לולב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " תו"א " ב־" תורה אור ") |
(תיקון והוספה קלה) |
||
| (39 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ה'''לולב''' הינו ה'כפות תמרים', אחד | {{לשכתב}} | ||
[[קובץ:לולב.png|ממוזער|לולב]] | |||
[[קובץ:סוכות2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם [[ארבעת המינים]]]] | |||
[[קובץ:דקלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דקלים שעליהם צומחים לולבים]] | |||
ה'''לולב''' הינו ה'כפות תמרים', אחד מ[[ארבעת המינים]] שמצווה ליטלם ב[[חג הסוכות]]. הלולב - הוא כפת תמרים האמורות בתורה והן חריות של [[דקל]] כשיצמחו קודם שיתפרדו העלים שלהם לכאן ולכאן אלא כשיהיה כמו שרביט{{הערה|לשון הרמב"ם בריש הל' לולב}}. | |||
== ענינו עם טעם ובלי ריח == | == ענינו עם טעם ובלי ריח == | ||
ענינו, ש"יש בו טעם ואין בו ריח", מורה על אלה "שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים": | ענינו של הלולב הוא, ש"יש בו טעם (בתמר יש טעם) ואין בו ריח", מורה על אלה "שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים": | ||
"ריח" מורה על מצוות שקיומם אינו מצד הטעם, אלא מפני היותם רצונו יתברך, ואילו "טעם" מורה על תורה, לפי שלימוד התורה צריך להיות בהבנה והשגה דוקא, ועד כדי כך ש" | "ריח" מורה על מצוות שקיומם אינו מצד הטעם, אלא מפני היותם רצונו יתברך, ואילו "טעם" מורה על תורה, לפי שלימוד התורה צריך להיות בהבנה והשגה דוקא, ועד כדי כך ש"ב[[תורה שבעל פה]] אם אינו מבין הפירוש אינו נחשב לימוד כלל"{{הערה|הל' ת"ת ל[[אדמו"ר הזקן]] ספ"ב. וש"נ.}}. | ||
ולכן, "לולב" שיש בו טעם ואין בו ריח, רומז על תלמידי חכמים, ולכל לראש תלמידי הישיבות, שנמצאים במשך כל היום בד' אמות של | ולכן, "לולב" שיש בו טעם ואין בו ריח, רומז על תלמידי חכמים, ולכל לראש תלמידי הישיבות, שנמצאים במשך כל היום בד' אמות של תפילה ותורה, ותורתם אומנותם, ואין להם עסק עם [[גשמיות]] העולם, חרישה וזריעה כו', ובמילא, אין להם אפשרות לקיים המצוות התלויות בארץ, וכיוצא בזה. | ||
== הברכה על נטילת לולב בדווקא == | == הברכה על נטילת לולב בדווקא == | ||
וזהו שהברכה היא על נטילת '''לולב''' (שרומז על בני תורה) דוקא, על דרך המובא במדרשי חז"ל | וזהו שהברכה היא על נטילת '''לולב''' (שרומז על בני תורה) דוקא, על דרך המובא במדרשי חז"ל{{הערה|1=פתיחתא דאיכ"ר ב. וראה ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז.}} "מאן אינון נטורי קרתא (שומרי העיר).. אלו סופרים (מלמדי מקרא) ומשנים (מלמדי משניות).. וכן הוא אומר{{הערה|1=תהלים קכז, א.}} אם ה' לא יבנה בית וגו'" (סיפי' דקרא אם ה' לא ישמר עיר, וזהו בלימוד התורה{{הערה|1=פי' מת"כ לאיכ"ר. וראה קה"ע לירושלמי.}}), והיינו, שעל ידם דוקא נמשכת הברכה - "ברוך (מלשון המשכה{{הערה|ראה [[תורה אור]] מקץ לז, ג. ובכ"מ.}}) אתה הוי' אלקינו מלך העולם" - שיומשך הוי' שלמעלה מהטבע, בטבע (אלקים), שעל ידי זה יהיה בנין העולם לעשותו דירה לו ית'. | ||
== | ==נענוע הלולב== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[כוונת הנענועים (דלולב)]]}} | |||
===בתורת הנגלה=== | |||
וענין זה מודגש גם בנוגע לנענועים - ששיעור הלולב צריך להיות גדול יותר "כדי לנענע בו"{{הערה|1=[[סוכה]] לב, ב.}}: | |||
ובהקדמה - שהנענוע הוא ענין עיקרי בנטילת לולב (כמודגש גם בלשון המשנה{{הערה|1=שם מב, א.}} "קטן היודע לנענע חייב בלולב"), והוי בכלל שירי (מכשירי{{הערה|1=תוד"ה עובר - שם לט, א.}}) מצוה{{הערה|1=ראה שד"ח כללים מערכת הנו"ן כלל מז. וש"נ.}}, אלא שאינו מעכב, כדמוכח מהא ד"יום טוב הראשון של חג שחל להיות ב[[שבת]] ושכח והוציא את הלולב לרשות הרבים, פטור, מפני שהוציאו ברשות"{{הערה|1=שם מא, ב (במשנה).}}, ואמרינן בגמרא "לא שנו אלא שלא יצא בו אבל אם יצא בו חייב", ופריך, "הא מדאגבהי' נפק בי'", ומשני, "כשהפכו", ולא משני בשלא נענע. ועד שמצינו בירושלמי{{הערה|1=שבת ספי"ט.}} שמזה למדים גם בנוגע למצות מילה, ש"אפילו על ציצין שאין מעכבין במילה (אפילו) אם פירש חוזר". | |||
וענין הנענועים הוא - "מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות, מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים". | |||
והנה, אף שהנענועים הם עם כל ד' המינים, מכל מקום, העיקר בזה הוא הלולב{{הערה|1=ראה גם [[לקוטי שיחות]] חלק ד' ע' 1162.}}. ובזה מרומז שההמשכה בעולם היא על ידי [[לימוד התורה]] (ענינו של הלולב), היינו, שבכחם של בעלי תורה לעצור את הענינים הבלתי-רצויים (רוחות רעים וטללים רעים) ולהמשיך כל טוב גם בגשמיות, בני חיי ומזוני רויחי. | |||
וכל זה נעשה על ידי לימוד התורה, ובאופן של יגיעה בתורה דוקא, כפירוש רש"י: "אם בחוקותי תלכו", "שתהיו עמלים בתורה", והיינו, שלא מספיק (ואין זה "קונץ") הלימוד בסדרי הישיבה, אלא גם כאשר יצא י"ח לפי השעון, והוא כבר עייף, ואם יכריח את עצמו להוסיף וללמוד אזי יהיה הלימוד ללא "געשמאַק" - צריך להוסיף ולהתייגע בלימוד התורה, יגיעה דייקא, ללא "געשמאַק"{{הערה|1=ראה גם לקו"ד חלק ד' תשעה, א.}}, ועל ידי זה פועלים המשכת הברכות מלמעלה, "ונתתי גשמיכם בעתם", בכל העולם כולו. | |||
===בחסידות=== | |||
הכוונה הפנימית בנענוע הלולב על פי תורת החסידות הוא נתינת כח לכל השנה על כך שכל קיום התורה ומצוות שלו יהיו חדורים ברגש פנימי של הרגשת אלוקות. פירוט לגבי עניין זה נמצא בערך [[כוונת הנענועים (דלולב)|כוונת הנענועים]]. | |||
== קישורים חיצונים == | |||
*[[מדיה:NSH 008 Nianua Lulav, R' Nachum Mitchernobyl.mp3|לשמיעת הניגון שניגן ר' מנחם נחום מצ'רנוביל בעת נענוע הלולב, מפי ר' דוד הורביץ.]] | |||
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4512042#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content למה מנענעים דווקא את הלולב?]''' {{וידאו}}{{בית חבד}} קטע מולטימדיה מהרבי המבאר את הנושא | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
* שולחן ערוך אדמו"ר, חלק אורח חיים, הלכות לולב, סימן תרמ"ה. | |||
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/7/8/31&search=%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%91 תורת מנחם תשי"ג]. | *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/7/8/31&search=%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%91 תורת מנחם תשי"ג]. | ||
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/18/7/33&search=%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%91 תורת מנחם תשי"ז]. | *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/18/7/33&search=%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%91 תורת מנחם תשי"ז]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{סוכות}} | {{סוכות}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:סוכות]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:59, 8 ביולי 2024
|
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
הלולב הינו ה'כפות תמרים', אחד מארבעת המינים שמצווה ליטלם בחג הסוכות. הלולב - הוא כפת תמרים האמורות בתורה והן חריות של דקל כשיצמחו קודם שיתפרדו העלים שלהם לכאן ולכאן אלא כשיהיה כמו שרביט[1].
ענינו עם טעם ובלי ריח[עריכה | עריכת קוד מקור]
ענינו של הלולב הוא, ש"יש בו טעם (בתמר יש טעם) ואין בו ריח", מורה על אלה "שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים":
"ריח" מורה על מצוות שקיומם אינו מצד הטעם, אלא מפני היותם רצונו יתברך, ואילו "טעם" מורה על תורה, לפי שלימוד התורה צריך להיות בהבנה והשגה דוקא, ועד כדי כך ש"בתורה שבעל פה אם אינו מבין הפירוש אינו נחשב לימוד כלל"[2].
ולכן, "לולב" שיש בו טעם ואין בו ריח, רומז על תלמידי חכמים, ולכל לראש תלמידי הישיבות, שנמצאים במשך כל היום בד' אמות של תפילה ותורה, ותורתם אומנותם, ואין להם עסק עם גשמיות העולם, חרישה וזריעה כו', ובמילא, אין להם אפשרות לקיים המצוות התלויות בארץ, וכיוצא בזה.
הברכה על נטילת לולב בדווקא[עריכה | עריכת קוד מקור]
וזהו שהברכה היא על נטילת לולב (שרומז על בני תורה) דוקא, על דרך המובא במדרשי חז"ל[3] "מאן אינון נטורי קרתא (שומרי העיר).. אלו סופרים (מלמדי מקרא) ומשנים (מלמדי משניות).. וכן הוא אומר[4] אם ה' לא יבנה בית וגו'" (סיפי' דקרא אם ה' לא ישמר עיר, וזהו בלימוד התורה[5]), והיינו, שעל ידם דוקא נמשכת הברכה - "ברוך (מלשון המשכה[6]) אתה הוי' אלקינו מלך העולם" - שיומשך הוי' שלמעלה מהטבע, בטבע (אלקים), שעל ידי זה יהיה בנין העולם לעשותו דירה לו ית'.
נענוע הלולב[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – כוונת הנענועים (דלולב) |
בתורת הנגלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
וענין זה מודגש גם בנוגע לנענועים - ששיעור הלולב צריך להיות גדול יותר "כדי לנענע בו"[7]:
ובהקדמה - שהנענוע הוא ענין עיקרי בנטילת לולב (כמודגש גם בלשון המשנה[8] "קטן היודע לנענע חייב בלולב"), והוי בכלל שירי (מכשירי[9]) מצוה[10], אלא שאינו מעכב, כדמוכח מהא ד"יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת ושכח והוציא את הלולב לרשות הרבים, פטור, מפני שהוציאו ברשות"[11], ואמרינן בגמרא "לא שנו אלא שלא יצא בו אבל אם יצא בו חייב", ופריך, "הא מדאגבהי' נפק בי'", ומשני, "כשהפכו", ולא משני בשלא נענע. ועד שמצינו בירושלמי[12] שמזה למדים גם בנוגע למצות מילה, ש"אפילו על ציצין שאין מעכבין במילה (אפילו) אם פירש חוזר".
וענין הנענועים הוא - "מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות, מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים".
והנה, אף שהנענועים הם עם כל ד' המינים, מכל מקום, העיקר בזה הוא הלולב[13]. ובזה מרומז שההמשכה בעולם היא על ידי לימוד התורה (ענינו של הלולב), היינו, שבכחם של בעלי תורה לעצור את הענינים הבלתי-רצויים (רוחות רעים וטללים רעים) ולהמשיך כל טוב גם בגשמיות, בני חיי ומזוני רויחי.
וכל זה נעשה על ידי לימוד התורה, ובאופן של יגיעה בתורה דוקא, כפירוש רש"י: "אם בחוקותי תלכו", "שתהיו עמלים בתורה", והיינו, שלא מספיק (ואין זה "קונץ") הלימוד בסדרי הישיבה, אלא גם כאשר יצא י"ח לפי השעון, והוא כבר עייף, ואם יכריח את עצמו להוסיף וללמוד אזי יהיה הלימוד ללא "געשמאַק" - צריך להוסיף ולהתייגע בלימוד התורה, יגיעה דייקא, ללא "געשמאַק"[14], ועל ידי זה פועלים המשכת הברכות מלמעלה, "ונתתי גשמיכם בעתם", בכל העולם כולו.
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הכוונה הפנימית בנענוע הלולב על פי תורת החסידות הוא נתינת כח לכל השנה על כך שכל קיום התורה ומצוות שלו יהיו חדורים ברגש פנימי של הרגשת אלוקות. פירוט לגבי עניין זה נמצא בערך כוונת הנענועים.
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לשמיעת הניגון שניגן ר' מנחם נחום מצ'רנוביל בעת נענוע הלולב, מפי ר' דוד הורביץ.
- למה מנענעים דווקא את הלולב?
קטע מולטימדיה מהרבי המבאר את הנושא
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שולחן ערוך אדמו"ר, חלק אורח חיים, הלכות לולב, סימן תרמ"ה.
הערות שוליים
- ↑ לשון הרמב"ם בריש הל' לולב
- ↑ הל' ת"ת לאדמו"ר הזקן ספ"ב. וש"נ.
- ↑ פתיחתא דאיכ"ר ב. וראה ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז.
- ↑ תהלים קכז, א.
- ↑ פי' מת"כ לאיכ"ר. וראה קה"ע לירושלמי.
- ↑ ראה תורה אור מקץ לז, ג. ובכ"מ.
- ↑ סוכה לב, ב.
- ↑ שם מב, א.
- ↑ תוד"ה עובר - שם לט, א.
- ↑ ראה שד"ח כללים מערכת הנו"ן כלל מז. וש"נ.
- ↑ שם מא, ב (במשנה).
- ↑ שבת ספי"ט.
- ↑ ראה גם לקוטי שיחות חלק ד' ע' 1162.
- ↑ ראה גם לקו"ד חלק ד' תשעה, א.
| זמן שמחתנו | ||
|---|---|---|
| זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | 
|
| סוכה | דפנות • סכך • ישיבה בסוכה • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • מבצע סוכה | |
| ארבעת המינים | לולב • אתרוג (אתרוג קלבריה) • הדס • ערבה • נטילת לולב • חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי • מבצע לולב | |
| חג הסוכות בבית המקדש | ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הושענות • מצות ערבה • פרי החג • מצות הקהל | |
| תפילות ומנהגים | הלל • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • מכירת המצוות | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • תהלוכה • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות | |
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב | |