בהחינוך דהשארת פיאות הראש, ומיום הגזיזה והנחת הפיאות של הראש, נהגו להדר להרגיל את התינוק בענין נשיאת ט"ק וברכות השחר וברכת המזון וק"ש שעל המטה. והשי"ת יהי' בעזרם שעגדלוהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך פרנסה בהרחבה ובמנוחת הדעת בגשמיות וברוחניות}}
+...ובדבר גזיזת השערות - אפשערניש - הוא דבר גדול במנהג ישראל ועיקרו הוא בהחינוך דהשארת פיאות הראש, ומיום הגזיזה והנחת הפיאות של הראש, נהגו להדר להרגיל את התינוק בענין נשיאת ט"ק וברכות השחר ו[[ברכת המזון]] וק"ש שעל המטה. והשי"ת יהיה בעזרם שיגדלוהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך פרנסה בהרחבה ובמנוחת הדעת בגשמיות וברוחניות}}
+==חסידים שנשיאי חב"ד גזזו להם את שערות הראש==
+אדמו"ר הריי"צ נהג לאחר גזיזת השערות, לברך את הילד ב[[ברכת כהנים]]{{הערה|תספורת והכנסה לחדר (ברוק, חזק) עמוד 48.}}.
+כאשר הרבי כובד בגזיזת השערות, גזר במקום הסמוך לאוזן, מקום השארת פאות הראש מעל הפאה הימנית{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/images/c/c6/כסלו_תשי%22א_-_ימי_בראשית.pdf ימי בראשית עמוד 311].}}, שזהו עיקר ענינה של התספורת. פעמים רבות הרבי אף נתן לילד דבר מה ואמר לו שזה עבור ההסכמה שלו שהרבי יגזור לו את השיער.
+ילדים שזכו לאורך השנים שהרבי ישתתף ב'אפשערניש' ויגזוז את שערותיהם{{הערה|1=בין השנים הראשונות לנשיאות לתקופה בה החל הרבי [[חלוקת דולרים|לחלק דולרים]], נמנע הרבי מלהשתתף בגזיזת השערות במשך מספר שנים. ראו לדוגמא מענה הרבי ב[http://www.yomanim.com/images/2/29/טבת_תשל%22ה_-_ר'_יצחק_מאיר_סוסובר.pdf יומן מבית חיינו תשל"ה עמוד 65].}}:
+*הרב [[אברהם אלטיין]] - [[י"ח אדר]] [[תש"י]].
+*בנו של הרב [[יעקב ליפסקר]] - [[י"ג כסלו]] [[תשי"א]].
+*הרב [[יהושע בנימין גורדון]] - [[י' תמוז]] [[תשי"ב]].
+*התאומים הרב [[אריה לייב בלוסופסקי|אריה לייב]] ו[[יהודה בלסופסקי]] - [[י' כסלו]] [[תשי"ג]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/21/index.htm#_ftn_1095 שיחת הרבי בהמשך לגזיזת השערות].}}.
+*ר' צבי הירש זרחי{{הערה|בן הרב [[אברהם מאיר זרחי]].}} - [[ז' ניסן]] [[תשי"ג]].
+* הרב [[בן ציון הכהן פרידמאן]] - {{הערה|בן הרב יעקב משה הכהן}} [[כ"ו מנחם אב]] [[תשי"ג]]. {{הערה|ר״פ ממה שאמר הרבי נדפס לאחרונה כהוספה ע״י בתורת מנחם-התוועדיות.}}
+*בנו של הרב [[שלום לברטוב]] - [[י"ח אייר|ל"ג בעומר]] [[תשט"ו]].
+*בנו של הרב [[יעקב יהודה הכט]] - [[י"ח אייר|ל"ג בעומר]] [[תשט"ו]]{{הערה|יוצא דופן, בשל העובדה שהיה זה יום אחד קודם מלאות לו ג' שנים בי"ט אייר, כפי הוראות הרבי במקרים שכאלו להקדים ביום אחד - חוברת 'אפשערניש' בהוצאת [[ועד אברכי אנ"ש צפת]] עמוד 56, בשונה ממה שהרבי כותב במפורש באגרות קודש, ראו שם. עדות נדירה נוספת למקרה בו הרבי הורה להקדים את גזיזת השיערות, ב'ילקוט התספורת' (סעריבראנסקי) עמוד קי, כאשר בזכות קיום הוראת הרבי נמצא הילד שאבד בשדה התעופה, כיון שהיה לו מראה יהודי וידעו למי להחזיר אותו.}}.
+*בנו של הרב [[מרדכי צבי סופרין]] - התוועדות [[חג הפורים]] [[תשל"ב]].
+*ר' יהודה לייב הרכבי{{הערה|בן הרב ד"ר צבי הרכבי, מילידי יקטרינוסלב.}} - [[י"א שבט]] [[תשט"ז]].
+*בן הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] - [[י"ח מנחם אב]] [[תשכ"ו]].
+*בן הרב [[אברהם שלמה שארף]] - חלוקת דולרים, [[תש"נ]]{{הערה|המיוחד בגזיזה זו הייתה העובדה שהיה זה ביוזמתו של הרבי, כאשר האמא עברה עם הילד בחלוקה, הוציא הרבי לפתע זוג מספריים מהכיס וגזז קצוות שער.}}.
+==ראו גם==
+*[[הכנסה לחיידר]]
+==לקריאה נוספת==
+*'''תספורת והכנסה לחדר''', הוצאת '[[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]]'
+*'''סקירת מנהג גזיזת שער הראש''', שבועון כפר חב"ד 1959 עמוד 42
 ==קישורים חיצוניים==
+*הרב רפאל אברהם דובקין, '''[https://vaa770.org/wp-content/uploads/2020/04/חוברת-אפשערניש-ועד-אברכי-אנש-צפת.pdf אפשערניש - חוברת מידע]''', בהוצאת [[ועד אברכי אנ"ש]] [[צפת]]
 *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1180710 אפשערניש - הרבי גוזז שערותיהם של ילדים בני שלוש במעמד חלוקת הדולרים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}
 *'''[http://www.shturem.net/images/news/29933_news_05102008_66875.pdf מענדל בן שלוש שנים]''' - חוברת לחגיגת התספורת בהוצאת [[חזק הוצאה לאור]] {{PDF}} {{שטורעם}}
 *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/815650#footnoteRef2a815650 התספורת הראשונה - מדוע וכיצד חוגגים אותה]''' {{בית חבד}}
-*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?146326&& ילקוט אפשערניש]''' - לקט מדברי רבותינו נשיאינו בענין התשפורת הראשונה, כפר חב"ד תשמ"ג
+*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?146326&& ילקוט אפשערניש]''' - לקט מדברי רבותינו נשיאינו בענין התספורת הראשונה, [[כפר חב"ד]] תשמ"ג
+*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1537 תספורת באקוודור]''' - סרטון מיוחד על חגיגת התספורת שהופק על ידי השליח באקוודור לרגל האפשערניש של בנו {{וידפו}}
+*{{קישור שטורעם|205|artdays|נספח ב': הזמנות ל"אפשערעניש"|הרב יהושע מונדשיין|י"ד בכסלו תשס"ו}}
+*'''[https://chabad.info/beis-medrash/669710/ התספורת הראשונה ומנהגיה]''', מכון הלכה חב"ד ל"ג בעומר תשפ"א
+*'''[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_23.html נוהגים לעשות את ה'אפשערניש' דווקא במירון בל"ג בעומר? • משנתו של הרבי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
 {{הערות שוליים}}
+{{אירועים יהודיים}}
+[[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]
+[[קטגוריה:חינוך]]

אירועים וטקסים במעגל החיים היהודי
ילדות ונערות	שלום זכר · וואכנאכט (ליל ברית) · ברית מילה · פדיון הבן · יום הולדת · תספורת (אפשערניש) · הכנסה לחיידר · הנחת תפילין · בר מצווה / בת מצווה
תקופת החתונה	שידוך · ווארט (לחיים) · אויפרופעניש (שבת חתן) · קבלת פנים · חופה · קידושין · שבע ברכות · נישואין · חדר ייחוד
כללי	חנוכת הבית · הלוויה · שבעה (אבלות) · יארצייט (יום זכרון)