משה גוראריה: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
|||
| (63 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:משה גוראריה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב משה גוראריה]] | [[קובץ:משה גוראריה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב משה גוראריה]] | ||
הרב '''משה גוראריה''' היה [[משפיע]] [[אנ"ש]] ב[[תל אביב]]. | הרב '''משה גוראריה''' ([[תרנ"ט]] - [[כ"ו בשבט]] [[תשל"ג]]) היה גביר ו[[משפיע]] [[אנ"ש]] ב[[תל אביב]]. | ||
== תולדות | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרנ"ט]] ב[[קרעמנצ'וג]] ([[אוקראינה]]), לאביו הרב [[נתן גוראריה ( | נולד בשנת [[תרנ"ט]] ב[[קרעמנצ'וג]] ([[אוקראינה]]), לאביו הרב [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]]. למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ונודע שם כ[[משכיל]] בעל שם. לאחר נישואיו עם ביילא, בת הרב עובדיה ליינר (נצר לאדמו"רי איז'ביצא-ראדזין) התגורר תקופה מסויימת ב[[מוסקבה]]. לאחר מספר שנים יצא את [[ברית המועצות]] ל[[ריגא]]-[[לטביה]]. | ||
ברגיא עסק במשלוחי מזון ליהודי רוסיה בעידוד [[הרבי הריי"צ]]. ממשלת לטביה לא ראתה פעילות זו בעין חיובית, והוא נעצר יחד עם ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]], ר' [[דובער חסקינד]], | ברגיא עסק במשלוחי [[מזון]] ליהודי [[רוסיה]] בעידוד [[הרבי הריי"צ]]. ממשלת לטביה לא ראתה פעילות זו בעין חיובית, והוא נעצר יחד עם ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]], ר' [[דובער חסקינד]], ואחיו ר' [[חיים שמריהו גוראריה]]. | ||
לאחר מספר ימים שוחרר בערבות כספית גבוהה, ובשל היותו נתין זר דרשה הממשלה את גירושו מהמדינה לצמיתות, או מעצר ממושך. הרבי הריי"צ הורה לו לקבל את גזירת הגירוש, ולעלות ל[[ארץ ישראל]]. | לאחר מספר ימים שוחרר בערבות כספית גבוהה, ובשל היותו נתין זר דרשה הממשלה את גירושו מהמדינה לצמיתות, או מעצר ממושך. [[הרבי הריי"צ]] הורה לו לקבל את גזירת הגירוש, ולעלות ל[[ארץ ישראל]]. | ||
באותה תקופה שהה הרב [[שמריהו גוראריה]] (הרש"ג) בארץ ישראל, בשליחות הרבי הריי"צ להשגת [[סרטיפיקטים]] עבור יהודי רוסיה. כשנודע מעצרם החל הרש"ג לדאוג באופן מיוחד להשגת סרטיפיקטים עבורם, ולאחר מאמצים והתערבות הרב [[אברהם יצחק קוק]], הצליח לקבל עבורם סרטיפיקטים. | באותה תקופה שהה הרב [[שמריהו גוראריה]] (הרש"ג) בארץ ישראל, בשליחות [[הרבי הריי"צ]] להשגת [[סרטיפיקטים]] עבור יהודי רוסיה. כשנודע מעצרם החל הרש"ג לדאוג באופן מיוחד להשגת סרטיפיקטים עבורם, ולאחר מאמצים והתערבות הרב [[אברהם יצחק קוק]], הצליח לקבל עבורם סרטיפיקטים. | ||
במאמצי ההצלה סייעו גם ר' [[מרדכי דובין]] - מעסקני חב"ד בריגא, ר' משה פרוש - מזכיר [[אגודת ישראל]] ב[[ירושלים]], ו'הועד לקהילות האשכנזים' ([[העדה החרדית]]). | במאמצי ההצלה סייעו גם ר' [[מרדכי דובין]] - מעסקני חב"ד בריגא, ר' משה פרוש - מזכיר [[אגודת ישראל]] ב[[ירושלים]], ו'הועד לקהילות האשכנזים' ([[העדה החרדית]]). | ||
עלה ל[[ארץ ישראל]] עם משפחתו ב[[א' באדר|ראש חודש אדר ב']] [[תרצ"ה]] והתיישב בתל אביב, שם שהו באותה תקופה רבים מבני משפחתו. | |||
בהיותו בתל אביב ראה הצלחה בעסקיו, ובין היתר במשך תקופה ארוכה היה הבעלים של חברת הסגריות "דובק". | |||
את מקום תפילתו קבע ב[[בית הכנסת נחלת בנימין]], ורבים הגיעו לשמוע ממנו שיעורי חסידות והתוועדויות. | |||
על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, התעסק במשך תקופה בניהול הרוחני והגשמי של [[ישיבת תורת אמת]]. הוא טיפל בכספי | הוא נודע כ[[משפיע]], כ[[משכיל]] בעל שם, בעל בקיאות והבנה רחבה עמוקה ונדירה ב[[תורת החסידות]]. [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]] מכל [[ארץ הקודש]] הגיעו תכופות לבית הכנסת חב"ד [[נחלת בנימין]] תל אביב לשמוע אותו. | ||
נוסף לכך, שימש כחבר ההנהלה הרוחנית של [[אחי תמימים תל אביב]] והתוועד תכופות עם תלמיד התמימים. במשך שנה וחצי אף שימש בפועל כמשפיע בישיבה ומסר שיעורי חסידות פעמיים בשבוע, בנוסף לנוכחותו בשבתות בישיבה{{הערה|פירורים משולחנו של ר' יואל, עמוד 82.}}. | |||
היה מרצה באירועי [[ערב חב"ד]], ודמותו של כאיש משכיל והיותו איש בעל ממון, פעלה רושם עמוק בקהל{{מקור}}. | |||
אחד מתלמידיו הוא הרב [[יואל כהן]]. | |||
== בעסקנות == | |||
בשנת [[תש"א]] נתבקש על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לפעול לייסוד [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. יחד עם גיסו, הרב [[אליעזר קרסיק]] פעל לכינון האגודה. ובמשך כעשרים שנה היה מחברי ההנהל ומראשי הפעילים למען ייסוד וביסוס מוסדות חב"ד בארץ הקודש: ייסוד ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], [[תומכי תמימים לוד]] וייסוד [[כפר חב"ד]]. | |||
על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, התעסק במשך תקופה בניהול הרוחני והגשמי של [[ישיבת תורת אמת]]. הוא טיפל בכספי הישיבה ובענייניה הטכניים, בחן את התלמידים, התוועד עמם ופיקח על לימודיהם. | |||
נפטר ב[[כ"ו שבט]] [[תשל"ג]]. | נפטר ב[[כ"ו שבט]] [[תשל"ג]]. | ||
==משפחתו== | |||
*בנו, הרב [[נתן גוראריה (מונטריאול)|נתן גוראריה]], [[מונטריאול]]. | |||
*בנו, הרב [[שלום דב בער גוראריה]], היה שליח בדרום אפריקה. | |||
* חתנו הרב צבי ברוידא. | |||
* חתנו ר' יעקב פרנקל. | |||
*אחיו, הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], קרון הייטס. | |||
*אחיו, הרב [[חיים שמריהו גוראריה]], תל אביב. | |||
*אחיו, הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], וורשא. | |||
*גיסו, הרב [[אליעזר קרסיק]], רב קהילת חב"ד-תל אביב. | |||
==קשורים חיצוניים== | |||
* [http://www.shturem.net/images/news/92730_news_15122016_1626.pdf שיעור מאת הרב גוראריה בתוך ספר "עיוני תורה" של ישיבת חב"ד באנגרטינה], השיעור בן שמונה סעיפים, על מאמר דיבור המתחיל ויולך סעיף ו'. השיעור נכתב בשנת תשל"א על ידי תלמידו הרב לייבל קפלן ראש ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* [[בכל ביתי נאמן הוא]] | *ר' [[בנימין ליפקין]], בכל ביתי נאמן הוא | ||
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]] | |||
* יוסף אשכנזי, | * ר' [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב | ||
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], ''''המשכיל' יצא מכליו בהתפעלות''', בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 1202 עמוד 34, כ"ו שבט תש"פ | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:גוראריה, משה}} | {{מיון רגיל:גוראריה, משה}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] | [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בתל אביב]] | ||
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]] | [[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ט]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ג]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:44, 9 באפריל 2024
הרב משה גוראריה (תרנ"ט - כ"ו בשבט תשל"ג) היה גביר ומשפיע אנ"ש בתל אביב.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרנ"ט בקרעמנצ'וג (אוקראינה), לאביו הרב נתן גוראריה. למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ונודע שם כמשכיל בעל שם. לאחר נישואיו עם ביילא, בת הרב עובדיה ליינר (נצר לאדמו"רי איז'ביצא-ראדזין) התגורר תקופה מסויימת במוסקבה. לאחר מספר שנים יצא את ברית המועצות לריגא-לטביה.
ברגיא עסק במשלוחי מזון ליהודי רוסיה בעידוד הרבי הריי"צ. ממשלת לטביה לא ראתה פעילות זו בעין חיובית, והוא נעצר יחד עם ר' חיים יוסף רוזנבלום, ר' דובער חסקינד, ואחיו ר' חיים שמריהו גוראריה.
לאחר מספר ימים שוחרר בערבות כספית גבוהה, ובשל היותו נתין זר דרשה הממשלה את גירושו מהמדינה לצמיתות, או מעצר ממושך. הרבי הריי"צ הורה לו לקבל את גזירת הגירוש, ולעלות לארץ ישראל.
באותה תקופה שהה הרב שמריהו גוראריה (הרש"ג) בארץ ישראל, בשליחות הרבי הריי"צ להשגת סרטיפיקטים עבור יהודי רוסיה. כשנודע מעצרם החל הרש"ג לדאוג באופן מיוחד להשגת סרטיפיקטים עבורם, ולאחר מאמצים והתערבות הרב אברהם יצחק קוק, הצליח לקבל עבורם סרטיפיקטים.
במאמצי ההצלה סייעו גם ר' מרדכי דובין - מעסקני חב"ד בריגא, ר' משה פרוש - מזכיר אגודת ישראל בירושלים, ו'הועד לקהילות האשכנזים' (העדה החרדית).
עלה לארץ ישראל עם משפחתו בראש חודש אדר ב' תרצ"ה והתיישב בתל אביב, שם שהו באותה תקופה רבים מבני משפחתו.
בהיותו בתל אביב ראה הצלחה בעסקיו, ובין היתר במשך תקופה ארוכה היה הבעלים של חברת הסגריות "דובק".
את מקום תפילתו קבע בבית הכנסת נחלת בנימין, ורבים הגיעו לשמוע ממנו שיעורי חסידות והתוועדויות.
הוא נודע כמשפיע, כמשכיל בעל שם, בעל בקיאות והבנה רחבה עמוקה ונדירה בתורת החסידות. אנ"ש והתמימים מכל ארץ הקודש הגיעו תכופות לבית הכנסת חב"ד נחלת בנימין תל אביב לשמוע אותו.
נוסף לכך, שימש כחבר ההנהלה הרוחנית של אחי תמימים תל אביב והתוועד תכופות עם תלמיד התמימים. במשך שנה וחצי אף שימש בפועל כמשפיע בישיבה ומסר שיעורי חסידות פעמיים בשבוע, בנוסף לנוכחותו בשבתות בישיבה[1].
היה מרצה באירועי ערב חב"ד, ודמותו של כאיש משכיל והיותו איש בעל ממון, פעלה רושם עמוק בקהל[דרוש מקור].
אחד מתלמידיו הוא הרב יואל כהן.
בעסקנות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"א נתבקש על ידי אדמו"ר הריי"צ לפעול לייסוד אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. יחד עם גיסו, הרב אליעזר קרסיק פעל לכינון האגודה. ובמשך כעשרים שנה היה מחברי ההנהל ומראשי הפעילים למען ייסוד וביסוס מוסדות חב"ד בארץ הקודש: ייסוד ישיבת אחי תמימים תל אביב, תומכי תמימים לוד וייסוד כפר חב"ד.
על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, התעסק במשך תקופה בניהול הרוחני והגשמי של ישיבת תורת אמת. הוא טיפל בכספי הישיבה ובענייניה הטכניים, בחן את התלמידים, התוועד עמם ופיקח על לימודיהם.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב נתן גוראריה, מונטריאול.
- בנו, הרב שלום דב בער גוראריה, היה שליח בדרום אפריקה.
- חתנו הרב צבי ברוידא.
- חתנו ר' יעקב פרנקל.
- אחיו, הרב שניאור זלמן גוראריה, קרון הייטס.
- אחיו, הרב חיים שמריהו גוראריה, תל אביב.
- אחיו, הרב יחיאל צבי גוראריה, וורשא.
- גיסו, הרב אליעזר קרסיק, רב קהילת חב"ד-תל אביב.
קשורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שיעור מאת הרב גוראריה בתוך ספר "עיוני תורה" של ישיבת חב"ד באנגרטינה, השיעור בן שמונה סעיפים, על מאמר דיבור המתחיל ויולך סעיף ו'. השיעור נכתב בשנת תשל"א על ידי תלמידו הרב לייבל קפלן ראש ישיבת תומכי תמימים מונטריאול.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' בנימין ליפקין, בכל ביתי נאמן הוא
- ר' שניאור זלמן ברגר, עבד אברהם אנכי
- ר' יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב
- ר' שניאור זלמן ברגר, 'המשכיל' יצא מכליו בהתפעלות, בתוך שבועון בית משיח גליון 1202 עמוד 34, כ"ו שבט תש"פ
הערות שוליים
- ↑ פירורים משולחנו של ר' יואל, עמוד 82.